פסוק ב:נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא. מָצִינוּ שְׁלֹשָׁה לְשׁוֹנוֹת בַּחוֹטְאִים: כִּי, אִם, אֲשֶׁר. בְּיָחִיד הַחוֹטֵא כְּתִיב ״נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא״, וּבְרַבִּים הַחוֹטְאִים נֶאֱמַר (ד יג) ״וְאִם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִשְׁגּוּ״, וּבְנָשִׂיא כְּתִיב (ד כב) ״אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא״. וְאָמְרוּ הַמְפָרְשִׁים שֶׁלְּשׁוֹן ״כִּי״ מוֹרֶה יוֹתֵר עַל וַדָּאוּת מִן לְשׁוֹן אִם, וּלְשׁוֹן אֲשֶׁר מוֹרֶה יוֹתֵר עַל וַדָּאוּת מִן לְשׁוֹן כִּי. לְפִיכָךְ בְּחֵטְא הָרַבִּים שֶׁהוּא דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מָצוּי שֶׁרַבִּים יַסְכִּימוּ עַל הַחֵטְא, לְכָךְ נֶאֱמַר ״אִם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִשְׁגּוּ״, שֶׁהוּא מוֹרֶה עַל הַסָּפֵק. וְכֵן בְּכֹהֵן מָשׁוּחַ נֶאֱמַר (ד ג) ״אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא״, כִּי רָחוֹק הוּא וּבִלְתִּי שָׁכִיחַ שֶׁהַכֹּהֵן הַמָּשׁוּחַ אוֹ רַבִּים יֶחֱטָאוּ. אֲבָל סְתָם יָחִיד בְּנָקֵל יָבֹא לִידֵי חֵטְא, עַל כֵּן נֶאֱמַר ״נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא״, שֶׁלְּשׁוֹן ״כִּי״ מוֹרֶה עַל דָּבָר שֶׁקָּרוֹב לְוַדַּאי שֶׁיִּהְיֶה כֵן. אֲבָל הַנָּשִׂיא הַמִּתְנַשֵּׂא לְכָל רֹאשׁ וְנוֹהֵג נְשִׂיאָתוֹ בְּרָמָה, מִתּוֹךְ רוּם לְבָבוֹ וַדַּאי יָבֹא לִידֵי חֵטְא, לְכָךְ נֶאֱמַר ״אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא״, כִּי לְשׁוֹן ״אֲשֶׁר״ מוֹרֶה עַל דָּבָר שֶׁוַּדַּאי יִהְיֶה וְאֵין בּוֹ סָפֵק. וְכֵן תִּמְצָא בְּסֵפֶר הַזֹּהַר וּבְרַבֵּנוּ בְּחַיֵּי וּבְתוֹלְדוֹת יִצְחָק. וְקָשֶׁה לִי עַל זֶה, אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר (ד כז) ״וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא״, לָמָּה הִזְכִּיר אֵצֶל הַיָּחִיד פַּעַם לְשׁוֹן ״אִם״ וּפַעַם לְשׁוֹן ״כִּי״? וְעוֹד קָשֶׁה, לָמָּה אָמַר ״נֶפֶשׁ אַחַת״, כִּי בְּאָמְרוֹ ״נֶפֶשׁ״ יָדַעְנוּ שֶׁהִיא אַחַת וְלֹא שְׁתַּיִם? וְאִם דֶּרֶךְ הַכָּתוּב לוֹמַר ״נֶפֶשׁ אַחַת״, אִם כֵּן לָמָּה אָמַר ״נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא״ וְלֹא אָמַר אַחַת?
פסוק ב:וְנִרְאֶה לוֹמַר שֶׁבְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁכָּל יָחִיד הַחוֹטֵא בִּשְׁגָגָה, חוֹטֵא בִּדְבָרִים שֶׁהוּא רוֹאֶה רַבִּים נִכְשָׁלִים וְאֵינָן נִזְהָרִים בַּדָּבָר הַהוּא, עַל כֵּן הוּא טוֹעֶה לוֹמַר שֶׁלֹּא יִקְרֵהוּ עָוֹן בַּדָּבָר, וּמִעוּטָא דְּמִעוּטָא הוּא שֶׁיֵּשׁ לְךָ אֵיזֶה יָחִיד חוֹטֵא אַף בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה רַבִּים נִכְשָׁלִים בַּדָּבָר הַהוּא וְהוּא יָחִיד בַּדָּבָר, וְזֶה דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שָׁכִיחַ וְדַעְתּוֹ חִיצוֹנִית. לְכָךְ נֶאֱמַר (ד כז) ״וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא״, רָצָה לוֹמַר שֶׁיִּהְיֶה הַחוֹטֵא נֶפֶשׁ אַחַת לְבַד וְלֹא יִהְיֶה לוֹ דִּמְיוֹן וְחָבֵר בֵּין הַבְּרִיּוֹת, זֶה דָּבָר בִּלְתִּי שָׁכִיחַ, עַל כֵּן נֶאֱמַר בּוֹ לְשׁוֹן ״אִם״, הַמּוֹרֶה עַל הַסָּפֵק, כְּדֶרֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר בְּכֹהֵן מָשׁוּחַ וּבַסַּנְהֶדְרִין. אֲבָל כְּשֶׁאָמַר ״נֶפֶשׁ כִּי תֶחְטָא״ לֹא הִזְכִּיר לְשׁוֹן ״אַחַת״ לְפִי שֶׁזֶּה מְדַבֵּר בְּיָחִיד הַחוֹטֵא בִּדְבָרִים שֶׁרוֹאֶה שֶׁרַבִּים אֵינָן נִזְהָרִים בּוֹ, עַל כֵּן הַדָּבָר שָׁכִיחַ וְקָרוֹב לְוַדַּאי שֶׁגַּם הוּא יִכָּשֵׁל בּוֹ, לְכָךְ נֶאֱמַר בּוֹ לְשׁוֹן ״כִּי״. וְכִדְמוּת רְאָיָה לָזֶה מַה שֶּׁנֶּאֱמַר ״וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה מֵעַם הָאָרֶץ״, רָצָה לוֹמַר שֶׁהוּא נִבְדָּל בְּחֵטְא זֶה מִן עַם הָאָרֶץ שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה אֲחֵרִים עוֹשִׂים וְעוֹשֶׂה, אֲבָל אֵצֶל לְשׁוֹן ״כִּי״ לֹא נֶאֱמַר ״מֵעַם הָאָרֶץ״.
פסוק ב:וְעַל צַד הָרֶמֶז יֵשׁ לוֹמַר שֶׁלְּכָךְ נֶאֱמַר ״בִּשְׁגָגָה מֵעַם הָאָרֶץ״, לוֹמַר לְךָ דַּוְקָא אֵצֶל עַם הָאָרֶץ נֶחְשָׁב לִשְׁגָגָה אֲבָל שִׁגְגַת תַּלְמִיד חָכָם עוֹלָה זָדוֹן, וְהוּא רֶמֶז נָכוֹן. וּמַה שֶׁנֶּאֱמַר ״וְאִם נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא״ (ה יז) הִזְכִּיר ״אִם״ וְ״כִי״, לְפִי שֶׁזֶּה מְדַבֵּר בְּאָשָׁם תָּלוּי, וְהִזְכִּיר בּוֹ לְשׁוֹן ״כִּי״, לְפִי שֶׁמְּדַבֵּר בְּיָחִיד הַקָּרוֹב לְוַדַּאי שֶׁיָּבֹא לִידֵי חֵטְא. אָמְנָם מִצַּד עֶצֶם הַחֵטְא הִזְכִּיר לְשׁוֹן ״אִם״, כִּי חֵטְא כָּזֶה אֵינוֹ שָׁכִיחַ שֶׁיִּהְיוּ לְפָנָיו שְׁתֵּי חֲתִיכוֹת אַחַת שֶׁל שֻׁמָּן וְכוּ׳. דָּבָר אַחֵר, לְכָךְ נֶאֱמַר ״וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא״, לְפִי שֶׁמְּדַבֵּר בְּיָחִיד הַפּוֹרֵשׁ עַצְמוֹ מִן הַצִּבּוּר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״מֵעַם הָאָרֶץ״, שֶׁהוּא פּוֹרֵשׁ עַצְמוֹ מֵעַם הָאָרֶץ וְאֵינוֹ יוֹשֵׁב בְּתוֹךְ עַמֵּי הָאָרֶץ, כִּי הוּא יָרֵא פֶּן יִלְמֹד מִמַּעֲשֵׂיהֶם, וְאֵינוֹ בָּזֶה קָרוֹב לְוַדַּאי שֶׁיָּבֹא לִידֵי חֵטְא, עַל כֵּן נֶאֱמַר לְשׁוֹן ״אִם״ הַמּוֹרֶה עַל הַסָּפֵק.
פסוק כ:וְנִסְלַח לָהֶם. מַה שֶּׁלֹּא נֶאֱמַר לְשׁוֹן סְלִיחָה בְּכֹהֵן הַמָּשׁוּחַ כְּדֶרֶךְ שֶׁהִזְכִּיר לְשׁוֹן סְלִיחָה בְּקָהָל וְנָשִׂיא וְיָחִיד, פֵּרֵשׁ הָרַמְבַּ״ן שֶׁלְּרֹב מַעֲלַת הַכֹּהֵן לֹא יִתְכַּפֵּר לְגַמְרֵי, כִּי מַלְאַךְ ה׳ צְבָאוֹת הוּא (מלאכי ב יז) וְגָדוֹל עֲוֹנוֹ מִנְּשֹׁא, עַד שֶׁיִּתְפַּלֵּל וְיִתְחַנֵּן לֵאלֹהָיו. וּמהרי״א כָּתַב שֶׁמַּה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּחַטַּאת הַקָּהָל ״וְנִסְלַח לָהֶם״ קָאֵי עַל הַכֹּהֵן וְעַל הַקָּהָל, וְכוֹלְלָם יַחַד לְפִי שֶׁשְּׁנֵיהֶם חָטְאוּ בִּדְבַר הוֹרָאָה שֶׁהִתִּירוּ הָאָסוּר.
פסוק כ:וְלִי נִרְאֶה שֶׁלְּכָךְ לֹא נֶאֱמַר סְלִיחָה בְּכֹהֵן מָשׁוּחַ, לְפִי שֶׁכָּל הַמַּחֲטִיא הָרַבִּים חֵטְא הָרַבִּים תָּלוּי בּוֹ, וּבְכֹהֵן מָשׁוּחַ נֶאֱמַר ״אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא לְאַשְׁמַת הָעָם״, פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י שֶׁחֶטְאוֹ אַשְׁמַת הָעָם הוּא, שֶׁהֵם תְּלוּיִין בּוֹ לְכַפֵּר עֲלֵיהֶם וְנַעֲשָׂה מְקֻלְקָל. וְיוֹתֵר נָכוֹן לְפָרֵשׁ ״לְאַשְׁמַת הָעָם״ שֶׁהוּא בִּכְלַל מַחֲטִיא הָרַבִּים, כִּי מִמֶּנּוּ יִרְאוּ וְכֵן יַעֲשׂוּ בְּקַל וָחֹמֶר. עַל כֵּן לֹא נֶאֱמַר בּוֹ ״וְנִסְלַח לוֹ״, כִּי אע״פ שֶׁהַקָּרְבָּן יַסְפִּיק לְהָסִיר מֵעָלָיו חֶטְאוֹ וְסָר עֲוֹנוֹ, מִכָּל מָקוֹם נִשְׁאַר עֲדַיִן רֹשֶׁם חֵטְא הָרַבִּים הַתָּלוּי בּוֹ, וְלָזֶה אֵין סְלִיחָה. וְאַל תְּשִׁיבֵנִי מִמַּה שֶׁנֶּאֱמַר לְשׁוֹן סְלִיחָה בְּנָשִׂיא הַחוֹטֵא, הַיְנוּ לְפִי שֶׁאֵין לְמֵדִין מִמֶּנּוּ אֲחֵרִים כְּלָל, וְאַדְּרַבָּא תּוֹלִין חֵטְא בִּנְשִׂיאָתוֹ, לוֹמַר שֶׁבַּעֲבוּר שֶׁנָּהַג נְשִׂיאָתוֹ בְּרָמָה עַל כֵּן בָּא לִידֵי חֵטְא, כִּי הַכֹּל יוֹדְעִין שֶׁגַּסּוּת הָרוּחַ שֶׁבָּאָדָם מַעֲבִירוֹ עַל דַּעַת קוֹנוֹ, וְאִם כֵּן אֵין לְמֵדִין מִמֶּנּוּ הַחֵטְא, וְאַדְּרַבָּא שֶׁלְּמֵדִין מִמֶּנּוּ דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא״ פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י אַשְׁרֵי הַדּוֹר כו׳.
פסוק כ:וּמַה שֶׁנֶּאֱמַר לְשׁוֹן סְלִיחָה בְּפָרָשַׁת ״וְאִם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִשְׁגּוּ״. מִמַּה נַפְשָׁךְ, אִם הַפָּרָשָׁה מְדַבֶּרֶת בְּעֵדָה שְׁלֵמָה שֶׁחָטְאוּ כֻּלָּם מַמָּשׁ, אָז אֵין כָּאן מַחֲטִיאֵי הָרַבִּים, שֶׁהֲרֵי כֻּלָּם חָטְאוּ כְּאֶחָד, וְאִם הַפָּרָשָׁה מְדַבֶּרֶת בְּסַנְהֶדְרִין, כְּמוֹ שֶׁלָּמְדוּ מִגְּזֵרָה שָׁוָה דְּעֵדָה עֵדָה, אִם כֵּן הָעֵדָה לֹא חָטְאוּ כְּלוּם, כִּי כְּבָר צִוָּה לָהֶם הקב״ה שֶׁיִּשְׁמְעוּ בְּקוֹל מוֹרֵיהֶם, וְאִם הֵמָּה חָטְאוּ וַיֹּרוּ הַמּוֹרִים בְּטָעוּת, אֵלֶּה הַצֹּאן מֶה עָשׂוּ. וְאִם כֵּן אֵין כָּאן מַחֲטִיאֵי הָרַבִּים. וְאִם נַפְשְׁךָ לוֹמַר שֶׁזֶּה נִקְרָא מַחֲטִיאֵי הָרַבִּים, נוּכַל לוֹמַר שֶׁלְּכָךְ מְסַיֵּם וְאָמַר ״חַטַּאת הַקָּהָל הִיא״, לוֹמַר שֶׁאע״פ שֶׁנֶּאֱמַר ״וְנִסְלַח לָהֶם״, מִכָּל מָקוֹם אֵין זֶה סְלִיחָה, שֶׁהֲרֵי חַטַּאת הַקָּהָל הִיא, וְאוֹתוֹ רֹשֶׁם נִשְׁאַר קַיָּם, וּכְאִלּוּ אָמַר שֶׁהַכֹּל נִסְלָח לָהֶם חוּץ מִמַּה שֶׁחַטַּאת הַקָּהָל הִיא, אוֹתוֹ חֵטְא נִשְׁאַר קַיָּם. וְכָל זֶה אַזְהָרָה גְּדוֹלָה לְמוֹרֵי הוֹרָאוֹת וְלִגְדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּהְיוּ נִזְהָרִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם בְּיוֹתֵר, כִּי שִׁגְגַת תַּלְמוּד עוֹלָה זָדוֹן, כִּי מַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה בְּשׁוֹגֵג גּוֹרֵם שֶׁמִּמֶּנּוּ יִרְאוּ וְכֵן יַעֲשׂוּ בְּמֵזִיד, כִּי לֹא יֵדְעוּ שֶׁשְּׁגָגָה הִיא לָהֶם.
