פסוק יא:וְזֹאת תּוֹרַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר יַקְרִיב לַה׳. לֹא נֶאֱמַר ״אֲשֶׁר יַקְרִיב לַה׳״ בְּכָל הַקָּרְבָּנוֹת כִּי אִם אֵצֶל הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר בְּלִי עָוֹן יְרֻצוּן, לְפִי שֶׁהֵם קְרוֹבִים אֶל ה׳ יוֹתֵר מִכָּל הַקָּרְבָּנוֹת הַבָּאִים עַל הַחֵטְא, וּמִטַּעַם זֶה כְּתִיב בְּסָמוּךְ (ז כט-ל): ״הַמַּקְרִיב אֶת זֶבַח שְׁלָמָיו לַה׳ יָבִיא אֶת קָרְבָּנוֹ לַה׳, יָדָיו תְּבִיאֶנָה אֶת אִשֵּׁי ה׳״. הִזְכִּיר בְּכֻלָּם ״לַה׳״ כִּי בְאֵלֶּה חָפַצְתִּי נְאֻם ה׳. וְהַבֵּט יָמִין וּרְאֵה שֶׁלֹּא הִזְכִּיר בְּשׁוּם קָרְבָּן שֶׁהַבַּעַל יָבִיא בְּיָדָיו חֵלֶק שֶׁל גָּבוֹהַּ כִּי אִם בִּשְׁלָמִים ״יָדָיו תְּבִיאֶנָה״, לְפִי שֶׁכָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ כַּעַס מִן הַמֶּלֶךְ וְרוֹצֶה לְכַפֵּר וּלְקַנֵּחַ פְּנֵי רָגְזוֹ, אָז הוּא שׁוֹלֵחַ הַמִּנְחָה לְפָנָיו עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמַר יַעֲקֹב (בראשית לב כ): ״אֲכַפְּרָה פָנָיו בַּמִּנְחָה הַהֹלֶכֶת לְפָנַי וְאַחֲרֵי כֵן אֶרְאֶה פָנָיו״. אֲבָל הַמֵּבִיא לַמֶּלֶךְ אֵיזוֹ מַתָּנָה דֶּרֶךְ דּוֹרוֹן וְכָבוֹד, אָז הוּא מֵבִיא הַמִּנְחָה בְּיָדָיו בְּעַצְמוֹ וְלֹא עַל יְדֵי שָׁלִיחַ. וְזֶהוּ הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין חַטָּאת וְאָשָׁם הַבָּאִים עַל חֵטְא הַמַּעֲשֶׂה, וְהָעוֹלָה הַבָּאָה עַל חֵטְא הַהִרְהוּר, וּבֵין הַשְּׁלָמִים. כִּי אוֹתָן קָרְבָּנוֹת הַבָּאִים לְהָסִיר פְּנֵי כַּעְסוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֵינוֹ דִּין שֶׁיָּדָיו תְּבִיאֶנָה, כִּי נִרְאֶה כְּחוּצְפָּא כְּלַפֵּי שְׁמַיָּא, לְפִיכָךְ הוּא מְשַׁלְּחָם עַל יְדֵי הַכֹּהֲנִים. אֲבָל הַשְּׁלָמִים שֶׁהֵם דּוֹרוֹן וּמַתָּנָה, ״יָדָיו תְּבִיאֶנָה״.
פסוק יא:וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים פָּסוּק ״הַמַּקְרִיב אֶת זֶבַח שְׁלָמָיו לַה׳ יָבִיא אֶת קָרְבָּנוֹ לַה׳ מִזֶּבַח שְׁלָמָיו״, שֶׁרָאוּי שֶׁיְּבָרְכוּהוּ וְיֹאמְרוּ: יְהִי רָצוֹן שֶׁכָּל קָרְבְּנוֹתָיו שֶׁיָּבִיא לַה׳ יִהְיוּ מִזֶּבַח שְׁלָמָיו, לֹא חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת וְעוֹלוֹת, אֲבָל אֵצֶל הָעוֹלָה נֶאֱמַר: ״זֹאת תּוֹרַת הָעוֹלָה הִיא הָעוֹלָה״ רוֹצֶה לוֹמַר הִיא לְבַדָּהּ יָבִיא, וְלֹא יִשְׁנֶה בְּאִוַּלְתּוֹ לְהָבִיא שֵׁנִית עוֹלָה עַל חֵטְא הַהִרְהוּר, כִּי אִם שְׁלָמִים בְּשָׁעָה שֶׁיֵּשׁ שָׁלוֹם בֵּינוֹ לְבֵין בּוֹרְאוֹ.
פסוק יא:וְעַל צַד הָרֶמֶז יִתָּכֵן לְפָרֵשׁ חָמֵשׁ פְּעָמִים ״זֹאת תּוֹרַת״ שֶׁנֶּאֶמְרוּ בְּפָרָשָׁה זוֹ, כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תּוֹרָה שֶׁהָעוֹסֵק בָּהֶם דּוֹמֶה כְּאִלּוּ הִקְרִיב חֲמִשָּׁה מִינֵי קָרְבָּנוֹת אֵלּוּ: עוֹלָה, וּמִנְחָה, וְחַטָּאת, וְאָשָׁם, וּשְׁלָמִים. אֲבָל הַמִּלּוּאִים לֹא הָיוּ כִּי אִם לְשָׁעָה וְלֹא לְדוֹרוֹת. וּכְדֶרֶךְ זֶה מָצִינוּ חֲמִשָּׁה ״זֹאת תּוֹרַת״ בְּפָרָשַׁת מְצוֹרָע, כִּי גַם שָׁם אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ערכין טו:): מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ שֶׁל מְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע, אִם תַּלְמִיד חָכָם הוּא יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה כוּ׳, וְאִם כֵּן הַתּוֹרָה מַצֶּלֶת מִן לָשׁוֹן הָרָע הַמְסַבֵּב חֲמִשָּׁה מִינֵי צָרַעַת אֵלּוּ, וְהָעוֹסֵק בַּחֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תּוֹרָה נִצּוֹל מֵהֶם, כְּדֶרֶךְ שֶׁפֵּרֵשׁ בָּעֲקֵדָה שֶׁבְּכָל סֵפֶר נִזְכָּר עֹנֶשׁ חֵטְא הַלָּשׁוֹן, כָּךְ בְּקָרְבָּנוֹת אֵלּוּ הָעוֹסֵק בַּחֲמִשָּׁה סְפָרִים אֵלּוּ דּוֹמֶה כְּאִלּוּ הִקְרִיב חֲמִשָּׁה מִינֵי קָרְבָּנוֹת אֵלּוּ.
פסוק יא:כִּי הָעוֹסֵק בְּסֵפֶר בְּרֵאשִׁית, דּוֹמֶה כְּאִלּוּ הִקְרִיב עוֹלָה. וְהוּא ״זֹאת תּוֹרַת הָעוֹלָה״, כִּי בּוֹ מְבֹאָר תּוֹרַת הָעוֹלָה, כִּי הֶבֶל הִקְרִיב עוֹלָה מִבְּכוֹרוֹת צֹאנוֹ (בראשית ד ד), וְכֵן בְּנֹחַ כְּתִיב: ״וַיַּעַל עֹלוֹת בַּמִּזְבֵּחַ״ (שם ח כ), וְכֵן אַבְרָהָם: ״וַיִּקַּח אֶת הָאַיִל וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ״ (שם כב יג), וְכֵן בְּיַעֲקֹב: ״וַיִּזְבַּח זְבָחִים לֵאלֹהֵי אָבִיו יִצְחָק״ (שם מו א).
פסוק יא:וְהָעוֹסֵק בְּסֵפֶר שְׁמוֹת, כְּאִלּוּ הִקְרִיב מִנְחָה. כִּי כָל הַמְּנָחוֹת בָּאוֹת מַצָּה, וּבְסֵפֶר זֶה מְבֹאָרִים כָּל דִּינֵי מַצָּה וְהוֹרָאָתָהּ וְצֵירוּפָהּ לְקָרְבַּן פֶּסַח שֶׁנֶּאֱכָל עַל מַצּוֹת, וּכְתִיב (שמות לד כה): ״לֹא תִשְׁחַט עַל חָמֵץ דַּם זִבְחִי״.
פסוק יא:וְהָעוֹסֵק בְּסֵפֶר וַיִּקְרָא, כְּאִלּוּ הִקְרִיב חַטָּאת. אַף עַל פִּי שֶׁכָּל הַקָּרְבָּנוֹת מְבֹאָרִין בְּסֵפֶר זֶה, מִכָּל מָקוֹם עִקַּר הַסֵּפֶר תּוֹרַת הַחַטָּאת הוּא, כִּי אַחַר שֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל בָּעֵגֶל אֲשֶׁר הוּא הָיָה הַתְחָלָה לְכָל חַטָּאת וּלְכָל עָוֹן, נָתַן ה׳ מָקוֹם לַחוֹטְאִים שֶׁיּוּכְלוּ לָבֹא לִידֵי כַּפָּרָה עַל יְדֵי הַקָּרְבָּן, וְאַגַּב זֶה נִזְכְּרוּ כָּל הַקָּרְבָּנוֹת, שֶׁיֵּשׁ בְּכֻלָּם צַד חֵטְא חוּץ מִן הַשְּׁלָמִים.
פסוק יא:וְהָעוֹסֵק בְּסֵפֶר בַּמִּדְבָּר, כְּאִלּוּ הִקְרִיב אָשָׁם. כִּי בּוֹ נֶאֱמַר כָּל תּוֹרַת הָאָשָׁם בְּפָרָשַׁת נָשֹׂא (במדבר ה ו): ״אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא״ וְגוֹ׳. וְאַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר דִּין הָאָשָׁם בְּפָרָשַׁת וַיִּקְרָא (ה יד), מִכָּל מָקוֹם נִשְׁנֵית שָׁם לְדָבָר שֶׁנִּתְחַדֵּשׁ בּוֹ, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י שָׁם. וְאִם כֵּן עַל יְדֵי לִמּוּד הַפָּרָשָׁה עִם הַדָּבָר שֶׁנִּתְחַדֵּשׁ בּוֹ נִגְמַר כָּל תּוֹרַת הָאָשָׁם.
פסוק יא:וְהָעוֹסֵק בְּסֵפֶר דְּבָרִים, כְּאִלּוּ הִקְרִיב שְׁלָמִים. כִּי בְּפָרָשַׁת כִּי תָבוֹא (כז ז) נֶאֱמַר: ״וְזָבַחְתָּ שְׁלָמִים וְאָכַלְתָּ שָּׁם״ וְגוֹ׳. וְכֵן בְּפָרָשַׁת רְאֵה נֶאֶמְרוּ כָּל דִּינֵי הַשְּׁלָמִים קָדָשִׁים קַלִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם יב כז): ״וְדַם זְבָחֶיךָ יִשָּׁפֵךְ עַל מִזְבַּח ה׳ אֱלֹהֶיךָ וְהַבָּשָׂר תֹּאכֵל״. וְשָׁם נִגְמְרוּ דִּינֵי הַשְּׁלָמִים מֵחֲמַת כַּמָּה דְּבָרִים שֶׁנִּתְחַדְּשׁוּ בָּהֶם. עַל כֵּן נֶאֶמְרוּ חֲמִשָּׁה ״זֹאת תּוֹרַת״ אֵלּוּ, כִּי הָעוֹסֵק בְּכָל סֵפֶר מְיֻחָד שְׂכָרוֹ הַרְבֵּה כְּאִלּוּ הִקְרִיב מִין אוֹתוֹ קָרְבָּן הַמְבֹאָר בְּאוֹתוֹ סֵפֶר. וְהַמַּשְׂכִּילִים יָבִינוּ לָרַבִּים עִנְיָן יָקָר זֶה, כִּי בָּרוּר וְנָכוֹן הוּא.
