פסוק ב:נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא בִשְׁגָגָה בַּעֲבוּר הֱיוֹת הַמַּחְשָׁבָה בַּנֶּפֶשׁ וְהִיא הַשּׁוֹגֶגֶת, הִזְכִּיר כָּאן "נֶפֶשׁ". וְטַעַם הַקָּרְבָּנוֹת עַל הַנֶּפֶשׁ הַשּׁוֹגֶגֶת, מִפְּנֵי שֶׁכָּל הָעֲוֹנוֹת יוֹלִידוּ גְּנַאי בַּנֶּפֶשׁ, וְהֵם מוּם בָּהּ, וְלֹא תִּזְכֶּה לְהַקְבִּיל פְּנֵי יוֹצְרָהּ רַק בִּהְיוֹתָהּ טְהוֹרָה מִכָּל חֵטְא. וְלוּלֵי זֶה הָיוּ טִפְּשֵׁי הָעַמִּים זוֹכִים לָבֹא לְפָנָיו. וְלָכֵן הַנֶּפֶשׁ הַשּׁוֹגֶגֶת תַּקְרִיב קָרְבָּן, שֶׁתִּזְכֶּה לְקָרְבָה אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ, וּבַעֲבוּר זֶה גַּם כֵּן הִזְכִּיר "נֶפֶשׁ". וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ (ת"כ כאן) "נֶפֶשׁ" לְרַבּוֹת הַגֵּרִים וְהָעֲבָדִים. וְלֹא הִזְכִּיר בְּחַטַּאת כֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ "וְכִפֶּר עָלָיו וְנִסְלַח לוֹ" כַּאֲשֶׁר הִזְכִּיר בִּשְׁאָר הַחוֹטְאִים, בַּקָּהָל וּבַנָּשִׂיא וּבַהֶדְיוֹט, אוּלַי לְרֹב מַעֲלָתוֹ לֹא יִתְכַּפֵּר וְנִסְלַח לוֹ לְגַמְרֵי עַד שֶׁיִּתְפַּלֵּל וְיִתְחַנֵּן לֵאלֹהָיו, כִּי מַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת הוּא וְצָרִיךְ לִהְיוֹתוֹ נָקִי וּטֳהָר יָדַיִם. וְלֹא הִזְכִּיר כָּאן בְּפָרִים הַנִּשְׂרָפִים בְּהַקְטָרַת הָאֵמוּרִים "רֵיחַ נִיחוֹחַ" וְלֹא "אִשֶּׁה לַה'", וְהַטַּעַם בַּעֲבוּר הֱיוֹת מֵהֶם חֵלֶק בַּחוּץ אֵינֶנּוּ לְאִשֶּׁה לַה', וּבִשְׂעִיר הַנָּשִׂיא הִזְכִּיר כַּפָּרָה וְלֹא הִזְכִּיר "אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה'" (במדבר כח ח), בַּעֲבוּר הֱיוֹת הַקָּרְבָּן שָׂעִיר. וּבְחַטַּאת הַיָּחִיד הִזְכִּיר "לְרֵיחַ נִיחוֹחַ לַה'" וְלֹא הִזְכִּיר "אִשֶּׁה", כִּי בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא אִשֶּׁה, כִּי הַכַּוָּנָה כֻּלָּהּ בְּאִשֶּׁה לַה'. וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין:
פסוק יד:וְנוֹדְעָה הַחַטָּאת אֲשֶׁר חָטְאוּ עָלֶיהָ בְּיָדוּעַ שֶׁלֹּא יַקְרִיבוּ חַטָּאת עַד שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁחָטְאוּ, אֲבָל דֶּרֶךְ הַלָּשׁוֹן שֶׁיֹּאמַר וְכַאֲשֶׁר יִוָּדַע לָהֶם שֶׁחָטְאוּ יָבִיאוּ קָרְבָּנָם, וְלֹא הִזְכִּיר כֵּן בַּמָּשִׁיחַ כִּי אֵין צֹרֶךְ. וְיִתָּכֵן שֶׁיְּצַוֶּה שֶׁלֹּא יִתְחַיְּבוּ בַּחַטָּאת הַזּוֹ אֶלָּא בִּידִיעָה, לֹא עַל הַסָּפֵק כְּאָשָׁם תָּלוּי. וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ (ת"כ כאן) שֶׁאִם יָדְעוּ שֶׁהוֹרוּ וְלֹא יָדְעוּ מָה הוֹרוּ יָכוֹל יְהוּ חַיָּבִים, ת"ל "וְנוֹדְעָה הַחַטָּאת" וְלֹא שֶׁיִּוָּדְעוּ הַחוֹטְאִים, וְלֹא הִזְכִּיר כֵּן בַּמָּשִׁיחַ בַּעֲבוּר שֶׁאָמַר (ויקרא ד':ג') "לְאַשְׁמַת הָעָם", הֲרֵי מָשִׁיחַ כְּצִבּוּר:
פסוק כב:אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא לְשׁוֹן אַשְׁרֵי, אַשְׁרֵי הַדּוֹר שֶׁהַנָּשִׂיא מֵבִיא כַּפָּרָה עַל שִׁגְגָתוֹ, תּוֹרַת כֹּהֲנִים (חובה פרשה ה א). אוֹ הוֹדַע אֵלָיו אִם הוֹדַע, הַרְבֵּה "אוֹ" יֵשׁ שֶׁמְּשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן "אִם" וְ"אִם" בִּמְקוֹם "אוֹ", וְכֵן "אוֹ נוֹדַע כִּי שׁוֹר נַגָּח הוּא" (שמות כא לו), לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על ויקרא ד':כ"ב). וְר"א כָּתַב "אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא" הָפוּךְ, אֲשֶׁר יֶחֱטָא נָשִׂיא, וְהוּא דָּבֵק לְמַעְלָה "וְאִם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִשְׁגּוּ", כְּאִלּוּ אָמַר וְאִם אֲשֶׁר יֶחֱטָא הוּא הַנָּשִׂיא, אוֹ הוֹדַע אֵלָיו חַטָּאתוֹ, הַכָּתוּב אָחַז דֶּרֶךְ קְצָרָה, וְהַטַּעַם שֶׁיִּוָּדַע לַנָּשִׂיא מֵעַצְמוֹ שֶׁחָטָא, אוֹ הוֹדַע אֵלָיו - הוֹדִיעוֹ אִישׁ אַחֵר שֶׁרָאָהוּ, וְיִהְיֶה דִּקְדּוּק "הוֹדַע" פֹּעַל עָבָר, כְּמוֹ "וְהֵצַר לְךָ" (דברים כח נב), וְיֶחְסַר הַמּוֹדִיעַ, כְּמוֹ "אֲשֶׁר יָלְדָה אֹתָהּ לְלֵוִי" (במדבר כו נט). וְאֵין צָרִיךְ לְכָל זֶה, כִּי שִׁמּוּשֵׁי "אֲשֶׁר" רַבִּים, יֵשׁ מֵהֶם יוֹרוּ עַל הַזְּמַן, כְּגוֹן "כַּאֲשֶׁר בָּא יוֹסֵף אֶל אֶחָיו" (בראשית לז כג), "כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ לֶאֱכֹל אֶת הַשֶּׁבֶר" (שם מג ב) וְדוֹמֵיהֶם, אַף כָּאן כַּאֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא, וְיֶחְסַר כָּ"ף הָעֵת, וְכֵן "אֶת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת ה' אֱלֹהֵיכֶם" (דברים יא כז), כַּאֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ, "אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת מִצְרַיִם הַיּוֹם לֹא תֹסִיפוּ לִרְאֹתָם עוֹד" (שמות יד יג), כַּאֲשֶׁר רְאִיתֶם, "שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ" (שם לד יח), כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ. וּפְעָמִים תֶּחְסַר הַמִּלָּה הַזּוֹ בֵּי"ת, "וַיְסִרֶהָ מִגְּבִירָה אֲשֶׁר עָשְׂתָה מִפְלֶצֶת לָאֲשֵׁרָה" (מלכים א טו יג), בַּאֲשֶׁר עָשְׂתָה מִפְלֶצֶת לָאֲשֵׁרָה, כְּטַעַם בַּעֲבוּר, כְּמוֹ "בַּאֲשֶׁר אַתְּ אִשְׁתּוֹ" (בראשית לט ט). וְטַעַם "אוֹ הוֹדַע אֵלָיו" עַל "וְאָשֵׁם", יֹאמַר כְּשֶׁיַּעֲשֶׂה אַחַת מִכָּל מִצְוֹת ה' אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה וְאָשֵׁם לִהְיוֹת עָלָיו עֹנֶשׁ, אוֹ יִוָּדַע אֵלָיו וְיִתְכַּפֵּר לוֹ בְּקָרְבָּן, וְהַטַּעַם אוֹ יִהְיֶה אָשֵׁם אוֹ יָבִיא קָרְבָּן וְיִתְכַּפֵּר לוֹ. וְטַעַם "ה' אֱלֹהָיו" לוֹמַר כִּי אע"פ שֶׁהוּא הַמֶּלֶךְ הָאָדוֹן שֶׁאֵין עָלָיו מוֹרָא בָּשָׂר וָדָם, יֵשׁ לוֹ לִירֹא מֵה' אֱלֹהָיו כִּי הוּא אֲדוֹנֵי הָאֲדוֹנִים, וְכֵן "לְמַעַן יִלְמַד לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹהָיו" (דברים יז יט), כְּלוֹמַר שֶׁיָּשִׂים אֶל לִבּוֹ כִּי יֵשׁ עָלָיו עֶלְיוֹן שֶׁהוּא אֱלֹהָיו אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נַפְשׁוֹ וּמַמְלַכְתּוֹ:
פסוק כה:וְאֶת דָּמוֹ יִשְׁפֹּךְ אֶל יְסוֹד מִזְבַּח הָעֹלָה הוּא הַנִּזְכָּר, אֲבָל דֶּרֶךְ הַלָּשׁוֹן לְהַזְכִּיר הַשֵּׁם בִּמְקוֹם הַיְּדִיעָה, וְכֵן "וְסָמַךְ אֶת יָדוֹ עַל רֹאשׁ הַפָּר וְשָׁחַט אֶת הַפָּר" (ויקרא ד':ד'). וּלְרַבּוֹתֵינוּ בָּהֶם מִדְרָשִׁים כִּי תּוֹרַת ה' תְּמִימָה אֵין בָּהּ חָסֵר וְיָתֵר:
