פסוק א:וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר עָשָׂה ה׳ אֱלֹהִים. יֵשׁ לִשְׁאֹל עַל עִנְיַן אֲמִירַת הַנָּחָשׁ לָאִשָּׁה אֵיךְ הָיָה, וְאִם הָיָה דֶּרֶךְ מוֹפֵת כְּמוֹ אֲמִירַת הָאָתוֹן לְבִלְעָם, לָמָּה לֹא אָמַר ״וַיִּפְתַּח ה׳ אֶת פִּי הַנָּחָשׁ״ כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״וַיִּפְתַּח ה׳ אֶת פִּי הָאָתוֹן״ (במדבר כב:כח)? וְאִם כְּדִבְרֵי רַבִּי סַעַדְיָה שֶׁכָּתַב שֶׁלֹּא דִּבֵּר הַנָּחָשׁ וְלֹא הָאָתוֹן אֶלָּא מַלְאָךְ דִּבֵּר בַּעֲבוּרָם, לָמָּה נִתְקַלֵּל הַנָּחָשׁ? וְעוֹד אֵיךְ יַשִּׂיא הַמַּלְאָךְ אֶת הָאִשָּׁה לַעֲבֹר עַל מִצְוַת הָאֵל? וְעוֹד מַה עִנְיָן לַנָּחָשׁ הֵנָּה? וְלָמָּה אָמַר וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם אַחַר שֶׁהוּא לֹא דִּבֵּר? וְאִם נֹאמַר כִּי לְנַסּוֹת אֶת הָאִשָּׁה בָּא הַמַּלְאָךְ אִם תַּעֲבֹר אֶת פִּי ה׳, מַה חֵטְא הַנָּחָשׁ בָּזֶה, וְלָמָּה לֹא בָּא הַמַּלְאָךְ לְאָדָם כִּי לֹא הָיְתָה מִצְוַת הָאֵל לָאִשָּׁה אַף עַל פִּי שֶׁאָדָם אָמַר לָאִשָּׁה מִצְוַת הָאֵל? וְהָעִנְיָן בָּזֶה מְבֻלְבָּל מְאֹד לְפִי הַנִּגְלֶה אֲבָל לְפִי הַנִּסְתָּר הָעִנְיָן מְבֹאָר כְּמוֹ שֶׁנְּפָרֵשׁ בְּקוּנְדְרֵס אֲשֶׁר נִכְתֹּב לְבַדּוֹ בַּנִּסְתָּר. וּמֵהַנִּסְתָּר מַה שֶׁכָּתְבוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בָּזֶה (פרקי דרבי אליעזר יג) כִּי הַנָּחָשׁ הָיָה גָּדוֹל כְּגָמָל וְסָמָאֵל רוֹכֵב עָלָיו, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׂוֹחֵק עַל הַגָּמָל וְרוֹכְבוֹ, וְהָבֵן זֶה בָּזֶה, כִּי מַה מְּאֹד נִכְבָּד הַמָּשָׁל הַזֶּה בְּדִבְרֵיהֶם. וְעוֹד אָמְרוּ (יבמות קג ע״ב, עבודה זרה כב ע״ב) כְּשֶׁבָּא נָחָשׁ עַל חַוָּה הִטִּיל בָּהּ זוּהֲמָא, יִשְׂרָאֵל שֶׁעָמְדוּ עַל הַר סִינַי פָּסְקָה זוּהֲמָתָן, אֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁלֹּא עָמְדוּ עַל הַר סִינַי לֹא פָּסְקָה זוּהֲמָתָן, וְכָל זֶה נָכוֹן לַמֵּבִין. וַאֲנַחְנוּ לֹא נְבָאֵר הֵנָּה הַמָּשָׁל שֶׁלֹּא נְגַלֶּה הַנִּסְתָּר כְּמוֹ שֶׁהִזְהִירוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עָלָיו כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ, אֲבָל נִכְתֹּב הָרְמִיזוֹת כְּמוֹ שֶׁרָמְזוּ הֵם, וְהַמֵּבִין יָבִין.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים כִּי הַנָּחָשׁ לֹא דִּבֵּר, אֶלָּא בְּצִפְצוּף רָמַז לָאִשָּׁה, וְהָאִשָּׁה הִכִּירָה בִּרְמִיזַת הַנָּחָשׁ וְיָדְעָה כִּי זֶה רָצָה לוֹמַר. וְזֶה רָחוֹק שֶׁתָּבִין הָאִשָּׁה הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בִּרְמִיזוֹת, וְעוֹד אִם הָאִשָּׁה הֵבִינָה רְמִיזוֹת הַנָּחָשׁ אֵיךְ הֵבִין מַעֲנֵה הָאִשָּׁה. וְהֶחָכָם רַבִּי אַבְרָהָם בֶּן עֶזְרָא כָּתַב כִּי הַנָּחָשׁ הָיָה מְדַבֵּר, וְהָיָה הוֹלֵךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה, וְהַשֵּׁם שָׂם בּוֹ דַּעַת הָאָדָם. וְהִנֵּה הַפָּסוּק הֵעִיד כִּי הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה רַק לֹא כָּאָדָם, וְכֵן דַּעַת רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה כ:ה) וְיֵשׁ לִתְמֹהַּ לְפֵרוּשׁ הֶחָכָם הַזֶּה אֵיךְ בְּעֵת הַבְּרִיאָה לֹא הִבְדִּילוֹ מִן הַבְּהֵמוֹת וּמִן הַחַיּוֹת כְּמוֹ שֶׁהִבְדִּיל הָאָדָם שֶׁאָמַר עָלָיו ״נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ״ (בראשית א:כו)? וְעוֹד כַּאֲשֶׁר קִלֵּל הַנָּחָשׁ וְאָמַר לוֹ ״עַל גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ וְעָפָר תֹּאכַל״ (בראשית ג:יד) אֵיךְ לֹא אָמַר ״וְדַעַת תֶּחְסַר״ כִּי הִיא הַקְּלָלָה הַגְּדוֹלָה וְאֵיךְ לֹא הִזְכִּירָהּ? וְהַקָּרוֹב בְּכָל מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ הוּא שֶׁהָיָה דִּבּוּר הַנָּחָשׁ עַל דֶּרֶךְ מוֹפֵת לְנַסּוֹת בּוֹ הָאִשָּׁה; וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא אָמַר ״וַיִּפְתַּח ה׳ אֶת פִּי הַנָּחָשׁ״ כְּמוֹ שֶׁאָמַר בַּאָתוֹן בִּלְעָם לְפִי שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה נִסְתָּר גָּדוֹל וְהוּא הָעִקָּר לִמְבִינֵי מַדָּע; וַעֲדַיִן יֵשׁ לִשְׁאֹל לָמָּה נִתְקַלֵּל הַנָּחָשׁ אַחַר שֶׁהָאֵל שָׂם הַדָּבָר בְּפִיו? וְיֵשׁ לְפָרֵשׁ כִּי הַנָּחָשׁ חָשַׁב בְּעַרְמִימוּת לְקַנֵּא בָּאָדָם, וְהָאֵל שֶׁיָּדַע דַּעְתּוֹ הִתִּירוֹ וְשָׂם הַדָּבָר בְּפִיו, כְּעִנְיָן שֶׁאָמְרוּ (שבת קד ע״א) ״בָּא לְטַמֵּא פּוֹתְחִין לוֹ״; וְעוֹד שֶׁיֵּדְעוּ בְּנֵי אָדָם כִּי בְּדִין נֶעֱנַשׁ.
פסוק א:הָיָה עָרוּם. חָכָם, וַאֲשֶׁר הוּא עִנְיַן חָכְמָה הוּא בְּשׁוּרֻק, וַאֲשֶׁר הוּא עִנְיַן עָרוֹם הוּא בְּחוֹלָם; וְכֵן הָרִבּוּי אֲשֶׁר הוּא לְשׁוֹן חָכְמָה הַמֵּ״ם רָפָה כְּמוֹ ״מַחְשְׁבוֹת עֲרוּמִים״ (איוב ה:יב) וַאֲשֶׁר הוּא לְשׁוֹן עָרוֹם הַמֵּ״ם בְּדָגֵשׁ, כְּמוֹ ״וּבִגְדֵי עֲרוּמִּים תַּפְשִׁיט״ (איוב כב:ו). וּמַה שֶּׁאָמַר הָיָה עָרוּם רוֹצֶה לוֹמַר חָכָם וְעָרוּם בְּכֹחַ הַדִּמְיוֹן אֲשֶׁר לַבְּהֵמָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ עַל הַשּׁוּעָל שֶׁהוּא עָרוּם וּבַעַל תַּחְבּוּלוֹת וְזֶהוּ בְּכֹחַ הַדִּמְיוֹן וְלֹא בְּכֹחַ הַשֵּׂכֶל כִּי אֵין כֹּחַ הַשֵּׂכֶל בַּשְּׁפָלִים, אֶלָּא לָאָדָם לְבַדּוֹ, וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם וּבַעַל תַּחְבּוּלוֹת יוֹתֵר מֵהַשּׁוּעָל כְּמוֹ שֶׁאָמַר מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה, וְלֹא זָכַר הַבְּהֵמָה לְפִי שֶׁחַיַּת הַשָּׂדֶה יֵשׁ בָּהֶן יוֹתֵר עַרְמִימִיּוּת מִן הַבְּהֵמוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְאַף עַל פִּי כֵן הַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם יוֹתֵר מֵהֶן וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר מֵהַבְּהֵמוֹת. וּמַה שֶּׁאָמַר אֲשֶׁר עָשָׂה ה׳ אֱלֹהִים, רוֹצֶה לוֹמַר אַף עַל פִּי שֶׁכֻּלָּם עָשָׂה אוֹתָם בְּחֹמֶר אֶחָד, שָׂם בָּהֶם לְאַחַת יִתְרוֹן עַל חֲבֶרְתָּהּ, יֵשׁ בְּעָרְמָה וְיֵשׁ בִּגְבוּרָה, כְּמוֹ שֶׁרָאָה הָאֵל בְּחָכְמָתוֹ אֲשֶׁר לֹא תֻּשַּׂג.
פסוק א:וַיֹּאמֶר אֶל הָאִשָּׁה. וְלֹא אָמַר לְאָדָם, הָאִשָּׁה קְרוֹבָה לְהִתְפַּתּוֹת יוֹתֵר מִן הָאִישׁ, כִּי דַּעְתָּהּ קַלָּה. אַף כִּי אָמַר אֱלֹהִים. בְּאָמְרוֹ אַף שֶׁמּוֹרֶה תּוֹסֶפֶת עַל הַדְּבָרִים שֶׁקָּדְמוּ, נִרְאֶה כִּי דְּבָרִים אֲחֵרִים קָדְמוּ בֵּין חַוָּה וּבֵין הַנָּחָשׁ, וְדוֹמֶה שֶׁאָמְרָה חַוָּה לַנָּחָשׁ עַל הַכָּבוֹד שֶׁעָשָׂה לָהֶם הָאֵל שֶׁהִשְׁכִּינָם בְּגַן עֵדֶן, אָמַר לָהּ הַנָּחָשׁ אֲנִי רוֹאֶה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׂוֹנֵא אֶתְכֶם אַף עַל פִּי שֶׁהִגְדִּיל אֶתְכֶם מִשְּׁאָר הַיְצוּרִים שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה לָכֶם מַעֲלָה כָּךְ וְכָךְ, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁאָמַר אֲלֵיכֶם שֶׁלֹּא תֹאכְלוּ מִכֹּל עֵץ הַגָּן בָּזֶה תּוּכְלוּ לְהַכִּיר שֶׁהוּא שׂוֹנֵא אֶתְכֶם וְאֵינְכֶם חֲשׁוּבִים בְּעֵינָיו כְּמוֹ שֶׁאַתְּ אוֹמֶרֶת, וְהַכָּתוּב הִנִּיחַ רָאשֵׁי הַדְּבָרִים וְלָקַח סוֹפָם, וְכֵן הוּא מִנְהַג הַכָּתוּב בִּמְקוֹמוֹת רַבּוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ הַמְרַגְּלִים אֶל יְהוֹשֻׁעַ (יהושע ב:כד) ״כִּי נָתַן ה׳ בְּיָדֵנוּ אֶת כָּל הָאָרֶץ״ וְאֵין מִלַּת ״כִּי״ תְּחִלַּת הַדְּבָרִים. וּפֵרֵשׁ אַף, כָּל שֶׁכֵּן כְּמוֹ ״אַף שֹׁכְנֵי בָתֵּי חֹמֶר״ (איוב ד:יט) ״אַף כִּי אָנֹכִי אֶעֱנֶנּוּ״ (איוב ט:יד) ״אַף כִּי הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי״ (מלכים א ח:כז). וְלֹא הִזְכִּיר הַנָּחָשׁ שֵׁם הַנִּכְבָּד, וְכָתַב הֶחָכָם רַבִּי אַבְרָהָם בֶּן עֶזְרָא כִּי לֹא יָדְעוּ, וּלְפֵרוּשֵׁנוּ כִּי דִּבּוּרוֹ הָיָה דֶּרֶךְ מוֹפֵת לֹא שָׂם הָאֵל בְּפִיו זֶה הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד, כִּי לֹא יִתָּכֵן שֶׁתֶּהְגֶּה בּוֹ בְּהֵמָה וְחַיָּה לִכְבוֹד הַשֵּׁם שֶׁהוּא מְיֻחָד לוֹ לְבַדּוֹ, וְכֵן הָאִשָּׁה לֹא הִזְכִּירָה אוֹתוֹ. וּמַה שֶּׁאָמַר הַנָּחָשׁ מִכֹּל עֵץ הַגָּן, אָמַר זֶה מֵעַרְמִימוּתוֹ אַף עַל פִּי שֶׁהוּא לֹא שָׁמַע מִן הָאִשָּׁה בַּדְּבָרִים שֶׁקָּדְמוּ, אָמַר כֵּן כְּאִלּוּ אָמַר לָהּ מַה תּוֹעֶלֶת לָכֶם שֶׁהִשְׁכִּין אֶתְכֶם בְּגַן עֵדֶן אַחַר שֶׁמָּנַע מִכֶּם שֶׁלֹּא תֹאכְלוּ מִכֹּל עֵץ הַגָּן.
פסוק ב:וַתֹּאמֶר. אֵינוֹ כֵּן כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר, כִּי לֹא מָנַע מִמֶּנּוּ כָּל עֵץ הַגָּן אֶלָּא עֵץ אֶחָד שֶׁהוּא בְּתוֹךְ הַגָּן שֶׁאָמַר לָנוּ ״לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ פֶּן תְּמֻתוּן״ (בראשית ג:ג), וּלְטוֹבָתֵנוּ מְנָעוֹ מִמֶּנּוּ שֶׁלֹּא נָמוּת, אוּלַי בְּטֶבַע הָעֵץ שֶׁפִּרְיוֹ מֵמִית הָאוֹכֵל מִמֶּנּוּ. וּמַה שֶּׁאָמְרָה פֶּן שֶׁהוּא עִנְיַן שֶׁמָּא וְאוּלַי, וְהָאֵל אָמַר לְאָדָם כִּי בְּוַדַּאי יָמוּת אִם יֹאכַל מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת״ (בראשית ב:יז), לְשׁוֹן פֶּן אָמְרָה לְעִנְיַן לֹא תִגְּעוּ בּוֹ שֶׁהוֹסִיפָה מִדַּעְתָּהּ, אָמְרָה כָּל כָּךְ אָהַב אוֹתָנוּ כִּי אֲפִלּוּ הַנְּגִיעָה מָנַע מִמֶּנּוּ פֶּן נָבוֹא מֵהַנְּגִיעָה לַאֲכִילָה וְנָמוּת. אוֹ פֵּרוּשׁוֹ שֶׁלֹּא תְמוּתוּן, כְּמוֹ ״פֶּן תָּשִׁיב אֶת בְּנִי שָׁמָּה״ (בראשית כד:ו) שֶׁפֵּרוּשׁוֹ שֶׁלֹּא תָּשִׁיב, ״פֶּן תְּדַבֵּר עִם יַעֲקֹב״ (בראשית לא:כד) שֶׁלֹּא תְּדַבֵּר.
פסוק ד:וַיֹּאמֶר. אָמַר הַנָּחָשׁ בְּעַרְמִימוּתוֹ: לֹא מוֹת תְּמֻתוּן, לֹא כֵן כְּמוֹ שֶׁאַתְּ אוֹמֶרֶת כִּי לְאַהֲבַתְכֶם מָנַע אוֹתוֹ מִכֶּם שֶׁלֹּא תָמוּתוּ בַּאֲכִילָתוֹ, כִּי לֹא תָמוּתוּ, אֶלָּא הִפְחִידְכֶם בְּמִיתָה כְּדֵי שֶׁתִּזָּהֲרוּ יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, אֲבָל מָנַע אוֹתוֹ מִכֶּם כִּי אֵינוֹ רוֹצֶה בְּמַעֲלַתְכֶם יוֹתֵר מִמַּה שֶׁנָּתַן לָכֶם.
פסוק ה:כִּי יֹדֵעַ... וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם. עֵינֵי לְבַבְכֶם. וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים, כְּמַלְאָכִים. יֹדְעֵי טוֹב וָרָע, זֶה הַלָּשׁוֹן שָׁמַע הַנָּחָשׁ מִן הָאִשָּׁה בַּדְּבָרִים שֶׁקָּדְמוּ, וּכְבָר פֵּרַשְׁנוּ ״טוֹב וָרָע״ בְּפָסוּק ״וּמֵעֵץ הַדַּעַת״ (בראשית ב:יז).
פסוק ו:וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה. הֶאֱמִינָה לְדִבְרֵי הַנָּחָשׁ וְרָאֲתָה בְּלִבָּהּ כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר בְּפָסוּק ״וַיַּצְמַח כָּל עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה וְטוֹב לְמַאֲכָל״ (בראשית ב:ט), וְהִנֵּה הוּא כְּכָל עֲצֵי הַגָּן בְּמַאֲכָל וּבְמַרְאֶה, כִּי אַחַר שֶׁהוּא נֶחְמָד לְמַרְאֶה כִּשְׁאָר הַמִּינִים בְּכָל עֲצֵי הַגָּן כֵּן הוּא טוֹב לְמַאֲכָל כָּהֶם, אִם כֵּן לָמָּה נָמוּת אִם נֹאכַל מִמֶּנּוּ? וֶאֱמֶת אָמַר הַנָּחָשׁ כִּי נֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע״ (בראשית ג:ה). וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל. וְאַחַר כָּךְ נָתְנָה לְאִישָׁהּ שֶׁהָיָה בְּאֶחָד מִמְּקוֹמוֹת הַגָּן וְהוֹלִיכָה לוֹ מִפְּרִי הָעֵץ וְהוֹדִיעָה לוֹ דִּבְרֵי הַנָּחָשׁ וְאָכְלוּ מִמֶּנּוּ יַחַד. זֶהוּ שֶׁאָמַר עִמָּהּ, הִנֵּה הָאִשָּׁה אָכְלָה פַּעֲמַיִם וְהָאָדָם פַּעַם אַחַת, וְהָבֵן זֶה. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דָּרְשׁוּ (בראשית רבה יט) מִלַּת גַּם לְתוֹסֶפֶת, וְאָמְרוּ שֶׁהֶאֱכִילָה מִמֶּנּוּ לְחַיּוֹת וּלְעוֹפוֹת, וְצָרִיךְ לְהִתְבּוֹנֵן בָּזֶה.
פסוק ז:וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם. עֵינֵי לְבָבָם, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר וַיֵּדְעוּ וְלֹא אָמַר ״וַיִּרְאוּ״, כִּי אֶת אֲשֶׁר רָאוּ עַתָּה הוּא אֶת אֲשֶׁר רָאוּ בַּתְּחִלָּה, אֶלָּא אַחַר שֶׁאָכְלוּ מִפְּרִי הָעֵץ נוֹלְדָה בָּהֶם תַּאֲוַת הַמִּשְׁגָּל וְנִתְקַשָּׁה אֵבֶר הַמִּשְׁגָּל מִן הַתַּאֲוָה, וְהָיָה בֹּשֶׁת לָהֶם מַה שֶּׁהָיָה אֵבֶר בְּגוּפָם יוֹצֵא מִתַּחַת רְשׁוּתָם, וְהִיא מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה שֶׁהֵם יָצְאוּ מִן הָרְשׁוּת הָאֵל וּמִמִּצְוֹתָיו; וְעוֹד כִּי דְבַר הַמִּשְׁגָּל הוּא דָּבָר מְגֻנֶּה וּמְכֹעָר לוּלֵי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ צֹרֶךְ לְהַשְׁאִיר הַזֶּרַע, וּמִפְּנֵי זֶה הִתְבּוֹשְׁשׁוּ זֶה מִזֶּה גַּם מֵהָאֵל שֶׁהִתְחַבְּאוּ מִמֶּנּוּ.
פסוק ז:עֵירֻמִּים. נִכְתָּב בְּיוֹ״ד הַמֶּשֶׁךְ.
פסוק ז:וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה. לְפִי שֶׁעֲלֵי תְאֵנִים הֵם רְחָבִים, וְתָפְרוּם זֶה עִם זֶה עַד שֶׁעָשׂוּ מֵהֶם חֲגוֹרוֹת לְכַסּוֹת אֶת עֶרְוָתָן. יֵשׁ מִדִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ (בראשית רבה טו, ברכות מ) כִּי הָעֵץ שֶׁאָכְלוּ מִמֶּנּוּ תְּאֵנָה הָיְתָה, וּבְאוֹתוֹ עֵץ שֶׁקִּלְקְלוּ רָצוּ לְתַקֵּן עַצְמָם לְכַסּוֹת עֶרְוָתָן. וַאֲחֵרִים אוֹמְרִים כִּי חִטָּה הָיְתָה, שֶׁהַתִּינוֹק אֵין בּוֹ שׁוּם דַּעַת עַד שֶׁיֹּאכַל דָּגָן. וְיֵשׁ אוֹמְרִים אֶתְרוֹג הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַתֹּאכַל מִן הָעֵץ״ (בראשית ג:יז), מַשְׁמָע שֶׁהָעֵץ וְהַפְּרִי טַעַם אֶחָד, וְאֶתְרוֹג טַעַם עֵצוֹ וּפִרְיוֹ שָׁוִין. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר: חַס וְשָׁלוֹם, לֹא גִּלָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹתוֹ אִילָן לְשׁוּם אִישׁ, וְלֹא עָתִיד לְגַלּוֹתוֹ. רְאֵה מַה כָּתוּב (ויקרא כ:טז) ״וְהָרַגְתָּ אֶת הָאִשָּׁה וְאֶת הַבְּהֵמָה״, אִם אָדָם חָטָא בְּהֵמָה מָה חָטָאת? שֶׁלֹּא תְּהֵא הַבְּהֵמָה עוֹבֶרֶת בַּשּׁוּק וְיֹאמְרוּ זוֹ הִיא שֶׁנִּסְקַל פְּלוֹנִי עַל יָדָהּ. וְאִם עַל כְּבוֹד תּוֹלְדוֹתָיו חָס הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עַל כְּבוֹדוֹ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וַאֲנַחְנוּ לֹא יָדַעְנוּ. וְהֶחָכָם רַבִּי אַבְרָהָם בֶּן עֶזְרָא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כָּתַב, כִּי הַנִּרְאֶה בְּעֵינָיו כִּי שְׁנֵי עֵצִים הָיוּ בְּתוֹךְ הַגָּן, וְאֵינָם בְּמָקוֹם אַחֵר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה פֵּרְשׁוּ בְּדֶרֶךְ הַמָּשָׁל תְּאֵנָה מִן ״תֹּאנָה הוּא מְבַקֵּשׁ״ (שופטים יד:ד).
פסוק ח:וַיִּשְׁמְעוּ. יֵשׁ מְפָרְשִׁים מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן, בְּעוֹד שֶׁהָיָה אָדָם מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן שָׁמַע אֶת קוֹל אֱלֹהִים, וּמֵאַחַר שֶׁאָמַר וַיִּשְׁמְעוּ הָיָה לוֹ לוֹמַר מִתְהַלְּכִים. וְהַנָּכוֹן כִּי טַעַם מִתְהַלֵּךְ עַל קוֹל ה׳, כִּי מָצָאנוּ בּוֹ לְשׁוֹן הֲלִיכָה, ״קוֹלָהּ כַּנָּחָשׁ יֵלֵךְ״ (ירמיהו מו:כב).
פסוק ח:לְרוּחַ הַיּוֹם. לְעֵת עֶרֶב שֶׁיִּצְטַנֵּן רוּחַ הַיּוֹם וְנוֹשֶׁבֶת, וְהִכִּירוּ כִּי הַקּוֹל הָיָה מֵאֵת הָאֵל בָּא לְדַבֵּר עִמָּהֶם עַל חֶטְאָם, וְהִרְגִּישׁוּ בַּדָּבָר וְהִתְחַבְּאוּ בְּתוֹךְ עֲצֵי הַגָּן מִפְּנֵי בֹּשֶׁת שֶׁהָיָה לָהֶם שֶׁהָיוּ עֲרוּמִּים, וְאַף עַל פִּי שֶׁעָשׂוּ לָהֶם חֲגוֹרוֹת לֹא הָיוּ אוֹתָם חֲגוֹרוֹת מְכַסּוֹת עֶרְוָתָן הֵיטֵב. וְאַף עַל פִּי שֶׁיָּדְעוּ שֶׁאֵין לְהִסָּתֵר מִלְּפָנָיו, הָיָה לָהֶם בֹּשֶׁת כְּדֶרֶךְ בְּנֵי אָדָם שֶׁבּוֹשִׁים אֶחָד מֵחֲבֵרוֹ, כָּל שֶׁכֵּן הַקָּטָן מֵהַגָּדוֹל. וְהַטַּעַם שֶׁהִשְׁמִיעָם הָאֵל קוֹדֵם הַדִּבּוּר כְּדֵי שֶׁיִּתְכַּנְּסוּ וְיִתְחַבְּאוּ בְּתוֹךְ עֲצֵי הַגָּן בִּשְׁעַת הַדִּבּוּר, גַּם לִמְּדָה תּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ שֶׁלֹּא יִכָּנֵס אָדָם אֶל חֲבֵרוֹ פִּתְאוֹם אֶלָּא יַשְׁמִיעַ קוֹל תְּחִלָּה אוֹ יִדְפֹּק עַל הַדֶּלֶת, שֶׁמָּא עוֹשֶׂה דָּבָר צְנִיעוּת בְּבֵיתוֹ (כתבות סב, שבת סב), וְטַעַם סִפּוּר לְרוּחַ הַיּוֹם כִּי הָרוּחַ הוֹלִיכָה הַקּוֹל מֵרָחוֹק.
פסוק ח:עֵץ הַגָּן. דֶּרֶךְ כְּלָל, רוֹצֶה לוֹמַר עֲצֵי הַגָּן, וְהָיוּ בּוֹשִׁים מֵעֶרְוָתָם וּמֵאֲשֶׁר עָבְרוּ עַל מִצְוַת הָאֵל.
פסוק ט:אַיֶּכָּה. אָמַר כֵּן לִפְתִיחַת הַדְּבָרִים, כְּמוֹ ״אֵי הֶבֶל אָחִיךָ״ (בראשית ד:ט), ״מַה זֶּה בְיָדֶךָ״ (שמות ד:ב).
פסוק י:עֵירֹם. נִכְתָּב בְּיוֹ״ד הַמֶּשֶׁךְ, וְכֵן ״כִּי עֵירֹם אַתָּה״ (בראשית ג:ז).
פסוק יא:וַיֹּאמֶר... הֲמִן־הָעֵץ. הַהֵ״א כַּהֵ״א ״הֲרָצַחְתָּ״ (מלכים א כא:יט), וְהַשְּׁאֵלָה לִשְׁמֹעַ הַמַּעֲנֶה. כִּי הַדָּבָר יָדוּעַ לִפְנֵי הָאֵל יִתְבָּרַךְ.
פסוק יב:וַיֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי. רוֹצֶה לוֹמַר: אַתָּה גָּרַמְתָּ לִי שֶׁנָּתַתָּ לִי אִשָּׁה כָּזֹאת שֶׁהֵסִיתָה אוֹתִי לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ.
פסוק יג:הַנָּחָשׁ הִשִּׁיאַנִי. אִם אֲנִי הִשֵּׁאתִי אָדָם, הַנָּחָשׁ הִשִּׁיאַנִי גַּם כֵּן, וְאַתָּה בָּרָאתָ הַמַּשִּׁיא הַהוּא.
פסוק יד:וַיֹּאמֶר כִּי עָשִׂיתָ זֹּאת. הוּא לֹא הָיָה לוֹ מַעֲנֶה וְלֹא שׁוּם טַעֲנָה, כִּי הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ אַף עַל פִּי שֶׁטַּעֲנָתָהּ חֲלוּשָׁה הָיָה לָהֶם קְצָת טַעֲנָה, אֲבָל הַנָּחָשׁ לֹא הָיָה לוֹ טַעֲנָה כְּלָל, לְפִיכָךְ קִלְּלוֹ מִיָּד, וְלֹא קִוָּה לוֹ שֶׁיַּעֲנֵהוּ כִּי יָדַע שֶׁאֵין לוֹ דָּבָר לַעֲנוֹת וְהוּא דִּבֵּר כְּנֶגֶד מִצְוַת הָאֵל וְהִשִּׂיא אֶת הָאִשָּׁה וְהוּא לֹא הָיָה לוֹ שׁוּם הֲנָאָה מִזֶּה, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״וְאֵין יִתְרוֹן לְבַעַל הַלָּשׁוֹן״ (קהלת י:יא). וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (סנהדרין כט) כִּי הָיָה לוֹ לִטְעֹן וְלֹא הִמְתִּין לוֹ הָאֵל לְפִי שֶׁהָיָה מֵסִית וְלָמְדוּ שֶׁאֵין טוֹעֲנִין לְמֵסִית. וּמָה הָיָה לוֹ לִטְעֹן? דִּבְרֵי הָרַב וְדִבְרֵי הַתַּלְמִיד דִּבְרֵי מִי שׁוֹמְעִין. וַאֲנִי אוֹמֵר כִּי זֶה לֹא הָיָה טַעֲנָה אֶלָּא לְחַיֵּב הָאָדָם אֲבָל לִפְטֹר אֶת עַצְמוֹ מִן הַהַסָּתָה לֹא הָיָה לוֹ טַעֲנָה.
פסוק יד:אָרוּר אַתָּה. שֶׁיַּחְסְרוּ רַגְלָיו שֶׁהָיוּ לוֹ מִתְּחִלָּה, וְכָל לְשׁוֹן מְאֵרָה הוּא עִנְיַן חֶסְרוֹן וְהַבְּרָכָה בְּהֶפֶךְ הִיא תּוֹסֶפֶת טוֹבָה. וְקִלֵּל הַנָּחָשׁ תְּחִלָּה כִּי הוּא הָיָה סִבָּה לָאִשָּׁה וּלְאָדָם. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לָמְדוּ מִזֶּה (בראשית רבה כ) כִּי בִּקְלָלָה מַתְחִילִין מִן הַקָּטָן. וְהֵם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (בכורות ח ע״א) ״תָּנֵי בְּהֵמָה גַסָּה טְהוֹרָה יוֹלֶדֶת לְתִשְׁעָה חֳדָשִׁים בְּהֵמָה גַסָּה טְמֵאָה לִשְׁנֵים עָשָׂר חֳדָשִׁים בְּהֵמָה דַקָּה טְהוֹרָה לַחֲמִשָּׁה חֳדָשִׁים, וְהַכֶּלֶב לַחֲמִשִּׁים יוֹם, הֶחָתוּל לַחֲמִשִּׁים וּשְׁנַיִם יוֹם, הַחֲזִיר לְשִׁשִּׁים יוֹם וְהַנְּמִיָּה לְשִׁבְעִים יוֹם, הַצְּבִי וְהַשּׁוּעָל לְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים וּשְׁאָר כָּל הַשְּׁרָצִים לְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים, וְהָאֲרִי וְהַדֹּב וְהַנָּמֵר וְהַפִּיל וְהַקּוֹף וְהַקִּפּוֹף לְשָׁלוֹשׁ שָׁנִים וְהַנָּחָשׁ לְשֶׁבַע שָׁנִים וְהָאֶפְעֶה לְשִׁבְעִים שָׁנָה״. וְעוֹד אָמְרוּ ״הַכֶּלֶב כְּחַיָּה טְמֵאָה מוֹלִיד לַחֲמִשִּׁים יוֹם וּבְהֵמָה גַסָּה טְמֵאָה לִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, וְכָתוּב אָרוּר אַתָּה מִכָּל הַבְּהֵמָה וּמִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה כְּשֵׁם שֶׁהַבְּהֵמָה אֲרוּרָה מִן הַחַיָּה שֶׁבַע כָּךְ נָחָשׁ אָרוּר מִן הַבְּהֵמָה שֶׁבַע״.
פסוק יד:עַל גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ. כְּתַרְגּוּמוֹ: ״עַל מְעָךְ״, וְכֵן תַּרְגּוּם ״הוֹלֵךְ עַל גָּחוֹן״ (ויקרא יא:מב) ״דָּא הוֹלֵךְ עַל מְעוֹהִי״. רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁהוֹלֵךְ מֻשְׁכָּב אַרְצָה עַל בִּטְנוֹ, וְדוֹמֶה לוֹ בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא מציעא נט:) ״אִתְּתָךְ גּוּצָא גְּחִין וּלְחִישׁ״, רוֹצֶה לוֹמַר הַשְׁפֵּל עַצְמְךָ אֵלֶיהָ וְתִתְיַעֵץ עִמָּהּ. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פרשה יט) כִּי מִתְּחִלָּה הָיָה הוֹלֵךְ הַנָּחָשׁ בְּקוֹמָה זְקוּפָה כְּמוֹ הָאָדָם, וּלְפִי שֶׁנִּתְגָּאָה בָּזֶה, שִׁלֵּם לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה שֶׁהוֹלֵךְ עַל גְּחֹנוֹ.
פסוק יד:וְעָפָר תֹּאכַל כָּל־יְמֵי חַיֶּיךָ. מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, אַתָּה קִנֵּאתָ בָּאָדָם לְפִי שֶׁהוּא אָכַל מֵעֲצֵי גַּן עֵדֶן, וְחָשַׁבְתָּ עָרְמָה כְּדֵי לְהַחֲטִיאוֹ בַּאֲכִילָה, תִּלְקֶה שֶׁתֹּאכַל הַפָּחוּת מִכָּל הַדְּבָרִים וְהוּא הֶעָפָר. וְאִם תֹּאמַר הֲרֵי קִלְלָתוֹ בְּרָכָה נֶחְשֶׁבֶת לוֹ, שֶׁפַּרְנָסָתוֹ מִזְדַּמֶּנֶת לוֹ בְּכָל מָקוֹם? אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה כ), ״אָמַר רַבִּי חֶלְפַאי: לֹא עָפָר מִכָּל צַד, אֶלָּא בּוֹקֵעַ וְיוֹרֵד עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְסֶלַע אוֹ לִבְתוּלָה וְשׁוֹמֵט גִּידִין וְאוֹכֵל״. הִנֵּה לְפִי דִבְרֵיהֶם כִּי גַּם הֶעָפָר אֵינוֹ אוֹכֵל כִּי אִם בִּיגִיעָה רַבָּה.
פסוק יד:וּמַה שֶּׁאָמַר כָּל־יְמֵי חַיֶּיךָ, לְהוֹרוֹת כִּי גַּם לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ יֹאכַל עָפָר, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ״ (ישעיהו סה:כה). וּפֵרַשׁ כָּל־יְמֵי חַיֶּיךָ. כָּל יְמֵי עַד, כְּלוֹמַר כָּל זְמַן שֶׁמִּין הַנָּחָשׁ עַל הָאֲדָמָה.
פסוק טו:וְאֵיבָה אָשִׁית. אַתָּה הֶרְאֵתָ עַצְמְךָ שֶׁהָיִיתָ אוֹהֵב אוֹתָהּ וְחָשַׁבְתָּ לְפִי דְבָרֶיךָ לְיַעֵץ אוֹתָהּ מֵאַהֲבָה, אֲנִי אֲהַפֹּךְ הָאַהֲבָה לְאֵיבָה. וּבֵין זַרְעֲךָ וּבֵין זַרְעָהּ. לֹא אָמַר הִנֵּה כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ. כִּי הָאֵיבָה תָּסוּר בִּימוֹת הַמָּשִׁיחַ כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״וְשִׁעֲשַׁע יוֹנֵק עַל חֻר פָּתֶן״ (ישעיהו יא:ח). הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ. כְּשֶׁיִּמְצָאֲךָ יַכְּךָ לְעוֹלָם בְּרֹאשְׁךָ כְּשֶׁיּוּכַל לְךָ. וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב. כִּי תֵלֵךְ עַל גָּחוֹן וְלֹא תוּכַל לוֹ אֶלָּא בַּעֲקֵבוֹ שֶׁתַּכֶּנּוּ בּוֹ בִּנְשִׁיכָה. יְשׁוּפְךָ תְּשׁוּפֶנּוּ. עִנְיַן מַכָּה וּכְתִיתָה, וְכֵן ״אֲשֶׁר בִּשְׂעָרָה יְשׁוּפֵנִי״ (איוב ט:יז) וּבַנִּסְתָּר נִדְרָשׁ כָּל זֶה.
פסוק טז:הַרְבָּה אַרְבֶּה. הַרְבָּה, מָקוֹר, וּבְבֹא הַמָּקוֹר עַל הַפֹּעַל הוּא לְהַגְדִּיל הָעִנְיָן.
פסוק טז:עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ. מִן ״בְּעִצָּבוֹן תֹּאכְלֶנָּה״ (בראשית ג:יז) שֶׁהוּא עָמָל וִיגִיעָה. וּפֵרַשׁ הֶחָכָם רַבִּי אַבְרָהָם עִנּוּי דַּם בְּתוּלִים, וְהֵרֹנֵךְ כִּי הַהֵרָיוֹן כָּבֵד עַל הָאִשָּׁה. וַאֲדֹנִי אָבִי זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה פֵּרַשׁ עִצְּבוֹנֵךְ כֹּבֶד הַהֵרָיוֹן וְהֵרֹנֵךְ אֲרִיכוּת יְמֵי הַהֵרָיוֹן. בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים. בְּעֵת הַלֵּדָה יֶשׁ לָהּ עֶצֶב וּכְאֵב גָּדוֹל. וּבְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה כ) תֵּלְדִי, זֶה צַעַר הַלֵּדָה, בָנִים, זֶה צַעַר גִּדּוּל בָּנִים. וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ, וְאַף עַל פִּי שֶׁתֵּלְדִי בְּצַעַר בָּנִים תְּהִי מִשְׁתּוֹקֶקֶת עוֹד לִשְׁכַּב עִמּוֹ.
פסוק טז:תְּשׁוּקָתֵךְ. תַּאֲוָתֵךְ.
פסוק טז:וְהוּא יִמְשָׁל־בָּךְ. לְצַוּוֹת עָלַיִךְ מַה שֶּׁיִּרְצֶה כְּאָדוֹן עַל עֶבֶד. וּבְבְרֵאשִׁית רַבָּה (שם) הַרְבָּה אַרְבֶּה כָּל שֶׁהוּא הַרְבָּה אַרְבֶּה, כָּל שֶׁהוּא בְּמָאתַיִם וּשְׁנֵים עָשָׂר יוֹם הוּא חַי, וְזֶהוּ נוֹלָד לְשִׁבְעָה; וְאָמְרוּ עַל נוֹלָד לְתִשְׁעָה, אֵין הָאִשָּׁה יוֹלֶדֶת אֶלָּא לְמָאתַיִם שִׁבְעִים וְאַחַת אוֹ לְמָאתַיִם שִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם אוֹ לְמָאתַיִם שִׁבְעִים וְשָׁלוֹשׁ. וְאָמְרוּ עַל בְּהֵמָה טְמֵאָה שֶׁיּוֹלֶדֶת לִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, ״חִיָּיא בַּר אַדָּא הֲוָה יָתֵיב קַמֵּיהּ דְּרַב הֲוָה מַסְבִּיר לֵיהּ וְלָא סָבַר, מַסְבִּיר לֵיהּ וְלָא סָבַר, אָמַר לֵיהּ אַמַּאי אִי אַתְּ סָבַר? אָמַר לֵיהּ דַּחֲמַרְתִּי בָּעְיָא לְמֵילַד וַאֲנִי מִתְיָרֵא שֶׁמָּא תֵּיצוֹן וְתָמוּת. אָמַר לֵיהּ וּמַה אִכְפַּת לָךְ פְּעָמִים שֶׁהִיא מוֹסֶפֶת פְּעָמִים שֶׁהִיא פּוֹחֶתֶת כְּשֶׁפּוֹחֶתֶת אֵינָהּ פּוֹחֶתֶת מִימוֹת הַלְּבָנָה וּכְשֶׁהִיא מוֹסֶפֶת אֵינָהּ מוֹסֶפֶת עַל יְמוֹת הַחַמָּה. אָמַר לֵיהּ וְהַכְתִיב (איוב ל״ט:א) ״הֲיָדַעְתָּ עֵת לֶדֶת יַעֲלֵי סָלַע תִּסְפֹּר יְרָחִים תְּמַלֶּאנָה״, אָמַר לֵיהּ לְהַלָּן בְּדַקָּה וְכָאן בְּגַסָּה״.
פסוק יז:מִן־הָעֵץ. מִפְּרִי הָעֵץ, כִּי הַפְּרִי מִן הָעֵץ.
פסוק יז:אֲרוּרָה הָאֲדָמָה. מְחֻסֶּרֶת הַטּוֹבָה שֶׁלֹּא תּוֹצִיא לְךָ דָּבָר עַל מִשְׁפָּטָהּ, כִּי תִזְרַע וְלֹא תִקְצֹר לְפִי הָרָאוּי, כִּי יֻשְׁחֲתוּ רֹב גַּרְגְּרֵי הַזֶּרַע בָּאָרֶץ שֶׁלֹּא יִצְמְחוּ. וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה (כ:ח) ״אֲרוּרָה הָאֲדָמָה שֶׁהִיא מַעֲלָה לְךָ דְּבָרִים אֲרוּרִים כְּגוֹן יַבְּחוּשִׁין וּפַרְעוֹשִׁין וּזְבוּבִין״.
פסוק יז:בְּעִצָּבוֹן תֹּאכְלֶנָּה. שֶׁתִּהְיֶה צָרִיךְ לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה עַד שֶׁתֹּאכַל תְּבוּאָתָהּ, וְעַד עַתָּה בְּלֹא עָמָל הָיִיתָ אוֹכֵל פֵּרוֹת עֲצֵי הַגָּן, וּמַה שֶּׁאָמַר ״לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ״ (בראשית ב:טו) לֹא הָיָה צָרִיךְ אֶלָּא לַעֲבוֹדָה קַלָּה, אֲבָל מֵעַתָּה הוּא צָרִיךְ לַעֲבוֹדָה קָשָׁה כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם״ (בראשית ג:יט).
פסוק יז:תֹּאכְלֶנָּה. תֹּאכַל תְּבוּאָתָהּ, וְכֵן ״בְּאֹכְלֵי שֻׁלְחָנֶךָ״ (מלכים א ב:ז) לֶחֶם שֻׁלְחָנֶךָ, ״וְאָכְלוּ אִישׁ גַּפְנוֹ וְאִישׁ תְּאֵנָתוֹ״ (ישעיהו לו:טז) פְּרִי גַפְנוֹ וּפְרִי תְּאֵנָתוֹ, וְהַדּוֹמִים לָהֶם רַבִּים כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בְּסֵפֶר מִכְלֹל בַּסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן בְּחֵלֶק הַדִּקְדּוּק מִמֶּנּוּ.
פסוק יז:כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ. אֲשֶׁר מִין אָדָם חַי עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.
פסוק יח:וְקוֹץ וְדַרְדַּר. בִּמְקוֹם הַזֶּרַע תַּצְמִיחַ לְךָ קוֹצִים וְדַרְדָּרִים שֶׁהֵם מַלְקִים צֶמַח הַתְּבוּאָה הַיּוֹצֵא לְצִדָּם.
פסוק יח:וְאָכַלְתָּ אֶת־עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה. תֹּאכַל אֶת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה תַּחַת שֶׁהָיִיתָ אוֹכֵל פֵּרוֹת עֲצֵי הַגָּן.
פסוק יט:בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם. אִם תִּרְצֶה לֶאֱכֹל לֶחֶם, תֹּאכְלֶנּוּ בִּיגִיעָה עַזָּה עַד שֶׁיֵּצֵא מֵאַפֶּיךָ זֵעָה מֵרֹב הַיְּגִיעָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁכָּל הַגּוּף מֵזִיעַ בִּיגִיעָה, זָכַר הָאַפַּיִם, כִּי בָּהֶם תֵּרָאֶה הַזֵּעָה; וְעוֹד כִּי לֹא יָזִיעַ הַפָּנִים אֶלָּא בְּרֹב הַיְּגִיעָה, וְזָכַר הָאַפַּיִם בִּכְלַל הַפָּנִים, כִּי הַזֵּעָה נוֹטֶפֶת מֵהֶם כְּשֶׁיָּזִיעַ הָאָדָם. וְצָרִיךְ הָאָדָם לִיגַע בִּמְלָאכוֹת רַבּוֹת קֹדֶם שֶׁיֹּאכַל לֶחֶם, לַחֲרֹשׁ וְלִזְרֹעַ לַעֲדֹר וּלְנַכֵּשׁ, לִקְצֹר וְלָדוּשׁ לִבְרוֹת וּלְהָבֵר, לִטְחֹן וּלְרַקֵּד לָלוּשׁ וְלֶאֱפוֹת.
פסוק יט:עַד שׁוּבְךָ אֶל־הָאֲדָמָה. כִּי אַחַר שֶׁנִּמְשַׁכְתָּ אֶל יְסוֹד הָאֲדָמָה אֲשֶׁר לֻקַּחְתָּ מִמֶּנָּה וְלֹא נִמְשַׁכְתָּ אֶל יְסוֹד הָעֶלְיוֹן, הֶרְאֵיתָ כִּי־עָפָר אַתָּה וְאֶל־עָפָר תָּשׁוּב, דְּמוּתְךָ, לֹא יִשָּׁאֵר אַחֲרֶיךָ יְסוֹד הָעֶלְיוֹן. וְזָכַר יְסוֹד הֶעָפָר מִשְּׁאָר הַיְסוֹדוֹת לְפִי שֶׁרֹב יְסוֹד הַגּוּף וְהָעֲצָמוֹת שֶׁהֵם מַעֲמִידֵי הַגּוּף הֵם קָרִים וִיבֵשִׁים כְּמוֹ הֶעָפָר.
פסוק כ:וַיִּקְרָא הָאָדָם. כְּשֶׁהוּבְאָה לְפָנָיו קָרָא לָהּ שֵׁם כְּמוֹ שֶׁקָּרָא לַבְּהֵמָה לַחַיָּה וְלָעוֹף. וְזֶה הַשֵּׁם שֶׁקָּרָא לָהּ הוּא הַשֵּׁם הַמְיֻחָד לָהּ, כִּי שֵׁם הַכְּלָלִי כְּבָר זְכָרוֹ בְּאָמְרוֹ ״לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה״ (בראשית ב:כג). וְיִתָּכֵן לְפָרֵשׁ כִּי אַחַר שֶׁאָכְלוּ מֵעֵץ הַדַּעַת קָרָא לָהּ זֶה הַשֵּׁם, לְפִי שֶׁבַּאֲכִילַת הַפְּרִי הַהוּא נִתְחַדְּשָׁה לָהֶם תַּאֲוַת הַמִּשְׁגָּל וְיָדְעוּ שֶׁיּוֹלִידוּ, לְפִיכָךְ אָמַר אֵם כָּל חָי, וּפֵרוּשׁ חָי – מְדַבֵּר, וְכֵן ״וִיבָרֵךְ כָּל בָּשָׂר״ (תהלים קמה:כא), ״יָבוֹא כָל בָּשָׂר״ (ישעיה סו:כג), וְאֵינוֹ אֶלָּא עַל בְּנֵי אָדָם. וְאָמְרוּ כִּי קְרָאָהּ חַוָּה וְלֹא חַיָּה בְּיוֹ״ד לְהַפְרִיד בֵּינָהּ וּבֵין חַיּוֹת הַשָּׂדֶה.
פסוק כא:וַיַּעַשׂ ה׳ אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם. אֵין לִשְׁאוֹל אֵיךְ עָשָׂה הָאֵל הַכָּתְנוֹת הָאֵלֶּה, כִּי אֵין זֶה פֶּלֶא גָּדוֹל מִכָּל הַבְּרִיאוֹת אֲשֶׁר בָּרָא. וְהָאוֹמֵר בַּמִּדְרָשׁ כִּי הַכָּתְנוֹת הָיוּ עוֹר שֶׁקָּרַם עַל בְּשָׂרָם שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם עֲדַיִן; אֵיךְ הָיוּ מְלֻבָּשִׁים בַּעֲבוּר זֶה, וְאֵיךְ נִכְסֵת עֶרְוָתָם בָּזֶה? וְיֵשׁ אוֹמְרִים (פרקי דרבי אליעזר כ) כִּי מֵעוֹר הַנָּחָשׁ שֶׁהִפְשִׁיטוֹ הָאֵל עָשָׂה לָהֶם כְּתֹנֶת, וְיֵשׁ אוֹמְרִים כִּי זָבַח לִבְהֵמָה אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם וְנִפְשַׁט עוֹרָם, וְהֵם עָשׂוּ מֵהֶם כָּתְנוֹת לִתְכוּנַת אַבְרֵיהֶם. וְאֵין צָרִיךְ לְכָל זֶה כִּי הָאֵל צִוָּה וְנִבְרְאוּ כְּמוֹ הַלּוּחוֹת. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (בראשית רבה כ, סוטה יד) ״כָּתְנוֹת עוֹר, רַב וּשְׁמוּאֵל, חַד אָמַר דָּבָר הַבָּא מִן הָעוֹר, וְחַד אָמַר דָּבָר שֶׁהָעוֹר נֶהֱנֶה מִמֶּנּוּ, וּמַאי נִיהוּ כִּיתָּנָא, וְעוֹד שֶׁהֵם מִן הַדְּבָרִים שֶׁנִּבְרְאוּ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת״. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם) ״דָּרַשׁ רַבִּי שִׂמְלָאי תּוֹרָה תְּחִלָּתָהּ גְּמִילוּת חֲסָדִים וְסוֹפָהּ גְּמִילוּת חֲסָדִים, תְּחִילָתָהּ ״וַיַּעַשׂ ה׳ לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם״ וְסוֹפָהּ ״וַיִּקְבֹּר אוֹתוֹ בַּגַּי״ (דברים לד:ו)״.
פסוק כב:וַיֹּאמֶר ה׳ אֱלֹהִים וְגוֹ׳ כְּאַחַד מִמֶּנּוּ. שִׁתֵּף עַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ עִם הַמַּלְאָכִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ״ (בראשית א:כו).
פסוק כב:לָדַעַת טוֹב וָרָע. כְּבָר פֵּרַשְׁנוּ יְדִיעַת טוֹב וָרָע כְּמַלְאָכִים בְּפָסוּק ״וּמֵעֵץ הַדַּעַת״ (בראשית ב:יז). וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה (כא) ״דָּרַשׁ רַבִּי פַּפּוּס כְּאַחַד מִמֶּנּוּ, כְּאַחַד מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת; אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא דַּיֶּךָ פַּפּוּס, אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּם כְּאַחַד מִמֶּנּוּ, שֶׁנָּתַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְפָנָיו שְׁנֵי דְּרָכִים, דֶּרֶךְ הַחַיִּים וְדֶרֶךְ הָאַחֶרֶת, הִנִּיחַ הַחַיִּים וּבָחַר לוֹ דֶּרֶךְ אַחֶרֶת. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן, כָּל זְמַן שֶׁהָיָה אָדָם הָיָה אֶחָד, וְכֵיוָן שֶׁנִּטְּלָה מִמֶּנּוּ צַלְעָתוֹ, מִיָּד לָדַעַת טוֹב וָרָע״. וְדַעַת הַמְתַרְגֵּם כְּדַעַת רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁתִּרְגֵּם ״הֲוָה יְחִידָאִי בְּעָלְמָא לְמֵידַע טָב וּבִישׁ״.
פסוק כב:כְּאַחַד מִמֶּנּוּ. בָּא פַּתָּח כֻּלּוֹ גַּם בְּלֹא סְמִיכוּת, וְהֶחָכָם אָמַר כִּי מִדֶּרֶךְ הַדִּקְדּוּק לֹא יִתָּכֵן. לָדַעַת טוֹב וָרָע, כִּי הָאֵל נָתַן לוֹ הַבְּחִירָה.
פסוק כב:וְעַתָּה פֶּן־יִשְׁלַח יָדוֹ. וְהִנֵּה מִתְּחִלָּה לֹא מְנָעוֹ מֵעֵץ הַחַיִּים, אֲבָל צִוָּהוּ לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ, כִּי הוּא בִּכְלַל כָּל עֲצֵי הַגָּן, וְכָל זְמַן שֶׁיֹּאכַל מֵעֵץ הַחַיִּים יַאֲרִיךְ חַיּוּתוֹ עַד שֶׁיִּחְיֶה שָׁנִים אֲרֻכּוֹת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁחָיָה, אֲבָל בְּעָבְרוֹ עַל מִצְוַת הָאֵל וְאָכַל מֵהָעֵץ אֲשֶׁר מְנָעָהוּ מִמֶּנּוּ הָיָה עָנְשׁוֹ הַמִּיתָה טֶרֶם זְמַן הַנִּגְזָר לוֹ מִתְּחִלָּה, לְפִיכָךְ לֹא רָצָה שֶׁיִּשָּׁאֵר בַּגָּן פֶּן־יִשְׁלַח יָדוֹ וְלָקַח וְיֹאכַל גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים כְּמוֹ שֶׁאָכַל מֵעֵץ הַדַּעַת וְיִחְיֶה זְמַן רַב, כִּי כֵן טֶבַע פְּרִי הָעֵץ הַהוּא לְחַזֵּק טֶבַע הָאָדָם וּלְהַאֲרִיךְ חַיָּיו, וְכֵיוָן שֶׁעָבַר עַל הַמִּצְוָה יְקַבֵּל עָנְשׁוֹ לִקְצֹר יָמָיו וְרָאוּי לְגָרְשׁוֹ מִן הַגָּן בַּעֲבוּר זֶה כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאכַל מֵעֵץ הַחַיִּים, וּפֵרֵשׁ גַּם מֵעֵץ כְּמוֹ שֶׁאָכַל מֵעֵץ הַדַּעַת, כִּי אִם אֲנַחְנוּ בַּגָּן וַאֲצַוֶּה עָלָיו שֶׁלֹּא יֹאכַל מֵעֵץ הַחַיִּים יַעֲבֹר עַל מִצְוֹתַי כְּמוֹ שֶׁעָבַר בַּאֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת, וּפֵרֵשׁ לְעֹלָם, זְמַן אָרֹךְ, כְּמוֹ ״וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם״ (שמות כא:ו). וּבְנִסְתָּר יִתְפָּרֵשׁ עוֹד.
פסוק כג:וַיְשַׁלְּחֵהוּ. זֶהוּ שִׁלּוּחַ שֶׁל גֵּרוּשׁ, כְּמוֹ ״שַׁלַּח מֵעַל פָּנַי״ (ירמיהו טו:א) וְהַדּוֹמִים לָהֶם.
פסוק כג:לַעֲבֹד אֶת־הָאֲדָמָה. כֵּיוָן שֶׁלֹּא רָצָה בַּעֲבוֹדָה קַלָּה בִּהְיוֹתוֹ בַּגָּן וְהָיָה אוֹכֵל פֵּרוֹת הָאִילָנוֹת בְּלֹא יְגִיעָה וְעָבַר הַמִּצְוָה, יָצָא חוּץ לַגָּן וְיַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה עֲבוֹדָה קָשָׁה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה״ (בראשית ג:יז). אֲשֶׁר לֻקַּח מִשָּׁם. הַמָּקוֹם אֲשֶׁר לֻקַּח מִשָּׁם כְּשֶׁהֱבִיאוֹ לְגַן עֵדֶן, אוֹ פֵּרוּשׁוֹ אֲשֶׁר נִבְרָא מִשָּׁם, כְּתַרְגּוּמוֹ ״דְּאִתְבְּרֵי מִן תַּמָּן״, וְהוּא הֵעִיד בְּעַצְמוֹ כִּי מִשָּׁם לֻקַּח מִן הַחֵלֶק הָעַפְרִי, לֹא מִן הַחֵלֶק הָעֶלְיוֹן שֶׁבּוֹ.
פסוק כד:וַיְגָרֶשׁ אֶת־הָאָדָם. כַּאֲשֶׁר גֵּרֵשׁ אֶת־הָאָדָם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״וַיְשַׁלְּחֵהוּ״ (בראשית ג:כג), הִשְׁכִּין מִקֶּדֶם לְגַן־עֵדֶן אֶת־הַכְּרֻבִים, מִקֶּדֶם פֵּירוּשׁ מִמִּזְרָח, אֶפְשָׁר כִּי מְבוֹא הַגָּן הָיָה לְמִזְרָח, לְפִיכָךְ הִשְׁכִּין בְּאוֹתָהּ פֵּאָה הַכְּרֻבִים, וְזֶה הָיָה בְּמַרְאֶה שֶׁהָיוּ נִרְאִים שָׁם כְּרוּבִים לְהַפְחִיד אֶת־הָאָדָם שֶׁלֹּא יָשׁוּב לַגָּן, זֶה וּלִשְׁמֹר אֶת־דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים. וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת. לְהַפְחִידוֹ עוֹד, וּלְפִי שֶׁהָיָה הָעִנְיָן בְּמַרְאֶה אָמַר לַהַט הַחֶרֶב וְלֹא אָמַר הַחֶרֶב, וְהַלַּהַט אֵינוֹ גּוּף אֶלָּא מַרְאֶה, וְהַלַּהַט הוּא הַמַּפְחִיד כָּל שֶׁכֵּן בְּהִתְהַפֵּךְ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (יחזקאל לב:י) ״בְּעוֹפְפִי חַרְבִּי עַל־פְּנֵיהֶם״. וְעוֹד עָשָׂה לוֹ זֶה הַדָּבָר כְּדֵי שֶׁיִּתְחָרֵט הָאָדָם וְיָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, וְשָׂם עָלָיו שׁוֹמְרִים שֶׁלֹּא יִכָּנֵס שָׁם כְּדֵי שֶׁיֵּבוֹשׁ מֵעַצְמוֹ וְיִתְחָרֵט עַל שֶׁחָטָא, וּמִזֶּה לָמְדוּהוּ דֶּרֶךְ תְּשׁוּבָה, וּלְאַחַר שֶׁשָּׁב בִּתְשׁוּבָה סָרָה הַמַּרְאָה הַהִיא וְשָׁב לַגָּן פְּעָמִים, וּפְעָמִים עוֹבֵד אֶת־הָאֲדָמָה אֲשֶׁר לֻקַּח מִשָּׁם. וְעוֹד נִכְתֹּב כָּל הָעִנְיָנִים הָאֵלֶּה בְּדֶרֶךְ נִסְתָּר, וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה (פרק כא) ״וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב עַל שֵׁם ״מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט״ (תהלים קד:ד) פְּעָמִים אֲנָשִׁים פְּעָמִים נָשִׁים, פְּעָמִים רוּחוֹת פְּעָמִים מַלְאָכִים״.
