פסוק א:וַיִּשְׁמַע וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לְאֵיזֶה עִנְיָן יִחֲסוֹ בְּיִחוּס ״כֹהֵן מִדְיָן״, שֶׁאֵין זוֹ מַעֲלָה אֶלָּא יְרִידָה, וּמִן הָרָאוּי רִאשׁוֹנוֹת לֹא תִזָּכַרְנָה.
פסוק א:וְאוּלַי כִּי יְכַוֵּן שֶׁבַח הָאִישׁ בְּאָמְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן, לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁתֵּי בְּחִינוֹת הָרְמוּזוֹת בְּכֹהֵן מִדְיָן, שֶׁהֵם הֱיוֹתוֹ רֹאשׁ לְמִדְיָן וְאָדוּק לַעֲבוֹדָה זָרָה, אַף עַל פִּי כֵן עָשָׂה שְׁנֵי דְּבָרִים נֶגְדִּיִּים וְהַפְכִּיִּים לִשְׁנֵי הַפְּרָטִים. כְּנֶגֶד הֱיוֹתוֹ גָּדוֹל אָמַר חֹתֵן מֹשֶׁה, שֶׁנִּתְחַתֵּן לְאָדָם שֶׁלֹּא נוֹדְעָה לוֹ גְּדֻלָּה עֲדַיִן, וְדָבָר זֶה יַקְפִּידוּ עָלָיו נוֹהֲגֵי שְׂרָרָה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אֶחָד הַמְיֻחָד לְאֻמָּתוֹ שֶׁיַּקְפִּיד לָתֵת בִּתּוֹ לְאָדָם בְּלֹא שֵׁם. וּכְנֶגֶד הֱיוֹתוֹ אָדוּק לַעֲבוֹדָה זָרָה כַּמַּשְׁמָעוּת הַמּוּבָן מִתֵּבַת כֹּהֵן, אָמַר הַכָּתוּב (שמות יח:יא) מַה שֶׁאָמַר בְּסוֹף הָעִנְיָן: ״עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה׳ מִכָּל הָאֱלֹהִים״. וְדָבָר זֶה אֵין בּוֹ חִדּוּשׁ וּמַעֲלָה גְּדוֹלָה בֶּאֱמוֹר כֵּן גּוֹי אֶחָד לְקָבְעוֹ בַּתּוֹרָה, אֶלָּא בְּאֶמְצָעוּת מַה שֶׁקָּדַם לְיַחֲסוֹ בְּשֵׁם ״כֹּהֵן מִדְיָן״, דָּבָר גָּדוֹל הוּא שֶׁכֹּהֵן אֻמָּה אַחַת מֵהֶם וּבָהֶם יָעִיד עַל כִּי הֶבֶל יִפְצֶה פִּיהֶם.
פסוק א:עוֹד טַעַם אָמְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן, לוֹמַר בְּאֶמְצָעוּת כֵּן הִשִּׂיג לָדַעַת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה ה׳, כִּי לָאֲנָשִׁים הַגְּדוֹלִים יִתְגַּלֶּה וְיִוָּדַע הַכֹּל בְּצֶדֶק בְּלֹא תוֹסֶפֶת וְגֵרָעוֹן, מַה שֶׁאֵין כֵּן לְשֶׁאֵינָם רָשׁוּת, הֲגַם שֶׁיִּוָּדַע לָהֶם הַחֲדָשׁוֹת לֹא יֵדְעוּ כָּל הַדְּבָרִים הַנַּעֲשִׂים:
פסוק א:אֵת כָּל אֲשֶׁר וְגוֹ׳ – גַּם זֶה יַגִּיד שֶׁבַח הָאִישׁ שֶׁהִשְׁתַּדֵּל לָדַעַת כָּל פְּרָטֵי הַמַּעֲשִׂים, וְזֶה יַגִּיד כִּי אָהַב אֶת יַעֲקֹב, שֶׁהֲלֹא תִרְאֶה אִישׁ שׂוֹנֵא לְרֵעֵהוּ יָקוּץ בְּהַגָּדַת שְׁבָחָיו וְטוּבוֹ וְיֶחְדַּל מִדַּעַת מַצָּבוֹ הַטּוֹב, אֲשֶׁר לֹא כֵן אָהוּב לַאֲהוּבוֹ, וְרָשַׁם ה׳ בְּדָתוֹ כִּי זֶה הָאִישׁ אָהַב אֶת יִשְׂרָאֵל. עוֹד יִרְצֶה בְּדִקְדּוּק עוֹד לָמָּה הוֹצִיא הַכָּתוּב פְּרָט זֶה שֶׁל הוֹצָאַת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם מִכְּלַל כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה. וְעוֹד כִּי הוּא עִקַּר כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לְפָרְשָׁהּ.
פסוק א:אָכֵן לְצַד כִּי יִתְרוֹ מִן הַסְּתָם יָדַע תּוֹקֶף שְׁבִיַּת מִצְרַיִם, כָּאָמוּר בְּדִבְרֵיהֶם (מכילתא) כִּי אֲסִירֵי מִצְרַיִם לֹא פֻּתְּחוּ מֵעוֹלָם, וּמַה גַּם לְדִבְרֵיהֶם (סנהדרין קו,א; שמות רבה א,א) שֶׁאָמְרוּ כִּי יִתְרוֹ הָיָה מִיּוֹעֲצֵי פַּרְעֹה וּבָקִי בְּמִצְרַיִם וַאֲסִירֶיהָ. וְלָזֶה הֲגַם שֶׁיִּשְׁמַע כִּי הוֹצִיא וְגוֹ׳ לֹא יַצְדִּיק הַיְּצִיאָה בְּלִבּוֹ, לָזֶה הִקְדִּים הַכָּתוּב דָּבָר שֶׁמִּמֶּנּוּ הִצְדִּיק ״כִּי הוֹצִיא״, וְאָמַר וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה, פֵּרוּשׁ כָּל הַנִּפְלָאוֹת וְהַנּוֹרָאוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה ה׳ בְּהַצְדָּקַת נָבִיא, וְהוּא אָמְרוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה לְמֹשֶׁה וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה לְהַצָּלַת יִשְׂרָאֵל, בֵּין בִּרְדִיַּת מַחֲזִיק בָּם בֵּין בְּהַפְלָאָתָם מֵהַמַּכּוֹת בֵּין בְּנֵס הַיָּם וְכוּ׳, וּבָזֶה יָדַע כִּי הוֹצִיא וְגוֹ׳, וְלָזֶה לֹא אָמַר ״וְכִי הוֹצִיא״, וְזוּלַת שְׁמִיעַת כָּל הַנַּעֲשֶׂה מֵהַפְּלָאִים לֹא הָיָה מַצְדִּיק הֲגַם שֶׁיִּשְׁמַע שֶׁשִּׁלְּחָם, כִּי לֹא יַאֲמִין, וְאִם יַאֲמִין לֹא יִבְטַח כִּי יֹאמַר שׁוּב יִרְדְּפוּ אַחֲרֵיהֶם, וְאִם רָדְפוּ וְלֹא יָכְלוּ יָכִינוּ עוֹד מַחֲנֶה וְיִרְדְּפוּ.
פסוק א:אָכֵן בְּמַה שֶׁשָּׁמַע כָּל אֲשֶׁר וְגוֹ׳ הִצְדִּיק ״כִּי הוֹצִיא״. וְתִמְצָא כִּי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה נֶחְלְקוּ (זבחים קטז,א) בְּאֵיזֶה מֵהַשְּׁמוּעוֹת נִרְגַּשׁ, מֵהֶם אָמְרוּ קְרִיעַת יַם סוּף וּמֵהֶם אָמְרוּ מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק, וְזֶה מַתְאִים לִדְבָרֵינוּ. וּלְדִבְרֵי הָאוֹמֵר מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק מִמַּה שֶׁסָּמַךְ לוֹ ״וַיִּשְׁמַע״, זֶה יַגִּיד כִּי לֹא הִסְפִּיק לוֹ כָּל מַה שֶׁשָּׁמַע מֵהַנִּפְלָאוֹת, כִּי יִתְלֶה שֶׁהַסּוֹבֵב הוּא פַּחֲזוּתוֹ שֶׁל פַּרְעֹה שֶׁהִתְרִיס כְּנֶגֶד שְׁלוּחוֹ שֶׁל מָקוֹם, לֹא לְצֹרֶךְ הַצָּלַת יִשְׂרָאֵל, כִּי לֹא הָיָה ה׳ טוֹרֵחַ כָּל כָּךְ בִּשְׁבִילָם. וּכְפִי זֶה אֵין בִּטָּחוֹן לְיִשְׂרָאֵל מֵעַמִּים אֲשֶׁר יָקוּמוּ עֲלֵיהֶם, לָזֶה אָמַר הַכָּתוּב שֶׁשָּׁמַע מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק, וּכְבָר הִפְלִיאוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא) לוֹמַר מַה עָצְמָה הַמִּלְחָמָה הָאֲרוּרָה. וְנִרְאֶה לְפָרֵשׁ לְדֶרֶךְ זֶה אָמְרוֹ ״כִּי הוֹצִיא״, פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁשָּׁמַע כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וּבִכְלַל זֶה מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק, בָּזֶה הִצְדִּיק כִּי כָל הַמּוֹפְתִים לֹא הָיוּ אֶלָּא לְמַעֲלָה וּלְחִבַּת יִשְׂרָאֵל לְהוֹצִיאָם, וּבִשְׁבִילָם עָשָׂה כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה, וּשְׁמִיעַת עֲמָלֵק יַגִּיד.
פסוק א:עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ כִּי הוֹצִיא לִסְמֹךְ אַחֲרֶיהָ הַגָּדַת קִיחַת יִתְרוֹ אֶת צִפּוֹרָה וְגוֹ׳, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה ד,ד) כִּי אָמַר יִתְרוֹ לְמֹשֶׁה: לָמָּה אַתָּה מוֹלִיךְ אִשְׁתְּךָ וְכוּ׳? אָמַר לוֹ: עֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לְקַבֵּל הַתּוֹרָה עַל הַר סִינַי וְלֹא יִהְיוּ בָּנַי בַּכְּלָל. אָמַר לוֹ: לֵךְ לְשָׁלוֹם וְכוּ׳, עַד כָּאן, וְלָזֶה אָמַר הַכָּתוּב כִּי הוֹצִיא וַיִּקַּח וְגוֹ׳ לְקַיֵּם דְּבָרוֹ.
פסוק ב:וַיִּקַּח יִתְרוֹ חוֹתֵן מֹשֶׁה. פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁהָיָה חוֹתֵן מֹשֶׁה מָצָא עֲשׂוֹת כָּכָה שֶׁהָלַךְ לְהַר הָאֱלֹהִים וְגוֹ׳, שֶׁהִנִּיחוּהוּ מִיִּרְאָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה כִּי נָפְלָה אֵימָתוֹ עַל כָּל הָעַמִּים, אֲבָל זוּלַת זֶה הָיוּ מוֹנְעִין אוֹתוֹ מִלֶּכֶת לִכְפּוֹר בֶּאֱמוּנָתָם, וּמַה גַּם שֶׁחָשׁוּד הָיָה בְּעֵינֵיהֶם, וְתִמְצָא שֶׁכָּל אוּמָּה תְּחַיֵּב מִיתָה לַכּוֹפֵר בֶּאֱמוּנָתָם, וּלְצַד הֱיוֹת יִתְרוֹ לְחוֹתֵן מֹשֶׁה הִיא שֶׁעָמְדָה לוֹ. וְאוּלַי שֶׁיִּרְמֹז עוֹד כִּי הֲגַם שֶׁהָיָה לְיִתְרוֹ כִּנּוּי שֶׁל גְּדֻלָּה לִקָּרוֹת ״כֹּהֵן מִדְיָן״, מָאַס בְּכִנּוּי זֶה וְלָקַח לוֹ כִּנּוּי ״חוֹתֵן מֹשֶׁה״, וְהוּא אָמְרוֹ וַיִּקַּח יִתְרוֹ, וּמַה לָקַח מֵהַשְּׁנֵי יִחוּסִין שֶׁיִּחֲסוֹ הַכָּתוּב בִּתְחִלָּה, חוֹתֵן מֹשֶׁה לֹא כֹּהֵן מִדְיָן.
פסוק ב:אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ – טַעַם שֶׁהֻצְרַךְ לוֹמַר ״אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ״, גַּם דִּקְדֵּק לוֹמַר לְשׁוֹן שִׁלּוּחִין, וְזוּלַת דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה ד,ד) שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפָסוּק ״אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה״ וְגוֹ׳, נִרְאֶה לוֹמַר כִּי מֹשֶׁה גֵּרְשָׁהּ כְּשֶׁרָאָה שֶׁהָיָה עוֹסֵק בְּמִצְוַת שְׁלִיחוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, לֹא יָדַע שִׁעוּר הַזְּמַן וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ. וְהַבָּנִים – אֱלִיעֶזֶר קָטָן הָיָה וְצָרִיךְ לְאִמּוֹ שֶׁנּוֹלַד בַּדֶּרֶךְ בַּמָּלוֹן, וְגֵרְשֹׁם מִן הַסְּתָם קָטָן הָיָה סָמוּךְ לֶאֱלִיעֶזֶר מִלְּפָנָיו, אוֹ לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ (מכילתא) שֶׁהִתְנָה עִם יִתְרוֹ בֵּן אֶחָד לַבַּת וּבֵן שֵׁנִי לָאָב, לְטַעַם זֶה נִמְצְאוּ שְׁנֵיהֶם בְּיָדָהּ. וְכַוָּנַת הוֹדָעַת ה׳ הַדָּבָר כָּאן לוֹמַר שֶׁבַח יִתְרוֹ וּמַעֲלַת מֹשֶׁה בְּעֵינָיו, שֶׁהֲגַם שֶׁשִּׁלְּחָהּ לְקָחָהּ וְטָרַח בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ לְהוֹלִיכָהּ לוֹ אֲפִלּוּ אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ. אֶלָּא לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה) שֶׁאָמְרוּ שֶׁלֹּא שִׁלְּחָהּ אֶלָּא סָמַךְ עַל הַבְטָחַת יִתְרוֹ כִּי יָדָיו תְּבִיאֶנָּהּ, נִרְאֶה לוֹמַר כִּי טַעַם אָמְרוֹ אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא הָיָה הַדָּבָר אֶלָּא עַד שֶׁקָּדְמָה וְשָׁלְחָה לוֹ לְמֹשֶׁה שְׁלוּחִים וְיָדְעָה מְקוֹם תַּחֲנוֹתוֹ וְהִסְכִּים עַל יָדָהּ, אָז הוּא שֶׁלָּקַח יִתְרוֹ וְגוֹ׳ וַיָּבֹא אֶל הַמִּדְבָּר וְגוֹ׳.
פסוק ג:שֵׁם הָאֶחָד גֵּרְשֹׁם וְגוֹ׳. הֻצְרַךְ לִכְתֹּב טַעַם הַשֵּׁם פַּעַם שְׁנִיָּה אַחַר שֶׁכְּתָבוֹ בְּפָרָשַׁת שְׁמוֹת (שמות ב:כב), כְּדֵי שֶׁתֵּדַע כִּי הוּא זֶה הָאָמוּר בְּפָרָשַׁת שְׁמוֹת וְלֹא אַחֵר שֶׁנִּקְרָא עַל שְׁמוֹ.
פסוק ג:עוֹד אוּלַי כִּי חָשׁ הַכָּתוּב שֶׁיֹּאמַר הָאוֹמֵר כִּי טַעַם שֶׁקָּרָא לוֹ שֵׁם גֵּרְשׁוֹם הוּא לְצַד שֶׁגֵּרְשׁוֹ יִתְרוֹ מֵעַל שֻׁלְחָנוֹ אוֹ מִבֵּיתוֹ, וַהֲגַם שֶׁאָמַר הַטַּעַם ״גֵּר הָיִיתִי״ וְגוֹ׳, אוּלַי כִּי לְצַד שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁ יִתְרוֹ אָמַר כֵּן, לָזֶה חָזַר הַכָּתוּב וְהִצְדִּיק הַדְּבָרִים אֲפִלּוּ בִּזְמַן שֶׁלֹּא יָחוּשׁ לְהַרְגָּשַׁת יִתְרוֹ כִּי טַעַם שֵׁם וְגוֹ׳ כִּי אָמַר וְגוֹ׳. וּפֵרוּשׁ מַשְׁמָעוּת ״כִּי אָמַר גֵּר״ וְגוֹ׳ פֵּרַשְׁתִּיו בְּפָרָשַׁת שְׁמוֹת (שמות ב:כב).
פסוק ד:וְשֵׁם הָאֶחָד אֱלִיעֶזֶר וְגוֹ׳. טַעַם אָמְרוֹ הָאֶחָד, כִּי לְצַד טַעַם קְרִיאַת הַשֵּׁמוֹת טַעְמוֹ שֶׁל זֶה קָדַם לְטַעְמוֹ שֶׁל שֵׁם גֵּרְשֹׁם, שֶׁבַּתְּחִלָּה הִצִּילוֹ מֵחֶרֶב פַּרְעֹה וְאַחַר בָּא לְמִדְיָן וְגָר שָׁם.
פסוק ד:וְטַעַם שֶׁלֹּא הִקְדִּים קְרִיאַת שֵׁם אֱלִיעֶזֶר הוּא, כִּי קָרָא לַמְּאוֹרָע שֶׁהָיָה בּוֹ אָז בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה, וְאַחַר כָּךְ הָלַךְ לְחַפֵּשׂ מְאוֹרָעוֹת קוֹדְמוֹת. אוֹ לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּפָסוּק ״גֵּר הָיִיתִי״ (שמות ב:כב), שֶׁיְּכַוֵּן עַל גֵּרוּתוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, בְּחִינָה זוֹ קָדְמָה לְהַצָּלָתוֹ מֵחֶרֶב פַּרְעֹה וְלָזֶה הִקְדִּימוֹ. וּלְצַד בְּחִינַת גֵּרוּת שְׁנִיָּה בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה קָדַם לוֹ כַּוָּנָה הָרְמוּזָה בִּקְרִיאַת שֵׁם אֱלִיעֶזֶר, וּכְנֶגֶד זֶה אָמַר ״הָאֶחָד״, וְלָזֶה הֻצְרַךְ לְפָרֵשׁ מַה הוּא הָעֵזֶר שֶׁכְּנֶגְדּוֹ קָרָא לוֹ שֵׁם, וְאָמַר וַיַּצִּלֵנִי וְגוֹ׳. וּבָזֶה יֻצְדַּק לוֹמַר עָלָיו שֵׁם הָאֶחָד. וְזוּלַת אָמְרוֹ ״וַיַּצִּלֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה״ הָיִיתִי מְפָרֵשׁ שֶׁהָעֵזֶר הוּא אַחַר הַגֵּרוּת, וְהַהַקְדָּמָה שֶׁהִקְדִּים לוֹמַר ״גֵּר הָיִיתִי״ וְגוֹ׳ תְּחַיְּבֵנִי לְפָרֵשׁ כֵּן, וְיִסָּתֵם בְּפָנַי יְדִיעַת טַעַם אָמְרוֹ ״הָאֶחָד״.
פסוק ה:אֶל הַמִּדְבָּר וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, וְאִם תֹּאמַר מִנַּיִן יָדְעוּ מְקוֹם חֲנוֹתוֹ בַּמִּדְבָּר הַגָּדוֹל? לָזֶה אָמַר אֲשֶׁר הוּא חוֹנֶה שָׁם וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, וּכְבָר הוֹדִיעוֹ מֹשֶׁה מָקוֹם אֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ שָׁם הָאֱלֹהִים, וְאָמַר אֵלָיו (שמות ג:יב) ״תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה״, וְהוֹדִיעוֹ הָהָר שֶׁעָלָיו יְקַבְּלוּ הַתּוֹרָה. וְהוּא אָמְרוֹ ״אֲשֶׁר הוּא חוֹנֶה שָׁם הַר״ וְגוֹ׳ הַיָּדוּעַ אֶצְלוֹ. וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה פ״ד) שֶׁאָמַר מֹשֶׁה לְיִתְרוֹ עִנְיַן קַבָּלַת הַתּוֹרָה, וּכְתַבְתִּיו בִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה, וְתִהְיֶה הוֹדָעַת הַר הָאֱלֹהִים מִכְּלַל מַה שֶׁהוֹדִיעוֹ.
פסוק ו:אֲנִי חֹתֶנְךָ וְגוֹ׳ וְאִשְׁתְּךָ וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁשִּׁנָּה הַכָּתוּב סִדְרָם כָּאן מִסֵּדֶר שֶׁכָּתַב בְּפָסוּק שֶׁלִּפְנֵי זֶה שֶׁהִקְדִּים הַבָּנִים לָאִשָּׁה, יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא; שמות רבה כז,ב) שֶׁאָמְרוּ אִם אֵין אַתָּה יוֹצֵא בְּגִינִי וְכוּ׳, אִם כֵּן מִמַּטָּה לְמַעְלָה סִדְּרָם הַכָּתוּב, לָזֶה הִקְדִּים הָאִשָּׁה לַבָּנִים, שֶׁאִם לֹא יַעֲשֶׂה בִּשְׁבִילָהּ יַעֲשֶׂה בִּשְׁבִיל הַבָּנִים, מַה שֶׁאֵין כֵּן כְּשֶׁהוֹדִיעַ הַכָּתוּב בִּיאָתָם לַמִּדְבָּר וְסִדְּרָם סֵדֶר הֶחָשׁוּב חָשׁוּב קוֹדֵם הִקְדִּים הַבָּנִים. וַהֲגַם שֶׁהִקְדִּים שָׁם יִתְרוֹ לַבָּנִים וְכָאן סִדְּרוֹ קוֹדֵם לָאִשָּׁה שֶׁיּוֹרֶה שֶׁהוּא לְמַטָּה מִמֶּנָּה, הוּא יִתְרוֹ דִּבֵּר בַּעֲנָוָה וְשִׁפְלוּת אֲבָל הַכָּתוּב כִּבְּדוֹ וְהִקְדִּימוֹ לְצַד הֱיוֹתוֹ חוֹתְנוֹ שֶׁל מֹשֶׁה וְצָרִיךְ לְכַבְּדוֹ אֲפִלּוּ מֹשֶׁה, דִּכְתִיב (שמואל א כד:יא) ״וְאָבִי רְאֵה גַּם רְאֵה״.
פסוק ו:וּשְׁנֵי בָנֶיהָ עִמָּהּ. טַעַם אָמְרוֹ עִמָּהּ, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר חֲלוּקָּה רְבִיעִית, שֶׁאִם אֵין אַתָּה עוֹשֶׂה בְּגִינָהּ לְבַד וְלֹא בְּגִין בָּנֶיהָ לְבַד, צָרֵף כְּבוֹד שְׁנֵיהֶם וְצֵא.
פסוק ז:וַיֵּצֵא וְגוֹ׳ לִקְרַאת חֹתְנוֹ. פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁאָמַר לוֹ יִתְרוֹ אִם אֵין אַתָּה יוֹצֵא בְּגִינִי וְכוּ׳, לָזֶה אָמַר הַכָּתוּב וַיֵּצֵא מֹשֶׁה לִקְרַאת חֹתְנוֹ, כִּי כְּבוֹדוֹ שֶׁל חוֹתְנוֹ הִסְפִּיק לוֹ לָצֵאת לִקְרָאתוֹ. וְאוּלַי שֶׁעָשָׂה הֶכֵּר לַדָּבָר שֶׁיָּצָא בְּיִחוּד לִקְרָאתוֹ וְלֹא פָּנָה בִּיצִיאָתוֹ לִמְקוֹם אֹהֶל הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ, אוֹ שֶׁהָיָה אוֹמֵר בְּפֵרוּשׁ שֶׁיְּצִיאָתוֹ הוּא לִקְרַאת חוֹתְנוֹ. גַּם לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא) שֶׁמֹּשֶׁה הוּא שֶׁהִשְׁתַּחֲוָה לְיִתְרוֹ, זֶה לְךָ הָאוֹת כִּי לִכְבוֹדוֹ יָצָא, וְלָזֶה אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם): כָּבוֹד גָּדוֹל נִתְכַּבֵּד יִתְרוֹ וְכוּ׳, וְזוּלַת דְּבָרֵינוּ מִנַּיִן לוֹ כָּבוֹד מִיְּצִיאָה זוֹ, דִּלְמָא לִכְבוֹד בָּנָיו וְאִשְׁתּוֹ יָצָא מֹשֶׁה?
פסוק ז:וַיִּשְׁתַּחוּ וְגוֹ׳. רַבּוֹתֵינוּ ז״ל (מכילתא יתרו א) אָמְרוּ: אֵינִי יוֹדֵעַ מִי הִשְׁתַּחֲוָה לְמִי, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״אִישׁ״ – מִי הוּא שֶׁקָּרוּי אִישׁ? זֶה מֹשֶׁה, עַד כָּאן. הִנֵּה טַעַם שֶׁלֹּא אָמְרוּ כִּי שְׁנֵיהֶם הִשְׁתַּחֲווּ זֶה לָזֶה, לְצַד שֶׁאָמַר לְשׁוֹן יָחִיד ״וַיִּשְׁתַּחוּ וַיִּשַּׁק לוֹ״, זֶה יַגִּיד כִּי אֶחָד לְבַד הִשְׁתַּחֲוָה. וְאִם תֹּאמַר לְדִבְרֵיהֶם ז״ל וַהֲלֹא מָצִינוּ שֶׁגַּם יִתְרוֹ נִקְרָא אִישׁ, דִּכְתִיב (שמות ב:כא) ״וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה לָשֶׁבֶת אֶת הָאִישׁ״, יֵשׁ לְחַלֵּק בֵּין קְרִיאַת אִישׁ שֶׁל יִתְרוֹ לִקְרִיאַת אִישׁ שֶׁל מֹשֶׁה. וְקֹדֶם אָעִירָה שַׁחַר מַה מַעֲלָה יֵשׁ בְּשֵׁם זֶה שֶׁל אִישׁ, וַהֲלֹא כָּל אָדָם יִקָּרֵא אִישׁ וּנְקֵבָתוֹ אִשָּׁה, וְגַם בַּבְּהֵמוֹת מָצִינוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב בְּפָרָשַׁת נֹחַ (בראשית ז:ב) ״שִׁבְעָה אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ״. אֶלָּא שֶׁיִּשְׁתַּנֶּה שֵׁם אִישׁ כְּשֶׁיִּהְיֶה בִּמְקוֹם זִכְרוֹן הָאָדָם וְיוּסַף לוֹ לִוּוּי קְרִיאַת אִישׁ, זֶה יַגִּיד שֶׁהוּא לְשׁוֹן מַעֲלָה. וּבִמְקוֹם שֶׁיֹּאמַר אִישׁ בְּלֹא זִכְרוֹן שְׁמוֹ, זֶה יִמָּצֵא בִּמְקוֹם הַשֵּׁם וְלֹא יַגִּיד מַעֲלָה, כְּמוֹ שֶׁתֹּאמַר (בראשית כד:כא) ״וְהָאִישׁ מִשְׁתָּאֵה לָהּ״, ״וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ״ (בראשית לז:טו). וְגַם זִכְרוֹן אֲנָשִׁים שֶׁאָמְרוּ ז״ל (במדבר רבה טז) שֶׁהוּא לְשׁוֹן חֲשִׁיבוּת, דַּוְקָא בְּצֵרוּף זִכְרוֹן שְׁמָם, דִּכְתִיב (במדבר יג:ג) ״כֻּלָּם אֲנָשִׁים״, שֶׁאַחַר שֶׁזָּכַר שְׁמָם חָזַר לוֹמַר ״כֻּלָּם אֲנָשִׁים״, זֶה יַגִּיד לְשׁוֹן חֲשִׁיבוּת. מַה שֶׁאֵין כֵּן כְּשֶׁיִּהְיֶה בִּמְקוֹם הַזְכָּרַת שְׁמָם כִּנּוּי זֶה, אֵין זוֹ מַעֲלָה, כְּאָמְרוֹ (במדבר כב:ט) ״מִי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה עִמָּךְ״. וְהִנֵּה מָצִינוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (שמות יא:ג) ״גַּם הָאִישׁ מֹשֶׁה״, ״כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ״ (שמות לב:כג), הֲרֵי הִזְכִּיר שְׁמוֹ וְהוֹסִיף לוֹמַר ״הָאִישׁ״, זֶה יַגִּיד כִּי לְמַעֲלָה וְאַדְנוּת יְכַוֵּן. וְזֶה הוּא אָמְרָם: מִי הוּא שֶׁקָּרוּי אִישׁ? זֶה מֹשֶׁה, פֵּרוּשׁ אִישׁ, לְשׁוֹן שְׂרָרוּת וּמְשִׁילוּת. אֲבָל יִתְרוֹ, הֲגַם שֶׁמָּצִינוּ לוֹ שֶׁנִּקְרָא אִישׁ, לֹא מָצִינוּ אוֹתוֹ בְּלִוּוּי אֶלָּא בִּמְקוֹם זִכְרוֹן שְׁמוֹ אָמַר ״הָאִישׁ״, וְהוּא שֵׁם הַצּוֹדֵק עַל כָּל נִבְרָא זָכָר.
פסוק ז:וּמֵעַתָּה כְּשֶׁאָמַר הַכָּתוּב כָּאן אִישׁ, הַדָּבָר שָׁקוּל אִם הוּא כִּנּוּי הָרָגִיל בִּבְחִינַת הַזְּכָרִים, אוֹ פֵּרוּשׁוֹ הוּא אִישׁ הָרָשׁוּם לְמַעֲלָה וַחֲשִׁיבוּת. וְתֵבָה זוֹ מוּנַחַת בֵּין יִתְרוֹ וּבֵין מֹשֶׁה, אִם נֹאמַר שֶׁפֵּרוּשׁוֹ הוּא כִּנּוּי לְזָכָר יִכָּנֵס בַּמַּשְׁמָעוּת גַּם יִתְרוֹ וּשְׁנֵיהֶם שְׁקוּלִים בַּמַּשְׁמָעוּת, וְאֵין אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת שְׁנֵיהֶם שֶׁהֲרֵי הַכָּתוּב לֹא אָמַר אֶלָּא אֶחָד כְּמוֹ שֶׁדִּיַּקְנוּ מֵאָמְרוֹ ״וַיִּשְׁתַּחוּ״, וְאֶחָד זֶה אֵין אֲנִי יוֹדֵעַ מִי הוּא, וְלֹא בָּא הַכָּתוּב לִסְתּוֹם אֶלָּא לְפָרֵשׁ. וּבְהֶכְרֵחַ לוֹמַר כִּי פֵּרוּשׁ אִישׁ הָאָמוּר כָּאן הוּא לְשׁוֹן חֲשִׁיבוּת, וּבְאָמְרוֹ כֵן נִתְחַיֵּב לוֹמַר כִּי זֶה הוּא מֹשֶׁה הָאִישׁ שֶׁאֵלָיו נִתְיַחֵד חֲשִׁיבוּת זֶה וְלֹא לְיִתְרוֹ, וּבָזֶה לֹא סָתַם הַכָּתוּב כַּוָּנָתוֹ וַהֲרֵי פֵּרֵשׁ שֶׁעַל מֹשֶׁה הוּא אוֹמֵר.
פסוק ח:וַיְסַפֵּר מֹשֶׁה. הֲגַם שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״וַיִּשְׁמַע וְגוֹ׳ אֵת כָּל אֲשֶׁר״ וְגוֹ׳, אוּלַי שֶׁהָיוּ פְּרָטִים שֶׁלֹּא שְׁמַעְתָּן אָזְנוֹ. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא הִצְדִּיק הַפְּלָאוֹת לְצַד הַגְזָמַת הָעִנְיָנִים, אוֹ שֶׁהֲגַם שֶׁקָּדַם לוֹ מֵהַיְּדִיעוֹת עֲדַיִן הָיָה מִסְתַּפֵּק שֶׁלֹּא נִרְתַּק חֶבֶל מִצְרִי שֶׁעַל צַוָּארֵיהֶם, וְסִפֵּר לוֹ מֹשֶׁה עִנְיָן שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לָדַעַת מִזּוּלָתוֹ, וְהוּא הֲרִיגַת שַׂר מִצְרַיִם שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זהר ח״ב נב:) שֶׁרָאוּהוּ יִשְׂרָאֵל מֵת, וּבָזֶה הֶחְלִיט יִתְרוֹ כִּי פָּקַע נִירָם מֵעֲלֵיהֶם.
פסוק ח:וְאוּלַי כִּי זֶה הוּא שֶׁרָמַז הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ אֵת כָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתַם בַּדֶּרֶךְ וַיַּצִּלֵם וְגוֹ׳, שֶׁהוֹדִיעוֹ מֵרְדִיפַת הַשַּׂר, כִּי יִתְרוֹ כֹּהֵן מִדְיָן הָיָה, וּמִן הַסְּתָם הֵם יַבְחִינוּ וְיֵדְעוּ כִּי יֵשׁ שָׂרֵי מַעְלָה עַל כָּל אֻמָּה, וְסִפֵּר לוֹ כִּי רָדַף אוֹתָם הוּא בְּעַצְמוֹ, דִּכְתִיב (שמות י״ד:י׳) ״וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם״, וּמִזֶּה רָעֲשׁוּ וּפָחֲדוּ יִשְׂרָאֵל, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ שָׁם. וּכְשֶׁשָּׁמַע יִתְרוֹ כֵּן אָמַר בָּרוּךְ וְגוֹ׳ מִתַּחַת יַד מִצְרָיִם, שֶׁהוּא הַשַּׂר שֶׁמִּצְרַיִם שְׁמוֹ, וְנָכוֹן.
פסוק ט:וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ. תַּרְגּוּם אוּנְקְלוֹס ״וַחְדִּי״. וְצָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה יְדַבֵּר הַכָּתוּב כָּאן אֲרָמִית וְלֹא אָמַר לָשׁוֹן בָּרוּר שֶׁהוּא לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. וַהֲגַם שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה לב,א) בְּשִׁבְעִים לָשׁוֹן, אַף עַל פִּי כֵן דָּבָר יַגִּיד בְּשַׁנּוֹתוֹ אֶת טַעְמוֹ.
פסוק ט:וְנִרְאֶה כִּי יוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי מֵרוֹב הַשִּׂמְחָה נִתְחַדֵּד בְּשָׂרוֹ, כִּי תִמְצָא כְּשֶׁתִּהְיֶה לְאָדָם שִׂמְחָה וְהוּא דָּבָר שֶׁלֹּא כְּפִי הַמְשׁוֹעָר בַּמּוּשָּׂג הָרָגִיל תִּוָּלֵד בּוֹ הַרְגָּשָׁה בְּהַרְכָּבַת מִזְגוֹ, וְלִפְעָמִים יִתְעַלֵּף וְלִפְעָמִים יִסְתַּכֵּן מַמָּשׁ. וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּוַיִּגַּשׁ בְּפָסוּק (בראשית מה:כו) ״לֵאמֹר עוֹד יוֹסֵף חַי״. וְהִנֵּה יִתְרוֹ הֲגַם שֶׁקָּדַם אֶצְלוֹ יְדִיעָה מִבְּשׂוֹרוֹת הַטּוֹבוֹת, אַף עַל פִּי כֵן כְּשֶׁשָּׁמַע תּוֹכֶן הַנֵּס, וּמַה גַּם בִּרְדִיפַת הַמַּלְאָךְ אוֹתָם כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק (ח׳) ״וַיְסַפֵּר מֹשֶׁה״ וְהִצִּילָם ה׳, נִתְחַדֵּד בְּשָׂרוֹ. וְדָבָר זֶה מוּרְגָּשׁ הוּא אֵצֶל כָּל בַּעַל חַי מַרְגִּישׁ.
פסוק יא:עַתָּה יָדַעְתִּי וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, כִּי הֲגַם שֶׁיֵּשׁ לָאֻמּוֹת שָׂרִים גְּדוֹלִים וַעֲצוּמִים לְהִלָּחֵם בַּעֲדָם וּלְהָרַע לְאוֹיְבֵיהֶם, וְכָל מֵרִים יָד כְּנֶגְדָּם, אַף עַל פִּי כֵן לֹא יְכַוְּנוּ לְהִנָּקֵם מֵהָאֻמָּה הַנֶּגְדִּיִּית בְּדִמְיוֹן הַמֶּרֶד, מַה שֶׁאֵין כֵּן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיְּכַוֵּן לִמְדֹּד בַּמִּדָּה עַצְמָהּ שֶׁל הַמּוֹרֵד וְעוֹשֶׂה רִשְׁעָה, שִׁקַּע שׁוֹקְעֵיהֶם וְכוּ׳. גַּם יֵשׁ לִתְלוֹת בַּמְּאֹרָע הָרָע כִּי לֹא מִצַּד שֶׁכְּנֶגְדּוֹ הֻכָּה, מַה שֶׁאֵין כֵּן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁכָּל הַמַּכּוֹת וְהַיִּסּוּרִין אֲשֶׁר יִסֵּר פַּרְעֹה הֵם מְכֻוָּנִים לְמַה שֶׁזָּדוּ עֲלֵיהֶם. וְצֵא וּלְמַד מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא) בְּכִוּוּן הַמַּכּוֹת שֶׁכָּל אַחַת כְּנֶגֶד מִדָּה אַחַת רָעָה שֶׁזָּדוּ הַמִּצְרִיִּים וְכוּ׳:
פסוק יב:וַיִּקַּח יִתְרוֹ וְגוֹ׳ עֹלָה וְגוֹ׳. הִנֵּה נִתְחַכֵּם יִתְרוֹ לִזְבֹּחַ שְׁלָמִים רַבִּים, וְזֶה הָיָה לוֹ לְאוֹת כִּי מַזְמִין הוּא גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל עַל שֻׁלְחָנוֹ, וְלָזֶה לֹא אָמַר הַכָּתוּב ״וַיִּקְרָא לְאַהֲרֹן וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל לֶאֱכֹל״ וְגוֹ׳ אֶלָּא וַיָּבֹא אַהֲרֹן וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, מֵעַצְמָן בָּאוּ, כִּי מַעֲשָׂיו מוֹכִיחִים הַהַזְמָנָה כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ קָדָשִׁים לִידֵי נוֹתָר, וְכִבְּדוּהוּ וּבָאוּ מֵעַצְמָן אַהֲרֹן וְהַזְּקֵנִים וְלֹא הִטְרִיחוּהוּ לְהַזְמִינָם עַל הַזֶּבַח.
פסוק טו:כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם וְגוֹ׳. קָשֶׁה, מַה תְּשׁוּבָה זוֹ עוֹשָׂה, וַהֲלֹא רָאָה יִתְרוֹ כִּי בָא אֵלָיו הָעָם לִדְרֹשׁ, וְכַוָּנַת קֻשְׁיָתוֹ הוּא לָמָּה יִתְנַהֵג בְּמִנְהָג זֶה כִּי יֵשׁ טֹרַח לָעָם. וּדְבָרָיו בָּרוּר מִלֵּלוּ ״אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ״, פֵּרוּשׁ, וְאֵין שׁוֹפְטִים אֲחֵרִים לָדוּן הָעָם, וְלוּ יִהְיֶה שֶׁלֹּא הֵבִין מֹשֶׁה דְּבָרָיו, הָיָה לוֹ לִשְׁאֹל גְּזֵרַת הַדִּבּוּר, לֹא שֶׁיֹּאמַר לוֹ דְּבָרִים שֶׁעֲלֵיהֶם הוּא מַקְשֶׁה.
פסוק טו:וְנִרְאֶה כִּי מֹשֶׁה הֵבִין בְּדִבְרֵי יִתְרוֹ בְּמַה שֶׁאָמַר אֲשֶׁר אַתָּה עוֹשֶׂה וְגוֹ׳, מַשְׁמָע כִּי מֹשֶׁה מַכְרִיחָם וּמְחַיְּבָם שֶׁלֹּא לַעֲמוֹד לִפְנֵי דַיָּן זוּלָתוֹ, וְזֶה סִבָּה שֶׁסּוֹבְלִים הָעָם הַטּוֹרַח, וְאִם יַחְפּוֹץ יְמַנֶּה עֲלֵיהֶם דַּיָּנִים וְיֵלְכוּ לָדוּן לִפְנֵיהֶם. לָזֶה הֱשִׁיבוֹ כִּי לֹא מִמֶּנּוּ אֶלָּא מֵהָעָם, כִּי יָבֹא מֵעַצְמוֹ אֵלַי וְלֹא לְזוּלָתִי חָפֵץ לָלֶכֶת. וּלְצַד שֶׁיִּקְשֶׁה לְךָ לָמָּה יַחְפְּצוּ בְּטוֹרַח זֶה, הַטַּעַם הוּא כִּי יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר בָּא אֵלַי, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זהר חלק ב עח.) בָּא אֵלַי הַדָּבָר עַצְמוֹ וְיִצְטַדֵּק הַדִּין לַאֲמִתּוֹ, וְדָבָר זֶה לֹא יִמָּצֵא בְּזוּלָתִי.
פסוק טו:וּמֵעַתָּה אֵין מְצִיאוּת לְמַנּוֹת דַּיָּנִים וְיֵלְכוּ הָעָם לִפְנֵיהֶם, וְגָמַר אוֹמֶר וְהוֹדַעְתִּי וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ גַּם דָּבָר זֶה אִי אֶפְשָׁר בְּזוּלָתִי.
פסוק טו:וְיִתְרוֹ נִסְתַּפֵּק בְּמַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי מֹשֶׁה שֶׁסּוֹבֵל שְׁתֵּי דְּרָכִים. הָאַחַת, כִּי לְצַד שֶׁבָּאִים אֶצְלוֹ הָעָם הוּא חָשׁ עַל הַמִּצְוָה לָדוּן בֵּין אִישׁ וְגוֹ׳ לַעֲשׂוֹתָהּ הוּא וְלֹא אֲחֵרִים, וְהַשְּׁנִיָּה, כִּי הָעָם לֹא יַחְפְּצוּ לְזוּלָתוֹ לְצַד מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בִּדְבָרָיו. לָזֶה הֱשִׁיבוֹ כְּנֶגֶד הַמּוּבָן מִדְּבָרָיו כִּי יִבְחַר עֲשׂוֹת הַמִּצְוָה בְּעַצְמוֹ וְלֹא יִמְנַע עֲשׂוֹת טוֹב אָמַר לֹא טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר אַתָּה וְגוֹ׳, כַּאֲשֶׁר יְבָאֵר הַטַּעַם. וּכְנֶגֶד מַה שֶׁמּוּבָן מִדְּבָרָיו כִּי הָעָם לֹא יִתְרַצּוּ לָלֶכֶת לְזוּלָתוֹ, אָמַר אִיעָצְךָ וְגוֹ׳ הֱיֵה אַתָּה לָעָם וְגוֹ׳ וְאַתָּה תֶחֱזֶה וְגוֹ׳ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת, פֵּרוּשׁ, בְּכָל דִּין שֶׁיִּהְיֶה הַמִּשְׁפָּט רָצוּי לִשְׁנֵי בַּעֲלֵי דִּינִים, וּמִן הַסְּתָם כְּשֶׁיָּדוּנוּ לָהֶם מִשְׁפָּט רָצוּי לָמָּה יִבְחֲרוּ בַּטּוֹרַח הַגָּדוֹל, וְהָיָה וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ וּכְשֶׁיִּהְיֶה דָּבָר גָּדוֹל שֶׁל הִתְעַצְּמוּת הַדִּין, בֵּין לְצַד הַשּׁוֹפְטִים שֶׁלֹּא יוּכְלוּ הַשֵּׂג בֵּין לְצַד הַנִּשְׁפָּטִים שֶׁלֹּא יִתְרַצּוּ שְׁתֵּי הַכִּתּוֹת בְּמִשְׁפָּטָם – יָבִיאוּ אֵלֶיךָ, וְלֹא לְצַד פְּרָט זֶה תִּתְחַיֵּב בַּכֹּל.
פסוק יח:נָבֹל תִּבֹּל. כָּפַל לוֹמַר נָבוֹל וְגוֹ׳, לִהְיוֹת כִּי יֵשׁ שְׁנֵי גְּדָרִים בְּמַשְׁמָעוּת תִּבֹּל, הָאֶחָד כָּל שֶׁיִּגָּרַע כָּל שֶׁהוּא מִכֹּחוֹ הָרִאשׁוֹן יִקָּרֵא עָלָיו הַלֵּאוּת לָעֵרֶךְ הַקּוֹדֵם, אֲבָל עַל כָּל פָּנִים יָכוֹל עֲשׂוֹת מַה שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה קוֹדֵם בִּמְעַט יְגִיעָה. וְהַשֵּׁנִי הוּא הַלֵּאוּת הַנִּרְגָּשׁ לְכָל שֶׁהוּא גֶּדֶר הַמּוֹנֵעַ הָאָדָם מֵעֲשׂוֹת חֶפְצוֹ לְצַד כִּי לֹא יִשָּׁאֵר בּוֹ כֹּחַ, לָזֶה אָמַר אֵלָיו כִּי מַה שֶׁיַּגִּיעַ אֵלָיו מֵהַלֵּאוּת כֹּחַ לֹא שִׁעוּר מוּעָט אֶלָּא שִׁעוּר שֶׁכְּפִי הָאֱמֶת יִקָּרֵא לוֹ תִּבֹּל, וְהוּא מַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר לֹא תוּכַל עֲשׂוֹהוּ לְבַדֶּךְ. אוֹ אוּלַי שֶׁכָּפַל כְּנֶגֶד מַה שֶׁאָמַר ״גַּם אַתָּה גַּם״ וְגוֹ׳.
פסוק יח:גַּם אַתָּה גַּם הָעָם הַזֶּה. טַעַם אָמְרוֹ גַּם בַּחֲלוּקָּה רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה, יִרְצֶה לֹא מִבָּעְיָא זוּלָתְךָ בְּמַצָּב זֶה אֶלָּא גַּם אַתָּה כִּי רַב חֵילְךָ, וְאָמְרוֹ גַּם הָעָם הַזֶּה פֵּרוּשׁ יִשְׂרָאֵל לְצַד שֶׁצְּרִיכִין לְהַמְתִּין זֶה לָזֶה בַּדִּין כַּמַּעֲשֶׂה הָאָמוּר בָּעִנְיָן ״וַיַּעֲמֹד״ וְגוֹ׳, וְאָמְרוֹ תֵּבַת גַּם לְצַד שֶׁטָּרְחָם אֵינוֹ מְקֻבָּץ בְּיָחִיד.
פסוק יח:וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא) אָמְרוּ ״גַּם״ – זֶה אַהֲרֹן, ״הָעָם״ – אֵלּוּ הַשִּׁבְעִים זְקֵנִים. וְצָרִיךְ לָדַעַת טַעַם רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁפֵּרְשׁוּ כֵן, וְאִם לְצַד ״גַּם״ הָיָה לָהֶם לְפָרֵשׁ כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ. אָכֵן לְצַד שֶׁרָאוּ כִּי בַּעֲצָתוֹ אָמַר שֶׁיְּמַנֶּה סַךְ גָּדוֹל מִיִּשְׂרָאֵל שָׂרֵי אֲלָפִים וְגוֹ׳ שֶׁעוֹלֶה בָּהֶם לְמִנְיָן שְׁמוֹנֶה רְבָבוֹת, גִּלָּה דַּעְתּוֹ כִּי לֹא יַסְפִּיקוּ שִׁבְעִים זְקֵנִים. וּלְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה יִתְפָּרֵשׁ אָמְרוֹ גַּם מִלְּבַד הַזְּקֵנִים, וְגַם שֵׁנִית פֵּרוּשׁ מִלְּבַד מֹשֶׁה, וְיֵשׁ רְבוּתָא בְּכָל אֶחָד, מֹשֶׁה לְצַד מַעֲלָתוֹ, וְהַזְּקֵנִים לְצַד הֱיוֹתָם רַבִּים. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁנִּתְכַּוֵּן בְּאָמְרוֹ גַּם אַתָּה לְרַבּוֹת הָעָם שֶׁיַּגִּיעַ לָהֶם הַלֵּאוּת אֲנָשִׁים כְּשֶׁיִּהְיוּ מַמְתִּינִים זֶה לָזֶה בַּדִּין, וְאָמְרוֹ גַּם שֵׁנִי לְרַבּוֹת הַגַּם שֶׁיִּצְטָרֵף הוּא עִם הַזְּקֵנִים.
פסוק כא:וְאַתָּה תֶחֱזֶה. פֵּרוּשׁ, לֹא שֶׁהָעָם יְמַנּוּ עֲלֵיהֶם אֶלָּא הוּא יֶחֱזֶה. עוֹד רָמַז, כִּי לְצַד זֶה יֵחָשֵׁב כְּאִלּוּ הוּא הַשּׁוֹפֵט כֵּיוָן שֶׁהֵם שְׁלוּחָיו וְיִטּוֹל חֵלֶק בַּמִּצְוָה.
פסוק כא:מִכָּל הָעָם. פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁיִּמְצָא בְּנֵי אָדָם שֶׁיֵּרָאֶה בְּעֵינָיו כִּי הֵם רְאוּיִים לַדָּבָר, אַף עַל פִּי כֵן לֹא יִהְיֶה מִתְרַצֶּה בָּהֶם עַד שֶׁיְּבַקֵּשׁ כָּל הָעָם וְיִקַּח הַגָּדוֹל שֶׁבְּכוּלָּם בְּכָל בְּחִינָה מִבְּחִינוֹת הַטּוֹבוֹת הַמְּנוּיוֹת בִּדְבָרָיו.
פסוק כא:אַנְשֵׁי חַיִל וְגוֹ׳. אָמַר אַרְבַּע הַדְרָגוֹת כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה מִנּוּיִים הַמֻּזְכָּרוֹת בִּדְבָרָיו, כְּנֶגֶד שָׂרֵי אֲלָפִים אָמַר אַנְשֵׁי חַיִל, תֵּיבַת חַיִל תַּגִּיד עֹצֶם הַשְׁלָמַת הָאֹשֶׁר וְהַמִּדּוֹת וְהַגְּבוּרָה וּכְלָלוּת הַשְּׁלֵמוּת, כִּי כֵן צָרִיךְ לִהְיוֹת שַׂר הָאֶלֶף. וּכְנֶגֶד שָׂרֵי הַמֵּאוֹת אָמַר יִרְאֵי אֱלֹהִים, כִּי לְצַד פְּרָט זֶה לֹא יִצְטָרֵךְ כָּל כָּךְ אֶלָּא כְּשֶׁיִּהְיֶה יְרֵא אֱלֹהִים רָאוּי לְהִתְמַנּוֹת שַׂר לְמֵאָה, וְדִקְדֵּק לוֹמַר יִרְאֵי אֱלֹהִים שֶׁצְּרִיכִין לִהְיוֹת יְרֵאִים יִרְאַת הָעֹנֶשׁ, כִּי יֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי הַיָּרֵא בִּבְחִינַת שֵׁם הֲוָיָ״ה לְצַד שֶׁיִּהְיֶה בְּדַעְתּוֹ כִּי ה׳ רַחוּם וְחַנּוּן לִפְעָמִים יֶחֱטָא וְיִסְמֹךְ עַל רַחֲמָיו כִּי יַאֲרִיךְ אַפּוֹ וְכַדּוֹמֶה, אֲבָל יִרְאַת הָעֹנֶשׁ תַּרְעִיד הַמַּשְׂכִּיל, וּכְמוֹ שֶׁתִּמְצָא שֶׁכָּל גְּדוֹלֵי עוֹלָם יְרֵאִים מִדִּקְדּוּקֵי הַמִּשְׁפָּט הֲגַם כִּי יוֹדְעִים שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם יְשָׁרִים וּנְכוֹנִים. וְצֵא וּלְמַד מִמַּאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חגיגה ד,ב) שֶׁאָמְרוּ בְּמַעֲשֵׂה בַּעֲלַת אוֹב כְּשֶׁעָלָה שְׁמוּאֵל וְהֵבִיא עִמּוֹ מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, יְעֻיַּן שָׁם דִּבְרֵיהֶם, וַאֲשֶׁר עַל כֵּן אָמַר ״יִרְאֵי אֱלֹהִים״, כִּי צְרִיכִין לִהְיוֹת בְּגֶדֶר יִרְאָה מִדִּקְדּוּקֵי הַמִּשְׁפָּט בְּאֵין רַחֲמִים, וּבְחִינָה זוֹ יֶשְׁנָהּ גַּם כֵּן בְּשָׂרֵי הָאֲלָפִים אֶלָּא שֶׁנּוֹסָף בָּהֶם פְּרָטִים אֲחֵרִים שֶׁאֵין צֹרֶךְ לָהֶם בְּשַׂר הַמֵּאָה. וּכְנֶגֶד שָׂרֵי חֲמִשִּׁים אָמַר אַנְשֵׁי אֱמֶת, שֶׁיַּסְפִּיק לְגֶדֶר זֶה הֲגַם שֶׁלֹּא הִשִּׂיגוּ לִבְחִינָה זוֹ שֶׁל יִרְאַת עֹצֶם הַדִּין אֶלָּא שֶׁיִּהְיוּ אַנְשֵׁי אֱמֶת שֶׁיִּשְׁתַּדְּלוּ עַל הַעֲמָדַת הָאֱמֶת לְבַל תִּהְיֶה נֶעְדֶּרֶת. וּכְנֶגֶד שָׂרֵי עֲשָׂרוֹת אָמַר שׂוֹנְאֵי בָצַע, דַּי לָהֶם גֶּדֶר זֶה וּבָזֶה יִהְיוּ רְאוּיִים לִהְיוֹת שָׂרֵי עֲשָׂרוֹת. וְדִקְדֵּק לוֹמַר שׂוֹנְאֵי, פֵּרוּשׁ, כִּי יִהְיֶה לָהֶם הַדָּבָר שָׂנוּא לֹא שֶׁיִּצְטָרְכוּ לְהַרְחִיק תַּאֲוָתָם, כִּי לְאֵלֶּה יֵשׁ חֲשָׁד שֶׁיְּנֻצְּחוּ מֵהָרֶשַׁע הַמְפַתֶּה. וְכָל מִדּוֹת הַשְּׁלֹשָׁה יֶשְׁנָם בְּאַנְשֵׁי חַיִל, וְכָל מִדּוֹת הַשְּׁנַיִם יֶשְׁנָם בְּיִרְאֵי אֱלֹהִים, וּמִדַּת שׂוֹנְאֵי בָצַע יֶשְׁנָהּ בְּאַנְשֵׁי אֱמֶת וְהֵם זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ, וְלָזֶה לֹא אָמַר וְיִרְאֵי וְגוֹ׳ וְאַנְשֵׁי אֱמֶת וְשׂוֹנְאֵי בָצַע אִם כֻּלָּם יִתְקַבְּצוּ יַחַד בְּאָדָם אֶחָד הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר וָא״ו בְּכָל אַחַת אוֹ לְפָחוֹת בַּחֲלוּקָּה הָאַחֲרוֹנָה, אֶלָּא וַדַּאי כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי שֶׁאֵין צֹרֶךְ לָזֶה בְּכָל הַפְּרָטִים.
פסוק כא:וְהִנֵּה פְּשִׁיטָא שֶׁאִם יִמְצָא מִמִּין הַמְּשֻׁבָּח שֶׁבְּכֻלָּן לְכָל הַמְּנוּיִים מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים, וְלָזֶה כְּשֶׁבִּקֵּשׁ מֹשֶׁה בְּיִשְׂרָאֵל מָצָא מִמִּין הַמְשֻׁבָּח ״אַנְשֵׁי חַיִל״ שִׁעוּר שֶׁיַּסְפִּיק לְכֻלָּם, כְּאָמְרוֹ ״וַיִּבְחַר מֹשֶׁה אַנְשֵׁי חַיִל מִכָּל יִשְׂרָאֵל״, וְלֹא הֻצְרַךְ לְפָרֵט שְׁאָר הַפְּרָטִים כִּי יֶשְׁנָם בִּבְחִינַת אַנְשֵׁי חַיִל. וְזֶה יַצְדִּיק לְךָ גַּם כֵּן פֵּרוּשֵׁנוּ בְּדִבְרֵי יִתְרוֹ, שֶׁאִם כַּוָּנָתוֹ לוֹמַר זֹאת וְעוֹד, אִם כֵּן הָיָה לוֹ לְמֹשֶׁה לִבְחֹר גַּם כֵּן כָּל הָרְמוּזִים בְּדִבְרֵי יִתְרוֹ. וְאֵין לוֹמַר חָס וְשָׁלוֹם כִּי לֹא מָצָא בְּיִשְׂרָאֵל יִרְאֵי אֱלֹהִים אַנְשֵׁי אֱמֶת וְגוֹ׳, אֶלָּא וַדַּאי כִּדְבָרֵינוּ, שֶׁלֹּא הִזְכִּיר יִתְרוֹ שְׁאָר הַפְּרָטִים אֶלָּא לְצַד שֶׁחָשׁ יִתְרוֹ שֶׁלֹּא יִמְצָא שִׁעוּר הַמַּסְפִּיק מִבְּחִינָה הַגְּדוֹלָה וְהָיָה מִסְתַּפֵּק בְּמַדְרֵגָה קְטַנָּה כַּנִּזְכָּר.
פסוק כא:וְרָאִיתִי לָתֵת לֵב אֵיךְ זָכָה יִתְרוֹ שֶׁתִּכָּתֵב עַל יָדוֹ פָּרָשָׁה זוֹ, וְהֵן אֱמֶת כִּי הוּא כִּבֵּד מֹשֶׁה עֶבֶד ה׳, וְהִנֵּה שְׂכָרוֹ שֶׁכִּבְּדוֹ ה׳, אֶלָּא הָיָה ה׳ יָכוֹל עֲשׂוֹת לוֹ דֶּרֶךְ כָּבוֹד אַחֵר, לֹא בְּדֶרֶךְ זֶה שֶׁיֵּרָאֶה חָס וְשָׁלוֹם כְּפִחוּת יְדִיעָה בְּעַם ה׳ עַד שֶׁבָּא כֹּהֵן מִדְיָן וְהִשְׂכִּילָם.
פסוק כא:וְנִרְאֶה כִּי טַעַם הַדָּבָר הוּא לְהַרְאוֹת ה׳ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַדּוֹר הַהוּא וְכָל דּוֹר וָדוֹר, כִּי יֵשׁ בָּאוּמּוֹת גְּדוֹלִים בַּהֲבָנָה וּבְהַשְׂכָּלָה. וְצֵא וּלְמַד מֵהַשְׂכָּלַת יִתְרוֹ בַּעֲצָתוֹ וְאֹפֶן סֵדֶר בְּנֵי אָדָם אֲשֶׁר בָּחַר, כִּי יֵשׁ בָּאוּמּוֹת מַכִּירִים דְּבָרִים הַמְאֻשָּׁרִים. וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה כִּי לֹא בָּאָה הַבְּחִירָה בְּיִשְׂרָאֵל לְצַד שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם הַשְׂכָּלָה וְהַכָּרָה יוֹתֵר מִכָּל הָאוּמּוֹת, וְזֶה לְךָ הָאוֹת הַשְׂכָּלַת יִתְרוֹ. הָא לָמַדְתָּ כִּי לֹא מֵרוֹב חָכְמַת יִשְׂרָאֵל וְהַשְׂכָּלָתָם בָּחַר ה׳ בָּהֶם, אֶלָּא לְחֶסֶד עֶלְיוֹן וּלְאַהֲבַת הָאָבוֹת. וְיוֹתֵר יֶעֱרַב לַחֵיךְ טַעַם זֶה לְמַאן דְּאָמַר (זבחים קטז,א) יִתְרוֹ קוֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה בָּא, כִּי נִתְחַכֵּם ה׳ עַל זֶה קוֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁיֵּשׁ בָּאוּמּוֹת יוֹתֵר חֲכָמִים מִיִּשְׂרָאֵל, אַף עַל פִּי כֵן אוֹתָנוּ הֵבִיא ה׳ אֵלָיו וּבָחַר בָּנוּ. וְעַל זֶה בִּפְרָט עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ לַאֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִצַּד חֲסָדָיו. גַּם לְמַאן דְּאָמַר אַחַר מַתַּן תּוֹרָה, יֵשׁ טַעַם בְּמַה שֶׁסִּדֵּר בִּיאָתוֹ קוֹדֶם לְהַרְאוֹת הַכַּוָּנָה הַנִּזְכֶּרֶת, שֶׁזּוּלַת זֶה אֵין הַכַּוָּנָה הַנִּזְכֶּרֶת נִגְלֵית, וְהָבֵן:
פסוק כב:בְּכָל עֵת. רָמַז אֲפִלּוּ בִּזְמַן שֶׁהוּא מֹשֶׁה עָסוּק בְּקַבָּלַת חֻקֵּי ה׳ וְתוֹרוֹתָיו וְכַדּוֹמֶה, אֵלּוּ הֵם פְּנוּיִים יִשְׁפְּטוּ בְּכָל עֵת, מַה שֶׁאֵין כֵּן יָכוֹל עֲשׂוֹת מֹשֶׁה.
פסוק כב:וְהָקֵל מֵעָלֶיךָ וְנָשְׂאוּ. פֵּרוּשׁ, כִּי מַה שֶׁאֲנִי אוֹמֵר לְךָ לְהָקֵל מֵעָלֶיךָ, לֹא שֶׁלֹּא תִּשְׁפּוֹט אֶלָּא הַדָּבָר הַגָּדוֹל, אֶלָּא וְנָשְׂאוּ אִתָּךְ, פֵּרוּשׁ, אַתָּה וְהֵם תִּהְיוּ בִּמְלָאכָה זוֹ.
פסוק כג:אִם אֶת הַדָּבָר וְגוֹ׳ וְצִוְּךָ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת כַּוָּנַת אָמְרוֹ וְצִוְּךָ, אִם לְהִמָּלֵךְ בַּגְּבוּרָה הוּא אוֹמֵר, כְּבָר אָמַר לוֹ כֵּן פַּעַם אַחַת, דִּכְתִיב (שמות יח:יט) ״אִיעָצְךָ וִיהִי אֱלֹהִים עִמָּךְ״, וּמַה צֹרֶךְ בְּכֶפֶל הַדְּבָרִים. וְאוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר לוֹ תְּשׁוּבָה עַל מַה שֶׁיִּטְעוֹן כִּי סוֹף כָּל סוֹף הוּא מוֹנֵעַ מֵעַצְמוֹ הַמִּצְווֹת, וְאֵין מִמִּדַּת הַצַּדִּיקִים לְהָקֵל מֵעֲלֵיהֶם הַמִּצְווֹת, הֲגַם כִּי יִיעַף וְכִי יִגַע, כִּי אָדָם לְעָמָל יוּלָּד (איוב ה:ז) בַּעֲמָלָהּ שֶׁל מִצְוָה. לָזֶה אָמַר אֵלָיו וְצִוְּךָ אֱלֹהִים וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ כִּי הִנֵּה יָדוּעַ הוּא עֹצֶם הַכֹּחַ אֲשֶׁר יִצְטָרֵךְ לְאִישׁ נָבִיא, וְצֵא וּלְמַד מִמַּאַמְרֵי דָנִיֵּאל (דניאל י:ז) בְּדַבֵּר אֵלָיו מַלְאָךְ, וּמִזֶּה תַּשְׂכִּיל לְדִבְּרוֹת אֵל. וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (נדרים לח,א) אֵין נְבוּאָה שׁוֹרָה אֶלָּא עַל גִּבּוֹר. וְהֵן אֱמֶת כִּי מֹשֶׁה זִכֵּךְ גּוּפוֹ וְלֹא יֶאֱרַע לוֹ הַתַּשּׁוּת כֹּחַ, אֲבָל עַל כָּל פָּנִים לֹא יָכוֹל לְהִתְאַזֵּר כָּל כָּךְ כְּשֶׁיִּהְיֶה חַלָּשׁ בְּטִבְעוֹ. וְלָזֶה אָמַר אֵלָיו כִּי יוֹתֵר בְּמִצְוָה זוֹ שֶׁיְּכוֹלָה לְהִתְקַיֵּם עַל יְדֵי אֲחֵרִים כְּדֵי שֶׁיְּקַיֵּם מִצְוַת הַנְּבוּאָה שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִתְקַיֵּם עַל יְדֵי זוּלָתוֹ. וְהוּא אָמְרוֹ אִם אֶת וְגוֹ׳ וְצִוְּךָ אֱלֹהִים, פֵּרוּשׁ כַּאֲשֶׁר יְצַוְּךָ אֱלֹהִים הַמִּצְווֹת אֲשֶׁר הוּא מְצַוְּךָ בְּהוֹדָעַת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה תּוּכַל עֲמֹד בָּהֶם, פֵּרוּשׁ יִהְיֶה בְּךָ כֹּחַ לַעֲמֹד בָּהֶם. וְאוּלַי כִּי דִקְדֵּק לוֹמַר לְשׁוֹן עֲמִידָה לוֹמַר כִּי יִהְיֶה בּוֹ כֹּחַ לְקַבֵּל הַנְּבוּאָה מְעֻמָּד, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זהר ח״א קעא,א) כִּי שְׁאָר הַנְּבִיאִים הָיוּ נוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם מַה שֶׁאֵין כֵּן מֹשֶׁה דִּכְתִיב ״וְנִצַּבְתָּ שָׁם״ וְגוֹ׳ (שמות לד:ב), ״פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי״ (דברים ה:כח). וְלָזֶה אִם לֹא יָקֵל מֵעָלָיו זֶה יִהְיֶה לוֹ סִבָּה שֶׁיִּגְרַע מִצַּדִּיק עֵינוֹ חָס וְשָׁלוֹם וְלֹא יוּכַל עֲמֹד.
