פסוק א:וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים. הִנֵּה בַּפָּרָשָׁה שֶׁלְּמַעְלָה הָיְתָה הָאַזְהָרָה שֶׁלֹּא תַחְמוֹד כָּל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ (שמות כ:יד), וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר בָּם יֵדַע הָאָדָם מָה הוּא כָּל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ.
פסוק א:אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם. שֶׁאֵין בָּהֶם עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה כְּמוֹ בְּאַזְהָרוֹת הַפָּרָשָׁה שֶׁל מַעְלָה, אֶלָּא כְּשֶׁיִּקָּרֶה הַצֹּרֶךְ לִשְׁפֹּט יִשְׁפְּטוּ בָּזֶה הָאֹפֶן.
פסוק ז:לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים. אֵין רָאוּי לְאָדָם כָּשֵׁר לִקְנוֹת עִבְרִיָּה לְשִׁפְחָה שֶׁלֹּא מִדַּעְתָּהּ, אֲבָל תִּהְיֶה מִקְנָתוֹ לְקַחְתָּהּ לְאִשָּׁה לוֹ אוֹ לִבְנוֹ, וְכֶסֶף דָּמֶיהָ יִהְיוּ נְתוּנִים לְקִדּוּשִׁין לְאָבִיהָ שֶׁהוּא זַכַּאי בָּהֶם, כְּפִי מַה שֶּׁבָּא בְּקַבָּלָתָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות מו:).
פסוק ח:אִם רָעָה בְּעֵינֵי אֲדֹנֶיהָ. אַף עַל פִּי כֵן אִם לֹא תִישַׁר בְּעֵינָיו לֹא יִשָּׂאֶנָּה, שֶׁמָּא יִשְׂנָאֶהָ, אֲבָל יִשְׁתַּדֵּל הָאָב וְהָאָדוֹן לְהַפְדּוֹתָהּ.
פסוק ח:לְעַם נָכְרִי לֹא יִמְשֹׁל לְמׇכְרָהּ בְּבִגְדוֹ בָהּ. הָאָב בִּהְיוֹתוֹ בוֹגֵד בְּבִתּוֹ לְמׇכְרָהּ, כַּאֲמָרוֹ "הֲלוֹא נׇכְרִיּוֹת נֶחְשַׁבְנוּ לוֹ כִּי מְכָרָנוּ" (בראשית לא:טו), וְזֶה אַחַר שֶׁיִּרְאֶה פֹּעַל אִישׁ נׇכְרִי בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁקָּנָה אִישׁ יִשְׂרָאֵל אֶת בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא לְשֵׁם אִישׁוּת, לֹא יִמְשֹׁל לְמׇכְרָהּ אַחַר כָּךְ לְעַם נׇכְרִי כָּזֶה.
פסוק ט:כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת יַעֲשֶׂה לָּהּ. בְּנוֹ, שֶׁהֵם שְׁאֵר כְּסוּת וְעוֹנָה, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא לֹא קָנָה אוֹתָהּ וְלֹא קִדְּשָׁהּ:
פסוק י:לֹא יִגְרָע. שֶׁאֵין מֻתָּר לְהַרְבּוֹת נָשִׁים אֶלָּא הֵיכָא דִּמְצִי לְמֵיקָם בְּסִפּוּקַיְיהוּ (יבמות סה.), בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יִגְרַע אֶת הָרָאוּי לָרִאשׁוֹנָה.
פסוק יג:וְהָאֱלֹהִים אִנָּה לְיָדוֹ. שֶׁלֹּא פָּשַׁע לַעֲשׂוֹת דָּבָר גּוֹרֵם זֶה, אֶלָּא שֶׁמְּגַלְגְּלִין חוֹבָה עַל יְדֵי חַיָּב, כְּאָמְרוֹ "וְגַם רָשָׁע לְיוֹם רָעָה" (משלי טז:ד).
פסוק יג:וְשַׂמְתִּי לְךָ מָקוֹם אֲשֶׁר יָנוּס. לְכַפֵּר עֲוֹנוֹ בְּגָלוּתוֹ.
פסוק יד:מֵעִם מִזְבְּחִי. אַף עַל פִּי שֶׁכָּל מַחֲנֵה לְוִיָּה הָיָה קוֹלֵט בַּמִּדְבָּר.
פסוק יד:תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת. כְּעִנְיַן "הַמְעָרַת פָּרִצִים הָיָה הַבַּיִת הַזֶּה" (ירמיהו ז:יא).
פסוק כ:נָקוֹם יִנָּקֵם. דַּם הָעֶבֶד, כִּי לֹא הוּרְשָׁה הָאָדוֹן לְהַכּוֹת מַכַּת אַכְזָרִי כָּזֹאת, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה לוֹ רְשׁוּת לְהַכּוֹתוֹ לְיַסְּרוֹ, כַּאֲמָרוֹ (משלי כט:יט) "בִּדְבָרִים לֹא יִוָּסֶר עָבֶד".
פסוק כא:כִּי כַסְפּוֹ הוּא. וְעָלָיו לְיַסְּרוֹ, וּפְעָמִים יַמְרֶה הָעֶבֶד עַד שֶׁיִּקְצֹף הָרַב לְהַכּוֹתוֹ מַכָּה רַבָּה, כְּאָמְרוֹ (משלי יז:יא) "אַךְ מְרִי יְבַקֶּשׁ רָע".
פסוק כד:עַיִן תַּחַת עַיִן. כָּךְ הָיָה רָאוּי כְּפִי הַדִּין הַגָּמוּר, שֶׁהִיא מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, וּבָאָה הַקַּבָּלָה שֶׁיְּשַׁלֵּם מָמוֹן (בבא קמא פג:), מִפְּנֵי חֶסְרוֹן הַשְׁעָרָתֵנוּ, פֶּן נִסְכַּל וְנוֹסִיף עַל הַמִּדָּה לְאַשְׁמָה בָּהּ.
פסוק כט:וְגַם בְּעָלָיו יוּמָת. בְּדִינֵי שָׁמַיִם חַיָּב, כְּשֶׁאֵין שָׁם עֵדִים שֶׁיְּחַיְּבוּהוּ בְּכֹפֶר.
פסוק ל:אִם כֹּפֶר יוּשַׁת עָלָיו. אִם יָעִידוּ עֵדִים בְּאֹפֶן שֶׁיְּחַיְּבוּהוּ דַּיָּנִים בְּכֹפֶר.
פסוק לב:כֶּסֶף שְׁלֹשִׁים שְׁקָלִים. כְּעֵרֶךְ הַנְּקֵבָה, כִּי כָמוֹהָ עִנְיַן הָעֶבֶד בְּקִיּוּם הַמִּצְווֹת, כִּדְאִיתָא בַּחֲגִיגָה פֶּרֶק קַמָּא.