פסוק ב:וְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי אֲשֶׁר הֵם מַקְדִּשִׁים לִי סָרֵס הַמִּקְרָא וְדָרְשֵׁהוּ, וְיִנָּזְרוּ מִקָּדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֵם מַקְדִּשִׁים לִי וְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי. אֲשֶׁר הֵם מַקְדִּשִׁים לִי, לְרַבּוֹת קָדְשֵׁי כֹהֲנִים עַצְמָן, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על ויקרא כ"ב:ב'). וְאִם נְפָרֵשׁ "אֲשֶׁר הֵם מַקְדִּשִׁים לִי" בַּכֹּהֲנִים עַצְמָן, אֵין צֹרֶךְ לַסֵּרוּס הַזֶּה, אֲבָל יֹאמַר הַכָּתוּב, וְיִנָּזְרוּ מִקָּדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא יְחַלְּלוּ בָּהֶם אֶת שֵׁם קָדְשִׁי, וַאֲשֶׁר הֵם מַקְדִּישִׁים לִי, שֶׁלֹּא יְחַלְּלוּ אֶת אֲשֶׁר אַהֲרֹן וּבָנָיו עַצְמָם מַקְדִּישִׁים לִי. וּבְתוֹרַת כֹּהֲנִים (פרשה ד א) כָּךְ הוּא נִדְרָשׁ, "וְיִנָּזְרוּ מִקָּדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל", עַל קָדְשֵׁי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל חַיָּבִים מִשּׁוּם פִּגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא וְאֵין חַיָּבִים עַל קָדְשֵׁי גּוֹיִם מִשּׁוּם פִּגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא. "קָדְשֵׁי יִשְׂרָאֵל", אֵין לִי אֶלָּא קָדְשֵׁי יִשְׂרָאֵל, קָדְשֵׁי עַצְמָן מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר "אֲשֶׁר הֵם מַקְדִּשִׁים לִי אֲנִי ה'" לְרַבּוֹת אֶת כֻּלָּם. וְלֹא הֻזְכַּר שָׁם סֵרוּס הַמִּקְרָא כְּלָל. וְעַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת, אֲשֶׁר הֵם מַקְדִּשִׁים לִי אֲנִי ה', שֶׁלֹּא יְחַלְּלוּ הַשֵּׁם הַמְקֻדָּשׁ לוֹ, כִּי שְׁמוֹ בְּמִקְדַּשׁ ה'. וּכְבָר רָמַזְתִּי זֶה בְּפָרָשַׁת וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה:
פסוק ח:נְבֵלָה וּטְרֵפָה לֹא יֹאכַל לְטָמְאָה בָהּ יֹאמַר שֶׁיִּזָּהֵר מֵאֲכִילַת נְבֵלָה וּטְרֵפָה, שֶׁלֹּא יִטְמָא בָהּ וְיִצְטָרֵךְ לְהִנָּזֵר מִן הַקֳּדָשִׁים, וְלֹא יֹאכַל בָּהֶם עַד שֶׁיִּרְחַץ בְּשָׂרוֹ בַּמָּיִם וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ וְטָהֵר. וְהַטַּעַם בַּעֲבוּר שֶׁהִזְכִּיר טֻמְאַת הָאָדָם לְכָל טֻמְאוֹתָיו, כִּי הִזְכִּיר הַצָּרַעַת וְהַזּוֹב שֶׁיִּכְלֹל הַזָּכָר וְהַנְּקֵבָה, וְטֻמְאַת הַמֵּת וְשִׁכְבַת הַזֶּרַע וְהַשֶּׁרֶץ, חָזַר לְהַזְהִיר מִן הַקֳּדָשִׁים בְּטֻמְאַת הַנְּבֵלוֹת, וְהִזְהִיר בָּהֶם דֶּרֶךְ הַתְרָאָה בַּאֲכִילָתָן. וְהַטַּעַם כִּי בַּעֲבוּר שֶׁנֶּפֶשׁ הָאָדָם קָצָה בַּאֲכִילַת הַשְּׁרָצִים וְלֹא תָּקֹץ בִּנְבֵלָה וּטְרֵפָה, הִזְהִיר עַל הַטֻּמְאָה בַּהוֹוֶה. וְהַטְּרֵפָה הַנִּזְכֶּרֶת כָּאן טְרֵפַת הָאֲרִי וְהַדֹּב שֶׁהֵמִית אוֹתָהּ בַּשָּׂדֶה, כִּי מֵחַיִּים לֹא תְּטַמֵּא, כִּי מֵעֵת שֶׁתִּטָּרֵף הַבְּהֵמָה מִן הָאֲרִי תִּקָּרֵא טְרֵפָה, בֵּין מֵחַיִּים בֵּין לְאַחַר מִיתָה. וְהִנֵּה הִזְכִּיר כָּאן כָּל הַטֻּמְאוֹת כֻּלָּן, כִּי הַבְּהֵמָה הַטְּמֵאָה אַחַר שֶׁאָמַר שֶׁאֵין לָהּ שְׁחִיטָה, כַּאֲשֶׁר פֵּרַשְׁתִּי בְּסֵדֶר וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי (רמב"ן על ויקרא י"א:כ"ד), הִנֵּה הִיא בִּכְלַל נְבֵלָה, וְזֶה דֶּרֶךְ פְּשׁוּטוֹ. וּמִדְרָשׁוֹ (ת"כ פרק ד יב יג) גַּם כֵּן לְעִנְיַן הַקֳּדָשִׁים בְּטֻמְאָה הִזְהִיר כָּאן, וּבְנִבְלַת עוֹף טָהוֹר הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁאֵין לָהּ טֻמְאַת מַגָּע וּמַשָּׂא אֶלָּא טֻמְאַת בֵּית הַבְּלִיעָה, וַאֲסָרוֹ לֶאֱכֹל בַּקֳּדָשִׁים. וְצָרִיךְ לוֹמַר "וּטְרֵפָה", מִי שֶׁיֵּשׁ בְּמִינוֹ טְרֵפָה, יָצָא נִבְלַת עוֹף טָמֵא שֶׁאֵין בְּמִינוֹ טְרֵפָה, כִּלְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על ויקרא כ"ב:ח'), וְטֻמְאַת שְׁאָר נְבֵלוֹת רִבּוּ אוֹתָהּ בְּת"כ (פרק ד ד) "אֲשֶׁר יִגַּע בְּשֶׁרֶץ" (ויקרא כ"ב:ה'), אֵין לִי אֶלָּא הַשֶּׁרֶץ, מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת הַנְּבֵלָה, תַּלְמוּד לוֹמַר "בְּכָל":
פסוק יד:וְנָתַן לַכֹּהֵן אֶת הַקֹּדֶשׁ דָּבָר הָרָאוּי לִהְיוֹת קֹדֶשׁ, שֶׁאֵין פּוֹרֵעַ לוֹ מָעוֹת אֶלָּא פֵּרוֹת שֶׁל חֻלִּין וְהֵם נַעֲשִׂים תְּרוּמָה, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על ויקרא כ"ב:י"ד). וְהִנֵּה טַעַם הַכָּתוּב, כִּי יֹאכַל קֹדֶשׁ וְיָסַף חֲמִישִׁיתוֹ עַל הַקֹּדֶשׁ הַהוּא, וְנָתַן לַכֹּהֵן אֶת הַקֹּדֶשׁ הַזֶּה שֶׁהוּא הַקֶּרֶן וְהַחֹמֶשׁ. וּמִפְּנֵי שֶׁקְּרָאוֹ "קֹדֶשׁ" לָמַדְנוּ שֶׁהוּא נַעֲשֶׂה כִּתְרוּמָה בְּדָבָר הָרָאוּי לְכָךְ. וְזֶהוּ הַנָּכוֹן בִּפְשׁוּטוֹ וּמִדְרָשׁוֹ. וְכָךְ כָּתַב ר"א (אבן עזרא על ויקרא כ"ב:י"ד), "וְנָתַן לַכֹּהֵן אֶת הַקֹּדֶשׁ", טַעְמוֹ "עִם הַקֹּדֶשׁ", אוֹ שֶׁתִּהְיֶה מִלַּת "וְנָתַן" מוֹשֶׁכֶת עַצְמָהּ וְאַחֶרֶת עִמָּהּ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר, וְיָסַף חֲמִשִׁיתוֹ עָלָיו וְנָתַן לַכֹּהֵן וְנָתַן אֶת הַקֹּדֶשׁ. וּלְפִי דַּעְתִּי אֵין צֹרֶךְ, בַּעֲבוּר מִלַּת "עָלָיו":
פסוק טו:וְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת קָדְשֵׁי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַאֲכִילָם לְזָרִים. וְהִשִּׂיאוּ אוֹתָם עֲוֹן אַשְׁמָה אֶת עַצְמָם יַטְעִינוּ עָוֹן בְּאָכְלָם אֶת הַקֳּדָשִׁים שֶׁהֻבְדְּלוּ לְשֵׁם תְּרוּמָה וְקָדְשׁוּ וְנֶאֶסְרוּ עֲלֵיהֶם. וְאוּנְקְלוֹס שֶׁתִּרְגֵּם "בְּמֵיכַלְהוֹן בְּסוֹאֲבָא", שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ תִּרְגְּמוֹ כֵן, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על ויקרא כ"ב:ט"ז) זַ"ל. וְלֹא הֲבִינוֹתִי דַּעְתּוֹ, כִּי יֵרָאֶה מִדְּבָרָיו שֶׁזֶּה הַלָּאו אַזְהָרָה בַּכֹּהֲנִים הוּא שֶׁלֹּא יַאֲכִילוּ הַתְּרוּמָה לְזָרִים, וְאִם כֵּן רָאוּי שֶׁנְּפָרֵשׁ שֶׁיִּהְיֶה "וְהִשִּׂיאוּ אוֹתָם" כִּנּוּי לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁיַּטְעִינוּ הַכֹּהֲנִים לְיִשְׂרָאֵל עֲוֹן אַשְׁמָה כַּאֲשֶׁר יֹאכְלוּ הַקֳּדָשִׁים, וְלָמָּה הֻצְרַךְ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל לְדָרְשׁוֹ בְּעַצְמָם (ספרי נשא לב), וְעוֹד שֶׁלֹּא הֻזְכַּר זֶה הַלָּאו בַּתַּלְמוּד אֶלָּא הוּא אָסוּר לַעֲשׂוֹת כֵּן כְּבִשְׁאָר כָּל הָאִסּוּרִין. אֲבָל טַעַם הַכָּתוּב כִּי "בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" נִמְשָׁךְ לְמַעְלָה, וְלֹא יְחַלְּלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת קָדְשֵׁי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת אֲשֶׁר יָרִימוּ לַה', וְהוּא אַזְהָרָה שֵׁנִית בְּזָר שֶׁלֹּא יֹאכַל קֹדֶשׁ, בַּעֲבוּר שֶׁיִּרְצֶה לְהַזְכִּיר בּוֹ הָעֹנֶשׁ. וְאָמַר, וְהִשִּׂיאוּ אֶת עַצְמָם וְגוֹ', כַּאֲשֶׁר יֹאכְלוּ אֶת קָדְשֵׁיהֶם. וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ מִפְּנֵי יִתּוּרוֹ בְּאוֹכֵל טֶבֶל, אָמְרוּ (סנהדרין פג), מִנַּיִן לָאוֹכֵל טֶבֶל שֶׁהוּא בְּמִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת קָדְשֵׁי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת אֲשֶׁר יָרִימוּ לַה'", בַּעֲתִידִין לִתְרֹם הַכָּתוּב מְדַבֵּר, וְיָלֵף חִלּוּל חִלּוּל מִתְּרוּמָה. אֲבָל בְּת"כ (פרק ו ח-י) מָצָאתִי, "וְלֹא יְחַלְּלוּ", לְהָבִיא אֶת הַסָּךְ וְאֶת הַשּׁוֹתֶה. "אֶת קָדְשֵׁי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" עַל קָדְשֵׁי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל חַיָּבִין קֶרֶן וְחֹמֶשׁ וְאֵין חַיָּבִין עַל קָדְשֵׁי גּוֹיִם קֶרֶן וְחֹמֶשׁ. יָכוֹל יְהוּ חַיָּבִין עַל הַתְּרוּמָה שֶׁבַּטֶּבֶל, תַּלְמוּד לוֹמַר "אֵת אֲשֶׁר יָרִימוּ לַה'", עַל הַמּוּרָם הֵם חַיָּבִים וְאֵין חַיָּבִין עַל הַתְּרוּמָה שֶׁבַּטֶּבֶל. "וְהִשִּׂיאוּ אוֹתָם עֲוֹן אַשְׁמָה", מְלַמֵּד שֶׁאַף עַל הַטֶּבֶל חַיָּבִין מִיתָה. וְזֶה אֵינוֹ כְּדֶרֶךְ הַגְּמָרָא, אֶלָּא שֶׁאֲנִי אוֹמֵר רִבּוּי הַסָּךְ וְהַשּׁוֹתֶה אַסְמַכְתָּא, כִּי שְׁתִיָּה בִּכְלַל אֲכִילָה וְסִיכָה מִדְּרַבָּנָן, כָּךְ מְפֹרָשׁ בַּיְּרוּשַׁלְמִי (מעשר שני פ"ב ה"א). וּמִפְּנֵי שֶׁאָמַר בְּטֶבֶל "וְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת קָדְשֵׁי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" בַּעֲבוּר שֶׁהֵם עֲתִידִין לְהָרִים מִמֶּנּוּ לַה', דָּרְשׁוּ מִזֶּה שֶׁהַמּוּרָם הוּא הַנִּקְרָא קֹדֶשׁ, לֹא הַטֶּבֶל, וְא"כ אֵינֶנּוּ בִּכְלַל "כִּי יֹאכַל קֹדֶשׁ בִּשְׁגָגָה" (ויקרא כ"ב:י"ד) שֶׁיִּתְחַיֵּב בְּחֹמֶשׁ, וּלְכָךְ חָזַר וְשָׁנָה "וְהִשִּׂיאוּ אוֹתָם עֲוֹן אַשְׁמָה", מְלַמֵּד שֶׁאַף עַל הַטֶּבֶל חַיָּבִין מִיתָה, כִּי הַתְּרוּמָה שֶׁבַּטֶּבֶל הִיא שֶׁהֻזְכְּרָה כָּאן. וְהַכְּלָל כִּי הַכָּתוּב הַזֶּה בְּטֶבֶל, וְהִזְהִיר וְעָנַשׁ תְּחִלָּה עַל הַקֹּדֶשׁ הַמּוּרָם, וְחָזַר וְהִזְהִיר עַל שֶׁיָּרִימוּ בֶּעָתִיד, כְּפִי מִדְרַשׁ רַבּוֹתֵינוּ:
פסוק יח:לְכָל נִדְרֵיהֶם וּלְכָל נִדְבוֹתָם נִדְרֵיהֶם - הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי, נִדְבוֹתָם - הָאוֹמֵר הֲרֵי זוֹ, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על ויקרא כ"ב:י"ח). וְהַנִּרְאֶה בְּעֵינַי בַּעֲבוּר שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (ויקרא כ"ב:כ"א) "לְפַלֵּא נֶדֶר אוֹ לִנְדָבָה", וְכֵן יֹאמַר בְּכָל מָקוֹם, בְּפָרָשַׁת נְסָכִים (במדבר טו ג ח), וְכֵן "כִּי יַפְלִא נֶדֶר בְּעֶרְכְּךָ נְפָשֹׁת" (ויקרא כ"ז:ב'), וְכֵן בְּפָרָשַׁת נָזִיר (במדבר ו ב), כִּי הַנֶּדֶר הוּא הַבָּא עַל דָּבָר שֶׁיִּפָּלֵא מִמֶּנּוּ, שֶׁיִּדֹּר לַה' בַּצַּר לוֹ, אִם תַּעֲשֶׂה עִמִּי לְהַפְלִיא לְהַצִּילֵנִי מִן הַצָּרָה הַזֹּאת אָבִיא עוֹלָה אוֹ שְׁלָמִים, כְּעִנְיַן "וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי" (בראשית כח כ), "וַיִּדַּר יִשְׂרָאֵל נֶדֶר לַה' וַיֹּאמַר אִם נָתוֹן תִּתֵּן" (במדבר כא ב), "וַיִּדְּרוּ נְדָרִים" (יונה א טז), וְכֵן כֻּלָּם. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (קנים פ"א מ"א), אֵי זֶהוּ נֶדֶר, הָאוֹמֵר הֲרֵי עָלַי עוֹלָה, נְדָבָה - הָאוֹמֵר הֲרֵי זוֹ עוֹלָה, וּמָה בֵּין נֶדֶר לִנְדָבָה, נֶדֶר - מֵת אוֹ נִגְנַב חַיָּב בְּאַחְרָיוּתוֹ וְכוּ', לְהַגִּיד הַחִלּוּק שֶׁבֵּינֵיהֶם, כִּי דֶּרֶךְ הַנּוֹדְרִים בְּצָרָתָם לֵאמֹר אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי בָּזֶה עָלַי לַעֲשׂוֹת עוֹלָה אוֹ זֶבַח, וְזֶה לֹא יִקָּרֵא נְדָבָה סְתָם, וַאֲשֶׁר יַפְרִישׁוּ וְיִתֵּן מִיָּד הוּא נְדָבָה, כִּי בְּעֵת הַמַּתָּן נָדְבָה רוּחוֹ אוֹתוֹ. וְהִנֵּה אָמַר הַכָּתוּב כִּי בֵּין שֶׁיַּקְרִיב עוֹלָה אוֹ שְׁלָמִים אֲשֶׁר נָדַר עַל צָרָתוֹ אוֹ שֶׁיַּקְרִיב אוֹתָם בְּנִדְבַת רוּחוֹ, יִהְיֶה תָּמִים. אוּלַי נַחְשֹׁב כִּי הַנֶּדֶר רָאוּי לִהְיוֹתוֹ תָּמִים יוֹתֵר מִן הַנְּדָבָה. וְזֶה טַעַם הַכָּתוּב:
פסוק כג:נְדָבָה תַּעֲשֶׂה אוֹתוֹ לְבֶדֶק הַבַּיִת, וּלְנֵדֶר לֹא יֵרָצֶה לַמִּזְבֵּחַ. אֵי זֶהוּ הֶקְדֵּשׁ שֶׁבָּא לְרַצּוֹת, הֱוֵי אוֹמֵר זֶה הֶקְדֵּשׁ מִזְבֵּחַ, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על ויקרא כ"ב:כ"ג). וּלְפִי זֶה צָרִיךְ שֶׁנִּדְרֹשׁ "נְדָבָה תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ וּלְנֵדֶר לֹא יֵרָצֶה" - יֹאמַר שֶׁנַּעֲשֶׂה אוֹתוֹ נְדָבָה אוֹ נֶדֶר לְבֶדֶק הַבַּיִת אֲבָל לֹא לְרָצוֹן עַל הַמִּזְבֵּחַ, כִּי אֵין בֵּין נֶדֶר וּנְדָבָה בָּעִנְיָן הַזֶּה כְּלוּם, שְׁנֵיהֶם מֻתָּרִין לְבֶדֶק הַבַּיִת וַאֲסוּרִין לַמִּזְבֵּחַ. וּכְבָר הִזְכִּיר זֶה הַכָּתוּב בָּעוֹלָה "לְכָל נִדְרֵיהֶם וּלְכָל נִדְבוֹתָם" (ויקרא כ"ב:י"ח), וּבַשְּׁלָמִים "לְפַלֵּא נֶדֶר אוֹ לִנְדָבָה" (ויקרא כ"ב:כ"א), וְכָךְ מִדְרַשׁ רַבּוֹתֵינוּ בְּת"כ (פרק ז ו). וְיִתָּכֵן שֶׁנְּתַקֵּן בְּיִשּׁוּב לְשׁוֹן הַמִּקְרָא כִּי בַּעֲבוּר שֶׁרֹב הַנְּדָבוֹת לְבֶדֶק הַבַּיִת, כְּמוֹ שֶׁאָמַר בַּמִּשְׁכָּן "כֹּל נְדִיב לֵב הֵבִיאוּ אֵת תְּרוּמַת ה'" (שמות לה ה), וְכֵן בַּמִּקְדָּשׁ "אֲנִי בְּיֹשֶׁר לְבָבִי הִתְנַדַּבְתִּי" (דברי הימים א כט יז), וְכֵן בְּבַיִת שֵׁנִי "עִם הַנְּדָבָה לְבֵית הָאֱלֹהִים" (עזרא א ד), וְכֵן כָּתוּב בְּבֶדֶק הַבַּיִת "כָּל כֶּסֶף אֲשֶׁר יַעֲלֶה עַל לֶב אִישׁ לְהָבִיא בֵּית ה'" (מלכים ב יב ה) וְהוּא הַנְּדָבָה. וְהַטַּעַם כִּי אֵין בְּעִנְיַן בֶּדֶק הַבַּיִת חִיּוּב, רַק נִדְבַת הַנֶּפֶשׁ. וּמִנְהַג הַנּוֹתְנִים לְבֶדֶק הַבַּיִת כִּי בִּנְדָבָה יָבִיאוּ "הֲרֵי זוֹ לַבִּנְיָן", לְפִיכָךְ כָּל מָקוֹם שֶׁיַּזְכִּיר נְדָבָה סְתָם הוּא לְבֶדֶק הַבַּיִת, עַד שֶׁיְּפָרֵשׁ בּוֹ לְעוֹלָה אוֹ לְזֶבַח שְׁלָמִים, כְּמוֹ שֶׁהִזְכִּיר לְמַעְלָה (בפסוקים יח כא). וְהַנֶּדֶר יֵאָמֵר סְתָם לְקָדְשֵׁי הַמִּזְבֵּחַ, "לְךָ אֶזְבַּח זֶבַח תּוֹדָה" (תהלים קטז יז), "נְדָרַי לַה' אֲשַׁלֵּם נֶגְדָה נָּא לְכָל עַמּוֹ בְּחַצְרוֹת בֵּית ה'" (שם שם יח יט), "אָבוֹא בֵיתְךָ בְעוֹלוֹת אֲשַׁלֵּם לְךָ נְדָרָי" (שם סו יג), "עָלַי אֱלֹהִים נְדָרֶיךָ אֲשַׁלֵּם תּוֹדֹת לָךְ" (שם נו יג), וְהַנּוֹתְנִים לַמִּזְבֵּחַ בִּנְדָרִים יָבִיאוּ, אִם יַצְלִיחֵנִי אֱלֹהִים אָבֹא לְפָנָיו בְּעוֹלָה. וּלְפִיכָךְ יֹאמַר הַכָּתוּב בְּכָאן וְשׁוֹר אוֹ שֶׂה שָׂרוּעַ וְקָלוּט נְדָבָה תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ לְכָל אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, וּלְנֵדֶר לַה' לֹא יֵרָצֶה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (ויקרא כ"ב:כ') "לֹא תַקְרִיבוּ כִּי לֹא לְרָצוֹן יִהְיֶה לָכֶם", כִּי לֹא אָמַר הַכָּתוּב "נְדָבָה תַּקְרִיב אוֹתוֹ" כַּלָּשׁוֹן הַבָּא בְּכָל הַפָּרָשָׁה, אֲבָל אָמַר "תַּעֲשֶׂה אוֹתוֹ", כְּלוֹמַר תַּעֲשֶׂה אַתָּה מִמֶּנּוּ כֹּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲשׂוֹת בְּכֹחֲךָ, אֲבָל לְנֶדֶר לְרָצוֹן לֹא יִהְיֶה. וְהֻצְרְכוּ חֲכָמִים לֵאמֹר כָּךְ כִּי לֹא יִתָּכֵן בְּשׁוּם פָּנִים שֶׁיִּהְיוּ הַמּוּמִים כֻּלָּם, הַגָּרָב וְהַיַּלֶּפֶת וַאֲפִילּוּ הַמָּעוּךְ וְהַכָּתוּת, אֲסוּרִין בְּכָל קָרְבָּן, בֵּין בְּנֶדֶר וּבֵין בִּנְדָבָה, וְיִהְיֶה הַשָּׂרוּעַ וְהַקָּלוּט אֲסוּרִין בְּמִקְצָתָן וּמֻתָּרִין בְּמִקְצָתָן, וְלֹא יִמָּצֵא כָּכָה בַּתּוֹרָה בְּמוּמֵי הַמַּקְרִיבִים וּבַטֻּמְאָה לְחַלֵּק בַּקָּרְבָּנוֹת. וּלְכָךְ אָמְרוּ כִּי "תַּעֲשֶׂה אוֹתוֹ" אֵינֶנּוּ כְּמוֹ "תַּקְרִיב אוֹתוֹ". וְיִתָּכֵן שֶׁאָמַר כִּי שׁוֹר וָשֶׂה שָׂרוּעַ וְקָלוּט מֻתָּר לַעֲשׂוֹתוֹ נְדָבָה, לֵאמֹר "הֲרֵי זֶה", אֲבָל אִם נָדַר "הֲרֵי עָלַי שׁוֹר אוֹ שֶׂה" - אִם יְבִיאֶנּוּ מָשְׁחָת לֹא יֵרָצֶה לוֹ וְאֵינֶנּוּ פָּטוּר מִנִּדְרוֹ. וְנֹאמַר עַל דֶּרֶךְ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁשְּׁנֵיהֶם לְבֶדֶק הַבַּיִת, כִּי אֵין "תַּעֲשֶׂה אוֹתוֹ" כְּמוֹ "תַּקְרִיב אוֹתוֹ", וְזֶה אֱמֶת הוּא בְּלִי סָפֵק. וְהִזְכִּיר הַכָּתוּב הֶתֵּר הַנְּדָבָה לְבֶדֶק הַבַּיִת בְּשָׂרוּעַ וְקָלוּט, שֶׁהֵן מוּמִין בַּיְּצִירָה מִן הַבֶּטֶן, וְכָל שֶׁכֵּן מוּמֵי הַמִּקְרֶה הַקְּטַנִּים, עַוֶּרֶת אֲשֶׁר בּוֹ עִוָּרוֹן בְּשֶׁכָּהֲתָה עֵינוֹ, וְהַשָּׁבוּר, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בַּעַל הַגָּרָב וְהַיַּלֶּפֶת. וְיִתָּכֵן כִּי הַכָּתוּב דָּבֵק, עַוֶּרֶת אוֹ שָׁבוּר אוֹ חָרוּץ אוֹ יַבֶּלֶת אוֹ גָרָב אוֹ יַלֶּפֶת וְכָל שׁוֹר וָשֶׂה שָׂרוּעַ וְקָלוּט - נְדָבָה תַּעֲשֶׂה לְכָל אֶחָד מֵאֵלֶּה, וּלְנֵדֶר לֹא יֵרָצֶה אֶחָד מֵהֶן, שֶׁאֲפִלּוּ עָלוּ יֵרְדוּ. וּבְת"כ (פרק ז ה), מִנַּיִן לְרַבּוֹת כָּל הַפְּסוּלִין שֶׁבְּשׁוֹר וָשֶׂה, תַּלְמוּד לוֹמַר "וְשׁוֹר וָשֶׂה שָׂרוּעַ וְקָלוּט" לְרַבּוֹת כָּל הַפְּסוּלִין שֶׁבְּשׁוֹר וָשֶׂה. וְכָלְלוּ רַבּוֹתֵינוּ (תמורה ז) עוֹד בִּכְלַל "נְדָבָה תַּעֲשֶׂה אוֹתוֹ" שֶׁהוּא יֵעָשֶׂה לִנְדָבָה לְכָל אֲשֶׁר יִרְצֶה, אֲבָל לֹא הַתְּמִימִים, שֶׁהַמַּקְדִּישׁ אוֹתָן לְבֶדֶק הַבַּיִת עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה:
פסוק כח:אֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ נוֹהֵג בַּנְּקֵבָה שֶׁאָסוּר לִשְׁחֹט הָאֵם וְהַבֵּן אוֹ הָאֵם וְהַבַּת, וְאֵינוֹ נוֹהֵג בַּזְּכָרִים וּמֻתָּר לִשְׁחֹט הָאָב וְהַבֵּן, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על ויקרא כ"ב:כ"ח). פּוֹסֵק הָרַב הֲלָכָה כְּדִבְרֵי הָאוֹמֵר אֵין חוֹשְׁשִׁין לְזֶרַע הָאָב (חולין עט), וְכֵן דַּעַת אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על ויקרא כ"ב:כ"ח), וְהוּא הַנָּכוֹן בַּגְּמָרָא בְּדִין אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ. אֲבָל דֶּרֶךְ הַכָּתוּב כְּשֶׁמַּזְכִּיר הַנְּקֵבָה בְּיִחוּד לִקְרוֹת אוֹתָהּ פָּרָה, וְאִם כֵּן הָיָה רָאוּי שֶׁיֹּאמַר הַכָּתוּב, וּפָרָה אוֹ כִּשְׂבָּה אוֹתָהּ וְאֶת בְּנָהּ, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהִזְכִּיר "שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד" וְהִזְכִּיר הָאֵם וְהַבֵּן "וְהָיָה שִׁבְעַת יָמִים תַּחַת אִמּוֹ", אָמַר כִּי בַּמִּינִין הַנִּזְכָּרִים הָאֵלּוּ שֶׁהֵם שׁוֹר וָשֶׂה עוֹד מִצְוָה אַחֶרֶת בָּהֶן, כִּי אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ הַנִּזְכָּרִים לֹא יִשְׁחֲטוּ בְּיוֹם אֶחָד:
פסוק לא:וְטַעַם וּשְׁמַרְתֶּם מִצְוֹתַי בְּכָאן יַזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל לִשְׁמֹר הַמִּצְוֹת, שֶׁיִּזָּהֲרוּ בַּקָּרְבָּנוֹת בַּמּוּמִים, וּבִמְחֻסְּרֵי הַזְּמַן קֹדֶם שִׁבְעָה, וְיוֹם שֶׁנִּשְׁחֲטָה הָאֵם, וְלַעֲשׂוֹת הַזְּבָחִים וְהַתּוֹדָה וּלְשָׁחְטָם לְרָצוֹן, וְיִכְלֹל כָּל הַמִּצְוֹת בְּיַחַד. וּכְבָר הִזְכִּיר לְמַעְלָה בַּחֻקִּים וּבַמִּשְׁפָּטִים "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת כָּל חֻקֹּתַי וְאֶת כָּל מִשְׁפָּטַי" (ויקרא י"ט:ל"ז). וְאָמַר "לֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי" לִהְיוֹת בָּכֶם נוֹכֵל וְזוֹבֵחַ מָשְׁחָת לַה', כְּמוֹ שֶׁאָמַר בִּבְנֵי אַהֲרֹן "וְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי" (ויקרא כ"ב:ב'), שֶׁיַּזְהִיר בַּקָּרְבָּנוֹת מִן הַטֻּמְאָה אוֹ הַמּוּמִין:
פסוק לב:וְטַעַם וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל דַּעַת רַבּוֹתֵינוּ (תו"כ פרק ט ד) מִצְוַת עֲשֵׂה, שֶׁנְּקַדֵּשׁ אֶת שְׁמוֹ בַּמִּצְוֹת לֵהָרֵג עֲלֵיהֶן וְלֹא נַעֲבֹר. וְזֶה טַעַם "הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים", שֶׁהוּא טַעַם יִכְלֹל כָּל הַמִּצְוֹת שֶׁרָאוּי לְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ עֲלֵיהֶם בַּעֲבוּר שֶׁאֲנַחְנוּ עֲבָדָיו אֲשֶׁר גְּאָלָנוּ מִמִּצְרַיִם:
