פסוק א:ויהי מקץ שנתים ימים וגומ' עד ויוסף בן שלשים שנה
פסוק א:והנה דברי זה הספור מבוארים:
פסוק א:והנה התועלות המגיעות מזה הם שמונה:
פסוק א:התועלת הראשון הוא במדות. והוא להודיע שראוי לאדם בבאו לפני הגדולים שיקשט עצמו בבגדיו ובענייניו האחרים לפי מה שאפשר כי בזה מההדור לגדולים ובזה גם כן יהיו דבריו יותר נשמעים. ולזה תמצא שגלח יוסף והחליף שמלותיו בבאו לפני המלך. ולזאת הסבה היו החסידים הגדולים מתקשטים כשהיו מתפללים לשם יתעלה לכבודו אמרו ז"ל זה אלי ואנוהו:
פסוק א:התועלת השני הוא במדות. והוא שראוי לאד' כשידבר עם הגדולים שיהיו דברים מעטים. ולזה תמצא שענה יוסף לפרעה זה המאמר הנפלא אשר כלל מהשלמות הרבה במלות מועטות והוא מה שאמר לו בלעדי אלהים יענה את שלום פרעה. והנה בפתרונו החלומות בא מאמרו ג"כ בתכלית הקצור והתקון ומבואר מדבריו שם:
פסוק א:התועלת השלישי הוא במדות. והוא שראוי לאדם כשיוכרח לדבר לפני המלכים והשרים ולא ידע אם יהיה בדבריו מה שיקשה להם שיקדים להתנצל בזה פן יקרהו נזק מכעסם עליו. ולזה תראה כי מפני שלא ידע יוסף מה יהיה פתרון החלומות ואם יהיה בו דבר נגד פרעה הקדים התנצלותו בזה והראה שמה שיענה מזה הוא מה שיראהו השם יתע' ולזה לא יהיה בבחירתו לפתור לפי מה שירצה והיה בזה מחלק הדברים מפיוס לב פרעה מה שלא יעלם וזה שהוא התפלל לשם יתע' שיענה שלום פרעה:
פסוק א:התועלת הרביעי הוא במדות. והוא שראוי לאדם כשישאלוהו המלכים והגדולים בהודעת דבר מה שלא יעלים מדרגת ידיעתו בדבר ההוא כי בזה תהיה תשובתו יותר מקובלת. והמשך כי המהנדס אם ישאלוהו מענין ההנדסה אין ראוי שיאמ' שאינו יודע בהנדסה אבל יאמר שהוא עיין בחכמה ההיא והנרא' לו מהעיון ההוא הוא מה שישיב להם כי בזה תתפייס יותר נפשם בתשובתו. הלא תראה שיוסף כששאלוהו מפתרון החלום הראה בדבריו כי רוח אלהים בו והוא יגלה לו פתרון החלומות ולזה אמר בלעדי אלהים יענה את שלום פרעה והיה זה סבה אל שיאמר אליו פרעה הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו:
פסוק א:התועלת החמישי הוא בדעות. והוא להודיע שאין בבחירת הפותר לפתור לטוב או לרע ולא יועיל פתרונו בזה אבל הפתרון יהיה לפי המוסכם עליו מהשם יתע' ומי שיפתר החלום בזולת האופן ההוא לא יהיה פתרונו פתרון. ולזה אמר יוסף בלעדי אלהים יענה את שלום פרעה. להודיע שאין הפתרון מסור בבחירתו אבל הוא מוגבל מהשם יתע' שהוא יודע כל העתידות:
פסוק א:התועלת הששי הוא בדעות. והוא שהשנו' החלום מורה על אמתתו ומהירו' באו והסב' בזה היא שהש"י ישפיע לאדם החלומות הצודקים באמצעות המחשבות השופעות מהגרמים השמימיי כמו שביארנו בשני מספר מלחמות יי'. ושם ביארנו כי לזאת הסבה יתכן שימצא הכזב הרבה בחלום ובקסם לפי שזאת ההשפעה לא תהיה כי אם משליטים ולא יעלם ממנו מה שיושפע מהבלתי שליטים וביארנו שם ג"כ כי כבר יקרה לאדם שיחלום בהקיץ חלום צודק ושכבר ימצא סגולת זה החלום שהוא יגיע תכף והיה זה כן לפי שהשליט בזאת ההשפעה הוא בעינו השליט בזה המקרה בחדושו. ולא יקרה לו מפני חוזק שלטנותו בהשפעה שיספיק לו להשפיע לאדם מעט מן ההתבודדו' לקבל זה השפע וכן עניין בזה בעינו בהשנו' החלום מורה על חוזק ההשפעה וזה ממה שיורה שזה המקרה מסודר מהשליט בהשפעה ולזה יחוייב שיגיע זה המקרה תכף וזה כלו מבואר למי שהתבונן בדברינו בשני מספר מלחמות השם:
פסוק א:התועלת השביעי הוא במדות. והוא שראוי לאדם להשתדל בהשגת החכמה כפי היכול' כי היא תושיבהו בין נגידים ותסבב שיהיה לו עושר וכבוד. הלא תראה כי יוסף הצדיק עלה לזאת המעלה מפני יתרון חכמתו עד כי מבית האסורים יצא למלוך:
פסוק א:התועלת השמיני הוא במדות. והוא שאין ראוי לאדם שישתדל לבטל מה שנגזר מהשם יתע' בכמו זה האופן אשר השתדלו לבטלו אחי יוסף כשמכרוהו כי הם חשבו שהוא רחוק שיהיה מושל עליהם אחר שהרחיקוהו מעליהם ועם היותו נמכר לעבד וזה היה כלי אל שהגיע יוסף לתכלית הממשלה והשררה וכזה יקרה הרבה במי שישתדל לבטל גזרות השם יתע' בזה האופן כמו שסופר לנו מרימולוס ורומילוס שחלם אביהם בליל לידתם ששני אודים יצאו מנחיריו ישרפו עיר ממשלתו וכאשר הקיץ הודיעוהו שכבר ילדה אשתו תאומים ושפט שהם האודים אשר חלם וצוה להשליכם היערה ולהמיתם שם ונזדמנה להם שם דובה והניקה אותם כמו שאמרו במדרש תלים וכאשר גדלו החריבו עיר אביהם ובנו רומי ומהם המשפחות הגדולות מרומי והם הדוכיים. ואולם האופן שיתכן שיבטל האדם גזירת השם יתעל' הוא שאם היה נכון לבא רע עליו הוא שידבק בשם יתע' לפי היכולת והוא ישגיח בו ויצילהו ממנו או יברח מהמקום ההוא אשר בו היה נכון לו לבוא רע. וראוי שלא יעלם ממנו שיוסף לא שם בשר זרועו במה שאמר לשר המשקים אך ראה כי מזכירתו אותו לפרעה יגיע לו טוב כמו שהיה העניין בסוף וסבב השם יתע' אשר לו נתכנו עלילות שלא זכרו שר המשקים לפרעה עד בא העת אשר היה יותר נכון ליוסף. והנה תמצא כי כל התלאות אשר מצאוהו מעת המכרו כלם היו לו אל שיגיע לזאת הממשלה וזה מבואר במעט עיון:
פסוק מו:ויוסף בן שלשים שנה עד סוף הפרשה
פסוק מו:והנה דברי זה הספור מבוארים מאד עם מה שקדם לנו מדברים. ואולם התעלות המגיעות מזה הספור הם עשרים:
פסוק מו:התועלת הראשון הוא במדות. והוא שראוי לאדם בעשותו פועל אחד שיעשהו באופן יאות אל המקבלים ואעפ"י שהוא שליט בפועל ההוא כי בזה יתפייס לבבם ויפותו יותר לעשות רצונו. הלא תראה כי יוסף ברצותו לאסוף כל הבר שיוכל בארץ מצרים בשני השובע עשה זה בתחבולות יתפייס בהם לב האנשים וזה שהוא שם כל תבואות העיר בתוך העיר ההיא באופן שהיו מתפייסים בזה אנשי העיר לחשבם ששם תמצא להם זאת התבואה בעת הצורך ולא ימות ברעב עם שהם היו אוהבים יותר תבואת העיר ההיא מתבואת עיר אחרת:
פסוק מו:התועלת השני הוא במדות. ומשפטי התורה והוא שאין ראוי לאדם להמשך אחר ההנאו' בעת שהיות שכניו בצער. ולזה תמצא שספרה התורה שיולדו ליוסף שני בנים בטרם תבא שנת הרעב להורות כי בשנת הרעב לא שמש מטתו ומזה המקום למדו רז"ל שאסור לשמש מטתו בשנת רעבון. ואמרו עם זה שחשובי בנים משמשין מטותיהם בשנת רעבון וזה גם כן אפשר שילמד מזה הפסוק וזה כי אם לא יהיו לו בנים קודם בא הרעב אולי לא היה נמנע מלשמש מטתו בשני רעבון כי ראוי לאדם להשתדל לקיים המין:
פסוק מו:התועלת השלישי הוא בדעות. והוא להודיע שכל הטובות השופעות בזה העולם הם שופעות מהשם יתע' ולזה יחס יוסף כל הטובות השופעות לו לש' ית' ומפני זה אומר בקריאת השמות לבניו נשני אלהים כי הפרני אלהים:
פסוק מו:התועלת הרביעית הוא במדות. והוא שראוי לאדם שיברח ממה שיש בו חשש סכנה ואפי' באפשר רחוק ולזה מנע יעקב בניו מהתראות בארץ כנען לשוט בה לקנות בה תבואה ואעפ"י שכבר היו מוצאים אותו שם קרוב להם ובחר שילכו בארץ מצרים לקנות ואעפ"י שהדרך רחוק פן יכירום אנשי כנען וימיתום על דבר שכם:
פסוק מו:התועלת החמישי הוא במדות. והוא שכאשר קרה לשני' מבית אחד או מחבורה אחת מקרה מה בדבר מה ראוי שיתרחק השלישי מהדבר ההוא פן יקרהו נזק בכמו המקרה ההוא. וזה כי מפני שמתה רחל בדרך ובנה יוסף גם כן לפי מחשבתו הנה ירא יעקב שימות בנימן בדרך אם ישלחהו שם:
פסוק מו:התועלת הששי הוא במדות. והוא שראוי למי שהוא נכון שיגיעו אליו רעות שימעט בעסקיו ויעמוד בביתו עד יעבור זעם כי בזה אולי ינצל מהרעות. ואולם בהרבות עסקיו ולכתו בדרך הוא כמו מבקש הרעות ומתנועע אליהם ולזה ירא יעקב שיקרה לבנימן אסון בדרך אבל בבית לא היה צריך להיות ירא מזה:
פסוק מו:התועלת השביעי הוא במדות. והוא שאין ראוי שיקל האדם בשמירת מה שהפקר לו ויעזוב ההנהגה והשמירה ההיא לזולתו מפני עוצם מדרגתו שנתן לו המפקיד בשולטנות ובשררה כי כבר יגמלהו רע תחת טוב אבל ראוי שיפליג בשמירת הדבר ההוא כי מה שאפשר כי בזה מהיושר ומגמילות טוב למי שגמלהו טוב מה שלא יעלם. ולזה תמצא שיוסף עם היותו שליט בכל הארץ היה הוא בעצמו משביר לכל עם הארץ בדרך שישלם לו שמירתו באופן היותר שלם שיהיה אפשר ולא מנעתהו שררתו ושולטנותו מהשגיח בזה:
פסוק מו:התועלת השמיני הוא במדות. והוא שאין ראוי לשלם שיגמול רע למי שגמלהו רע בהיות לאל ידו לעשות ולזה תמצא שבנפול אחי יוסף לפניו ובידו, לא שלם להם רעה תחת הרע אשר גמלוהו אבל השגיח בהם וכלכל אותם כמו שיבאר אחר זה ואמנם הכאיב לבם מעט בראשית העניין כדי שתשלם לו הידיעה בשלום אביו ואחיו בנימן ויתבאר לו איך מנהגם עם אחיו בנימן שאם היו שונאים אותו ומתנכלים להמיתו כמו שנהגו עמו היה לוקח בזה עצה להפרידו מהם ולהצילו מידם וזה שאם לא היה לו חושד אותם כמרגלים או בדבר מהדברים הרעים והמגונים לא היה לו דרך לחקור שיש להם אב או אח כי לא היו מבקשים להתחתן עמו וכאשר ידע שאחיו חי השתדל על כל פנים שיביאוהו אליו והכביד ענינם בתחלה ותקל בסוף ואמר להם שהשם הוא ירא כי בזה היה להם מהפיוס והסרת הפחד מה שלא יעלם וזה גם כן יהיה סבה שלא יכאב לב יעקב מאד אם ישלח בנימן מצרים כי כבר נתפרסם לו שאדני הארץ הוא ירא אלהים והנה אסר שמעון לפניהם כדי שיוכרחו להביא בנימן אליו וזה שאם יהרגוהו בדרך לשנאתם אותו ישאר שמעון כל ימיו תחת יד יוסף אסור ולא יהיה לו דרך לברוח משם ולזה הוציא שמעון ממאסרו תכף שבא בנימן והכניסם כולם בביתו לאכול לחם עמו לפייס לבם יותר וכדי שיוכל להעליל בנימן מגביע הכסף והראה להם עם זה רב חמלתו על בנימן וחנינתו אותו כשבירך אותו ורבה משאתו ממשאת כלם לפייס לבם שלא יחרדו מאד כשיעלילום מזאת הגנבה להשענם כי השליט על הארץ הוא איש חסד ושהם נקיים מזה ולולי זה כבר היה לו לירוא שמא ימיתו עצמם כשתתגלגל עליהם זאת העלילה מרוב הדאגה והבושת והפסד והנה השתדל יוסף להעליל אחיו בנימין לבחון איך היה מנהג אחיו עמו ר"ל אם הם שונאים אותו ויעזבוהו וילכו או אם יאהבוהו וישתדלו בהצלתו כפי היכולת ולזה תמצא שכאשר נתברר לו שאחיו הם נוהגים עם בנימן כמנהג האחים אז גלה להם שהוא יוסף והשתדל שיבואו אליו וכלכלם כדי שלא יורשו:
פסוק מו:התועלת התשיעי הוא בדעות. והוא להודיע שהשם יתע' יענש הטובים על מה שיעשוהו מהפעולות המגונות ולזה תמצא שכבר יחסו בני יעקב הצרה הבאה עליהם על מה שחטאו בעניין יוסף:
פסוק מו:התועלת הי' הוא במדות. והוא שראוי לאדם שיצדיק עליו את הדין בבא עליו הרעה ויפשפש במעשיו וייחס אותה לרע מעשיו ולא יתרעם מה' יתע' בהביאו עליו מה שיבוא מן הרע. ולזה תמצא שייחסו בני יעקב מה שפגשם מהרע לרע מעשיהם בענין יוסף:
פסוק מו:התועלת הי"א הוא במדות. והוא שראוי לשלם שיתפעל בראותו אחיו בצרה ואף אם גמלוהו רע בתכלית מה שאפשר. הלא תראה כי יוסף בראותו אחיו בצרה נכמרו רחמו עליהם ויסוב מעליה' לבכות ואמנם הוכרח להשאיר' בכאב לב מעט כדי לבחון מה שרצה לבחון אותו מבנימן:
פסוק מו:התועלת הי"ב להודיע יושר יוסף שלא רצה לשלוח יד בכסף הבא אליו לשלחו אל אביו לפי שכבר זכה בו פרעה ואע"פ שכבר בא כל זה הטוב לפרעה בסבתו ואמנם השיב לאביו הכסף ששלח אליו לבדו ושלח אליו מלא כליו בר וצדה לדרך לפי שכבר השליטו פרעה לעשות מהדבר ההוא כל מה שירצה ולתת למי שירצה ולמכור למי שירצה. הלא תראה שכבר אמר פרעה לבאים אליו לכו אל יוסף ואשר יאמר לכם תעשו:
פסוק מו:התועלת הי"ג הוא במדות. והוא שראוי לכל אדם שיתרחק מהמשגלים המגונים כי לא יתגאל בהם כי אם מי שהוא חסר דעת כאומרו נואף אשה חסר לב. ולזה בארה לנו התורה כי ראובן שנתגאל עם פלגש אביו היה חסר דעת בתכלית החסרון וזה יתברר במה שאמר את שני בני תמית כי זה המאמר היה בתכלית הפתיות וזה מבואר בנפשו. ואולם יהודה השתדל בזה בחכמה ולזה המתין שכלה השבר אשר הביאו ממצרים ואמר לאביו עם זה דברי' נכוחי' עד שנתרצה ושלחו עמו:
פסוק מו:התועלת הי"ד הוא במדות. והוא שראוי לאדם כשתעלה עליו חמת אחד שיכין עצמו לפייסו בדורון מהיותר משובח שימצא כי בזה יכפה אפו ולזה צוה יעקב לשלוח לאיש מנחה מזמרת הארץ והכין עצמו עם זה להתפלל לש' יתע' שיתן להם רחמים לפני האיש:
פסוק מו:התועלת הט"ו הוא במדות. והוא שאין ראוי למי שיחשדהו האדון בדבר רע שיפליג ברבוי המנחה כי זה ממה שיביא להאמין שהחשד הוא אמת. ולזה תמצא ביעקב שלא רצה בזה המקום ברבוי הדורון עם מה שתראה שהפליג ברבוי הדורון לעשו אבל היה מעט מה ששלח לו מכל מין מעט צרי מעט דבש נכאת ולוט בטני' ושקדים ויהיה אמרו מעט דבש מושך עצמו ואחר עמו כאלו אמר מעט דבש ומעט נכאת ומעט לוט:
פסוק מו:התועלת הי"ו הוא בדעות. והוא שאין ראוי לאדם כשיירא מדבר רע שישען על התפלה לשם יתע' לבד אבל ראוי שישתדל בכל הסבות שאפשר בהצלתו ויחבר אל זה התפלה לש' יתע' כי הש' יתע' כשיעזור לדבקים בו וישגיח בהם ירצה שיחברו אליו הסבות הנאותות. ולזה אמר לשמואל כשיירא שיהרגהו שאול עגלת בקר תקח בידיך ואמרת לזבוח ליי' באתי. ולזאת הסבה תמצא בזה המקום שאחר שלקח יעקב עצה לפייס האדון כפי מה שראוי התפלל לש' יתעלה שיתן להם רחמים לפני האיש ובכלל אם ישען השלם על התפלה לש' יתע' לבד יקר' בזה מההפסד מה שלא יעלם עם שכבר יביא זה למעוט האמונה בהשם יתע' כשלא יבואו לשלם ההוא מבוקשיו אשר הוא סבת העדר הגעתם כאמרם ז"ל למען יברכך יי' אלהיך יכול בטל ת"ל בכל אשר תעשה:
פסוק מו:התועלת הי"ז הוא במדות. והוא שראוי למי שיירא שיחשד מדבר שיקדים מה שיתבאר ממנו שאין לו פשע ואין לו חטאת על זה קודם שהשיגהו החשד שאם ימתין עד שישיגהו החשד הנה לא יועילו התנצלותו כמו שיועיל לו קודם זה. והמשל שמי שבא בידו ממון שלא כדין אם ימתין להשיבו עד שיבקשוהו ממנו הנה יחשבוהו שהוא עכבו לעצמו בכונה. אבל אם יתעורר להושיבו קודם שיבקשוהו ממנו הנה זה יורה על היותו בלי פשע על זה ולזה הקדימו אחי יוסף להודיע כי כבר חושב כספיהם בפי אמתחותיהם ושהם משיבים אותו קודם שיעוררו אותם על זה:
פסוק מו:התועלת הי"ח הוא במשפטים התוריים והוא מי שלקח תבואה מאנשים רבים ואחר מכר ממנה לאחר ומצא במה שהגיע לו ממנה מטמון הרי הוא שלו כי זה יורה שלא היה המטמון מהסוחר כי הוא קנה זה מאנשים רבים ואולם כשלא היה זה בזה האופן לא זכה בו זה הקונה וכבר נתבאר זה השרש בפרק ב' ממציעא:
פסוק מו:התועלת הי"ט הוא במדות. והוא שראוי שיושיבו האנשים במסבה לפי השנים ר"ל שגדול השנים ישב ראשון וצעיר השנים אחרון ולזה הושיבם יוסף לפניו הבכור כבכורתו והצעיר כצעירתו וכזה אמרו רז"ל במסבה הולך אחר הזקנה בישיבה אחר החכמה:
פסוק מו:התועלת הכ' הוא במדות. והוא שראוי לאדם לשמור ביתו כשיכנס בביתו שום אדם ויהיו בעיניו כלם כלסטים וכגנבים ואם ירבו הבאים לביתו בדרך שלא יוכל להשמר מכל אחד ואחד הנה ראוי לו שינסה מי הוא בלתי נאמן ויזהר ממנו לבד. ולזה אמר יוסף הלא ידעתם כי נחש ינחש איש אשר כמוני כמו שביארנו:
