פסוק ב:וְיִנָּזְרוּ מִקָּדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל. שֶׁלֹּא יַחְשְבוּ שֶׁלְּגֹדֶל מַעֲלָתָם יִהְיוּ קָדְשֵׁי הָעָם כְּחוּלִּין אֶצְלָם, כְּעִנְיַן מְנֻדֶּה לְתַלְמִיד אֵינוֹ מְנֻדֶּה לְרַב (מועד קטן טז.). וְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קׇדְשֵׁי אֲשֶׁר הֵם מַקְדִּישִׁים לִי. וְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם אוֹתוֹ הַהֶקְדֵּשׁ שֶׁיִּשְׂרָאֵל מַקְדִּישִׁים לִי שֶׁקָּרְאוּ עָלָיו שֵׁם קֹדֶׁשׁ.
פסוק ז:כִּי לַחְמוֹ הוּא. וְלֹא יִצְטָרֵךְ לְהַמְתִּין כַּפָּרָתוֹ קֹדֶם שֶׁיֹּאכַל לַחְמוֹ, כְּאָמְרָם פֶּרֶק קַמָּא דִבְרָכוֹת ״הֶעֱרִיב שִׁמְשׁוֹ אוֹכֵל בִּתְרוּמָה״.
פסוק ט:אֲנִי ה׳ מְקַדְּשָׁם. אֲנִי קִדַּשְׁתִּי אוֹתָם הַקֳּדָשִׁים מִכֵּיוָן שֶׁהִקְדִּישׁוּם יִשְׂרָאֵל, וְרָאוּי שֶׁיֵּעָנְשׁוּ הַכֹּהֲנִים עַל חִלּוּלָם.
פסוק טז:וְהִשִּׂיאוּ אוֹתָם עֲוֺן אַשְׁמָה. הֵם עַצְמָם כְּשֶׁהִקְדִּישׁוּ הַהֶקְדֵּשׁ עָשׂוּ שֶׁיִּהְיוּ אֲשֵׁמִים כְּשֶׁיִּהְיוּ מוֹעֲלִים בּוֹ לֵיהָנוֹת מִמֶּנּוּ, וְלֹא נֶאֱמַר הַפֶּה שֶׁאָסַר הוּא הַפֶּה שֶׁהִתִּיר. וְהַטַּעַם בָּזֶה הוּא כִּי אֲנִי ה׳ מְקַדְּשָׁם, שֶׁכֵּיוָן שֶׁהִקְדִּישׁוּ אֶת הַדָּבָר אֲנִי ה׳ מְקַדְּשׁוֹ, וְאֵין לְאֵל יָדָם לְהַפְקִיעַ אֶת קְדֻשָּׁתוֹ.
פסוק יח:אֲשֶׁר יַקְרִיב קָרְבָּנוֹ. אַחַר שֶׁדִּבֵּר בַּכֹּהֲנִים הַמַּקְרִיבִים וּקְדֻשָּׁתָם, דִּבֵּר בִּתְנָאֵי הַנִּקְרָבִים וְאָמַר לְכָל נִדְרֵיהֶם וּלְכָל נִדְבוֹתָם. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֵם קָרְבְּנוֹת נְדָבָה וְיַחְשׁוֹב שֶׁכָּל מַה שֶׁיִּתְנַדֵּב אֲפִלּוּ בַּעַל מוּם יִהְיֶה לְרָצוֹן, כֵּיוָן שֶׁלֹּא הָיָה זֶה שֶׁנָּתַן חוֹבָה עָלָיו, כְּמוֹ שֶׁחָשְׁבוּ קְצָת מִיִּשְׂרָאֵל, וְהֶרְאָה טָעוּתָם הַנָּבִיא בְּאָמְרוֹ ״וְכִי תַגִּישׁוּן עִוֵּר לִזְבֹּחַ אֵין רָע, וְכִי תַגִּישׁוּ פִּסֵּחַ וְחֹלֶה אֵין רָע, הַקְרִיבֵהוּ נָא לְפֶחָתֶךָ״ (מלאכי א:ח).
פסוק יט:לִרְצוֹנְכֶם. לְקָרְבָּן שֶׁיִּהְיֶה לְרָצוֹן לָכֶם, וְלֹא לְבֶדֶק הַבַּיִת.
פסוק יט:תָּמִים זָכָר. שֶׁיִּהְיֶה תָּמִים, כִּי אָמְנָם ״הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ״ (דברים לב:ד), וְתָמִים יִרְצֶה, וְזֶה בֵּאֵר בְּאָמְרוֹ.
פסוק כ:כֹּל אֲשֶׁר בּוֹ מוּם לֹא תַקְרִיבוּ כִּי לֹא לְרָצוֹן יִהְיֶה לָכֶם. כְּעִנְיַן ״הַיִּרְצְךָ אוֹ הֲיִשָּׂא פָנֶיךָ״ (מלאכי א:ח). וְאַחַר שֶׁהִזְהִיר עַל הָעוֹלָה שֶׁהִיא קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים שֶׁיִּהְיֶה זָכָר וְשֶׁלֹּא יִהְיֶה בוֹ מוּם, וּבֵאַר שֶׁזֶּה אֵינוֹ מְחוּיָּב זוּלָתִי בְּבָקָר וּבְצֹאן, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ״תְּמוּת וּזְכָרוּת בִּבְהֵמָה וְאֵין תְּמוּת וּזְכָרוּת בְּעוֹפוֹת״, אָמַר.
פסוק כא:וְאִישׁ כִּי יַקְרִיב זֶבַח שְׁלָמִים לַה׳. בֵּאַר שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֵם קָדָשִׁים קַלִּים וּבָהֶם לֹא יִתְחַיֵּב זַכְרוּת, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַר לְמַעְלָה בְּאָמְרוֹ ״אִם זָכָר אִם נְקֵבָה״ (ויקרא ג:א), מִכָּל מָקוֹם יִתְחַיֵּב בָּהֶם תַּמּוּת. וּבֵאַר הַטַּעַם בָּזֶה בְּאָמְרוֹ לֹא תַקְרִיבוּ אֵלֶּה לַה׳, שֶׁאֵין רָאוּי לְהַקְרִיב בַּעַל מוּם לָאֵל יִתְבָּרַךְ. וְהוֹסִיף טַעַם שֵׁנִי בְּאָמְרוֹ וְאִשֶּׁה לֹא תִתְּנוּ מֵהֶם עַל הַמִּזְבֵּחַ לַה׳, אִם אוּלַי נָפַל בּוֹ מוּם אַחַר שֶׁהִקְדִּישׁוּהוּ הַבְּעָלִים, לֹא יַעֲלוּ הָאֵימוּרִים לַמִּזְבֵּחַ, כִּי אֵין רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה בַּקָּרְבָּן מוּם הַנִּמְאָס לְפָנָיו.
פסוק כג:נְדָבָה תַּעֲשֶׂה אוֹתוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁהֵם מוּמִין נִרְאִים הַרְבֵּה וְיַחְשׁוֹב הַחוֹשֵׁב שֶׁאֲפִלּוּ לְבֶדֶק הַבַּיִת אֵינָן רְאוּיִים, אָמַר שֶׁלִּנְדָבַת בֶּדֶק הַבַּיִת הֵם רְאוּיִים כְּמוֹ שֶׁבָּא בַּקַּבָּלָה, מֵאַחַר שֶׁאֵין לַמִּזְבֵּחַ חֵלֶק בָּהֶם וְאֵין קְדֻשָּׁה עָלָיו אֶלָּא קְדֻשַּׁת דָּמִים שֶׁיִּמָּכֵר וְיֵצֵא לְחֻלִּין.
פסוק כד:וּמָעוּךְ וְכָתוּת. אַחַר שֶׁדִּבֵּר בְּמוּמִים הַמִּקְרִיִּים אֲשֶׁר עִנְיָנָם בַּקֳּדָשִׁים בִּלְבַד, שֶׁאָסוּר לְהַקְרִיב בַּעֲלֵי מוּמִין לַמִּזְבֵּחַ וּלְהַטִּיל בָּהֶם מוּם אַחַר הֶקְדֵּשָׁן, דִּבֵּר עַל מוּמִים מְלַאכוּתִיִּים שֶׁאָסוּר לְהַטִּילָם אֲפִלּוּ בִּבְהֶמַת חוּלִּין.
פסוק כה:וּמִיַּד בֶּן נֵכָר לֹא תַקְרִיבוּ. אַף עַל פִּי שֶׁמְּקַבְּלִין מֵהֶם נְדָרִים וּנְדָבוֹת, לֹא נְקַבֵּל מֵהֶם בַּעֲלֵי מוּמִין אֲפִלּוּ עַל יְדֵי סֵרוּס, אַף עַל פִּי שֶׁיִּהְיוּ הַסְּרִיסִים בִּבְהֵמוֹת מְשֻׁבָּחִים אֶצְלָם וְשֶׁאֵין בָּזֶה מִשּׁוּם ״הַקְרִיבֵהוּ נָא לְפֶחָתֶךָ״ (מלאכי א:ח). וְהַטַּעַם שֶׁלֹּא יִהְיֶה הַסָּרִיס רָאוּי לַמִּזְבֵּחַ הוּא.
פסוק כה:כִּי מָשְׁחָתָם בָּהֶם מוּם בָּם. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהוּא מוּם שֶׁבַּסֵּתֶר, הוּא מַשְׁחִיתָם מִשְּׁלֵימוּתָם הַמְּכֻוָּן, וְהוּא שֶׁיּוּכַל לְהוֹלִיד בְּדוֹמֶה.
פסוק כז:שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב. אַחַר שֶׁהִזְכִּיר כָּל מִינֵי הַמּוּמִים בַּקֳּדָשִׁים וְהִרְחִיק אוֹתָם מִן הַמִּזְבֵּחַ, אַף עַל פִּי שֶׁלִּפְעָמִים יִהְיֶה הַתָּמִים שָׁוֶה סֶלַע וְהַבַּעַל מוּם שָׁוֶה שְׁתַּיִם לְגָדְלוֹ וְשֻׁמְנוֹ, וְלִפְעָמִים יִהְיֶה מוּם נֶחְשָׁב עִלּוּי לְמִנְחַת מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם, וְזֶה כִּי ״הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ״ (דברים לב:ד), חָפֵץ בִּתְמִימוּת וּשְׁלֵמוּת הַנִּקְרָב וְהַמַּקְרִיב, שֶׁיִּהְיֶה הַנִּקְרָב עַל שְׁלֵמוּתוֹ הַטִּבְעִי וְהַמַּקְרִיב עַל שְׁלֵמוּתוֹ הָאֱלֹהִי לְהִדַּמּוֹת לְיוֹצְרוֹ כְּפִי הָאֶפְשָׁר, אָמַר שֶׁכְּמוֹ כֵן בְּעִנְיַן גְּבוּל הַזְּמַנִּים שֶׁהִגְבִּיל עָלָיו אֵין לְהוֹסִיף וּמִמֶּנּוּ אֵין לִגְרֹעַ. וְהִזְכִּיר אִסּוּר מְחֻסַּר זְמַן וְאִסּוּר שְׁחִיטַת אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ בְּיוֹם אֶחָד, וְאִסּוּר מַחֲשֶׁבֶת חוּץ לִזְמַנּוֹ אֲפִלּוּ בְּקָדָשִׁים קַלִּים. וְהִזְכִּיר הַתּוֹדָה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהִיא מִכְּלַל הַשְּׁלָמִים הֻגְבַּל זְמַנָּהּ לְיוֹם וְלַיְלָה אֶחָד בִּלְבַד וְלֹא לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה כִּשְׁאָר הַשְּׁלָמִים.
פסוק כט:לִרְצֹנְכֶם תִּזְבָּחוּ. בַּיּוֹם הַהוּא יֵאָכֵל. יְהִי רְצוֹנְכֶם וְכַוָּנַתְכֶם בְּעֵת שֶׁתִּזְבְּחוּ שֶׁבַּיּוֹם הַהוּא יֵאָכֵל. וְזֶה כִּי אֲנִי ה׳. פּוֹעֵל פְּעֻלָּתִי תְּמִימָה וְנוֹתֵן גְּבוּל עַל שְׁלֵימוּת בִּלְתִּי מְקַבֵּל הַפָּחוֹת וְהַיֶּתֶר.
פסוק לב:וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי. וּמֵאַחַר שֶׁאַתֶּם רוֹאִים אֶת פְּעֻלָּתִי עַל זֶה הַשְּׁלֵמוּת, אִם כֵּן אַתֶּם הַמְקֻדָּשִׁים לָלֶכֶת בִּדְרָכַי אַל תְּחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי בִּפְעֻלּוֹת חֲסֵרוֹת וּמְגֻנּוֹת, כְּעִנְיַן ״וַיָּבֹא אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר בָּאוּ שָׁמָּה וַיְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי״ (יחזקאל לו:כ).
פסוק לב:וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. לַעֲשׂוֹת עִמָּהֶם נִפְלָאוֹת, כְּמוֹ שֶׁנָָּדַרְתִּי בְּאָמְרִי ״הִנֵּה אָנֹכִי כֹּרֵת בְּרִית נֶגֶד כָּל עַמְּךָ אֶעֱשֶׂה נִפְלָאוֹת״ (שמות לד:י). וְהַטַּעַם בָּזֶה, כִּי אָמְנָם אֲנִי ה׳ מְקַדִּשְׁכֶם.
פסוק לג:הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים. לִהְיוֹת מַנְהִיג אֶתְכֶם בִּלְתִּי אֶמְצָעִי, כְּמִשְׁפַּט הַנִּבְדָּלִים מֵחֹמֶר, בִּהְיוֹתְכֶם הוֹלְכִים בְּדַרְכֵי קְדֻשָּׁתִי, כְּאָמְרוֹ ״אֶל דֶּרֶךְ הַגּוֹיִם אַל תִּלְמָדוּ וּמֵאֹתוֹת הַשָּׁמַיִם אַל תֵּחָתּוּ״ (ירמיהו י:ב).
פסוק לג:אֲנִי ה׳. לֹא שָׁנִיתִי וְאֶעֱשֶׂה כְּמֵאָז, אִם לֹא יִהְיוּ עֲוֹנוֹתֵיכֶם מַבְדִּילִים בֵּינֵיכֶם לְבֵין אֱלֹהֵיכֶם, כְּאָמְרוֹ (מיכה ז:טו) ״כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת״.
