פסוק ב:רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל. רְאֵה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁעָלֶיךָ כִּי בְצַלְאֵל הָגוּן לָזוֹ הַמְּלָאכָה, וְאַתָּה תֶּחֱזֶה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁעָלֶיךָ. וּמִדְּקָאָמַר ״בְשֵׁם״, שְׁמַע מִנַּהּ שֶׁשְּׁמוֹ מוֹכִיחַ עָלָיו שֶׁהָיָה בְּצֵל אֵל. לְכָךְ אָמַר מֹשֶׁה בִּגְמַר מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן ״יוֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן״ (תהלים צא, א), כִּי עוֹשֵׂי הַמְּלָאכָה בְּצֵל אֵל הָיוּ. וְזֶהוּ שֶׁמְּסַיֵּם וְאָמַר ״כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ יַעֲשׂוּ״. לֹא אָמַר שֶׁיַּעֲשׂוּ כְּכֹל אֲשֶׁר תְּצַוֶּה לָהֶם, אֶלָּא יַעֲשׂוּ כְּכֹל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אוֹתְךָ, אֶלָּא וַדַּאי שֶׁהָיוּ בְּצֵל אֵל. וְכֵן פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י פָּרָשַׁת פְּקוּדֵי עַל פָּסוּק ״וּבְצַלְאֵל בֶּן אוּרִי עָשָׂה כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֶת מֹשֶׁה״ (שמות לח, כב). וְתָמֵהַּ אֲנִי לָמָּה לֹא פֵּרַשׁ רַשִׁ״י זֶה עַל פָּסוּק ״כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ יַעֲשׂוּ״.
פסוק יג:וְאַתָּה דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אַךְ אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ. הוֹסִיף כָּאן מִלַּת ״וְאַתָּה״, לְפִי שֶׁיּוֹם הַשַּׁבָּת רָאוּי לְיַחֵס בְּעֶצֶם וְרִאשׁוֹנָה אֶל מֹשֶׁה, כִּי הוּא בָּחַר בְּמִצְרַיִם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת כִּדְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ (שמות רבה א כח) וּבְנֹסַח הַתְּפִלָּה ״יִשְׂמַח מֹשֶׁה בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹ״ כוּ׳. וְאָמַר ״אַךְ אֶת שַׁבְּתוֹתַי״, שְׁתַּיִם בְּמַשְׁמָע, לְפִי שֶׁהִזְכִּיר הַמִּשְׁכָּן וְכָל כֵּלָיו וְנֶאֱמַר (שמות כה ח) ״וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ״. וּלְמַעְלָה אָמַר ״שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ יִהְיֶה זֶה לִי״. וּבַיַּלְקוּט פָּרָשַׁת תְּרוּמָה מַסִּיק שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ לְשׁוֹן ״לִי״ הוּא קַיָּם לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, וַהֲרֵי עֵינֵינוּ הָרוֹאוֹת שֶׁלֹּא נִתְקַיְּמוּ לָעַד, כִּי הַמִּקְדָּשׁ חָרֵב וְהַשֶּׁמֶן אַיֵּה הוּא. עַל כֵּן אָמַר כְּמַטִּיל תְּנַאי בַּדָּבָר ״אַךְ אֶת שַׁבְּתוֹתַי תִּשְׁמֹרוּ״, וְעַל דֶּרֶךְ אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קיח:) ״אִלְמָלֵא שָׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת מִיָּד נִגְאָלִין״, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו נו ד) ״אֲשֶׁר יִשְׁמְרוּ אֶת שַׁבְּתוֹתַי״ כוּ׳. לְכָךְ אָמַר לְשׁוֹן ״אַךְ״ לוֹמַר אַךְ וְרַק בִּתְנַאי זֶה יִהְיֶה הַמִּשְׁכָּן וְהַשֶּׁמֶן קַיָּם לָעַד, אִם תִּשְׁמְרוּ שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת. וְיָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁזֶּהוּ גַּם דַּעַת רַשִׁ״י שֶׁפֵּרֵשׁ שֶׁבָּא לְמַעֵט שַׁבָּת מִמְּלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, כִּי לְפִי שֶׁקִּיּוּם הַמִּשְׁכָּן תָּלוּי בִּשְׁמִירַת הַשַּׁבָּת, אִם כֵּן וַדַּאי הַשַּׁבָּת גָּדוֹל מִן מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, לְפִיכָךְ אֵין רָאוּי שֶׁתִּדְחֶה מְלֶאכֶת מִשְׁכָּן אֶת הַשַּׁבָּת.
פסוק יג:וְטַעַם לִשְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת דַּוְקָא הוּא, לְפִי שֶׁהַשַּׁבָּת יֵשׁ לוֹ שְׁתֵּי בְּחִינוֹת. הָאַחַת הוּא לְזֵכֶר חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, וְהוּא הַנִּקְרָא שַׁבָּת בְּרֵאשִׁית. הַשְּׁנִיָּה הוּא שַׁבָּת שֶׁלֶּעָתִיד, הַמּוֹרָה עַל הָעוֹלָם הַבָּא, יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת, וְעַל זֶה הִסְכִּימוּ הַמְפָרְשִׁים. וְנִרְאֶה לִי לְהָבִיא רְאָיָה מִמַּה שֶׁמַּסִּיק בַּיַּלְקוּט פָּרָשָׁה זוֹ: רַבִּי נָתָן אוֹמֵר, מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁכָּל מִי שֶׁמְּשַׁמֵּר אֶת הַשַּׁבָּת כְּתִקְנָהּ, מַעֲלִין עָלָיו כְּאִלּוּ שָׁמַר כָּל הַשַּׁבָּתוֹת מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹלָמוֹ עַד שֶׁיִּחְיוּ הַמֵּתִים, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת״ וְגוֹ׳. וְכָל מַשְׂכִּיל יִשְׁתּוֹמֵם עַל הַמַּרְאֶה, מֵהֵיכָן לָמַד רַבִּי נָתָן לוֹמַר שֶׁיֵּשׁ כָּאן רֶמֶז לְשַׁבָּת שֶׁל יוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹלָמוֹ, וּלְשַׁבָּת שֶׁל תְּחִיַּת הַמֵּתִים? אֶלָּא וַדַּאי שֶׁקָּשֶׁה לוֹ לָמָּה נֶאֱמַר תְּחִלָּה ״שַׁבְּתוֹתַי״, וְאַחַר כָּךְ הִזְכִּיר ״הַשַּׁבָּת״. וְעוֹד, שֶׁכָּל הַפָּרָשָׁה מְדַבֶּרֶת בִּלְשׁוֹן נוֹכֵחַ ״וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת״, וְאַחַר כָּךְ נֶאֱמַר בִּלְשׁוֹן נִסְתָּר ״וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת״. וְעוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר בְּפַעֲמַיִם ״כִּי אוֹת הִיא״.
פסוק יג:אֶלָּא לְפִי שֶׁכָּל פְּסוּקִים רִאשׁוֹנִים עַד ״וְשָׁמְרוּ״. הַכֹּל מְדַבֵּר בְּשַׁבָּת בְּרֵאשִׁית, וְקָאֵי עַל מַה שֶּׁנֶּאֱמַר ״אַךְ אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ״, וְאַחַר כָּךְ פֵּרֵשׁ מָה הֵם שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת אֵלּוּ, וְאָמַר תְּחִלָּה עַל שַׁבָּת בְּרֵאשִׁית ״כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם״ — הִקְדִּים הָאוֹת לְמַאֲמַר ״בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם״, כִּי שַׁבָּת בְּרֵאשִׁית קָדַם אֶל הַצִּוּוּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַר ״לָדַעַת כִּי אֲנִי ה׳ מְקַדִּשְׁכֶם״, כִּי הוּא בָּא לְזֵכֶר חִדּוּשׁ הָעוֹלָם וְהוּא מוֹפֵת עַל מְחַדְּשׁוֹ, וְזֶהוּ ״לָדַעַת כִּי אֲנִי ה׳״, וְעָלָיו אָמַר ״וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת״ — עַל שַׁבָּת בְּרֵאשִׁית עַד סוֹף הָעִנְיָן. וְאַחַר כָּךְ מִן ״וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת״ הִתְחִיל בְּשַׁבָּת שֶׁלֶּעָתִיד, יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת, הַנִּסְתָּר וְ״עַיִן לֹא רָאָתָה״ וְגוֹ׳. עַל כֵּן נֶאֱמַר הַצִּוּוּי גַּם כֵּן בִּלְשׁוֹן נִסְתָּר, וְאָמַר ״לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם״. הִזְכִּיר בּוֹ לְשׁוֹן עֲשִׂיָּה, כִּי עַל שְׂכַר הָעוֹלָם הַבָּא נֶאֱמַר (תהלים לא כ) ״מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ פָּעַלְתָּ לַחוֹסִים בָּךְ״. כָּךְ אָמַר כָּאן ״וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת״ — כְּדֵי שֶׁבִּשְׁמִירָה זוֹ יִגְרְמוּ לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת, שֶׁיִּפְעֹל וְיַעֲשֶׂה לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַשָּׂכָר שֶׁל יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת ״לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם״, וְהוּא הַבְּרִית אֶל הָעוֹלָם הַבָּא. וְהִקְדִּים כָּאן ״בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, וְאַחַר כָּךְ הִזְכִּיר ״אוֹת הִיא לְעֹלָם״, כִּי הַצִּוּוּי קָדַם אֶל הַדָּבָר אֲשֶׁר עָלָיו מוֹרֶה הָאוֹת. וּמִכָּל אֵלּוּ הַדִּקְדּוּקִים לָמַד רַבִּי נָתָן לְהָנִיחַ שְׁנֵי גְּבוּלִים אֵלּוּ מִיּוֹם שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹלָמוֹ כוּ׳.
פסוק יח:וַיִּתֵּן אֶל מֹשֶׁה כְּכַלֹּתוֹ. פֵּירֵשׁ רַשִׁ״י: כְּכַלֹּתוֹ חָסֵר כְּתִיב, שֶׁנִּמְסְרָה לוֹ תּוֹרָה בְּמַתָּנָה כְּכַלָּה לְחָתָן, וְהַכַּלָּה מְקֻשֶּׁטֶת בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִינֵי קִשּׁוּטִים כוּ׳. וְסָמַךְ זֶה לְמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל מִפְּנֵי שְׁנֵי דְּבָרִים: הָאֶחָד הוּא, שֶׁמַּסִּיק בְּרַבָּתִי שֶׁבִּזְכוּת שֶׁתָּלָה אַהֲרֹן סִרְחוֹן הָעֵגֶל בְּעַצְמוֹ וְלֹא בְּיִשְׂרָאֵל, עַל כֵּן זָכָה אֶל עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה. וּלְפִי זֶה רָצָה הַכָּתוּב לִתֵּן טַעַם לָמָּה נִתְּנוּ לוֹ דַּוְקָא עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה, אֶלָּא לְפִי שֶׁכָּל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סְפָרִים כְּלוּלִים בְּלוּחוֹת הַבְּרִית, וְהָעֵגֶל גָּרַם שְׁבִירַת הַלּוּחוֹת וּבִטּוּל כָּל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סְפָרִים, וּלְפִי שֶׁתָּלָה בְּעַצְמוֹ וְלָקַח עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה עֳנָשִׁים מִיִּשְׂרָאֵל, עַל כֵּן דִּין הוּא שֶׁלְּעֻמַּת זֶה יִתְּנוּ לוֹ יִשְׂרָאֵל עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה. טַעַם שֵׁנִי הוּא, לְפִי שֶׁמַּסִּיק (סנהדרין קב.) אֵין לְךָ פֻּרְעָנוּת שֶׁאֵין בּוֹ מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מֵהֶכְרֵעַ לִיטְרָא מֵעֵגֶל הָרִאשׁוֹן. וְנִרְאֶה שֶׁלְּכָךְ עָשׂוּ שִׁעוּר מִן מִסְפַּר עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, לְפִי שֶׁמַּסִּיק שָׁם, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: לְאַחַר עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה דּוֹרוֹת נִגְבָּה פָּסוּק זֶה, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל ט, א) ״קָרְבוּ פְּקֻדּוֹת הָעִיר״. שְׁמַע מִנַּהּ שֶׁרָצָה ה׳ לַחֲלֹק הָעֹנֶשׁ עַל עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה חֲלָקִים, וּבַעֲבוּר שֶׁתָּלָה אַהֲרֹן בְּעַצְמוֹ, כְּנֶגֶד זֶה יִתְּנוּ לוֹ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַתְּנוֹת כְּהֻנָּה.
