פסוק א:וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב רַגְלָיו. כֵּיוָן שֶׁהִבְטִיחוֹ הָאֵל וְהֶרְאָהוּ הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל הַזֶּה, שָׂמַח וְנָשָׂא רַגְלָיו בְּקַלּוּת וְהָלַךְ שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב, כִּי מִתְּחִלָּה הָיָה הוֹלֵךְ בְּרִפְיוֹן רַגְלַיִם כְּאָדָם הַבּוֹרֵחַ מִבֵּית אָבִיו עָצֵב, וְלֹא הָיָה בּוֹרֵחַ בְּחִפָּזוֹן כְּבוֹרֵחַ מֵחֶרֶב, כִּי לֹא הָיָה מְפַחֵד מֵחֶרֶב אָחִיו כָּל זְמַן שֶׁהָיָה אָבִיו חַי.
פסוק א:וַיֵּלֶךְ אַרְצָה בְנֵי קֶדֶם. כִּי הָאָרֶץ מִזְרָחִית לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְהָעִיר הַסְּמוּכָה לִסְפַר אֶרֶץ כְּנַעַן הוּא חָרָן כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ, אֶלָּא כָּלַל וְאָמַר אַרְצָה בְנֵי קֶדֶם, שֶׁיָּצָא מֵאֶרֶץ כְּנַעַן לְאֶרֶץ בְּנֵי קֶדֶם, וּבִהְיוֹתוֹ קָרוֹב לְחָרָן רָאָה בְּאֵר אֶחָד בַּשָּׂדֶה.
פסוק ב:רֹבְצִים עָלֶיהָ. סָמוּךְ לָהּ, כְּמוֹ ״וְעָלָיו מַטֵּה מְנַשֶּׁה״ (במדבר ב:כ), וְהַדּוֹמִים לוֹ רַבִּים.
פסוק ב:וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה. לְפִי שֶׁלֹּא הָיוּ שָׁם מַיִם אֲחֵרִים לְהַשְׁקוֹת צֹאן אַנְשֵׁי הָעִיר, שָׂמוּ אֶבֶן גְּדוֹלָה עַל פִּי הַבְּאֵר כְּדֵי שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לְהַשְׁקוֹת אֶלָּא בִּהְיוֹתָם יַחַד וְיַשְׁקוּ זֶה אַחַר זֶה, וְאִם יַשְׁקוּ זֶה לְבַדּוֹ וְזֶה לְבַדּוֹ יִשְׁאַב כָּל אֶחָד לְנַפְשׁוֹ וְהַנִּשְׁאָרִים בַּשֹּׁקֶת יֵלְכוּ לְבַטָּלָה וְיִשָּׁפֵךְ עַד שֶׁלֹּא יָבֹא הָאַחֵר, וַאֲפִלּוּ יִהְיוּ בַּשֹּׁקֶת לֹא יִשְׁתֶּה מֵהֶם הַבָּא אַחֲרֵי כֵן כֵּיוָן שֶׁעָמְדוּ שְׁאוּבִים שָׁעָה אוֹ שְׁתַּיִם, כִּי לֹא יִשְׁתּוּ הַצֹּאן לִרְצוֹנָם כֵּן אֶלָּא הַשְּׁאוּבִים לִשְׁעָתָם, לְפִיכָךְ שָׂמוּ אֶבֶן גְּדוֹלָה עַל פִּי הַבְּאֵר שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לַהֲסִיעָהּ עַד שֶׁיִּהְיוּ יַחַד כָּל אַנְשֵׁי הָעִיר.
פסוק ג:וְגָלְלוּ. הָרוֹעִים, רוֹעֵי הָעֲדָרִים.
פסוק ד:וַיֹּאמֶר לָהֶם. לְרוֹעֵי הָעֲדָרִים הַשְּׁלֹשָׁה שֶׁמָּצָא שָׁם.
פסוק ד:אַחַי. כְּמוֹ ״אַל נָא אַחַי תָּרֵעוּ״ (בראשית יט:ח). כִּי יֹאמַר אָדָם לְאוֹהֲבָיו אוֹ לִשְׁכֵנָיו אַחַי אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ קָרוֹב אוֹ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יְדָעוּ, וְזֶה לְהִכָּנֵס עִמּוֹ בְּאַהֲבָה וְרֵעוּת וְדִבְרֵי שָׁלוֹם.
פסוק ה:לָבָן בֶּן־נָחוֹר. זָכַר אֲבִי אָבִיו וְלֹא זָכַר אָבִיו, כִּי נָחוֹר הָיָה יָדוּעַ וּבַעַל הַשֵּׁם, וְנִכְבָּד יוֹתֵר מִבְּתוּאֵל, וְכֵן אָמַר לָבָן ״אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי נָחוֹר״ (בראשית לא:נג).
פסוק ו:בָּאָה. מִלְרַע, כִּי הוּא בִּינוֹנִי.
פסוק ז:וַיֹּאמֶר... וַיֹּאמְרוּ. מְבֹאָר.
פסוק ט:וְרָחֵל בָּאָה. מִלְעֵיל, כִּי הוּא פֹּעַל עָבָר. כִּי רֹעָה הִיא. מִנְהָגָם הָיָה לִהְיוֹת גַּם נָשִׁים רוֹעוֹת, וְכֵן בְּנוֹת יִתְרוֹ שֶׁהָיָה גָּדוֹל בְּמִדְיָן הָיוּ בְנוֹתָיו רוֹעוֹת.
פסוק י:וַיָּגֶל אֶת־הָאֶבֶן. עִם שְׁלֹשָׁה הָרֹעִים שֶׁהָיוּ שָׁם אוֹ הוּא לְבַדּוֹ, וְהָיָה לוֹ זֶה מִבִּרְכַּת הָאֵל שֶׁנָּתַן לוֹ כֹּחַ יְתֵרָה.
פסוק יא:וַיִּשַּׁק. כֵּיוָן שֶׁרָאֲתָה שֶׁעָשָׂה כָּל זֶה בַּעֲבוּרָהּ קִבְּלָה נְשִׁיקָתוֹ.
פסוק יא:וַיֵּבְךְּ. זוֹ הִיא בְּכִיָּה שֶׁל שִׂמְחָה וּמֵרֹב אַהֲבָה הֲמִיַּת הַלֵּב.
פסוק יב:כִּי אֲחִי אָבִיהָ הוּא. רוֹצֶה לוֹמַר בֶּן אֲחוֹת אָבִיהָ. וְכִי בֶן־רִבְקָה הוּא, שֶׁהָיָה יָדוּעַ לַכֹּל שֶׁנִּשֵּׂאת לְיִצְחָק.
פסוק יג:וַיְסַפֵּר לְלָבָן. עַל אֵיזֶה דָּבָר בָּרַח מִבֵּית אָבִיו, וְכִי בְּמִצְוַת אָבִיו וְאִמּוֹ בָּא, וְהֵם שְׁלָחוּהוּ אֵלָיו.
פסוק יד:אַךְ עַצְמִי. פֵּרַשׁ: בֶּאֱמֶת, וְכֵן ״אַךְ טוֹב לְיִשְׂרָאֵל אֱלֹהִים״ (תהלים עג:א), ״אַךְ עַמִּי הֵמָּה״ (ישעיה סג:ח) וְהַדּוֹמִים לָהֶם. אָמַר לוֹ: אַל תָּחוּשׁ אִם יָצָאתָ מִבֵּית אָבִיךָ, כִּי לֹא תֶחְסַר עִמִּי דָּבָר.
פסוק טו:הֲכִי־אָחִי אַתָּה. כְּמוֹ ״הֲכִי קָרָא״, כְּלוֹמַר: אַחַר שֶׁאָחִי אַתָּה, אֵינוֹ טוֹב שֶׁתַּעַבְדֵנִי חִנָּם בְּעַד בְּגָדִים וּמִחְיָתְךָ לְבַד, אֶלָּא שֶׁיִּהְיֶה לְךָ טוֹב עִמִּי וְתִגְדַּל בִּנְכָסִים אִתִּי.
פסוק טז:וּלְלָבָן. סִפֵּר זֶה בַּתְּחִלָּה בַּעֲבוּר מַה שֶּׁעָתִיד לְסַפֵּר בְּאַהֲבַת יַעֲקֹב אֶת רָחֵל, וְשֶׁעָבַד בַּעֲבוּרָהּ שֶׁבַע שָׁנִים, כִּי לֹא הָיָה עוֹבֵד מַה שֶּׁעָבַד בַּעֲבוּר לֵאָה אֶלָּא שֶׁרִמָּה לוֹ לָבָן.
פסוק יז:וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת. יְפַת תֹּאַר הָיְתָה, אֶלָּא שֶׁעֵינֶיהָ הָיוּ רַכּוֹת וְדוֹמְעוֹת.
פסוק יז:אֲבָל רָחֵל הָיְתָה יְפַת־תֹּאַר וִיפַת מַרְאֶה. בְּלֹא שׁוּם מוּם. וְתֹאַר הוּא עַל צוּרַת הַפָּנִים וּשְׁאָר הָאֵבָרִים וְקוֹמוֹת הַגּוּף, וּמַרְאֶה עַל הַבָּשָׂר שֶׁהָיָה לָבָן וְאָדֹם וְהַשֵּׂעָר שָׁחֹר.
פסוק יח:אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים בְּרָחֵל. עַל מַה שֶּׁשָּׁאַל לוֹ ״מַה מַּשְׂכֻּרְתֶּךָ״ (בראשית כט:טו) עֲנָהוּ: זֹאת תִּהְיֶה מַשְׂכֻּרְתִּי מֵאִתְּךָ, לְבַד עֵרֶךְ בְּגָדִים וּמִחְיָתִי, שֶׁתִּתֵּן לִי אֶת רָחֵל בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה, אַף עַל פִּי שֶׁזָּכַר רָחֵל אָמַר הַקְּטַנָּה וְשָׁנָה לוֹ הַיָּדוּעַ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטְעֶה בְּאַחֶרֶת. וְיֵשׁ לִשְׁאֹל: אַחַר שֶׁכַּוָּנַת הַצַּדִּיקִים לְאִשָּׁה לְזֶרַע, לָמָּה הָיוּ מַחֲזִירִים אַחַר אִשָּׁה יָפָה כֵּיוָן שֶׁאֵין כַּוָּנָתָם לְתַאֲוָה, וְיַעֲקֹב אָבִינוּ בָּחַר בְּרָחֵל לְפִי שֶׁהָיְתָה יָפָה מְאֹד וְעָבַד בָּהּ שֶׁבַע שָׁנִים וְהִתְרַעֵם בְּלָבָן אַחַר שֶׁנָּתַן לוֹ לֵאָה תְּמוּרָתָהּ לְפִי שֶׁלֹּא הָיְתָה יָפָה כְּמוֹ רָחֵל? וְיֵשׁ לוֹמַר כִּי כַוָּנָתָם לְטוֹבָה, לְפִי שֶׁהָאִשָּׁה יָפָה מְעוֹרֶרֶת הַתַּאֲוָה, וּכְדֵי לְהַרְבּוֹת בָּנִים הָיְתָה כַוָּנָתָם לְעוֹרֵר תַּאֲוָתָם, וְעוֹד כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ הַבָּנִים וְהַבָּנוֹת יְפֵי מַרְאֶה וְיִהְיוּ דּוֹמִים לָהֶם, וְעוֹד כִּי צוּרָה הַנָּאָה מְשַׂמַּחַת לֵב הָאָדָם, כָּל שֶׁכֵּן הַצּוּרָה שֶׁתִּהְיֶה לְפָנָיו תָּמִיד שֶׁתִּהְיֶה שִׂמְחָתוֹ בָּהּ תְּמִידִי, וְצָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם שָׂמֵחַ בְּעוֹלָמוֹ וּבְחֶלְקוֹ שֶׁנָּתַן לוֹ הָאֵל, כִּי הָאֱלֹהִים מְעַנֶּה בְּשִׂמְחַת אָדָם וּמְזַמִּין לַצַּדִּיק אִשָּׁה יָפָה כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה לָאָבוֹת וְלִשְׁאָר הַצַּדִּיקִים שֶׁיִּהְיוּ שְׂמֵחִים בְּחֶלְקָם וּמוֹלִידִים בָּנִים כְּמוֹתָם.
פסוק יט:טוֹב תִּתִּי. לְהוֹדִיעַ כִּי הַדָּבֵק בְּמִשְׁפַּחְתּוֹ הוּא טוֹב.
פסוק יט:שְׁבָה עִמָּדִי. בִּתְנַאי זֶה שֶׁאָמַרְתָּ, וְאַחַר כֵּן אֶתְּנֶנָּה לָךְ.
פסוק כ:כְּיָמִים אֲחָדִים. מְעַטִּים, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ. אָמַר כָּל כָּךְ הָיָה אוֹהֵב אוֹתָהּ, כִּי אַחַר שֶׁעָבַד בַּעֲבוּרָהּ שֶׁבַע שָׁנִים הָיָה קַל בְּעֵינָיו כְּאִלּוּ עָבַד שִׁבְעָה יָמִים.
פסוק כב:וַיֶּאֱסֹף. לְהוֹדִיעַ כִּי מִנְהָג נָהוּג הָיָה מֵעוֹלָם, וְהוּא עֲדַיִן, לַעֲשׂוֹת מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה לְנִשּׂוּאִין, יַעֲשֶׂה הֶחָתָן אוֹ אֲבִי הֶחָתָן אוֹ הַכַּלָּה, וְכֵן סָמְכוּ חֲכָמִים סְעוּדַת נִשּׂוּאִין וְשִׁבְעַת יְמֵי שִׂמְחָה, שֶׁהֲרֵי אָמַר ״מַלֵּא שְׁבֻעַ זֹאת״ (בראשית כט:כז).
פסוק כג:וַיְהִי בָעֶרֶב. הוֹדִיעֵנוּ בְּסִפּוּר הַזֶּה שֶׁאֵין רָאוּי לְאָדָם לְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ לְאוֹר הַנֵּר, כָּל שֶׁכֵּן לְאוֹר הַיּוֹם, וְלֹא לְסַפֵּר עִם אִשְׁתּוֹ בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ, אֶלָּא בַּחֲשַׁאי וְלִהְיוֹת בִּצְנִיעוּת עִם אִשְׁתּוֹ, שֶׁהֲרֵי יַעֲקֹב לֹא הִכִּיר בָּהּ אֶלָּא עַד הַבֹּקֶר, לֹא בְּמַרְאֶה וְלֹא בְּקוֹל.
פסוק כד:וַיִּתֵּן אֶת־זִלְפָּה שִׁפְחָתוֹ. כְּשֶׁהִכְנִיסָהּ לַנִּשּׂוּאִין נָתַן לָהּ שִׁפְחָה לְשַׁמְּשָׁהּ וְלַעֲמֹד לְפָנֶיהָ.
פסוק כה:וַיְהִי בַבֹּקֶר וְהִנֵּה־הִיא לֵאָה. כִּי עַד הַבֹּקֶר לֹא הִכִּיר בָּהּ כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ, וְהַדְּרָשׁ שֶׁמָּסְרָה לָהּ רָחֵל סִימָנִים יָדוּעַ.
פסוק כו:לֹא־יֵעָשֶׂה כֵן בִּמְקוֹמֵנוּ. אַף עַל פִּי שֶׁאַתָּה לֹא שָׁאַלְתָּ אֶלָּא הַקְּטַנָּה, שֶׁיֵּרָאֶה כִּי בִּמְקוֹמְךָ אֵין קַפִּידִין, בִּמְקוֹמֵנוּ לֹא יִתָּכֵן לַעֲשׂוֹת כֵּן.
פסוק כז:מַלֵּא שְׁבֻעַ זֹאת. הַשְׁלֵם שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה שֶׁל זֹאת, שֶׁל לֵאָה.
פסוק כז:וְנִתְּנָה לְךָ. יִתָּכֵן שֶׁהַמִּלָּה מִבִּנְיַן נִפְעַל לִנְקֵבָה, אוֹ תִּהְיֶה מִבִּנְיַן הַקַּל וְהַנּוּ״ן לְמְדַבֵּר בְּדֶרֶךְ הַתִּפְאֶרֶת, כְּמוֹ ״מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה״ (שיר השירים א:ד) וְהַדּוֹמִים לָהֶם, וְאַחַר שֶׁתַּשְׁלִים שִׁבְעַת יְמֵי שִׂמְחָה לְלֵאָה אֶתֵּן לְךָ רָחֵל וְתַעֲשֶׂה שִׁבְעָה יְמֵי שִׂמְחָה אֲחֵרִים לְרָחֵל, וּמִכָּאן סָמְכוּ חֲכָמִים (בראשית רבה ע) שֶׁאֵין מְעָרְבִין שִׂמְחָה בְשִׂמְחָה, אֶלָּא כָּל שִׂמְחָה תִּהְיֶה לְבַדָּהּ.
פסוק כח:וַיַּעַשׂ... וַיִּתֶּן־לוֹ. לָבָן, כְּמוֹ שֶׁאָמַר.
פסוק ל:וַיָּבֹא גַּם אֶל־רָחֵל. כְּמוֹ שֶׁבָּא אֶל לֵאָה.
פסוק ל:וַיֶּאֱהַב גַּם אֶת רָחֵל מִלֵּאָה. לְהוֹדִיעַ כִּי גַּם לֵאָה אָהַב, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא בָחַר בָּהּ מִתְּחִלָּה לְאִשָּׁה, כֵּיוָן שֶׁנְּשָׂאָהּ לוֹ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיָה בְּכַוָּנָה, אֲהָבָהּ כְּמוֹ שֶׁאָדָם אָהַב אִשְׁתּוֹ, אֲבָל יוֹתֵר אָהַב רָחֵל.
פסוק לא:וַיַּרְא ה׳ כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה. לֹא הָיָה יַעֲקֹב שׂוֹנֵא אוֹתָהּ, אֶלָּא הָיָה אוֹהֵב אוֹתָהּ, אֶלָּא לְפִי שֶׁהָיָה אוֹהֵב אֶת רָחֵל יוֹתֵר מִלֵּאָה קָרָא לֵאָה שְׂנוּאָה, כְּלוֹמַר כְּנֶגֶד אַהֲבָתָהּ שֶׁל רָחֵל הָיְתָה שְׂנוּאָה, וְכֵן ״הָאַחַת אֲהוּבָה וְהָאַחַת שְׂנוּאָה״ (דברים כא:טו). וּלְפִי שֶׁהָיְתָה עֲלוּבָה בְּעֵינֶיהָ שֶׁלֹּא הָיְתָה אֲהוּבָה כַּאֲחוֹתָהּ, רָאָה ה׳ בְּעָנְיָהּ וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ.
פסוק לא:וּבְאָמְרוֹ וַיִּפְתַּח. מְלַמֵּד שֶׁהָיְתָה עֲקָרָה וְה׳ פָּתַח רַחְמָהּ.
פסוק לא:וְרָחֵל עֲקָרָה. נִשְׁאֲרָה עֲקָרָה כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה.
פסוק לב:יֶאֱהָבַנִי. כְּאָחוֹתִי, וּפַתַּ״ח הַבֵּי״ת בִּמְקוֹם צֵירֵ״י.
פסוק לג:וַתַּהַר עוֹד... כִּי שָׁמַע ה׳. שָׁמַע לִתְפִלָּתִי וּתְחִנָּתִי.
פסוק לד:יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי. יִהְיֶה נִלְוֶה לְאַהֲבָתִי יוֹתֵר מֵאַהֲבַת אֲחוֹתִי כִּי יָלַדְתִּי לוֹ שְׁלֹשָׁה בָנִים, וְכַוָּנַת הַצַּדִּיקִים לְאִשָּׁה לְבָנִים הִיא.
פסוק לד:עַל־כֵּן קָרָא־שְׁמוֹ. יַעֲקֹב קָרָא שְׁמוֹ כְּמַאֲמַר לֵאָה, כִּי שָׂמַח בְּהִוָּלְדוֹ. וְאֶפְשָׁר גַּם כֵּן שֶׁרָאָה בִּנְבוּאָה כִּי בָנָיו יִהְיוּ עַבְדֵי ה׳ וּמוֹרֵי הַתּוֹרָה וְיִהְיוּ נִלְוִים אֶל ה׳, וַה׳ יִהְיֶה נַחֲלָתָם. וּמִמַּאֲמַר אִשְׁתּוֹ וּמִמָּה שֶׁרָאָה בִּנְבוּאָה קָרָא שְׁמוֹ לֵוִי. וּמַה שֶּׁמַּחֲזִיק זֶה הָעִנְיָן שֶׁלֹּא קָרָא יַעֲקֹב שֵׁם לְאֶחָד מִבָּנָיו אֶלָּא לָזֶה, וּבִנְיָמִין הוּא טַעַם אַחֵר כְּמוֹ שֶׁנִּכְתֹּב עוֹד.
פסוק לה:אוֹדֶה אֶת ה׳. אֵין לִי אֶלָּא לְהוֹדוֹת וּלְשַׁבְּחוֹ שֶׁנָּתַן לִי יוֹתֵר מִמַּה שֶׁבִּקַּשְׁתִּי מִמֶּנּוּ.
פסוק לה:וַתַּעֲמֹד מִלֶּדֶת. בְּאוֹתוֹ הַפֶּרֶק, וְזֶה הָיָה סִבָּה מֵאֵת הָאֵל כְּדֵי שֶׁיֵּלְדוּ גַּם הַשְּׁפָחוֹת לְיַעֲקֹב.
