פסוק א:וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה וְגוֹ׳. בַּיַּלְקוּט מַסִּיק: מַה שְּׁמוּעָה שָׁמַע וּבָא? רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק שָׁמַע וּבָא. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: מַתַּן תּוֹרָה שָׁמַע וּבָא. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: קְרִיעַת יַם סוּף שָׁמַע וּבָא. לִכְאוֹרָה נִרְאֶה שֶׁיִּתְרוֹ שָׁמַע הַכֹּל, כִּי לֹא מֵרֹאשׁ בַּסֵּתֶר דִּבֶּר ה׳ עִמָּהֶם בְּהַר סִינַי, וְכֵן הָיָה קוֹלוֹ הוֹמֶה וְ״שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן״ (שמות טו:יד), וְאִם כֵּן בַּמֶּה נֶחְלְקוּ? וּמִדְּנָקַט ״וּבָא״ שְׁמַע מִינָּהּ שֶׁאֵין מַחֲלוֹקְתָּם מַה שָּׁמַע, כִּי הַכֹּל מוֹדִים שֶׁשָּׁמַע אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָה וְגוֹ׳, כְּמוֹ שֶׁמַּשְׁמָע בְּכָל פָּרָשָׁה זוֹ שֶׁיִּתְרוֹ שָׁמַע אֶת כָּל הַנַּעֲשָׂה. אַךְ שֶׁעִקַּר מַחֲלוֹקְתָּם אֵיזוֹ שְׁמוּעָה גָּרְמָה לוֹ לָבוֹא עִם אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו שֶׁל מֹשֶׁה, לְכָךְ נָקַט לְשׁוֹן ״וּבָא״ בְּכוּלָּם. וְכוּלָּם הֵבִינוּ שֶׁכָּל פָּסוּק רִאשׁוֹן זֶה נִמְשָׁךְ לְפָסוּק ״וַיָּבֹא יִתְרוֹ״ וְגוֹ׳ (שמות יח:ה), וּכְאִלּוּ אָמַר: לְפִי שֶׁשָּׁמַע אֵיזוֹ חִדּוּשׁ שֶׁהִכְרִיחוֹ לָבוֹא, עַל כֵּן בָּא וַיִּקַּח עִמּוֹ אֶת צִפֹּרָה אֵשֶׁת מֹשֶׁה. וְקָשֶׁה לָהֶם: מַה שְּׁמוּעָה שָׁמַע שֶׁגָּרְמָה לוֹ לָבוֹא עִם אֵשֶׁת מֹשֶׁה וּבָנָיו?
פסוק א:רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק שָׁמַע, כִּי אָמַר ה׳ שֶׁיִּהְיֶה מִלְחָמָה בַּעֲמָלֵק מִדּוֹר דּוֹר, וְיִתְרוֹ הָיָה דָּר בֵּין הָעֲמָלֵקִי, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א טו:ו) ״וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל הַקֵּינִי לְכוּ סֻּרוּ רְדוּ מִתּוֹךְ עֲמָלֵקִי פֶּן אֹסִפְךָ עִמּוֹ וְאַתָּה עָשִׂיתָ חֶסֶד עִם כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּעֲלוֹתָם מִמִּצְרָיִם״. וְחָשַׁב יִתְרוֹ: אִם לֹא אֶחֱזוֹר וַאֲזַוֵּג אֶת בִּתִּי לְמֹשֶׁה, אִם כֵּן כְּשֶׁיִּהְיֶה מִלְחָמָה בַּעֲמָלֵק יִלָּחֲמוּ גַּם בִּי. עַל כֵּן בָּא עִם אִשְׁתּוֹ לַחֲזוֹר וּלְזַוְּגָהּ אֵלָיו אַחַר שִׁלּוּחֶיהָ, כִּי אָמַר שֶׁיַּעֲשׂוּ חֶסֶד עִמּוֹ בַּעֲבוּר חֲתָנוֹ מֹשֶׁה וּבָנָיו, כִּי הַבָּנִים בָּנָיו וּבָנַי.
פסוק א:רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: מַתַּן תּוֹרָה שָׁמַע וּבָא, שֶׁנֶּאֱמַר שָׁם (שמות יט טו) ״אַל תִּגְּשׁוּ אֶל אִשָּׁה״, וְחָשַׁב יִתְרוֹ לִדְרוֹשׁ אוֹתוֹ קַל וָחֹמֶר אֲשֶׁר דָּרַש מֹשֶׁה, וּמַה יִּשְׂרָאֵל שֶׁלְּפִי שָׁעָה קִבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה פֵּרְשׁוּ מִן הָאִשָּׁה, כָּל שֶׁכֵּן מֹשֶׁה שֶׁהַשְּׁכִינָה מְדַבֶּרֶת עִמּוֹ כָּל שָׁעָה שֶׁיִּהְיֶה פָּרוּשׁ מֵאִשְׁתּוֹ מִכָּל וָכֹל וְלֹא יִשְׁלַח עוֹד אַחֲרֶיהָ. עַל כֵּן בָּא יִתְרוֹ וְהֵבִיא לְמֹשֶׁה אֶת אִשְׁתּוֹ, כְּדֵי שֶׁתָּדוּר אֶצְלוֹ ״כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בָּיִת״ (ישעיה מד יג), כְּדַת מֹשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל.
פסוק א:רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: קְרִיעַת יַם סוּף שָׁמַע וּבָא. כִּי הוּא סוֹבֵר שֶׁמֹּשֶׁה שִׁלְּחָהּ בְּגֵט פִּטּוּרִין, כִּדְמַסִּיק בַּיַּלְקוּט בְּפָרָשָׁה זוֹ. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (סנהדרין כב) ״קָשֶׁה לְזַוְּגָם כִּקְרִיעַת יַם סוּף״, וְזֶה בְּזִוּוּג שֵׁנִי. וְכַנִּרְאֶה שֶׁזִּוּוּג שֵׁנִי זֶה הַיְינוּ הַמַּחֲזִיר גְּרוּשָׁתוֹ, לְפִי שֶׁפֵּרוּד וְזִוּוּג זֶה דּוֹמֶה לְפֵרוּד וְזִוּוּג שֶׁל מֵי הַיָּם. כִּי מִתְּחִלָּה הָיוּ הַמַּיִם מְחֻבָּרִים חִבּוּר טִבְעִי, וְכַאֲשֶׁר עָבַר עֲלֵיהֶם רוּחַ קִנְאַת ה׳ לָתֵת רֶוַח בֵּין הַדְּבָקִים, מֵאָז קָשֶׁה לְחַבְּרָם. וְאַף עַל פִּי כֵן רָאָה כִּי כַּאֲשֶׁר רָצָה ה׳ בְּחִבּוּרָם שֵׁנִית עָלָה זִוּוּגָם יָפֶה. כָּךְ חָשַׁב יִתְרוֹ שֶׁ״כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם״ (משלי כז:יט). וְהִנֵּה רָאָה יִתְרוֹ שֶׁאַחַר שִׁלּוּחֶיהָ שֶׁפְּטָרָהּ מֹשֶׁה בְּגֵט נִתְבַּטֵּל הַזִּוּוּג וְהַחִבּוּר הַטִּבְעִי, כִּי ״מֵאִישׁ לֻקֳחָה זֹּאת״ (בראשית ב:כג). וְחָשַׁב שֶׁמֵּעַתָּה אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְחַבְּרוּ יַחַד לָדוּר בְּאַהֲבָה וְרֵעוּת כְּבָרִאשׁוֹנָה. וְכַאֲשֶׁר שָׁמַע עִנְיַן קְרִיעַת יַם סוּף שֶׁאַחַר פֵּרוּדָם שָׁבוּ לְאֵיתָנָם כְּאִלּוּ לֹא נִפְרְדוּ מֵעוֹלָם, אָז רָאָה שֶׁיֵּשׁ תִּקְוָה אֶל הַזִּוּוּג הַשֵּׁנִי שֶׁזִּוּוּגוֹ יַעֲלֶה יָפֶה. כְּמוֹ שֶׁבִּקְרִיעַת יַם סוּף אֶפְשָׁרִי, כָּךְ אֶפְשָׁרִי לְזַוְּגָם. עַל כֵּן לָקַח אֶת צִפּוֹרָה בִּתּוֹ וּבָא כוּ׳. וְזֶה פֵּרוּשׁ יָקָר.
פסוק א:אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ. יֵשׁ בְּעִנְיָן זֶה כַּמָּה סְפֵקוֹת, כִּי בְּסָמוּךְ נֶאֱמַר ״וַיְסַפֵּר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָה ה׳ לְפַרְעֹה וּלְמִצְרַיִם״ (שמות יח, ח) – מָה הֻצְרַךְ לְסַפֵּר לוֹ, הֲלֹא כְּבָר שָׁמַע יִתְרוֹ אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָה אֱלֹהִים, וְהַכֹּל בִּכְלָל? וְעוֹד קָשֶׁה לָמָּה נָקַט כָּאן ״לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל״, וּבְסָמוּךְ אָמַר ״לְפַרְעֹה וּלְמִצְרַיִם״? וְכָאן הִזְכִּיר שֵׁם אֱלֹהִים, וּבְסָמוּךְ שֵׁם הַמְיוּחָד? וְכֵן בַּפָּסוּק הָרִאשׁוֹן כְּשֶׁמַּזְכִּיר מֹשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל מַזְכִּיר שֵׁם אֱלֹהִים, וְאַחַר כָּךְ נֶאֱמַר ״כִּי הוֹצִיא ה׳ אֶת יִשְׂרָאֵל״ (שמות יח, א), הֲרֵי שֶׁכְּשֶׁמַּזְכִּיר אֶת יִשְׂרָאֵל לְבַד הוּא מַזְכִּיר שֵׁם הַמְיוּחָד פַּעַם אַחַת כָּאן, וּפַעַם שְׁנִיָּה בְּסָמוּךְ ״וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָה ה׳ לְיִשְׂרָאֵל״ (שמות יח, ט). גַּם קָשֶׁה לָמָּה לֹא הִזְכִּיר שָׁם גַּם אֶת מֹשֶׁה? וְאוּלַי טַעֲמוֹ שֶׁנַּעֲשָׂה בְּשָׂרוֹ חִדּוּדִין עַל מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה לְיִשְׂרָאֵל, אֲבָל לֹא בַּעֲבוּר מֹשֶׁה, כִּי חֲתָנוֹ הוּא. וְעוֹד, מַה שֶּׁכָּתוּב ״וַיְסַפֵּר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ״ וְגוֹ׳ (שמות יח, ח), ״עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה׳״ (שמות יח, יא) – בַּמֶּה יָדַע זֶה עַתָּה, וְלָמָּה לֹא יָדַע זֶה מִיָּד כְּשֶׁשָּׁמַע אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָה ה׳ לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל? וְעוֹד, מֵאַחַר שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה״, וַדַּאי גַּם יְצִיאַת מִצְרַיִם בִּכְלָל הָיְתָה, וְלָמָּה יָצְאָה וְחָזַר וְאָמַר ״כִּי הוֹצִיא ה׳״ וְגוֹ׳ (שמות יח, א)?
פסוק א:לְהַתִּיר שְׁנֵי סְפֵקוֹת הָאֵלּוּ נַקְדִּים שְׁנֵי הַקְדָּמוֹת. הָאַחַת הִיא, שֶׁהַצַּדִּיקִים מְהַפְּכִים מִדַּת הַדִּין לְרַחֲמִים וְהָרְשָׁעִים בְּהֵפֶךְ זֶה. הַשְּׁנִיָּה הִיא, שֶׁבַּזְּמַן הַהוּא הָיָה בָּעוֹלָם רַבִּים מֵעַמֵּי הָאָרֶץ שֶׁהָיוּ טוֹעִים בַּטָּעוּת שֶׁל מָאנִ״י, שֶׁטָּעַן שֶׁיֵּשׁ שְׁנֵי אֱלֹהוֹת, אֶחָד מוֹשֵׁל עַל הַטּוֹבוֹת וְאֶחָד עַל הָרָעוֹת. וְהִנֵּה לְדַעְתָּם הַנִּבְעֶרֶת שְׁנֵיהֶם חַלָּשִׁים, כִּי הַמּוֹשֵׁל עַל הָרָעוֹת חָכָם הוּא לְהָרַע וּלְהֵיטִיב אֵין אִתּוֹ, וּפְשִׁיטָא שֶׁאֵין רָאוּי לְהִכָּנֵס תַּחַת כְּנָפָיו לְקַבְּלוֹ לֶאֱלוֹהַּ, כִּי מִי פֶתִי יָסוּר הֵנָּה. וְהַמּוֹשֵׁל עַל הַטּוֹבוֹת אֵין בְּכֹחוֹ לְהָרַע אֲפִלּוּ לְשׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל הַמַּאֲמִינִים בּוֹ, וְאִם כֵּן שָׁוְא עֲבוֹד אוֹתוֹ, כִּי מִקְרֶה אֶחָד לַכֹּל, לָעוֹבְדוֹ וְלַאֲשֶׁר לֹא עֲבָדוֹ, וְעַל כֵּן אֵין רָאוּי לְקַבְּלוֹ לֶאֱלוֹהַּ. וּלְקַבֵּל שְׁנֵיהֶם גַּם כֵּן קָשֶׁה, כִּי יַכְחִישׁוּ זֶה אֶת זֶה, כִּי זֶה יְקַלֵּל וְזֶה יְבָרֵךְ.
פסוק א:וְעַל כֵּן כְּשֶׁשָּׁמַע יִתְרוֹ מִתְּחִלָּה אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל, עֲדַיִן לֹא שָׁמַע כִּי אִם מִן הַטּוֹבוֹת, כִּי לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל הֵטִיב בְּכָל מִינֵי טוֹבָה. אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁמַע קְרִיעַת יַם סוּף וּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק, מִכָּל מָקוֹם לֹא שָׁמַע כִּי אִם מַה שֶּׁנִּקְרַע הַיָּם לְיִשְׂרָאֵל וְהָלְכוּ בַּיַּבָּשָׁה, אֲבָל לֹא שָׁמַע עֲדַיִן טְבִיעַת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ. וְכֵן מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק שָׁמַע שֶׁבָּא לְהָרַע לְיִשְׂרָאֵל וְנִצּוֹלוּ מִמֶּנּוּ. וְעַל כֵּן הֻצְרַךְ לְפָרֵשׁ וְלוֹמַר ״כִּי הוֹצִיא ה׳״ וְגוֹ׳ (שמות יח, א), לוֹמַר שֶׁלֹּא שָׁמַע כִּי אִם מִן הַטּוֹבוֹת, דְּהַיְנוּ הַיְצִיאָה מִמִּצְרַיִם. וְחָשַׁב יִתְרוֹ שֶׁמָּא אֱלוֹהַּ זֶה אֵינוֹ מוֹשֵׁל כִּי אִם עַל הַטּוֹבוֹת, וַעֲדַיִן לֹא הָיָה מְרֻצֶּה לְקַבְּלוֹ לֵאלוֹהַּ, כִּי חָשַׁב שֶׁמָּא יֵשׁ אֱלֹהִים גָּדוֹל מִמֶּנּוּ הַמּוֹשֵׁל עַל הַטּוֹבוֹת וְעַל הָרָעוֹת כְּאֶחָד. וְלֹא בָּא כִּי אִם לְהָשִׁיב בִּתּוֹ לְבַעְלָהּ. אָמְנָם אַחַר כָּךְ כְּשֶׁסִּפֵּר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה ה׳ לְפַרְעֹה וּלְמִצְרַיִם (שמות יח, ח), דְּהַיְנוּ כָּל הָרָעוֹת וְהַמַּכּוֹת אֲשֶׁר פָּעַל ה׳ בְּמִצְרַיִם וּבְיַם סוּף, אָז רָאָה וַיְסַפְּרָהּ לֵאמֹר: הִנֵּה זֶה הָאֱלֹהִים מוֹשֵׁל עַל הַטּוֹבוֹת וְעַל הָרָעוֹת כְּאֶחָד, וְעַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה׳ מִכָּל הָאֱלֹהִים (שמות יח, יא), וְרָאוּי לְקַבְּלוֹ לֶאֱלוֹהַּ וְלִכָּנֵס בְּצֵל כְּנָפָיו.
פסוק א:וְשֶׁמָּא תֹּאמַר, דִּלְמָא עַל כָּל פָּנִים שְׁנֵי אֱלֹהוֹת יֵשׁ, שֶׁהַמּוֹשֵׁל עַל הַטּוֹבוֹת הֵיטִיב לְיִשְׂרָאֵל, וְהַמּוֹשֵׁל עַל הָרָעוֹת הֵרַע לְפַרְעֹה וּלְמִצְרַיִם. עַל זֶה אָמַר ״כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם״ (שמות יח, יא), שֶׁהֲרֵי אָנוּ רוֹאִין שֶׁנִּדּוֹנוּ מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה בְּכָל מַכָּה וּמַכָּה, וְזֶה וַדַּאי לְפִי שֶׁזֶּה הַמַּכֶּה בְּפַרְעֹה וּבְמִצְרַיִם חָפֵץ בְּטוֹבָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וּלְפִי שֶׁהֵרַע לָהֶם פַּרְעֹה וְעָשָׂה כְּנֶגֶד רְצוֹן הָאֵל, עַל כֵּן נִדּוֹן מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה. וְזֶה מוֹפֵת חוֹתֵךְ שֶׁזֶּה אֱלֹהִים אֲשֶׁר הֵרַע לְפַרְעֹה הוּא אֲשֶׁר חָפֵץ בְּטוֹבָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְאִם כֵּן וַדַּאי מֵאֵל אֶחָד יָצְאוּ שְׁנֵי הֲפָכִים אֵלּוּ, וְהוּא גָּדוֹל מִכָּל אֱלֹהִים. וְהַמּוֹפֵת עַל זֶה ״כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם״, כִּי אִלּוּ הָיָה מוֹשֵׁל עַל הָרָעוֹת לְבַד, אִם כֵּן כָּל עוֹשֶׂה רָעוֹת יִקָּרֵא עוֹשֶׂה רְצוֹנוֹ, וְלָמָּה הֵבִיא אוֹתָן רָעוֹת כְּנֶגֶד הָרָעוֹת שֶׁעָשׂוּ לְיִשְׂרָאֵל? אֶלָּא וַדַּאי שֶׁזֶּה הָאֵל חָפֵץ בְּטוֹבָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל וּלְהֵיטִיב לַטּוֹבִים. וּלְכָךְ נֶאֱמַר ״וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל הַטּוֹבָה״ (שמות יח, ט), כִּי אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁמַע כְּבָר מִן הַטּוֹבוֹת, מִכָּל מָקוֹם לֹא הָיָה שָׂמֵחַ בָּהֶם, כִּי שֶׁמָּא בָּאוּ מִן אוֹתוֹ אֱלָהוּת אֲשֶׁר בְּיָדוֹ לְהֵיטִיב וְלֹא לְהָרַע, וְאִם כֵּן גַּם לְשׂוֹנְאָיו יֵיטִיב בְּהֶכְרֵחַ, וּמַה יִּתְרוֹן לְבַעֲלֵי אֱמוּנָתוֹ? אֲבָל כַּאֲשֶׁר שָׁמַע גַּם מִן הָרָעוֹת וְרָאָה לְמַפְרֵעַ שֶׁהַטּוֹבוֹת בָּאוּ מֵרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל כֵּן הָיָה שָׂמֵחַ בָּהֶם.
פסוק א:וְהִזְכִּיר אֵצֶל הַטּוֹבוֹת שֶׁעָשָה לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל שֵׁם אֱלֹהִים, כִּי זְכוּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה בְּצֵרוּף זְכוּת יִשְׂרָאֵל גָּרַם לְהַפֵּךְ מִדַּת הַדִּין לְרַחֲמִים, שֶׁבְּכֹחַ שֵׁם אֱלֹהִים עָשָה לָהֶם כָּל הַטּוֹבוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ״וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים״ וְגוֹ׳ (שמות יד:יט), כִּי שְׁלוּחוֹ שֶׁל שֵׁם אֱלֹהִים הָלַךְ לְהַצִּיל אֶת יִשְׂרָאֵל. אֲבָל כְּשֶׁמַּזְכִּיר אֶת יִשְׂרָאֵל לְבַד, הִזְכִּיר שֵׁם ה׳, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ״כִּי הוֹצִיא ה׳ אֶת יִשְׂרָאֵל״ (שמות יח:א), כִּי זְכוּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּלֹא זְכוּת שֶׁל מֹשֶׁה לֹא הָיָה מַסְפִּיק לְהַפֵּךְ דִּין לְרַחֲמִים, וְהַיְּצִיאָה מִמִּצְרַיִם הָיְתָה לְיִשְׂרָאֵל לְבַד, שֶׁהֲרֵי מֹשֶׁה לֹא הָיָה בִּכְלַל שִׁעְבּוּד מִצְרַיִם. וּמִטַּעַם זֶה נֶאֱמַר גַּם בְּסָמוּךְ ״וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָה ה׳ לְיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הִצִּילוֹ מִיַּד מִצְרָיִם״ (שמות יח:ט), כִּי לְהַצָּלָה זוֹ הָיוּ יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין וְלֹא מֹשֶׁה, לְכָךְ הִזְכִּיר שֵׁם ה׳ לְבַד. אֲבָל הָרְשָׁעִים מְהַפְּכִים מִדַּת רַחֲמִים לְדִין, עַל כֵּן נֶאֱמַר ״וַיְסַפֵּר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָה ה׳ לְפַרְעֹה וּלְמִצְרַיִם״ (שמות יח:ח), כִּי הַשֵּׁם הַמְיוּחָד הַמּוֹרֶה עַל הָרַחֲמִים עָשָה לָהֶם כָּל הָרָעוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיַּשְׁקֵף ה׳ אֶל מַחֲנֵה מִצְרַיִם בְּעַמּוּד אֵשׁ וְעָנָן״ (שמות יד:כד). וּפֵרוּשׁ זֶה דָּבָר יָקָר.
פסוק א:וְאוֹסִיף עוֹד שֵׁנִית יָדִי, לְבָאֵר שִׁנּוּי בַּשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים עַל זֶה הָאֹפֶן, וְהוּא שֶׁלְּכָךְ הִזְכִּיר אֵצֶל הַטּוֹבוֹת שֵׁם ״אֱלֹהִים״ וְאֵצֶל הָרָעוֹת שֵׁם ״ה׳״, לְהוֹצִיא מִלֵּב הַטּוֹעִים הָאוֹמְרִים: מֵאַחַר שֶׁשֵּׁמוֹת חֲלוּקִים הֵם, אֶחָד מוֹרֶה עַל רַחֲמִים וְאֶחָד מוֹרֶה עַל מִדַּת הַדִּין, שֶׁמָּא חָלִילָה שְׁתֵּי רְשׁוּיוֹת יֵשׁ. עַל כֵּן הִזְכִּיר אֵצֶל הַטּוֹבוֹת שֵׁם ״אֱלֹהִים״ וְאֵצֶל הָרָעוֹת שֵׁם שֶׁל רַחֲמִים, לְהוֹרוֹת שֶׁכֻּלָּם יָצְאוּ מִן אֵל אֶחָד, וְהַשִּׁנּוּי בָּא מִצַּד הַמְקַבְּלִים. דּוּגְמַת אֹמֶר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות יב) שֶׁמַּזְכִּירִין מִדַּת יוֹם בַּלַּיְלָה וּמִדַּת לַיְלָה בַּיּוֹם, כְּדֶרֶךְ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ לְמַעְלָה בְּפָרָשַׁת בְּרֵאשִׁית עַל פָּסוּק ״וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד״ (בראשית א ה), וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּחִבּוּרֵנוּ ״עוֹלְלוֹת אֶפְרַיִם״ מַאֲמָר י״ח עַל אֹמֶר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פסחים נ.) כְּתִיב ״בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה׳ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד״ (זכריה יד ט). אַטּוּ הָאִידָנָא לָאו אֶחָד הוּא? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֹא כָּעוֹלָם הַזֶּה הָעוֹלָם הַבָּא. בָּעוֹלָם הַזֶּה עַל בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת הוּא אוֹמֵר ״בָּרוּךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב״, וְעַל בְּשׂוֹרוֹת רָעוֹת הוּא אוֹמֵר ״בָּרוּךְ דַּיַּן הָאֱמֶת״, אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא כֻּלָּם יֹאמְרוּ ״בָּרוּךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב״. רָצָה בָּזֶה, כִּי מִצַּד שֶׁנִּרְאִין בָּעוֹלָם הַזֶּה פְּעֻלּוֹת הַפְכִּיּוֹת לְהָרַע וּלְהֵיטִיב, עַל כֵּן מָצְאוּ הַטּוֹעִים מָקוֹם לִטְעוֹת בּוֹ וְלוֹמַר שְׁתֵּי רְשׁוּיוֹת יֵשׁ. וּלְדַעְתָּם הַנִּפְסֶדֶת אֵין ה׳ אֶחָד כִּבְיָכוֹל, גַּם שְׁמוֹ אֵינוֹ אֶחָד, כִּי הִתְחַלְּפוּת הַשֵּׁמוֹת לָקְחוּ לָהֶם לִרְאָיָה. אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא לֹא יִהְיוּ רַק טוֹבוֹת, הִנֵּה אָז לֹא יֵצְאוּ לְמִינוּת וְיַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כִּי ה׳ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד, וְלֹא יֵצְאוּ עוֹד לְמִינוּת וְלֹא יִרְאוּ פְּעֻלּוֹת הַפְכִּיּוֹת. וְעִנְיָן זֶה בָּרוּר וְנָכוֹן.
פסוק ב:וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה אֶת צִפֹּרָה אֵשֶׁת מֹשֶׁה. וַדַּאי לֹא בְּחִנָּם פֵּרַשׁ הַכָּתוּב שֵׁם אִשְׁתּוֹ וּשְׁמוֹת בָּנָיו, וְזֶה כִּי אָמַר לוֹ יִתְרוֹ: צֵא בְּגִין אִשְׁתְּךָ צִפּוֹרָה, כִּי כְּצִפּוֹר נוֹדֵד מִקִּנּוֹ כֵּן אִישׁ נוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ (משלי כז:ח), וּבָא לְהַזְכִּירוֹ צַעַר אִשְׁתּוֹ כָּל זְמַן הֱיוֹתָהּ נוֹדֶדֶת מִבֵּיתָהּ. וְאִם לֹא בְּגִינָהּ, כִּי אוּלַי אֵין הָאָדָם מַרְגִּישׁ כָּל כָּךְ בְּצַעַר אִשְׁתּוֹ, צֵא בְּגִין בִּנְךָ גֵּרְשֹׁם עַל שֵׁם כִּי גֵר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה (שמות ב:כב), וּבָא לְהַזְכִּיר צַעַר בָּנִים שֶׁאֵינָן מְסֻבִּים עַל שֻׁלְחַן אֲבִיהֶם כִּי גֵּרִים הֵמָּה, וְאָמַר לוֹ: אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת נֶפֶשׁ הַגֵּר כִּי גֵר הָיִיתָ גַּם אַתָּה (שמות כג:ט). וְאִם לֹא בְּגִינוֹ, צֵא בְּגִין בִּנְךָ אֱלִיעֶזֶר שֶׁנִּקְרָא עַל שֵׁם כִּי אֱלֹהֵי אָבִי בְּעֶזְרִי (שמות יח:ד), וּשְׁמוֹ כְּשֵׁם רַבּוֹ, וְדוֹמֶה כְּאִלּוּ אַתָּה מְקַבֵּל פְּנֵי הַשְּׁכִינָה, כִּי שְׁמוֹ בְּקִרְבּוֹ. עַל כֵּן הִזְכִּיר שְׁמוֹתָם, כִּי כָּךְ שָׁלַח אֵלָיו יִתְרוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה בְּגִין אִשְׁתּוֹ שֶׁהָיְתָה כְּצִפּוֹר נוֹדֶדֶת מִקִּנָּהּ, וּבַעֲבוּר צַעַר זֶה שֶׁסָּבְלָה רָאוּי לְכַבְּדָהּ וְלָצֵאת כְּנֶגְדָּהּ, וְכֵן בַּעֲבוּר בְּנוֹ שֶׁהָיָה גֵר בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה, וְכֵן בַּעֲבוּר שֵׁם אֱלִיעֶזֶר, כִּי בָּזֶה דוֹמֶה כְּאִלּוּ יָצָא לִקְרַאת הָאֱלֹהִים. וּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר ״וְשֵׁם הָאֶחָד אֱלִיעֶזֶר״ (שמות יח:ד), וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקו״ש יתרו רסח) שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: ״לֶעָתִיד יִדְרֹשׁ אֱלִיעֶזֶר פָּרָה בַּת שְׁתַּיִם, עֶגְלָה בַּת שְׁנָתָהּ״, יִתְבָּאֵר בְּעֶזְרַת ה׳ בְּפָרָשַׁת חֻקַּת (במדבר יט:ב).
פסוק יב:וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה עֹלָה וּזְבָחִים לֵאלֹהִים. תָּמְהוּ כָּל הַמְפָרְשִׁים עַל שֶׁבְּכָל הַקָּרְבָּנוֹת לֹא נִזְכַּר לֹא אֵל וְלֹא אֱלֹהִים, כִּי אִם הַשֵּׁם הַמְיוּחָד, וְכָאן הִזְכִּיר ״לֵאלֹהִים״. וְאוֹמֵר אֲנִי לְיַשֵּׁב זֶה עַל דֶּרֶךְ שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה, שֶׁכָּל הַטּוֹבוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה ה׳ לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל הָיוּ בְּשֵׁם אֱלֹהִים, כִּי הַצַּדִּיקִים מְהַפְּכִים דִּין לְרַחֲמִים. וְכָל הָרָעוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה ה׳ לְפַרְעֹה וּלְמִצְרַיִם הָיוּ בַּשֵּׁם הַמְיוּחָד, כִּי הָרְשָׁעִים מְהַפְּכִים רַחֲמִים לְדִין. עַל כֵּן זָבַח יִתְרוֹ לֵאלֹהִים עַל כָּל הַטּוֹבָה, וְהָיָה שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב וְנָתַן הוֹדָיָה לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ עַל כָּל הַטּוֹבוֹת אֲשֶׁר הֵטִיב עִמָּהֶם. אֲבָל לֹא שָׂמַח עַל מַפַּלְתָּן שֶׁל מִצְרַיִם שֶׁנַּעֲשׂוּ בַּשֵּׁם הַמְיוּחָד, עַל כֵּן לֹא זָבַח לַשֵּׁם הַמְיוּחָד, כִּי בָּזֶה הֶרְאָה מַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁהָיָה מֵצֵר עַל אָבְדָן שֶׁל מִצְרַיִם. וּלְכָךְ נָקַט דַּוְקָא לְשׁוֹן ״וַיִּחַדְּ״, שֶׁיֵּשׁ בְּמַשְׁמָעוּתוֹ לְשׁוֹן שִׂמְחָה וּלְשׁוֹן חִדּוּדִין, כִּי עַל הַטּוֹבוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל שָׂמַח, וְעַל אֲבַדּוֹן שֶׁל מִצְרַיִם נַעֲשָׂה בְּשָׂרוֹ חִדּוּדִין.
פסוק יג:וַיַּעֲמֹד הָעָם עַל מֹשֶׁה מִן הַבֹּקֶר עַד הָעָרֶב. מִכָּאן שֶׁאֵין דָּנִין בַּלַּיְלָה. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת י) אָמְרוּ שֶׁכָּל דַּיָּן הַדָּן דִּין אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ נַעֲשָׂה שֻׁתָּף לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר״. וְהַדָּבָר צָרִיךְ בֵּאוּר, כִּי כְּפִי הַנִּרְאֶה שֶׁמַּרְאֵה הָעֶרֶב וְהַבֹּקֶר שֶׁנִּזְכָּר בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת אֵלּוּ אֵינָן דּוֹמִין זֶה לָזֶה, כִּי כָּאן מַתְחִיל מִן הַבֹּקֶר וּמְסַיֵּם בָּעֶרֶב, וּבְמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית מַתְחִיל מִן הָעֶרֶב וּמְסַיֵּם בַּבֹּקֶר. וְתַשְׂכִּיל וְתֵדַע כִּי זֶה הָעוֹלָם בִּכְלָל אֵינוֹ מִתְקַיֵּם כִּי אִם בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ דִּין לְמַטָּה אוֹ לְמַעְלָה, כִּי רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם בְּמִדַּת הַדִּין, וְאַף עַל פִּי שֶׁשִּׁתֵּף לוֹ גַּם מִדַּת הָרַחֲמִים, מִכָּל מָקוֹם גַּם מִדַּת הַדִּין בִּמְקוֹמָהּ עוֹמֶדֶת, כִּי ״מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ״ (משלי כט:ד). וּבַמִּדְרָשׁ (דברים רבה ה ד) אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ דִּין אֵין דִּין, וּבְמָקוֹם שֶׁאֵין דִּין יֵשׁ דִּין. כֵּיצַד? יֵשׁ דִּין לְמַטָּה, אֵין דִּין לְמַעְלָה; אֵין דִּין לְמַטָּה, יֵשׁ דִּין לְמַעְלָה. וְעַל סֵדֶר זֶה הָעוֹלָם נָכוֹן, שֶׁאֵין שָׁעָה פְּנוּיָה בְּלֹא דִּין, כִּי יָדוּעַ שֶׁמִּדַּת הַדִּין שֶׁלְּמַעְלָה שׁוֹלֶטֶת בַּלַּיְלָה דַּוְקָא. אַף עַל פִּי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פּוֹסֵק הַדִּין בַּיּוֹם, הַיְינוּ כְּשֶׁאֵין דִּין לְמַטָּה בַּיּוֹם, אָז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּן גַּם בַּיּוֹם בֵּין הַתַּחְתּוֹנִים עַל הֶחָמָס שֶׁבֵּינֵיהֶם. אֲבָל אִם יֵשׁ דִּין לְמַטָּה בַּיּוֹם, מִכָּל מָקוֹם יֵשׁ גַּם דִּין לְמַעְלָה בֵּין שָׂרֵי מַעְלָה. וְאִם כֵּן, זְמַן דִּין שֶׁלְּמַעְלָה מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר, וּזְמַן דִּין שֶׁלְּמַטָּה מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב. וּמִטַּעַם זֶה הַדַּיָּן שֻׁתָּף לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, וְחֵלֶק כְּחֵלֶק יַעֲמִידוּ יְסוֹדוֹת שֶׁל כָּל הָעוֹלָמוֹת הָעוֹמְדִים עַל הַדִּין, כִּי מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אֶרֶץ וְשָׁמַיִם מִן הָעֶרֶב עַד הַבֹּקֶר, וּמַלְכֵי רַבָּנָן בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ מִן הַבֹּקֶר עַד הָעֶרֶב. וּדְבָרִים אֵלּוּ עַתִּיקִים וּנְכוֹנִים, וְהוּא דָּבָר יָקָר.
פסוק יג:מִן הַבֹּקֶר עַד הָעָרֶב. פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י: וְכִי אֶפְשָר לוֹמַר כֵּן? אֶלָּא לוֹמַר לְךָ כוּ׳, אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ עָסַק בַּתּוֹרָה כָּל הַיּוֹם. וְאִם כֵּן, מַהוּ זֶה שֶׁאָמַר יִתְרוֹ ״וְכָל הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ מִן בֹּקֶר עַד עָרֶב״? הֲרֵי בֶּאֱמֶת לֹא הָיָה דָּן מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב, אֶלָּא שֶׁמַּעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ הָיָה דָּן כוּ׳, וּכְאִלּוּ נַעֲשָׂה שֻׁתָּף בְּמַעֲשֵׂה הַבֹּקֶר וְהָעֶרֶב הַיְדוּעִים בְּהוֹרָאַת הֵ״א הַיְדִיעָה, רֶמֶז לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. וְעוֹד קָשֶׁה, שֶׁהַפָּסוּק אוֹמֵר ״וַיַּעֲמֹד הָעָם עַל מֹשֶׁה״ (שמות יח:יג), וְיִתְרוֹ אָמַר ״וְכָל הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ״ (שמות יח:יד) – לָמָּה הִזְכִּיר ״נִצָּב״ בִּמְקוֹם עֲמִידָה? וְכָאן הִקְדִּים לְשׁוֹן עֲמִידָה אֶל הָעָם, וְיִתְרוֹ הִקְדִּים הָעָם אֶל לְשׁוֹן נִצָּב.
פסוק יג:וְנִרְאֶה לִי שֶׁלְּשׁוֹן עֲמִידָה שַׁיָּךְ בָּעוֹמְדִים לִפְנֵי הַדַּיָּנִים קֹדֶם גְּמַר דִּין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים יט יז) ״וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לָהֶם הָרִיב״. וּלְשׁוֹן נִצָּב שַׁיָּךְ אַחַר גְּמַר דִּין, שֶׁדַּרְכָּם לַעֲשׂוֹת מְרִיבָה עִם הַדַּיָּן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים א יב) ״טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם״. כִּי לְשׁוֹן ״נִצִּים״ וְ״נִצָּבִים״ מוֹרֶה עַל דִּבְרֵי רִיבוֹת, וְדָתָן וַאֲבִירָם יוֹכִיחוּ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו ג יג) ״נִצָּב ה׳ לָרִיב וְעֹמֵד לָדִין עַמִּים״. וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהִזְכִּיר אֶת יִשְׂרָאֵל בִּלְשׁוֹן ״הָעָם״ הוּא שֵׁם כִּנּוּי לָרְשָׁעִים, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י בַּפָּסוּק ״וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים״ – ״אֵין הָעָם אֶלָּא רְשָׁעִים״ כוּ׳ (במדבר יא א). וְכֵן כָּאן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁבִּזְמַן שֶׁבַּעֲלֵי דִּינִין עוֹמְדִים לְפָנֶיךָ יִהְיוּ בְּעֵינֶיךָ כִּרְשָׁעִים (אבות א ח). לְכָךְ נֶאֱמַר כָּאן עַל תְּחִלַּת הַדִּין ״וַיַּעֲמֹד הָעָם״, כִּי יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁאֵינָן רְשָׁעִים, אַךְ שֶׁהָעֲמִידָה לַדִּין גָּרְמָה לָהֶם שֶׁיִּהְיוּ דּוֹמִין כִּרְשָׁעִים, לְכָךְ הִקְדִּים לְשׁוֹן עֲמִידָה לְ״הָעָם״. אֲבָל יִתְרוֹ מְדַבֵּר בְּאוֹתָן דִּבְרֵי רִיבוֹת שֶׁעָשׂוּ עִם מֹשֶׁה אַחַר גְּמַר דִּין, שֶׁאִם הָיוּ מְקַבְּלִים עֲלֵיהֶם הָיוּ כַּצַּדִּיקִים, וּלְפִי שֶׁקָּרְאוּ תִּגָּר עַל הַדַּיָּן עַל כֵּן קְרָאָם רְשָׁעִים גַּם אַחַר גְּמַר דִּין. לְכָךְ נֶאֱמַר ״וְכָל הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ״, כִּי מִצַּד הֱיוֹתָם רְשָׁעִים עַל כֵּן נִצְּבוּ לָרִיב, כִּי כָל אִישׁ טוֹב מְקַבֵּל עָלָיו הַדִּין וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה מְרִיבָה עִם הַדַּיָּן, עַל כֵּן הִקְדִּים ״הָעָם״ לְ״נִצָּב״.
פסוק יג:וּלְהַנָּחָה זוֹ לֹא שָׁאַל יִתְרוֹ אֶל מֹשֶׁה עַל אֲרִיכוּת זְמַן הַדִּין כָּל הַיּוֹם, שֶׁהֲרֵי בֶּאֱמֶת לֹא הָיָה דָּן כָּל הַיּוֹם כִּי אִם זְמַן דַּיָּנִים, דְּהַיְינוּ שֵׁשׁ שָׁעוֹת. אַךְ שְׁאָלוֹ עַל מַה שֶּׁרָאָה שֶׁאַחַר גְּמַר דִּין נִצְּבוּ לָרִיב עִמּוֹ מִן הַבֹּקֶר עַד הָעֶרֶב, כָּל הַיּוֹם קָרְאוּ תִּגָּר עָלָיו. וְחָשַׁב יִתְרוֹ אוּלַי מֹשֶׁה עָשָׂה לָהֶם אֵיזֶה דָּבָר אֲשֶׁר בַּעֲבוּרוֹ הֵם מְרִיבִים עִמּוֹ. וְכָתוּב ״וַיַּרְא חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה לָעָם״ (שמות יח, יד) – רָאָה וְהִתְבּוֹנֵן כֹּה וָכֹה בְּכָל שְׁאָר הַדְּבָרִים אִם יוּכַל לִמְצֹא אֵיזֶה דָּבָר אֲשֶׁר הוּא עוֹשֶׂה לָעָם שֶׁלֹּא כַּהוֹגֶן, וַיְחַפֵּשׂ וְלֹא מָצָא. וּלְפִיכָךְ שְׁאָלוֹ ״וַיֹּאמֶר מָה הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה לָעָם״ (שמות יח, יד), כִּי רָצָה לֵידַע אִם הוּא עוֹשֶׂה לָעָם אֵיזֶה דָּבָר זוּלַת הַמִּשְׁפָּט. וְאַחַר שֶׁלֹּא עָנָהוּ מֹשֶׁה, הֵבִין מִזֶּה שֶׁוַּדַּאי אֵינוֹ עוֹשֶׂה לָהֶם מְאוּמָה. וְאָז חָשַׁב יִתְרוֹ וַדַּאי עֲבוּר הַמִּשְׁפָּט הֵם מְרִיבִים עִמּוֹ, וְכָל הַיּוֹצֵא חַיָּב בְּדִינוֹ נִצָּב לָרִיב עִמּוֹ. עַל כֵּן שְׁאָלוֹ ״מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ״ (שמות יח, יד), כִּי אִלּוּ הָיוּ עִמְּךָ דַּיָּנִים רַבִּים, אָז לֹא הָיָה הַמִּתְחַיֵּב יוֹדֵעַ מִי מְחַיְּבוֹ וְעַל מִי יִצְעַק. וּמֵאַחַר שֶׁאַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדְּךָ, בְּסִבָּה זוֹ כָּל הָעָם, דְּהַיְינוּ הַפְּחוּתִים, נִצָּבִים עָלֶיךָ לָרִיב מִבֹּקֶר עַד עָרֶב.
פסוק טו:וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים. כִּי הָרוֹצֶה לֵידַע מֵאֵיזוֹ טַעַם דַּנְתּוּנִי, אַף אִם יִהְיוּ מֵאָה דַּיָּנִים יוֹשְׁבִים אֶצְלִי בַּדִּין, לְעוֹלָם לֹא יָבֹא כִּי אִם אֵלַי לִדְרוֹשׁ אֱלֹהִים, רָצָה לוֹמַר מִשְׁפְּטֵי ה׳, וְאֵין לִי מָקוֹם לְהִפָּטֵר מִצַּעֲקָתָם. וְאִם תֹּאמַר: אִם כֵּן הָיָה לְךָ לַחְשׂוֹךְ מִן הַדִּין לְגַמְרֵי וּלְמַנּוֹת אֲחֵרִים, וּתְכַל תְּלֻנָּתָם מֵעָלֶיךָ, עַל זֶה אָמַר ״כִּי יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר בָּא אֵלַי״, ״בָּאוּ אֵלַי״ לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא שְׁקָאֵי עַל אוֹתוֹ דָּבָר, כִּי הַדָּבָר בָּא אֵלַי בִּנְבוּאָה, וְהַכֹּל בְּיַד ה׳ עָלַי הִשְׂכִּיל, וְכָל דָּבָר נֶעְלָם שֶׁאֵין עֵדִים בַּדָּבָר בָּא אֵלַי, עַד שֶׁיֵּשׁ בִּי כֹּחַ לִשְׁפּוֹט בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ, רָצָה לוֹמַר בִּדְבָרִים שֶׁבֵּינֵיהֶם שֶׁאֵין עֵדִים בַּדָּבָר, עַל כֵּן אֵין נָכוֹן לִי לְהִשָּׁמֵט מִן הַדִּינִין. וְאוּלַי שֶׁעַל זֶה אָמַר ״וְהַדָּבָר אֲשֶׁר יִקְשֶׁה מִכֶּם תַּקְרִיבוּן אֵלַי וּשְׁמַעְתִּיו״ (דברים א יז), דְּהַיְנוּ בְּמָקוֹם שֶׁאֵין עֵדִים בַּדָּבָר תַּקְרִיבוּן אֵלַי וּשְׁמַעְתִּיו מִפִּי הַגְּבוּרָה. וְאָמַר לוֹ יִתְרוֹ: אַף עַל פִּי כֵן ״לֹא טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה״, וְלֹא אָמַר כָּאן ״לָעָם״ כְּמוֹ שֶׁכָּתַב לְמַעְלָה, לְפִי שֶׁאָמַר לוֹ שֶׁלֹּא טוֹב אַתָּה עֹשֶׂה גַּם לְךָ גַּם לָעָם, ״כִּי נָבֹל תִּבּוֹל גַּם אַתָּה גַּם הָעָם״, כִּי ״כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר״, וְצָרִיךְ אַתָּה לְהָקֵל תְּלֻנָּתָם מֵעָלֶיךָ.
פסוק טו:דָּבָר אַחֵר: כִּי יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר בָּא אֵלַי. אֶחָד מֵהֶם, כִּי הַתּוֹבֵעַ בָּא אֵלַי לְבַדּוֹ כְּדֵי לְסַדֵּר טַעֲנוֹתָיו בְּפָנַי, וַאֲנִי אֵינִי שׁוֹמֵעַ לִדְבָרָיו, אֶלָּא ״וְשָׁפַטְתִּי בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ״ כְּשֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם לְפָנַי דַּוְקָא.
פסוק כא:וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל וְגוֹ׳. לְפִי שֶׁאָמְרוּ רז״ל (נדרים לח) אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ כִּי אִם עַל גִּבּוֹר, חָכָם, עָשִׁיר, וְעָנָו, וְכוּלָּם מִמֹּשֶׁה, עַל כֵּן הִזְכִּיר כָּאן כָּל אַרְבָּעָה תְּאָרִים אֵלּוּ, כִּי הַדַּיָּן צָרִיךְ לְכֻלָּם. לְכָךְ נֶאֱמַר ״וְאַתָּה תֶּחֱזֶה״ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁעָלֶיךָ, כִּי מִמֶּנּוּ יֻקַּח לְהַאֲצִיל עַל הַזְּקֵנִים יוֹשְׁבֵי עַל מִדִּין, וּצְרִיכִין הֵמָּה שֶׁיִּתְדַּמּוּ אֵלֶיךָ בְּכָל הַתְּאָרִים שֶׁבְּךָ, כִּי הַמַּאֲצִיל וְהַמָּאֳצָל צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה דִּמְיוֹן וְיַחַס אֶחָד בֵּינֵיהֶם, וְכָל הַמַּעֲלוֹת שֶׁבְּךָ צְרִיכִין לִהְיוֹת גַּם בַּדַּיָּנִים. ״אַנְשֵׁי חַיִל״, הֵמָּה גִּבּוֹרֵי כֹחַ אֲשֶׁר כְּכֹחָם אָז כֵּן עַתָּה לְשַׁבֵּר זְרוֹעוֹת רָמוֹת הָאוֹמְרִים ״יָדֵינוּ רָמָה״, כִּי כָּל דַּיָּן תַּשׁ כֹּחַ מִסְּתָמָא הוּא עוֹבֵר בְּ״לֹא תָגוּר מִמֶּנּוּ״. ״יִרְאֵי אֱלֹהִים״, הֵמָּה הָעֲנָוִים, כִּי עֲנָוָה מְבִיאָה לִידֵי יִרְאָה, שֶׁנֶּאֱמַר (מִשְׁלֵי כב ד) ״עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת ה׳״. לְכָךְ נֶאֱמַר ״יַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט״, כִּי עַל יְדֵי הָעֲנָוָה יָבֹא לִידֵי יִרְאָה, וְכָל הַגַּס לִבּוֹ בְּהוֹרָאָה שׁוֹטֶה רָשָׁע וְגַס רוּחַ. ״אַנְשֵׁי אֱמֶת״, הֵמָּה הַחֲכָמִים הַיּוֹדְעִים לְהַבְחִין בֵּין אֱמֶת לְשֶׁקֶר, כְּדֵי לָדוּן דִּין אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, כִּי מִי פֶתִי יָסוּר לְהַבְחִין בֵּין אֱמֶת לְשֶׁקֶר? בְּלִי סָפֵק לֹא יָדַע וְלֹא יָבִין בַּחֲשֵׁכָה יִתְהַלָּךְ. ״שֹׂנְאֵי בָצַע״, אֵלּוּ הָעֲשִׁירִים אֲשֶׁר יֵשׁ לָהֶם כֹּל וּבֶצַע לֹא לָקָחוּ, וְכָל דַּיָּן עָנִי יֵשׁ לָחוּשׁ פֶּן יִקַּח שֹׁחַד לְהַטּוֹת דִּין.
פסוק כא:וְעַל אַרְבַּע כִּתּוֹת אֵלּוּ, אָמַר הַמְשׁוֹרֵר (תהלים פב, א) ״מִזְמוֹר לְאָסָף אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט״, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִצָּב לִהְיוֹת שׁוֹפֵט אֶת שׁוֹפְטֵי יִשְׂרָאֵל עַל הֶעָוֶל הַנַּעֲשֶׂה בְּקִרְבָּם, זֶהוּ שֶׁאָמַר ״בְּקֶרֶב אֱלֹהִים״ דְּהַיְנוּ הַדַּיָּנִים אוֹתָם יִשְׁפֹּט לְדַבֵּר עִמָּהֶם מִשְׁפָּטִים. וְאָמַר ״עַד מָתַי תִּשְׁפְּטוּ עָוֶל וּפְנֵי רְשָׁעִים תִּשְׂאוּ סֶלָה״ (תהלים פב, ב), כְּנֶגֶד הֶעְדֵּר הַיִּרְאָה, כִּי בִּזְמַן שֶׁאֵין הַדַּיָּן יְרֵא אֱלֹהִים וְגַס רוּחַ, אָז הוּא נוֹשֵׂא פְּנֵי הָרָשָׁע בְּיֶתֶר שְׂאֵת כְּדֵי שֶׁיְּכַבְּדוֹ וִינַשְּׂאוֹ גַּם הָרָשָׁע, מִצַּד רוּם לְבָבוֹ שֶׁל הַדַּיָּן הַמְבַקֵּשׁ הִתְנַשְּׂאוּת. ״שִׁפְטוּ דַל וְיָתוֹם עָנִי וָרָשׁ הַצְדִּיקוּ״ (תהלים פב, ג), הוֹרָה שֶׁלֹּא הָיוּ עֲשִׁירִים וְהָיוּ לוֹקְחִין שֹׁחַד, עַל כֵּן לְעוֹלָם לֹא יָצָא שׁוּם דַּל וְיָתוֹם צַדִּיק בְּרִיבוֹ, כִּי לֹא הָיָה לוֹ מָה לִתֵּן לַדַּיָּן לְשַׁחֲדוֹ. אַחַר כָּךְ אָמַר ״פַּלְּטוּ דַל וְאֶבְיוֹן מִיַּד רְשָׁעִים הַצִּילוּ״ (תהלים פב, ד), כִּי הָיוּ מְמַנִּים דַּיָּנִים חַלָּשִׁים אֲשֶׁר אֵין בְּיָדָם לְפַלֵּט וּלְהַצִּיל עָנִי מִיַּד חָזָק מִמֶּנּוּ. אַחַר כָּךְ אָמַר ״לֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ בַּחֲשֵׁכָה יִתְהַלָּכוּ״ (תהלים פב, ה), כִּי הָיוּ מְמַנִּים דַּיָּן דְּלָא גְּמִיר וְלָא סְבִיר, נֶעְדְּרֵי הַחָכְמָה, עַל כֵּן לֹא יָדְעוּ בֵּין יָמִין לִשְׂמֹאל וְלֹא יָבִינוּ בֵּין אֱמֶת לְשֶׁקֶר, עַל כֵּן ״יִמּוֹטוּ כָּל מוֹסְדֵי אָרֶץ״ (תהלים פב, ה). כִּי עַל הַדִּינִין הָעוֹלָם עוֹמֵד, וְנִתְקַלְקֵל הַיְסוֹד – נוֹפֵל גַּם הַבִּנְיָן שֶׁעָלָיו. ״אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם״ (תהלים פב, ו), כִּי הַדָּן דִּין אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ כְּאִלּוּ נַעֲשֶׂה שֻׁתָּף לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִהְיוֹת כֵּאלֹהִים, ״אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן״ (תהלים פב, ז), כִּי גַּם הוּא גָּרַם קִלְקוּל הָעוֹלָם כְּמוֹתְכֶם. ״קוּמָה אֱלֹהִים שָׁפְטָה הָאָרֶץ״ (תהלים פב, ח), כִּי בִּזְמַן שֶׁאֵין דִּין לְמַטָּה יֵשׁ דִּין לְמַעְלָה, כִּי ״הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא״ (דברים א, יז). וְכָל מָה שֶׁהַדַּיָּן מוֹצִיא מִיַּד זֶה שֶׁלֹּא כַּדִּין, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַחֲזִירוֹ וּמַנְחִילוֹ מִשֶּׁלּוֹ, זֶהוּ שֶׁאָמַר ״כִּי אַתָּה תִנְחַל בְּכָל הַגּוֹיִם״ (תהלים פב, ח). עָלֶיךָ מוּטָל לְהַנְחִילָם, עַל כֵּן ״הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא״ (דברים א, יז).
פסוק כג:אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה תַּעֲשֶׂה וְצִוְּךָ אֱלֹהִים. וַדַּאי מֹשֶׁה לֹא יַעֲשֶׂה דָּבָר זֶה עַד אַחַר שֶׁיְּצַוֶּה לוֹ ה׳, וְצָרִיךְ הוּא לְהִמָּלֵךְ בַּגְּבוּרָה תְּחִלָּה, וְאִם כֵּן הָיָה לוֹ לַהֲפֹךְ הַסֵּדֶר וְלוֹמַר ״וְצִוְּךָ אֱלֹהִים״ קֹדֶם ״אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה תַּעֲשֶׂה״. וְנִרְאֶה שֶׁקָּאֵי עַל מַה שֶּׁכָּתוּב ״וְהִזְהַרְתָּה אֶתְהֶם אֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַתּוֹרוֹת״ וְגוֹ׳ (שמות יח, כ), וְאַחַר כָּךְ ״וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם״ וְגוֹ׳ (שמות יח, כא). כִּי צָרִיךְ אַתָּה לְלַמְּדָם תְּחִלָּה מִשְׁפְּטֵי ה׳, כִּי לָאו כָּל כְּמִנֵּיהּ לְמַנּוֹת דַּיָּין דְּלָא גְּמִיר וְלָא סְבִיר. וְעַל זֶה אָמַר ״אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה תַּעֲשֶׂה״ לְלַמְּדָם תְּחִלָּה חֻקֵּי הָאֱלֹהִים וְתוֹרוֹתָיו, אָז ״וְצִוְּךָ אֱלֹהִים״ יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁיַּסְכִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל יָדְךָ, אֲבָל קֹדֶם זֶה וַדַּאי לֹא יַסְכִּים.
פסוק כג:וּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר ״וְכָל הָעָם הַזֶּה עַל מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם״. נִרְאֶה שֶׁחָסֵר כָּאן תֵּבַת ״אִיש״, כִּי הָיָה לוֹ לוֹמַר ״אִיש עַל מְקוֹמוֹ״ וְגוֹ׳, וּפֵרוּשׁוֹ שֶׁכָּל אִיש פְּרָטִי יֵשֵׁב בְּשָׁלוֹם תַּחַת גַּפְנוֹ וּתְאֵנָתוֹ, כְּשֶׁיֵּשׁ דִּין לְמַטָּה וְשָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל. וּמִדְּלָא קָאָמַר ״אִיש״ שְׁמַע מִנַּהּ שֶׁמְּדַבֵּר בְּמָקוֹם כְּלָלִי הַמְיוּחָד לְכָל הָעָם בִּכְלָל כְּאֶחָד, וְאֵין זֶה כִּי אִם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים טז כ) ״צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ״. פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י: ״כְּדַאי הוּא מִנּוּי הַדַּיָּנִים הַכְּשֵׁרִים לְהַחֲיוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל וּלְהוֹשִׁיבָן עַל אַדְמָתָם״. לְכָךְ לֹא נֶאֱמַר כָּאן ״יֵשֵׁב בְּשָׁלוֹם״ אֶלָּא ״יָבֹא בְשָׁלוֹם״, לוֹמַר שֶׁבִּזְכוּת מִנּוּי דַּיָּנִים כְּשֵׁרִים יָבֹא כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקוֹמוֹ הַמְיוּחָד לְכָל הָעָם, וְהוּא אַדְמַת יִשְׂרָאֵל. לְשָׁם יָבֹא כָל הָעָם בְּשָׁלוֹם שָׁמָּה, שֶׁהֲרֵי עֲדַיִן לֹא בָּאוּ שָׁמָּה. וְהוֹרָה שֶׁהֶחָמָס מְקַלְקֵל הָאָרֶץ, וְדוֹר הַמַּבּוּל יוֹכִיחַ. וְגָלוּ בַּעֲבוּר הֶעְדֵּר הַמִּשְׁפָּט, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו א כג) ״יָתוֹם לֹא יִשְׁפֹּטוּ״ וְגוֹ׳. וְלֶעָתִיד ״צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה״ (ישעיהו א כז). וְאָמַר עַל מֹשֶׁה ״וְיָכָלְתָּ עֲמֹד״ כָּאן, ״וְגַם כָּל הָעָם עַל מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם״. הוֹצִיא אֶת מֹשֶׁה מִן הַכְּלָל, כִּי כְּבָר נִגְזַר עָלָיו בַּפָּסוּק ״עַתָּה תִרְאֶה אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְפַרְעֹה״ וְגוֹ׳ (שמות ו א), שֶׁמֹּשֶׁה לֹא יָבֹא שָׁמָּה עַל כָּל פָּנִים.
