פסוק א:יתרו ז' שמות היו לו רעואל יתר יתרו חובב חבר קני פוטיאל. וקשו' שהרי כתוב ויאמר משה לחובב בן רעואל המדיני חותן משה. משמ' שרעואל אין זה חובב וחובב הוא יתרו כמו שפרש"י שם. ומיהו הך קושי' ליתא שהרי יש לפרש שרעואל הוא אב של יתרו. וגם יתרו נקרא רעואל שקראו אביו כשמו וזהו שנאמר ותבאנה אל רעואל אביהם. ואי קשי' הא קשי' דאי אפש' לומר שנקר' יתרו חבר וקני דהכתו' אומר וחבר הקני נפרד מקין מבני חובב חותן משה משמע שחבר הקני היה בנו של יתרו. ועוד קשיא למאן דאמ' פוטיאל זה יוסף שפטפט ביצרו ליכא ז' שמות ועוד קשי' שפרש"י כאן ז' שמות היו לו ליתרו ולהלן בפרש' בהעלותך פי' וז"ל חובב הוא יתרו וכן הוא אומר ומבני חובב חותן משה ומה ת"ל ותבאנה אל רעואל אביהן שהתינוקות קורין לאבי אביהן אבא וב' שמות היו לו יתר על שיתר פרשה אחת בתורה וחובב שחבב את התורה. וי"ל שמה שפירש"י שם ב' שמות היינו אליבא דמאן דאמ' רעואל אביו של יתרו ואינו מונה חבר קני כסבור שם אחד הוא ובנו של יתרו היה שנ' וחבר הקני נפרד מקין מבני חובב חותן משה ולא מצינו שנקרא יתרו חבר וקני גם אינו מונה יתרו דסבר יתר ויתרו שם אחד הוא ואינו אלא תוספת אות שנתוספה לשמו גם אינו מונה פוטיאל דסבר פוטיאל זה יוסף שפטפט ביצרו גם אינו מונה רעואל שהיא היה אביו של יתרו כמו שפרשנו ולא מצינו שנקרא שמו רעואל הילכך אין כאן אלא יתר וחובב. עוד פרש"י קני שהטיל קנאה בין ישראל לאביהם שבשמים כלומ' על ידי שנתגייר הטיל קנאה בין ישראל להקב"ה והיינו דאמרי קשים גרים לישראל כספחת ופי' הרב יהוספיה הגר לפי שגרים מחייבים ישראל כשאין זריזים במצות. כך פי' הרב ר' אליקים:
פסוק ד:ושם האחד אליעזר. לכך לא נאמר ושם השני לפי שהיה זמן בין לידת גרשום ללידת אליעזר. ד"א מאי אחד מיוחד דאית' במדרש בשעה שעלה משה למרום מצא להקב"ה שהיה שונה אליעזר בני אומר פרה בת שתים עגלה בת שנתה אמר משה וכו':
פסוק ד:כי אלהי אבי בעזרי תימ' היה לו לקרות שם הראשון אליעזר שהרי כשנולד הראשון ניצל מחרב פרעה כמו שמוכיחין המקראות. וי"ל שעדין לא הובטח מפרעה עד שנולד אליעזר השני כי היה ירא פן ישלח פרעה אחריו אנשים לבקשו ולהורגו. אבל משנולד השני כבר הובטח מפרעה שנאמר לו לך שוב מצרים כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך. כי אלהי אבי בעזרי לא נאמר כי אמר וכו' כמו שאמר גר הייתי בארץ נכריה לפי שמשה כתב ספרו והיה אומר כל שעה אלהי אבי בעזרי. ואלו כתוב אמר משה אמ' לפי שעה. בשם ר' יחיאל:
פסוק יג:ויהי ממחרת. פרש"י בי"ז בתמוז ירד ושבר הלוחות. אפרש ענין בג"ה בפרשת כי תשא טז' פרש"י כאן ואין פרשה זו כתובה על הסדר שלא נאמרה עד שנה שניה כלומ' היינו לשנות עולם שמתחילין מתשרי שהרי נאמר כאן וישלח משה את חותנו ומצינו במסע הדגלים כלומ' שהיה בשנה שניה שאמ' לו משה נוסעים אנחנו אל נא תעזוב אותנו כלומר ובאותו פרק שלחו שנ' ויאמר אלי. לא אלך כי אם אל ארצי וגו' ואם זה קודם מתן משלחו והלך היכן מצינו שחזר כלומ' ואם פרשת ויהי ממחרת קודם מתן תורה ובשנה שניה במסע דגלים חזר משה ואמר לו משה נוסעים אנחנו. כפ"ח דברי רש"י ויש מתרץ דצ"ל דוקא פסוק זה וישלח משה את חותנו נאמר בשנה שניה אבל ויהי ממחרת וכל הענין היה אחר יום הכיפורי' בשנה ראשונה שמונין מניסן ליציאת מצרים מלבד שנות האנשים שמתחילין מתשרי כמו שפרש"י בפרשת כי תשא:
פסוק יח:נבול תבול גם אתה. פרש"י לרבות אהרן וחור וע' זקנים. וקשי' שהרי בפרשת כי תשא גבי ויבן מזבח לפניו פרש"י ראה חור שהרגו אותו והמעשה היה בי"ו בתמוז ופרשה זו דלא נאמרה עד מחרת יום הכיפורים שלאחריו כדפרש"י כאן. וי"ל דהכי קאמ' רש"י לרבות אהרן וחור וכו' כלומר אפילו היה חור קיים עמך ועם ע' זקנים לא תוכלו לסבול את הטורח הזה. ודוגמת זה אמר ירמיה הנביא אם יעמוד משה ושמואל לפני וכבר נפטרו אף כאן נפטר חור ואעפ"כ הזכירו אבל לקמן גבי על העם הזה פרש"י אהרן נדב ואביהוא וע' זקנים הנלוים עמך ולא שייך להזכיר שם חור למבין כפ"ח:
פסוק כא:שונאי בצע. פרש"י ששונאין ממונן בדין כי ההוא דאמרי' כל דיינא דמפקין מיניה ממונא בדינא לאו דיינא הוא נינהו. ומיירי בעני ועשיר הבאים לדין והדיין מחייב העני שלא כדין מדאגת העשיר נמצא שאם בא העני ותובע הדיין לדין יוציא ממנו מה שחייבו בדינו המרומה וא"כ לא דיינא הוא והכי אמרי' בעל' ששונאים ממונם בדין אפי' הלה שורף גדישו אינו נמנע לדון דין אמת לאמתו כפר"י בסוף חזקת הבתים. ובתוספות מתו"ך מצאתי כל דיינא וכו' כגון אם כפר והוציא ממנו בעדים אבל אם חייבוהו שבועה ולא רצה ושלם משום הכי לא מפסיל לדינא עכ"ל:
פסוק כא:שרי אלפים הם היו ו' מאות שרי מאות היו ו' אלפים שרי חמשים י"ב אלף שרי עשרות ס' אלף כדפרש"י וקשי' איך היו עולים השרים במנין והלא כשאתה מונה ונוטל ו' מאות מס' רבוא שכך היו עולים השרי אלפים. השרי מאות שאתה נוטל מן החשבון הנשאר לא יעלה לשש אלפים וכן כלם. ופי' ריב"א דכל הני שרים היו יתרים מבני ששים כדקאמ' בפרק יש נוחלין דלא נמנו פחותים מכ' ויתרים מס'. עוד י"מ דחשבון השררות קא חשיב שבתחלה נתמנו שרי עשרות ומחשובין שבהם בררו שרי חמשים ומחשובין שבהם ביררו שרי מאות ומחשובין שבשרי מאות בררו שרי אלפים כדפר"ת בפ"ק דסנהדרין: