פסוק ב:הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם וְגוֹ׳. טַעַם כֶּפֶל ״רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא״ וְגוֹ׳, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר כִּי חֹדֶשׁ זֶה הוּא רֹאשׁ, פֵּרוּשׁ מֻבְחָר שֶׁבֶּחֳדָשִׁים, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (שמות ל:כג) ״בְּשָׂמִים רֹאשׁ״.
פסוק ב:וְדִקְדֵּק לוֹמַר לָכֶם, כִּי אֵינוֹ מְשֻׁבָּח וּמְעֻלֶּה שֶׁבֶּחֳדָשִׁים אֶלָּא לְיִשְׂרָאֵל. וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ראש השנה יא.) בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ בְּנִיסָן עֲתִידִין לִגָּאֵל, כִּי הַחֹדֶשׁ מְסֻיָּם לְטוֹבַת יִשְׂרָאֵל, וְעַל זֶה ״רִאשׁוֹן הוּא״, רָאוּי לִהְיוֹת לָכֶם שֶׁיִּהְיוּ מוֹנִים מִנִּיסָן לְצַד מַעֲלָתוֹ.
פסוק ב:עוֹד יִרְמֹז בְּאָמְרוֹ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְלֹא אָמַר חֹדֶשׁ זֶה, לִרְמֹז עַל הַיָּדוּעַ, שֶׁהוּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דִּכְתִיב (שמות טו:ב) ״זֶה אֵלִי״, כִּי יִהְיֶה זֶה ״לָכֶם״ שֶׁיִּגָּלֶה לָהֶם, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא בשלח יד): רָאֲתָה שִׁפְחָה עַל הַיָּם וְכוּ׳.
פסוק ב:עוֹד יִרְמֹז כִּי הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ, פֵּרוּשׁ, שֶׁיִּהְיֶה לְיִשְׂרָאֵל כִּנּוּי בְּחִינַת הָרֹאשׁ, שֶׁלֹּא יִהְיוּ עוֹד נִבְזִים וּשְׁפָלִים. עוֹד רָמַז בְּתֵיבַת ״זֶה״ כִּי יִהְיֶה רֹאשׁ לְכָל הֶחֳדָשִׁים שֶׁהֵם שְׁנֵים עָשָׂר כְּמִסְפַּר ״זֶה״.
פסוק ג:דַּבְּרוּ וְגוֹ׳ לֵאמֹר. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר ״דַּבְּרוּ״ וְלֹא סָמַךְ עַל מַה שֶׁאָמַר בְּפָסוּק רִאשׁוֹן ״וַיֹּאמֶר ה׳ וְגוֹ׳ לֵאמֹר״, וְאִם לֹא הִסְפִּיק לוֹ תֵּבַת ״לֵאמֹר״ הָיָה לוֹ לוֹמַר ״דַּבְּרוּ״ קֹדֶם אָמְרוֹ ״הַחֹדֶשׁ הַזֶּה״, כִּי מִצְוָה זוֹ לְיִשְׂרָאֵל לְדוֹרוֹתָם נִתְּנָה, וְלָמָּה לֹא אָמַר קֹדֶם לָהּ ״דַּבְּרוּ״. עוֹד קָשֶׁה אָמְרוֹ תֵּבַת לֵאמֹר כִּי לְמִי יֹאמְרוּ יִשְׂרָאֵל?
פסוק ג:וְאוּלַי כִּי לְצַד שֶׁבְּמִצְוָה זוֹ שֶׁל לְקִיחַת הַשֶּׂה יֵשׁ בָּהּ שְׁתֵּי בְּחִינוֹת: אַחַת לְטוֹבָה, כִּי בָהּ נָשְׂאוּ רֹאשׁ וְרָאוּ אוֹתָם אוֹיְבֵיהֶם עוֹשִׂים בֵּאלֹהֵיהֶם שְׁפָטִים, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה טז,ג), וְהַשְּׁנִיָּה לְצַד הַמִּצְוָה כִּי מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא לַעֲשׂוֹת כֵּן, וְהָעוֹבֵר עָלָיו עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ. לָזֶה הֻצְרַךְ לוֹמַר דַּבְּרוּ וְגוֹ׳ לֵאמֹר, ״דַּבְּרוּ״ לְשׁוֹן קֹשִׁי, כְּנֶגֶד צֹרֶךְ הַדָּבָר וּגְזֵרַת מֶלֶךְ וּלְהַעֲנִישׁ עַל כָּל עוֹבֵר, וְ״לֵאמֹר״ אֲמִירָה רַכָּה, כְּנֶגֶד מַעֲלָה וְכָבוֹד אֲשֶׁר תַּשִּׂיגֵם בַּדָּבָר. וּלְצַד שֶׁבַּמִּצְוָה שֶׁצִּוָּה בִּתְחִלַּת הַנְּבוּאָה, שֶׁהִיא לַחְשֹׁב מִנִּיסָן, אֵין עֹנֶשׁ לָעוֹבֵר עַל זֶה כְּעֹנֶשׁ הַחוֹדֵל מֵעֲשׂוֹת הַפֶּסַח, וְלָזֶה לֹא אָמַר כְּנֶגְדָּהּ אֶלָּא ״לֵאמֹר״, אֲשֶׁר עַל כֵּן הֻצְרַךְ לַחְזֹר וְלוֹמַר ״דַּבְּרוּ״ כְּנֶגֶד מִצְוַת פֶּסַח, וְאָמַר עוֹד ״לֵאמֹר״ כִּי גַּם בָּהּ יֵשׁ מַעֲלָה לְיִשְׂרָאֵל כַּנִּזְכָּר. וּבְדֶרֶךְ דְּרָשׁ צִוָּם לְהַנְהִיג אֶת יִשְׂרָאֵל בְּהַנְהָגַת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, לְהוֹדִיעָם חֻקֵּי ה׳ וְתוֹרוֹתָיו וּלְהַנְהִיגָם בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, וְלָזֶה אָמַר ״דַּבְּרוּ״ וְאָמַר ״לֵאמֹר״, פֵּרוּשׁ כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ מְעֻלִּים, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (ישעיהו ג:י): ״אִמְרוּ צַדִּיק״ וְגוֹ׳.
פסוק ג:עוֹד יִרְצֶה, כִּי מִתְּחִלָּה יְדַבֵּר אֶל הַזְּקֵנִים כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ לוֹ שֶׁכֵּן עָשָׂה מֹשֶׁה, דִּכְתִיב (שמות יב:כא) ״וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְכָל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל״, וְהוּא אָמְרוֹ דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר שֶׁיֹּאמַר לְהָעָם, וְהוּא גַּם כֵּן מַה שֶׁאָמַר שָׁם הַכָּתוּב ״וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם״.
פסוק ג:וְיִקְחוּ לָהֶם וְגוֹ׳. קָשֶׁה לָמָּה אָמַר ו׳ בִּתְחִלַּת עִנְיָן? וְאוּלַי כִּי רָמַז לַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים בְּדִבְרֵי מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב ״מִשְׁכוּ וּקְחוּ״ וְגוֹ׳, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה טז,ב) ״מִשְׁכוּ יְדֵיכֶם מֵעֲבוֹדָה זָרָה״ וְגוֹ׳, וְדָבָר זֶה לֹא נֶאֱמַר בְּדִבְרֵי ה׳, וְהִנֵּה מִדִּבְרֵי מֹשֶׁה נִשְׁמַע כִּי כֵן נֶאֱמַר לוֹ בִּנְבוּאָה, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְיִקְחוּ״ בְּתוֹסֶפֶת ו׳ רֶמֶז שֶׁקָּדַם דִּבּוּר, וּמַה הוּא ״מִשְׁכוּ״ שֶׁאָמַר מֹשֶׁה.
פסוק ג:עוֹד יִרְצֶה, לֶהֱיוֹת שֶׁאָמַר ״בֶּעָשׂוֹר״ – יָכוֹל לָקַח בֶּעָשׂוֹר יִשְׁחַט, לֹא לָקַח בֶּעָשׂוֹר לֹא יִקַּח בְּי״א בְּי״ב בְּי״ג, תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְיִקְחוּ״ לְרַבּוֹת אַחַר כָּךְ. וּבַמְּכִילְתָא (שמות יב:ג) לָמְדוּ דִּין זֶה שֶׁל לְקִיחָה בְּי״א בְּי״ב בְּי״ג מִדִּין קַל וָחוֹמֶר, וְדָבָר הַבָּא בְּקַל וָחוֹמֶר אִם נִמְצָא לוֹ רֶמֶז בַּכָּתוּב נַסְכִּים לוֹמַר כִּי לָזֶה נִתְכַּוֵּן.
פסוק ג:עוֹד יִרְמֹז בְּדַקְדֵּק עוֹד תֵּיבַת ״לָהֶם״. עוֹד אָמְרוֹ תֵּיבַת אִישׁ שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר אֶלָּא ״וְיִקְחוּ שֶׂה לְבֵית״ וְגוֹ׳. אָכֵן יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זַ״ל (תנחומא) בְּפָסוּק ״וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה״ וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קְחוּ אוֹתִי עִמָּכֶם, וְהוּא אָמְרוֹ כָּאן לְצַד כִּי זוֹ מִצְוָה רִאשׁוֹנָה הוֹדִיעָם הַשָּׂגַת הַמִּצְוָה כִּי בַּעֲשׂוֹתָהּ יַשְׁרֶה עָלָיו ה׳ שְׁכִינָתוֹ בְּסוֹד (דברים כח:י) ״וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה׳ נִקְרָא עָלֶיךָ״. גַּם אָמְרוּ כִּי תֵּיבַת ״מִצְוָה״ יֵשׁ בָּהּ שֵׁם הֲוָיָ״ה חֲצִי בְּאַ״ת בַּ״שׁ וַחֲצִי בְּפָשׁוּט (תיקוני זוהר תיקון כט), וְהוּא אָמְרוֹ וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זַ״ל (סוטה מב:) ״אִישׁ״ – אֵין אִישׁ אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּי בְּמִצְוָה זוֹ יִקְחוּ לָהֶם לְקִיחָה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה וְהוּא אִישׁ שֶׁהוּא אֱלֹהֵינוּ מַלְכֵּנוּ.
פסוק ג:וְרָאִיתִי לָתֵת לֵב לָמָּה לֹא צִוָּה ה׳ בְּפֶסַח מִצְרַיִם עַל הַטְּמֵאִים וְהָעֲרֵלִים וּבְנֵי הַנֵּכָר שֶׁלֹּא יֹאכְלוּ מִפֶּסַח. הֵן אֱמֶת כִּי אַזְהָרַת הַטְּמֵאִים, לְפִי מַה שֶׁכָּתַבְנוּ בְּפָרָשַׁת ״זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה״ (במדבר יט:ב), יֵשׁ טַעַם נָכוֹן בַּדָּבָר, אֲבָל הָעֲרֵלִים וּבְנֵי הַנֵּכָר לָמָּה לֹא צִוָּה אוֹתָם ה׳. וְהִנֵּה לְפִי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הוּזְהֲרוּ יִשְׂרָאֵל עַל שְׁנֵיהֶם, עַל הַמִּילָה כָּאָמוּר בְּדִבְרֵי קַבָּלָה (יחזקאל טז:ו) ״וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ״, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה יט:ו) דַּם פֶּסַח וְדַם מִילָה, וְעַל בֶּן נֵכָר דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה טז) בְּפָסוּק ״מִשְׁכוּ״ וְגוֹ׳ – מִשְׁכוּ יְדֵיכֶם מֵעֲבוֹדָה זָרָה, הֲרֵי שֶׁהִזְהִיר עַל הַדָּבָר כִּי קוֹדֶם מִצְוַת הַפֶּסַח יֵצְאוּ מִכְּלַל עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה וְיִכָּנְסוּ בִּכְלַל יִשְׂרָאֵל. וְכָל זֶה אֵינוֹ מַסְפִּיק לְקוּשְׁיָתֵנוּ כִּי לָמָּה לֹא בָּאוּ הַדְּבָרִים בְּדִבְרֵי ה׳ בְּעִקַּר הַמִּצְוָה.
פסוק ג:וְהִנֵּה בְּסוֹף הַפָּרָשָׁה, אַחַר שֶׁסִּדֵּר יְצִיאַת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, נֶאֶמְרָה פָּרָשַׁת ״זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח״ וְגוֹ׳, ״כָּל בֶּן נֵכָר״ וְגוֹ׳, ״וְכָל עֶבֶד״ וְגוֹ׳. וְרָאִיתִי לְרַבִּי אַבְרָהָם בֶּן עֶזְרָא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁכָּתַב כִּי פָּרָשָׁה זוֹ נֶאֶמְרָה לְפֶסַח דּוֹרוֹת וְהוֹסִיף מִצְווֹת אֲחֵרוֹת וְכוּ׳, וְאִם נִתְכַּוֵּן לוֹמַר כִּי בֶּן נֵכָר וְעָרֵל הֵם מִצְווֹת מוּסָפוֹת בְּפֶסַח דּוֹרוֹת, דְּבָרָיו כָּאן בְּטֵלִים הֵם כְּפִי דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וְגַם מִמַּה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר הַכָּתוּב שָׁם בְּפָרָשַׁת עָרֵל וּבֶן נֵכָר וְאָמַר (שמות יב:נ) ״וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר״ וְגוֹ׳, וְאִם לְפֶסַח דּוֹרוֹת נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ לֹא הָיָה לוֹ לוֹמַר ״וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר צִוָּה״ וְגוֹ׳ שֶׁמַּשְׁמַע שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל כָּל הָאָמוּר בַּפָּרָשָׁה. גַּם מַה שֶׁאָמַר שֶׁיְּכַוֵּן עַל פֶּסַח שֶׁעָשׂוּ בְּמִדְבַּר סִינַי הֵם דְּבָרִים בְּעָלְמָא, וּמִי יִשְׁמַע אֵלָיו וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר לְקַבֵּל דְּבָרָיו בָּזֶה, הֲגַם שֶׁהָרַב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה חָשׁ לְקִמְחֵיהּ וְאֵינוֹ חוֹלֵק עַל דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ אֶלָּא בְּדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ הוֹרָאָה לֶעָתִיד, אַף עַל פִּי כֵן גַּם בְּמַה שֶׁלְּפָנֵינוּ חוֹלֵק בְּלֹא עֹמֶק הַמַּכְרִיחַ וְכַיּוֹצֵא בּוֹ.
פסוק ג:וְרָאִיתִי לְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּמְּכִילְתָּא שֶׁאָמְרוּ, וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח״ (שמות יב:מג) – בְּפֶסַח מִצְרַיִם וּבְפֶסַח דּוֹרוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: בְּפֶסַח מִצְרַיִם הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אֵין לִי אֶלָּא פֶּסַח מִצְרַיִם, פֶּסַח דּוֹרוֹת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״כְּכָל חֻקֹּתָיו וְגוֹ׳ יַעֲשׂוּ אֹתוֹ״ (במדבר ט:ג) עַל כָּרְחָם. הֲרֵי דִּלְכָל דַּעַת הַתַּנָּאִים בְּפֶסַח מִצְרַיִם הַכָּתוּב מְדַבֵּר, וְנֶעֶקְרוּ דִּבְרֵי רַבִּי אַבְרָהָם בֶּן עֶזְרָא וְהָיוּ כְּלֹא הָיוּ.
פסוק ג:וּלְפִי זֶה אֶפְשָׁר שֶׁיִּרְמוֹז הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ וְיִקְחוּ, פֵּרוּשׁ, מִלְּבַד מִצְוַת מִילָה וּמִצְוַת מְשִׁיכָתָם מֵעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהוּא בְּחִינַת בֶּן נֵכָר שֶׁצִּוָּה ה׳, הוֹסִיף עוֹד לוֹמַר ״וְיִקְחוּ״ וְגוֹ׳. וְאָמְרוֹ לָהֶם כָּאן רָמַז שְׁלִילַת בֶּן נֵכָר וְעָרֵל שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לֶאֱכוֹל בְּפֶסַח, כְּמוֹ שֶׁבָּא הַדָּבָר מְבוֹאָר בִּנְבוּאַת ״זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח״ (שמות יב:מג).
פסוק ד:וְאִם יִמְעַט וְגוֹ׳. הַכָּתוּב יִתְיַשֵּׁב בֵּין לְדַעַת רַבִּי יְהוּדָה וּבֵין לְדַעַת רַבִּי יוֹסֵי, שֶׁנֶּחְלְקוּ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים (מכילתא; פסחים צט,א). לְרַבִּי יְהוּדָה שֶׁאָמַר צָרִיךְ שֶׁיִּשָּׁאֵר אֶחָד מִבְּנֵי חֲבוּרָה רִאשׁוֹנָה, יְדוּיַּק אָמְרוֹ יִמְעַט הַבַּיִת, פֵּרוּשׁ שֶׁיִּתְמַעֵט מֵהַחֲבוּרָה וְלֹא כָּל הַחֲבוּרָה. וּלְרַבִּי יוֹסֵי שֶׁאָמַר שֶׁלֹּא יַנִּיחוּ הַפֶּסַח כְּמוֹת שֶׁהוּא, יְדוּיַּק אָמְרוֹ מִהְיוֹת מִשֶּׂה, שֶׁמְּעַט שֶׂה יִתְמַעֵט מִמְּנוּיִים וְעָלָיו הוּא הַהַקְפָּדָה שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר בְּלֹא מְנוּיִים, וְהַכָּתוּב שָׁקוּל הוּא.
פסוק ד:עוֹד נִרְאֶה שֶׁיְּכַוֵּן לוֹמַר, שֶׁאֵין דֶּרֶךְ שֶׁיִּהְיֶה הַשֶּׂה מוּעָט לְאוֹכְלָיו, כִּי כַּזַּיִת בָּשָׂר יִמָּצֵא בּוֹ לְרַבִּים שֶׁיִּהְיוּ בַּחֲבוּרָה.
פסוק ד:אוֹ יִרְצֶה, כִּי בִּרְכַּת הַקֹּדֶשׁ מְרֻבָּה הִיא, וְיִמָּצֵא בּוֹ שִׁעוּר הַצָּרִיךְ לִמְנוּיָיו, וְלֹא יִמָּצֵא הַמִּעוּט אֶלָּא בַּבַּיִת שֶׁהֵם בְּנֵי חֲבוּרָה שֶׁלֹּא יַסְפִּיקוּ לְאוֹכְלוֹ.
פסוק ד:לְפִי אָכְלוֹ תָּכֹסּוּ. יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים פח.) שׁוֹחֵט אָדָם עַל יְדֵי בְּנוֹ וּבִתּוֹ הַקְּטַנִּים וְגַם עַל יְדֵי אִשְׁתּוֹ, גַּם אָמְרוּ (פסחים פז:) אִם הִיא לְמוּדָה לָבֹא אֵצֶל אָבִיהָ אוֹכֶלֶת מִשֶּׁל אָבִיהָ לְצַד הֱיוֹתָהּ רְגִילָה לֶאֱכֹל שָׁם, וְהוּא אָמְרוֹ אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ, פֵּרוּשׁ עַל אוֹתָם שֶׁהֵם רְגִילִים לָבֹא אֶצְלוֹ לֶאֱכֹל וְסוֹמְכִים עַל שֻׁלְחָנוֹ לְפִי מַה שֶׁהֵם יִמָּנֶה עִמּוֹ וְשָׁם קָנוּ מְקוֹמָם.
פסוק ד:עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (פסחים צ,א) שֶׁאוֹנֵן שׁוֹחֲטִין עָלָיו, הֲגַם שֶׁבִּשְׁעַת שְׁחִיטָה אֵינוֹ רָאוּי, כֵּיוָן שֶׁיָּכוֹל לֶאֱכוֹל בַּלַּיְלָה שׁוֹחֲטִין עָלָיו, וְהוּא אָמְרוֹ לְפִי אָכְלוֹ, פֵּרוּשׁ הוֹלְכִין וְנִמְנִין בִּשְׁעַת שְׁחִיטָה עַל שְׁעַת אֲכִילָה.
פסוק ד:עוֹד יִרְצֶה לְפִי אָכְלוֹ, עַל פִּי מַה שֶׁשָּׁנִינוּ בִּפְסָחִים (פסחים צא,א) זָב וְכוּ׳ שׁוֹחֲטִין עָלָיו, וְגַם אָמְרִינַן הָתָם שׁוֹחֲטִין וְזוֹרְקִין עַל טְבוּל יוֹם וּמְחוּסַּר כִּפּוּרִים, וְעוּלָּא אָמַר אַף עַל טְמֵא שֶׁרֶץ עַד כָּאן. וְהַטַּעַם הוּא כָּל שֶׁיָּכוֹל לֶאֱכוֹל אֶת פִּסְחוֹ בְּעֵת אֲכִילָתוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ לְפִי אָכְלוֹ, פֵּרוּשׁ אֵין הוֹלְכִים בּוֹ אֶלָּא לְפִי אֲכִילָתוֹ שֶׁל פֶּסַח, וְכָל שֶׁבִּשְׁעַת אֲכִילָתוֹ הוּא רָאוּי לְאָכְלוֹ, הֲגַם שֶׁבִּשְׁעַת שְׁחִיטָה לֹא הָיָה רָאוּי, שׁוֹחֲטִין עָלָיו. וּלְפִי זֶה הוּא הַדִּין טְמֵא מֵת אִם הָיָה יוֹם שְׁבִיעִי שֶׁלּוֹ חָל בְּיוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר, שׁוֹחֲטִין עָלָיו וְאוֹכֵל לָעֶרֶב.
פסוק ד:וּמַה שֶׁאָמְרוּ שָׁם בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים וְהוּבָא בִּפְסָחִים דף צ,א סְבָרַת תַּנָּא שֶׁסּוֹבֵר כִּי ״וְלֹא יָכְלוּ לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח בַּיּוֹם הַהוּא״ (במדבר ט:ו) יוֹם שְׁבִיעִי שֶׁלָּהֶם הָיָה, וְאַף עַל פִּי כֵן נִדְחוּ לְפֶסַח שֵׁנִי, דַּוְקָא טֻמְאַת מֵת דַּחֲמִירָא, וְלָזֶה אָמַר (שם) ״לְנֶפֶשׁ אָדָם״, הֲגַם שֶׁלָעֶרֶב הָיוּ טְהוֹרִים. וּלְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי (שם) נוּכַל לוֹמַר שֶׁאֲפִלּוּ טְמֵא מֵת שֶׁחָל שְׁבִיעִי שֶׁלּוֹ בְּיוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר שׁוֹחֲטִים עָלָיו. וּמַה גַּם אִם טָבְלוּ וּכְדַעַת הַתּוֹסָפוֹת בִּפְסָחִים דף צ וּלְדַעַת הָרַאבַ״ד שֶׁהִשִּׂיג עַל רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק ו׳ מֵהִלְכוֹת קָרְבַּן פֶּסַח, יְעֻיַּן שָׁם דְּבָרָיו, וְהוּא הַיּוֹתֵר קָרוֹב לִפְשָׁטָא דְּסוּגְיָא.
פסוק ה:וּמִן הָעִזִּים תִּקָּחוּ. טַעַם שֶׁהֻצְרַךְ לוֹמַר תִּקָּחוּ, לוֹמַר אֲפִלּוּ יֵשׁ כְּבָשִׂים יָכוֹל לִקַּח מִן הָעִזִּים, לָזֶה סָמַךְ לְקִיחָה לָעִזִּים.
פסוק ו:וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת. פֵּרוּשׁ, צָרִיךְ שְׁמִירָה כְּדִין קֳדָשִׁים כֵּיוָן שֶׁקָּרָא עָלָיו שֵׁם פֶּסַח. עוֹד יִרְמוֹז עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זַ״ל (שיר השירים רבה ב,ב) בְּפָסוּק ״גּוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי״ (דברים ד:לד), שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם סְרוּכִים קְצָת בְּחֻקֵּי עֲבוֹדָה זָרָה מִצַּד הֱיוֹתָם בֵּין הַמִּצְרִיִּים, וְאָמְרוּ עוֹד (שמות רבה טז,ב) שֶׁרָמַז הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ ״מִשְׁכוּ״ שֶׁיִּמְשְׁכוּ מֵעֲבוֹדָה זָרָה. וְהִנֵּה אֵין כַּוָּנָתָם זַ״ל לוֹמַר חָס וְשָׁלוֹם שֶׁהָיוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, אֶלָּא לְצַד שֶׁהָיוּ בֵּינֵיהֶם מִבְּלִי יְדִיעָתָם יַעֲשׂוּ חֻקִּים שֶׁל עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה בִּפְרָטֵי הַמַּלְבּוּשִׁים וְהַמַּאֲכָלִים וּדְבָרִים הָרְגִילִים, וַאֲשֶׁר עַל כֵּן מִלְּבַד שֶׁצִּוָּה שֶׁיַּעַקְרוּ מֵאוֹתָם פְּרָטִים שֶׁיְּדַמּוּ לָהֶם, נִתְחַכֵּם עוֹד אֵל עֶלְיוֹן לַעֲקוֹר בְּחִינַת הָרַע מֵהֶם וְלַעֲשׂוֹת תִּקּוּן עָוֹן זֶה, וְאָמַר שֶׁיִּקְחוּ הַטָּלֶה, שֶׁהִיא עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל מִצְרַיִם שֶׁבָּהּ הָיָה לְיִשְׂרָאֵל הַמִּכְשׁוֹלוֹת, וְיַעֲשׂוּ בָּהּ מִצְוָה הָאֲמוּרָה בָּעִנְיָן, וּבָזֶה יִהְיֶה לָהֶם תִּקּוּן לִשְׁמִירַת עֲוֹן עֲבוֹדָה זָרָה, וְהוּא אָמְרוֹ וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת, פֵּרוּשׁ, בִּמְקוֹם מִצְוַת שְׁמִירַת עֲבוֹדָה זָרָה כְּשֶׁיִּנְהֲגוּ בּוֹ מִשְׁפָּט כָּתוּב, וְהָבֵן.
פסוק ח:וְאָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר. רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים פג.) אָמְרוּ ״אֶת הַבָּשָׂר״ – וְלֹא גִּידִים וַעֲצָמוֹת, קַרְנַיִם וּטְלָפַיִם. וְלִדִבְרֵיהֶם, לָמָּה אָמַר ״אֶת״? מַה בָּא לְרַבּוֹת? וְנִרְאֶה כִּי בָא לְרַבּוֹת מַה שֶׁאָמְרוּ בַּמִּשְׁנָה (פסחים פד.): כָּל הַנֶּאֱכָל בְּשׁוֹר הַגָּדוֹל נֶאֱכָל בִּגְדִי הָרַךְ, וּמְפָרֵשׁ לָהּ רָבָא: כָּל הַנֶּאֱכָל בְּשׁוֹר הַגָּדוֹל בְּשִׁלְקָא וְכוּ׳.
פסוק ח:עוֹד יִרְצֶה עַל פִּי מַחְלֹקֶת רַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ (פסחים פד,א) בְּגִידִין שֶׁסּוֹפָם לְהִתְקַשּׁוֹת, לְרַבִּי יוֹחָנָן נִמְנִין וּלְרֵישׁ לָקִישׁ אֵין נִמְנִין. לְרַבִּי יוֹחָנָן יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״אֶת הַבָּשָׂר״ – כָּל שֶׁדּוֹמֶה לַבָּשָׂר שֶׁעִמָּהֶם קָאָמַר וַהֲרֵי הֵם דּוֹמִין, וּלְרֵישׁ לָקִישׁ כָּל שֶׁדּוֹמִין לַבָּשָׂר בִּבְחִינַת הַבָּשָׂר מִצַּד עַצְמוֹ, וּכְשֵׁם שֶׁהַבָּשָׂר אֵין סוֹפוֹ לְהִתְקַשּׁוֹת וְכוּ׳.
פסוק ח:וּמַצּוֹת עַל מְרוֹרִים. לְפִי פְּשַׁט הַכָּתוּב, לְפִי מַה שֶׁרָאִינוּ שֶׁאָמַר ה׳ שֶׁצָּרִיךְ צְלִי אֵשׁ וְשֶׁיִּהְיֶה שָׁלֵם וְכוּ׳, זֶה יַגִּיד שֶׁדַּעַת עֶלְיוֹן הוּא לְהַרְאוֹת בְּחִינָה הַגְּדוֹלָה וְהַחֵרוּת וְאֵין רְשׁוּת אֲחֵרִים עֲלֵיהֶם. וּלְפִי זֶה גַּם הַמְּרוֹרִים שֶׁצִּוָּה ה׳ הוּא לְצַד כִּי כֵן דֶּרֶךְ אוֹכְלֵי צְלִי לֶאֱכוֹל עִמּוֹ דָּבָר חַד, כִּי בָּזֶה יֶעֱרַב לְחֵיךְ הָאוֹכֵל וְיֹאכַל בְּכָל אַוַּת נַפְשׁוֹ. גַּם בָּזֶה יֻכַּר גּוֹדֶל הָעֲרֵבוּת כְּשֶׁיַּקְדִּים לְפִיו מְרוֹרִים. גַּם מַה שֶׁהִזְכִּיר הַמַּצּוֹת הוּא פְּרָט אֲשֶׁר יְכוֹנֵן חֵיךְ אוֹכֶל יִטְעַם לוֹ הַצְּלִי.
פסוק ח:וְהִנֵּה שְׁלֹשֶׁת הַשָּׂרִיגִים יַטְעִימוּ יַחַד, וְהוּא רוֹמֵז לִשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים: הָאֶחָד הוּא הַגָּלוּת שֶׁמֵּרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם, הַשֵּׁנִי הִיא הַיְּצִיאָה תֵּכֶף וּמִיָּד שֶׁלֹּא הִסְפִּיק בְּצֵקָם לְהַחְמִיץ בְּמִצְרַיִם, שְׁלִישִׁי, אֲשֶׁר פָּסַח ה׳ עַל בָּתֵּיהֶם וְהוּא בְּחִינַת הַגְּאֻלָּה, כִּי עָבַר ה׳ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וְנִתֵּק חֶבֶל מוֹסֵרוֹת הֶעָבוֹת שֶׁהָיוּ תּוֹקְפִים בָּהֶם שֶׁהוּא בְּחִינַת הַבְּכוֹרָה, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי הָעִנְיָן בִּמְקוֹמוֹ (שמות יא:ה). וּשְׁלֹשֶׁת הָעִנְיָנִים יַחַד הָיוּ צְרִיכִין לִהְיוֹת, וְזוּלַת אֶחָד אֵין נֵס בַּשְּׁנַיִם הָאֲחֵרִים, שֶׁאִם לֹא הָיָה הַגָּלוּת לֹא הָיוּ מַשִּׂיגִים אֲשֶׁר הִשִּׂיגוּ מֵהַצֵּרוּף וּמַה שֶׁבֵּרְרוּ, וּמַה גַּם לְפִי מַה שֶׁכָּתַבְנוּ בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים (בראשית מו:ג) כִּי גּוֹי גָּדוֹל עַצְמוֹ שֶׁהוֹצִיא ה׳ מִמִּצְרַיִם הֵם בְּחִינוֹת נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁשָּׁם הָיְתָה וְשָׁם נִמְצֵאת, וּסְגֻלַּת הוֹצָאָתָהּ הוּא הַמָּרוֹר אֲשֶׁר מֵרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם, וְהוּא סוֹד אָמְרוֹ (קהלת ח:ט) ״עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בָּאָדָם לְרַע לוֹ״. וְאִלּוּ לֹא הָיָה הַמְּהִירוּת שֶׁהוֹצִיאָם ה׳ הָיוּ חוֹזְרִים וּמִשְׁתַּקְּעִים בּוֹרְרִים וּמִתְבָּרְרִים, וְהוּא מַאֲמַר הַתַּנָּא (הגדה של פסח): וְאִלּוּ לֹא הוֹצִיא וְכוּ׳ עֲדַיִן וְכוּ׳, וְהָיִינוּ עֲבָדִים לְפַרְעֹה וְכוּ׳, דִּכְתִיב (שמות יב:לט): ״וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ״, וְעִקַּר הַגְּאֻלָּה הִיא הַפְּסִיחָה. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר כִּי שְׁלָשְׁתָּם יַחַד הֵם הָעִקָּר, וְלָזֶה הָיָה הִלֵּל מְדַקְדֵּק לְכָרְכָם יַחַד (פסחים קטו,א).
פסוק יג:וְלֹא יִהְיֶה וְגוֹ׳ לְמַשְׁחִית. פֵּרוּשׁ, לְסִבַּת מַשְׁחִית שֶׁיּוֹצֵא לְהַשְׁחִית בְּזוּלַת, אֵין בּוֹ אֶלָּא בְּחִינַת טֶבַע הַהַשְׁחָתָה לְכָל זוּלַת, בִּרְאוֹת חוֹתָם שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהִיא הַמִּצְוָה יִפְחַד וְיִרָא מִגֶּשֶׁת אֵלָיו, לָזֶה הוּא שֶׁצִּוָּה ה׳ לִהְיוֹת הַדָּם לְאוֹת. וְאִם תֹּאמַר אִם כֵּן מִצְרִי שֶׁהָיָה נֶחְבָּא אֶל בֵּית יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה נִצּוֹל, תַּלְמוּד לוֹמַר ״בָּכֶם״ וְלֹא בַּמִּצְרִים, כִּי לֹא תָּאִיר אוֹר הַמִּצְוָה לְהַצָּלָה אֶלָּא עַל יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב (ישעיה ס:ב) ״וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה׳ וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה״.
פסוק יד:חֻקַּת עוֹלָם תְּחָגֻּהוּ. טַעַם שֶׁלֹּא הִסְפִּיק לוֹמַר ״לְדֹרֹתֵיכֶם״, וַהֲגַם שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא) כִּי ״דֹּרֹתֵיכֶם״ לְבַד הָיִיתִי אוֹמֵר מִעוּט רַבִּים שְׁנַיִם, תַּלְמוּד לוֹמַר ״חֻקַּת עוֹלָם״ לְגַלּוֹת עַל פֵּרוּשׁ ״דֹּרֹתֵיכֶם״ שֶׁהוּא תָּמִיד, עֲדַיִן קָשֶׁה, לֹא הָיָה לוֹ לוֹמַר ״לְדֹרֹתֵיכֶם״ אֶלָּא ״חֻקַּת עוֹלָם״. אָכֵן יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ הָאוֹמֵר (ברכות יב:) ״לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ״ לְהָבִיא לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, וּלְמַאן דְּאָמַר ״כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ״ הַלֵּילוֹת. אֶפְשָׁר כִּי אָמַר ״חֻקַּת עוֹלָם״ שֶׁלֹּא תֹּאמַר תֵּינַח בִּימֵי הַחֵרוּת, בִּימֵי הַגָּלוּת שֶׁאָנוּ מְשֻׁעְבָּדִים מַה מָקוֹם לְזִכָּרוֹן לְטוֹבָה שֶׁפָּסְקָה, תַּלְמוּד לוֹמַר ״חֻקַּת עוֹלָם״ אֲפִלּוּ בִּזְמַן הַשִּׁעְבּוּד בִּשְׁאָר גָּלֻיּוֹת חֻקָּה חָקַק ה׳. וּמֵאֶמְצָעוּת פֵּרוּשָׁם זֶה תַּשְׂכִּיל גַּם כֵּן הֲסָרַת טַעֲנַת ״לְדֹרֹתֵיכֶם״ שֶׁאֵין כַּוָּנָתוֹ שְׁנֵי דּוֹרוֹת. וְאִם לֹא הָיָה אוֹמֵר ״לְדֹרֹתֵיכֶם״ לֹא הָיִינוּ שׁוֹמְעִים מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּ״חֻקַּת עוֹלָם״, וְהָיִינוּ אוֹמְרִים שֶׁלֹּא בָּא אֶלָּא לְהַתְמָדַת דּוֹרוֹת וְלֹא לִשְׁנֵי דּוֹרוֹת לְבַד הַנִּשְׁמָע מִתֵּבַת ״לְדֹרֹתֵיכֶם״, וּמֵהַיִּתּוּר שָׁמַעְנוּ מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ.
פסוק טו:שִׁבְעַת יָמִים. הִנֵּה הַטַּעַם הוּא לְצַד שֶׁלֹּא הִסְפִּיק בְּצֵקָם לְהַחְמִיץ וּגְאָלָם הַגּוֹאֵל. וְאִם תֹּאמַר, וַהֲלֹא הַיּוֹצְאִים עֲדַיִן לֹא יָצְאוּ לַעֲשׂוֹת זִכָּרוֹן לַדָּבָר? הֲלֹא גַּם הַפֶּסַח שֶׁצִּוָּה ה׳ לָקַחַת שֶׂה לְבֵית אָבוֹת וְגוֹ׳ עֲדַיִן לֹא פָּסַח, אֶלָּא שֶׁבִּזְכוּת מִצְוָה זוֹ יִפְסַח ה׳, גַּם הַמַּצָּה בִּזְכוּת מִצְוָה זוֹ יְמַהֵר לְגָאֳלָם, וְכֵן הָיָה:
פסוק טו:וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים קכ.) מִדְּרָשׁוֹת הַתּוֹרָה בְּאַחַת מִשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת, כִּי כָל שִׁבְעָה אֵין חִיּוּב בְּמַצָּה אֶלָּא לַיְלָה הָרִאשׁוֹנָה קְבָעוֹ הַכָּתוּב חוֹבָה, וְהַטַּעַם כִּי גַּם בְּחִינַת הַמִּצְוָה לֹא הָיָה אֶלָּא בְּלֵיל חֲמִשָּׁה עָשָׂר, וְזֶה נִקְבַּע לְחוֹבָה בַּזְּמַן עַצְמוֹ, וּמֵאָז וָהָלְאָה אֵין כִּוּוּן בַּנֵּס לַמִּצְוָה, וְהָבֵן. וְטַעַם אָמְרוֹ ״שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת״ אֵינוֹ אֶלָּא רְשׁוּת. וְאוּלַי שֶׁדִּבֵּר בְּסֵדֶר זֶה לוֹמַר כִּי מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ אָכַל כָּל שִׁבְעָה.
פסוק טו:וְתִמְצָא כִּי צִוָּה ה׳ שְׁנֵי מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ – בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, יוֹם רִאשׁוֹן לְצַד נֵס יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר, וְיוֹם שְׁבִיעִי לְצַד נֵס גְּמַר הַגְּאוּלָה שֶׁל קְרִיעַת יַם סוּף וְכוּ׳.
פסוק טו:עוֹד טַעַם אָמְרוֹ שִׁבְעַת, לְצַד שֶׁלֹּא צִוָּה ה׳ בְּכָל שִׁבְעָה לָאו דְּלֹא תֹּאכַל חָמֵץ, וְהָיִיתִי אוֹמֵר אִם לֹא אָכַל חָמֵץ אֵין בְּיָדוֹ לֹא זְכוּת וְלֹא עֹנֶשׁ. תַּלְמוּד לוֹמַר ״שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת״, לוֹמַר לְךָ כִּי כְּשֶׁלֹּא אָכַל חָמֵץ כְּאִלּוּ אָכַל מַצּוֹת, וַהֲרֵי בְּיָדוֹ שֶׁבַע מִצְווֹת עֲשֵׂה.
פסוק טו:וְטַעַם שִׁבְעָה וְלֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר, נִתְכַּוֵּן ה׳ שֶׁיִּהְיוּ עֲסוּקִים בְּמִצְווֹת עַד גְּמַר הַגְּאוּלָּה שֶׁהוּא בְּיוֹם שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח אֲשֶׁר הִפְלִיא ה׳ עֲשׂוֹת נִסִּים לָהֶם וּבְרוֹדְפֵיהֶם מִשְׁפָּטִים.
פסוק טו:גַּם יֵשׁ טַעַם בָּרוּחָנִיּוּת, כִּי יְסוֹדֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהֵם שֹׁרֶשׁ נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל שִׁבְעָה עֵינַיִם (זכריה ג:ט), וְתִקָּרֵא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בַּת שֶׁבַע לְסִבָּה זוֹ (זהר חלק ג ו:).
פסוק יז:וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי שָׁמַרְתִּי הַיּוֹם וְלֹא אֵחַרְתִּי יוֹם אֶחָד, וּבְעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם, לְטַעַם זֶה אַתֶּם גַּם כֵּן לֹא תְּאַחֲרוּ הַמַּצָּה עַד שֶׁתַּחְמִיץ.
פסוק יז:וְאָמַר עוֹד וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַיּוֹם הַזֶּה, יְצַו כֵּן הָאֵל גַּם כֵּן שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם מְשַׁמֵּר גַּם הַיּוֹם לְבַל יִטְעֶה בַּחֶשְׁבּוֹן, וְלֹא יַקְדִּים וְלֹא יְאַחֵר מֵעֲשׂוֹת אֶת הַיּוֹם הַזֶּה וְלֹא יוֹם אַחֵר בִּמְקוֹמוֹ. וְכָל פֵּרוּשׁ זֶה אוֹמֵר כִּי בְּעֶצֶם יָאִיר יָמִין וּשְׂמֹאל, יָאִיר לָתֵת טַעַם לְמַה שֶׁלְּפָנָיו לִשְׁמִירַת הַמַּצּוֹת, וְיָאִיר לְמַה שֶׁלְּאַחֲרָיו לִשְׁמִירַת הַיּוֹם עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, כִּי בְּעֶצֶם וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ לְטַעַם שֶׁבְּעֶצֶם הַיּוֹם וְגוֹ׳ וּשְׁמַרְתֶּם אַתֶּם גַּם כֵּן אֶת הַיּוֹם הַזֶּה.
פסוק כא:וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְכָל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל. וַהֲגַם כִּי ה׳ אָמַר אֵלָיו ״דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל״, יִהְיֶה פֵּרוּשׁוֹ כְּמַאֲמַר (ויקרא ד:יג) ״וְאִם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִשְׁגּוּ״ שֶׁיֵּאָמֵר עַל הַזְּקֵנִים כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בִּמְקוֹמוֹ (תורת כהנים), ״וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם״ יְכַוֵּן לִשְׁאָר הָעָם, כְּמִשְׁפַּט כָּל מִצְווֹת ה׳ לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ מִפִּי מֹשֶׁה (עירובין נד,א).
פסוק כא:אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא אָמַר אֶלָּא לַזְּקֵנִים וְהֵם יְדַבְּרוּ לְכָל עֲדַת יִשְׂרָאֵל, וַחֲלוּקָה מִצְוָה זוֹ מִשְּׁאָר מִצְווֹת הַתּוֹרָה כִּי עֲדַיִן לֹא נִכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל בַּבְּרִית וְלֹא הוּחְנְכוּ לְהִכָּנֵס לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת, וְלָזֶה הָיָה מְדַבֵּר לַזְּקֵנִים וְהַזְּקֵנִים כָּל אֶחָד יְדַבֵּר בְּנַחַת וּבְדֶרֶךְ הַמִּתְקַבֵּל לִבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ נוֹחִים לַעֲשׂוֹת.
פסוק כד:וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה. הִנֵּה פְּשַׁט הַכָּתוּב יַגִּיד כִּי גַּם לְדוֹרוֹת יְצַו דְּבָרִים הָאֲמוּרִים בָּעִנְיָן, וְלֹא רָאִינוּ שֶׁעָשׂוּ כֵּן קַדְמוֹנֵינוּ, גַּם רַבּוֹתֵינוּ לֹא צִוּוּ לַעֲשׂוֹת כֵּן. וְנִרְאֶה כִּי מִמַּה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב לְחָק לְךָ בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְחָזַר לוֹמַר וּלְבָנֶיךָ, גִּלָּה הַמְכֻוָּן שֶׁהוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, שֶׁאֵין הַדְּבָרִים שָׁוִים בּוֹ וּבְבָנָיו, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר ״וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה לְחָק עוֹלָם״, וּמֵאָמְרוֹ ״לְחָק לְךָ וּלְבָנֶיךָ״ הֲרֵי זֶה מְפָרֵשׁ הַמְכֻוָּן שֶׁאֵינָם שָׁוִים בַּדָּבָר. ״לְחָק לְךָ״ הוּא כָּל הָאָמוּר בָּעִנְיָן, ״וּלְבָנֶיךָ עַד עוֹלָם״ פְּרָטִים מֵהָעִנְיָן, וְסָמַךְ הַכָּתוּב עַל שֶׁיָּבֹא בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים הַפְּרָטִים שֶׁהֵם נוֹהֲגִים לְדוֹרוֹת וְשָׁלַל בָּהֶם פְּרָטִים שֶׁאֵינָם לְדוֹרוֹת שֶׁלֹּא הִזְכִּירָם בָּהֶם, וְגַם כָּאן בֵּאֵר הַדְּבָרִים בְּאָמְרוֹ ״וְלֹא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית לָבֹא אֶל בָּתֵּיכֶם לִנְגֹּף״ שֶׁיִּנְגֹּף אֶת מִצְרַיִם, וְדָבָר זֶה אֵינוֹ מָצוּי לְדוֹרוֹת.
פסוק כה:וְהָיָה כִּי תָבֹאוּ וְגוֹ׳. הִנֵּה פְּשַׁט הַכָּתוּב יַגִּיד כִּי מִצְוָה זוֹ אֵינָהּ אֶלָּא אַחַר כְּנִיסָתָם לָאָרֶץ, אִם כֵּן לָמָּה חָזַר ה׳ מִדַּעַת זוֹ וְצִוָּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (במדבר ט:א) בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח בְּמוֹעֲדוֹ כְּכָל חֻקּוֹתָיו?
פסוק כה:וְנִרְאֶה כִּי גִּלָּה ה׳ דַּעַת עֶלְיוֹן בָּזֶה, כִּי הָיָה בְּדַעְתּוֹ אִם יִזְכּוּ יִשְׂרָאֵל לֹא יַעֲשׂוּ פֶּסַח שֵׁנִי אֶלָּא בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, אֶלָּא לְצַד הַמְרָאתָם מֵעֵת יָצְאוּ מִמִּצְרַיִם וְהֵם מַמְרִים פִּי ה׳, וַאֲפִלּוּ בְּיָם סוּף הִתְחִילוּ לַמְרוֹת, דִּכְתִיב (תהלים קו:ז) ״וַיַּמְרוּ עַל יָם בְּיַם סוּף״, זֶה הָיָה סִבָּה שֶׁאָרְכוּ הַיָּמִים וְלֹא הָיָה לָהֶם זְכוּת לַעֲלוֹת תֵּכֶף וּמִיָּד. וְלָזֶה כְּשֶׁרָאָה ה׳ שֶׁגָּרְמוּ מַעֲשֵׂיהֶם וְלֹא נִכְנְסוּ לָאָרֶץ וְהֵם עֲדַיִן בַּמִּדְבָּר, הֻצְרַךְ לְצַוּוֹת לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח בַּמִּדְבָּר, כִּי עַד עַתָּה לֹא נִצְטַוּוּ אֶלָּא ״כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ״. וַהֲגַם כִּי הָאָדוֹן קוֹרֵא הַדּוֹרוֹת מֵרֹאשׁ (ישעיהו מא:ד), אַף עַל פִּי כֵן מַחְשְׁבוֹתָיו הַטּוֹבִים הִגִּיד לְעַמּוֹ כַּנִּזְכָּר:
פסוק כח:וַיֵּלְכוּ וְגוֹ׳ כֵּן עָשׂוּ. הֻצְרַךְ לוֹמַר כֵּן עָשׂוּ וְלֹא הִסְפִּיק בְּמַה שֶׁקָּדַם לוֹמַר ״וַיַּעֲשׂוּ״ וְגוֹ׳, לוֹמַר הִצְדִּיקוּ בְּמַעֲשֵׂיהֶם בְּמִצְווֹת ה׳ וְלֹא הֵבִינוּ דָּבָר שֶׁלֹּא כֵן הוּא בְּמַשְׁמָעוּת, וְזֶה לֹא הָיָה נִשְׁמָע מֵאָמְרוֹ ״וַיַּעֲשׂוּ וְגוֹ׳ כַּאֲשֶׁר״ וְגוֹ׳, כִּי אֶפְשָׁר שֶׁהַכָּתוּב אוֹמֵר מַה שֶׁחָשְׁבוּ הֵם, וְהָבֵן:
פסוק ל:וַיָּקָם פַּרְעֹה לַיְלָה. טַעַם אָמְרוֹ לַיְלָה יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זהר ח״ב לח.) כִּי אוֹתוֹ לַיְלָה הָיָה כַּיּוֹם יָאִיר כְּצַחוּת הַיּוֹם. וְרָמַזְתִּי רֶמֶז זֶה בַּפָּסוּק (שמות יג:ח) ״וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא״, כִּי יְכַוֵּן לוֹמַר שֶׁיַּגִּיד לוֹ גַּם נֵס הַלַּיְלָה שֶׁנַּעֲשָׂה יוֹם. וְשֶׁמָּא תֹּאמַר כִּי זָרַח אוֹר בַּלַּיְלָה דֶּרֶךְ כְּלָל לָרָעִים וְלַטּוֹבִים, לָזֶה אָמַר וַיָּקָם פַּרְעֹה לַיְלָה, כְּשֶׁקָּם הוּא לִקְרֹא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן מָנַע ה׳ מֵרָשָׁע אוֹרָה וְהָיָה לַיְלָה, פֵּרוּשׁ חֹשֶׁךְ, כְּאָמְרוֹ (בראשית א:ה) ״וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה״.
פסוק לא:וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וְגוֹ׳ לַיְלָה. טַעַם אָמְרוֹ פַּעַם שְׁנִיָּה לַיְלָה; אוּלַי לֶהֱיוֹת כִּי חָשׁ פַּרְעֹה בִּקְרִיאָתוֹ לְמֹשֶׁה שֶׁלֹּא יֵצֵא לִקְרָאתוֹ מֵחֲשַׁשׁ גְּזֵרָתוֹ שֶׁאָמַר לוֹ (שמות י:כח) ״אַל תּוֹסֶף רְאוֹת פָּנַי כִּי בְּיוֹם רְאוֹתְךָ פָנַי תָּמוּת״, וְאִם כֵּן יָחוּשׁ לְבַל יַעֲלִיל עָלָיו, לָזֶה אָמַר בִּקְרִיאָתוֹ ״לַיְלָה״, פֵּרוּשׁ, אֵין זֶה מִתְּנָאֵי הַגְּזֵרָה כִּי הוּא לֹא אָמַר אֶלָּא בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה וּזְמַן זֶה לַיְלָה הוּא. אוֹ לְצַד שֶׁלֹּא יִרְאֶה פָּנָיו הוּא אוֹמֵר כִּי הוּא לַיְלָה וְאֵין כָּאן טַעֲנַת ״אַל תּוֹסֶף רְאוֹת פָּנַי״ כִּי הוּא בְּמַחְשָׁךְ, לֹא יִרְאוּ אִישׁ אֶת וְגוֹ׳.
פסוק לא:אוֹ יְכַוֵּן הַכָּתוּב לוֹמַר תְּשׁוּבַת מֹשֶׁה אֶל פַּרְעֹה כְּשֶׁקָּרָא לוֹ, כִּי עָנָהוּ וְאָמַר לוֹ ״לַיְלָה״, וְאֵין אֲנִי יָכוֹל לָצֵאת לְדַבֵּר עִמְּךָ, כִּי צִוָּה ה׳ (שמות יב:כב) ״לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ עַד בֹּקֶר״.
פסוק לא:וְאָמַר פַּרְעֹה ״קוּמוּ צְּאוּ״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, עֲשָׂאָם בְּנֵי חוֹרִין לְעַצְמָן. וְאוּלַי שֶׁרָמַז בְּתֵיבַת קוּמוּ לְשׁוֹן הִתְקוֹמְמוּת וּנְשִׂיאוּת רֹאשׁ, עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה נח,ח) בְּפָסוּק (בראשית כג,יז) ״וַיָּקָם שְׂדֵה עֶפְרוֹן״. וְחָשַׁב כִּי בָּזֶה תֵּקַל הַמַּכָּה מֵעָלָיו כְּשֶׁיִּגְמֹר הַדָּבָר מִצִּדּוֹ לְשַׁלְּחָם, הֲגַם שֶׁיָּבֹא הָעִכּוּב מֵהֶם אֵין עָלָיו אַשְׁמַת דָּבָר.
פסוק לא:עוֹד יִרְמֹז בְּאָמְרוֹ קוּמוּ צְּאוּ, כִּי לְצַד שֶׁלֹּא הָיוּ רוֹצִים לָצֵאת אֵלָיו קְרָאָם לָקוּם, כִּי חָשַׁב שֶׁאֵינָם רוֹצִים לָקוּם מִמִּטָּתָם לָבוֹא אֶצְלוֹ, וְאָמַר כִּי קְרִיאָתוֹ לָהֶם הוּא לַהֲנָאָתָם שֶׁאוֹמֵר לָהֶם ״צְּאוּ״ וְגוֹ׳. וּלְדֶרֶךְ זֶה טַעַם אָמְרוֹ ״לַיְלָה״, הִקְדִּים הַכָּתוּב לוֹמַר טַעַם שֶׁלֹּא יָצְאוּ לִקְרָאתוֹ תֵּכֶף וּמִיָּד, וַה׳ צִוָּה עַל כְּבוֹד הַמַּלְכוּת, לָזֶה הִקְדִּים סִבָּה אֲשֶׁר סִבְּבָה עַכָּבָתָם מִצֵּאת וְאָמַר ״לַיְלָה״, וְזוֹ סִבָּה שֶׁלֹּא קָמוּ וְיָצְאוּ אֶצְלוֹ כִּי ה׳ צִוָּה ״לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ״ וְגוֹ׳ (שמות יב:כב).
פסוק לא:גַּם אַתֶּם וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה אָמַר ״גַּם״ בִּתְחִלַּת דָּבָר? וְעוֹד, וְכִי מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן הָיוּ אֲסוּרִים שֶׁהֻצְרַךְ לוֹמַר ״צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי״? וְאוּלַי כִּי מִתּוֹךְ דְּבָרָיו גִּלָּה מַחְשַׁבְתּוֹ כִּי הָיָה חָפֵץ שֶׁיֻּצְּגוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, לָזֶה אָמַר גַּם אַתֶּם מִלְּבַד יִשְׂרָאֵל. וּלְצַד שֶׁאֵין הַדָּבָר מוּבָן בְּתֵבַת ״גַּם״ שֶׁהִיא עַל יִשְׂרָאֵל, כִּי לְפִי הָאֱמֶת מֹשֶׁה לֹא הָיָה בְּמַאֲסָר, וּכְשֶׁאָמַר ״גַּם״ אֵין בְּמַשְׁמָעוּת הַקּוֹדֵם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְלֹא יֻצְדַּק לוֹמַר ״גַּם אַתֶּם״ אֶלָּא לְפִי מַחְשֶׁבֶת פַּרְעֹה כַּנִּזְכָּר, לָזֶה חָזַר לְבָאֵר גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
פסוק לא:עוֹד יִרְצֶה, כִּי נִתְכַּוֵּן לְגָרֵשׁ אוֹתָם הֲגַם שֶׁיַּחְפְּצוּ מֵרְצוֹנָם לָשֶׁבֶת עִמָּהֶם, וּלְפִי זֶה יֻצְדַּק לוֹמַר גַּם אַתֶּם – הֲגַם שֶׁאַתֶּם בִּרְשׁוּת עַצְמְכֶם, אַף עַל פִּי כֵן אֵין אֲנִי חָפֵץ שֶׁתֵּשְׁבוּ בְּאַרְצִי, וְזֶה חִדּוּשׁ, וְהוּא מַה שֶׁאָמַר ה׳ (שמות יא:א) ״כְּשַׁלְּחוֹ כָּלָה גָּרֵשׁ יְגָרֵשׁ אֶתְכֶם״. וְאָמְרוֹ גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְרַבּוֹת הַטַּף וְהַנָּשִׁים, וְאָמְרוֹ גַּם צֹאנְכֶם וְגוֹ׳ לְרַבּוֹת שְׁאָר מִקְנֶה, אוֹ לְרַבּוֹת מַה שֶׁשָּׁאֲלוּ לְעֵזֶר מִמֶּנּוּ.
פסוק לב:וּבֵרַכְתֶּם גַּם אֹתִי. כְּאִלּוּ אָמַר ״וְגַם תְּבָרְכוּ אוֹתִי״, וְשִׁעוּר הַכָּתוּב ״וּבֵרַכְתֶּם גַּם כֵּן אוֹתִי״ מִלְּבַד שֶׁיָּסִיר הַמַּכָּה, הַרְחָקַת הַנֶּזֶק וְהַקְרָבַת הַתּוֹעֶלֶת.
פסוק לה:עָשׂוּ כִּדְבַר מֹשֶׁה. פֵּרוּשׁ, לֹא לַהֲנָאַת הַמָּמוֹן אֶלָּא לְמִצְוַת נָבִיא. עוֹד יִרְצֶה עַל פִּי מַה שֶׁהֶעֱלָה רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק ט׳ מֵהִלְכוֹת יְסוֹדֵי הַתּוֹרָה, כִּי אִם יָבֹא נָבִיא וְיֹאמַר לְיִשְׂרָאֵל עַל פִּי ה׳ לַעֲבוֹר עַל מִצְוָה אַחַת הוֹרָאַת שָׁעָה כְּאֵלִיָּהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל וְכַדּוֹמֶה – שׁוֹמְעִין לוֹ חוּץ מֵעֲבוֹדָה זָרָה, וְהוּא אָמְרוֹ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ. וּלְצַד כִּי מַעֲשֶׂה זֶה הוּא מַעֲשֶׂה בִּלְתִּי הָגוּן לִגְנוֹב דַּעַת גּוֹי, גַּם לִגְזוֹל מָמוֹנָם, וְאֵיךְ יַצְדִּיקוּ יִשְׂרָאֵל לָאוֹמֵר לָהֶם עֲבוֹר עֲבֵרָה? לָזֶה אָמַר עַל פִּי מֹשֶׁה, פֵּרוּשׁ, אֲשֶׁר הוּבְחַן לְנָבִיא וּבִפְרָט זֶה יֵאָמְנוּ דְּבָרָיו כַּנִּזְכָּר:
פסוק לו:וַיַּשְׁאִלוּם וַיְנַצְּלוּ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁנָּתַן ה׳ חֵן הָעָם בְּעֵינֵי הַמִּצְרִים, וּבָזֶה הָיוּ הַמִּצְרִים מַשְׁאִילִים אוֹתָם בְּעַל כָּרְחָם, וּמֵחֲמַת זֶה הִצְדִּיקוּ הַדְּבָרִים, כִּי אֵין כַּוָּנָתָם לָלֶכֶת בְּהֶחְלֵט, שֶׁאִם כֵּן הָיוּ מְבַקְּשִׁים הֵם לָקַחַת מֵהֶם לְהַרְוִיחַ יוֹתֵר, וּבָזֶה ״וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרָיִם״. וְהִנֵּה הַמַּשְׂכִּיל עַל דָּבָר יִרְאֶה כִּי פּוֹעַל אָדָם יְשַׁלֶּם לוֹ (ברכות ט,א), כִּי לְצַד שֶׁיִּשְׂרָאֵל חִבְּבוּ דְּבַר הַיְּצִיאָה וְלֹא חָשְׁשׁוּ לַהֲנָאַת מָמוֹן, הוּא הַדָּבָר וְהוּא הַסִּבָּה שֶׁהִפְלִיאוּ לְהַרְוִיחַ, וּזְכוּתָם עוֹמֶדֶת לָהֶם.
פסוק לט:מַצּוֹת כִּי לֹא חָמֵץ. פֵּרוּשׁ, הַטַּעַם שֶׁאָפוּהוּ מַצּוֹת כִּי לֹא הֻתַּר לָהֶם לֶאֱכוֹל חָמֵץ, לָזֶה מִהֲרוּ לֶאֱפוֹתוֹ מַצָּה. וַהֲגַם שֶׁשָּׁהָה מֵעֵת לִישָׁה עַד עֵת אֲפִיָּה זְמַן מָה, אוּלַי כִּי הָיוּ מִתְעַמְּלִים בּוֹ, וְלָזֶה אָמַר הַכָּתוּב ״מִשְׁאֲרוֹתָם צְרֻרוֹת בְּשִׂמְלוֹתָם עַל שִׁכְמָם״, וְכִי לֹא הָיָה לָהֶם מָקוֹם לָשֵׂאת אוֹתָם שֶׁהֻצְרְכוּ לְתִתָּם עַל שִׁכְמָם? אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּתְעַמְּלוּ בָּהֶם, וְכָל זְמַן שֶׁמִּתְעַמְּלִים בָּעִסָּה אֵינָהּ מַחְמֶצֶת, נוֹסָף עַל שֶׁלֹּא נָתְנוּ בּוֹ שְׂאוֹר לְחַמֵּץ. וְנָתַן הַכָּתוּב טַעַם כִּי לֹא חָמֵץ כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְגוֹ׳:
פסוק מא:וַיְהִי מִקֵּץ וְגוֹ׳. וְלֹא אָמַר הַכָּתוּב מַה הָיָה, וְאִם נִתְכַּוֵּן עַל הַיְּצִיאָה הֲרֵי חָזַר וְאָמַר פַּעַם שְׁנִיָּה ״וַיְהִי בְּעֶצֶם״. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת מַה צַעַר יִרְמֹז בְּתֵיבַת וַיְהִי.
פסוק מא:וְאוּלַי כִּי יַגִּיד הַכָּתוּב הַצַּעַר שֶׁל עִכּוּבָם עַד הַקֵּץ, וְלֹא הָיָה בָּהֶם זְכוּת לָצֵאת קוֹדֶם הַקֵּץ. אוֹ לִרְמוֹז כִּי הַצַּעַר שֶׁהָיָה לְיִשְׂרָאֵל בַּמִּסְפָּר הַמֻּזְכָּר לְמַעְלָה, דִּכְתִיב: ״וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ וְגוֹ׳ (שמות יב:מ), לֹא כָּל הַזְּמַן הַהוּא אֶלָּא מִקֵּץ.
פסוק מא:וַיְהִי בְּעֶצֶם. רָמַז הַצַּעַר שֶׁל יְצִיאַת הַיּוֹצְאִים עִמָּהֶם, שֶׁמֵּהֶם סָבְבוּ רָעוֹת. אוֹ לִרְמוֹז כִּי לֹא חָדְלוּ הַמַּכּוֹת וְהַצָּרוֹת מִמִּצְרַיִם גַּם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (במדבר לג:ד) ״וּמִצְרַיִם מְקַבְּרִים״ וְגוֹ׳, ״וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יוֹצְאִים בְּיָד רָמָה״ (שמות יד:ח).
פסוק מב:לֵיל שִׁמֻּרִים וְגוֹ׳. יְכַוֵּן הַכָּתוּב לִרְמֹז חֲמִשָּׁה נִסִּים מֻפְלָאִים שֶׁזְּמַנָּם לַיְלָה זוֹ: א׳, בִּימֵי אַבְרָהָם כְּשֶׁהִכָּה אֶת אַרְבָּעָה מְלָכִים (בראשית יד:טו) ״וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה״. ב׳, בִּיצִיאַת מִצְרַיִם דִּכְתִיב (שמות יב:כט) ״וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה״. ג׳, בִּימֵי חִזְקִיָּה כְּשֶׁהִכָּה גַּבְרִיאֵל מַחֲנֵה סַנְחֵרִיב דִּכְתִיב (מלכים ב יט:לה) ״וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא״. ד׳, בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר (אסתר ו:א) ״בַּלַּיְלָה הַהוּא נָדְדָה שְׁנַת הַמֶּלֶךְ״. ה׳, גְּאֻלָּה הָעֲתִידָה.
פסוק מב:כְּנֶגֶד נֵס אַבְרָהָם אָמַר לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה׳, כִּי בְּאֶמְצָעוּת הַנֵּס נִתְגַּלֵּית אֲמִתָּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה מב,א) שֶׁיֵּשׁ מֵהָאוּמּוֹת שֶׁלֹּא הָיוּ מַאֲמִינִים בְּנֵס הַצָּלָתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים וְהֶאֱמִינוּ בְּנֵס הַכָּאַת אַרְבָּעָה מְלָכִים. וּכְנֶגֶד מִצְרַיִם אָמַר לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. וּכְנֶגֶד נֵס חִזְקִיָּהוּ אָמַר הוּא הַלַּיְלָה הַיָּדוּעַ לָכֶם כָּרָשׁוּם בְּדִבְרֵי נָבִיא (מלכים ב יט,לה) ״וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ״ וְגוֹ׳. וּכְנֶגֶד נֵס מָרְדְּכַי אָמַר הַזֶּה לַה׳, וּכְנֶגֶד גְּאֻלָּה הָעֲתִידָה אָמַר שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם, פֵּרוּשׁוֹ לְסוֹף הַדּוֹרוֹת בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב.
פסוק מג:וַיֹּאמֶר ה׳ וְגוֹ׳ זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח. קָשֶׁה, לָמָּה לֹא אָמַר ״דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ כַּסֵּדֶר הָאָמוּר בְּכָל מִצְוָה וּמִצְוָה. וּלְפִי מַה שֶׁכָּתַבְנוּ (שמות יב:ג) כִּי פָּרָשָׁה זוֹ נֶאֶמְרָה בְּי״ד בְּנִיסָן, לֹא הֻצְרַךְ לוֹמַר ״דַּבֵּר״ כִּי הִיא סְמוּכָה עִם ״דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל״ שֶׁאָמַר שָׁם. וְיֵשׁ לָתֵת טַעַם לָמָּה לֹא נִכְתְּבָה בִּמְקוֹמָהּ, כִּי לְצַד שֶׁמִּצְוָה זוֹ בִּשְׁלֵמוּת יֶשְׁנָהּ כְּפֶסַח דּוֹרוֹת נֶאֶמְרָה אַחַר יְצִיאַת מִצְרַיִם, לוֹמַר כִּי כָל זֶה בִּשְׁלֵמוּת מְעַכֵּב לְדוֹרוֹת.
פסוק מג:וְרָאִיתִי מִדְרַשׁ רַבּוֹתֵינוּ (שמות רבה יט,ה) שֶׁהוֹצִיא ה׳ רוּחַ מִגַּן עֵדֶן, וּבִשֵּׂם פִּסְחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, וְנִתְקַבְּצוּ כָּל יִשְׂרָאֵל וְאָמְרוּ לוֹ: מֹשֶׁה רַבֵּינוּ, בְּבַקָּשָׁה הַאֲכִילֵנוּ מִפֶּסַח שֶׁלְּךָ. אָמַר לָהֶם: אִם אֵין אַתֶּם נִימוֹלִים אֵין אַתֶּם אוֹכְלִים, דִּכְתִיב ״זֹאת חֻקַּת הַפָּסַח״ וְגוֹ׳. מִיָּד נָתְנוּ עַצְמָן וּמָלוּ וְכוּ׳, עַד כָּאן. הִנֵּה לְפִי מִדְרָשׁ זֶה לֹא קָשֶׁה לָמָּה לֹא אָמַר ״דַּבֵּר״ וְגוֹ׳ אוֹ ״לֵאמֹר״, כִּי פָּרָשָׁה זוֹ לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן נֶאֶמְרָה, וְצִוָּה אוֹתָם ״כָּל בֶּן נֵכָר״ וְגוֹ׳, וְאַחַר שֶׁבָּאוּ יִשְׂרָאֵל לְצַד אֲכִילַת פִּסְחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה הַמְבֻשָּׂם מָלוּ עַצְמָם.
פסוק מג:וְקָשֶׁה לְדִבְרֵי הַמִּדְרָשׁ, אֵיךְ יָכוֹל לִיתֵּן לָהֶם מִפִּסְחוֹ, וַהֲלֹא אֵין הַפֶּסַח נֶאֱכָל אֶלָּא לִמְנוּיָיו? וְאוּלַי שֶׁאָמַר לָהֶם כֵּן כְּדֵי שֶׁיִּמּוֹלוּ, וּכְשֶׁיִּמּוֹלוּ יִהְיֶה כְּמוֹ כֵן פִּסְחֵיהֶם כְּפִסְחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה מְבֻשָּׂם. וְרָאִיתִי רְאָיָה לְדִבְרֵי הַמִּדְרָשׁ שֶׁלֹּא רָצוּ לִמּוֹל מִמַּה שֶׁאָמַר בִּיחֶזְקֵאל (כ:ח) ״וַיַּמְרוּ בִי וְלֹא אָבוּ לִשְׁמֹעַ אֵלַי וְגוֹ׳ וָאוֹמַר לִשְׁפֹּךְ חֲמָתִי עֲלֵיהֶם בְּתוֹךְ אֶרֶץ מִצְרָיִם״, הֲרֵי שֶׁלֹּא קִבְּלוּ עֲשׂוֹת מִצְוֹתָיו יִתְבָּרַךְ:
פסוק מח:וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר. כָּאן הִסְכִּים עַל קַבָּלַת גֵּרִים מֵהָעֵרֶב רַב כְּדַעַת מֹשֶׁה, וְהוּא אָמְרוֹ אִתְּךָ. עוֹד רָמַז דַּעַת עֶלְיוֹן כִּי לֹא הִסְכִּימָה עַל הַדָּבָר אֶלָּא לִרְצוֹן מֹשֶׁה ה׳ חָפֵץ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה מב). וְהוּא אָמְרוֹ אִתְּךָ גֵּר, פֵּרוּשׁ, עִמְּךָ הוּא גֵּר, שֶׁאֵין אַתָּה בָּקִי בַּנִּסְתָּרוֹת וְלֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם, וְצֵא וּלְמַד מַה עָלְתָה בְּיָדָם מֵהֶם.
פסוק מח:הִמּוֹל לוֹ כָל זָכָר. פֵּרוּשׁ, כְּשֵׁם שֶׁמִּילַת עֶבֶד מְעַכֶּבֶת בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יֹאכַל, גַּם הַגֵּר מִילַת עֲבָדָיו וְכוּ׳ מְעַכֶּבֶת אוֹתוֹ עַד שֶׁיִּמּוֹל לוֹ כָּל זָכָר. וְאָמְרוֹ וְאָז יִקְרַב וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ לֹא יִצְטָרֵךְ שֶׁיִּשְׁחֲטוּ אֲחֵרִים עָלָיו אֶלָּא הוּא בְּעַצְמוֹ יִקְרַב לַעֲשׂוֹתוֹ, וְהָיָה כְּאֶזְרַח וְגוֹ׳:
פסוק נא:וַיְהִי בְּעֶצֶם וְגוֹ׳. הוֹדִיעַ הַדָּבָר בְּסָמוּךְ לַעֲשִׂיַּת פֶּסַח, לוֹמַר כִּי זֶה גּוֹרֵם גְּמַר הַיְּצִיאָה, כִּי זוּלַת זֶה לֹא הָיָה בְּיָדָם מִצְווֹת לָצֵאת, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יחזקאל טז:ו) בְּפָסוּק ״וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ״ וְגוֹ׳:
