פסוק ה:לְמָתַי אַעְתִּיר לְךָ כָּתַב רַשִׁ"י (רש"י על שמות ח':ה') אִלּוּ נֶאֱמַר מָתַי אַעְתִּיר הָיָה מַשְׁמָע מָתַי אֶתְפַּלֵּל, עַכְשָׁו שֶׁנֶּאֱמַר לְמָתַי, אֲנִי הַיּוֹם אֶתְפַּלֵּל עָלֶיךָ שֶׁיִּכָּרְתוּ לִזְמַן שֶׁתִּקְבַּע לִי, אֱמֹר לְאֵיזֶה יוֹם תִּרְצֶה שֶׁיִּכָּרְתוּ. וְעַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט בְּעֵת תְּפִלָּתוֹ הָיוּ סָרוֹת הַמַּכּוֹת, כִּי כָּתוּב "וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל ה' וְגוֹ' וַיַּעַשׂ ה'", וְאֵין כָּתוּב "וַיַּעַשׂ ה' מִמָּחֳרָת" וְאֵין לְשׁוֹן לְמָתַי רְאָיָה שֶׁהִתְפַּלֵּל מִיָּד, כִּי הוּא כְּמוֹ מָתַי וְרַבּוּ הלמדי"ן הַבָּאִים כָּכָה, "לְמָחָר יִהְיֶה הָאֹת הַזֶּה" (שמות ח':י"ט), "לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם" (דברים ט ז), "לְמִנְחַת הָעֶרֶב" (עזרא ט ד), "כְּנַף הָאֶחָד לְאַמּוֹת חָמֵשׁ" (דהי"ב ג יא) וְרַבִּים כָּכָה:
פסוק ה:וְטַעַם לְהַכְרִית הַצְפַרְדְּעִים רֶמֶז לְמִיתָתָם, כִּלְשׁוֹן "וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא" (שמות י"ב:י"ט), "וְהִכְרַתִּי לְאַחְאָב" (מלכים א כ"א:כ"א). וְאָמַר מֹשֶׁה פַּעַם אַחֶרֶת "וְסָרוּ הַצְפַרְדְּעִים", לֵאמֹר כִּי מִיָּד שֶׁיִּתְפַּלֵּל יָסוּרוּ כֻּלָּם, שֶׁלֹּא יִפְחַד פַּרְעֹה שֶׁיָּמוּתוּ אֵלֶּה וְיַעֲלוּ אֲחֵרִים מִן הַיְאוֹר, רַק תָּסוּר הַמַּכָּה לְגַמְרֵי, ואע"פ שֶׁתִּשָּׁאַרְנָה מֵהֶם בַּיְאוֹר. וְכָל זֶה לְהוֹדִיעוֹ כִּי הַמַּכָּה מֵאֵת הָאֱלֹהִים עַל עִנְיַן יִשְׂרָאֵל בִּלְבַד:
פסוק ו:וַיֹּאמֶר לְמָחָר יָדוּעַ כִּי מִנְהַג כָּל הָאָדָם לְבַקֵּשׁ שֶׁתָּסוּר רָעָתוֹ מִיָּד. וּפֵרְשׁוּ בְּשֵׁם הַגָּאוֹן רַב שְׁמוּאֵל בֶּן חָפְנִי, שֶׁפַּרְעֹה חָשַׁב אוּלַי מַעֲרֶכֶת הַשָּׁמַיִם הֵבִיאָה הַצְפַרְדְּעִים עַל מִצְרַיִם וּמֹשֶׁה יָדַע כִּי הִגִּיעַ עֵת סוּרָם, וְלָכֵן אָמַר אֵלָיו "הִתְפָּאֵר עָלַי" בְּחָשְׁבוֹ שֶׁאוֹמֵר לוֹ עַתָּה לְהַכְרִיתָם מִיָּד, וְעַל כֵּן הֶאֱרִיךְ לְמָחָר. וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי כִּי בַּעֲבוּר שֶׁאָמַר "לְמָתַי אַעְתִּיר לְךָ", חָשַׁב פַּרְעֹה כִּי בִּקֵּשׁ זְמַן, וְעַל כֵּן נָתַן לוֹ זְמַן קָצָר, וַיֹּאמֶר לְמָחָר, וּמֹשֶׁה עָנָה לוֹ כִּדְבָרְךָ כֵּן יִהְיֶה, כִּי אַחֲרֵי שֶׁלֹּא בִּקַּשְׁתָּ שֶׁיָּסוּרוּ מִיָּד לֹא יָסוּרוּ עַד לְמָחָר:
פסוק יד:וַיַּעֲשׂוּ כֵן הַחַרְטֻמִּים בְּלָטֵיהֶם לְהוֹצִיא אֶת הַכִּנִּים אָמַר וַיַּעֲשׂוּ כֵן, שֶׁהִכּוּ בַּעֲפַר הָאָרֶץ וְאָמְרוּ הַשְׁבָּעַת הַשֵּׁדִים וְעָשׂוּ לָטֵיהֶם כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ בִּשְׁאָר פְּעָמִים לְהוֹצִיא אֶת הַכִּנִּים וְלֹא יָכֹלוּ, וְיִתָּכֵן שֶׁיְּלַמֵּד "וַיַּעֲשׂוּ כֵן" שֶׁעָשׂוּ כַּהֹגֶן דְּבָרִים מוֹצִיאִים אֶת הַכִּנִּים וְלֹא הִצְלִיחוּ מַעֲשֵׂיהֶם בַּפַּעַם הַזֹּאת, כִּי חַכְמֵי הַחַרְטֻמִּים יוֹדְעִים הָיוּ מַה בְּכֹחַ יָדָם לַעֲשׂוֹת, וּכְבָר נִסּוּ כֵן מַעֲשֵׂיהֶם פְּעָמִים אֲחֵרוֹת:
פסוק טו:וַיֹּאמְרוּ הַחַרְטֻמִּים אֶל פַּרְעֹה אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִוא אָמַר רַבִּי אַבְרָהָם כִּי בַּעֲבוּר שֶׁעָשׂוּ כְּמַעֲשֵׂה אַהֲרֹן בִּדְבַר הַתַּנִּין גַּם בְּמַכַּת הַדָּם וְהַצְּפַרְדֵּעַ, וְלֹא יָכְלוּ עַתָּה לַעֲשׂוֹת כֵּן, אָמְרוּ אֶל פַּרְעֹה לֹא בָּאָה זֹאת הַמַּכָּה עַל יַד אַהֲרֹן בַּעֲבוּר יִשְׂרָאֵל, רַק מַכַּת אֱלֹהִים הִיא כְּפִי מַעֲרֶכֶת הַכּוֹכָבִים עַל אֶרֶץ מִצְרַיִם, כִּי פַּרְעֹה לֹא כִּחֵשׁ הַבּוֹרֵא, רַק הַשֵּׁם שֶׁהִזְכִּיר לוֹ מֹשֶׁה, וְזֶהוּ כְּדֶרֶךְ "כִּי לֹא יָדוֹ נָגְעָה בָּנוּ מִקְרֶה הוּא הָיָה לָנוּ" (שמואל א ו':ט'), עַל כֵּן חָזַק לֵב פַּרְעֹה. וְהֵבִיא רְאָיָה מִפְּנֵי שֶׁלֹּא אָמַר "אֶצְבַּע ה'" שֶׁהוּא אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר אָמַר פַּרְעֹה בְּמַכַּת הַצְפַרְדְּעִים "הַעְתִּירוּ אֶל ה'". וְעוֹד, כִּי מֹשֶׁה אָמַר לְפַרְעֹה דְּבַר מַכַּת הַיְאוֹר, וְלֹא הִזְכִּיר לוֹ בַּתְּחִלָּה מַכַּת הַכִּנִּים: וְאֵין דְּבָרָיו נְכוֹנִים בְּעֵינַי, כִּי הַמִּקְרֶה לֹא יִקָּרֵא אֶצְבַּע אֱלֹהִים, רַק הַמַּכָּה הַבָּאָה מֵאִתּוֹ בְּעֹנֶשׁ תִּקָּרֵא "יַד ה'" וְ"אֶצְבַּע אֱלֹהִים", כַּאֲשֶׁר נֶאֱמַר בַּכָּתוּב שֶׁהֵבִיא "לֹא יָדוֹ נָגְעָה בָּנוּ", וּכְתִיב "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה" (שמות י"ד:ל"א), "וְהָיְתָה יַד ה' בָּכֶם וּבַאֲבֹתֵיכֶם" (שמואל א י"ב:ט"ו), "כָּבְדָה מְאֹד יַד הָאֱלֹהִים שָׁם" (שם ה יא) וְעוֹד כִּי לֹא עָמְדוּ הַחַרְטֻמִּים לִפְנֵי מֹשֶׁה אַחֲרֵי כֵן, גַּם בְּמַכַּת הֶעָרֹב שֶׁהָיְתָה בְּהַתְרָאָה, וְלֹא בִּשְׁאָר הַמַּכּוֹת:
אֲבָל הָעִנְיָן כִּפְשׁוּטוֹ, כִּי בִּרְאוֹת הַחַרְטֻמִּים שֶׁלֹּא יָכְלוּ לְהוֹצִיא אֶת הַכִּנִּים הוֹדוּ בְּמַעֲשֵׂה אַהֲרֹן שֶׁהָיָה מֵאֵת הָאֱלֹהִים, וְלָכֵן לֹא קָרָא לָהֶם פַּרְעֹה מִן הָעֵת הַזֹּאת וָהָלְאָה, וּלְהַמְעִיט הָעִנְיָן אָמְרוּ אֶצְבַּע אֱלֹהִים וְלֹא אָמְרוּ "יַד אֱלֹהִים", כְּלוֹמַר מַכָּה קְטַנָּה מֵאִתּוֹ וְלֹא אָמְרוּ "אֶצְבַּע ה'", כִּי פַּרְעֹה וַעֲבָדָיו לֹא יַזְכִּירוּ הַשֵּׁם הַמְיֻחָד רַק בְּדַבְּרָם עִם מֹשֶׁה, בַּעֲבוּר שֶׁהוּא יַזְכִּירֶנּוּ לָהֶם: וּמַה שֶׁלֹּא יָכְלוּ הַחַרְטֻמִּים לְהוֹצִיא אֶת הַכִּנִּים, סִבָּה מֵאֵת הַשֵּׁם הָיְתָה לָהֶם, סִכֵּל עֲצָתָם בִּרְצוֹנוֹ, שֶׁהַכֹּל שֶׁלּוֹ וְהַכֹּל בְּיָדוֹ. וְהַנִּרְאֶה בְּעֵינַי עוֹד כִּי מַכַּת הַדָּם לַהֲפֹךְ תּוֹלֶדֶת הַמַּיִם לְדָם, וּמַכַּת הַצְפַרְדְּעִים לְהַעֲלוֹתָם מִן הַיְאוֹר, יָכְלוּ לַעֲשׂוֹת כֵּן, כִּי אֵין בָּהֶם בְּרִיאָה אוֹ יְצִירָה, כִּי לֹא אָמַר הַכָּתוּב "וַיִּהְיוּ הַצְפַרְדְּעִים", רַק "וַתַּעַל הַצְּפַרְדֵּעַ", שֶׁנֶּאֶסְפוּ וְעָלוּ, רַק מַכַּת הַכִּנִּים הָיְתָה יְצִירָה, וְאֵין טֶבַע הֶעָפָר לִהְיוֹת כִּנִּים, עַל כֵּן אָמַר "וְהָיָה לְכִנִּים", וְאָמַר "לְהוֹצִיא אֶת הַכִּנִּים", כְּעִנְיַן "תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה וְגוֹ' וַיְהִי כֵן" (בראשית א כד). וְלֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת כַּמַּעֲשֶׂה הַזֶּה זוּלָתִי הַיּוֹצֵר יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה. וְאָמַר "וַיַּעֲשׂוּ כֵן, וְלֹא יָכֹלוּ", כִּי הִשְׁבִּיעוּ הַשֵּׁדִים לַעֲשׂוֹת מַאֲמָרָם וְאֵין בָּהֶם כֹּחַ:
וּמַה שֶׁיְּחַזֵּק דְּבָרַי בַּצְפַרְדְּעִים, אָמְרָם (שמו"ר י ד), רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר צְפַרְדֵּעַ אַחַת הָיְתָה, הִשְׁרִיצָה וּמִלְּאָה כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם. אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, מַה לְךָ עֲקִיבָא אֵצֶל הַגָּדָה, כְּלָךְ מִדַּבְּרוֹתֶיךָ וְלֵךְ אֵצֶל נְגָעִים וְאֹהָלוֹת. צְפַרְדֵּעַ אַחַת הָיְתָה שָׁרְקָה לָהֶם וְהֵם בָּאוּ. שֶׁלֹּא רָאָה ר' אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה שֶׁיּוּכְלוּ הַחַרְטֻמִּים לְהָבִיא טֶבַע חָדָשׁ בַּצְּפַרְדֵּעַ לְהוֹלִיד רַבּוֹת חוּץ מִטִּבְעָם, אֲבָל אָסְפוּ אוֹתָן לְהַעֲלוֹתָן. וְעַל דַּעַת רַבִּי עֲקִיבָא שָׁרַץ הַיְאוֹר צְפַרְדְּעִים, שֶׁיִּשְׁרֹץ בָּהֶם יוֹתֵר מִמִּנְהָגוֹ. וְעַל דַּעַת רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה כְּמוֹ "שִׁרְצוּ בָאָרֶץ" (בראשית ט ז), עִנְיַן תְּנוּעָה כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּסֵדֶר בְּרֵאשִׁית (א כ), שֶׁיֵּאָסְפוּ וְיִתְנוֹעֲעוּ בַּיְאוֹר וּמִשָּׁם יַעֲלוּ עַל הַמִּצְרִים. וְרַבּוֹתֵינוּ (שמו"ר י ז) אָמְרוּ בַּכִּנִּים שֶׁאֵין הַשֵּׁד שׁוֹלֵט עַל בְּרִיָּה פְּחוּתָה מִכַּעֲדָשָׁה, וְלֹא יָכְלוּ אֲפִלּוּ לֶאֱסֹף כִּנִּים מִמְּקוֹמָם וְלַהֲבִיאָם. וְאָמְרוּ בְּמִדְרַשׁ רַבָּה (שם) עוֹד כֵּיוָן שֶׁרָאוּ הַחַרְטֻמִּים שֶׁלֹּא יָכְלוּ לְהוֹצִיא הַכִּנִּים, מִיָּד הִכִּירוּ שֶׁהָיָה מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים וְלֹא מַעֲשֵׂה שֵׁדִים, וְעוֹד לֹא חָשְׁשׁוּ לְדַמּוֹת עַצְמָם לְמֹשֶׁה לְהוֹצִיא אֶת הַמַּכּוֹת: וּמַה שֶׁאָמַר ר"א (אבן עזרא על שמות ח':ט"ו) כִּי מֹשֶׁה לֹא הוֹדִיעָם מַכַּת הַכִּנִּים, נִרְאֶה בְּעֵינַי שֶׁהִכָּה אַהֲרֹן בַּמַּטֶּה לְעֵינֵי פַּרְעֹה כַּאֲשֶׁר עָשָׂה בַּפִּיחַ (שמות ט':י'), אֲבָל לֹא הִתְרָה בּוֹ, כִּי אֵין הקב"ה מַתְרֶה בְּפַרְעֹה רַק בְּמַכּוֹת אֲשֶׁר בָּהֶן מִיתָה לָאָדָם, וּכְתִיב בַּצְפַרְדְּעִים "וּצְפַרְדֵּעַ וַתַּשְׁחִיתֵם" (תהלים עח מה), שֶׁהוּא רוֹמֵז לְמִיתָה אוֹ לְהַשְׁחָתָה שֶׁהִזְכִּירוּ רַבּוֹתֵינוּ (שמו"ר י ד) שֶׁהָיוּ מְסָרְסִים אוֹתָם, וְכֵן הָאַרְבֶּה יְמִיתֵם בָּרָעָב, כִּי אָכַל יֶתֶר הַפְּלֵטָה הַנִּשְׁאֶרֶת לָהֶם מִן הַבָּרָד. וְהַכֹּל רַחֲמִים מֵאִתּוֹ בָּאָדָם, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לג ט) "וְאַתָּה כִּי הִזְהַרְתָּ רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ לָשׁוּב מִמֶּנָּה וְלֹא שָׁב מִדַּרְכּוֹ הוּא רָשָׁע בַּעֲוֹנוֹ יָמוּת וְאַתָּה נַפְשְׁךָ הִצַּלְתָּ". וְלָכֵן לֹא הִתְרָה בּוֹ בַּכִּנִּים וְלֹא בַּשְּׁחִין וּבַחֹשֶׁךְ רַק בַּדֶּבֶר, בַּעֲבוּר שֶׁהוּא מִיתָה, וְרָאוּי שֶׁתָּחוּל גַּם בָּאָדָם, כַּאֲשֶׁר אָמַר לוֹ אַחַר כָּךְ (שמות ט':ט"ז) "וְאוּלָם בַּעֲבוּר זֹאת הֶעֱמַדְתִּיךָ", וְלָכֵן הוֹדִיעוֹ הָעִנְיָן אֵיךְ יִהְיֶה:
פסוק טז:וְאָמַר בְּמִקְצָת הַמַּכּוֹת הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר הִנֵּה יֹצֵא הַמַּיְמָה, וְעַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט הָיָה בְּעֵת צֵאת הַמְּלָכִים בַּבֹּקֶר לְהִשְׁתַּעְשֵׁעַ עַל הַמַּיִם, וְצִוָּה הקב"ה לְמֹשֶׁה שֶׁיֵּלֵךְ שָׁם, וְהַטַּעַם, כִּי בַּדָּם בַּעֲבוּר הֱיוֹתָהּ הַמַּכָּה הָרִאשׁוֹנָה רָצָה שֶׁיַּעֲשֶׂנָּה לְעֵינָיו וּבְלִי יִרְאָה מִמֶּנּוּ. וְזֶה טַעַם "וְנִצַּבְתָּ לִקְרָאתוֹ" (שמות ז':ט"ו), "וְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי פַרְעֹה" (שמות ח':ט"ז), שֶׁיַּעֲמֹד כְּנֶגְדּוֹ בְּיָד רָמָה. וְכֵן בְּמַכַּת הֶעָרֹב נֶאֱמַר "הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי פַרְעֹה הִנֵּה יוֹצֵא הַמָּיְמָה". וּבַבָּרָד (שמות ט':י"ג) "הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי פַרְעֹה", וְהוּא גַּם כֵּן בְּצֵאתוֹ הַמַּיְמָה, כִּי הֶעָרֹב וְהַבָּרָד אֲשֶׁר בָּהֶן הַמִּיתָה וְהָעֹנֶשׁ לִבְנֵי אָדָם רָצָה הקב"ה שֶׁיִּהְיֶה לְעֵינֵי כָּל הָעָם, כִּי בְּצֵאת הַמֶּלֶךְ הַמַּיְמָה יֵלְכוּ מַרְבִּית הָעָם אַחֲרָיו, וְהִנֵּה יַתְרֶה אוֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם אוּלַי יִצְעֲקוּ אֶל אֲדוֹנֵיהֶם לָשׁוּב מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה, וְאִם לֹא יַעֲשׂוּ כֵן יִהְיוּ חַיָּבִין לְהֵעָנֵשׁ. אֲבָל בִּשְׁאָר הַמַּכּוֹת דַּי בְּהַתְרָאַת הַמֶּלֶךְ, וְעַל כֵּן נֶאֱמַר בָּהֶן "בֹּא אֶל פַּרְעֹה" (לעיל ז כו, להלן ט א, י א), שֶׁיָּבֹא אֶל הֵיכָלוֹ, וְלֹא הִזְכִּיר בַּכִּנִּים וּבַשְּׁחִין כֵּן, בַּעֲבוּר שֶׁהֻצְרַךְ אַהֲרֹן לְהַכּוֹת בֶּעָפָר, וְהֵיכַל הַמֶּלֶךְ אֵין שָׁם עָפָר כִּי הִיא רִצְפַת בַּהַט וָשֵׁשׁ, וְכֵן הֻצְרַךְ מֹשֶׁה לִזְרֹק הַפִּיחַ הַשָּׁמַיְמָה. וְהִנֵּה עָשׂוּ אֵלּוּ הַשְׁתַּיִם בִּפְנֵי פַּרְעֹה בִּהְיוֹתוֹ בַּחֲצַר גִּנַּת בִּיתַן הַמֶּלֶךְ אוֹ כַּיּוֹצֵא בוֹ:
פסוק יח:וְהִפְלֵיתִי בַיּוֹם הַהוּא אֶת אֶרֶץ גֹּשֶׁן בַּעֲבוּר הֱיוֹת הַמַּכּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת עוֹמְדוֹת אֵינֶנּוּ פֶּלֶא שֶׁיִּהְיוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וְלֹא בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן, אֲבָל זוֹ מַכָּה מְשֻׁלַּחַת, וְכַאֲשֶׁר יַעֲלוּ הַחַיּוֹת מִמְּעֹנוֹת אֲרָיוֹת מֵהַרְרֵי נְמֵרִים וְיַשְׁחִיתוּ כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם רָאוּי הָיָה בְּטִבְעָם שֶׁיָּבוֹאוּ גַּם בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן, אֲשֶׁר הִיא מִכְּלַל אֶרֶץ מִצְרַיִם בְּתוֹכָהּ, לְכָךְ הֻצְרַךְ לוֹמַר וְהִפְלֵיתִי אֶת אֶרֶץ גֹּשֶׁן, שֶׁתִּנָּצֵל כֻּלָּהּ בַּעֲבוּר שֶׁעַמִּי עוֹמֵד עָלֶיהָ, כִּי רֻבָּהּ שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא וְאוֹמֵר וְשַׂמְתִּי פְדֻת בֵּין עַמִּי וּבֵין עַמֶּךָ, שֶׁאֲפִלּוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם אִם יִמְצְאוּ הַחַיּוֹת אִישׁ יְהוּדִי לֹא יַזִּיקוּהוּ וְיֹאכְלוּ הַמִּצְרִיִּים, כְּדִכְתִיב (תהלים עח מה) יְשַׁלַּח בָּהֶם עָרֹב וַיֹּאכְלֵם, וְזֶהוּ לְשׁוֹן פְּדוּת, כְּטַעַם נָתַתִּי כָפְרְךָ מִצְרַיִם כּוּשׁ וּסְבָא תַּחְתֶּיךָ:
פסוק יח:אֲנִי ה' בְּקֶרֶב הָאָרֶץ פֵּרֵשׁ ר"א (אבן עזרא על שמות ח':י"ח) דֶּרֶךְ מָשָׁל, כְּמִנְהַג הַמְּלָכִים שֶׁיַּעַמְדוּ בְּאֶמְצַע הַמַּלְכוּת לִהְיוֹתוֹ קָרוֹב אֶל הַקְּצָווֹת. וְאֵין לְדָבָר זֶה טַעַם. אֲבָל הוּא לוֹמַר כִּי הוּא שַׁלִּיט וּמַשְׁגִּיחַ בְּקֶרֶב הָאָרֶץ, לֹא כְּמִי שֶׁיַּחְשֹׁב "עָבִים סֵתֶר לוֹ וְלֹא יִרְאֶה וְחוּג שָׁמַיִם יִתְהַלָּךְ" (איוב כב יד). וְיִתָּכֵן שֶׁיִּהְיֶה כְּמוֹ "כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ" (שמות כ"ג:א'), וְהוּא סוֹד נִשְׂגָּב וְנֶעְלָם:
פסוק כה:וְסָר הֶעָרֹב מִפַּרְעֹה מֵעֲבָדָיו וּמֵעַמּוֹ מָחָר כַּאֲשֶׁר אָמַר פַּרְעֹה בְּמַכַּת הַצְפַרְדְּעִים "לְמָחָר", כֵּן רָצָה מֹשֶׁה לַעֲשׂוֹת גַּם בָּזֹאת שֶׁיִּתְפַּלֵּל וְיָסוּרוּ מָחָר, וְהִנֵּה סָר הֶעָרֹב וְהָלְכוּ לָהֶם, לֹא כַּאֲשֶׁר הָיָה בַּצְפַרְדְּעִים, מִן הַטַּעַם שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (שמו"ר יא ג) שֶׁרָצָה הקב"ה לְצַעֵר אוֹתָם בַּמַּכּוֹת, לֹא לְהוֹעִיל לָהֶם כְּלָל. וּמֹשֶׁה נִשְׁמַר בְּכָךְ בְּאָמְרוֹ, כִּי אָמַר לְפַרְעֹה "לְהַכְרִית הַצְפַרְדְּעִים" שֶׁיִּרְמֹז לְמִיתָתָם כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי (רמב"ן על שמות ח':ה'):
