פסוק א:וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת טַעַם שֶׁהֻצְרַךְ לוֹמַר וַיַּקְהֵל, אַחַר שֶׁהוּא דָּבָר הָרָגִיל בְּכָל עֵת אֲשֶׁר יְצַוֶּה דְּבַר ה׳. וְנִרְאֶה כִּי לְצַד שֶׁרָאוּ כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו, לָזֶה הֻצְרַךְ לְהַקְהִיל אֶת כֻּלָּן לְבַל יִמָּנְעוּ קְצָת מֵהַמּוֹרָא, וְזֶה שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר אֶת כָּל עֲדַת.
פסוק א:עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ אֶת כָּל, עַל פִּי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת תְּרוּמָה בְּפָסוּק ״מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר״ וְגוֹ׳ (שמות כה:ב) שֶׁבָּא לְרַבּוֹת יְתוֹמִים, קְטַנִּים וְנָשִׁים יְעֻיַּן שָׁם, וְהוּא אָמְרוֹ אֶת כָּל שְׁנֵי רִבּוּיִים, וְטַעַם שֶׁלֹּא הִזְכִּיר הַשְּׁלִישִׁי שֶׁהוּא שׁוֹעַ, זֶה אֵינוֹ צָרִיךְ לִקְרֹא לוֹ, כִּי מֵעַצְמוֹ בֹּא יָבֹא בְּרִנָּה בִּכְלַל כָּל יִשְׂרָאֵל.
פסוק א:וּבְסֵפֶר הַזֹּהַר (זוהר ח״ג קצו:) אָמְרוּ שֶׁהִקְהִיל הָאֲנָשִׁים לְהַפְרִידָם מֵהַנְּקֵבוֹת, לְצַד שֶׁהָיָה הַשָּׂטָן מָצוּי בֵּינָם לְבַל יַזִּיקֵם חָס וְשָׁלוֹם, עַד כָּאן. וּמִן הַסְּתָם לֹא יַכְחִישׁ שֶׁלֹּא נִזְדַּמְּנוּ הַנָּשִׁים לִשְׁמֹעַ דְּבַר ה׳, וּבִפְרָט לְהָבִיא נִדְבַת הַמִּשְׁכָּן, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמות לה:כב) ״וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים עַל הַנָּשִׁים״, אֶלָּא יְכַוֵּן לוֹמַר כִּי הִקְהִיל הָאֲנָשִׁים בִּפְנֵי עַצְמָן וְהַנָּשִׁים בִּפְנֵי עַצְמָן, וְלֹא בָּאוּ יַחַד וְלֹא עָמְדוּ בִּמְסִבָּה אַחַת. וְהַכָּתוּב רָמַז הַדְּבָרִים בְּיִתּוּר תֵּבַת בְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר אֶלָּא ״אֶת כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל״:
פסוק א:אֵלֶּה הַדְּבָרִים וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ אֵלֶּה הַדְּבָרִים, וּבְמַסֶּכֶת שַׁבָּת (שבת צז:) דָּרַשׁ מִכָּאן רַבִּי ל״ט מְלָאכוֹת כְּמִנְיַן אֵלֶּה ל״ו, דְּבָרִים שְׁנַיִם, הַדְּבָרִים שְׁלֹשָׁה, הֲרֵי ל״ט, וְזֶה דֶּרֶךְ דְּרָשׁ. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר לַעֲשׂוֹת אוֹתָם וְלֹא הִסְפִּיק בְּאָמְרוֹ ״אֲשֶׁר צִוָּה ה׳״, וְעוֹד כֵּיוָן שֶׁלֹּא אָמַר בְּמִצְוָה זוֹ אֶלָּא עִנְיַן שַׁבָּת אֵיךְ יֻצְדַּק לֵאָמֵר עָלָיו ״תַּעֲשׂוּ״.
פסוק א:אָכֵן יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (הוריות ח,א) שֶׁאָמְרוּ בְּפָסוּק (במדבר טו:כב) ״כִּי תִשְׁגּוּ״ וְגוֹ׳, שֶׁכָּל הַמּוֹדֶה בַּעֲבוֹדָה זָרָה כְּכוֹפֵר בְּכָל הַתּוֹרָה. וּמֵעַתָּה הִנֵּה צְרִיכִין כָּל יִשְׂרָאֵל לְתַקֵּן כָּל תרי״ג מִצְווֹת אֲשֶׁר פָּגְמוּ בְּכֻלָּן, וְדָבָר זֶה הוּא רָחוֹק מִגֶּדֶר הַהַשָּׂגָה. אֲשֶׁר עַל כֵּן בָּאָה מִצְוַת ה׳ לָהֶם שֶׁיִּזָּהֲרוּ בְּמִצְוַת שַׁבָּת, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה פכ״ה) שָׁקוּל שַׁבָּת כְּנֶגֶד כָּל הַתּוֹרָה, וּבָזֶה יְתַקְּנוּ פְּגָם שֶׁפָּגְמוּ בְּכָל הַתּוֹרָה. וְהוּא מַאֲמַר מֹשֶׁה כָּאן אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ לַעֲשׂוֹת אֹתָם, פֵּרוּשׁ לְשׁוֹן תִּקּוּן, בָּזֶה יְתֻקְּנוּ פְּגָמֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וּמָה הֵם הַדְּבָרִים? שֵׁשֶׁת יָמִים וְגוֹ׳ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְגוֹ׳. וּבָזֶה יִתְיַשֵּׁב מַה שֶׁקָּשֶׁה עוֹד, לָמָּה חָזַר עוֹד לְצַוּוֹת עַל הַשַּׁבָּת אַחַר שֶׁכְּבָר צִוָּה כַּמָּה פְּעָמִים, וְעוֹד לָמָּה צִוָּה עָלָיו סָמוּךְ לְמִצְוַת מַעֲשֵׂה הַמִּשְׁכָּן. וְלִדְבָרֵינוּ יָבֹא עַל נָכוֹן, כִּי יְצַו ה׳ עַל תִּקּוּן הֶעָבָר כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ מֻכְשָׁרִים לִשְׁכֹּן בְּתוֹכָם, וּבְמִצְוַת שַׁבָּת שֶׁשְּׁקוּלָה כְּכָל הַתּוֹרָה הִיא תַּקָּנַת עֲבוֹדָה זָרָה, כְּאָמְרוֹ (ישעיהו נו:ב) ״אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יַעֲשֶׂה זֹאת״, וְדָרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קיח,ב) כָּל הַשּׁוֹמֵר שַׁבָּת כְּהִלְכָתוֹ, אֲפִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה כְּדוֹר אֱנוֹשׁ מוֹחֲלִין לוֹ.
פסוק א:עוֹד יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא פרשת תשא): רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר פְּרָטָא אוֹמֵר, מִנַּיִן שֶׁכָּל הַמְּשַׁמֵּר שַׁבָּת מַעֲלִין עָלָיו כְּאִלּוּ עֲשָׂאוֹ? דִּכְתִיב ״וְשָׁמְרוּ״ וְגוֹ׳ ״לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת״ עַד כָּאן. וְהִנֵּה בְּפָרָשַׁת כִּי תִשָּׂא פֵּרַשְׁתִּי דְּרָכִים רַבִּים בְּאָמְרוֹ ״לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת״, וּדְרָשָׁה זוֹ זֶה מְקוֹמָהּ, וְהוּא אָמְרוֹ אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ לַעֲשׂוֹת אוֹתָם – פֵּרוּשׁ הַדְּבָרִים עַצְמָן שֶׁהֵם שַׁבָּתוֹת אַתֶּם עוֹשִׂים אוֹתָם, וְהָבֵן.
פסוק א:עוֹד יִרְצֶה לוֹמַר, כִּי הֲגַם כִּי מִצְוַת שַׁבָּת הִיא שְׁמִירָה מֵהַמְּלָאכוֹת וּשְׁבִיתָה וְאֵין כָּאן מַעֲשֶׂה לִטּוֹל עָלֶיהָ שָׂכָר, אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ שֶׁיִּהְיוּ בְּגֶדֶר מַעֲשֶׂה לִטּוֹל עֲלֵיהֶם שָׂכָר. וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפָרָשַׁת כִּי תִשָּׂא (שמות לא:טז) טַעַם לָזֶה. וְדִקְדֵּק לוֹמַר אֵלֶּה לִשְׁלוֹל הַדּוּגְמָא שֶׁיֶּשְׁנוֹ בִּבְחִינַת שְׁמִירָה לְבַד אֵינוֹ כִּבְחִינַת הַמַּעֲשֶׂה לִטּוֹל עָלָיו שָׂכָר.
פסוק א:וְעַל פִּי הַמִּדְרָשׁ (יקלוט שמעוני תח) שֶׁאָמְרוּ כִּי אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: הַקְהֵל קְהִלּוֹת וּדְרֹשׁ בָּרַבִּים כְּדֵי שֶׁיִּלְמְדוּ לְדוֹרוֹת הַבָּאִים לְהִקָּהֵל בְּכָל שַׁבָּת וְכוּ׳, יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל נָכוֹן: וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה וְגוֹ׳ וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים, פֵּרוּשׁ הַקְהָלַת הָעֵדָה וּדְרָשַׁת הַתּוֹרָה צִוָּה ה׳ לַעֲשׂוֹת אֹתָם. אוֹ יִרְמֹז בְּאָמְרוֹ לַעֲשׂוֹת אֹתָם עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי בְּאֶמְצָעוּת הַדְּבָרִים מִתְכַּפְּרִים כָּל עֲוֹנוֹתָם כְּמַאֲמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל שָׁם.
פסוק ב:שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה. טַעַם זִכְרוֹן עֲשִׂיַּת מְלָאכָה בִּימֵי הַחוֹל, אוּלַי שֶׁיְּכַוֵּן לוֹמַר שֶׁאִם יִהְיֶה יוֹם שְׁבִיעִי קֹדֶשׁ, תֵּעָשֶׂה הַמְּלָאכָה הַצְּרִיכָה לְךָ בְּשֵׁשֶׁת יָמִים.
פסוק ב:אוֹ יִרְצֶה הַכָּתוּב לֶאֱסוֹר מְלֶאכֶת שַׁבָּת בֵּין עַל יְדֵי עַצְמוֹ בֵּין עַל יְדֵי גּוֹי, וְהוּא אָמְרוֹ שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה בְּצֵירִ״י תַּחַת הַתָּי״ו, פֵּרוּשׁ תִּהְיֶה נַעֲשֵׂית, אֲבָל בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי אֲפִלּוּ עַל יְדֵי אֲחֵרִים אֵין לְךָ לַעֲשׂוֹת, וְזֶה כְּהָאוֹמֵר אֲמִירָה לְגוֹי אֲסוּרָה דְּבַר תּוֹרָה (מכילתא פרשת בא). וְטַעַם אָמְרוֹ שֵׁשֶׁת וְלֹא בְּשֵׁשֶׁת כְּדֵי שֶׁלֹּא תִטְעֶה כִּי יֵשׁ מִצְוָה בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה בָּהֶם.
פסוק ב:עוֹד יִרְמוֹז כִּי לֹא יָקוּמוּ שֵׁשֶׁת יָמִים בִּמְלַאכְתָּם אֲשֶׁר הֱכִינָם ה׳ לַעֲשׂוֹת, אֶלָּא אִם יוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ, אֲבָל אִם לֹא יִשְׁמְרוּ שַׁבָּת לֹא יִהְיוּ הַשֵּׁשֶׁת יָמִים, כִּי שַׁבָּת הוּא נֶפֶשׁ קִיּוּם הָעוֹלָם, וּכְמוֹ שֶׁהִקְדַּמְנוּ בְּפָרָשַׁת בְּרֵאשִׁית בְּפֵרוּשׁ פָּסוּק (בראשית ב:ב) ״וַיְכַל וְגוֹ׳ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי״ יְעֻיַּן שָׁם.
פסוק ד:אֶל כָּל עֲדַת וְגוֹ׳ לֵאמֹר וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לְמִי יֹאמְרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְאוּלַי כִּי לְצַד שֶׁלֹּא יְדַבֵּר מֹשֶׁה עִם הַנָּשִׁים וְהַקְּטַנִּים הֲגַם שֶׁיִּהְיוּ שָׁם וְצִוָּה לֵאמֹר לָהֶם הַדְּבָרִים.
פסוק ד:וְאָמְרוֹ זֶה הַדָּבָר וְגוֹ׳ לֵאמֹר יִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ בְּסִפְרֵי (פרשת תצא) רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: ״טוֹב אֲשֶׁר לֹא תִדֹּר״ – טוֹב מִזֶּה וּמִזֶּה שֶׁלֹּא תִדֹּר כָּל עִקָּר, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: טוֹב מִזֶּה וּמִזֶּה נוֹדֵר וּמְשַׁלֵּם, עַד כָּאן. וְאָמְרוּ בְּפֶרֶק א׳ דִּנְדָרִים (נדרים ט.) שְׁתֵּי אוֹקִימְתּוֹת: א׳ שֶׁחוֹלְקִים בְּנֶדֶר, אֲבָל בִּנְדָבָה מוֹדֶה רַבִּי מֵאִיר שֶׁיְּהֵא נוֹדֵב וּמְשַׁלֵּם, וּכְגוֹן שֶׁהָיָה בְּאֹפֶן שֶׁאֵינוֹ בָּא לִידֵי תַּקָּלָה, וּכְמַעֲשֵׂה הִלֵּל שֶׁהָיָה מֵבִיא קָרְבָּנוֹ כְּשֶׁהִיא חֻלִּין לָעֲזָרָה וְשָׁם הָיָה מַקְדִּישָׁהּ. וְהַב׳ שֶׁחוֹלְקִים בִּנְדָבָה, וְלֹא אָמַר רַבִּי יְהוּדָה אֶלָּא נוֹדֵב אֲבָל נוֹדֵר לֹא, וְנוֹדֵב עַצְמוֹ דַּוְקָא בְּאֹפֶן שֶׁאֵינוֹ בָּא לִידֵי תַּקָּלָה כַּנִּזְכָּר, יְעֻיַּן שָׁם. לְפִי זֶה יְכַוֵּן הַכָּתוּב לוֹמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, כִּי לְצַד שֶׁקָּדַם לוֹמַר ״קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה כֹּל נְדִיב לֵב״, אִם כֵּן בִּנְדָבָה מְדַבֵּר הַכָּתוּב. לָזֶה אָמַר זֶה הַדָּבָר פֵּרוּשׁ, הַנְּדָבָה צִוָּה ה׳ לֵאמֹר אוֹתָהּ, פֵּרוּשׁ, דַּוְקָא בִּמְצִיאוּת זֶה שֶׁהוּא שֶׁצִּוָּה ה׳ שֶׁתֹּאמְרוּ נוֹדֵב וּמְשַׁלֵּם, וְהוּא בְּסֵדֶר שֶׁאֵינוֹ בָּא לִידֵי תַּקָּלָה. לְאוֹקִימְתָּא רִאשׁוֹנָה יַעֲלֶה דַּרְכֵּנוּ כְּרַבִּי מֵאִיר וּלְאוֹקִימְתָּא שְׁנִיָּה כְּרַבִּי יְהוּדָה.
פסוק ה:יְבִיאֶהָ אֵת תְּרוּמַת ה׳. פָּסוּק זֶה מַרְאֶה בְּאֶצְבַּע כִּי לְבַד הַמּוּרְגָּשׁ יֵשׁ הַמּוּשְׂכָּל, וְהוּא מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תיקונים תיקון כא) כִּי מַעֲשֵׂה הַתְּרוּמָה מוּשְׂכָּל הִיא בְּחִינַת הַשְּׁכִינָה, כִּי לָהּ יִקָּרֵא תְּרוּמַת ה׳, וְעַל יְדֵי מַעֲשֵׂה הַתְּרוּמָה יַפְעִיל בָּהּ דָּבָר טוֹב וִיחַבֵּר אֹהֶל בַּל יִמּוֹט, וְעִקַּר הָרָצוֹן בַּמַּעֲשֶׂה הוּא הַמּוּשְׂכָּל, וְהוּא אָמְרוֹ יְבִיאֶהָ פֵּרוּשׁ יָבִיא לַבְּחִינָה הַנֶּעֱלֶמֶת עִם תְּרוּמַת ה׳, וּבֵאֵר הַכָּתוּב מִי הוּא אֲשֶׁר יְבִיאֶהָ, וְאָמַר כֹּל נְדִיב לִבּוֹ, פֵּרוּשׁ, הָעוֹשֶׂה דָּבָר מִנְּשִׂיאוּת הַלֵּב אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לְצַד הִתְנוֹעֲעוּת הָרוּחָנִית הַשּׁוֹכֵן בַּלֵּב בְּחֵשֶׁק הַדָּבָר יַפְעִיל בַּמּוּשְׂכָּל נֶעְלָם, אֲבָל אִם יָבִיא הַתְּרוּמָה בְּלֹא נְדִיבוּת לֵב אֵין זֶה פּוֹעֵל בַּמּוּשְׂכָּל.
פסוק ה:זָהָב וָכֶסֶף וְגוֹ׳. רָאִיתִי לָתֵת לֵב בְּכָל הַפָּרָשָׁה בְּסֵדֶר הִתְחַבְּרוּת הַשֵּׁמוֹת וּפְרָטֵי הַדְּבָרִים, כִּי לֹא הִשְׁוָה מִדּוֹתָיו בָּהֶם. לִפְעָמִים יֹאמַר וָא״ו בְּכָל פְּרָט הַנּוֹסָף, כְּמַעֲשֵׂהוּ בְּסֵדֶר י״ג דְּבָרִים הַבָּאִים בְּנִדְבַת הַמִּשְׁכָּן שֶׁאָמַר וָא״ו בְּכָל נוֹסָף, וְלִפְעָמִים יֹאמַר וָא״ו בְּהִתְחַבְּרוּת הַג׳, כְּאָמְרוֹ ״אֶת הַמִּשְׁכָּן אֶת אָהֳלוֹ וְאֶת מִכְסֵהוּ״, וְתֵכֶף חָזַר בּוֹ בַּכָּתוּב עַצְמוֹ וְלָקַח סֵדֶר הִתְחַבְּרוּת אַחֵר וְאָמַר ״אֶת קְרָסָיו וְאֶת קְרָשָׁיו״, וְכֵן עַל זֶה הַדֶּרֶךְ עַד סוֹף סֵדֶר פְּרָטֵי הַמִּשְׁכָּן, כַּמָּה שִׁנּוּיִים בִּפְרָט זֶה.
פסוק ה:וְנִרְאֶה לְיַשֵּׁב בְּהַקְדִּים דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה ל,ג) כִּי הַוָּי״ו יַגִּיד הִתְקַשְּׁרוּת הַנּוֹסָף עִם הָרִאשׁוֹן, וְחֶסְרוֹן הַוָּא״ו יַגִּיד כִּי הוּא גְּבוּל בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וּמִזֶּה נַשְׂכִּיל עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר וְנֵלֵךְ לְיַשֵּׁב כָּל פְּרָט וּפְרָט בִּמְקוֹמוֹ, וְזֶה יָצָא רִאשׁוֹנָה בְּנִדְבַת הַמִּשְׁכָּן: אָמַר ו׳ בְּרֹאשׁ כָּל פְּרָט כְּדֵי לְהַסְמִיךְ וּלְהַשְׁווֹת כָּל הַי״ג דְּבָרִים, לוֹמַר שֶׁכֻּלָּם שָׁוִים לִקָּרְאוֹת תְּרוּמַת ה׳ וּזְכוּתָן שָׁוָה, מֵבִיא הַנְּחֹשֶׁת כְּמֵבִיא זָהָב, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב בְּעוֹלַת הַבְּהֵמָה ״רֵיחַ נִיחוֹחַ״ וּבְעוֹלַת הָעוֹף ״רֵיחַ נִיחוֹחַ״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מנחות קי,א) לוֹמַר לְךָ אֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט וְכוּ׳, וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בָּעִנְיָן בְּפָרָשַׁת וַיִּקְרָא (ויקרא א,יז).
פסוק ה:גַּם נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁכָּל הַי״ג דְּבָרִים חוֹבָה הֵם לְצָרְכֵי הַמִּשְׁכָּן, דָּבָר קָטָן כְּדָבָר גָּדוֹל מְעַכְּבִין, אֲשֶׁר עַל כֵּן חִבְּרָם בְּמַחְבֶּרֶת הַוָּוִי״ן. כָּל זֶה בְּעֵרֶךְ דָּבָר הַנִּתָּן, אֲבָל בְּעֵרֶךְ הַנַּעֲשֶׂה מִמֶּנּוּ יֵשׁ בָּהֶם הַדְרָגוֹת הַקְּדֻשָּׁה, כַּמָּה קְדֻשּׁוֹת הֵם זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ, וְלֹא תִדְמֶה שׁוּם קְדֻשָּׁה לְמַה שֶׁלְמַעְלָה מִמֶּנָּה.
פסוק יא:אֶת הַמִּשְׁכָּן וְגוֹ׳. הִנֵּה הַדְרָגַת הַמִּשְׁכָּן, שֶׁהֵם יְרִיעוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת, לֶהֱיוֹת שֶׁמְּסַכְּכִין עַל הַקֹּדֶשׁ הֵם בְּהַדְרָגָה מְעֻלָּה מֵאָהֳלוֹ וּמִכְסֵהוּ הָעֲשׂוּיִים מֵהָעוֹרוֹת שֶׁאֵינָם רוֹאִים פְּנֵי הַקֹּדֶשׁ. לָזֶה לֹא אָמַר ״וְאֶת אָהֳלוֹ״ לְהַשְׁווֹת אֵלָיו, אֲבָל כָּל מַה שֶׁעַל יְרִיעוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת הִשְׁוָה אוֹתָם הַכָּתוּב בְּמַדְרֵגָה אַחַת, וְאָמַר וְאֶת מִכְסֵהוּ לְהַשְׁווֹתוֹ בְּגֶדֶר אֶחָד עִם אָהֳלוֹ. וְלוּ יִהְיֶה שֶׁתִּהְיֶה גְּדוֹלָה קְצָת הַדְרָגַת הָאֹהֶל מֵהַמִּכְסֶה, יוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי אֵין הֶפְרֵשׁ כָּל כָּךְ וּבְהַדְרָגָה אַחַת תֵּחָשֵׁב. וְאָמְרוֹ אֶת קְרָסָיו וְלֹא אָמַר ״וְאֶת״, לוֹמַר כִּי הַדְרָגָה זוֹ שֶׁל הַקְּרָסִים אֵינָהּ בְּגֶדֶר הַשְׁוָאָה עִם אֹהֶל וּמִכְסֵהוּ. וְאָמַר וְאֶת קְרָשָׁיו כִּי שָׁוִים הֵם בְּגֶדֶר עִם הַקְּרָסִים. וְאָמַר אֶת בְּרִיחָיו כִּי אֵינָם בְּגֶדֶר קְדֻשַּׁת הַקְּרָשִׁים. וְאָמַר אֶת עַמּוּדָיו שֶׁאֵינָם בְּגֶדֶר הַבְּרִיחִים. וְאָמַר וְאֶת אֲדָנָיו כִּי שָׁוִים בְּהַדְרָגָה עַמּוּדִים לָאֲדָנִים. וְהַמַּשְׂכִּיל עַל דָּבָר יִרְאֶה כִּי הַשֵּׂכֶל יַכִּיר הַהַדְרָגוֹת שֶׁהֵם כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי.
פסוק יב:אֶת הָאָרֹן. הִתְחִיל הַכָּתוּב בַּמְּעֻלֶּה שֶׁבַּכֵּלִים, כְּמוֹ שֶׁהִתְחִיל בַּמִּשְׁכָּן בִּירִיעוֹת שֶׁל שֵׁשׁ, שֶׁהֵם גֶּדֶר הַקְּדֻשָּׁה הַמְעֻלָּה שֶׁבַּבַּיִת. וְאָמְרוֹ וְאֶת בַּדָּיו, יוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי שָׁוִים הַבַּדִּים לְגוּפוֹ שֶׁל אָרוֹן בַּקְּדֻשָּׁה, וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁצִּוָּה הַכָּתוּב (שמות כה:טו) ״לֹא יָסוּרוּ מִמֶּנּוּ״. וְאָמְרוֹ אֶת הַכַּפֹּרֶת, כִּי לֹא שָׁוָה לִקְדֻשַּׁת הָאָרוֹן, וְכֵן תִּמְצָא שֶׁלֹּא הָיָה קָבוּעַ בָּאָרוֹן וְגַם אֵין אַזְהָרָה שֶׁלֹּא לַהֲסִירוֹ. וְאָמְרוֹ וְאֵת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ, הִשְׁוָה הַכָּתוּב קְדֻשָּׁתוֹ לִקְדֻשַּׁת הַכַּפֹּרֶת שֶׁהֵם בְּגֶדֶר אֶחָד.
פסוק יג:אֶת הַשֻּׁלְחָן. אֵין קְדוּשַּׁת הַשֻּׁלְחָן שָׁוָה לִקְדוּשַּׁת הַקּוֹדֵם לוֹ, לָזֶה אָמַר אֶת, וְאָמַר בְּכָל פְּרָטָיו וְאֶת כִּי מַדְרֵגַת כֻּלָּם שָׁוָה בִּקְדוּשָּׁה, וְאֶת מְנוֹרַת הַמָּאוֹר בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו לוֹמַר כִּי זוֹ קְדוּשָּׁתָהּ וּקְדוּשַּׁת כֵּלֶיהָ שָׁוִים לִקְדוּשַּׁת שֻׁלְחָן וְכֵלָיו, וְאָמַר וְאֶת מִזְבַּח הַזָּהָב כְּמוֹ כֵן בְּגֶדֶר שָׁוֶה לַמְּנוֹרָה וְלַשֻּׁלְחָן הוּא וְכֵלָיו וְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְגוֹ׳ עַד מָסַךְ הַפֶּתַח, בְּכָל פְּרָט אָמַר הַכָּתוּב וְאֶת לוֹמַר שֶׁכֻּלָּן בְּגֶדֶר אֶחָד הֵם, וְאָמַר אֵת מִזְבַּח הָעוֹלָה בְּלֹא וָא״ו לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ בְּגֶדֶר קְדוּשַּׁת הַקּוֹדֵם וּמְקוֹמוֹ מוֹכִיחַ עָלָיו, וְאָמַר וְאֶת מִכְבַּר שֶׁהוּא בְּגֶדֶר עִמּוֹ, וְאָמַר אֶת בַּדָּיו שֶׁאֵינוֹ בְּגֶדֶר עִמּוֹ, וְאֶת כָּל כֵּלָיו בְּגֶדֶר אֶחָד עִם בַּדָּיו, אֶת הַכִּיּוֹר אֵינוֹ בְּגֶדֶר מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת, וְאֶת כַּנּוֹ בְּגֶדֶר אֶחָד עִם הַכִּיּוֹר, אֵת קַלְעֵי הֶחָצֵר אֵינָם בְּגֶדֶר מִזְבַּח הָעוֹלָה וְכֵלָיו, אֶת עַמּוּדָיו גֶּדֶר לְמַטָּה מֵהַקְּלָעִים, וְאֶת אֲדָנֶיהָ וְאֵת מָסַךְ בְּגֶדֶר אֶחָד עִם עַמּוּדֶיהָ, אֶת יִתְדֹת גֶּדֶר בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְאֶת יִתְדֹת הֶחָצֵר וְאֶת מֵיתְרֵיהֶם כֻּלָּן שָׁוִים בְּגֶדֶר אֶחָד, אֶת בִּגְדֵי הַשְּׂרָד הֵם דְּבָרִים שֶׁמְּכַסִּים הַקֹּדֶשׁ בְּפֶרֶק הַנְּסִיעָה, וּמַדְרֵגָתָם לְמַטָּה מִמַּדְרֵגַת יְתֵדוֹת וְגוֹ׳, אֶת בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ הֵם מַדְרֵגָה בִּפְנֵי עַצְמָן, וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפָרָשַׁת תְּרוּמָה (שמות כה:ז) כִּי אֵין מוֹעֲלִים בְּבִגְדֵי כְּהוּנָּה וּמוֹעֲלִים בְּכָל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ, וְאֶת בִּגְדֵי בָנָיו שָׁוִים הֵם לִקְדוּשַּׁת בִּגְדֵי אַהֲרֹן אֲבִיהֶם, לָזֶה חִבְּרָם בְּוָא״ו הַמְחַבֶּרֶת.
פסוק כ:וַיֵּצְאוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. פֵּרוּשׁ, שֶׁיָּצְאוּ כּוּלָּם כְּאֶחָד בִּזְרִיזוּת לְהָבִיא, וְלֹא הָיָה בָּהֶם אֶחָד שֶׁנִּתְעַכֵּב מֵחֲבֵרוֹ.
פסוק כ:מִלִּפְנֵי מֹשֶׁה. פֵּרוּשׁ מִלְּפָנָיו, קוֹדֶם שֶׁיִּתֵּן לָהֶם רְשׁוּת לַעֲמוֹד מִלְּפָנָיו, וַהֲגַם דְּאָמְרִינַן בְּיוֹמָא (נג,א) שֶׁאֵין רְשׁוּת לְתַלְמִיד לַעֲמוֹד מִלִּפְנֵי רַבּוֹ אֶלָּא עַד שֶׁיִּתֵּן לוֹ רְשׁוּת, דָּנוּ יִשְׂרָאֵל כִּי כְּשֶׁאָמַר לָהֶם ״קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה״ וְגוֹ׳ וְגָמַר דְּבָרָיו כְּאִלּוּ אָמַר לָהֶם עֲמוֹדוּ. אוֹ אֶפְשָׁר כִּי אַהֲבַת הַדָּבָר קִלְקְלָה הַשּׁוּרָה. עוֹד נִרְאֶה שֶׁנִּתְכַּוְּנוּ לְהַקְדִּים לְבַל יֵלֵךְ מֹשֶׁה וְיַקְדִּים לְהָבִיא כָּל הַצּוֹרֶךְ מִשֶּׁלּוֹ, כִּי עָשִׁיר גָּדוֹל הָיָה וְחֵשֶׁק גָּדוֹל הוּא בַּעֲשׂוֹת מִצְוֹת ה׳, לָזֶה יָצְאוּ מִלְּפָנָיו, פֵּרוּשׁ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (רות ד:ז) ״וְזֹאת לְפָנִים״, קוֹדֶם לוֹ.
פסוק כא:וַיָּבֹאוּ כָּל אִישׁ אֲשֶׁר נְשָׂאוֹ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ אָמְרוֹ נְשָׂאוֹ לִבּוֹ וְנָדְבָה וְגוֹ׳, דַּע כִּי יֵשׁ שְׁתֵּי הַדְרָגוֹת בַּמִּתְנַדְּבִים: הָאַחַת הוּא הַמִּתְנַדֵּב בִּרְצוֹן נַפְשׁוֹ כְּפִי יְכָלְתּוֹ וְעֵרֶךְ מָמוֹנוֹ, וְלָזֶה יִקָּרֵא ״נָדְבָה רוּחוֹ״, לִשְׁלֹל שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה הַדָּבָר כְּמוֹ צָעַר בְּנַפְשׁוֹ, וְהַשֵּׁנִי הוּא הַמִּתְנַדֵּב יוֹתֵר מִיְּכָלְתּוֹ מִגֹּדֶל טוֹבִיּוּת לִבּוֹ, וְלָזֶה יִקָּרֵא ״נְשָׂאוֹ לִבּוֹ״, פֵּרוּשׁ, שֶׁהַלֵּב מְנַשְּׂאֵהוּ וּמַעֲרִיכוֹ בְּעֵרֶךְ עָשִׁיר יוֹתֵר מִמַּה שֶׁהוּא, לָתֵת דָּבָר יָקָר. וְלָזֶה אָמַר כִּי בְּיִשְׂרָאֵל נִמְצְאוּ שְׁנֵי סוּגִים הַנִּזְכָּרִים, וּפָתַח בַּמְּעֻלֶּה שֶׁבִּשְׁנֵיהֶם וְאָמַר ״כָּל אִישׁ אֲשֶׁר נְשָׂאוֹ לִבּוֹ״, וְדִקְדֵּק לוֹמַר תֵּבַת אִישׁ לְשׁוֹן חֲשִׁיבוּת, וּכְנֶגֶד הַשֵּׁנִי אָמַר וְכֹל אֲשֶׁר נָדְבָה רוּחוֹ וְלֹא אָמַר ״אִישׁ״ כִּי אֵינוֹ חָשׁוּב בְּעֵרֶךְ הָרִאשׁוֹן. וּמִמּוֹצָא דָבָר אַתָּה יוֹדֵעַ כִּי לֹא הָיוּ בְּכָל הַמִּתְנַדְּבִים אֶלָּא שְׁתֵּי הַדְרָגוֹת וּשְׁתֵּיהֶן לִשְׁבָח שֶׁנָּדְבוּ בְּלִבָּם וְלֹא עָשׂוּ הַדָּבָר בְּחֶסְרוֹן רְצוֹן הַלֵּב, אֶלָּא שֶׁאֶחָד גָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ. וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר הֵבִיאוּ אֶת תְּרוּמַת ה׳ לִרְמֹז לַבְּחִינָה הַנֶּעֱלֶמֶת שֶׁרָמַז בְּאָמְרוֹ (שמות לה:ה) ״יְבִיאֶהָ אֵת תְּרוּמַת ה׳״ וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ שָׁם שֶׁיְּכַוֵּן אֶל הַמֻּשְׂכָּל, וְדָבָר זֶה עִקָּרוֹ בְּנִדְבַת הַלֵּב וְהִנֵּה הוּא.
פסוק כא:וּלְכָל עֲבוֹדָתוֹ וְגוֹ׳. יוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי כָל צָרְכֵי הַמִּשְׁכָּן, פֵּרוּשׁ, כָּל הַי״ג דְּבָרִים שֶׁצְּרִיכִין לַמִּשְׁכָּן וְכוּ׳, בָּאוּ בְּעַצְמָן בִּנְדָבָה, וְלֹא הֻצְרְכוּ לִקְנוֹת דָּבָר מֵהֶם בְּכֶסֶף וְזָהָב הַמּוּבָא בַּתְּרוּמָה, וְהָבֵן:
פסוק כב:וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים עַל הַנָּשִׁים וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת כַּוָּנַת אָמְרוֹ עַל הַנָּשִׁים. עוֹד, לָמָּה כָּפַל לוֹמַר פַּעַם אַחֶרֶת כֹּל נְדִיב לֵב. וְאוּלַי כִּי יוֹדִיעַ הַכָּתוּב אֹפֶן נִדְבַת לֵב אֲשֶׁר עָשׂוּ אַנְשֵׁי הַחַיִל, כִּי דָּבָר יָדוּעַ הוּא שֶׁיֵּשׁ הַדְרָגוֹת בְּאַהֲבַת הַנְּכָסִים, וְהֵם אַרְבַּע: הָרִאשׁוֹנָה שֶׁבָּרִאשׁוֹנוֹת הֵם כְּלֵי תַּכְשִׁיטֵי בְּנֵי בֵיתוֹ שֶׁל אָדָם וּכְלֵי הַבַּיִת, דְּבָרִים אֵלּוּ יִגְדַּל עֶרְכָּם בְּעֵינֵי הָאָדָם מִכָּל קִנְיַן כַּסְפּוֹ, וְהַדָּבָר פָּשׁוּט הוּא. שְׁנִיָּה – הַזָּהָב, כִּי מִכָּל קִנְיָנִים שֶׁיֶּשְׁנָם בָּעוֹלָם יֹאהַב הַזָּהָב יוֹתֵר מִכֻּלָּם. שְׁלִישִׁית – דְּבָרִים שֶׁאֵינָם בְּנִמְצָא זוּלַת אֶצְלוֹ, יִגְדַּל מַעֲלָתָם בְּעֵינָיו יוֹתֵר מִשִּׁעוּר שָׁוְיָם. רְבִיעִית – הֵם שְׁאָר קִנְיְנֵי הָאָדָם, כֶּסֶף וּשְׁוֵה כֶּסֶף.
פסוק כב:וְסִדֵּר הַכָּתוּב הַדְרָגוֹת הַמִּתְנַדְּבִים בָּעָם, וְרִאשׁוֹן בַּקֹּדֶשׁ הִתְחִיל בּוֹ וְאָמַר וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים עַל הַנָּשִׁים, פֵּרוּשׁ, מַה שֶׁעַל הַנָּשִׁים כָּל נְדִיב לֵב הֵבִיאוּ אוֹתָם. וְסִדֵּר הַכָּתוּב הַתַּכְשִׁיטִים שֶׁהֵבִיאוּ לְהַרְאוֹת חִבַּת הַמִּתְנַדְּבִים, שֶׁלֹּא רָצוּ לְהָבִיא אֶלָּא דָּבָר הַיּוֹתֵר מְעֻלֶּה וְחָבִיב אֶצְלָם, הֲגַם שֶׁעוֹמְדִים לִשְׁבִירָה וּלְקַלְקֵל, אַף עַל פִּי כֵן אָהֲבָה נַפְשָׁם חִבַּת הַקֹּדֶשׁ מִכָּל יְקָר רָאֲתָה עֵינָם, וְהֵבִיאוּ כָּל תַּכְשִׁיטֵי נְשֵׁיהֶם חָח וָנֶזֶם וְטַבַּעַת וְגוֹ׳. וְדִקְדֵּק לוֹמַר נְדִיב לֵב, דַּע כִּי יֵשׁ הֶפְרֵשׁ בֵּין יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ לִנְדִיב לֵב, כִּי יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ יֵאָמֵר עַל כָּל אֲשֶׁר יִתְנַדֵּב מִלִּבּוֹ, וְיֵשׁ שֶׁיִּדְּבֶנּוּ הַרְבֵּה וְיֵשׁ שֶׁיִּדְּבֶנּוּ מְעַט, אֲבָל נְדִיב לֵב יֵאָמֵר עַל לֵב נָדִיב, וְהוּא הָרָמוּז בְּאָמְרוֹ אֲשֶׁר נְשָׂאוֹ לִבּוֹ, כִּי מִי שֶׁלִּבּוֹ נָדִיב יִתְנַדֵּב יוֹתֵר מֵהַיְּכֹלֶת וְלֹא יַקְפִּיד עַל הַחֶסְרוֹן אֲשֶׁר יִמְצָאֶנּוּ, כִּי שָׂמֵחַ בַּנְּתִינָה יוֹתֵר מֵהַקִּנְיָן אֶצְלוֹ. וְאָמְרוֹ כָּל כְּלִי זָהָב, פֵּרוּשׁ, לֹא תֹאמַר כִּי לְצַד שֶׁהָיוּ לָהֶם הַתַּכְשִׁיטִין הוּא שֶׁהֵבִיאוּ לַה׳ הַכֶּפֶל, לָזֶה אָמַר כָּל כְּלִי זָהָב שֶׁלֹּא הִנִּיחוּ לָהֶם כְּלִי זָהָב. וְאָמְרוֹ חָח וָנֶזֶם שֵׁם הַמִּין. אוֹ יִרְצֶה כָּל כְּלִי זָהָב לוֹמַר שֶׁלֹּא הִנִּיחוּ בְּבֵיתָם כָּל מִין כְּלִי זָהָב שֶׁבָּהֶם יִשְׁתַּעֲשֵׁעַ אָדָם, לְקַיֵּם אָמְרוֹ (שיר השירים א:ד) ״נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ״. וְאוּלַי כִּי רָמַז בְּאָמְרוֹ עַל הַנָּשִׁים שֶׁהֱבִיאוּם עֲלֵיהֶם, וּבְבוֹאָהּ לִפְנֵי מֹשֶׁה הוֹרִידוּ עֶדְיָם מֵעֲלֵיהֶם וּנְתָנוּם לִתְרוּמַת ה׳, חִבָּה יְתֵרָה נוֹדַעַת לָהֶם בָּזֶה לַאֲדוֹנֵינוּ בָּרוּךְ הוּא.
פסוק כב:הַדְרָגָה שְׁנִיָּה הִיא הַזָּהָב שֶׁאֵינוֹ עָשׂוּי תַּכְשִׁיט, כְּנֶגֶד הַמֵּבִיא מִבְּחִינָה זוֹ אָמַר וְכָל אִישׁ אֲשֶׁר הֵנִיף תְּנוּפַת זָהָב לַה׳. שְׁלִישִׁית דְּבָרִים שֶׁאֵינָם בְּנִמְצָא, כִּי הָיוּ בַמִּדְבָּר וְאֵין שָׁם בְּנִמְצָא תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְכוּ׳, וּכְנֶגֶד הַמֵּבִיא מֵהֶם אָמַר וְכָל אִישׁ אֲשֶׁר וְגוֹ׳ תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְגוֹ׳. רְבִיעִית וְהוּא מַדְרֵגָה שֶׁלְּמַטָּה מִכּוּלָּן בִּבְחִינַת הַקִּנְיָנִים כֶּסֶף וּשְׁוֵה כֶּסֶף, אָמַר כָּל מֵרִים תְּרוּמַת כֶּסֶף וּנְחֹשֶׁת וְגוֹ׳.
פסוק כב:וְאָמְרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר נִמְצָא אִתּוֹ עֲצֵי שִׁטִּים, אֵלּוּ אֵין לָהֶם כִּנּוּי נְדָבָה, וְהַטַּעַם עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא, תרומה) כִּי צָפָה יַעֲקֹב אָבִינוּ וְכוּ׳ צִוָּה וּנְטָעוּם לְצָרְכֵי הַמִּשְׁכָּן, וְלָזֶה לֹא אָמַר אֶלָּא וְכֹל אֲשֶׁר נִמְצָא אִתּוֹ עֲצֵי שִׁטִּים וְגוֹ׳ הֵבִיאוּ, וְדִקְדֵּק לוֹמַר לְכָל מְלֶאכֶת הָעֲבוֹדָה לְצַדֵּק דְּבָרֵינוּ, כִּי מְצִיאַת עֲצֵי שִׁטִּים בְּיָדָם הָיָה לְצָרְכֵי מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, שֶׁאִם לֹא כֵן לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר כֵּן, וְעוֹד הָיָה לוֹ לְהַקְדִּים לוֹמַר הֵבִיאוּ וְאַחַר כָּךְ יֹאמַר לְכָל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, אֶלָּא לוֹמַר כִּי מְצִיאוּתָם בְּיָדָם הוּא לִמְלֶאכֶת וְגוֹ׳ וְהֵם לֹא עָשׂוּ אֶלָּא הַהֲבָאָה וַהֲוֵי כְּדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ חֶסְרוֹן כִּיס לָהֶם, וְהָבֵן. וּלְפִי מַה שֶּׁהִצַּעְנוּ יֵשׁ טַעַם נָכוֹן לָמָּה אָמַר בְּכָל פְּרָט וּפְרָט ״הֵבִיאוּ״ וְלֹא הִסְפִּיק בְּאַחַת, כִּי אֵין הַדְרָגַת הַהֲבָאָה שָׁוָה.
פסוק כז:וְהַנְּשִׂאִם וְגוֹ׳. לְצַד שֶׁבָּאוּ בָּאַחֲרוֹנָה, נִכְתְּבוּ אַחַר מַטְוֵה הָעִזִּים בְּחָכְמַת נָשִׁים.
פסוק כט:הֵבִיאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל נְדָבָה לַה׳. הַתּוֹרָה מְעִידָה עַל כְּלָלוּת יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵבִיאוּ נִדְבַת ה׳, פֵּרוּשׁ, דָּבָר הָרָאוּי לִקָּרֵא נְדָבָה.
פסוק לד:וּלְהוֹרֹת נָתַן וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁיֵּשׁ חֲכָמִים רַבִּים שֶׁתִּהְיֶה חָכְמָתָם בְּלִבָּם לְבַד שֶׁלֹּא יֵדְעוּ לְלַמְּדָהּ, לָזֶה אָמַר וּלְהוֹרֹת נָתַן בְּלִבּוֹ הִשְׂכִּיל חָכְמַת הַלִּמּוּד. עוֹד בָּא לִשְׁלֹל מַה שֶׁכָּתוּב בְּיוֹמָא לח,א שֶׁל בֵּית גַּרְמוּ לֹא רָצוּ לְלַמֵּד עַל מַעֲשֵׂה לֶחֶם הַפָּנִים, שֶׁל בֵּית אַבְטִינָס לֹא רָצוּ וְכוּ׳, וְהוֹדִיעָנוּ הַכָּתוּב כִּי עַל אֵלּוּ יֵאָמֵר (משלי י:ז) ״זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה״, כִּי הָיוּ מוֹרִים וּמְלַמְּדִים כָּל הָרוֹצֶה.
