פסוק א:וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים. אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר הָיוּ בְּרוּכִים בִּתְחִלַּת הַבְּרִיאָה, עַתָּה הָיָה לָהֶם כִּתְחִלַּת הַבְּרִיאָה כִּי נִתְחַדֵּשׁ הָעוֹלָם אַחַר שֶׁהָיָה תֹּהוּ וָבֹהוּ שֶׁהֲרֵי נִתְכַּסְּתָה הָאָרֶץ בַּמַּיִם. וְהַבְּרָכָה מַה שֶּׁאָמַר לָהֶם פְּרוּ וּרְבוּ וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם.
פסוק א:וַיֹּאמֶר לָהֶם. לְבָנָיו עַל יְדֵי נֹחַ, אוֹ גַּם בָּנָיו הָיוּ נְבִיאִים.
פסוק ב:וּמוֹרַאֲכֶם. כְּמוֹ שֶׁאָמַר בַּבְּרָכָה רִאשׁוֹנָה ״וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ״ (בראשית א:כח).
פסוק ב:וְחִתְּכֶם. שָׁרְשׁוֹ חת״ת, וְהָאֶחָד מִמֶּנּוּ, ״הֶעָשׂוּי לִבְלִי חָת״ (איוב מא:כה), כְּמוֹ פַּת, פִּתִּים, פִּתְּכֶם.
פסוק ב:בְּכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה. קָשַׁר תְּחִלָּה וּמוֹרַאֲכֶם עִם מִלַּת עַל, וְאַחַר כֵּן עִם בֵּי״ת הַשִּׁמּוּשׁ, וּשְׁנֵי הַקְּשָׁרִים נְכוֹנִים בַּלָּשׁוֹן, וְאָמַר בְּכָל חַיָּה שֶׁתִּרְמֹשׂ עַל הָאֲדָמָה.
פסוק ב:וְכֵן וּבְכָל־דְּגֵי הַיָּם. שֶׁאֵינָם רוֹמְשֵׂי הָאֲדָמָה וְאֵינָם עִמָּכֶם בַּיַּבָּשָׁה, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן בָּהֶם יִהְיֶה מוֹרַאֲכֶם כִּי בְּיֶדְכֶם נִתָּנוּ. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁזָּכַר כָּל־חַיַּת הָאָרֶץ וּבְהֵמָה וְחַיָּה בִּכְלָל, הוֹסִיף עוֹד בְּכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ לְרַבּוֹת הַשְּׁרָצִים וְהָעַקְרַבִּים, כִּי כֻלָּם רוֹמְשִׂים עַל הָאֲדָמָה וְכֻלָּם בִּכְלָל, וְאָמַר תִּרְמֹשׂ נְקֵבָה, כִּי לְכֻלָּם יֵשׁ נֶפֶשׁ חַיָּה אֲפִלּוּ לִקְטַנֵּי קְטַנִּים, כִּי כֻלָּם מִתְנוֹעֲעִים וְאֵין תְּנוּעָה בְּלֹא נֶפֶשׁ.
פסוק ג:כָּל־רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא־חַי. חָסֵר וי״ו הַשִּׁמּוּשׁ, כְּמוֹ ״שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ״ (חבקוק ג:יא), ״רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן״ (שמות א:ב) וְהַדּוֹמִים לָהֶם, וּכְאִלּוּ אָמַר כָּל־רֶמֶשׂ וַאֲשֶׁר הוּא־חַי, וְכָל־רֶמֶשׂ הוּא כּוֹלֵל כָּל חַיַּת הָאָרֶץ וְהָעוֹף, וְאָמַר אֲשֶׁר הוּא־חַי, עַל הַדָּגִים. אוֹ יִהְיֶה פֵּרוּשׁ בְּלֹא חֶסְרוֹן וי״ו, וְיִהְיֶה רֶמֶשׂ כְּלָל לַכֹּל כִּי גַּם הַדָּגִים רוֹמְשִׂים בַּמַּיִם כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״וְאֵת כָּל־נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת״ (בראשית א:כא), וְאָמַר אֲשֶׁר הוּא־חַי, כְּאִלּוּ אָמַר כָּל־רֶמֶשׂ שֶׁהוּא נֶפֶשׁ חַיָּה. כְּיֶרֶק עֵשֶׂב. שֶׁנָּתַתִּי לְאָדָם הָרִאשׁוֹן, וּפְרִי עֵץ בִּכְלָל יֶרֶק עֵשֶׂב, כִּי כָּל צוֹמֵחַ נִתַּן לְאָדָם לְאָכְלָה וּלְדוֹרוֹת הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם עַד הַמַּבּוּל, וְלֹא נָתַתִּי לָהֶם הַבָּשָׂר לֶאֱכֹל, אֲבָל לָכֶם נָתַתִּי, כְּמוֹ יֶרֶק עֵשֶׂב שֶׁהוּא מֻתָּר לָכֶם כֵּן יִהְיֶה מֻתָּר לָכֶם הַבָּשָׂר. וְיֶרֶק עֵשֶׂב פֵּרַשְׁתִּיו. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה פֵּרְשׁוּ (סנהדרין נז.) כְּיֶרֶק עֵשֶׂב וְלֹא כְּיֶרֶק גִּנָּה, מִכָּאן שֶׁנֶּאֱסַר הַגֶּזֶל עַל בְּנֵי נֹחַ.
פסוק ד:אַךְ־בָּשָׂר. אַף עַל פִּי שֶׁנָּתַתִּי לָכֶם כָּל בָּשָׂר רֶמֶשׂ לֶאֱכֹל, לֹא תֹאכְלוּ אוֹתוֹ עִם נַפְשׁוֹ שֶׁהוּא דָמוֹ, כְּלוֹמַר כָּל זְמַן שֶׁהַבָּשָׂר עִם הַנֶּפֶשׁ וְהוּא בְּעוֹדוֹ חַי, אֶלָּא קֹדֶם תִּזְבָּחוּהוּ וְאַחַר כָּךְ תֹּאכְלוּהוּ, כִּי זֶה דֶּרֶךְ אַכְזָרִיּוּת לַחְתֹּךְ בָּשָׂר מִן הַחַי וּלְאָכְלוֹ. וְנִרְאֶה כִּי לְפִיכָךְ הִתִּיר הַבָּשָׂר לְנֹחַ, לְפִי שֶׁטָּרַח בַּבְּהֵמָה וּבַחַיָּה וּבָרֶמֶשׂ וּבָעוֹף לְהַחֲיוֹת אוֹתָם בַּתֵּבָה, כִּי לְצֹרֶךְ הָאָדָם נִבְרְאוּ בֵּין לִמְלַאכְתּוֹ בֵּין לַאֲכִילָתוֹ, אֶלָּא שֶׁלֹּא הֻתַּר לַהֲמִיתָם וּלְאָכְלָם עַד נֹחַ לְפִי שֶׁטָּרַח בָּהֶם.
פסוק ה:וְאַךְ אֶת־דִּמְכֶם לְנַפְשֹׁתֵיכֶם אֶדְרֹשׁ. אַף עַל פִּי שֶׁהִתַּרְתִּי לָכֶם דַּם הַחַיָּה, לֹא הִתַּרְתִּי דִּמְכֶם לַחַיָּה, כִּי הַחַיָּה נָתַתִּי בִּרְשׁוּתְכֶם וְלֹא אֶתְכֶם בִּרְשׁוּת הַחַיָּה.
פסוק ה:וּפֵרֵשׁ לְנַפְשֹׁתֵיכֶם. שֶׁתִּהְיֶה הַמַּכָּה מַכַּת נֶפֶשׁ וָהֶרֶג, זֶה אֶדְרֹשׁ מִן הַחַיָּה, וְלֹא אִם יִהְיֶה בִּרְצוֹנִי לִנְקָמָה כְּמוֹ הַנָּבִיא אֲשֶׁר בָּא אֶל בֵּית אֵל (מלכים א יג) וְהַנְּעָרִים אֲשֶׁר הִתְקַלְּסוּ בֶּאֱלִישָׁע הַנָּבִיא (מלכים ב ב), ״וְהִשְׁלַחְתִּי בָכֶם אֶת חַיַּת הַשָּׂדֶה וְשִׁכְּלָה אֶתְכֶם״ (ויקרא כו:כב). וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה פֵּרְשׁוּ (בראשית רבה לד) אִם אָדָם יַהֲרֹג עַצְמוֹ שֶׁתִּהְיֶה נַפְשׁוֹ נֶעֱנֶשֶׁת לָעוֹלָם הַבָּא, וְאָמְרוּ יָכוֹל כְּשָׁאוּל? תַּלְמוּד לוֹמַר אַךְ. יָכוֹל כַּחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה? תַּלְמוּד לוֹמַר אַךְ.
פסוק ה:מִיַּד כָּל־חַיָּה אֶדְרְשֶׁנּוּ. שֶׁיִּתְּנֶנָּה בְּיַד חַיָּה אַחֶרֶת לְהָרְגָהּ אוֹ בְּיַד אָדָם. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין גְּמוּל וְעֹנֶשׁ לִשְׁאָר בַּעֲלֵי חַיִּים אֶלָּא לְאָדָם שֶׁהוּא בַעַל שֵׂכֶל, בְּעֵסֶק הָאָדָם יֵשׁ לָהֶם גְּמוּל וְעֹנֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הִנֵּה, מִיַּד כָּל־חַיָּה אֶדְרְשֶׁנּוּ, וְנֶאֱמַר ״וְשֹׁד בְּהֵמוֹת יְחִיתַן״ (חבקוק ב:יז) וְנֶאֱמַר בִּגְמוּל ״וְלֹא שָׁבַר אֶת־הַחֲמוֹר״ (מלכים א יג:כח).
פסוק ה:וּמִיַּד הָאָדָם. וְאַחַר כֵּן פֵּרַשׁ מִיַּד אִישׁ אָחִיו, כְּלוֹמַר אִם יַהֲרֹג אִישׁ אֶת אָחִיו אֶדְרֹשׁ נַפְשׁוֹ מֵהַהוֹרֵג בָּעוֹלָם הַזֶּה אוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא.
פסוק ו:שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ. אֲנִי אֶדְרֹשׁ דַּם הֶהָרוּג אִם אֵין עֵדִים, אֲבָל אִם יֵשׁ עֵדִים, עַל הַשּׁוֹפְטִים לַהֲרֹג הַהוֹרֵג כְּמוֹ שֶׁיִּרְאוּ מִן הַדִּין, זֶהוּ בָּאָדָם, עַל יְדֵי הַדַּיָּנִים.
פסוק ו:כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת־הָאָדָם. כִּי הוּא נִכְבָּד מִכָּל הַנִּבְרָאִים הַשְּׁפָלִים עַד שֶׁהָאֵל בְּרָאוֹ בְּצַלְמוֹ בַּשֵּׂכֶל שֶׁנָּתַן בּוֹ, לְפִיכָךְ יֵשׁ לִשְׁאָר הַנִּבְרָאִים שֶׁיִּרְאוּ מִמֶּנּוּ, וְגַם אִישׁ אֶת אָחִיו שֶׁלֹּא יַשְׁחִית גּוּפוֹ וְצַלְמוֹ, כִּי אִם יַהַרְגֵהוּ הִנֵּה הִשְׁחִית מַעֲשֵׂה הָאֵל, הַנִּכְבָּד שֶׁבַּשְּׁפָלִים, וְהוּא עָשָׂה אוֹתוֹ בְּצַלְמוֹ וְהוּא הִשְׁחִיתוֹ, הִנֵּה עָשָׂה זֶה כְּנֶגֶד הָאֵל לְבַטֵּל מַעֲשָׂיו. וְאַף בַּפְּחוּתִים מִן הָאָדָם לֹא הָיָה רְשׁוּת לְאָדָם לְהַשְׁחִיתָם עַד שֶׁצִּוָּה הָאֵל לְנֹחַ, וְגַם בַּצּוֹמֵחַ שֶׁהוּא פָּחוּת מִן הַחַי הָיָה צָרִיךְ מִצְוַת הָאֵל לְהַתִּירָם לְאָדָם וּלְחַוָּה כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב״ (בראשית א:כט). וְכֵן צִוָּה הָאֵל לִשְׁפֹּךְ דַּם הָאָדָם לְחֶטְאוֹ, כְּמוֹ שֶׁצִּוָּה בְּתוֹרַת מֹשֶׁה, וְזֶה בָּרְאוּיִם לְעֹנֶשׁ מִיתָה לְפִי חֶטְאָם, כָּל חוֹטֵא כָּרָאוּי לוֹ, לְפִי שֶׁהוּא הִשְׁחִית צַלְמוֹ תְּחִלָּה בְּעָבְרוֹ מִצְוַת הָאֵל, וְהִנֵּה אֵין צֶלֶם אֱלֹהִים וְשֵׂכֶל לְעוֹבֵר, כִּי הַשֵּׂכֶל יִגְזֹר שֶׁיִּשְׁמֹר הָעֶבֶד מִצְוַת אֲדוֹנָיו גַּם שִׂכְלוֹ יִמְנַע אוֹתוֹ הַחֵטְא כָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁהוּא מִצְוַת הָאָדוֹן.
פסוק ז:וְאַתֶּם פְּרוּ וּרְבוּ. וּבְבֵרֵאשִׁית רַבָּה (לד) אָמַר, ״וַיֹּאמֶר לָהֶם פְּרוּ וּרְבוּ״, אַחַר שֶׁמְּנָעָם מִשְּׁפִיכַת הַדָּם שֶׁהוּא חֻרְבַּן הָעוֹלָם הַזֶּה, הִזְהִיר בִּפְרִיָּה וּרְבִיָּה לְיִשּׁוּב הָעוֹלָם. שִׁרְצוּ. עִנְיַן הַשְּׁרִיצָה הוּא רֹב הַהוֹלָדָה כְּמוֹ הַשְּׁרָצִים שֶׁהֵם לָרֹב, וְכֵן ״וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ״ (שמות א:ז), וּבִמְקוֹם שֶׁאָמַר בְּבִרְכַּת אָדָם ״וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ״ אָמַר הֵנָּה שִׁרְצוּ בָאָרֶץ, וְאָמַר עוֹד וּרְבוּ בָהּ, לְפִי שֶׁהַיּוֹצְאִים מִן הַתֵּבָה הָיוּ מְעֻטִּים, נֹחַ וּבָנָיו לְבַד, כָּפַל עִנְיַן הַבְּרָכָה לָהֶם לְחַזֵּק הַדָּבָר כְּמִנְהָג.
פסוק ח:וַיֹּאמֶר אֶל־נֹחַ וְאֶל־בָּנָיו. אֶפְשָׁר שֶׁגַּם בָּנָיו הָיוּ נְבִיאִים, אוֹ אָמַר לְנֹחַ שֶׁיֹּאמַר לְבָנָיו כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי לְמַעְלָה. וְטַעַם אִתּוֹ שֶׁיֵּדְעוּ הוּא וְהֵם הַבְטָחַת הָאֵל לָהֶם וּלְכָל שְׁאָר הַנִּבְרָאִים בָּאָרֶץ.
פסוק ט:וַאֲנִי הִנְנִי מֵקִים. וָי״ו וַאֲנִי מוֹסִיף עַל מַה שֶּׁאָמַר ״וְאַתֶּם פְּרוּ וּרְבוּ״ (בראשית ט:ז), כְּלוֹמַר אַתֶּם תִּתְעַסְּקוּ בְּיִשּׁוּב הָעוֹלָם וַאֲנִי גַּם כֵּן אֲקַיְּמֶנּוּ שֶׁלֹּא יִכָּרֵת עוֹד יִשּׁוּבוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְהַבְּרִית וְהַשְּׁבוּעָה הֵם דְּבָרוֹ שֶׁהוּא קַיָּם לְעוֹלָם, ״לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב וּבֶן אָדָם וְיִתְנֶחָם״ (במדבר כג:יט).
פסוק י:וְאֵת כָּל־נֶפֶשׁ הַחַיָּה אֲשֶׁר אִתְּכֶם. שֶׁהָיְתָה אִתְּכֶם בַּתֵּבָה, זֶהוּ שֶׁפֵּרַשׁ אַחֲרֵי כֵן מִכֹּל יֹצְאֵי הַתֵּבָה, כְּלוֹמַר מִכָּל הַמִּינִים שֶׁיָּצְאוּ מִן הַתֵּבָה אֲנִי אוֹמֵר שֶׁיִּהְיֶה בְּרִיתִי עִמָּהֶם שֶׁלֹּא לְשַׁחֲתָם עוֹד; וְאָמַר עוֹד לְכֹל חַיַּת הָאָרֶץ, לְתוֹסֶפֶת בֵּאוּר. וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה (לד) מְפָרֵשׁ, לְכֹל חַיַּת הָאָרֶץ בָּא לְהָבִיא תּוֹלְדוֹתֵיהֶם כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״וְאֶת־זַרְעֲכֶם אַחֲרֵיכֶם״ (בראשית ט:ט) גַּם כֵּן לְהַבְטִיחַ תּוֹלְדוֹת הַחַיּוֹת, וְאָמַר וּלְכֹל חַיַּת הָאָרֶץ וּלְפֵרוּשׁ זֶה יִהְיֶה פֵּרוּשׁ מִכֹּל יֹצְאֵי הַתֵּבָה אֲנִי מֵקִים בְּרִיתִי וְיִהְיֶה קַיָּם לְעוֹלָם לְכֹל חַיַּת הָאָרֶץ.
פסוק יא:וַהֲקִמֹתִי. לְמַעְלָה אָמַר ״הִנְנִי מֵקִים אֶת־בְּרִיתִי״ (בראשית ט:ט) וְלֹא פֵּרֵשׁ עַל מָה הוּא הַבְּרִית, וְעַתָּה פֵּרֵשׁ שֶׁלֹּא יִכָּרֵת כָּל־בָּשָׂר מִמֵּי הַמַּבּוּל. וְאָמַר כָּל־בָּשָׂר כְּמוֹ שֶׁנַּת הַמַּבּוּל, אֲבָל קְצָת בָּשָׂר יִכָּרֵת פְּעָמִים מִמָּטָר סוֹחֵף כְּפִי הָעֹנֶשׁ וְהַגְּזֵרָה. וְלֹא־יִהְיֶה עוֹד מַבּוּל, גַּם הִבְטִיחָם שֶׁלֹּא יִהְיוּ גְּשָׁמִים רַבִּים עוֹד כְּמוֹ שֶׁהָיוּ. לְשַׁחֵת הָאָרֶץ כִּי אִם יִהְיוּ בְּלֹא סָפֵק יְשַׁחֲתוּ הָאָרֶץ.
פסוק יב:וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים. פֵּרַשׁ לְנֹחַ וּלְבָנָיו, זֶה הָאוֹת אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם שֶׁלֹּא תִּפְחֲדוּ מִמַּבּוּל מַיִם כְּשֶׁאַמְטִיר עַל הָאָרֶץ, וְזֶה הָאוֹת יִהְיֶה לְדֹרֹת עוֹלָם.
פסוק יג:אֶת־קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן. אָמַר קַשְׁתִּי עִם הַכִּנּוּי לְפִי שֶׁהוּא הָאוֹת שֶׁלּוֹ שֶׁנָּתַן לְתוֹלְדוֹת הָאָרֶץ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר בֵּינִי וּבֵין הָאָרֶץ; אוֹ אָמַר קַשְׁתִּי לְעִנְיָן שֶׁאָמַר בִּנְבוּאַת יְחֶזְקֵאל ״כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת״ (יחזקאל א:כח) וּלְעִנְיָן זֶה אָמְרוּ בְּבֵרֵאשִׁית רַבָּה (לה) אֶת־קַשְׁתִּי דָּבָר הַמּוֹקֵשׁ לִי; וְהַקֶּשֶׁת הוּא כְּדִבְרֵי חַכְמֵי הַמֶּחְקָר מִנִּצּוֹץ הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁמְּלַהֵט כְּנֶגֶד הֶעָנָן אַחַר הַמָּטָר, וְתֵרָאֶה זֶה הַקֶּשֶׁת בַּגְּוָנִים הָהֵם וְעַתָּה אַחַר הַמַּבּוּל חִזֵּק הָאֵל אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ לְלַהֵט יוֹתֵר בֶּעָנָן [כִּי נִרְאֶה יִהְיֶה לְעוֹלָם], כְּדִבְרֵי הֶחָכָם רַבִּי אַבְרָהָם בֶּן עֶזְרָא שֶׁכָּתַב כֵּן בְּשֵׁם גָּאוֹן, וּכְשֶׁיִּרְאוּהָ בְּנֵי אָדָם יִזְכְּרוּ שֶׁהוּא אוֹת הַבְּרִית שֶׁנָּתַן הָאֵל לָהֶם וְלֹא יִפְחֲדוּ מֵהַמַּבּוּל.
פסוק יג:נָתַתִּי. כְּמוֹ אֶתֵּן עַל דֶּרֶךְ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ, וְכֵן ״נָתַתִּי כֶּסֶף הַשָּׂדֶה״ (בראשית כג:יג). וְיֵשׁ לְפָרֵשׁ נָתַתִּי כְּמַשְׁמָעוֹ, כְּדִבְרֵי הַגָּאוֹן רַבִּי סַעַדְיָה, כְּלוֹמַר הַקֶּשֶׁת שֶׁנָּתַתִּי בַּטֶּבַע בֶּעָנָן יִהְיֶה לָכֶם לְאוֹת, כִּי לְעוֹלָם כְּשֶׁיִּכְלֶה הַגֶּשֶׁם תֵּרָאֶה הַקֶּשֶׁת, אֲבָל בִּימֵי הַמַּבּוּל לֹא נִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת כִּי לֹא נִכְלָה הַגֶּשֶׁם כָּל אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה, וְהִבְטִיחָם הָאֵל כִּי לְעוֹלָם יִרְאוּ קֶשֶׁת בֶּעָנָן, וְזֶה יִהְיֶה לָכֶם אוֹת כִּי לֹא יִהְיֶה מַבּוּל לְשַׁחֵת הָאָרֶץ. וּבְבְרֵאשִׁית רַבָּה (שם) נָתַתִּי, מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית לְפִי שֶׁאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, וְשָׁנָה וְשִׁלֵּשׁ עִנְיַן הַקֶּשֶׁת בָּעִנְיָן לְחַזֵּק הָאוֹת בְּלִבָּם.
פסוק יד:וְהָיָה בְּעַנְנִי עָנָן. אֲנִי אֲעַנֵּן עַל יְדֵי סִבּוֹת אֶמְצָעִיּוֹת שֶׁצִּוִּיתִי.
פסוק יד:בְּעַנְנִי. קַל הַנּוּ״ן, וְרַבִּים מֵהַדָּגוּשׁ יָבוֹאוּ קַלִּים, וְאָמַר עָנָן אַחַר בְּעַנְנִי לְחַזֵּק הַפְּעֻלָּה כְּמוֹ ״מְקַרְקֵר קִיר״ (ישעיהו כב:ה) ״וַתַּשְׁרֵשׁ שָׁרָשֶׁיהָ״ (תהלים פ:י) ״וַיָּצָם דָּוִד צוֹם״ (שמואל ב יב:טז) וְהַדּוֹמִים לָהֶם רַבִּים.
פסוק יד:וְנִרְאֲתָה. לִבְנֵי אָדָם.
פסוק טו:וְזָכַרְתִּי. דִּבְּרָה תּוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם, כִּי אֵין שִׁכְחָה לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדוֹ, וְכֵן ״וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקֹב״ (ויקרא כו:מב), ״לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם״ (בראשית ט:טז), ״וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר״ (ויקרא כו:מב), וְהַדּוֹמִים לָהֶם, הַכֹּל הוּא דֶּרֶךְ מָשָׁל כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם.
פסוק טו:וְלֹא־יִהְיֶה עוֹד הַמַּיִם. כְּמוֹ ״יֻתַּן מַיִם״ (ויקרא יא:לח).
פסוק טו:לְמַבּוּל. שֶׁיִּהְיֶה לָרֹב עַד שֶׁיִּקָּרֵא מַבּוּל, וּמִלַּת מַבּוּל פֵּרַשְׁנוּהָ.
פסוק טז:וְהָיְתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן. תִּהְיֶה בּוֹ לְאוֹת. וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר, עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ, וְהֶחָכָם רַבִּי אַבְרָהָם בֶּן עֶזְרָא פֵּרֵשׁ שֶׁהִיא תָּמִיד בֶּעָנָן בְּכֹחַ שֶׁלֹּא יִרְאֶה אוֹתָהּ אֶלָּא הָאֵל קֹדֶם צֵאתָם לַפֹּעַל.
פסוק טז:בֵּין אֱלֹהִים. כְּאִלּוּ אָמַר ״בֵּינִי״, כְּמוֹ שֶׁאָמַר לְמַעְלָה, וְכֵן ״וְאֶל מֹשֶׁה אָמַר עֲלֵה אֶל ה׳״ (שמות כד:א) וְהַדּוֹמִים לוֹ; וְאָמַר אֱלֹהִים שֶׁפֵּרוּשׁוֹ דַּיָּן וּמַנְהִיג, רוֹצֶה לוֹמַר כִּי כְּשֶׁהָיָה הַדּוֹר רָע שֶׁרָאוּי לְדוּנָם בְּרִשְׁעָם וּלְהַשְׁחִיתָם אֶזְכֹּר הַבְּרִית וְאֶחְדַּל מִלְּהַשְׁחִיתָם.
פסוק יז:וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים. שִׁלֵּשׁ עוֹד הַמַּאֲמָר לְנֹחַ לְחַזֵּק לִבּוֹ וּלְהַבְטִיחוֹ הַבְטָחָה גְּמוּרָה בָּזֶה. וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה: שֵׁשׁ בְּרִיתוֹת הַכְּתוּבִים בָּאוּ כְּנֶגֶד שֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית, וְאִם תֹּאמַר שִׁבְעָה? הָרִאשׁוֹן צָרִיךְ לְגוּפוֹ.
פסוק יח:וַיִּהְיוּ בְּנֵי־נֹחַ. רוֹצֶה לוֹמַר לוֹמַר, כְּשֶׁיָּצְאוּ מִן הַתֵּבָה לֹא הָיָה לָהֶם תּוֹלָדוֹת, וְאַחַר כֵּן הוֹלִידוּ, עַד שֶׁמֵּהֶם נָפְצָה כָּל הָאָרֶץ.
פסוק יח:וְחָם הוּא אֲבִי כְנָעַן. אָמַר זֶה לְעִנְיַן הַסִּפּוּר שֶׁרוֹצֶה לְסַפֵּר מֵעִנְיַן נֹחַ עַל דְּבַר הַיַּיִן.
פסוק יט:נָפְצָה. שָׁרְשׁוֹ נפ״ץ וְהוּא פֹּעַל עוֹמֵד, וְכֵן ״כִּי נָפַץ הָעָם מֵעָלַי״ (שמואל א יג:יא), וְאָמַר נָפְצָה עַל מַה שֶּׁהָיָה אַחַר דּוֹר הַפְּלָגָה.
פסוק כ:וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה. כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בְּפָרָשָׁה רִאשׁוֹנָה, כִּי נֹחַ הִתְעַסֵּק בַּעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה וְהִתְחַכֵּם בָּהּ, וְעַתָּה אַחַר הַמַּבּוּל הִתְחַכֵּם עוֹד לִנְטֹעַ הַגְּפָנִים רַבִּים יַחַד וְלַעֲשׂוֹת מִן הָעֲנָבִים יַיִן, כִּי עַד הֵנָּה לֹא הָיוּ שׁוֹתִים יַיִן אֶלָּא אוֹכְלִים הָעֲנָבִים כִּשְׁאָר הַפֵּרוֹת. וְנֹחַ הָיָה תְּחִלָּה לְנוֹטְעֵי כֶרֶם. וּמַה שֶּׁאָמַר וַיָּחֶל... וַיִּטַּע, פֵּרוּשׁ וַיָּחֶל לָטַעַת וַיִּטַּע, כִּי עַל הַתְּכוּנָה הַמָּקוֹר דָּבֵק עִם לְשׁוֹן תְּחִלָּה, כְּמוֹ ״אוֹתוֹ הֵחֵל לִבְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ״ (שמואל א יד:לה), ״אָחֵל תֵּת פַּחְדְּךָ״ (דברים ב:כה), ״הוּא הֵחֵל לִהְיוֹת גִּבּוֹר בָּאָרֶץ״ (בראשית י:ח). אוֹ פֵרוּשׁוֹ, הֵחֵל בָּעֲבוֹדָה הַזֹּאת וְנָטַע כֶּרֶם כְּמוֹ וַיָּחֶל לִיטֹעַ, ״וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה״ (בראשית כח:י) לָלֶכֶת לְחָרָן וְהָלַךְ. וְהָיָה הַסִּפּוּר הַזֶּה לִשְׁנֵי הָעִנְיָנִים, הָאֶחָד לָמָּה כְּנַעַן וְזַרְעוֹ הָיוּ מְקֻלָּלִים כְּמוֹ שֶׁרָאִינוּ שֶׁהָיוּ הָאָבוֹת מוֹאֲסִים וּמַרְחִיקִים מְאֹד מִלְּהִתְחַתֵּן עִמָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁצִּוָּה אַבְרָהָם אֶת עַבְדּוֹ, וְיִצְחָק וְרִבְקָה אֶת יַעֲקֹב, וְסִפֵּר בָּזֶה כִּי חָם הָיָה רַע בָּאַחֲרוֹנָה, כִּי מִתְּחִלָּה הָיָה הַדִּבּוּר עִמּוֹ כְּמוֹ שֶׁאָמַר וְאֶל בָּנָיו כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ, וּכְנַעַן בְּנוֹ רַע מִמֶּנּוּ, לְפִיכָךְ אָמַר אֲבִי כְנָעַן. וְרָאָה הָאֵל כִּי זֶרַע כְּנַעַן עָתִיד לִהְיוֹת רַע, וְנָתַן בְּפִי נֹחַ לְקַלְּלוֹ כִּי נָבִיא הָיָה וְנִתְקַיְּמוּ קִלְלָתוֹ. וְעוֹד הָיָה הַסִּפּוּר הַזֶּה לְהַזְהִיר עַל מִשְׁתֵּה הַיַּיִן וְשֶׁלֹּא לִשְׁגּוֹת בּוֹ, כִּי הוּא מַפְסִיד הַדַּעַת, כִּי אִם יִשְׁתֵּהוּ חַי וְיִשְׁתַּכֵּר מִמֶּנּוּ יִנְגַב הַמֹּחַ מִבִּלְבּוּל הַמַּחֲשָׁבָה וְיָבוֹא לִידֵי שִׁגָּעוֹן, וְכַמָּה הִפְלִיג שְׁלֹמֹה בִּגְנוּתוֹ (משלי כג) וְכֵן הַנְּבִיאִים, לְפִיכָךְ בָּא סִפּוּר מִמֶּנּוּ בַּתּוֹרָה לְסַפֵּר בִּגְנוּתוֹ, כִּי הָרִאשׁוֹן שֶׁשָּׁתָה מִמֶּנּוּ נִשְׁתַּכֵּר בּוֹ וְנִשְׁתַּבְּשָׁה דַּעְתּוֹ עַד שֶׁנִּתְגַּלָּה עֶרְוָתוֹ וְהוּא לֹא יָדַע.
פסוק כא:וַיֵּשְׁתְּ מִן־הַיַּיִן. שָׁתָה בְּלֹא מִדָּה עַד שֶׁנִּשְׁתַּכֵּר וְנִתְבַּזָּה.
פסוק כא:וַיִּתְגַּל. מֵעַצְמוֹ.
פסוק כא:בְּתוֹךְ אָהֳלֹה. בְּהֵ״א כָּתוּב, וְרַבִּים כָּמוֹהוּ הֵ״א בִּמְקוֹם וָי״ו. וְיֵשׁ דְּרָשׁ (בראשית רבה לו) רֶמֶז לַעֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים שֶׁנִּקְרְאוּ אָהֳלָה שֶׁגָּלוּ עַל עִסְקֵי הַיַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שִׁכּוֹרֵי אֶפְרָיִם״ (ישעיהו כ״ח:א), וְנֶאֱמַר (עמוס ו:ו): ״הַשֹּׁתִים בְּמִזְרְקֵי יָיִן״.
פסוק כב:וַיַּרְא חָם אֲבִי כְנָעַן. בָּזֶה הָיָה אֲבִי כְנָעַן שֶׁלֹּא כִּסָּה עֶרְוַת אָבִיו, וְהָיָה רַע אֲבִי רָע; וְעוֹד רָעָה אַחֶרֶת עָשָׂה שֶׁהָלַךְ וְהִגִּיד לִשְׁנֵי אֶחָיו כְּשׂוֹחֵק וּמְהַתֵּל בְּאָבִיו.
פסוק כג:וַיִּקַּח שֵׁם וָיֶפֶת. כְּמוֹ ״וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן״ (שמות ו:י), הָיוּ זְרִיזִים לִכְבוֹד אֲבִיהֶם לְכַסּוֹת עֶרְוָתוֹ, וְעוֹד עָשׂוּ בְּעִנְיָן שֶׁלֹּא יִרְאוּהוּ כְּלָל.
פסוק כד:וַיִּיקֶץ. כִּי הַשִּׁכְרוּת תְּבַטֵּל הַרְגָּשׁוֹת הָאָדָם כְּמוֹ הַשֵּׁנָה, לְפִיכָךְ נוֹפֵל בּוֹ לְשׁוֹן הֲקָצָה וְהָעֵרָה.
פסוק כד:וַיִּקֶץ. (לפי המסורה בשני יודי״ן. עין) בְּיוֹ״ד אֵיתָן לְבַד, וְיוֹ״ד הַשֹּׁרֶשׁ נֶעְלֶמֶת.
פסוק כד:אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ בְּנוֹ הַקָּטָן. אִם נֹאמַר כִּי עַל חָם אָמַר, יִהְיֶה פֵּרוּשׁ הַקָּטָן, הַפָּחוּת, כִּי חָם לֹא הָיָה קָטָן בְּשָׁנִים לְפִי זִכְרוֹנָם בְּכָל מָקוֹם; וּמָה עָשָׂה לוֹ, שֶׁהָלַךְ וְהִגִּיד לְאֶחָיו וְלֹא כִּסָּה עֶרְוָתוֹ, וְאִם תֹּאמַר לָמָּה קִלֵּל כְּנַעַן? רָאָה בִּנְבוּאָה כִּי רַע יִהְיֶה הוּא וְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם, וְלֹא קִלֵּל חָם, לְפִי שֶׁהָאֵל בֵּרְכוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת נֹחַ וְאֶת בָּנָיו״ (בראשית ט:א) וְלֹא רָאוּי לְקַלֵּל מַה שֶּׁהָאֵל בֵּרַךְ. וְכֵן פֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה לו:ז) וְכֵן אָמְרוּ, חָם חָטָא וּכְנַעַן נִתְקַלֵּל? אֶלָּא לְפִי שֶׁבֵּרְכוֹ הָאֵל, אָמַר, לֹא תָנוּחַ קְלָלָה בִּמְקוֹם בְּרָכָה. וְיֵשׁ מֵהֶם שֶׁאָמְרוּ, כִּי כְּנַעַן רָאָה תְּחִלָּה וְהִגִּיד לְחָם לְפִיכָךְ תָּלָה הַקַּלְקָלָה בַּמְקֻלְקָל. וּמֵהֶם אָמְרוּ כִּי כְּנַעַן סֵרְסוֹ וּבְנוֹ הַקָּטָן אָמַר עַל כְּנַעַן כִּי בֶּן בְּנוֹ יִקָּרֵא בְּנוֹ וְהוּא הָיָה הַקָּטָן מִבְּנֵי חָם.
פסוק כה:וַיֹּאמֶר אָרוּר כְּנָעַן. קִלֵּל כְּנַעַן עַל יְדֵי נְבוּאָה, כִּי נִתְקַיְּמָה בּוֹ קִלְלָתוֹ, וְהָאָבוֹת הָיוּ נִזְהָרִים מִלְּהִתְחַתֵּן בִּכְנַעַן מִפְּנֵי שֶׁהָיָה מְקֻלָּל.
פסוק כה:עֶבֶד עֲבָדִים. כִּי גַּם אֶחָיו יִהְיוּ עֲבָדִים, וְהוּא יִהְיֶה עֶבֶד לָהֶם, כָּל שֶׁכֵּן לִבְנֵי שֵׁם וָיֶפֶת.
פסוק כו:וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ ה׳ אֱלֹהֵי שֵׁם. אָמַר זֶה בְּדֶרֶךְ נְבוּאָה, וְזָכַר שֵׁם הַמְיֻחָד עִם שֵׁם כִּי רָאָה בְּזֶרַע שֵׁם יִהְיוּ עַם מְיֻחָד עוֹבְדִים הַשֵּׁם מְיֻחָד וְיִקָּרֵא אֱלֹהִים לָהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב״ (שמות ג:ו), וְאָמַר עַל הָעָם בְּיִחוּד ״אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל״ (שמות ה:א).
פסוק כו:וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָמוֹ. לְזֶרַע שֵׁם.
פסוק כז:יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת. מְתַרְגְּמִין: ״יַרְחִיב״. יַפְתְּ שָׁרְשׁוֹ פת״ה מִבִּנְיַן הַפְעִיל בְּשֶׁקֶל ״וּמְלָכִים יַרְדְּ״ (ישעיהו מא:ב). אָמַר, הָאֱלֹהִים יַרְחִיב אֶת גְּבוּלוֹ וּבִרְכָתוֹ, אַף עַל פִּי כֵן מִשְׁכַּן כְּבוֹדוֹ לֹא יִהְיֶה אֶלָּא בְּאָהֳלֵי־שֵׁם, וְהוּא רֶמֶז לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ מִזֶּרַע שֵׁם. וְשָׁכַן כְּבוֹד הָאֵל בֵּינֵיהֶם בַּמִּדְבָּר וּבְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁאָמַר (שמות כט:מה) ״וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, וְאָמַר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ (שמות לג:טז) ״וְנִפְלִינוּ אֲנִי וְעַמְּךָ מִכָּל הָעָם״.
פסוק כז:וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָמוֹ. לִבְנֵי יֶפֶת גַּם כֵּן יִהְיֶה עֶבֶד.
פסוק כח:וַיְחִי־נֹחַ. כְּבָר כָּתַבְנוּ כִּי הַסִּפּוּר הַשָּׁנִים בְּאֵלֶּה הַנִּזְכָּרִים שְׁנוֹתֵיהֶם לְהוֹדִיעַ תְּחִלַּת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם לְכָל דּוֹר וָדוֹר, כִּי הַמְּסַפֵּר יוֹדֵעַ מִסִּפּוּר הַתּוֹרָה וּמִמִּסְפָּר הַנִּכְתָּב בַּנְּבִיאִים.
