א לֹֽא־תַעֲשׂ֨וּ לָכֶ֜ם אֱלִילִ֗ם וּפֶ֤סֶל וּמַצֵּבָה֙ לֹֽא־תָקִ֣ימוּ לָכֶ֔ם וְאֶ֣בֶן מַשְׂכִּ֗ית לֹ֤א תִתְּנוּ֙ בְּאַרְצְכֶ֔ם לְהִֽשְׁתַּחֲוֺ֖ת עָלֶ֑יהָ כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ ב אֶת־שַׁבְּתֹתַ֣י תִּשְׁמֹ֔רוּ וּמִקְדָּשִׁ֖י תִּירָ֑אוּ אֲנִ֖י יְהוָֽה׃ ג אִם־בְּחֻקֹּתַ֖י תֵּלֵ֑כוּ וְאֶת־מִצְוֺתַ֣י תִּשְׁמְר֔וּ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָֽם׃ ד וְנָתַתִּ֥י גִשְׁמֵיכֶ֖ם בְּעִתָּ֑ם וְנָתְנָ֤ה הָאָ֙רֶץ֙ יְבוּלָ֔הּ וְעֵ֥ץ הַשָּׂדֶ֖ה יִתֵּ֥ן פִּרְיֽוֹ׃ ה וְהִשִּׂ֨יג לָכֶ֥ם דַּ֙יִשׁ֙ אֶת־בָּצִ֔יר וּבָצִ֖יר יַשִּׂ֣יג אֶת־זָ֑רַע וַאֲכַלְתֶּ֤ם לַחְמְכֶם֙ לָשֹׂ֔בַע וִֽישַׁבְתֶּ֥ם לָבֶ֖טַח בְּאַרְצְכֶֽם׃ ו וְנָתַתִּ֤י שָׁלוֹם֙ בָּאָ֔רֶץ וּשְׁכַבְתֶּ֖ם וְאֵ֣ין מַחֲרִ֑יד וְהִשְׁבַּתִּ֞י חַיָּ֤ה רָעָה֙ מִן־הָאָ֔רֶץ וְחֶ֖רֶב לֹא־תַעֲבֹ֥ר בְּאַרְצְכֶֽם׃ ז וּרְדַפְתֶּ֖ם אֶת־אֹיְבֵיכֶ֑ם וְנָפְל֥וּ לִפְנֵיכֶ֖ם לֶחָֽרֶב׃ ח וְרָדְפ֨וּ מִכֶּ֤ם חֲמִשָּׁה֙ מֵאָ֔ה וּמֵאָ֥ה מִכֶּ֖ם רְבָבָ֣ה יִרְדֹּ֑פוּ וְנָפְל֧וּ אֹיְבֵיכֶ֛ם לִפְנֵיכֶ֖ם לֶחָֽרֶב׃ ט וּפָנִ֣יתִי אֲלֵיכֶ֔ם וְהִפְרֵיתִ֣י אֶתְכֶ֔ם וְהִרְבֵּיתִ֖י אֶתְכֶ֑ם וַהֲקִימֹתִ֥י אֶת־בְּרִיתִ֖י אִתְּכֶֽם׃ י וַאֲכַלְתֶּ֥ם יָשָׁ֖ן נוֹשָׁ֑ן וְיָשָׁ֕ן מִפְּנֵ֥י חָדָ֖שׁ תּוֹצִֽיאוּ׃ יא וְנָתַתִּ֥י מִשְׁכָּנִ֖י בְּתוֹכְכֶ֑ם וְלֹֽא־תִגְעַ֥ל נַפְשִׁ֖י אֶתְכֶֽם׃ יב וְהִתְהַלַּכְתִּי֙ בְּת֣וֹכְכֶ֔ם וְהָיִ֥יתִי לָכֶ֖ם לֵֽאלֹהִ֑ים וְאַתֶּ֖ם תִּהְיוּ־לִ֥י לְעָֽם׃ יג אֲנִ֞י יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֗ם אֲשֶׁ֨ר הוֹצֵ֤אתִי אֶתְכֶם֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם מִֽהְיֹ֥ת לָהֶ֖ם עֲבָדִ֑ים וָאֶשְׁבֹּר֙ מֹטֹ֣ת עֻלְּכֶ֔ם וָאוֹלֵ֥ךְ אֶתְכֶ֖ם קֽוֹמְמִיּֽוּת׃ יד וְאִם־לֹ֥א תִשְׁמְע֖וּ לִ֑י וְלֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ אֵ֥ת כָּל־הַמִּצְוֺ֖ת הָאֵֽלֶּה׃ טו וְאִם־בְּחֻקֹּתַ֣י תִּמְאָ֔סוּ וְאִ֥ם אֶת־מִשְׁפָּטַ֖י תִּגְעַ֣ל נַפְשְׁכֶ֑ם לְבִלְתִּ֤י עֲשׂוֹת֙ אֶת־כָּל־מִצְוֺתַ֔י לְהַפְרְכֶ֖ם אֶת־בְּרִיתִֽי׃ טז אַף־אֲנִ֞י אֶֽעֱשֶׂה־זֹּ֣את לָכֶ֗ם וְהִפְקַדְתִּ֨י עֲלֵיכֶ֤ם בֶּֽהָלָה֙ אֶת־הַשַּׁחֶ֣פֶת וְאֶת־הַקַּדַּ֔חַת מְכַלּ֥וֹת עֵינַ֖יִם וּמְדִיבֹ֣ת נָ֑פֶשׁ וּזְרַעְתֶּ֤ם לָרִיק֙ זַרְעֲכֶ֔ם וַאֲכָלֻ֖הוּ אֹיְבֵיכֶֽם׃ יז וְנָתַתִּ֤י פָנַי֙ בָּכֶ֔ם וְנִגַּפְתֶּ֖ם לִפְנֵ֣י אֹיְבֵיכֶ֑ם וְרָד֤וּ בָכֶם֙ שֹֽׂנְאֵיכֶ֔ם וְנַסְתֶּ֖ם וְאֵין־רֹדֵ֥ף אֶתְכֶֽם׃ יח וְאִ֨ם־עַד־אֵ֔לֶּה לֹ֥א תִשְׁמְע֖וּ לִ֑י וְיָסַפְתִּי֙ לְיַסְּרָ֣ה אֶתְכֶ֔ם שֶׁ֖בַע עַל־חַטֹּאתֵיכֶֽם׃ יט וְשָׁבַרְתִּ֖י אֶת־גְּא֣וֹן עֻזְּכֶ֑ם וְנָתַתִּ֤י אֶת־שְׁמֵיכֶם֙ כַּבַּרְזֶ֔ל וְאֶֽת־אַרְצְכֶ֖ם כַּנְּחֻשָֽׁה׃ כ וְתַ֥ם לָרִ֖יק כֹּחֲכֶ֑ם וְלֹֽא־תִתֵּ֤ן אַרְצְכֶם֙ אֶת־יְבוּלָ֔הּ וְעֵ֣ץ הָאָ֔רֶץ לֹ֥א יִתֵּ֖ן פִּרְיֽוֹ׃ כא וְאִם־תֵּֽלְכ֤וּ עִמִּי֙ קֶ֔רִי וְלֹ֥א תֹאב֖וּ לִשְׁמֹ֣עַֽ לִ֑י וְיָסַפְתִּ֤י עֲלֵיכֶם֙ מַכָּ֔ה שֶׁ֖בַע כְּחַטֹּאתֵיכֶֽם׃ כב וְהִשְׁלַחְתִּ֨י בָכֶ֜ם אֶת־חַיַּ֤ת הַשָּׂדֶה֙ וְשִׁכְּלָ֣ה אֶתְכֶ֔ם וְהִכְרִ֙יתָה֙ אֶת־בְּהֶמְתְּכֶ֔ם וְהִמְעִ֖יטָה אֶתְכֶ֑ם וְנָשַׁ֖מּוּ דַּרְכֵיכֶֽם׃ כג וְאִ֨ם־בְּאֵ֔לֶּה לֹ֥א תִוָּסְר֖וּ לִ֑י וַהֲלַכְתֶּ֥ם עִמִּ֖י קֶֽרִי׃ כד וְהָלַכְתִּ֧י אַף־אֲנִ֛י עִמָּכֶ֖ם בְּקֶ֑רִי וְהִכֵּיתִ֤י אֶתְכֶם֙ גַּם־אָ֔נִי שֶׁ֖בַע עַל־חַטֹּאתֵיכֶֽם׃ כה וְהֵבֵאתִ֨י עֲלֵיכֶ֜ם חֶ֗רֶב נֹקֶ֙מֶת֙ נְקַם־בְּרִ֔ית וְנֶאֱסַפְתֶּ֖ם אֶל־עָרֵיכֶ֑ם וְשִׁלַּ֤חְתִּי דֶ֙בֶר֙ בְּת֣וֹכְכֶ֔ם וְנִתַּתֶּ֖ם בְּיַד־אוֹיֵֽב׃ כו בְּשִׁבְרִ֣י לָכֶם֮ מַטֵּה־לֶחֶם֒ וְ֠אָפוּ עֶ֣שֶׂר נָשִׁ֤ים לַחְמְכֶם֙ בְּתַנּ֣וּר אֶחָ֔ד וְהֵשִׁ֥יבוּ לַחְמְכֶ֖ם בַּמִּשְׁקָ֑ל וַאֲכַלְתֶּ֖ם וְלֹ֥א תִשְׂבָּֽעוּ׃ כז וְאִ֨ם־בְּזֹ֔את לֹ֥א תִשְׁמְע֖וּ לִ֑י וַהֲלַכְתֶּ֥ם עִמִּ֖י בְּקֶֽרִי׃ כח וְהָלַכְתִּ֥י עִמָּכֶ֖ם בַּחֲמַת־קֶ֑רִי וְיִסַּרְתִּ֤י אֶתְכֶם֙ אַף־אָ֔נִי שֶׁ֖בַע עַל־חַטֹּאתֵיכֶם׃ כט וַאֲכַלְתֶּ֖ם בְּשַׂ֣ר בְּנֵיכֶ֑ם וּבְשַׂ֥ר בְּנֹתֵיכֶ֖ם תֹּאכֵֽלוּ׃ ל וְהִשְׁמַדְתִּ֞י אֶת־בָּמֹֽתֵיכֶ֗ם וְהִכְרַתִּי֙ אֶת־חַמָּ֣נֵיכֶ֔ם וְנָֽתַתִּי֙ אֶת־פִּגְרֵיכֶ֔ם עַל־פִּגְרֵ֖י גִּלּוּלֵיכֶ֑ם וְגָעֲלָ֥ה נַפְשִׁ֖י אֶתְכֶֽם׃ לא וְנָתַתִּ֤י אֶת־עָֽרֵיכֶם֙ חָרְבָּ֔ה וַהֲשִׁמּוֹתִ֖י אֶת־מִקְדְּשֵׁיכֶ֑ם וְלֹ֣א אָרִ֔יחַ בְּרֵ֖יחַ נִיחֹֽחֲכֶֽם׃ לב וַהֲשִׁמֹּתִ֥י אֲנִ֖י אֶת־הָאָ֑רֶץ וְשָֽׁמְמ֤וּ עָלֶ֙יהָ֙ אֹֽיְבֵיכֶ֔ם הַיֹּשְׁבִ֖ים בָּֽהּ׃ לג וְאֶתְכֶם֙ אֱזָרֶ֣ה בַגּוֹיִ֔ם וַהֲרִיקֹתִ֥י אַחֲרֵיכֶ֖ם חָ֑רֶב וְהָיְתָ֤ה אַרְצְכֶם֙ שְׁמָמָ֔ה וְעָרֵיכֶ֖ם יִהְי֥וּ חָרְבָּֽה׃ לד אָז֩ תִּרְצֶ֨ה הָאָ֜רֶץ אֶת־שַׁבְּתֹתֶ֗יהָ כֹּ֚ל יְמֵ֣י הֳשַׁמָּ֔ה וְאַתֶּ֖ם בְּאֶ֣רֶץ אֹיְבֵיכֶ֑ם אָ֚ז תִּשְׁבַּ֣ת הָאָ֔רֶץ וְהִרְצָ֖ת אֶת־שַׁבְּתֹתֶֽיהָ׃ לה כָּל־יְמֵ֥י הָשַּׁמָּ֖ה תִּשְׁבֹּ֑ת אֵ֣ת אֲשֶׁ֧ר לֹֽא־שָׁבְתָ֛ה בְּשַׁבְּתֹתֵיכֶ֖ם בְּשִׁבְתְּכֶ֥ם עָלֶֽיהָ׃ לו וְהַנִּשְׁאָרִ֣ים בָּכֶ֔ם וְהֵבֵ֤אתִי מֹ֙רֶךְ֙ בִּלְבָבָ֔ם בְּאַרְצֹ֖ת אֹיְבֵיהֶ֑ם וְרָדַ֣ף אֹתָ֗ם ק֚וֹל עָלֶ֣ה נִדָּ֔ף וְנָס֧וּ מְנֻֽסַת־חֶ֛רֶב וְנָפְל֖וּ וְאֵ֥ין רֹדֵֽף׃ לז וְכָשְׁל֧וּ אִישׁ־בְּאָחִ֛יו כְּמִפְּנֵי־חֶ֖רֶב וְרֹדֵ֣ף אָ֑יִן וְלֹא־תִֽהְיֶ֤ה לָכֶם֙ תְּקוּמָ֔ה לִפְנֵ֖י אֹֽיְבֵיכֶֽם׃ לח וַאֲבַדְתֶּ֖ם בַּגּוֹיִ֑ם וְאָכְלָ֣ה אֶתְכֶ֔ם אֶ֖רֶץ אֹיְבֵיכֶֽם׃ לט וְהַנִּשְׁאָרִ֣ים בָּכֶ֗ם יִמַּ֙קּוּ֙ בַּֽעֲוֺנָ֔ם בְּאַרְצֹ֖ת אֹיְבֵיכֶ֑ם וְאַ֛ף בַּעֲוֺנֹ֥ת אֲבֹתָ֖ם אִתָּ֥ם יִמָּֽקּוּ׃ מ וְהִתְוַדּ֤וּ אֶת־עֲוֺנָם֙ וְאֶת־עֲוֺ֣ן אֲבֹתָ֔ם בְּמַעֲלָ֖ם אֲשֶׁ֣ר מָֽעֲלוּ־בִ֑י וְאַ֕ף אֲשֶׁר־הָֽלְכ֥וּ עִמִּ֖י בְּקֶֽרִי׃ מא אַף־אֲנִ֗י אֵלֵ֤ךְ עִמָּם֙ בְּקֶ֔רִי וְהֵבֵאתִ֣י אֹתָ֔ם בְּאֶ֖רֶץ אֹיְבֵיהֶ֑ם אוֹ־אָ֣ז יִכָּנַ֗ע לְבָבָם֙ הֶֽעָרֵ֔ל וְאָ֖ז יִרְצ֥וּ אֶת־עֲוֺנָֽם׃ מב וְזָכַרְתִּ֖י אֶת־בְּרִיתִ֣י יַעֲק֑וֹב וְאַף֩ אֶת־בְּרִיתִ֨י יִצְחָ֜ק וְאַ֨ף אֶת־בְּרִיתִ֧י אַבְרָהָ֛ם אֶזְכֹּ֖ר וְהָאָ֥רֶץ אֶזְכֹּֽר׃ מג וְהָאָרֶץ֩ תֵּעָזֵ֨ב מֵהֶ֜ם וְתִ֣רֶץ אֶת־שַׁבְּתֹתֶ֗יהָ בָּהְשַׁמָּה֙ מֵהֶ֔ם וְהֵ֖ם יִרְצ֣וּ אֶת־עֲוֺנָ֑ם יַ֣עַן וּבְיַ֔עַן בְּמִשְׁפָּטַ֣י מָאָ֔סוּ וְאֶת־חֻקֹּתַ֖י גָּעֲלָ֥ה נַפְשָֽׁם׃ מד וְאַף־גַּם־זֹ֠את בִּֽהְיוֹתָ֞ם בְּאֶ֣רֶץ אֹֽיְבֵיהֶ֗ם לֹֽא־מְאַסְתִּ֤ים וְלֹֽא־גְעַלְתִּים֙ לְכַלֹּתָ֔ם לְהָפֵ֥ר בְּרִיתִ֖י אִתָּ֑ם כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה אֱלֹהֵיהֶֽם׃ מה וְזָכַרְתִּ֥י לָהֶ֖ם בְּרִ֣ית רִאשֹׁנִ֑ים אֲשֶׁ֣ר הוֹצֵֽאתִי־אֹתָם֩ מֵאֶ֨רֶץ מִצְרַ֜יִם לְעֵינֵ֣י הַגּוֹיִ֗ם לִהְיֹ֥ת לָהֶ֛ם לֵאלֹהִ֖ים אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ מו אֵ֠לֶּה הַֽחֻקִּ֣ים וְהַמִּשְׁפָּטִים֮ וְהַתּוֹרֹת֒ אֲשֶׁר֙ נָתַ֣ן יְהוָ֔ה בֵּינ֕וֹ וּבֵ֖ין בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל בְּהַ֥ר סִינַ֖י בְּיַד־מֹשֶֽׁה׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

אור החיים

חיים בן עטר

פסוק ב:
אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה חָזַר הַכָּתוּב וְצִוָּה כָּאן עַל הַשַּׁבָּת. וְנִרְאֶה שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְהַסְמִיךְ מִצְוַת שַׁבָּת לַמִּצְוָה שֶׁלְּפָנֶיהָ, דִּכְתִיב ״לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם אֱלִילִים״ וְגוֹ׳, לוֹמַר כְּשֵׁם שֶׁעֲבוֹדָה זָרָה שְׁקוּלָה כְּכָל הַתּוֹרָה, גַּם מִצְוַת שַׁבָּת שְׁקוּלָה כְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ.
פסוק ב:
גַּם עוֹד יְכַוֵּן לוֹמַר עַל הַשְּׁמִטּוֹת, שֶׁהֵם נִקְרָאִים שַׁבָּתוֹת, דִּכְתִיב (ויקרא כה:ב) ״שַׁבָּת לַה׳״, שֶׁמַּזְהִיר עֲלֵיהֶם לְשָׁמְרָם.
פסוק ב:
וְסָמַךְ לְאַזְהָרָה זוֹ אָמְרוֹ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות פ״ה) לֹא נֶחְרַב הַבַּיִת אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא שָׁמְרוּ מִצְוַת שְׁבִיעִית, וְכֵן אָמַר הַכָּתוּב (ויקרא כו:לד) ״אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתוֹתֶיהָ״, וְהוּא עַצְמוֹ אָמְרוֹ אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ שֶׁלֹּא תְּסַבְּבוּ לְהַחְרִיבוֹ כְּשֶׁלֹּא תְּקַיְּמוּ מִצְוַת הַשַּׁבָּתוֹת. וְיֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי הֲגַם שֶׁה׳ מַשְׁלִיךְ חֲמָתוֹ עַל בֵּיתוֹ וְנַחֲלָתוֹ לְחַלְּלָהּ לְכַפָּרַת עָוֹן, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מדרש תהלים עט) בְּפָסוּק ״מִזְמוֹר לְאָסָף״, עִם כָּל זֶה עַל הַכֹּל יָבִיא ה׳ בְּמִשְׁפָּט כָּל הַמְּסַבֵּב בְּחֶטְאוֹ אֶת הַדָּבָר הָרַע הַזֶּה בְּיוֹם הַמִּשְׁפָּט הַנּוֹרָא כְּשֶׁיַּעֲמֹד בַּעַל הַבַּיִת הַמְּקֻדָּשׁ וְיִתְבַּע הָאִישׁ הַמְּגָרֵשׁ. וּמַה גַּם לְמַה שֶׁאָמַר הַנָּבִיא (הושע יא) ״לֹא אָבוֹא בְּעִיר״, וְדָרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר ח״א א:) נִשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כו׳, אָנָה יוֹלִיךְ אֶת חֶרְפָּתוֹ וּמַה מַעֲנֶה בִּלְשׁוֹנוֹ וּמַה גְּמוּל יַעֲרִיכֶנּוּ. וְהוּא מַה שֶׁרָמַז הַכָּתוּב כָּאן בְּאָמְרוֹ ״וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ״ כִּי עָנְשׁוֹ גָּדוֹל, וִישַׁעֵר מִזֶּה עֹנֶשׁ הַשְּׁמִיטָה לְשָׁמְרָהּ.
פסוק ב:
חסלת פרשת בהר סיני
פסוק ג:
אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְגוֹ׳. בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: יָכוֹל אֵלּוּ הַמִּצְווֹת? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״וְאֶת מִצְוֹתַי״ וְגוֹ׳ הֲרֵי הַמִּצְווֹת אֲמוּרוֹת, מָה אֲנִי מְקַיֵּם ״אִם בְּחֻקֹּתַי״? לִהְיוֹת עֲמֵלִים בַּתּוֹרָה, עַד כָּאן. וְטַעַם שֶׁקָּרָא הַכָּתוּב עֲמַל הַתּוֹרָה חֻקָּה, לְצַד שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִצְוָה אֲפִלּוּ לִלְמֹד דְּבָרִים שֶׁלְּמָדָם פַּעֲמַיִם וְשָׁלֹשׁ וְהֵם נְטוּעִים אֶצְלוֹ, כִּי חָפֵץ ה׳ בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה חֻקָּה חָקַק. וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קהלת רבה ג) כִּי לְטַעַם שֶׁיִּלְמֹד הָאָדָם תּוֹרָה בְּחֵשֶׁק תָּמִיד, גָּזְרָה חָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם לוֹמֵד וְשׁוֹכֵחַ.
פסוק ג:
וְטַעַם אָמְרוֹ חֻקֹּתַי לְשׁוֹן רַבִּים, יִרְמֹז לִשְׁתֵּי תּוֹרוֹת – תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, וּמָסֹרֶת הַתֵּיבָה לְשׁוֹן יָחִיד, שֶׁאֵין וָא״ו בֵּין קוֹ״ף לְתָי״ו, לוֹמַר כִּי תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה הִיא כְּלוּלָה בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְשָׁם בִּנְיָנָהּ. עוֹד רָמַז בְּאָמְרוֹ חֻקֹּתַי לְשׁוֹן רַבִּים עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (יהושע א:ח) ״וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה״, שֶׁצָּרִיךְ לִקְבֹּעַ עִתִּים בַּתּוֹרָה בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, וְהַמָּסֹרֶת לְשׁוֹן יָחִיד כִּי שְׁנֵי הָעִתִּים הֵם בְּיוֹם אֶחָד. עוֹד יִרְצֶה כִּי צָרִיךְ הָאָדָם בְּקִיּוּם מִצְווֹת הַתּוֹרָה שְׁנֵי דְּבָרִים, הָאֶחָד לִלְמֹד לְעַצְמוֹ, וְהַשֵּׁנִי לְלַמֵּד לַאֲחֵרִים, דִּכְתִיב (דברים יא:יט) ״וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם וְשִׁנַּנְתָּם״ וְגוֹ׳, לָזֶה אָמַר חֻקֹּתַי לְשׁוֹן רַבִּים – לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת, כְּאָמְרוֹ ״וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם״.
פסוק ג:
וְטַעַם אָמְרוֹ לְשׁוֹן הֲלִיכָה, לוֹמַר שֶׁצָּרִיךְ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה אֲפִלּוּ בַּהֲלִיכָתוֹ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (דברים ו:ז) ״וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ״, בְּאַהֲבָתָהּ יִשְׁגֶּה תָמִיד וְגוֹ׳:
פסוק ג:
עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ויקרא רבה לה.) בְּפָסוּק ״חִשַּׁבְתִּי דְרָכָי״ וְגוֹ׳ שֶׁהָיָה דָּוִד חוֹשֵׁב לַעֲשׂוֹת עִנְיָנִים, וְרַגְלָיו מוֹלִיכִים אוֹתוֹ מֵעַצְמָם אֶל בֵּית הַמִּדְרָשׁ, לְרוֹב הַחֵפֶץ וְהָרָצוֹן וְהָרְגִילוּת בַּדָּבָר, וְהוּא אָמְרוֹ אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ, פֵּרוּשׁ, הֲלִיכַתְכֶם מֵעַצְמָהּ תִּהְיֶה אַחֲרֶיהָ כְּמַאֲמַר דָּוִד לְרוֹב הַחֵשֶׁק וְהָרְגִילוּת.
פסוק ג:
עוֹד יִרְצֶה עַל פִּי מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר ח״ג רב.) כִּי הַתּוֹרָה יֵשׁ בָּהּ אַרְבַּע דְּרָכִים, וְהֵם: פְּשָׁט, רֶמֶז, דְּרוּשׁ, סוֹד, וּמֵאֵלּוּ נִפְרְדוּ שִׁבְעִים פָּנִים, וְכָל אוֹפֶן לְכַמָּה אוֹרְחִין וּשְׁבִילִין וּנְתִיבוֹת, וְהוּא מַה שֶׁאָמַר חֻקֹּתַי לְשׁוֹן רַבִּים, תֵּלֵכוּ פֵּרוּשׁ, בְּכָל אוֹרְחִין וּשְׁבִילִין יֵלֵךְ בָּהֶם בְּפֵרוּשׁ הַכְּתוּבִים, וְלֹא יֹאמַר שֶׁאֵין בַּתּוֹרָה אֶלָּא פְּשָׁט הַמּוּבָן לַכֹּל.
פסוק ג:
עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ תֵּלֵכוּ עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (משלי ג:ו) ״בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ״ וְגוֹ׳, וְכָתַב רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק ג׳ מֵהִלְכוֹת יְסוֹדֵי הַתּוֹרָה (הלכות דעות) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: יָשִׂים אֶל לִבּוֹ כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה גּוּפוֹ שָׁלֵם וְחָזָק כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה וְכוּ׳ לָדַעַת אֶת ה׳, שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיָּבִין וְיִסְתַּכֵּל בַּחָכְמוֹת וְכוּ׳, נִמְצָא הַמְּהַלֵּךְ בְּדֶרֶךְ זֶה כָּל יָמָיו עוֹבֵד ה׳, עַד כָּאן. וְהוּא מַאֲמַר הַכָּתוּב כָּאן אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ, בִּשְׁבִיל עֵסֶק הַתּוֹרָה תֵּלְכוּ בְּכָל דַּרְכְּכֶם, בַּאֲכִילָה וְכוּ׳ בְּמִשְׁתֶּה בְּדִבּוּר וְכוּ׳ בְּכָל מַעֲשֶׂה הַמְּסֻבָּב מֵהַטִּבְעִיּוֹת.
פסוק ג:
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין לד.) שֶׁהָרְשׁוּת נְתוּנָה לְלוֹמְדֵי תּוֹרָה לְפָרֵשׁ בָּהּ וְלִדְרֹשׁ בְּכַמָּה אוֹרְחִין וּשְׁבִילִין, וְתַלְמִיד וָתִיק יְחַדֵּשׁ בִּדְרָשַׁת הַכְּתוּבִים כַּאֲשֶׁר יוּכַל הַכָּתוּב שְׂאֵת כְּכָל אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ בְּתוֹרָתוֹ. וִיצַו ה׳ כָּאן בְּאָמְרוֹ אִם בְּחֻקֹּתַי שֶׁהִיא הַתּוֹרָה, תֵּלֵכוּ בְּפַרְדֵּסָהּ, תְּנַאי הוּא הַדָּבָר ״וְאֶת מִצְוֺתַי״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, שֶׁלֹּא יִהְיֶה מְגַלֶּה פָנִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה, שֶׁלֹּא לְטַהֵר אֶת הַטָּמֵא ״וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם״ שֶׁלֹּא לְטַמֵּא אֶת הַטָּהוֹר. וְהוּא מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות ג:יא) הַמְּגַלֶּה פָנִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא.
פסוק ג:
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (אבות ב:ו) ״וְלֹא עַם הָאָרֶץ חָסִיד״, פֵּרוּשׁ, שֶׁאָסוּר לְעַם הָאָרֶץ לְהִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת, שֶׁיַּעֲשֶׂה חוּמְרוֹת וּגְדָרִים כְּמִנְהַג הַחֲסִידִים, כִּי לִפְעָמִים יַעֲשֶׂה חוּמְרָא בְּדָבָר שֶׁהוּא אַדְרַבָּה עֲבַרְיָן, כִּי יִמָּצֵא חָסִיד שֶׁיִּרְצֶה לִגְדֹּר עַצְמוֹ לְקַיֵּם מִצְוַת עוֹנָה בַּיָּמִים הַמְּקֻדָּשִׁים וְתִהְיֶה בְּעֵינָיו מִצְוָה גְּדוֹלָה לְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ בְּלֵיל כִּפּוּר, כְּמוֹ שֶׁשָּׁמַעְנוּ שֶׁהָיָה מַעֲשֶׂה כֵּן, וְכַדּוֹמֶה, לָזֶה צִוּוּ חֲזַ״ל שֶׁאֵין לְעַם הָאָרֶץ לְהִתְנַהֵג בְּמִדַּת חֲסִידוּת, וְהוּא מַאֲמַר ה׳ כָּאן אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ שֶׁהוּא עֵסֶק הַתּוֹרָה, אָז וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ פֵּרוּשׁ, תַּעֲשׂוּ לָכֶם מִשְׁמֶרֶת כְּדֵי לְקַיְּמָם גְּדָרִים וּשְׁמִירוֹת וְלֹא זוּלַת זֶה.
פסוק ג:
עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות ד:א) ״הֱוֵי גּוֹלֶה לִמְקוֹם תּוֹרָה״, שֶׁצָּרִיךְ לְכַתֵּת רַגְלָיו מִמָּקוֹם לְמָקוֹם לִלְמֹד תּוֹרָה. וְצֵא וּלְמַד דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּגְּמָרָא (חגיגה ה:) כִּי כֻלָּן הָיוּ גּוֹלִין לִלְמֹד, וְיֵשׁ שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים וְחוֹזֵר כְּמוֹ כֵן לַעֲסֹק בְּיוֹם אֶחָד. וְהוּא אָמְרוֹ אִם בְּחֻקֹּתַי שֶׁהִיא עֵסֶק הַתּוֹרָה, צְרִיכִים שֶׁתֵּלְכוּ מִמְּקוֹמְכֶם אַחֲרֶיהָ. גַּם כְּדֵי שֶׁתִּהְיוּ פְּנוּיִים, אֵין נָכוֹן לִלְמֹד וְהוּא בְּבֵיתוֹ כִּי יִטְרְדוּהוּ בְּצָרְכֵי הַבַּיִת, לָכֵן יַעֲזֹב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְיִסַּע מִמְּקוֹמוֹ לָלֶכֶת אַחֲרֶיהָ.
פסוק ג:
וְאָמְרוֹ ״וְאֶת מִצְוֺתַי תִּשְׁמְרוּ״, יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (שבת לא:): מַכְרִיז רַבִּי יַנַּאי ״חֲבָל עַל מָאן דְּלֵית לֵיהּ דַּרְתָּא, וְתַרְעָא לְדַרְתָּא עָבִיד״, שֶׁעִקַּר עֵסֶק הַתּוֹרָה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת, וְהוּא אָמְרוֹ אִם בְּחֻקֹּתַי וְגוֹ׳ שֶׁהוּא עֵסֶק הַתּוֹרָה, תְּנַאי הוּא הַדָּבָר ״וְאֶת מִצְוֺתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם״. וְאָמַר וְאֶת מִצְוֹתַי יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בַּגְּמָרָא (ברכות יז:) הַלּוֹמֵד שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ נוֹחַ לוֹ שֶׁלֹּא נִבְרָא, וְהִקְשׁוּ בַּתּוֹסָפוֹת עִם אוֹתָהּ שֶׁאָמְרוּ לְעוֹלָם יַעֲסֹק אָדָם בַּתּוֹרָה אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ בָּא לִשְׁמָהּ, וְתֵרְצוּ כִּי הֵם שְׁנֵי אוֹפָנִים שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ: אֶחָד לְקַנְטֵר, וְאֶחָד לְהִתְכַּבֵּד. לְקַנְטֵר – נוֹחַ לוֹ שֶׁלֹּא נִבְרָא, לְהִתְכַּבֵּד – יַעֲסֹק שֶׁמִּתּוֹךְ וְכוּ׳. וְהוּא מַאֲמַר ה׳ אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וּתְנַאי הוּא הַדָּבָר ״וְאֶת מִצְוֺתַי״ שֶׁבָּהּ שְׁתֵּי מִצְוֹת הַצְּרִיכִין בְּלִמּוּדָהּ, שֶׁלֹּא יִלְמְדוּ לֹא לְקַנְטֵר וְלֹא לְהִתְכַּבֵּד, אָז תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם. מַבְטִיחַ הַכָּתוּב שֶׁהֲגַם שֶׁתָּבֹא עֲבֵרָה לְיָדוֹ יִהְיֶה נִצּוֹל מִמֶּנָּה, וּכְאָמְרָם (סוטה כא:) תּוֹרָה מַגְּנָא וּמַצְּלָא מִיֵּצֶר הָרַע, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה (ע״ז יז:) בְּאוֹתָהּ מַעֲשֶׂה שֶׁל רַבִּי חֲנִינָא וְרַבִּי יוֹנָתָן שֶׁחָלְפוּ אַפִּתְחָא דְּזוֹנוֹת וְכוּ׳, דִּכְתִיב (משלי ב:יא) ״מְזִמָּה תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ״ וְגוֹ׳. וְדִקְדֵּק לוֹמַר וַעֲשִׂיתֶם עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין לט:) יָשַׁב אָדָם וְלֹא עָבַר עֲבֵרָה נוֹתְנִין לוֹ שָׂכָר כְּעוֹשֶׂה מִצְוָה, וְהֶעֱמִידוּהָ כְּשֶׁבָּאָה עֲבֵרָה לְיָדוֹ וְנִצּוֹל מִמֶּנָּה, הֲגַם שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא שְׁמִירָה מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ עָשָׂה מַעֲשֵׂה מִצְוֹת.
פסוק ג:
וַהֲגַם שֶׁדָּרַשׁ רָבָא (פסחים נ:) בַּפָּסוּק ״כִּי גָדוֹל עַד שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ״ (תהלים נז:יא) – זֶה הַלּוֹמֵד שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ אֶלָּא לְהִתְכַּבֵּד, הַטַּעַם לֹא שֶׁיֵּשׁ רְצוֹן הַבּוֹרֵא בְּלִמּוּד זֶה אֶלָּא לַתַּכְלִית הַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ שֶׁיָּבֹא לִלְמֹד לִשְׁמָהּ, וְתוֹרָה זוֹ אֵין בִּסְגֻלָּתָהּ לְהַצִּיל מִיֵּצֶר הָרַע בְּבֹא עֲבֵרָה לְיָדוֹ. וּבָזֶה יֵשׁ לְתָרֵץ מַה שֶׁהִקְשׁוּ שָׁם בְּסוֹטָה לְרַב יוֹסֵף שֶׁאָמַר תּוֹרָה בֵּין בְּעִדָּנָא דְּעָסִיק בָּהּ בֵּין בְּעִדָּנָא דְּלָא עָסִיק בָּהּ מַגְּנָא וּמַצְּלָא, אֶלָּא מֵעַתָּה דּוֹאֵג וַאֲחִיתֹפֶל מִי לֹא עָסְקוּ בַּתּוֹרָה? אַמַּאי לֹא אַגִּינָא עֲלַיְיהוּ? עַד כָּאן. לִדְבָרֵינוּ אֵין קֻשְׁיָא, שֶׁהֵם הָיוּ לוֹמְדִים מִתְּחִלָּתָם שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, וְאֵין כֹּחַ בְּתוֹרָה כָּזוֹ לְהָגֵן עָלָיו מִיֵּצֶר הָרַע.
פסוק ג:
אוֹ יֹאמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, לֶהֱיוֹת שֶׁיֵּשׁ שְׁנֵי סְבָרוֹת (עבודה זרה יז.), אַחַת שֶׁל רַבִּי חֲנִינָא וְאַחַת שֶׁל רַבִּי יוֹנָתָן. אֶחָד אָמַר ״נִחְלַף אַפִּתְחָא דַּעֲבוֹדָה זָרָה דְּנָכִיס יִצְרֵיהּ״, וְאֶחָד אָמַר ״נִחְלַף אַפִּתְחָא דְּזוֹנוֹת כִּי הֵיכִי דְּנִכְפְּיֵיהּ לְיִצְרִין וּנְקַבֵּל אַגְרָא״. וּבָא הַכָּתוּב כָּאן וְהִכְרִיעַ עִם הָאוֹמֵר נִחְלַף אַפִּתְחָא דְּזוֹנוֹת, וְהוּא אָמְרוֹ אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ, פֵּרוּשׁ יְכוֹלִין אַתֶּם לֵילֵךְ וַאֲנִי מַבְטִיחֲכֶם שֶׁ״אֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ״, שֶׁיִּהְיוּ כּוֹפִין יִצְרָם. וְאִם תֹּאמַר וְלָמָּה יַכְנִיס עַצְמוֹ בְּסָפֵק זֶה, לָזֶה אָמַר וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם כְּדֵי שֶׁתִּטְלוּ שָׂכָר כְּעוֹשֶׂה מִצְוָה כֵּיוָן שֶׁבָּא לְיֶדְכֶם הֶעָוֹן, וְהוּא מַאֲמָרָם שָׁם ״וְנִכְפְּיֵיהּ לְיִצְרִין כִּי הֵיכִי דִּנְקַבֵּל אַגְרָא״:
פסוק ג:
אוֹ יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמִשְׁנַת חֲסִידִים (אבות פ״ו) הַתּוֹרָה נִקְנֵית בְּאַרְבָּעִים וּשְׁמֹנָה דְּבָרִים, כִּי לֹא כָּל הָרוֹצֶה לִקְנוֹת תּוֹרָה יַשִּׂיג קִנְיָנָהּ אֶלָּא בְּאֶמְצָעוּת הָאַרְבָּעִים וּשְׁמֹנָה דְּבָרִים, וְהוּא מַה שֶׁאָמַר כָּאן אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ – אִם אַתֶּם חֲפֵצִים לְהַשִּׂיג הַתּוֹרָה, תְּנַאי הוּא הַדָּבָר ״וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם״ שֶׁהֵם אוֹתָם הָאַרְבָּעִים וּשְׁמֹנָה דְּבָרִים, כִּי יֵשׁ בָּהֶם בְּחִינַת הַמְּנִיעוֹת וּכְנֶגְדָּם אָמַר ״תִּשְׁמְרוּ״, וְיֵשׁ בָּהֶם בְּחִינַת הַמַּעֲשֶׂה וּכְנֶגְדָּם אָמַר ״וַעֲשִׂיתֶם״ וְגוֹ׳:
פסוק ג:
עוֹד יִרְצֶה לְהוֹדִיעַ מַעֲלַת עֵסֶק הַתּוֹרָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַה שֶׁאֵין בְּעֵסֶק הַמִּצְווֹת, כִּי עֵסֶק הַמִּצְווֹת יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיֶה אָדָם פּוֹעֵל וְעוֹשֶׂה, וְיִגְרֹם הַחֵטְא וְיָמִיר כְּבוֹדוֹ לְבַסּוֹף וְלֹא תִזָּכַרְנָה צִדְקָתוֹ בְּיוֹם פִּשְׁעוֹ, אֲבָל מִצְוַת עֵסֶק הַתּוֹרָה מַבְטִיחוֹ כִּי כָל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה צִדְקָתוֹ עוֹמֶדֶת לָעַד וְיֵלֵךְ עִמּוֹ צִדְקוֹ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (סוטה כא.) כִּי עֲבֵרָה מְכַבָּה מִצְוָה וְאֵין עֲבֵרָה מְכַבָּה תּוֹרָה לְבַטֵּל זְכוּתָהּ שֶׁל תּוֹרָה, וְיִזְכֶּה לָלֶכֶת בָּהּ בְּלֶכְתּוֹ לָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן. וְעַיֵּן מַה שֶּׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת אַחֲרֵי מוֹת (ויקרא יח:ד) ״אֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמְרוּ לָלֶכֶת בָּהֶם״.
פסוק ג:
עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת סג.) בְּפָסוּק ״אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ״ וְגוֹ׳ (משלי ג:טז), שֶׁהַמַּיְמִינִים בָּהּ שְׂכָרָם לָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, וְהַמַּשְׂמְאִילִים בָּהּ שְׂכָרָם בָּעוֹלָם הַזֶּה. הוּא מַה שֶׁאָמַר כָּאן אִם בְּחֻקֹּתַי שֶׁהִיא עֵסֶק הַתּוֹרָה, תִּהְיֶה כַּוָּנַתְכֶם בְּעֵסֶק זֶה לֹא לְתַכְלִית עוֹלָם הַזֶּה, וְהוּא כַּת הַמַּשְׂמְאִילִין בָּהּ, אֶלָּא ״תֵּלֵכוּ״ – תִּהְיֶה כַּוָּנַתְכֶם לַתַּשְׁלוּמִין כְּשֶׁתֵּלְכוּ לָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, וְהוּא כַּת הַמַּיְמִינִים.
פסוק ג:
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמִשְׁנַת חֲסִידִים (אבות ג:ט): ״כָּל שֶׁחָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִמַּעֲשָׂיו וְכוּ׳ וְכָל שֶׁמַּעֲשָׂיו מְרֻבִּים״ וְכוּ׳, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ שֶׁהוּא עֵסֶק הַתּוֹרָה, וּלְפִי עֵרֶךְ זֶה תִּהְיֶה שְׁמִירַת הַמִּצְווֹת וְקִיּוּמָן כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּהְיֶה חָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִמַּעֲשָׂיו, וְהוּא אָמְרוֹ סָמוּךְ לְמִצְוַת עֵסֶק הַתּוֹרָה ״וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם״.
פסוק ג:
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פאה א:א) ״אֵלּוּ דְבָרִים וְכוּ׳ וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם״, וְהוּא אָמְרוֹ אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ שֶׁהוּא עֵסֶק הַתּוֹרָה, מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם גַּם כֵּן שֶׁשְּׁמַרְתֶּם מִצְוֹתַי וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם.
פסוק ג:
אוֹ יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (ויקרא ז:לז) ״זֹאת הַתּוֹרָה לָעוֹלָה וְלַמִּנְחָה״, וְדָרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מנחות קי.) אָדָם עוֹסֵק בְּפָרָשַׁת עוֹלָה מַעֲלֶה עָלָיו כְּאִלּוּ הִקְרִיב עוֹלָה וְכוּ׳, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (הושע יד:ג-ד) ״וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ״, וְלֹא זֶה בִּלְבַד אֶלָּא כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה שֶׁאֵינָהּ בְּפֶרֶק הֶשֵּׂג יָד כְּשֶׁאָדָם לוֹמֵד מִצְוָתָהּ בַּתּוֹרָה כְּאִלּוּ עֲשָׂאָהּ, וְהוּא מַאֲמַר הַכָּתוּב אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי וְגוֹ׳ אוֹתָם שֶׁאֵין מְצִיאוּת לַעֲשׂוֹתָם תִּשְׁמְרוּ, פֵּרוּשׁ, תִּהְיוּ מְחַכִּים אוֹתָם מָתַי יָבוֹאוּ לְיֶדְכֶם לַעֲשׂוֹתָם, מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם כְּאִלּוּ עֲשִׂיתֶם אוֹתָם גַּם כֵּן. וְהוּא אָמְרוֹ וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם, לוֹמַר, לֹא שְׂכַר מַחְשָׁבָה לְבַד אֲנִי נוֹתֵן. וַהֲגַם שֶׁכָּתַבְנוּ בְּסָמוּךְ וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם, יֵשׁ מִצְוֹת שֶׁמְּבַטְּלִין תַּלְמוּד תּוֹרָה בִּשְׁבִילָן, כְּגוֹן מַעֲשֵׂה הַקָּרְבָּנוֹת וְכַדּוֹמֶה, וְלִבְחִינָה זוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּלְמֹד מִצְוָתָהּ וִיקַו לַעֲשׂוֹתָם.
פסוק ג:
אוֹ יֹאמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם, כֵּיוָן שֶׁתַּלְמוּד תּוֹרָה יְמַלֵּא מְקוֹם הַמִּצְווֹת, אִם כֵּן הֲרֵי הוּא פָּטוּר מִמַּעֲשֵׂה הַמִּצְווֹת אֲשֶׁר תִּזְדַּמֵּן לְפָנָיו, תַּלְמוּד לוֹמַר אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ שֶׁהוּא עֵסֶק הַתּוֹרָה, וְאֶת מִצְוֹתַי שֶׁהֵם לֹא תַעֲשֶׂה תִּשְׁמְרוּ, לֹא מִפְּנֵי זֶה תִּהְיוּ פְּטוּרִין מִקִּיּוּם מִצְווֹת, אֶלָּא ״וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם״. וּמַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי שֶׁהוּא שָׁקוּל הוּא פְּרָט לַמִּזְדַּמֵּן שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְקַיֵּם עַל יְדֵי הַזּוּלַת.
פסוק ג:
עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות יד.) שֶׁאָסוּר לְאָדָם לָשׂוּם לַדֶּרֶךְ פְּעָמָיו עַד שֶׁיַּקְדִּים דִּבְרֵי תּוֹרָה, דִּכְתִיב (תהלים פה:יד) ״צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ״ וְגוֹ׳, וְצֵא וּלְמַד מַה שֶׁאָמְרוּ בַּזֹּהַר (ח״א סט.) עַל הַהוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ וְאֵין בֵּינֵיהֶם דִּבְרֵי תּוֹרָה שֶׁמִּתְחַיְּבִים בְּנַפְשָׁם, וְהוּא מַאֲמַר ה׳ אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ פֵּרוּשׁ, כְּשֶׁיֵּשׁ לִמּוּד תּוֹרָה, תֵּלְכוּ אָז לָבֶטַח, כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ עֵסֶק הַתּוֹרָה כֹּחוֹתֶיהָ מְלַוִּין אֶת הָאָדָם.
פסוק ג:
עוֹד נִתְכַּוֵּן לוֹמַר מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת סג.) חָשַׁב אָדָם לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְנֶאֱנַס וְלֹא עֲשָׂאָהּ, מַעֲלֶה עָלָיו כְּאִלּוּ עֲשָׂאָהּ, וְהוּא מַאֲמָרוֹ אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ לְשׁוֹן עָתִיד, פֵּרוּשׁ, תַּחְשְׁבוּ לָלֶכֶת וְגוֹ׳, תִּשְׁמְרוּ גַּם כֵּן תַּחְשְׁבוּ לַעֲשׂוֹת שְׁמִירָה, וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם פֵּרוּשׁ, מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם כְּאִלּוּ כְּבָר עֲשִׂיתֶם אוֹתָם:
פסוק ג:
עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוכה מה:) כִּי שָׁלֹשׁ הַדְרָגוֹת בִּבְנֵי עֲלִיָּה: הָא׳ הַמִּסְתַּכְּלִים בְּאַסְפַּקְלַרְיָא דְּלָא נַהֲרָא, ב׳ הַמִּסְתַּכְּלִים בְּאַסְפַּקְלַרְיָא דְּנַהֲרָא, הַג׳ דְּעַיְּלֵי בְּלָא בַר. וּפֵרַשְׁתִּי עַל דֶּרֶךְ זֶה פָּסוּק (איוב ג, יט) ״קָטֹן וְגָדוֹל שָׁם הוּא וְעֶבֶד חָפְשִׁי מֵאֲדֹנָיו״, קָטֹן הוּא הַמִּסְתַּכֵּל בְּאַסְפַּקְלַרְיָא דְּלָא נַהֲרָא, בְּסוֹד (בראשית א, טז) הַמָּאוֹר הַקָּטֹן, גָּדוֹל הוּא הַמִּסְתַּכֵּל בְּאַסְפַּקְלַרְיָא דְּנַהֲרָא, בְּסוֹד (שם) הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל, וְעֶבֶד חָפְשִׁי מֵאֲדוֹנָיו זֶה שֶׁעוֹלֶה בְּלֹא רְשׁוּת, שֶׁה׳ אֲדוֹנָיו נָתַן לוֹ חָפְשִׁיּוּת לָלֶכֶת בְּכָל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ. וְאֵין אֲנִי יוֹדֵעַ בַּמֶּה יֻשַּׂג הַכָּבוֹד הַגָּדוֹל הַזֶּה. לָזֶה בָּא מַאֲמָרוֹ יִתְבָּרַךְ וְאָמַר אִם בְּחֻקֹּתַי, פֵּרוּשׁ, בְּאֶמְצָעוּת הִשְׁתַּדְּלוּת הַתּוֹרָה כַּמִּצְטָרֵךְ בָּזֶה אֵין אַתֶּם צְרִיכִין לְרִשָּׁיוֹן לְהוֹלִיךְ אֶתְכֶם אֶלָּא אַתֶּם מֵעַצְמְכֶם תֵּלְכוּ בְּלֹא בַר.
פסוק ג:
עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין קב.) שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיָרָבְעָם: ״חֲזוֹר בְּךָ וַאֲנִי וְאַתָּה וּבֶן יִשַׁי נְטַיֵּל בְּגַן עֵדֶן״ וְכוּ׳ עַד כָּאן, וְאָמְרוּ הַמְּקוּבָּלִים כִּי טִיּוּל זֶה הִיא הַדְרָגַת שַׁעֲשׁוּעַ שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יִזְכֶּה לוֹ. וְיֹאמַר אָדָם: בַּמֶּה יִזְכֶּה יְלוּד אִשָּׁה לְהַדְרָגָה זוֹ? לָזֶה בָּא הַמַּאֲמָר כָּאן וְאָמַר ״אִם בְּחֻקֹּתַי״ – בְּאֶמְצָעוּת עֵסֶק הַתּוֹרָה ״תֵּלֵכוּ״, הִיא הֲלִיכָה נֶעֱלָמָה מֵעֵינֵי כָּל חַי שֶׁהוּא הַטִּיּוּל, בְּאֶמְצָעוּת הַתּוֹרָה תְּטַיְּלוּ בַּמְּקוֹמוֹת הַנֶּעֱלָמִים.
פסוק ג:
עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט תהלים תתל״א) כִּי כְּשֶׁבָּרָא ה׳ אָדָם הָרִאשׁוֹן בָּעוֹלָם הַזֶּה, לֹא בְּרָאוֹ לָשֶׁבֶת בָּעוֹלָם הַזֶּה לְעוֹלְמֵי עַד כְּשֶׁלֹּא יֶחֱטָא, שֶׁאִם כֵּן אַדְרַבָּה יְרִידָה הִיא לוֹ וְשִׁפְלוּת, כִּי תַּכְלִית הַמְקֻוֶּה הִיא בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן שֶׁשָּׁמָּה יִקְצֹר אֲשֶׁר זָרַע, אֶלָּא הָיְתָה הַכַּוָּנָה כִּי עָלֹה יַעֲלֶה לַשָּׁמַיִם וּלְאוֹצְרוֹת הַחַיִּים בְּעֵת אֲשֶׁר יַחְפֹּץ, וְיִהְיֶה כְּמִי שֶׁדָּר בְּבַיִת וַעֲלִיָּה עַל גַּבָּהּ, וּכְשֶׁיִּרְצֶה לַעֲלוֹת וּלְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ יַעֲלֶה, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ (מלכים ב׳ ב:יא) שֶׁעָלָה אֵלִיָּהוּ בַּסְּעָרָה הַשָּׁמַיְמָה, וְעַל יְדֵי הַחֵטְא הֻצְרַךְ לְהַפְשִׁיט עוֹרוֹ מֵעָלָיו וְיַנִּיחַ הַגּוּף בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְהוֹדִיעַ הַכָּתוּב כָּאן כִּי בְּהִתְעַצְּמוּת הָאָדָם בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה יָכוֹל לְהַשִּׂיג בְּאֶמְצָעוּתָהּ שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁ בַּמָּוֶת אֶלָּא כְּאָדָם הַהוֹלֵךְ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וְתִמְצָא (זוהר ח״ב קע״ד:) שֶׁהַצַּדִּיקִים אֵינָם מַרְגִּישִׁים בְּצַעַר הַפְּרֵדָה עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (קהלת ה:יא) מְתוּקָה שְׁנַת הָעוֹבֵד, כִּי מִי שֶׁהוּא עוֹבֵד ה׳, שְׁנָתוֹ, שֶׁהִיא הַמִּיתָה, מְתוּקָה וַעֲרֵבָה עָלָיו, וְאִם יִתְעַצֵּם יוֹתֵר הֲרֵי לְךָ אֵלִיָּהוּ שֶׁעַל יְדֵי הִתְעַצְּמוּת תּוֹרָתוֹ לֹא מֵת.
פסוק ג:
עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ בְּמִשְׁנַת חֲסִידִים (אבות ד:כב) וְעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה מֵת וְעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה חַי, שֶׁאֵין אָדָם מֵת בִּרְצוֹנוֹ אִם יַחְפּוֹץ לָמוּת. וְאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת נִדָּה (דף לו:) וְזֶה לְשׁוֹנָם: כִּי קָא נָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַב אָמַר לֵיהּ לְרַב אַסֵי זִיל צַנְעֵיהּ, וְאִי לָא צָיֵית גַּרְיֵיהּ, הוּא סָבַר גַּדְיֵיהּ אָמַר לֵיהּ, בָּתַר דְּנָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַב אָמַר לֵיהּ הֲדַר בֵּיהּ דַּהֲדַר בֵּיהּ רַב וְכוּ׳ גַּדְיֵיהּ וְכוּ׳, נָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַב אַסֵי. אֲזַל שֵׁילָא אָמַר לֵיהּ לִדְבִיתְהוּ צְבִית לִי זְוַודְתָא וְכוּ׳, צְבִיתָה לֵיהּ זְוַודְתָא וְנָח נַפְשֵׁיהּ דְּשֵׁילָא, עַד כָּאן. הֲרֵי שֶׁבְּעֵרֶךְ בַּעֲלֵי הַתּוֹרָה יְכוֹלִין לָלֶכֶת לָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן כְּשֶׁהֵם חֲפֵצִים וְרוֹצִים לָלֶכֶת, הֲגַם שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ זְמַנָּם וְלֹא שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אַחֲרֵיהֶם. וְהוּא מַאֲמַר אִם בְּחֻקֹּתַי – בְּסִבַּת חֻקּוֹתַי שֶׁאַתֶּם עֲמֵלִים בָּהֶם, אַתֶּם בִּרְשׁוּת עַצְמְכֶם אִם תִּרְצוּ לָלֶכֶת תֵּלֵכוּ.
פסוק ג:
עוֹד נִתְכַּוֵּן ה׳ לְהוֹדִיעַ הַפְלָגַת תּוֹעֶלֶת הַתּוֹרָה, כִּי הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה יִתְאָו תָּמִיד לָלֶכֶת לָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, כִּי יִרְאֶה רֹב עֵרֶךְ תּוֹעֶלֶת הַמְּסוּבָּב מִמֶּנָּה וְכִי הוּא לְמַעְלָה וְיִשְׁאַף הֲלוֹךְ לִפְנֵי ה׳ בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים. וּלְדֶרֶךְ זֶה פֵּרַשְׁתִּי אָמְרוֹ (תהלים מט:טז) ״אַךְ אֱלֹהִים יִפְדֶּה נַפְשִׁי מִיַּד שְׁאוֹל כִּי יִקָּחֵנִי סֶלָה״, פֵּרוּשׁ כְּשֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם בָּטוּחַ שֶׁלֹּא יִרְאֶה שְׁאוֹל וְיִתְעַדֵּן בְּעֵדֶן ה׳, בָּזֶה יִשְׁאַף לְקַחְתּוֹ סֶלָה, וּכְאִלּוּ אָמַר ״סֶלָה כִּי יִקָּחֵנִי״. וְעַיֵּן מִדְרָשׁ רַבּוֹת (ילקוט שמעוני פרשת מסעי תשפז) בְּמַאֲמַר אַהֲרֹן לְמֹשֶׁה כְּשֶׁעָלָה לְהֹר הָהָר לָמוּת שָׁם, שֶׁאָמַר לוֹ שֶׁאִלּוּ כֵן הָיָה יוֹדֵעַ הָיָה מְקַוֶּה שֶׁיֵּלֵךְ קֹדֶם. וְהוּא מַאֲמַר הַכָּתוּב אִם בְּחֻקֹּתַי, פֵּרוּשׁ שֶׁתַּעַמְלוּ בַּתּוֹרָה, בְּאֶמְצָעוּת זֶה אַתֶּם מֵעַצְמְכֶם תַּחְפְּצוּ לָלֶכֶת לִטְעֹם טַעַם שֶׁאֵין עֲרֹךְ אֵלָיו.
פסוק ג:
עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בְּסֵפֶר הַזֹּהַר (זוהר ח״ג צא:) בְּפֵרוּשׁ פָּסוּק ״שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב״ וְגוֹ׳ (ויקרא כב:כז), כִּי מִין הַבַּהֲמִי אֵינוֹ מִשְׁתַּנֶּה מִגֶּדֶר שֶׁבּוֹ נוֹלַד, מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּנֵי אָדָם יִשְׁתַּנּוּ לְצַד מַעֲשֵׂיהֶם וְהוֹלְכִים מִגֶּדֶר לְגֶדֶר עֶלְיוֹן, כְּאָמְרָם (זוהר ח״ב צד:) ״זָכָה יַתִּיר יָהֲבִין לֵיהּ וְכוּ׳, זָכָה יַתִּיר״ וְכוּ׳ הוֹלֵךְ וְגָדֵל, וְאֵין אֲנִי יוֹדֵעַ מִי הוּא הַסּוֹבֵב מַהֲלָכִים אֵלּוּ, וּבָא הַכָּתוּב כָּאן וְגִלָּה וְאָמַר אִם בְּחֻקֹּתַי, בְּאֶמְצָעוּת עֵסֶק הַתּוֹרָה תִּהְיֶה הַהַשָּׂגָה הַלָּז הוֹלֵךְ וָאוֹר מִמַּדְרֵגָה שְׁפֵלָה לְמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה וּמִן הָעֶלְיוֹנָה לְשֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנָּה.
פסוק ג:
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר ח״א קעה:) בְּפָסוּק (משלי ו:כב) ״בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אוֹתָךְ״, כִּי הַדְּרָכִים אֲשֶׁר תַּעֲלֶה בָּהֶם הַנְּשָׁמָה בְּצֵאתָהּ מִן הָעוֹלָם הֵם חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת הַמְּלֵאִים גַּעֲרַת ה׳, וּמִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ תּוֹרָה הִיא מְאִירָה לְפָנָיו, כְּאָמְרוֹ (תהלים קיט:קה) ״נֵר לְרַגְלִי דְבָרֶךָ וְאוֹר לִנְתִיבָתִי״, וְהוּא אָמְרוֹ אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ, פֵּרוּשׁ בַּתּוֹרָה תֵּלֵכוּ כִּי הִיא אוֹר לִנְתִיבַתְכֶם, אֲבָל זוּלָתָהּ עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (משלי ד:יט) ״דֶּרֶךְ רְשָׁעִים כָּאֲפֵלָה״ וְגוֹ׳, גַּם נִקְרְאָה תּוֹרָה כִּי הִיא תּוֹרֵהוּ דֶּרֶךְ אֲשֶׁר יֵלֵךְ בָּהּ.
פסוק ג:
עוֹד יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב חוּץ מִדַּרְכָּם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: אִם בְּחֻקֹּתַי – הַכָּתוּב מְדַבֵּר בְּמִצְוָה שֶׁנִּקְרָא חֻקָּה, שֶׁהִיא מִצְוַת תְּפִלִּין, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יג:י) ״וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה״ וְגוֹ׳. וְאָמַר ״תֵּלֵכוּ״ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: מִנְהַג הָרִאשׁוֹנִים מְנִיחִין תְּפִלִּין בִּזְרוֹעָם וּבְרֹאשָׁם כָּל הַיּוֹם, הוֹלֵךְ מִבֵּיתוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ תְּפִלִּין בְּרֹאשׁוֹ וְכוּ׳, מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ לְבֵיתוֹ תְּפִלִּין וְכוּ׳. וְאָמְרוּ (סוכה כח.) עַל רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי וְעַל רַבִּי שֶׁלֹּא הָלְכוּ אַרְבַּע אַמּוֹת בְּלֹא תְּפִלִּין, וְהוּא מַאֲמַר ה׳ ״בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ״. וְאָמְרוֹ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ – הֵן מִצְוֹת הַשַּׁיָּכִים לִלְבִישָׁתָם שֶׁצְּרִיכִין גּוּף נָקִי, וּלְמַאן דְּאָמַר (שבת מט.) שֶׁלֹּא יָפִיחַ בָּהֶם, וּלְמַאן דְּאָמַר שֶׁלֹּא יִישַׁן בָּהֶם, וְשֶׁלֹּא יַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מֵהֶם, שֶׁזּוּלַת זֶה אָסוּר לַהֲנִיחָם. וְאָמְרוֹ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם – כְּאִלּוּ אָמַר ״וַעֲשִׂיתֶם אַתֶּם״, שֶׁבָּזֶה אַתֶּם מְתַקְּנִים עַצְמְכֶם לְהַשְׁרוֹת שְׁכִינָתוֹ יִתְבָּרַךְ עֲלֵיכֶם, כְּאָמְרוֹ (דברים כח:י) ״וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה׳ נִקְרָא עָלֶיךָ״ וְגוֹ׳, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ו.) וְכוּ׳.
פסוק ג:
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (בראשית רבה מד:יב) בְּפָסוּק ״הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה״, שֶׁהֶעֱלָה ה׳ לְאַבְרָהָם וְדָרַךְ עַל הַמַּזָּלוֹת, וְהוּא אָמְרוֹ אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ פֵּרוּשׁ חֻקּוֹתַי עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (ירמיהו ל״ג:כ״ה) ״חֻקּוֹת שָׁמַיִם״ וְגוֹ׳, אִם בָּהֶם תֵּלֵכוּ כְּמוֹ (בראשית י״ג:י״ז) ״קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ״, תְּנַאי הוּא הַדָּבָר ״וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ״, כִּי בְּאֶמְצָעוּת קִיּוּם הַמִּצְווֹת הוּא שׁוֹלֵט וְדוֹרֵךְ עַל הַמַּזָּלוֹת, וְהֵן הֵנָּה שֶׁבָּהֶם זָכָה אַבְרָהָם לִבְחִינָה זוֹ. וְאָמְרוֹ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם, ״צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ״ (ישעיהו מ״א:ב), וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קנ״ו.) שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ״מַאי דַּעְתָּךְ דְּקָאֵי צֶדֶק״ וְכוּ׳, עַד כָּאן, הֲרֵי שֶׁמַּעֲרִיךְ הַמַּזָּלוֹת בַּסֵּדֶר הַנָּאוֹת לוֹ וְיוֹלִיךְ מַזָּל מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וְהוּא אָמְרוֹ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם פֵּרוּשׁ, לְחֻקּוֹתַי תְּתַקְּנוּ אוֹתָם בַּסֵּדֶר הַנָּאוֹת לָכֶם, וְהוּא מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קנ״ו.) ״אֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל״, פֵּרוּשׁ, הֵם שׁוֹלְטִים בּוֹ. אוֹ יֹאמַר ״וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם״ עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (ישעיהו ס״ו:כ״ב) ״כִּי כַאֲשֶׁר הַשָּׁמַיִם הַחֲדָשִׁים וְגוֹ׳ אֲשֶׁר אֲנִי עוֹשֶׂה״, ״עָשִׂיתִי״ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא ״עוֹשֶׂה״, מְלַמֵּד שֶׁעַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת נִבְרָאִים שָׁמַיִם חֲדָשִׁים (זוהר ח״א ה.), וְהוּא אָמְרוֹ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם:
פסוק ג:
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת דַּף קנ״ו: מַאן דְּאִתְיְלִיד בְּנוֹגַהּ יְהִי זַנַּאי. עוֹד שָׁם: אָמְרוּ כַּלְדָּאֵי לְאִמֵּיהּ שֶׁל רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק שֶׁבְּנָהּ יִהְיֶה גַּנָּב וְכוּ׳, יְעֻיַּן שָׁם. הֲרֵי שֶׁהַמַּזָּל יַפְעִיל בָּאָדָם פּוֹעַל עֲשׂוֹת הָרַע, וְחָשׁ ה׳ כִּי יֹאמַר אָדָם כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ הַמַּזָּל מַגִּיד עַל רָשָׁע הַנּוֹלָד בּוֹ אֵין בְּיָדוֹ לְתַקֵּן וְאָנוּס הוּא וּפָטוּר מֵהָעוֹנֶשׁ. לָזֶה אָמַר אִם בְּחֻקֹּתַי שֶׁהֵם הַמַּזָּלוֹת, תֵּלֵכוּ, פֵּרוּשׁ, יְסוֹבְבוּ אֶתְכֶם הָלוֹךְ בְּדֶרֶךְ לֹא טוֹב – אֵינְכֶם פְּטוּרִים בְּטַעֲנָה זוֹ, אֶלָּא וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ עַל כָּל פָּנִים אַתֶּם חַיָּבִים, וְיֵשׁ תִּקּוּן לַמַּזָּל, וּכְמַעֲשֶׂה שֶׁעָשְׂתָה לוֹ אִמּוֹ שֶׁל רַב נַחְמָן, וְהוּא אָמְרוֹ ״וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם״.
פסוק ג:
אוֹ יֹאמַר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (קנו.) הָאי מָאן דְּאִתְיְלִיד בְּמַזָּל מַאֲדִים אוֹשִׁיד דְּמָא, אָמַר רָב אַשֵׁי: אוֹ אוּמָּנָא, אוֹ גַּנָּבָא, אוֹ טַבָּחָא, אוֹ מוֹהֲלָא עַד כָּאן. וְהוּא אָמְרוֹ אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ שֶׁהֵם חֻקּוֹת הַשָּׁמַיִם שֶׁהֵם הַמַּזָּלוֹת, וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ, שֶׁהֵם שְׁחִיטָה מִילָה, בָּזֶה אַתֶּם עוֹשִׂים מַה שֶׁמַּרְאֶה בַּמַּזָּלוֹת בִּדְבַר מִצְוָה, וְהוּא אָמְרוֹ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם:
פסוק ג:
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי פרשת האזינו) שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לִלְמוֹד מוּסָר מֵחֻקּוֹת הַשָּׁמַיִם שֶׁאֵין מְשַׁנִּים אֶת תַּפְקִידָם, וְשָׂשִׂים וּשְׂמֵחִים לַעֲשׂוֹת רְצוֹן הַבּוֹרֵא. וְהוּא אָמְרוֹ אִם בְּדֶרֶךְ חֻקֹּתַי, שֶׁהֵם חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ הַמַּתְמִידִים לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנָם בְּשִׂמְחָה בְּלֹא שִׁנּוּי, תֵּלֵכוּ, בָּזֶה גַּם אַתֶּם מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ שֶׁלֹּא תַּעַבְרוּ עֲלֵיהֶם וְתַעֲשׂוּ אֶת שֶׁיֶּשְׁנָם בַּעֲשֵׂה, כִּי תֹּאמְרוּ וּמָה אֵלּוּ שֶׁאֵין לָהֶם שָׂכָר וְעֹנֶשׁ כֵּן, אָנוּ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
פסוק ג:
עוֹד יִרְצֶה אִם בְּחֻקֹּתַי עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (אבות ג:יז) ״אִם אֵין קֶמַח אֵין תּוֹרָה״ וְכוּ׳, וּפֵרַשְׁתִּיהוּ בִּמְקוֹמוֹ שֶׁיִּרְצֶה לוֹמַר ״אִם אֵין קֶמַח״ – אִם אַתָּה רוֹאֶה שֶׁעָצַר ה׳ הַשָּׁמַיִם וְאֵין קֶמַח, הַטַּעַם הוּא מִשּׁוּם אֵין תּוֹרָה, כְּאָמְרוֹ (דברים לב:ב) ״יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי״, פֵּרוּשׁ כַּשִּׁעוּר הַמּוּכָן הַבָּא מִן הַגְּשָׁמִים יִהְיֶה לִקְחִי, וּכְשֶׁאֵין לֶקַח יַעֲצֹר ה׳ הַשָּׁמַיִם. וְאָמְרָם ״אִם אֵין תּוֹרָה אֵין קֶמַח״ – פֵּרוּשׁ, כְּשֶׁאֵין תּוֹרָה בְּוַדַּאי שֶׁלֹּא יִהְיֶה קֶמַח כִּי יַעֲצֹר ה׳ שָׁמָיו. וְהוּא אָמְרוֹ אִם בְּחֻקֹּתַי, פֵּרוּשׁ, בְּשִׁעוּר חֻקֹּתַי שֶׁהֵם חֹק הַמְּזוֹנוֹת, תֵּלֵכוּ, פֵּרוּשׁ, אִם אַתֶּם רוֹצִים לָתֵת לָכֶם חֻקְּכֶם שֶׁהֵם הַמְּזוֹנוֹת צְרִיכִין אַתֶּם כְּמוֹ כֵן לְקַיֵּם הַמִּצְווֹת, וְהוּא אָמְרוֹ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ ״יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי״ – כְּשִׁעוּר הַמָּטָר שֶׁהוּא הַמָּזוֹן צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה הָעֲבוֹדָה. וְאָמְרוֹ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם פֵּרוּשׁ יַעֲשׂוּ כְּדֵי שֶׁיַּתְמִיד ה׳ הַמַּעֲשֶׂה לָתֵת חֻקָּם.
פסוק ג:
עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים עב:ה) ״יִירָאוּךָ עִם שָׁמֶשׁ״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות כט:) כִּי כָל הַנִּבְרָאִים זְמַן עֲבוֹדָתָם הוּא בִּזְמַן שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ עוֹלָה בַּבֹּקֶר, זְמַן תְּפִלַּת שַׁחֲרִית, וּבִזְמַן שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ יוֹרֶדֶת וְכוּ׳, וְהוּא אָמְרוֹ אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים נה:טו) ״בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ״, וְאָמְרוֹ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ יִרְמֹז לְאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות לב:) חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ שׁוֹהִים שָׁעָה אַחַת וְכוּ׳ וְאַחַר תְּפִלָּה שָׁעָה וְכוּ׳, וּכְנֶגְדָּן אָמַר וְאֶת מִצְוֹתַי וְגוֹ׳, וְאָמְרוֹ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם פֵּרוּשׁ בָּזֶה יְתַקְּנוּ הַמְּאוֹרוֹת, כִּי עַל יְדֵי מַעֲשֵׂה הַתַּחְתּוֹנִים כְּשֶׁהוֹלְכִין בְּדֶרֶךְ לֹא טוֹב הַמְּאוֹרוֹת לוֹקִין (סוכה כט:).
פסוק ג:
עוֹד יֵשׁ לְפָרֵשׁ הַכָּתוּב בַּקָּרְבָּנוֹת, שֶׁמָּצִינוּ שֶׁנִּקְרְאוּ חֻקָּה, דִּכְתִיב בָּהֶם (ויקרא ו:יא) ״חָק עוֹלָם״ וְגוֹ׳, וּכְתִיב (ויקרא ז:לו) ״חֻקַּת עוֹלָם״ וְגוֹ׳. וְאָמַר אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ לְהָבִיא קָרְבְּנוֹתֵיכֶם, תְּנַאי הוּא הַדָּבָר, וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בְּמַסֶּכֶת סֻכָּה (כט.): אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, גָּזוּל דּוּמְיָא דְּפִסֵּחַ וְכוּ׳, אַף גָּזוּל לֵית לֵיהּ תַּקַּנְתָּא בֵּין לִפְנֵי יֵאוּשׁ בֵּין לְאַחַר יֵאוּשׁ וְכוּ׳ לְאַחַר יֵאוּשׁ מִשּׁוּם מִצְוָה הַבָּאָה בַּעֲבֵרָה. וְהוּא מַאֲמַר ה׳ כָּאן וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ, שֶׁלֹּא יָבִיאוּ לֹא גָזוּל לִפְנֵי יֵאוּשׁ וְלֹא גָזוּל שֶׁלְּאַחַר יֵאוּשׁ. וּמָסוֹרֶת הַתֵּבָה אַחַת יוֹרֶה לְצַד שֶׁשְּׁתֵּי הַמִּצְווֹת הֵם עִנְיָן אֶחָד שֶׁל גֶּזֶל. וְאָמְרוֹ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם שָׁם בְּפֶרֶק לוּלָב הַגָּזוּל וְזֶה לְשׁוֹנָם: אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, מַאי דִּכְתִיב (ישעיהו סא:ח) ״אֲנִי ה׳ אוֹהֵב מִשְׁפָּט שׂוֹנֵא גָזֵל בְּעוֹלָה״? מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁעָבַר עַל בֵּית הַמֶּכֶס, אָמַר לַעֲבָדָיו תְּנוּ מֶכֶס וְכוּ׳, אָמַר לָהֶם: מִמֶּנִּי יִלְמְדוּ עוֹבְרֵי דְרָכִים שֶׁלֹּא לְהַבְרִיחַ מִן הַמֶּכֶס. אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׂוֹנֵא גָזֵל בְּעוֹלָה כְּדֵי שֶׁיִּלְמְדוּ וְכוּ׳. וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין לט:) כִּי מִי שֶׁבָּאָה עֲבֵרָה לְיָדוֹ וְנִצַּל הֵימֶנָּה נוֹתְנִין לוֹ שָׂכָר כְּעוֹשֶׂה מִצְוָה. וְהוּא אָמְרוֹ טַעַם לַמִּצְוָה הָאֲמוּרָה שֶׁלֹּא יָבִיאוּ מִן הַגָּזֵל, ״וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם״, פֵּרוּשׁ, כְּדֵי שֶׁיְּלַמְּדוּ עַצְמָן גַּם כֵּן לִבְרוֹחַ מִן הַגָּזֵל. וְזֶה יִקָּרֵא מַעֲשֶׂה, הֲגַם שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא הַרְחָקַת הָרֶשַׁע, כֵּיוָן שֶׁהוּא בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה כִּמְדַיֵּק מִמַּאֲמַר ״לִבְרוֹחַ״ וְכוּ׳.
פסוק ג:
עוֹד יִתְבָּאֵר הַפָּסוּק עַל כְּלָלוּת הַמִּצְווֹת עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: לְצַד שֶׁיַּחְשׁוֹב אָדָם כִּי עִקַּר הַמִּצְווֹת וְתוֹעֲלִיּוֹתָם אֵינוֹ אֶלָּא לְמִי שֶׁיּוֹדֵעַ עִקָּרָן וְטַעֲמָן, אֲבָל עֲשִׂיַּת מִצְוָה בְּלֹא יְדִיעַת טַעַם הֲרֵי הוּא עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ כְּגוּף בְּלֹא נְשָׁמָה. וְתִמְצָא שֶׁכֵּן כָּתְבוּ בְּשֵׁם הָרַב הָאֲרִ״י זַ״ל (ליקוטי תורה פרשת עקב) כִּי מַעֲשֶׂה בְּלֹא כַּוָּנַת הַדָּבָר הוּא כִּכְלִי רֵיק, שֶׁהָעִקָּר הוּא הַמַּחְשָׁבָה. וְלָזֶה בָּא מַאֲמַר ה׳ כָּאן אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ, פֵּרוּשׁ, אִם הָאָדָם יַעֲשֶׂה הַמִּצְוָה בְּכַוָּנָה זוֹ לְצַד אֲשֶׁר חָקַק ה׳ בָּרוּךְ הוּא, תּוֹעִיל לָהֶם כַּוָּנָה זוֹ כְּאִלּוּ קִיְּמוּ הַמִּצְווֹת כְּמוֹ שֶׁנִּתְכַּוֵּן ה׳ עֲשׂוֹת. וְהוּא אָמְרוֹ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ בְּכִנּוּי אֶל הַמְּצַוֶּה שֶׁהוּא בְּכָל כַּוָּנוֹתֵיהֶם וְסוֹדוֹתֵיהֶם. וּלְצַד שֶׁיֹּאמַר אָדָם, אִם כֵּן, כֵּיוָן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְקַבֵּל דָּבָר זֶה לְצַד הָרָצוֹן שֶׁבָּאָדָם הֲגַם שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן, אִם כֵּן גַּם כֵּן לֹא יַעֲשֶׂה דָּבָר וְיִתְרַצֶּה בְּדַעְתּוֹ עֲשׂוֹת וְיוֹעִיל הָרָצוֹן גַּם בְּהֶעְדֵּר הַמַּעֲשֶׂה, תַּלְמוּד לוֹמַר ״וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם״ – תְּנַאי הוּא הַדָּבָר שֶׁיַּעֲשֶׂה מַה שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ וַה׳ יִגְמֹר בַּעֲדוֹ.
פסוק ג:
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁפָּסַק מָרַן בְּהִלְכוֹת תְּפִלִּין סִימָן ל״ב סְעִיף י״ח וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: אִם נִדְבְּקָה אוֹת לְאוֹת וְכוּ׳ פָּסוּל, וּבְהִלְכוֹת סֵפֶר תּוֹרָה כָּתַב הָרֹא״שׁ דְּבֵקוּת פּוֹסֵל בְּסֵפֶר תּוֹרָה וְאִם גָּרַר הַדְּבֵקוּת וְכוּ׳ כָּשֵׁר. נִמְצֵינוּ אוֹמְרִים שֶׁיֵּשׁ הֶתֵּר לַחְקֹק דֶּבֶק שֶׁבֵּין אוֹת לְאוֹת בְּסֵפֶר תּוֹרָה וְלֹא בִּתְפִלִּין, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז הַכָּתוּב כָּאן אִם בְּחֻקֹּתַי פֵּרוּשׁ חֲקִיקוֹת הָאוֹתִיּוֹת תֵּלֵכוּ כְּמִשְׁפָּטֵיהֶן לָחוֹק אוֹתָם, לֹא לַכֹּל תִּמְחֲקוּ אֶלָּא וְאֶת מִצְוֹתַי שֶׁהֵם תְּפִלִּין, תִּשְׁמְרוּ לְבַל תָּחֹקּוּ אֲפִלּוּ דֶּבֶק שֶׁבֵּין אוֹת לְאוֹת. וְאָמְרוֹ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁפָּסַק הָרֹא״שׁ בִּתְשׁוּבָה ט״ז כְּלָל ג׳ וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: מ״ם פְּתוּחָה שֶׁנִּדְבַּק פְּתִיחָתָהּ, יִמְחֹק כֻּלָּהּ וְיִכְתֹּב אַחֶרֶת בִּמְקוֹמָהּ, אֲבָל גְּרִירַת הַסְּתִימָה אֵינוֹ עוֹשֶׂה אוֹתָהּ אוֹת, דַּהֲוֵה לֵיהּ חַק תּוֹכוֹת, וְאָמְרִינַן (גיטין כ.) ״וְכָתַב״ וְלֹא חָקַק וְכוּ׳, עַד כָּאן. וְהוּא אָמְרוֹ ״וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם״ פֵּרוּשׁ, שֶׁאֵין לָחוֹק תּוֹכָהּ אֶלָּא לְגָרְרָהּ וְלַעֲשׂוֹת אַחֶרֶת בִּמְקוֹמָהּ.
פסוק ג:
עוֹד יִרְמֹז עַל פִּי מַה שֶׁהֶעֱלוּ הָאַחֲרוֹנִים (מגן אברהם סימן קמ״ג) כִּי סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁנִּמְצָא בּוֹ דֶּבֶק מֻתָּר לִקְרוֹת בּוֹ וְאֵין צָרִיךְ לְהוֹצִיא אַחֵר, מִטַּעַם שֶׁיָּכוֹל לְגָרְרָהּ וְכָל שֶׁרָאוּי לְבִילָה וְכוּ׳ (מנחות קג:). וְחִדְּשׁוּ עוֹד הָאַחֲרוֹנִים (טורי זהב או״ח סימן ל״ב) שֶׁאֲפִלּוּ הוּא יוֹם שַׁבָּת שֶׁאֵין יָכוֹל לְגָרְרָהּ, מִטַּעַם שֶׁהַמְּנִיעָה אֵינָהּ מִצַּד הַסֵּפֶר תּוֹרָה אֶלָּא לְצַד שְׁמִירַת שַׁבָּת. וְהוּא אָמְרוֹ אִם בְּחֻקֹּתַי – דָּבָר שֶׁהוּא עוֹמֵד לָחֹק שֶׁהוּא דֶּבֶק הָאוֹת, תֵּלֵכוּ – פֵּרוּשׁ יֵשׁ לָכֶם רְשׁוּת לְהוֹרוֹת כִּי הוּא דֶּרֶךְ שֶׁיֵּלְכוּ בּוֹ וְלֹא יִצְטָרְכוּ לְהוֹצִיא אַחֵר, וַאֲפִלּוּ יִהְיֶה בִּזְמַן שֶׁאֵינָם יְכוֹלִין לְתַקֵּן שֶׁהוּא יוֹם שַׁבַּת קֹדֶשׁ שֶׁמִּצְוֹתַי עֲלֵיכֶם לֶאֱסֹר, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ״. וְנָתַן הַטַּעַם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם – כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ בְּיֶדְכֶם לַעֲשׂוֹת וְיָכוֹל לְתַקֵּן הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר, שֶׁאֵין הַתִּקּוּן מְעַכֵּב כַּטַּעַם שֶׁנָּתְנוּ הָאַחֲרוֹנִים.
פסוק ג:
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁפָּסַק מהרי״ק בְּיוֹרֶה דֵּעָה סִימָן רע״ו סָעִיף י״א, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: דָּבְקָה אוֹת לַחֲבֶרְתָּהּ בְּאוֹתִיּוֹת שֵׁם ב״ה, יֵשׁ לְגָרְרָהּ. וְכָתַב הַמָּרְדְּכַי בִּמְנָחוֹת וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאַזְהָרָה לְמוֹחֵק ה׳ מִ״לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן״ וְגוֹ׳, הָא תִּקּוּן הוּא, עַד כָּאן. הוּא מַה שֶׁאָמַר אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ, פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁאָסַרְתִּי לִמְחוֹק, אִם הוּא דָּבָר שֶׁצָּרִיךְ לָחוֹק הַדָּבֵק אַתֶּם רַשָּׁאִין לַעֲשׂוֹת כֵּן, וְהוּא מַה שֶׁאָמַר תֵּלֵכוּ עַל דֶּרֶךְ (שמות יח:כ) ״וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יֵלְכוּ בָהּ״. וְאָמְרוֹ וְאֶת מִצְוֹתַי וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, תְּנַאי הוּא הַדָּבָר לְאַמֵּן יָדָיו שֶׁלֹּא יִגַּע אֶלָּא בַּחֵלֶק הַדָּבֵק וְלֹא בְּגוּף הָאוֹתִיּוֹת שֶׁנִּצְטַוָּה עֲלֵיהֶם לְבַל יִמְחוֹק. וְאָמַר לְשׁוֹן רַבִּים שֶׁיְּצַו ה׳ עַל שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת הַדְּבוּקוֹת שֶׁלֹּא יִגַּע בִּשְׁנֵיהֶם. וְאוּלַי שֶׁיֵּשׁ לִסְמוֹךְ גַּם כֵּן דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ (שבועות לה.) שֶׁאָסוּר לִמְחוֹק גַּם אוֹת הַנִּטְפָּל לַה׳ מֵאֲחוֹרָיו, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּאָמְרוֹ מִצְוֹתַי לְשׁוֹן רַבִּים – הַשֵּׁם וְהַנִּטְפָּל לוֹ, שֶׁיִּשְׁמוֹר לְבַל יִמְחוֹק בִּגְרִירָתוֹ הַדָּבֵק. וְאָמְרוֹ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם נָתַן טַעַם לְהַתִּיר לִמְחוֹק הַדָּבֵק כְּדִבְרֵי הַמָּרְדְּכַי שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא תִּקּוּן. וְגַם יִרְמוֹז בְּמַאֲמַר ״וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם״ עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ בַּבְּרַיְתָא (מסכת סופרים פ״ה) וְזֶה לְשׁוֹנָם: הַמּוֹחֵק אוֹת אַחַת וְכוּ׳ וְאִם נִשְׁפַּךְ דְּיוֹ עַל הַשֵּׁם מֻתָּר לְמָחְקוֹ שֶׁלֹּא הָיְתָה כַּוָּנָתוֹ אֶלָּא לְתַקֵּן. וְכָתַב הַבֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הר״י אסכנדרנ״י שֶׁאֲפִלּוּ נִפְסְדָה הָאוֹת מֵהָאוֹתִיּוֹת שֶׁיּוּכַל לְמָחְקוֹ לְכָל הָאוֹת, עַד כָּאן. וְהוּא אָמְרוֹ ״וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם״, פֵּרוּשׁ, אֲפִלּוּ אוֹתָם עַצְמָן שֶׁהֵם הָאוֹתִיּוֹת אִם הֻכְרַח לְתַקֵּן יָכוֹל לִמְחוֹק הָאוֹת עַצְמָהּ. וּמַה שֶׁהִתְנָה ״וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ״ לְבַל יִגַּע בָּאוֹתִיּוֹת הוּא כְּשֶׁאֵין אֶלָּא דֶּבֶק וְהָאוֹתִיּוֹת שְׁלֵמִים, אֲבָל אִם נִפְסְדָה הָאוֹת עִמָּהּ יָכוֹל לְמָחְקָהּ וּלְתַקְּנָהּ.
פסוק ג:
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ בְּפֶרֶק א׳ שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה (ר״ה כא.), וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: שָׁלַח לֵיהּ רַב הוּנָא בַּר אָבִין לְרָבָא, כִּי חָזֵית דְּמָשְׁכָה תְּקוּפַת טֵבֵת עַד שִׁיתְסַר בְּנִיסָן, עַבְּרֵיהּ לְהַהִיא שַׁתָּא וְלָא תֵיחוּשׁ, דִּכְתִיב (דברים טז:א) ״שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב״, שְׁמוֹר אָבִיב שֶׁל תְּקוּפָה שֶׁיִּהְיֶה בְּחֹדֶשׁ נִיסָן, עַד כָּאן. וְהוּא אָמְרוֹ אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ, פֵּרוּשׁ לְפִי חֶשְׁבּוֹן הָעִבּוּר, לְפִי חֻקּוֹת הַשָּׁמַיִם שֶׁהֵם חַמָּה וּלְבָנָה בְּהוֹדָעַת הַזְּמַן תֵּלֵכוּ, תְּנַאי הוּא הַדָּבָר, וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ כְּדֵי שֶׁיָּבֹא זְמַן הָאָבִיב בְּפֶסַח, וְאִם כְּפִי הַחֻקּוֹת שֶׁאַתֶּם הוֹלְכִים בָּהֶם לֹא יִהְיֶה כֵן, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם פֵּרוּשׁ תְּעַבְּרוּ הַשָּׁנָה כְּדֵי שֶׁתַּעֲשׂוּ אוֹתָם הַמִּצְווֹת, כְּמוֹ שֶׁשָּׁלַח רַב הוּנָא בַּר אָבִין לְרָבָא.
פסוק ג:
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (שבת קנו:) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: שְׁמוּאֵל וְאַבְלָט הֲווֹ יָתְבֵי וַהֲווֹ קָאָזְלִי הָנְהוּ אִנְּשֵׁי לְאַגְמָא וְכוּ׳, הֲרֵי שֶׁהֲגַם שֶׁהֶרְאָה הַמַּזָּל עָלָיו בַּהֲלִיכָתוֹ שֶׁיָּמוּת, עַל יְדֵי שֶׁשָּׁמַר הָאִישׁ מִכְּלִימָה וְעָשָׂה עִמּוֹ חֶסֶד, תִּקֵּן הַמַּזָּל לְטוֹבָה. וְהוּא אָמְרוֹ אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ, פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁהוּא בִּזְמַן שֶׁבּוֹ הֶרְאָה עָלָיו הַמַּזָּל לְרָעָה שֶׁיֵּלֵךְ וְלֹא יָשׁוּב, אִם אֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ יֵשׁ כֹּחַ בָּכֶם לַהֲפֹךְ הַמַּזָּלוֹת וּלְתַקֵּן אוֹתָם, וְהוּא אָמְרוֹ ״וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם״.
פסוק ג:
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (פסחים נו.) ״כִּתֵּת נְחַשׁ הַנְּחוֹשֶׁת״ וְכוּ׳, וְאָמְרוּ בַּגְּמָרָא שָׁם לְצַד שֶׁהָיוּ תּוֹעִים אַחֲרָיו. וְהִנֵּה עִנְיַן נְחַשׁ הַנְּחוֹשֶׁת הוּא חֻקָּה אֲשֶׁר חָקַק ה׳ ״וְהִבִּיט אֶל נְחַשׁ וְגוֹ׳ וָחָי״ (במדבר כא:ט), וְהִרְשָׁה אוֹתָם עֲשׂוֹת כֵּן. וְהוּא מַאֲמַר אִם בְּחֻקֹּתַי שֶׁהוּא לְהַבִּיט אֶל נְחַשׁ הַנְּחוֹשֶׁת תֵּלֵכוּ, תְּנַאי הוּא הַדָּבָר – וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ, אֲבָל אִם לֹא, אֵין כָּאן חֻקָּה וְיָכוֹל חִזְקִיָּה לְכַתְּתוֹ, וּבָזֶה ״וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם״ לְבַל יִטְעוּ אַחֲרָיו.
פסוק ג:
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, שֶׁהָכָא מַיְרֵי בְּמִצְוַת טֶבֶל, שֶׁמָּצִינוּ שֶׁיְּצַו ה׳ לָאוֹכֵל טֶבֶל וַאֲפִלּוּ כֹּהֵן שֶׁחַיָּב מִיתָה. וְיֵשׁ לְךָ לִתְמוֹהַּ בַּדָּבָר, כְּלוּם מַה הוּא דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בִּתְבוּאָה זוֹ שֶׁאוֹסְרָהּ הוּא הַפְרָשַׁת תְּרוּמָה, וְאִם הַתְּרוּמָה עַצְמָהּ הִיא נֶאֱכֶלֶת לְכֹהֵן מִכָּל שֶׁכֵּן תַּעֲרֹבֶת? אֶלָּא אֵין זֶה אֶלָּא חֻקָּה, וְהוּא מַאֲמַר אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ שֶׁלֹּא לֶאֱכוֹל טֶבֶל עַד עֲשׂוֹת מִצְוַת ה׳ לְהַפְרִישׁ תְּרוּמוֹת וְכוּ׳, וְהוּא אָמְרוֹ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ, וְאָז ״וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם״, שֶׁבָּזֶה יְתַקְּנוּ הַמּוּפְרָשׁ לֵאָכֵל לִבְעָלָיו, וְהַשְּׁאָר לְכָל אָדָם.
פסוק ג:
עוֹד יִרְמֹז עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות ב:י) שׁוּב יוֹם אֶחָד לִפְנֵי מִיתָתְךָ, שֶׁבָּזֶה יִהְיֶה כָּל יָמָיו בִּתְשׁוּבָה, וְהוּא מַאֲמַר אִם בְּחֻקֹּתַי שֶׁהִיא גְּזֵרַת הַמִּיתָה שֶׁחָקַק ה׳ שֶׁאֵין מִיָּדוֹ מַצִּיל, אִם תֵּלְכוּ בָּהֶם, שֶׁכָּל יוֹם יֹאמַר לְמָחָר יָמוּת, בָּזֶה וַדַּאי ״וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם״.
פסוק ג:
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ בְּפֶרֶק הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֲלִים (בבא מציעא פה.) בְּמַעֲשֶׂה הַהוּא מֵרַבָּנָן שֶׁאָמַר לוֹ אֵלִיָּהוּ סִימָן לְהַכִּיר כִּסְאוֹ שֶׁל רַבִּי חִיָּיא בַּהֲלִיכָתוֹ מִגַּן עֵדֶן שֶׁל מַטָּה לִישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה, שֶׁהָיָה עוֹלֶה מֵעַצְמוֹ וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לְמַלְאָכִים לְהַעֲלוֹתוֹ כִּשְׁאָר הַצַּדִּיקִים, וְזֶה הַשָּׂגָתוֹ הָיְתָה בְּאֶמְצָעוּת הִשְׁתַּדְּלוּתוֹ נִמְרָץ בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה לְעַצְמוֹ וְלַאֲחֵרִים כָּאָמוּר שָׁם, וְהוּא מַאֲמַר אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ פֵּרוּשׁ בְּאֶמְצָעוּת הִשְׁתַּדְּלוּת בַּתּוֹרָה לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, כָּרָמוּז בְּתֵבַת ״בְּחֻקֹּתַי״, ״תֵּלֵכוּ״, פֵּרוּשׁ, מֵעַצְמְכֶם כְּרַבִּי חִיָּיא וְלֹא תִצְטָרְכוּ לְמַלְאָכִים לְהוֹלִיךְ אֶתְכֶם.
פסוק ד:
וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם – צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ ״וְנָתַתִּי״ בְּוָא״ו הַמּוֹסִיף וְלֹא קָדַם לָזֶה יִעוּד אַחֵר. וּלְמַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפֵרוּשׁ ״אִם בְּחֻקֹּתַי״ שֶׁיֵּשׁ גְּזֵרָה בְּתֵבַת ״תֵּלֵכוּ״ יֻצְדַּק לוֹמַר ״וְנָתַתִּי״ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו. גַּם יִתְיַשֵּׁב מַה שֶׁיֵּשׁ לְהָעִיר עוֹד, כִּי מִפְּשַׁט הַכָּתוּב מַשְׁמַע שֶׁשְּׂכַר עֵסֶק הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה הוּא וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם, אִם כֵּן שְׂכַר מִצְוָה בָּעוֹלָם הַזֶּה הוּא וְיֵצֵא אָדָם נָקִי מִשְּׂכַר עֲבוֹדָתוֹ, וּבְמַה שֶׁדִּקְדֵּק לוֹמַר וְנָתַתִּי בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו הֵעִיר אוֹתָנוּ שֶׁקָּדְמוּ יִעוּדִים אֲחֵרִים לָעוֹלָם הַבָּא, וְהֵם מַה שֶׁרָמַזְתִּי בְּפָסוּק ״אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ״.
פסוק ד:
אוֹ יֹאמַר, לְצַד שֶׁשְּׂכַר עוֹלָם הָעֶלְיוֹן רוּחָנִי וְאֵין יִעוּדָיו נִתְפָּסִים בַּנִּרְשָׁם וְלֹא בְּדִבּוּר, לָזֶה רָמְזוּ בְּמַה שֶׁהוֹסִיף וָא״ו בִּתְחִלַּת עִנְיָן לוֹמַר כִּי יֵשׁ שָׂכָר אַחֵר, וּמוֹסִיף עוֹד לִתֵּן גִּשְׁמֵיכֶם. וְדִקְדֵּק לוֹמַר גִּשְׁמֵיכֶם כְּאִלּוּ הֵם שֶׁלָּכֶם, לֹא בְּעַד שְׂכַר מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, אֶלָּא לְצַד שֶׁהֵם מַעֲמִידֵי עוֹלָם בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה וְכוּ׳ זוֹכִים בְּשֶׁלָּהֶם. וְאוּלַי כִּי לְטַעַם זֶה רָאָה וַיַּתֵּר גּוֹיִם הִתִּיר מָמוֹנָם לְיִשְׂרָאֵל (בבא קמא לח.), כִּי יִשְׂרָאֵל קָנוּ הָעוֹלָם וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ, וְהֵן הַגּוֹיִם כְּנִכְסֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
פסוק ד:
עוֹד נִתְכַּוֵּן לוֹמַר, שֶׁהֲגַם שֶׁהוּא נוֹתֵן בְּתוֹרַת ״גִּשְׁמֵיכֶם״ מַתָּנָה, אֵינוֹ מְחַשֵּׁב הַדָּבָר שֶׁהוּא שֶׁלּוֹ, אֶלָּא כְּאִלּוּ הַדָּבָר שֶׁלָּכֶם.
פסוק ד:
וְדִקְדֵּק לוֹמַר וְנָתַתִּי, שֶׁהוּא הָאָדוֹן צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת הַדָּבָר, כְּדֵי שֶׁיּוֹרִיד טִפּוֹת גִּשְׁמֵיכֶם בִּזְמַנָּם וּכְפִי הַשִּׁעוּר הַצָּרִיךְ, כִּי הוּא יוֹדֵעַ הַזְּמַן וְהַשִּׁעוּר אֲשֶׁר תִּשְׁתֶּה הָאָרֶץ וְשֶׁיּוֹעִילוּ לָהּ, מַה שֶׁאֵין כֵּן כָּל זוּלָתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְכֵן תִּמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ויקרא רבה כח:ג) וְזֶה לְשׁוֹנָם: אָדָם שׁוֹכֵב עַל מִטָּתוֹ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲלֶה עֲנָנִים.
פסוק ד:
עוֹד נִתְכַּוֵּן בְּאָמְרוֹ גִשְׁמֵיכֶם עַל כְּלָלוּת הַמָּזוֹן, בֵּין הַצָּרִיךְ לָעוֹלָם, בֵּין הַצָּרִיךְ לָאֲדָמָה, בֵּין הַצָּרִיךְ לַנְּפָשׁוֹת, כִּי כֻּלָּם עוֹמְדִים לִזּוֹן, וְיֵשׁ טְלָלִים וּגְשָׁמִים גַּשְׁמִיִּים, וְיֵשׁ טְלָלִים וּגְשָׁמִים רוּחָנִיִּים כַּיָּדוּעַ לְיוֹדְעֵי חֵן, וְעַל כֻּלָּם אָמַר ״וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם״, וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפָרָשַׁת בְּהַר סִינַי.
פסוק ד:
וְנָתְנָה הָאָרֶץ וְגוֹ׳ – פֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת בְּהַר סִינַי.
פסוק ה:
וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ וְגוֹ׳. זוֹ בִּרְכַּת הַתְּבוּאָה אַחַר שֶׁנִּתְלְשָׁה, כְּדֶרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא מציעא מב.) הַבָּא לָמוֹד גָּרְנוֹ יֹאמַר יְהִי רָצוֹן וְכוּ׳, הֲרֵי כִּי יֵשׁ בִּרְכַּת ה׳ אֲפִלּוּ אַחַר שֶׁעָשׂוּי גֹּרֶן, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ״, שֶׁיִּתְרַבֶּה הַצּוֹמֵחַ עַד גְּבוּל זֶה. וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת בְּהַר בְּפָסוּק ״וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה״ (ויקרא כה:כא).
פסוק ה:
וַאֲכַלְתֶּם וְגוֹ׳ לָשֹׂבַע. זוֹ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בַּבֶּטֶן, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תורת כהנים): אוֹכֵל קִמְעָא וּמִתְבָּרֶכֶת בְּמֵעָיו.
פסוק ה:
עוֹד יִרְצֶה לוֹמַר, שֶׁלֹּא יִמָּשֵׁךְ לָכֶם דָּבָר הָרָגִיל לִהְיוֹת בִּבְנֵי אָדָם, כִּי יִרְבֶּה טוּבָם וּמְזוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁמִּתְמַלֵּאת תַּאֲוָתָם בָּזֶה וְלֹא יַעַצְרוּ כֹּחַ לְמֵיכַל לָשׂוֹבַע, אֶלָּא ״וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע״ – אֲכִילָה מְרֻבָּה כְּדֵי שְׂבִיעָה.
פסוק ה:
עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה ז.): ״רְוָחָא לִבְסוּמֵי שְׁכִיחָא״, וְהוּא אָמְרוֹ ״וַאֲכַלְתֶּם וְגוֹ׳ לָשֹׂבַע״ – שֶׁיִּהְיֶה לַחְמְכֶם עָרֵב כָּל כָּךְ שֶׁאֲפִלּוּ יִהְיוּ שְׂבֵעִים יֹאכְלוּהוּ.
פסוק ה:
עוֹד דִּקְדֵּק לוֹמַר לַחְמְכֶם, שֶׁאֵינָם צְרִיכִין לִפְתָּן לְלַפֵּת בּוֹ אֶת הַפַּת, אֶלָּא הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ עָרֵב לַנֶּפֶשׁ לֶאֱכוֹל מִמֶּנּוּ כְּדֵי שְׂבִיעָה:
פסוק ה:
עוֹד יִרְצֶה עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (גיטין ע.) אֲכִילָה גַּסָּה הוּא סַם הַמָּוֶת לַגּוּף, וְהִבְטִיחַ ה׳ שֶׁיֹּאכְלוּ לַחְמָם לָשׂוֹבַע אֲפִילוּ יִהְיוּ שְׂבֵעִים יֹאכְלוּ וְלֹא יַזִּיקוּם:
פסוק ה:
עוֹד יִרְצֶה, לְצַד שֶׁיֵּשׁ בַּפֵּרוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם שֻׁמָּן, כְּאָמְרָם בַּמִּשְׁנָה (סוטה מח.) טַעַם הַפֵּרוֹת וְשֻׁמַּן הַפֵּרוֹת. וְהִנֵּה כָּל הָאוֹכֶל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שֻׁמָּן, אָדָם אוֹכֵל מִמֶּנּוּ וּמַרְגִּישׁ בִּכְדֵי שְׂבִיעָה, מַה שֶׁאֵין כֵּן כָּל אוֹכֶל שֶׁאֵין שֻׁמָּן, הֲגַם שֶׁיֹּאכַל אָדָם וּמְמַלֵּא בִּטְנוֹ אֵין הֶרְגֵּשׁ הַשּׂוֹבַע בְּמֵעָיו, וְאֵלּוּ הֵם דְּבָרִים הַנִּרְגָּשִׁים לְכָל מַרְגִּישׁ כַּיָּדוּעַ. וְהוֹדִיעַ הַכָּתוּב כָּאן בְּמַאֲמַר וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע, פֵּרוּשׁ, אֲפִלּוּ לֶחֶם לְבַד הַיּוֹצֵא מִן הָאָרֶץ יַרְגִּישׁוּ בַּאֲכִילָתוֹ הַשּׂוֹבַע, כִּי יֵשׁ בּוֹ שֻׁמָּן הַסּוֹעֵד לְבַב אֱנוֹשׁ.
פסוק ה:
וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם. יִרְצֶה, כִּי לְצַד שֶׁכָּל הַבְּרָכוֹת הָאֲמוּרוֹת בָּעִנְיָן יְכוֹלִין לְהִתְקַיֵּם וְאֵין טוֹבָתָם טוֹבָה, וּכְגוֹן אִם הָיוּ טְרוּדִין בְּמִלְחָמוֹת וְשָׁנָה חוֹרְשִׁים וְזוֹרְעִים וְשָׁנָה אֵין חָרִישׁ וְקָצִיר וּמַשְׁלֶמֶת שָׁנָה לְשָׁנָה, אִם כֵּן אֵין הֶכֵּר לַבְּרָכָה, תַּלְמוּד לוֹמַר ״וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם״ – אֵין מַטְרִיד אֶתְכֶם וְכָל שָׁנָה וְשָׁנָה תִּהְיֶה לָכֶם הַבְּרָכָה הָאֲמוּרָה. וְאָמְרוֹ בְּאַרְצְכֶם, פֵּרוּשׁ, שֶׁכָּל הָעוֹלָם יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כִּי הִיא אַרְצְכֶם וְאֵין לְזָרִים אִתְּכֶם בָּהּ, וּבָזֶה לֹא יִהְיֶה לָכֶם אֲפִלּוּ מֵחוּשׁ וְתֵשְׁבוּ בֶּטַח.
פסוק ה:
עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח, פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא תִּטְרְחוּ אַתֶּם בַּקָּצִיר וּבַבָּצִיר, אֶלָּא זָרִים יַעַבְדוּ וְאַתֶּם יוֹשְׁבִים בְּקָתֶדְרָא, וְאָמְרוֹ ״לָבֶטַח״ – שֶׁאֵין מֵחוּשׁ עַל הַקִּנְיָן הֱיוֹתוֹ בְּיַד עוֹבְדִים.
פסוק ו:
וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר זֶה אַחַר שֶׁכְּבָר אָמַר ״וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח״, וְאוּלַי שֶׁיְּכַוֵּן עַל עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַצְמָם שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם פֵּרוּד הַלְּבָבוֹת, שֶׁיִּטַּע ה׳ בֵּינֵיהֶם שָׁלוֹם וְרֵעוּת. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁיְּכַוֵּן עַל כְּלָלוּת הָעוֹלָם, וְתֵדַע שֶׁכְּשֶׁמְּדַבֵּר עַל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַזְכִּירָהּ בְּכִנּוּי, כְּאָמְרוֹ בְּסָמוּךְ ״בְּאַרְצְכֶם״, וְכָאן אָמַר בָּאָרֶץ שֶׁמַּבְטִיחָם כִּי יִהְיֶה שָׁלוֹם בְּכָל הָעוֹלָם. וְתִמְצָא שֶׁחָפֵץ ה׳ בַּדָּבָר, וְצֵא וּלְמַד מִפָּרֵי הֶחָג שִׁבְעִים כְּנֶגֶד שִׁבְעִים אֻמּוֹת, וּמַאַמְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוכה נה:) בְּעִנְיָן זֶה, גַּם כְּפִי הַטֶּבַע כְּשֶׁיֵּשׁ מִלְחָמוֹת בָּעוֹלָם יֶחֶרְדוּ גַּם הַיּוֹשְׁבִים בֶּטַח לְקוֹל עֲנוֹת מִלְחָמָה, וְלָזֶה גָּמַר אוֹמֶר וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד:
פסוק ו:
וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה. פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁהִבְטִיחָם ה׳ שֶׁיִּהְיוּ יוֹשְׁבִים בֶּטַח אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וּתְאֵנָתוֹ, מִזֶּה יְסֻבַּב שֶׁהַדְּרָכִים הָרְחוֹקִים קְצָת מִן הַיִּשּׁוּב תִּתְמַעֵט בָּהֶם רֶגֶל דּוֹרֶכֶת, וְכֵיוָן שֶׁכֵּן יִמָּצְאוּן שָׁם חַיּוֹת הַמִּדְבָּרִיּוֹת וְיִתְקָרְבוּ לָבֹא אֶל הַיִּשּׁוּב. לָזֶה אָמַר וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ, פֵּרוּשׁ, אֶרֶץ אֲשֶׁר בָּא בָּהּ הַמֵּחוּשׁ שֶׁתִּהְיֶה בּוֹ חַיָּה רָעָה שֶׁהוּא מָקוֹם הַקָּרוֹב לַיִּשּׁוּב, וְלָזֶה לֹא אָמַר בְּאַרְצְכֶם כְּמוֹ שֶׁהִתְחִיל לוֹמַר בְּסָמוּךְ מִלְּפָנֶיהָ וּמִלְּאַחֲרֶיהָ.
פסוק ז:
וּרְדַפְתֶּם אֶת אוֹיְבֵיכֶם. קָשֶׁה, אַחַר שֶׁהִבְטִיחַ בְּשָׁלוֹם וּבְבִטְחָה מַה מָקוֹם לוֹמַר כֵּן? אָכֵן יִרְצֶה כִּי מַה שֶׁהִבְטִיחַ הוּא מִמַּה שֶׁמֵּהָאוּמּוֹת לָהֶם שֶׁלֹּא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ, אֲבָל לֹא מִמַּה שֶׁמִּיִּשְׂרָאֵל לָאוּמּוֹת. וְזוֹ הִיא עִקַּר נֵס הַהַבְטָחָה, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ כִּי הַשָּׁלוֹם וְהַהַבְטָחָה הוּא שֶׁגַּם הֵם לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ לָאוּמּוֹת וְנִמְצְאוּ כְּגוֹמְלִין, תַּלְמוּד לוֹמַר וּרְדַפְתֶּם וְגוֹ׳, כִּי אַתֶּם תִּרְדְּפוּ אוֹתָם וּתְאַבְּדוּם, וְאַף עַל פִּי כֵן תֵּשְׁבוּ לָבֶטַח וּבְשָׁלוֹם וְלֹא תַעֲבֹר חֶרֶב בְּאַרְצְכֶם. וּמַה שֶׁקָּרָא אוֹתָם הַכָּתוּב אוֹיְבִים, לֹא לְצַד שֶׁהֵם בָּאִים לָצוּר עַל עִיר הַקֹּדֶשׁ, שֶׁאִם כֵּן אֵין בֶּטַח וְאֵין שָׁלוֹם לְיוֹשְׁבֶיהָ, אֶלָּא קָרָא אוֹתָם אוֹיְבִים לְצַד אוֹיְבֵי ה׳, רִשְׁעֵי הַגּוֹיִם נִקְרָאִים אוֹיְבֵי ה׳ וְאוֹיְבֵינוּ, גַּם לְצַד שֶׁיּוֹדֵעַ ה׳ כִּי כָל הָאוּמּוֹת שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל בַּטֶּבַע הַמִּתְקַנֵּא, וְהִיא שִׂנְאָה יְסוֹדִית וְאֵין לָהּ תְּמוּרָה.
פסוק ז:
וְנָפְלוּ וְגוֹ׳. אָמְרוֹ לֶחָרֶב, פֵּרוּשׁ – תִּהְיֶה נְפִילַת הָאוֹיְבִים לִפְנֵי עַם ה׳ כְּשִׁעוּר הַנְּפִילָה אֲשֶׁר תִּהְיֶה מֵהַחֶרֶב. וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בְּמַעֲשֵׂה נֵס בְּנֵי חַשְׁמוֹנַאי (יוסיפון כב) שֶׁרָאָה מַלְאָךְ שׁוֹלֵף חֶרֶב נֶגֶד הָאוֹיֵב, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּאָמְרוֹ וְנָפְלוּ וְגוֹ׳ לֶחָרֶב, פֵּרוּשׁ – הַנִּשְׁלָף מֵהַמַּלְאָךְ.
פסוק ח:
וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה וְגוֹ׳. קָשֶׁה, אַחַר שֶׁאָמַר הַכָּתוּב שֶׁיִּפְּלוּ הָאוֹיְבִים לְפָנֵינוּ וְכוּ׳ בְּדֶרֶךְ כְּלָל, שֶׁמַּשְׁמַע אֲפִלּוּ רִבּוֹא לִפְנֵי שְׁנַיִם, אִם כֵּן מַה מָקוֹם לוֹמַר ״וְרָדְפוּ ה׳ מֵאָה״? אֵין זֶה אֶלָּא מְמַעֵט מִבְּרָכָה רִאשׁוֹנָה.
פסוק ח:
אָכֵן יִתְבָּאֲרוּ הַכְּתוּבִים עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה דַּף י״א וְזֶה לְשׁוֹנָם: לְעוֹלָם מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה מִמִּדַּת פֻּרְעָנוּת, וְהִקְשׁוּ הַתּוֹסָפוֹת שָׁם בְּדִבּוּר הַמַּתְחִיל ״לְעוֹלָם״ וְזֶה לְשׁוֹנָם: וְאִם תֹּאמַר, הֲרֵי מָצִינוּ מִדַּת פֻּרְעָנוּת גְּדוֹלָה מִמִּדָּה טוֹבָה, דִּכְתִיב (דברים לב:ל) ״אֵיכָה יִרְדֹּף אֶחָד אֶלֶף וּשְׁנַיִם יָנִיסוּ רְבָבָה״ גַּבֵּי מִדַּת פֻּרְעָנוּת, וְגַבֵּי מִדָּה טוֹבָה כְּתִיב ״וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה״? וְיֵשׁ לוֹמַר דְּגַבֵּי מִדַּת פֻּרְעָנוּת מַיְירֵי רְדִיפָה וְלֹא הֲרִיגָה, אֲבָל הָכָא כְּתִיב ״וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה״ וְסֵיפָא דִּקְרָא ״וְנָפְלוּ אוֹיְבֵיכֶם לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב״, עַד כָּאן לְשׁוֹנָם. וְקָשֶׁה לִי עַל דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מִמַּה שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת מוֹעֵד קָטָן פֶּרֶק אֵלּוּ מְגַלְּחִין (מועד קטן טז:) וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״וְאֵלֶּה שְׁמוֹת הַגִּבּוֹרִים וְגוֹ׳ עַל שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת חָלָל בְּפַעַם אַחַת״, שֶׁהָיָה זוֹרֵק חֵץ וּמַפִּיל שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת חָלָל בְּפַעַם אַחַת, וְהָיָה מִתְאַנֵּחַ עַל מָאתַיִם, דִּכְתִיב ״אֵיכָה יִרְדֹּף אֶחָד אֶלֶף״, יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה לוֹ, ״רַק בִּדְבַר אוּרִיָּה הַחִתִּי״, עַד כָּאן. וּלְדִבְרֵי הַתּוֹסָפוֹת דְּמַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״אֵיכָה יִרְדֹּף אֶחָד אֶלֶף״ מְדַבֵּר בִּרְדִיפָה בְּלֹא הֲרִיגָה, לָמָּה הָיָה מִתְאַנֵּחַ דָּוִד עַל שֶׁלֹּא הָיָה הוֹרֵג אֶלֶף דִּכְתִיב ״אֵיכָה יִרְדֹּף אֶחָד אֶלֶף״, הֲלֹא פָּסוּק זֶה אֵינוֹ מְדַבֵּר בַּהֲרִיגָה?
פסוק ח:
אֲשֶׁר עַל כֵּן נִרְאֶה דְּבֵין פָּסוּק ״וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה״ בֵּין פָּסוּק ״אֵיכָה יִרְדֹּף אֶחָד אֶלֶף״ (דברים לב:ל) אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בַּהֲרִיגָה. וּמַה שֶׁהִקְשׁוּ זַ״ל נִרְאֶה לְתָרֵץ עַל פִּי מַה שֶׁאָמְרוּ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״מִכֶּם״ – מִן הַחַלָּשִׁים שֶׁבָּכֶם וְלֹא מִן הַגִּבּוֹרִים שֶׁבָּכֶם, עַד כָּאן. וְיֵשׁ לְדַקְדֵּק לָמָּה כָּפַל לוֹמַר ״וְלֹא מִן הַגִּבּוֹרִים״? אֶלָּא הַכַּוָּנָה הִיא שֶׁבָּא לִשְׁלֹל שֶׁלֹּא לְפָרֵשׁ בִּדְבָרָיו שֶׁרוֹצֶה לוֹמַר אֲפִלּוּ מִן הַחַלָּשִׁים, לָזֶה פֵּרֵשׁ ״לֹא מִן הַגִּבּוֹרִים״. וְעַל פִּי הַדְּבָרִים הַלָּלוּ לֹא קַשְׁיָא, כִּי בְּפָסוּק זֶה לֹא הִזְכִּיר אֶלָּא בִּרְכַּת הַחַלָּשִׁים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל שֶׁיִּרְדְּפוּ חֲמִשָּׁה מֵאָה וְגוֹ׳, וְחַלָּשִׁים כַּיּוֹצֵא בָּהֶם בְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם אֵינָם אֲפִלּוּ עוֹרְכֵי מִלְחָמָה. וּמַה שֶׁאָמַר הַפָּסוּק ״אֵיכָה יִרְדֹּף אֶחָד אֶלֶף״ מְדַבֵּר בַּגִּבּוֹרִים, וְאָמְרוֹ ״אֶחָד״ נִתְכַּוֵּן לוֹמַר הַמְּיֻחָד שֶׁהוּא הַגִּבּוֹר, וְלֹא הֻצְרַךְ לוֹמַר הַדְרָגָה זוֹ בְּיִשְׂרָאֵל כִּי יִלָּמֵד מִמִּדַּת פֻּרְעָנוּת, שֶׁהֲרֵי מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה.
פסוק ח:
וּמֵעַתָּה שְׁנֵי דְּבָרִים צִוָּה ה׳ לְטוֹב לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל: הָאֶחָד לֹא הִגְבִּיל בָּהּ שִׁעוּר, וְהֵם גִּבּוֹרֵי יִשְׂרָאֵל, וַעֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר בְּפָסוּק אֶחָד ״וּרְדַפְתֶּם אֶת אוֹיְבֵיכֶם וְנָפְלוּ וְגוֹ׳ לֶחָרֶב״. וְאִם נַפְשְׁךָ עָגְמָה עָלֶיךָ לָדַעַת שִׁעוּר, צֵא וּלְמַד מִמִּדַּת פֻּרְעָנוּת, שֶׁנֶּאֱמַר ״אֵיכָה יִרְדֹּף אֶחָד אֶלֶף״, וּכְלָל גָּדוֹל הוּא כִּי מִדָּה טוֹבָה גְּדוֹלָה מִמִּדַּת פֻּרְעָנוּת, וּלְפָחוֹת בְּהַשְׁוָאָה, כְּמוֹ שֶׁהוֹכִיחוּ הַתּוֹסָפוֹת (סוטה יא.) זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מֵהַהִיא שֶׁאָמְרוּ, כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה יוֹם אֶחָד בַּשָּׁנָה מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ עָסַק כָּל הַשָּׁנָה, וְהוֹכִיחוּ מֵהָאָמוּר בְּפָרָשַׁת מְרַגְּלִים וְגוֹ׳ (במדבר יד:לד) ״אֲשֶׁר תַּרְתֶּם אֶת הָאָרֶץ יוֹם לַשָּׁנָה״ וְגוֹ׳, הֲרֵי שֶׁאֵין הֶכְרֵחַ לִהְיוֹת גְּדוֹלָה אֶלָּא שֶׁלֹּא תִמָּצֵא פְּחוּתָה מִמֶּנָּה בָּעִנְיָן, בְּהֶכְרֵחַ תִּתְחַיֵּב לוֹמַר שֶׁאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יַהֲרֹג אֶלֶף לְפָחוֹת. וְלָזֶה הָיָה דָּוִד מִתְאַנֵּחַ עַל תַּשְׁלוּם הָאֶלֶף כְּדֵי שֶׁלֹּא תִהְיֶה מִדַּת פֻּרְעָנוּת מְרֻבָּה, כִּי דָּוִד הָיָה אֶחָד הַמְּיֻחָד.
פסוק ח:
וְתִמְצָא בְּדִבְרֵי הַיָּמִים א׳ סִימָן י״ב, שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: ״אֵלֶּה מִבְּנֵי גָד רָאשֵׁי הַצָּבָא, אֶחָד לְמֵאָה הַקָּטָן וְהַגָּדוֹל לְאָלֶף״. הִנֵּה לְפָנֶיךָ כִּי מַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב חֲמִשָּׁה מֵאָה וּמֵאָה רְבָבָה הֵם הַחַלָּשִׁים, וּבָזֶה גִּלָּה כִּי מַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״אֵיכָה יִרְדֹּף אֶחָד אֶלֶף״ (דברים לב:ל), יִרְצֶה לוֹמַר אֶחָד הַמְּיֻחָד, לֹא מֵהַפְּחוּתִים. וּמֵעַתָּה הִרְוַחְנוּ קֻשְׁיַת יִתּוּר פָּסוּק רִאשׁוֹן שֶׁאָמַר ״וּרְדַפְתֶּם אֶת אוֹיְבֵיכֶם״, שֶׁמְּדַבֵּר בַּגִּבּוֹרִים וְלֹא אָמַר שִׁעוּר, כִּי אֵין שִׁעוּר לָהֶם, שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁאֶחָד לַחֲמֵשׁ מֵאוֹת אֶלֶף, וּלְפָחוֹת אֶחָד לְאֶלֶף כָּאָמוּר בַּקְּלָלָה ״אֵיכָה יִרְדֹּף אֶחָד אֶלֶף״. וְהִנִּיחַ ה׳ הַדָּבָר סָתוּם, שֶׁאֵין כָּל הַגִּבּוֹרִים שָׁוִים, וְאֵין כָּל הַזְּכֻיּוֹת שָׁווֹת, וְאֵין כָּל הַזְּמַנִּים שָׁווֹת. יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁאֶחָד יִרְדֹּף רִבּוֹא, אֶלָּא לְפָחוֹת אֶחָד אֶלֶף.
פסוק ח:
וְנָפְלוּ אוֹיְבֵיכֶם וְגוֹ׳. כָּפַל לוֹמַר דָּבָר זֶה פַּעֲמַיִם. רַזַ״ל דָּרְשׁוּ (תורת כהנים) שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא שֶׁיִּפְּלוּ אִישׁ בְּחֶרֶב רֵעֵהוּ. וְנִרְאֶה עוֹד לוֹמַר, לְפִי שֶׁעָשָׂה הֶפְרֵשׁ בֵּין רְדִיפַת ה׳ לִרְדִיפַת מֵאָה, הוֹסִיף עוֹד לוֹמַר שֶׁהוּא הַדִּין אִם יִהְיֶה אֶלֶף מִיִּשְׂרָאֵל תִּגְדַּל הַנְּפִילָה בְּאוֹיְבֵיהֶם כְּשִׁעוּר הַהֶפְרֵשׁ שֶׁבֵּין חֲמִשָּׁה לְמֵאָה, יִהְיֶה כְּמוֹ כֵן בֵּין מֵאָה לְאֶלֶף. וְהוּא אָמְרוֹ ״לֶחָרֶב״, פֵּרוּשׁ לְשִׁעוּר מִנְיַן חֶרֶב נוֹקֶמֶת.
פסוק ט:
וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם וְגוֹ׳. אָמְרוֹ וּפָנִיתִי עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית ב.) שָׁלֹשׁ מַפְתְּחוֹת בְּיַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאֶחָד מֵהֶם הוּא שֶׁל לֵידָה. לָזֶה כְּשֶׁרָצָה לוֹמַר ״וְהִפְרֵיתִי אֶתְכֶם״ אָמַר ״וּפָנִיתִי״, שֶׁהוּא יִפְנֶה עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה וְלֹא עַל יְדֵי שָׁלִיחַ. וְאוּלַי שֶׁיְּכַוֵּן גַּם כֵּן בְּמַאֲמַר וְהִרְבֵּיתִי עַל מַפְתֵּחַ הַפַּרְנָסָה, כִּי בְּפַרְנָסָה קוֹמָתָם גְּדֵלָה, וְאָמְרוּ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים ״וְהִרְבֵּיתִי אֶתְכֶם״ בְּקוֹמָה זְקוּפָה. וּבְמַאֲמַר וַהֲקִימֹתִי אֶת בְּרִיתִי עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין צ.) שֶׁבְּרִית כְּרוּתָה לְשׁוֹכְנֵי עָפָר לְהַחֲיוֹתָם, וְהוּא מַפְתֵּחַ הַשְּׁלִישִׁי שֶׁבְּיַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּכְנֶגֶד שְׁלָשְׁתָּם אָמַר ״וּפָנִיתִי״ וְגוֹ׳:
פסוק ט:
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קנו.) אֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל, וְעַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (ישעיה מא:ב) ״צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ״, שֶׁעָקַר ה׳ מַזָּל זֶה מִמָּקוֹם אֶחָד וּנְתָנוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר. וְהוּא מַאֲמַר ה׳ ״וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם וְהִפְרֵיתִי״ וְגוֹ׳, כְּנֶגֶד בְּנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי, הֲגַם שֶׁשְּׁלָשְׁתָּם הֵם תְּלוּיִים בְּמַזָּל וְלֹא בִּזְכוּת (מועד קטן כח.), אֲנִי אֲפַנֶּה הַמַּזָּל מִמָּקוֹם לְמָקוֹם הַמּוֹרֶה אֲלֵיכֶם לִפְרוֹת, זֶה כְּנֶגֶד הַבָּנִים. וְהִרְבֵּיתִי אֶתְכֶם כְּנֶגֶד חַיֵּי, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (דברים יא:כא) ״לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם״ וְגוֹ׳. וַהֲקִימֹתִי אֶת בְּרִיתִי כְּנֶגֶד מְזוֹנֵי, וְיִחֵס לָהּ שֵׁם בְּרִית עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (בראשית ח:כא) ״וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל לִבּוֹ לֹא אֹסִף וְגוֹ׳ עוֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר״ וְגוֹ׳, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבועות לו.) כִּי מַה שֶׁאָמַר ״לֹא אֹסִף״ הוּא שְׁבוּעָה, וּכְתִיב שָׁם (בראשית ט:יב) ״זֹאת אוֹת הַבְּרִית״, וְכָל הַנֶּאֱמָר שָׁם הוּא נִכְלָל בִּכְלַל הַשְּׁבוּעָה. וְדִקְדֵּק בְּמַאֲמָרוֹ כָּאן שֶׁיְּקַיֵּם אוֹתָהּ הַבְּרִית שֶׁל זֶרַע וְקָצִיר עִמָּם, וְהוּא אָמְרוֹ וַהֲקִימֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם, כִּי לֹא הָיְתָה הַשְּׁבוּעָה בְּדֶרֶךְ כְּלָל עַל כָּל הָאָרֶץ, כִּי הֲלֹא יֵשׁ כַּמָּה שָׁנִים שֶׁאֵין זֶרַע וְקָצִיר בְּחֵלֶק מִן הָאָרֶץ, כִּי ה׳ לֹא אָמַר שָׁם בִּבְרִית נֹחַ ״יְמֵי כָּל הָאָרֶץ״. וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק (דברים ו:ה) ״וְאָהַבְתָּ אֵת ה׳ אֱלֹהֶיךָ״.
פסוק ט:
עוֹד יִתְבָּאֵר אָמְרוֹ וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמַר הַנָּבִיא (שמואל ב ו:י) ״וְלֹא אָבָה דָוִד לְהָסִיר אֵלָיו אֲרוֹן ה׳ וְגוֹ׳ וַיַּטֵּהוּ דָוִד בֵּית עוֹבֵד וְגוֹ׳ וַיְבָרֶךְ ה׳ אֶת עוֹבֵד״ וְגוֹ׳, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות סג.) אִשְׁתּוֹ וּשְׁמוֹנֶה כַּלּוֹתֶיהָ יָלְדוּ שִׁשָּׁה בְּכָרֵס אֶחָד, דִּכְתִיב (דברי הימים א כו:ח) ״פְּעֻלְּתַי הַשְּׁמִינִי שִׁשִּׁים וּשְׁנַיִם״ עַד כָּאן. וְהוּא מַאֲמַר ה׳ וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם וְהִרְבֵּיתִי אֶתְכֶם, שֶׁבְּאֶמְצָעוּת פְּנִיַּת ה׳ אֲלֵיהֶם יִשְׁתַּלְשֵׁל הַדָּבָר מֵעַצְמוֹ לְהַרְבּוֹת אוֹתָם, כְּמוֹ שֶׁנִּשְׁתַּלְשֵׁל לְבֵית עוֹבֵד כְּשֶׁהִטָּה אֵלָיו אֲרוֹן ה׳. וְאָמְרוֹ וְהִרְבֵּיתִי אֶתְכֶם לְשׁוֹן מַעֲלָה וְרַבָּנוּת, וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה שֶׁהֲגַם שֶׁיִּהְיוּ מְרֻבִּים כָּל כָּךְ, וּמִדְּרָכִים הָרְגִילִים בַּנִּמְצָאִים בָּעוֹלָם כָּל הַמִּתְרַבֶּה יִמְעַט עֶרְכּוֹ, כַּאֲשֶׁר הִרְחַבְנוּ בֵּאוּר פְּרָט בְּחִינָה זוֹ בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים (שמות א:ט, במדבר יג:יח), אַף עַל פִּי כֵן ״וְהִרְבֵּיתִי אֶתְכֶם״. וְאָמְרוֹ וַהֲקִימֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם הִבְטִיחָם מַה שֶׁהִבְטִיחַ הַנָּבִיא, דִּכְתִיב (ישעיהו נט:כא) ״וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר ה׳ וְגוֹ׳ לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ״ וְגוֹ׳, שֶׁלֹּא תִפָּסֵק תּוֹרָה מִזַּרְעָם. עוֹד נִתְכַּוֵּן לוֹמַר בְּדֶרֶךְ כְּלָל בְּרִית הַהֲטָבָה שֶׁיְּחַדֵּשׁ הַבְּרִית עִמָּהֶם מִלְּבַד בְּרִית הָאָבוֹת, וְהוּא אָמְרוֹ ״וַהֲקִימֹתִי אֶת בְּרִיתִי״ שֶׁכְּבָר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבוֹתֵיכֶם אֲקַיֵּם אוֹתָהּ אִתְּכֶם מֵחָדָשׁ.
פסוק י:
וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן נוֹשָׁן. פֵּרוּשׁ, שֶׁלֹּא תִּתְעַפֵּשׁ הַתְּבוּאָה וְלֹא תִהְיֶה נִרְקֶבֶת אוֹ תִּפָּסֵד מֵאֲכִילַת הַפּוֹלִיטִיקִין, אֶלָּא אַדְרַבָּה תִּבְחֲרוּ לֶאֱכוֹל הַיּוֹתֵר יָשָׁן, וְהוּא מַה שֶׁכָּפַל לוֹמַר ״יָשָׁן נוֹשָׁן״.
פסוק י:
וְאָמְרוֹ וְיָשָׁן מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ, פֵּרוּשׁ, לֹא תוֹצִיאוּ אוֹתוֹ לְצַד שֶׁנִּתְיַשֵּׁן וְנִפְסַד, אֶלָּא מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ אוֹתוֹ. וְטַעַם שֶׁכָּתַב דָּבָר זֶה כָּאן וְלֹא בִּמְקוֹמוֹ לְמַעְלָה כְּשֶׁהִזְכִּיר בִּרְכַּת הַתְּבוּאָה וּבִרְכַּת הָאָרֶץ, נִתְכַּוֵּן הַכָּתוּב בָּזֶה לְהַגְדָּלַת הַטּוֹבָה, שֶׁהֲגַם שֶׁיַּפְרֶה וְיַרְבֶּה אוֹתָם, אַף עַל פִּי כֵן תִּהְיֶה לָהֶם הַפְלָגַת הַטּוֹב שֶׁיֹּאכְלוּ יָשָׁן וְגוֹ׳, מַה שֶׁאֵינוֹ כָּל כָּךְ כְּשֶׁהָאוֹכְלִים מוּעָטִים, שֶׁאָז אֲפִלּוּ מֵהַמִּעוּט יֹאכְלוּ יָשָׁן נוֹשָׁן.
פסוק יא:
וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם. פֵּרוּשׁ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהילים עח:ס) ״אֹהֶל שִׁכֵּן בָּאָדָם״, שֶׁעִקַּר מִשְׁכָּנוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא תּוֹךְ נִשְׁמוֹת עַם קְדוֹשׁוֹ.
פסוק יא:
וְאָמְרוֹ וְלֹא תִגְעַל נַפְשִׁי, וְלֹא הִסְפִּיק אָמְרוֹ ״וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי״, לְצַד שֶׁחָשׁ ה׳ כִּי יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל שֶׁדָּבָר זֶה שֶׁמַּבְטִיחַ ה׳ הוּא דָּבָר רָחוֹק מֵהַשֵּׂכֶל, שֶׁיָּדוּר דִּירַת קֶבַע רוּחָנִי בִּלְתִּי בַּעַל תַּכְלִית הָרוּחָנִיּוּת תּוֹךְ בְּנֵי אָדָם בַּעֲלֵי צוּרָה וְחֹמֶר. וַהֲגַם כִּי יַבְטִיחַ ה׳ עֲשׂוֹת כֵּן, זֶה יִהְיֶה לְצַד עֹצֶם הָאַהֲבָה יַהֲפֹךְ הַצּוּרָה, עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁפֵּרֵשׁ הָרַשְׁבִּ״י (זוהר ח״ג רמא.) בְּפָסוּק ״בָּאתִי לְגַנִּי וְגוֹ׳ אָכַלְתִּי יַעְרִי וְגוֹ׳ שָׁתִיתִי יֵינִי״ וְגוֹ׳ (שיר השירים ה:א), מָשָׁל לְחָתָן וְכוּ׳, יְעֻיַּן שָׁם דְּבָרָיו. וְהוּא דָּבָר הֵפֶךְ תְּכוּנַת הַהִשְׁתַּוּוּת, וְדָבָר כָּזֶה לֹא יַתְמִיד כְּמַעֲשֵׂה נִסִּים, וְאֵין מֻבְטָח לְהַתְמָדַת הַדָּבָר, וְתִגְעַל הָרוּחָנִיּוּת לַגַּשְׁמִיּוּת. לָזֶה אָמַר וְלֹא תִגְעַל נַפְשִׁי אֶתְכֶם, כִּי יְכוֹנֵן ה׳ תְּכוּנַת נַפְשָׁם בְּסֵדֶר אֲשֶׁר יִשְׁכֹּן ה׳ בְּתוֹכָם כְּדֶרֶךְ הַמִּתְקַבֵּל בִּתְכוּנַת הַנִּשְׁתַּוֶּה.
פסוק יא:
וְהוֹסִיף לוֹמַר וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכְכֶם, לוֹמַר שֶׁמִּלְּבַד שֶׁלֹּא יִגְעַל, גַּם יִהְיֶה לוֹ נַחַת רוּחַ בְּהַשְׁרָאַת שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹךְ תּוֹכָם, וְהִיא בְּחִינַת הַנְּשָׁמָה שֶׁהִיא תּוֹךְ תּוֹכָם. וּפֵרוּשׁ ״וְהִתְהַלַּכְתִּי״ הוּא טִיּוּל הֶעָרֵב. גַּם נִתְכַּוֵּן עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כִּי נִשְׁמוֹת עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל חֲצוּבוֹת מֵאוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהַרְחָקַת שְׁכִינָתָם בָּעוֹלָם הַזֶּה לֹא יְסוֹבֵב פְּרֵדָתָהּ מִמְּקוֹרָהּ, וַהֲרֵי הִיא דְּבוּקָה בְּחֶבֶל הַכֶּסֶף עַד מְקוֹם מַחְצָבָהּ, וְדֶרֶךְ שָׁם יוֹרֵד אוֹר הַחַיִּים מִמָּקוֹר עֶלְיוֹן וּמְחַבֵּר נֶפֶשׁ קְדוֹשָׁה עִם מְקוֹרָהּ. וְזֶה יְסוֹבֵב כִּי תַּכִּיר הַנֶּפֶשׁ בּוֹרְאָהּ וְתִתְאַו לַעֲבוֹדָתוֹ וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו. וְעַל יְדֵי חֵטְא הָאָדָם נִרְתָּק חֶבֶל הַכֶּסֶף וְלֹא יָאִיר אוֹר הַבָּא מִלְמַעְלָה תּוֹךְ הַנֶּפֶשׁ, וְהוּא סוֹד אָמְרוֹ (ישעיהו נט:ב) ״עֲוֹנוֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּילִין בֵּינֵכֶם וּבֵין אֱלֹהֵיכֶם״. וְזֶה יְסוֹבֵב שֶׁיְּקַו הָאָדָם מַטְעַמֵּי הַתֵּיאוּב וִיאַבֵּד חֶשְׁקוֹ בַּמֻּשְׂכָּלוֹת הַנְּעִימִים וְהָעֲרֵבִים. וְהוּא מַאֲמַר ה׳ בְּאָמְרוֹ וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכְכֶם, זוֹ חֶבֶל הַכֶּסֶף הַמִּתְהַלֵּךְ מֵאוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ תּוֹךְ נֶפֶשׁ אָדָם, וּבָזֶה וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים, כִּי אִישׁ כָּזֶה יִבְחַר בְּקַבָּלַת עֹל אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְתִמְצָא שֶׁכָּל נֶפֶשׁ הַחוֹטֵאת בָּעוֹלָם אֵינָהּ פּוֹעֶלֶת הָרַע בִּתְחִלָּתָהּ עַד שֶׁתַּקְדִּים בְּחֵטְא קַל מִקַּלֵּי הַקַּלּוֹת, וּבַחֲטוֹא הָאָדָם אֲפִלּוּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה יִמָּנַע מִמֶּנּוּ בְּחִינָה זוֹ שֶׁל הִתְקַשְּׁרוּתוֹ בְּמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה. וְצֵא וּלְמַד מִמַּעֲשֵׂה נָבוֹת (מלכים א כב), שֶׁעַל יְדֵי שֶׁאָמַר דְּבַר שֶׁקֶר, הֲגַם שֶׁהָיָה לְתַכְלִית רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, אַף עַל פִּי כֵן ה׳ אָמַר אֵלָיו ״צֵא מִמְּחִיצָתִי״ (שבת קמט:). וּכְשֶׁמִּשְׁתַּדֵּל הַיֵּצֶר עִם הָאָדָם בְּדִקְדּוּק קַל עַד שֶׁיַּבְדִּיל בֵּינוֹ וּבֵין ה׳, אָז הוּא שֶׁיָּכוֹל לִשְׁלֹט בּוֹ לַחֲטֹא חֲטָאִים גְּדוֹלִים רַחֲמָנָא לִצְלַן, מַה שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל עֲשׂוֹת קֹדֶם בְּעֵת דְּבֵקוּת הָאָדָם בְּאוֹר עֶלְיוֹן.
פסוק יא:
עוֹד נִרְאֶה לְפָרֵשׁ הַפָּרָשָׁה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, שֶׁהַכָּתוּב מְדַבֵּר בַּהֲכָנוֹת עוֹלָם הַזֶּה גַּם בִּשְׂכַר עוֹלָם הַבָּא, וְהִתְחִיל בְּבִרְכַּת הַלֶּחֶם וְאָמַר וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם, שֶׁהוּא הֲכָנַת הַמָּזוֹן וְהַפַּרְנָסָה וְהַבֶּטַח בָּאָרֶץ, כְּאָמְרוֹ ״וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח עָלֶיהָ״. עַד כָּאן כָּלַל כָּל הֲכָנַת עוֹלָם הַזֶּה.
פסוק יא:
וְאָמְרוֹ וְנָתַתִּי שָׁלוֹם וְגוֹ׳, מִכָּאן מַתְחִיל גְּמוּל הַנִּסְתָּר, וְהוּא מֵעֵת הַפְּרֵידָה מֵעוֹלָם הַזֶּה שֶׁהוּא יוֹם הַמִּיתָה, שֶׁהוּא הַמַּדְוֶה הַגָּדוֹל אֲשֶׁר בְּלֵב כָּל חַי, הַכּוֹס הַמַּר הַהוּא, הֲגַם שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם שָׁלֵם בְּכָל שְׁלֵימוּת הָעוֹלָם הַזֶּה, בְּזָכְרוֹ יוֹם הַמִּיתָה וְעָרְבָה כָּל שִׂמְחָה, וּמַה גַּם שֶׁאֵין לוֹ גְּבוּל רָחוֹק שֶׁאֵין אָדָם יוֹדֵעַ יוֹם קִצּוֹ. אֲשֶׁר עַל כֵּן בָּא הַמַּבְטִיחַ טוֹבוֹת לְעַמּוֹ וְסָמַךְ לִבָּם גַּם בְּדָבָר זֶה, וְאָמַר כִּי בְּיוֹם הַנְּסִיעָה לֹא יֶחֱרַד הָאִישׁ וְלֹא יִרְגַּז כְּדֶרֶךְ הַמֵּתִים, אֶלָּא יַעֲשֶׂה ה׳ דָּבָר שֶׁתִּהְיֶה הַנְּסִיעָה כְּאָדָם שֶׁשּׁוֹכֵב וְעָרְבָה לוֹ שְׁנָתוֹ.
פסוק יא:
וְהוּא אָמְרוֹ וְנָתַתִּי שָׁלוֹם, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת י.) כִּי שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁלוֹם, וּבְעֵת פְּטִירַת הַצַּדִּיק יִקְרַב אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ לִפְנֵי הָאָדָם, וְהוּא סוֹד מִיתַת נְשִׁיקָה. וּבָזֶה יִהְיֶה כְּשׁוֹכֵב, וְהוּא אָמְרוֹ וּשְׁכַבְתֶּם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בָּאָבוֹת שְׁכִיבָה. וְסוֹד הַדָּבָר, כִּי הַנֶּפֶשׁ כְּשֶׁמַּרְגֶּשֶׁת בִּקְרִיבַת אוֹר הַנֶּעֱרָב אֶצְלָהּ, תִּכְסֹף וְתִנָּתֵק מִמְּקוֹמָהּ לְהִדָּבֵק בַּשְּׁכִינָה, וּלְעֹצֶם הַתַּאֲוָה יִתְרַבֶּה הָעֲרֵיבוּת עַל הַרְגָּשַׁת הַפְּרֵדָה וְלֹא תַרְגִּישׁ בּוֹ, וְלֹא יִשָּׁאֵר הַהֶרְגֵּשׁ אֶלָּא מֵהֶעָרֵב. וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בִּתְחִלַּת אַחֲרֵי מוֹת. וְכָל הַשָּׂגָה זוֹ תְּסוֹבֵב עֵסֶק הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, וְהוּא מַאֲמַר הַכָּתוּב (קהלת ה:יא) ״מְתוּקָה שְׁנַת הָעוֹבֵד״, הַשֵּׁנָה הִיא יְצִיאַת הַנְּשָׁמָה מִן הַגּוּף, שֶׁהָעוֹבֵד אֶת ה׳ וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְווֹת מְתוּקָה לוֹ יְצִיאַת הַנְּשָׁמָה עַל אֹפֶן הָאָמוּר. וְאָמְרוֹ וְאֵין מַחֲרִיד, הוּא מַלְאַךְ הַמָּוֶת הַמַּחֲרִיד הָאָדָם בִּרְאִיָּתוֹ לְבַד, וּלְצַד שֶׁיֵּשׁ צַדִּיקִים שֶׁיִּזְכּוּ לְהִדָּבֵק נַפְשָׁם בַּשְּׁכִינָה אֲבָל יַקְדִּים לָהֶם מַלְאַךְ הַמָּוֶת לְסִבַּת תַּחֲלוּאֵי הַנֶּפֶשׁ לְזַכְּכָהּ בְּאֶמְצָעוּת צַעַר הַחֲרָדָה, לָזֶה הִבְטִיחַ כִּי כָּל עִקָּר לֹא יִרְאוּ מַחֲרִיד.
פסוק יא:
עוֹד יִרְצֶה אָמְרוֹ וְנָתַתִּי שָׁלוֹם, שֶׁיִּתְקַיֵּם הַגּוּף שֶׁהוּא בְּחִינַת הָאָרֶץ וְלֹא יִתְפָּרְדוּ הַיְּסוֹדוֹת. וְצֵא וּלְמַד מִמַּעֲשֵׂה רַב אַחַאי בַּר יֹאשִׁיָּה (שבת קנב:) שֶׁגַּשְׁשֵׁיהּ רַב נַחְמָן אַחַר כַּמָּה שָׁנִים שֶׁמֵּת וְרָאָהוּ כִּי אִישׁ קַיָּם הָיָה, כִּי ה׳ יְצַו לַיְּסוֹדוֹת לְהִתְקַיֵּם יַחַד וְלֹא יִתְפָּרְדוּ, וְזֶה יוּשַׂג מֵאֶמְצָעוּת הַתּוֹרָה כְּמַאֲמַר (משלי ו:כב) ״בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ״. וְאָמְרוֹ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (ישעיהו נז:ב) ״יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם״, שֶׁלֹּא תִשְׁלוֹט רִמָּה בְּגוּפָם לְהַחֲרִידָם בַּקֶּבֶר. וְתִמְצָא שֶׁהַצַּדִּיקִים אֵין רִמָּה בְּגוּפָן, וְצֵא וּלְמַד מִמַּעֲשֵׂה רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי (בבא מציעא פד.) וְכָאֵלֶּה רַבּוֹת. וְדָבָר זֶה הוּא יִעוּד גָּדוֹל שֶׁיָּנוּחַ הַגּוּף בַּקֶּבֶר, שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת יג.) קָשָׁה רִמָּה בִּבְשַׂר הַמֵּת כְּמַחַט בִּבְשַׂר הֶחָי. וְיֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי כָּל נִבְרָא יַרְגִּישׁ כְּפִי שִׁעוּר תְּכוּנָתוֹ אֲשֶׁר כּוֹנְנוֹ יוֹצְרוֹ.
פסוק יא:
וְאָמְרוֹ וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ, הוּא רוּחַ הַטֻּמְאָה הַנִּקְרֵאת חַיָּה רָעָה, שֶׁהִיא חִיּוּנִיּוּת רַע, בְּחִינַת הַטֻּמְאָה הַשּׁוֹרָה עַל הַגּוּף אַחַר מִיתָה, שֶׁלָּזֶה צִוָּה ה׳ שֶׁהַנּוֹגֵעַ בַּמֵּת אוֹ הַנִּכְנָס לָאֹהֶל יִטְמָא שִׁבְעַת יָמִים. הִבְטִיחַ ה׳ כִּי תַּסְגִּיל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת לְהַשְׁבִּית רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הַגּוּף. וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות קג.) יוֹם שֶׁמֵּת רַבִּי בָּטְלָה טֻמְאָה.
פסוק יא:
וְאָמְרוֹ וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם. נָתַן הַכָּתוּב טַעַם לְהַשְׁבָּתַת הַטֻּמְאָה, הוּא כִּי טֻמְאָה זוֹ עִקָּרָהּ הוּא לְצַד שֶׁנִּשְׁחַט הָאָדָם בְּחַרְבּוֹ שֶׁל מַלְאַךְ הַמָּוֶת הַפְּגוּמָה, שֶׁבָּזֶה נַעֲשָׂה נְבֵלָה, וְהַנְּבֵלָה מְטַמְּאָה וְנִשְׁלֶכֶת לַכֶּלֶב, דִּכְתִיב (שמות כב:ל) ״לַכֶּלֶב תַּשְׁלִיכוּן״, וְהַטֻּמְאָה הִיא בְּחִינַת הַכֶּלֶב. אֲבָל הַהוֹלְכִים בְּתוֹרַת ה׳ כַּמִּצְטָרֵךְ, ״חֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם״, שֶׁהוּא גּוּפוֹ הַנִּבְנֶה מֵהָאָרֶץ. מִמּוֹצָא דָּבָר אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁלֹּא יִגַּע חַרְבּוֹ שֶׁל מַלְאַךְ הַמָּוֶת בְּגוּפוֹ שֶׁל צַדִּיק. עַד כָּאן יִעוּדֵי הַפְּטִירָה וּמְנוּחַת הַגּוּף.
פסוק יא:
וְאָמְרוֹ וּרְדַפְתֶּם. מִכָּאן מַתְחִיל פֹּעַל הָרוּחָנִיּוּת הַנֶּעְלָם הַמֻּשָּׂג מֵעֵסֶק הַתּוֹרָה. דַּע כִּי הִתְעַצְּמוּת עֵסֶק הַתּוֹרָה וּמַעֲשֵׂה הַמִּצְווֹת הוּא לְבָרֵר נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה וּלְיַחֵד עֲנָפֶיהָ אֶחָד אֶל אֶחָד, אֲשֶׁר לְסִבַּת אֲחִיזַת הַקְּלִפּוֹת יִמָּנַע הַדָּבָר, בְּסוֹד אָמְרוֹ (ישעיהו נט:ב) ״עֲוֹנוֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּילִים בֵּינֵכֶם״ וְגוֹ׳. וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת יִתְרוֹ בְּפָסוּק (שמות יט:ה) ״וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה״. וְיִתְיַחֲסוּ הַקְּלִפּוֹת בְּשֵׁם שׂוֹנְאִים וְאוֹיְבִים. וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּפָסוּק (תהלים צב:י) ״כִּי הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ ה׳״, וְיֶעֶרְבוּ לְךָ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים. וְכָאן הוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי בְּאֶמְצָעוּת עֵסֶק הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת יִרְדְּפוּ אֶת אוֹיְבֵיהֶם וְנָפְלוּ וְגוֹ׳, וְתֹאבַד הַטֻּמְאָה, כְּמַאֲמַר (זכריה יג:ב) ״וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר״ וְגוֹ׳. וְאָמְרוֹ לֶחָרֶב עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (שיר השירים ג:ח) ״אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תיקוני זוהר ז) שֶׁהַשּׁוֹמֵר בְּרִיתוֹ לְבַל נוֹגֵעַ בְּמַה שֶׁלֹּא הֻרְשָׁה, זֶה יֵשׁ כֹּחַ בּוֹ לְהָמִית וּלְאַבֵּד אוֹיְבֵי ה׳ בְּרוּחַ שְׂפָתָיו, וְלָזֶה לֹא אָמַר ״בֶּחָרֶב״ אֶלָּא ״לֶחָרֶב״.
פסוק יא:
וְאָמְרוֹ וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה, פֵּרוּשׁ, מִמַּה שֶׁיָּצָא מִכֶּם יִרְדְּפוּ חֲמִשָּׁה שֶׁהֵם חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תּוֹרָה, יִרְדְּפוּ מֵאָה הַדְרָגוֹת הַקְּלִפּוֹת, וְהוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (משלי טז:כו) ״נֶפֶשׁ עָמֵל עָמְלָה לוֹ״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין צט.) אָדָם בְּמָקוֹם זֶה וְתוֹרָתוֹ עֲמֵלָה לוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁעוֹשָׂה כִּלָּיוֹן לְאוֹיְבֵי ה׳.
פסוק יא:
וְאָמְרוֹ וּמֵאָה מִכֶּם. פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (מנחות מג:) ״מָה ה׳ אֱלֹהֶיךָ שׁוֹאֵל מֵעִמָּךְ״ וְגוֹ׳ (דברים י:יב), אַל תִּקְרֵי ״מָה״ אֶלָּא ״מֵאָה״, שֶׁהֵם מֵאָה בְּרָכוֹת. וְהוּא אָמְרוֹ וּמֵאָה מִכֶּם, פֵּרוּשׁ, שֶׁנַּעֲשִׂים מִכֶּם, שֶׁהֵם מֵאָה בְּרָכוֹת בְּכָל יוֹם, רְבָבָה יִרְדֹּפוּ.
פסוק יא:
וְחָזַר לוֹמַר וְנָפְלוּ אוֹיְבֵיכֶם וְגוֹ׳ לֶחָרֶב, נִתְכַּוֵּן לְמַאֲמַר חֲזַ״ל שֶׁאָמְרוּ (ברכות ה.) כָּל הַקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע וְכוּ׳ כְּאִלּוּ אוֹחֵז חֶרֶב פִּיפִיּוֹת וְכוּ׳, דִּכְתִיב ״רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם״ (תהלים קמט:ו). וְהִנֵּה פָּסוּק רִאשׁוֹן רָמַז בּוֹ יִעוּד הַמְסוּבָּב מֵהַמַּעֲשֶׂה, וּפָסוּק שֵׁנִי יִעוּד הַמְסוּבָּב מֵהַדִּבּוּר הַמְּקוּדָּשׁ.
פסוק יא:
וְאָמְרוֹ וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם, פֵּרֵשׁ הַכָּתוּב תַּכְלִית הַהַצְלָחָה הַבָּאָה מִכִּלְיוֹן הָאוֹיְבִים, וְאָמַר ״וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם״, פֵּרוּשׁ, כְּשֶׁזֶּה נוֹפֵל יִפְּלוּ כָּל נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה אֶל שָׁרְשָׁם, שֶׁהֵם כְּלָלוּת יִשְׂרָאֵל הַמְּקַבְּצִים אוֹתָם. וְכִנָּה נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ לְצַד שֶׁהֵם חֵלֶק ה׳, וּבָזֶה יִפְרוּ וְיִרְבּוּ. וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק (בראשית מז:כז) ״וַיֵּאָחֲזוּ בָהּ וַיִּפְרוּ וַיִּרְבּוּ מְאֹד״, וּמַה שֶׁפֵּרֵשׁ הַמַּגִּיד לְמהרי״ק בְּפָסוּק ״וַיָּמָת יוֹסֵף וְגוֹ׳ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ״ וְגוֹ׳:
פסוק יא:
עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ וּפָנִיתִי וְגוֹ׳, כִּי בְּהִבָּטֵל הָאוֹיֵב שֶׁהוּא מָסָךְ הַמַּבְדִּיל, כְּמַאֲמַר (ישעיהו נ״ט:ב׳) ״כִּי אִם עֲוֹנוֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּילִים״ וְגוֹ׳, בַּהֲסָרַת הַמָּסָךְ אָז יִפְנֶה וְיִדְבַּק ה׳ בָּנוּ.
פסוק יא:
עוֹד יִרְצֶה, כִּי כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל יִשְׁתַּדְּלוּ בַּדָּבָר הָאָמוּר, הֲגַם שֶׁיֶּשְׁנוֹ לַמַּפְסִיק בְּחֵלֶק אֶחָד, הָאָדוֹן יִפְנֶה לָנוּ מֵחֵלֶק הַמּוּפְנֶה, וְיַגְדִּיל וְיַרְבֶּה כֹּחֵינוּ נֶגֶד הָאוֹיֵב עַד כְּלוֹת הַמָּסָךְ, וְאָז ״וַהֲקִימוֹתִי״ וְגוֹ׳.
פסוק יא:
עוֹד יִרְצֶה וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּזֹּהַר (זהר ח״ג ש״ג), כִּי שַׁעֲשׁוּעַ הַצַּדִּיקִים שֶׁאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ הוּא בַּחֲצִי לַיְלָה הַשֵּׁנִי, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ בֵּין הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּגַן עֵדֶן, וּמֵסִיר פַּרְגּוֹד אֶחָד וּמְגַלֶּה לָהֶם אוֹר פְּנִימִי הֶעָרֵב. וּלְרֹב הַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְעֹצֶם הַפְלָגַת הֶרְגֵּשׁ הָעֲרֵבוּת לַנְּשָׁמוֹת עַד שֶׁמִּתְעַלְּפִים וְנוֹשְׁרִים מֵהֶם אוֹרוֹת, וְהֵם נְפָשׁוֹת שֶׁיּוֹרְדוֹת לָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן לְהָאִיר, יְעֻיַּן שָׁם דְּבָדָיו בְּזֹהַר חָדָשׁ (פרשת בלק). וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּמַאֲמַר ״וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם״ שֶׁהוּא עַל שַׁעֲשׁוּעַ הַגָּדוֹל וּמֻפְלָא הַנִּזְכָּר. וְאָמַר לְשׁוֹן פְּנִיָּה, לְצַד שֶׁהָאָדוֹן בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ מִשְׁתַּנֶּה, דִּכְתִיב (מלאכי ג:ו) ״אֲנִי ה׳ לֹא שָׁנִיתִי״, אֶלָּא שֶׁמְּגַלֶּה מֵאוֹרוֹ אֶת אֲשֶׁר יַחְפֹּץ וְיַסְתִּיר כְּפִי מַה שֶׁאֵינָם רְאוּיִים לְהַשִּׂיג. לָזֶה אָמַר ״וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם״ – לְהָאִיר לְמוּלְכֶם אוֹר הַפְּנִימִי הַנִּסְתָּר, יִרְאוּ עֵינֵיכֶם וְיִשְׂמַח לִבְּכֶם.
פסוק יא:
וְאָמְרוֹ וְהִפְרֵיתִי אֶתְכֶם, רָמַז לְנִיצוֹצוֹת הַנּוֹשְׁרוֹת מֵהֶם לְצַד הַהִתְעַלְּפוּת כָּאָמוּר. וְאָמְרוֹ וְהִרְבֵּיתִי אֶתְכֶם, פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא תַחְשֹׁב כִּי לְצַד נְשִׁירַת הַנְּשָׁמוֹת מֵהֶם יִמְעַט אוֹרָם חָס וְשָׁלוֹם, לָזֶה אָמַר ״וְהִרְבֵּיתִי אֶתְכֶם״, שֶׁיִּתְרַבֶּה אַדְרַבָּה אוֹרְכֶם כְּאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ. וְסוֹד הַנְּשִׁירָה אוּלַי שֶׁיִּהְיֶה בְּאֶחָד מִשְּׁנֵי הַדְּרָכִים: אוֹ כִּי יִרְבֶּה אוֹרָם עַד שֶׁיִּהְיֶה וְהוֹתֵר, אוֹ כִּי אוֹר הַקּוֹדֵם יִדָּחֶה מִפְּנֵי אוֹר חָדָשׁ, וְיָשָׁן מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ, כַּסֵּדֶר הָאָמוּר בְּדִבְרֵי הַמְּקֻבָּלִים כִּי הַמּוֹחִין דְּגַדְלוּת יִדְחוּ מוֹחִין דְּקַטְנוּת, וְנִמְצָא הַנּוֹשֵׁר מֵהֶם הוּא לְצַד הַהִתְרַבּוּת, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְהִרְבֵּיתִי אֶתְכֶם״.
פסוק יא:
עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ וְהִרְבֵּיתִי אֶתְכֶם לְשׁוֹן רַבָּנוּת, וְהוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ ״תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ״ (שמות יט:ו), וּפֵרַשְׁנוּהוּ שָׁם שֶׁהִגְדִּילָם עַל הַמַּלְאָכִים כֹּהֲנֵי עֶלְיוֹן, שֶׁיִּהְיוּ הֵם קְרוֹבֵי הַמֶּלֶךְ וּגְדוֹלֵי הָעֶלְיוֹנִים. וְאָמְרוֹ ״וַהֲקִימוֹתִי״ – כָּאן הִבְטִיחַ עַל הַתְּחִיָּה, שֶׁבְּרִית כְּרוּתָה לְשׁוֹכְנֵי עָפָר שֶׁיַּעֲלֶה ה׳ אוֹתָם מִקִּבְרוֹתֵיהֶם, וְאָמַר ה׳ כִּי דַּוְקָא לְלוֹמְדֵי תּוֹרָה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות קיא:) ״כָּל הָעוֹסֵק בְּטַל תּוֹרָה טַל תּוֹרָה מְחַיֵּיהוּ״. וְאוּלַי כִּי הֵן הֵן הַדְּבָרִים שֶׁרָמַז בְּאָמְרוֹ וַהֲקִימֹתִי אֶת בְּרִיתִי שֶׁהוּא הַתּוֹרָה אִתְּכֶם, כִּי בַּטַּל אֲשֶׁר יְצַו ה׳ אֶת הַתּוֹרָה הֵם חַיִּים.
פסוק יא:
עוֹד נִתְכַּוֵּן עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (סנהדרין צ.) בְּפָסוּק ״אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לָתֵת לַאֲבוֹתֵיכֶם״, שֶׁהָאָבוֹת עַצְמָם יַעַמְדוּ לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ. וְהוּא מַאֲמָרוֹ כָּאן, שֶׁאוֹתָהּ בְּרִית שֶׁנִּשְׁבַּע ה׳ לְקַיֵּם הָאָרֶץ לְעוֹלָם וָעֶד בְּיָדָם, כָּל הַמְקַיֵּם תְּנַאי הַכָּתוּב יְחַיֵּהוּ ה׳ עִם הָאָבוֹת לְקַיֵּם בְּיָדוֹ בְּרִית הָאָרֶץ לְעוֹלָם וָעֶד.
פסוק יא:
עוֹד רָמַז גְּנִיזַת הַנְּשָׁמוֹת בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת ה׳, וְיָדוּעַ כִּי בְּחִינָה הַמִּתְיַחֵס לָהּ בְּרִית יִתְיַחֵס גַּם כֵּן לָהּ שָׁלוֹם, וְהוּא אָמְרוֹ וַהֲקִימֹתִי אֶת בְּרִיתִי שֶׁהוּא יְסוֹד עוֹלַם הַנְּשָׁמוֹת אִתְּכֶם. גַּם בָּזֶה כָּלַל זִוּוּג חַי הָעוֹלָמִים בִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא כְּלָלוּת הַנְּשָׁמוֹת, וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין כִּי הוּא זֶה תַּכְלִית מְנוּחַת הַנְּשָׁמוֹת.
פסוק יא:
וְאָמְרוֹ וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן נוֹשָׁן. כָּאן רָמַז לִסְעוּדַת עוֹלָם הַבָּא שֶׁיַּטְעִימֵם ה׳ מִיַּיִן הַמְשׁוּמָּר בַּעֲנָבָיו מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית, גַּם מִבְּשָׂרוֹ שֶׁל לִוְיָתָן, וְאֵין לְךָ יָשָׁן נוֹשָׁן כָּזֶה שֶׁלֹּא קְדָמוֹ דָּבָר בָּעוֹלָם קוֹדֶם לִבְרִיאַת הָאָדָם:
פסוק יא:
וְאָמְרוֹ וְיָשָׁן מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ. מִלְּבַד מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בּוֹ לְמַעְלָה, יִרְמֹז עוֹד עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חגיגה יב.) בְּפָסוּק ״וְיִמָּנַע מֵרְשָׁעִים אוֹרָם״ (איוב לח:טו), כִּי אוֹר שֶׁבּוֹ בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית גְּנָזוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַצַּדִּיקִים, לְפִי שֶׁרָאָה הָרְשָׁעִים שֶׁאֵינָם רְאוּיִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ וְכוּ׳, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְיָשָׁן״ שֶׁהוּא אוֹר שֶׁקָּדַם לְאוֹר זֶה הֶחָדָשׁ שֶׁנִּתְחַדֵּשׁ אַחֲרָיו, וְהוּא אָמְרוֹ ״מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ״, פֵּרוּשׁ תּוֹצִיאוּ מִבֵּית גְּנָזָיו לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ.
פסוק יא:
וְאָמְרוֹ וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי וְגוֹ׳. יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא בתרא עה.) שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהוֹרִיד מִשְׁכָּן מִן הַשָּׁמַיִם, וְיֵשׁ מֵרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ שֶׁהוּא מִשּׁוֹהַם, וְיֵשׁ מֵרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ מִיָּשְׁפֵה, וּכְאָמְרוֹ (שמות טו:יז) ״פָּעַלְתָּ ה׳ מִקְּדָשׁ ה׳ כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ״, וְהוּא אָמְרוֹ וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם, פֵּרוּשׁ, מִשְׁכָּן שֶׁכּוֹנְנוּ יָדַי אוֹרִידֵהוּ וְאֶתְּנֵהוּ בְּתוֹכְכֶם, וּמֵאָז עַד עוֹלָם יַעֲמֹד הַדָּבָר, כְּאָמְרוֹ ״וְלֹא תִגְעַל נַפְשִׁי אֶתְכֶם״, כִּי יַעֲבִיר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ.
פסוק יא:
עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר כג:כג) בְּפָסוּק ״כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב״ וְגוֹ׳, שֶׁהַמַּלְאָכִים מִבַּחוּץ וְהַצַּדִּיקִים מִבִּפְנִים, וְהַמַּלְאָכִים שׁוֹאֲלִים אֶת הַצַּדִּיקִים מַה פָּעַל אֵל, וְהוּא אָמְרוֹ וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם, שֶׁלֹּא יִהְיֶה מַחֲנֵה הַמַּלְאָכִים מַפְסִיק בֵּינֵיכֶם וּבֵינִי.
פסוק יא:
וְאָמְרוֹ וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכְכֶם. עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (יואל ג:א) ״וְנִבְּאוּ בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם״, שֶׁיִּהְיֶה אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ מִתְהַלֵּךְ בְּתוֹכָם, וְהוּא רוּחַ הַמְּנַבֵּא, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (במדבר יא:כט) ״עַם ה׳ נְבִיאִים כִּי יִתֵּן ה׳ אֶת רוּחוֹ עֲלֵיהֶם״:
פסוק יא:
עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית לא.) עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת מָחוֹל לַצַּדִּיקִים, וְיֵשֵׁב ה׳ בְּתוֹכָם, וְכָל אֶחָד יַרְאֶה בְּאֶצְבָּעוֹ וְיֹאמַר ״זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ״. וְהוּא אָמְרוֹ וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכְכֶם. וְאָמַר לְשׁוֹן הֲלִיכָה לְצַד שֶׁיִּתְהַלֵּךְ אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ לָזוּן נִשְׁמוֹת הַיּוֹשְׁבִים סְבִיבָיו יִקָּרֵא הֲלִיכָה. וְאָמְרוֹ וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים הוּא מַאֲמָרָם ״זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ״, וְאוּלַי שֶׁרָמַז לְשׁוֹן נָוֶה שֶׁהַצַּדִּיקִים עַצְמָן הֵם נָוֶה שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא דָּר בֵּינֵיהֶם. וְאָמְרוֹ וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי לְעָם שֶׁיִּהְיוּ הֵם קְרוֹבִים יוֹתֵר מִכָּל צְבָא הַשָּׁמַיִם.
פסוק יא:
עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים, לְצַד כִּי בַּזְּמַן הַזֶּה אֱמוּנַת אֱלֹהוּתוֹ הוּא מִפִּי הַנְּבִיאִים. לָזֶה אָמַר כִּי הִנֵּה יָמִים בָּאִים שֶׁכָּל עַם ה׳ יוּכַּר לָהֶם אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְיֵדְעוּ כִּי ה׳ הוּא הָאֱלֹהִים, וְהוּא מַאֲמַר ״וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים״ – שֶׁיַּכִּירוּ אֱלֹהוּתוֹ מִצַּד עַצְמָם. וּלְצַד שֶׁהַכָּרָה זוֹ יֶשְׁנָהּ לְכָל הַנִּבְרָאִים, דִּכְתִיב (זכריה י״ד:ט׳) ״בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה׳ אֶחָד״, לָזֶה אָמַר וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי לְעָם – הֲגַם שֶׁהַהַכָּרָה שָׁוָה בַּכֹּל, לֹא יִהְיוּ לוֹ לְעָם אֶלָּא עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
פסוק יא:
וְאָמְרוֹ אֲנִי ה׳ וְגוֹ׳. יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ מַאֲמַר חֲזַ״ל (ברכות יב.) בְּפָסוּק ״וְלֹא יֵאָמֵר עוֹד חַי ה׳ אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם״ וְגוֹ׳ (ירמיהו כג:ז), שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא שֶׁיֹּאמְרוּ ״חַי ה׳ אֲשֶׁר הֶעֱלָה יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּמִכָּל הָאֲרָצוֹת״. וְהוּא אָמְרוֹ ״אֲנִי ה׳ וְגוֹ׳ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם״ – זֶה כְּנֶגֶד יְצִיאַת מִצְרַיִם, וּכְנֶגֶד ״אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶתְכֶם מִכָּל הָאֲרָצוֹת״ אָמַר ״וָאֶשְׁבֹּר מוֹטוֹת עֻלְּכֶם״ וְגוֹ׳. וּלְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק (שמות כ:ב) ״אָנֹכִי ה׳ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים״, יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב גַּם כֵּן עַל הָאוֹפֶן עַצְמוֹ, יְעֻיַּן שָׁם.
פסוק יד:
וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת הֵיכָן נִצְטַוּוּ בִּתְנַאי עַל הַשְּׁמִיעָה בִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה, שֶׁיֻּצְדַּק לוֹמַר בְּכֶפֶל הַתְּנַאי ״וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ״, וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לְהַתְחִיל אֶלָּא מִ״וְאִם בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ״. וְנִרְאֶה כִּי כָּאן נִתְכַּוֵּן הַכָּתוּב לְהָעִירְךָ כִּי מַה שֶׁאָמַר בִּתְחִלַּת הַדְּבָרִים ״אִם בְּחֻקֹּתַי״, שֶׁכַּוָּנָתוֹ הִיא עַל עִסְקֵי הַתּוֹרָה, וְלָזֶה רָשַׁם בְּהַפְכִיּוּתָהּ שְׁלִילַת הַשְּׁמִיעָה. וְאֵיזוֹ מִצְוָה שֶׁתְּלוּיָה בְּשֵׁמַע אֹזֶן? הֱוֵי אוֹמֵר עֵסֶק הַתּוֹרָה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (ישעיהו נה:ג) ״שִׁמְעוּ וּתְחִי נַפְשְׁכֶם״, ״יִשְׁמַע חָכָם וְיוֹסֶף לֶקַח״ (משלי א:ה). וּלְצַד שֶׁנִּתְכַּוֵּן ה׳ בְּמַאֲמַר ״בְּחֻקֹּתַי״ לְכָל מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בָּהּ, בְּכֶפֶל הַתְּנַאי תָּלָה כָּל הֶמְשֵׁךְ הָרַע מִסִּבַּת הֶעְדֵּר הַתּוֹרָה.
פסוק יד:
עוֹד לְצַד שֶׁרָצָה ה׳ לוֹמַר שְׁלִילַת שְׁמִירַת הַמִּצְווֹת וּמֵאוּן עֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, לָזֶה הִקְדִּים הַסִּבָּה וְאָמַר שֶׁסִּבַּת הַדָּבָר הִיא לְצַד שֶׁלֹּא לָמְדוּ תּוֹרָה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין ל.) אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: בָּרָאתִי לָכֶם יֵצֶר הָרַע, בָּרָאתִי לוֹ תּוֹרָה תַּבְלִין. הֲרֵי כִּי אֵין תִּקְוָה לְהִנָּצֵל מֵהַיֵּצֶר עַל יְדֵי עֵסֶק זוּלַת הַתּוֹרָה, וּכְשֶׁיּוּשְׁלַל מֵהַתּוֹרָה יַטֶּה אָזְנוֹ לְיִצְרוֹ הָרַע:
פסוק יד:
עוֹד נִתְכַּוֵּן לְהָעִיר לֵב נִרְדָּם, כִּי כָל שֶׁהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ לֹא טוֹב וַדַּאי שֶׁהוּשְׁלַל מִמֶּנּוּ יְדִיעַת הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא וְטוֹבוֹתָיו וְהַנִּמְשָׁךְ מֵעֲבוֹדָתוֹ, כִּי בְּוַדַּאי אִם יַשִּׂיג אָדָם חֵלֶק אֶחָד מֵעֲרֵבוּת יְדִידוּת נְעִימוּת מְתִיקוּת עָנָף מֵעַנְפֵי אוֹר עֶלְיוֹן, יִבֶז בְּלִבּוֹ הֱיוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה מֶלֶךְ הַמְּלָכִים בְּעֵרֶךְ קִיּוּם מִצְוָה אַחַת. וְהוּא מַה שֶׁהֵעִיר ה׳ בְּאָמְרוֹ וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי, פֵּרוּשׁ, לְשׁוֹן הֲבָנָה, אָז הוּא שֶׁאֲנִי חוֹשֵׁשׁ לָכֶם שֶׁלֹּא תַעֲשׂוּ וְגוֹ׳, אֲבָל אִם תָּבִינוּ וְתֵדְעוּ אוֹתִי אֵין לָחוּשׁ. וְהוּא מַאֲמַר הַנָּבִיא (ישעיה ה:יג) ״לָכֵן גָּלָה עַמִּי מִבְּלִי דָעַת״.
פסוק יד:
עוֹד יִרְצֶה בְּהָעִיר עוֹד אָמְרוֹ וְלֹא תַעֲשׂוּ אֶת כָּל, לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק ״אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ״ וְגוֹ׳ בְּאֶחָד מִן הַדְּרָכִים, שֶׁיְּכַוֵּן לוֹמַר שֶׁעַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה יִהְיֶה בָּטוּחַ מִיִּצְרוֹ, כִּי הַתּוֹרָה מַגְּנָא וּמַצְּלָא (סוטה כא.). לָזֶה אָמַר בְּכֶפֶל הַתְּנַאי ״וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי״, פֵּרוּשׁ ׳לִי׳ – לִשְׁמִי, שֶׁהֲגַם שֶׁיִּלְמְדוּ הַתּוֹרָה, אִם לֹא יִהְיֶה הַלִּמּוּד לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ – ״וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּה״, פֵּרוּשׁ, אֵין מַצִּיל מִיַּד יֵצֶר הָרַע וְיָבוֹאוּ לְיָדָם עֲבֵרוֹת, שֶׁאֵין מַצִּיל מֵהַיֵּצֶר אֶלָּא תּוֹרָה לִשְׁמָהּ.
פסוק יד:
עוֹד יִרְצֶה, שֶׁאִם לֹא יִשְׁמְעוּ לַתּוֹרָה הֲגַם שֶׁיַּסְכִּימוּ לַעֲשׂוֹת כָּל הַמִּצְווֹת, הוּא מִן הָאִי הָאֶפְשָׁרוּת, כִּי לֹא יוּכַל הַשִּׂיג דַּעַת דִּקְדּוּקֵי הַמִּצְווֹת וּפְרָטֵיהֶם, וְלֹא יִמָּנַע מֵהִכָּשֵׁל. גַּם עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מנחות קי.) ״זֹאת הַתּוֹרָה לָעוֹלָה״ וְגוֹ׳ (ויקרא ו:ב), כִּי הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה אֲפִלּוּ בִּזְמַן חֻרְבַּן הַבַּיִת יָכוֹל לְקַיֵּם כָּל הַמִּצְווֹת, מַה שֶׁאֵין כֵּן אִם לֹא יַעַסְקוּ בַּתּוֹרָה בְּוַדַּאי שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ אֶת כָּל הַמִּצְווֹת.
פסוק יד:
עוֹד נִתְכַּוֵּן בְּאָמְרוֹ תֵּיבַת לִי לְהָעִיר, כִּי אֲטִימַת אֹזֶן מִדִּבְרֵי תּוֹרָה הוּא כְּמִי שֶׁבָּא לְדַבֵּר עִמּוֹ הָאָדוֹן מֶלֶךְ הָעוֹלָם וִימָאֵן לִשְׁמֹעַ אֵלָיו, וְהוּא אָמְרוֹ וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי, פֵּרוּשׁ, לִי אֵין אַתֶּם רוֹצִים לִשְׁמוֹעַ.
פסוק יד:
עוֹד יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אלשיך איכה א׳) בְּפָסוּק ״וְאוֹתִי עָזְבוּ וְתוֹרָתִי״ וְגוֹ׳ (ירמיהו טז:יא) מָשָׁל לְתוֹפֵשׂ כִּנּוֹר וְכוּ׳, עַד כָּאן. הֲרֵי שֶׁהֲגַם שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ מֵרַבִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה וְעוֹשִׂים כָּל הָעֲבֵרוֹת, וְיִהְיוּ עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה – לֹא הָיָה נֶחְרַב הַבַּיִת. וְהוּא מַה שֶׁנִּתְחַכֵּם ה׳ לְהַקְדִּים וְלוֹמַר וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי, אָז הוּא שֶׁאִם לֹא תַעֲשׂוּ אֶת כָּל הַמִּצְווֹת יִמָּשֵׁךְ לָכֶם פֻּרְעָנוּת הָאָמוּר בָּעִנְיָן, אֲבָל אִם תִּשְׁמְעוּ, הֲגַם שֶׁלֹּא תַעֲשׂוּ אֶת כָּל וְגוֹ׳, יִהְיֶה דִּינָם כְּתוֹפֵשׂ כִּנּוֹר וְכוּ׳ הָאָמוּר בְּדִבְרֵיהֶם.
פסוק יד:
עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: לְצַד שֶׁיּוֹדֵעַ ה׳ מַחְשְׁבוֹת לֵב הָאָדָם וְתַחְבּוּלוֹת יֵצֶר הָרַע וְסֵדֶר כְּנִיסָתוֹ עִם הָאָדָם, לָזֶה דִּבְּרָה תּוֹרָה כְּנֶגֶד יֵצֶר הָרַע וְהִתְחִיל כְּנֶגֶד תְּחִלַּת הַפִּתּוּי. וְהִנֵּה כְּבָר כָּתַבְתִּי לְךָ פְּעָמִים רַבּוֹת כִּי לְצַד שֶׁאִישׁ יִשְׂרָאֵל קְרוֹבִים לַה׳, לֹא תִּכּוֹן עֲצָתוֹ שֶׁל יֵצֶר הָרַע לְדַבֵּר אֵלָיו עֲשׂוֹת הָרַע עַד שֶׁיַּרְחִיקֵהוּ מְעַט מְעַט, כְּגוֹנֵב אֶת הַקָּטָן מִבֵּית אָבִיו שֶׁבִּתְחִלָּה מוֹשְׁכוֹ מְעַט מְעַט. כְּמוֹ כֵן בִּתְחִלָּה יַתְחִיל הַיֵּצֶר לְדַבֵּר אֵלָיו כִּי נָכוֹן הַדָּבָר הַבָּא מֵאֵת ה׳, כָּל הַכָּתוּב בַּתּוֹרָה ״מִי כָּמוֹךָ יָחוּשׁ לְדִבְרֵי ה׳״, אֲבָל מַה שֶׁהוֹסִיפוּ חֲכָמִים כַּמָּה גְּדָרִים וּשְׁמִירוֹת וְעַנְפֵי הָאִסּוּר מִי יֹאמַר כִּי כֵן צִוָּה הַבּוֹרֵא? וּכְשֶׁיַּטֶּה אָזְנוֹ לְהַרְהֵר אַחֲרֵיהֶם, יוֹסִיף לְהַכּוֹתוֹ כִּי יֹאמַר אֵלָיו: ״רַבִּים הַמִּצְווֹת הָאֵלֶּה מִמְּךָ, רמ״ח מִצְווֹת עֲשֵׂה וְעַנְפֵיהֶם״, וּלְצַד הֱיוֹת הָאָדָם מְרֻחָק מְעַט מֵה׳ יוּכַל יַכֶּה בּוֹ.
פסוק יד:
וּכְנֶגֶד שְׁנֵי פִּתּוּיִים אֵלּוּ אָמַר וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי, כָּאן מְדַבֵּר עַל קַבָּלַת דִּבְרֵי חֲכָמִים, וְהוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (דברים יז:יב) ״וְהָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בְזָדוֹן לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ וְגוֹ׳ וּמֵת הָאִישׁ הַהוּא״. וְדִקְדֵּק לוֹמַר ״לִי״ עַל דֶּרֶךְ כָּל הַמְהַרְהֵר אַחַר רַבּוֹ כְּאִלּוּ מְהַרְהֵר אַחַר הַשְּׁכִינָה, לָזֶה אָמַר (סנהדרין קי.) ״וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ״, תֵּדַע שֶׁהַדָּבָר לִי הוּא נוֹגֵעַ. וְעוֹד כִּי הַחֲכָמִים הֵיכַל ה׳ הֵמָּה.
פסוק יד:
וּכְנֶגֶד פִּתּוּי הַשֵּׁנִי שֶׁמַּרְבֶּה בְּעֵינָיו עֹל מִצְוֹת עֲשֵׂה כִּי רַבִּים הֵם, אָמַר וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּה. גַּם נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁכָּל שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ בְּוַדַּאי שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה אַחַת מִכָּל הַמִּצְוֹת, כִּי סֵדֶר הַמִּצְוֹת וַאֲמִתּוּתָהּ הוּא אֲשֶׁר גָּבְלוּ רִאשׁוֹנִים, וְהַמְּסָרֵב לִשְׁמֹעַ לָהֶם אֵין בְּיָדוֹ אֲפִלּוּ אַחַת מִכָּל מִצְוֹת ה׳. וְלָזֶה לֹא אָמַר ״וְאִם לֹא תַעֲשׂוּ״ כַּסֵּדֶר שֶׁאָמַר בַּפָּסוּק שֶׁאַחַר זֶה, לְצַד שֶׁזֶּה נִמְשָׁךְ מֵ״אִם לֹא תִשְׁמְעוּ״.
פסוק טו:
וְאִם בְּחֻקֹּתַי וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה אָמַר ״וְאִם״ וְלֹא סָמַךְ עַל ״וְאִם״ שֶׁאָמַר בִּתְחִלַּת הָעִנְיָן? עוֹד אָמְרוֹ בְּחֻקֹּתַי שֶׁהָיָה צָרִיךְ לוֹמַר ״וְאִם חֻקּוֹתַי תִּמְאָסוּ״, כִּי עַל שְׁלִילָתָם לֹא תִּכּוֹן הַבֵּי״ת, כְּמַאֲמַר ״וְאִם אֶת מִשְׁפָּטַי״ הַסְּמוּכָה לָהּ. עוֹד לָמָּה חָזַר פַּעַם שְׁנִיָּה לוֹמַר ״וְאִם״? עוֹד לָמָּה לֹא כָּלַל הַכָּתוּב יַחַד חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים וְיֹאמַר ״וְאִם חֻקֹּתַי וּמִשְׁפָּטַי תִּמְאַס אוֹ תִּגְעַל״ וְגוֹ׳? עוֹד לָמָּה יִחֵד הַכָּתוּב הַמְּאִיסָה לַחֻקּוֹת וּגְעִילַת נֶפֶשׁ לַמִּשְׁפָּטִים? עוֹד אַחַר שֶׁהִזְכִּיר מְאִיסָה וּגְעִילָה מַה צֹרֶךְ לוֹמַר ״לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת״, וּמַה גַּם שֶׁכָּתַב לְמַעְלָה ״וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְוֹת״? וַהֲגַם שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בּוֹ בְּאֶחָד מֵהַדְּרָכִים שֶׁהוּא הֶמְשֵׁךְ מִמַּה שֶׁקָּדַם אֵלָיו, עִם כָּל זֶה יִתְחַיֵּב יִשּׁוּב מַשְׁמָעוּת הַכָּתוּב. עוֹד מַה הוּא כַּוָּנַת אָמְרוֹ ״לְהַפְרְכֶם״ וְגוֹ׳?
פסוק טו:
אָכֵן כַּוָּנַת הַכָּתוּב הוּא כְּנֶגֶד פִּתּוּי יֵצֶר הָרַע הַמְפַתֶּה לְבַטֵּל מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה, וְיִתְחַכֵּם לְהַתְחִיל לְהַרְחִיק מִדַּעַת אָדָם מִצְוֹת שֶׁהֵם חֻקָּה בְּלֹא טַעַם בְּאֶחָד מִשְּׁנֵי דְּרָכִים: אוֹ יֹאמַר אֵלָיו כִּי לֹא יֵאָמְנוּ הַדְּבָרִים שֶׁיֹּאמַר אוֹתָם אֱלֹהֵי עוֹלָם, אוֹ יֹאמַר לוֹ יִהְיֶה שֶׁנַּאֲמִין שֶׁאֲמָרָם – אֵין הַדְּבָרִים כִּפְשָׁטָן, וְלֹא יְכַוֵּן אֶל הַנִּשְׁמָע מֵהֶם. וּכְשֶׁיַּטֶּה אָדָם אָזְנוֹ לְדִבְרֵי הַמֵּסִית, אָז יוֹסִיף לְדַבֵּר אֵלָיו גַּם בְּמִצְוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם טַעַם בְּמִצְוֹת ה׳, וְיִהְיֶה הַנָּקֵל עָבְרוֹ פִּי ה׳ בְּכָל שֶׁהוּא מִטְּעָמִים פְּגוּמִים שֶׁיַּרְאֶה לוֹ, כֵּיוָן שֶׁנִּתְרַחֵק מֵהַקְּדֻשָּׁה. וּבַעֲבֵרָה אֲשֶׁר הַיֵּצֶר לֹא יִמְצָא לָהּ טַעַם, יַחְזֹר לְהוֹכִיחַ מֵאוֹתָם הָעֲבֵרוֹת שֶׁכְּבָר הֻשְׁרַשׁ זֶה הָאָדָם לַעֲבֹר עֲלֵיהֶם, וְיֹאמַר אֵלָיו: ״אֱמֹר נָא לִי מָה רַע וְעֹנֶשׁ הִגִּיעֲךָ עַל אֲשֶׁר עָבַרְתָּ עַל כַּמָּה עֲבֵרוֹת שֶׁאָסְרָה תּוֹרָה?״ וְלֹא יַזְכִּירֵהוּ סִבַּת תְּחִלַּת עָבְרוֹ עֲלֵיהֶם שֶׁהָיְתָה בְּטַעֲנָה הַנִּשְׁמַעַת לוֹ בְּהוֹרָאוֹת הַיֵּצֶר אֵלָיו, וְיִתְאַמֵּץ עִמּוֹ בְּעֵזֶר תַּאֲוָה הַגּוֹבֶרֶת עָלָיו וְיַעֲבֹר פִּי ה׳. וְאַחַר שֶׁעָבַר פִּי ה׳ פַּעַם וּשְׁתַּיִם, הִנֵּה יָבֹא עוֹד בְּטַעֲנָה הַהוֹגֶנֶת לוֹ כִּי יוֹתֵר יֵקַל מֵעָלָיו הָעֹנֶשׁ אִם יִהְיֶה מוּמָר וְיִכְפֹּר בַּכֹּל, שֶׁאָז לֹא יַעֲנִישֵׁהוּ לְמַעְלָה אִם יָבֹא לִכְלַל הָעֹנֶשׁ אֶלָּא עַל עָוֹן אֶחָד שֶׁהֵמִיר וְהֵפֵר בְּרִית שֶׁנִּשְׁבַּע בְּהַר סִינַי, מַה שֶׁאֵין כֵּן זוּלַת זֶה יִהְיֶה נֶעֱנָשׁ עַל כָּל פְּרָט וּפְרָט.
פסוק טו:
וּכְנֶגֶד הַדְרָגוֹת הַמֵּסִית בָּא הַכָּתוּב וְאָמַר עַל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, שֶׁהִתְחִיל לְפַתּוֹת בְּמִצְווֹת שֶׁהֵם חֻקָּה, וְאִם בְּחֻקֹּתַי שֶׁהֵם מִצְווֹת שֶׁאֵין בָּהֶם טַעַם, כְּמַאֲמַר חֲזַ״ל (במדבר רבה יט) שֶׁהַשָּׂטָן וְאוּמּוֹת הָעוֹלָם אוֹמְרִים: ״מָה מִצְוָה זוֹ וּמָה טַעַם יֵשׁ בָּהּ?״ לָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר בְּחֻקֹּתַי בֵּי״ת הַסִּבָּה, לוֹמַר כִּי לְצַד שֶׁהֵם חֻקּוֹת תִּמְאָסוּ אוֹתָן וּתְקַבְּלוּ דִּבְרֵי הַיֵּצֶר. וְאָמַר ״וְאִם״ לוֹמַר שֶׁהִיא הַדְרָגָה אַחֶרֶת שֶׁהוּא בִּטּוּל גַּם מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, גַּם לוֹמַר שֶׁכָּל אַחַת כְּדַאי לְעַצְמוֹ לְהָבִיא עֹנֶשׁ הָאָמוּר בָּעִנְיָן.
פסוק טו:
וּכְנֶגֶד פִּתּוּי שֵׁנִי שֶׁל הַיֵּצֶר אָמַר וְאִם אֶת מִשְׁפָּטַי, שֶׁהֵם מִצְווֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם טַעַם, תִּגְעַל נַפְשְׁכֶם . וְטַעַם שֶׁשִּׁנָּה מֵהָאָמוּר בַּחֻקִּים לְדַרְכֵּנוּ יֵשׁ טַעַם נָכוֹן, כִּי הַחֻקִּים הֶעְדֵּר הַטַּעַם הוּא אֲשֶׁר סִבֵּב הַמְּאִיסָה בָּהֶם, מַה שֶׁאֵין כֵּן מִשְׁפָּטִים יִשְׁרֵי טַעַם, סִבָּתָם הִיא לְצַד שֶׁנַּפְשָׁם חָמְדָה עֲשׂוֹת רַע, לֹא לְצַד שֶׁאֵין טַעַם בַּמִּצְוָה. לָזֶה אָמַר ״תִּגְעַל נַפְשְׁכֶם״, וְלָזֶה לֹא אָמַר גַּם כֵּן ״בְּמִשְׁפָּטַי״ כְּמַאֲמַר ״בְּחֻקֹּתַי״.
פסוק טו:
עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ תִּגְעַל, עַל פִּי מַאֲמַר הַחֲסִידִים בְּהַבְחָנַת הָאָדָם אֶת נַפְשׁוֹ לָדַעַת מַה הִיא, אִם עוֹמֶדֶת בְּגֶדֶר טוֹב אוֹ נֶפֶשׁ טְמֵאָה, כִּי יֻכַּר הַדָּבָר כְּפִי תַּאֲוַת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תִּטֶּה עֲשׂוֹת, יְעֻיַּן דְּבָרָיו בְּסֵפֶר הַיָּשָׁר לְר״ת (שער ט׳). הוּא מַאֲמַר ״תִּגְעַל נַפְשְׁכֶם״, כִּי הַנֶּפֶשׁ הָרְשָׁעָה תִּגְעַל קִיּוּם הַמִּצְווֹת וְתִבְחַר עֲשׂוֹת רַע לְצַד חֳלָאִים שֶׁבָּהּ שֶׁהוּא בְּחִינַת רַע, כְּמַאֲמַר רַזַ״ל (ברכות סא.) רְשָׁעִים יֵצֶר הָרַע שׁוֹפְטָן. וְהוּא מַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְוֹתַי, כִּי הַנֶּפֶשׁ הַלֵּזוּ תִּגְעַל כָּל עַנְפֵי הַקְּדֻשָּׁה. וְאָמְרוֹ לְהַפְרְכֶם כְּנֶגֶד פִּתּוּי הָאַחֲרוֹן שֶׁל יֵצֶר הָרַע שֶׁאוֹמֵר אֵלָיו הָפֵר בְּרִית וְהָמֵר כְּבוֹדְךָ לְהָקֵל הָעֹנֶשׁ, וּבָא הַכָּתוּב וְיִעֵד עֹנֶשׁ שָׁלֵם בְּשָׁוֶה גַּם לָזֶה, וּבִטֵּל טַעֲנַת הַמֵּסִית בִּפְרָט זֶה, וּכְמַאֲמַר הַנָּבִיא (יחזקאל כה:ח) ״הִנֵּה כְּכָל הַגּוֹיִם בֵּית יְהוּדָה״ וְגוֹ׳, וְהָיְתָה הַתְּשׁוּבָה לָזֶה (יחזקאל כ:לג) ״אִם לֹא בְּחֵמָה שְׁפוּכָה אֶמְלוֹךְ עֲלֵיכֶם״.
פסוק טו:
עוֹד יִתְבָּאֲרוּ הַכְּתוּבִים עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר ח״א ק.) שֶׁשְּׁלֵימוּת עֲבוֹדַת ה׳ הוּא בְּאֶמְצָעוּת שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים: מַחְשָׁבָה, דִּבּוּר, מַעֲשֶׂה. לָזֶה כְּשֶׁכָּפַל ה׳ הַתְּנַאי אָמַר זִכְרוֹן שְׁלָשְׁתָּם: כְּנֶגֶד הַדִּבּוּר אָמַר וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ כְּנֶגֶד עֵסֶק הַתּוֹרָה שֶׁהוּא הַהִגָּיוֹן, וּכְנֶגֶד הַמַּעֲשֶׂה אָמַר וְלֹא תַעֲשׂוּ וְגוֹ׳, וּכְנֶגֶד הַמַּחְשָׁבָה אָמַר וְאִם בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ, וְדָבָר זֶה יֶשְׁנוֹ בַּמַּחְשָׁבָה. וּלְצַד שֶׁהַמַּחְשָׁבָה יֶשְׁנָהּ בַּמּוֹחַ וּבַלֵּב, לָזֶה אָמַר כְּנֶגֶד הַמּוֹחַ ״תִּמְאָסוּ״, וּכְנֶגֶד הַלֵּב אָמַר ״תִּגְעַל נַפְשְׁכֶם״, כִּי הַנֶּפֶשׁ הוּא בַּלֵּב כַּיָּדוּעַ.
פסוק טו:
עוֹד אֶפְשָׁר שֶׁהַכָּתוּב יְדַבֵּר כְּנֶגֶד הַדְּרָגוֹת שֶׁיִּהְיוּ בִּכְלָלוּת עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְהֵם שָׁלֹשׁ כִּתּוֹת: הָאֶחָד הֵם גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל הָעוֹמְדִים עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה, וּכְנֶגֶד כַּת זוֹ אָמַר וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וְגוֹ׳, כִּי הַכַּת הַצַּדִּיקִים צְרִיכִין לְדַקְדֵּק בְּמִצְווֹת ה׳ וּלְקַיֵּם כָּל הַתּוֹרָה, וְאִם יְזַלְזְלוּ אֲפִלּוּ בְּעָנָף קָטָן הֲרֵי זֶה מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ, וּכְמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא פו.) וְזֶה לְשׁוֹנָם: הֵיכִי דָמֵי חִלּוּל ה׳? כְּגוֹן אֲנָא דְּמַסְגֵּינָא אַרְבַּע אַמּוֹת בְּלֹא צִיצִית וּתְפִלִּין וּבְלֹא תוֹרָה. וּכְנֶגְדָּם אָמַר הַכָּתוּב וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי, פֵּרוּשׁ, לְהִשְׁתַּדֵּל בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה לִשְׁמָהּ, וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְווֹת כְּלָלוֹתֵיהֶם וּפְרָטוֹתֵיהֶם וְדִקְדּוּקֵיהֶם, שֶׁחֶסְרוֹן מְעַט יֵחָשֵׁב לְזָדוֹן גָּדוֹל. וְיֵשׁ כַּת אַחֶרֶת שֶׁאֵינָם בְּנֵי תוֹרָה אֲבָל הֵם מֻשְׂכָּלִים וְיוֹדְעִים הַכָּרַת הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר, כְּנֶגְדָּם אָמַר וְאִם בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ, כִּי לְאֵלּוּ יַעֲנִישׁ הַכָּתוּב אֲפִלּוּ עַל בִּטּוּל מִצְווֹת שֶׁאֵין בָּהֶם טַעַם וְיֵחָשֵׁב לָהֶם לִזְדוֹנוֹת, אֲבָל עַל בִּטּוּל הַדִּקְדּוּקִים שֶׁנֶּעֱנָשִׁים עֲלֵיהֶם גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יַשִּׂיגֵם כְּמוֹ כֵן הָעֹנֶשׁ. וְיֵשׁ כַּת אַחֶרֶת שֶׁהֵם הַסְּכָלִים שֶׁבְּעַם יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא תַשִּׂיג יְדִיעָתָם לְהַכְרִיחַ קִיּוּם הַחֻקִּים שֶׁבַּתּוֹרָה, וּכְנֶגְדָּם אָמַר וְאִם אֶת מִשְׁפָּטַי תִּגְעַל נַפְשְׁכֶם, כִּי אֵלּוּ לֹא יֵעָנְשׁוּ עֹנֶשׁ גָּדוֹל הָאָמוּר בָּעִנְיָן אֶלָּא עַל בִּטּוּל הַמִּשְׁפָּטִים שֶׁהֵם מֻסְבָּרִים לְשֵׂכֶל אֱנוֹשׁ, אֲבָל עַל הַחֻקִּים, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר הַדִּקְדּוּקִים שֶׁיֵּעָנְשׁוּ עֲלֵיהֶם גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, נִדּוֹנִים בָּהֶם כְּשׁוֹגְגִים וּכְשׁוֹטִים הָאֲנוּסִים שֶׁעָנְשָׁם קַל עַד מְאֹד.
פסוק טו:
לִבְלְתִּי עֲשׂוֹת. כָּאן רָשַׁם ה׳ תְּנַאי, שֶׁלֹּא יָבִיא כָּל הָעֹנֶשׁ הָאָמוּר אֶלָּא אִם עוֹדָם מַסְכִּימִים בְּדַעְתָּם לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי הָרַע ״לִבְלְתִּי עֲשׂוֹת״ וְגוֹ׳, אֲבָל אִם דַּעְתָּם לַחֲזֹר, אוֹ הֲגַם שֶׁאֵין דַּעְתָּם לַחֲזֹר אֶלָּא שֶׁהָאָדוֹן בָּרוּךְ הוּא יוֹדֵעַ שֶׁיַּחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה, יַאֲרִיךְ ה׳ אַפּוֹ לָהֶם עַד שׁוּבָם אֵלָיו, וְלֹא יָבִיא עֲלֵיהֶם אֶת הָרָעָה הַכְּתוּבָה.
פסוק טו:
לְהַפְרְכֶם אֶת בְּרִיתִי. נִתְכַּוֵּן לְהַתְנוֹת עוֹד שֶׁלֹּא יָבִיא כָּל הָעֹנֶשׁ אֶלָּא לָעוֹבֵר לְהַכְעִיס, כְּאָמְרוֹ ״לְהַפְרְכֶם אֶת בְּרִיתִי״, אֲבָל לָעוֹבֵר לְתֵיאָבוֹן לֹא יָבֹא לִכְלַל הָעֳנָשִׁים. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (תורת כהנים): ״וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ״ וְגוֹ׳ – יֵשׁ אָדָם שֶׁאֵינוֹ לוֹמֵד אֲבָל עוֹשֶׂה, תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְלֹא תַעֲשׂוּ״, יֵשׁ אָדָם שֶׁאֵינוֹ לוֹמֵד וְלֹא עוֹשֶׂה אֲבָל אֵינוֹ מוֹאֵס בַּאֲחֵרִים, תַּלְמוּד לוֹמַר ״בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ״ וְגוֹ׳, כָּל שֶׁאֵינוֹ לוֹמֵד אֵינוֹ עוֹשֶׂה, וּמוֹאֵס בַּאֲחֵרִים הָעוֹשִׂים, וְשׂוֹנֵא תַּלְמִידֵי חֲכָמִים דִּכְתִיב ״תִּגְעַל נַפְשְׁכֶם״, וּלְבַסּוֹף אֵינוֹ מַנִּיחַ אֲחֵרִים לַעֲשׂוֹת דִּכְתִיב ״לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת״, וּלְבַסּוֹף כּוֹפֵר בָּעִקָּר דִּכְתִיב ״לְהַפְרְכֶם״ וְגוֹ׳, עַד כָּאן. הִנֵּה לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לֹא יָבֹא עֹנֶשׁ הָאָמוּר אֶלָּא עַד שֶׁיַּגִּיעוּ לַגָּדֵר הָאַחֲרוֹן שֶׁכּוֹפֵר בָּעִקָּר. וְטַעַם שֶׁלֹּא אָמַר הַכָּתוּב גָּדֵר הָאַחֲרוֹן לְבַד, בָּא לְהוֹדִיעַ סִבַּת הַסִּבּוֹת שֶׁתְּסוֹבֵב לָאָדָם לָבֹא לְמִדָּה זוֹ הָאַחֲרוֹנָה, וּמִמַּשְׁמָעוּת הַדְּבָרִים תַּשְׂכִּיל כִּי בְּהִכָּשֵׁל בָּרִאשׁוֹנָה יִתְגַּלְגֵּל וְיֵרֵד מַטָּה מַטָּה עַד מִדָּה הָאַחֲרוֹנָה. וּמֵעַתָּה יוּבַן מַאֲמַר הַנָּבִיא (ירמיה ט:יב) ״עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי״ שֶׁהִיא סִבָּה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁמִּמֶּנָּה יָצְאוּ כָּל פְּרָטִים הָרָעִים רַחֲמָנָא לִצְּלַן.
פסוק טז:
אַף אֲנִי וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, גַּם מִדַּת הָרַחֲמִים תַּסְכִּים עַל הַקְּלָלוֹת עִם מִדַּת הַדִּין.
פסוק טז:
וְהִפְקַדְתִּי וְגוֹ׳ הַשַּׁחֶפֶת וְגוֹ׳. בָּחַר ה׳ בְּמִין קְלָלוֹת אֵלּוּ כְּנֶגֶד מִדָּתָם שֶׁל הָרְשָׁעִים, וּלְצַד שֶׁעִקַּר עֲוֹנָם הִיא מְנִיעַת עֵסֶק הַתּוֹרָה מָדַד לָהֶם בַּמִּדָּה עַצְמָהּ, וְהִנֵּה הַתּוֹרָה נִמְשְׁלָה לָאֵשׁ דִּכְתִיב (ירמיה כג:כט) ״הֲלֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ״.
פסוק טז:
וְדַע כִּי הַתּוֹרָה תְּסַגֵּל שָׁלֹשׁ מַעֲלוֹת טוֹבוֹת בְּנֶפֶשׁ אָדָם. הָאַחַת, מִבְּאֶמְצָעוּת עִסְקָהּ לֶהֱיוֹתָהּ אֵשׁ מְצָרֶפֶת הַנֶּפֶשׁ וּמְטַהֶרֶת אוֹתָהּ לְבַל תִּצְטָרֵךְ לָרֶדֶת שְׁאוֹל לְצָרְפָהּ, וְלָזֶה אֵין אוּר שֶׁל גֵּיהִנֹּם שׁוֹלֵט בָּהֶם (חגיגה כז.), כִּי אִשָּׁהּ גָּדוֹל מִכֹּחַ אֵשׁ גֵּיהִנֹּם וְאֵין תַּחֲלוּאֵי הַנֶּפֶשׁ שֶׁבָּהֶם שׁוֹלֵט אוּר שֶׁל גֵּיהִנֹּם, וְלָזֶה גֵּיהִנֹּם צוֹעֵק בְּהָרַע ״אֵין לִי חֵפֶץ בַּצַּדִּיקִים״ וְכוּ׳ (שמות רבה ז:ד) שֶׁהֵם מַתִּישִׁים כֹּחָהּ וּמְכַבִּים אִשָּׁהּ. וְהַמַּעֲלָה הַשְּׁנִיָּה שֶׁמְּאִירָה הָעֵינַיִם, כִּי יֵשׁ לְךָ לָדַעַת כִּי צָרִיךְ אוֹר גָּדוֹל לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לֵיהָנוֹת מִזִּיו הַשְּׁכִינָה לְמַעְלָה, וְהָאָדוֹן בְּאַהֲבָתוֹ אוֹתָנוּ נָתַן לָנוּ הַתּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת אוֹר, דִּכְתִיב (משלי ו:כג) ״וְתוֹרָה אוֹר״, כְּדֵי שֶׁבְּאֶמְצָעוּתָהּ יִגְדַּל כֹּחַ אוֹר עֵינֵינוּ, כִּי כְּפִי גֹּדֶל אוֹר שֶׁבָּעֵינַיִם כְּפִי הַמּוּשָּׂג בְּהַבִּיט אֶל הָאֱלֹהִים, וּלְכָל שֶׁלֹּא הֵאִירוּ בַּתּוֹרָה יִקְרָא לָהֶם נְבִיא ה׳ (ישעיהו מב:ז) ״וְהַעִוְרִים הַבִּיטוּ לִרְאוֹת״. וְהַמַּעֲלָה הַשְּׁלִישִׁית כִּי דִּבְרֵי תוֹרָה מְשַׂמְּחֵי לֵב, דִּכְתִיב (תהלים יט:ט) ״פִּקּוּדֵי ה׳ יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב״, וּכְתִיב (תהלים צז:יא) ״וּלְיִשְׁרֵי לֵב שִׂמְחָה״. וּכְנֶגֶד שָׁלֹשׁ מַעֲלוֹת אֵלּוּ אָמַר ה׳ עֹנֶשׁ מְכֻוָּן לְעוֹזְבֵי ה׳, כְּנֶגֶד מַה שֶׁמֵּאֲנוּ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה שֶׁהִיא אֵשׁ הַקְּדוֹשָׁה יַפְקִיד ה׳ עֲלֵיהֶם שַׁחֶפֶת וְקַדַּחַת, גַּם הִזְכִּיר בֶּהָלָה שֶׁהוּא הֵפֶךְ הַמּוּשָּׂג מֵעֵסֶק הַתּוֹרָה שֶׁהוּא יִשּׁוּב הַשֵּׂכֶל וְהִתְכּוֹנְנוּת הַדַּעַת, וּכְנֶגֶד מְאוֹר עֵינַיִם אָמַר מְכַלּוֹת עֵינַיִם, וּכְנֶגֶד שִׂמְחַת הַלֵּב אָמַר וְדַאֲבוֹן נָפֶשׁ, וְאָמַר וּזְרַעְתֶּם לָרִיק כְּנֶגֶד הַצְלָחַת הָעוֹלָם הַזֶּה.
פסוק טז:
גַּם יִרְמוֹז לְהַצְלָחַת עוֹלָם הָעֶלְיוֹן, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עוקצין ג:יב) עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַנְחִיל לְכָל צַדִּיק וְצַדִּיק שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְעֶשֶׂר עוֹלָמוֹת. וְדָבָר יָדוּעַ הוּא שֶׁכָּל הַדְּרָגוֹת יִעוּדֵי שְׂכַר הַטּוֹב לַצַּדִּיקִים יֵשׁ כְּנֶגְדָּם עוֹנְשֵׁי הָרְשָׁעִים, כְּאָמְרוֹ (קהלת ז:יד) ״גַּם זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים״. וּכְשֵׁם שֶׁיֵּשׁ הַדְרָגוֹת הַשְּׁלֹשׁ מֵאוֹת וְעֶשֶׂר יִעוּדֵי הַכְּשֵׁרִים, כְּנֶגְדָּם שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְעֶשֶׂר טִנּוּפֵי הַיִּסּוּרִין לְעוֹשֵׂי רִשְׁעָה, וְיִקָּרְאוּ קֶרִי רִיק שֶׁעוֹלֶה בָּהֶם שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְעֶשֶׂר, וְהוּא מַאֲמַר וּזְרַעְתֶּם לָרִיק, בִּמְקוֹם ״לְהַנְחִיל אוֹהֲבַי יֵשׁ״ יִהְיֶה לִבְחִינַת הָרַע רִיק, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד מִסְפָּר בַּקְּלִפָּה. וְאָמַר לְשׁוֹן זְרִיעָה כִּי יִתְיַחֵס גַּם לְמִפְעָלוֹת לָשׁוֹן זֶה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (הושע י:יב) ״זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה״ וְגוֹ׳. וְאָמְרוֹ וַאֲכָלֻהוּ אֹיְבֵיכֶם כִּי הַקְּלִפּוֹת נֶהֱנִים מִמַּעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים, וְיוֹדִיעַ הַכָּתוּב שֶׁהַקְּלִפּוֹת הֵם אוֹיְבֵי אִישׁ.
פסוק יז:
וְנָתַתִּי פָנַי וְגוֹ׳, הֵם פְּנֵי זַעַם. וְטַעַם קְרִיאַת הַדִּין פָּנִים, לְצַד שֶׁתָּמִיד עוֹמְדִים לִפְנֵי ה׳ כַּת הַמַּשְׂמְאִילִים שֶׁהֵם כַּת הַמַּשְׁחִיתִים, לָזֶה יִקָּרְאוּ פְּנֵי ה׳, וַעֲלֵיהֶם אָמַר ״וְנָתַתִּי פָנַי״. וּבָזֶה ״וְנִגַּפְתֶּם לִפְנֵי אוֹיְבֵיכֶם״ – הֵם הָאוּמּוֹת שֶׁהֵם עַנְפֵי כֹּחוֹת הַקְּלִפָּה. גַּם נִתְכַּוֵּן בְּמַאֲמַר פָנַי לוֹמַר שֶׁלֹּא יַסְתִּיר פָּנָיו מֵהֶם כְּשֶׁיִּמְסְרֵם בְּיַד אוֹיְבֵיהֶם, שֶׁאִם כֵּן הֵם חָס וְשָׁלוֹם מְכַלִּים אֶת הַכֶּרֶם. וְהוּא גִּלָּה רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ בְּסוֹף הָעִנְיָן ״וְאַף גַּם זֹאת וְגוֹ׳ לֹא מְאַסְתִּים לְכַלֹּתָם״ וְגוֹ׳ (ויקרא כו:מד). וְאָמַר ״בָּכֶם״ לְמַעֵט בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁלֹּא תִשְׁלוֹט בּוֹ מִדַּת הַדִּין תְּחִלָּה.
פסוק יח:
לֹא תִשְׁמְעוּ לִי. תָּלָה הַדָּבָר בַּשְּׁמִיעָה שֶׁהִיא הַתּוֹרָה, כִּי הַנִּמְנָע שֶׁיַּחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה זוּלַת עַל יְדֵי הַתּוֹרָה.
פסוק יח:
שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם. פֵּרוּשׁ, לְשִׁיעוּר חַטֹּאתָם שֶׁהֵם שֶׁבַע מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, וְאֵלּוּ הֵם שֶׁבַע עֲבֵירוֹת: א׳ – לֹא שָׁמְעוּ, ב׳ – לֹא עָשׂוּ, ג׳ – בְּחֻקּוֹתַי מָאָסוּ, ד׳ – מִשְׁפְּטֵי הַשֵּׁם גָּעֲלוּ, ה׳ – מוֹנְעִים אֲחֵרִים בִּלְתִּי עֲשׂוֹת, ו׳ – הֵפֵרוּ בְּרִית, וְאַחַר שֶׁיִּסְּרָם ה׳ וְלֹא שָׁמְעוּ לוֹ וְסָגְרוּ שַׁעֲרֵי הַתְּשׁוּבָה הֲרֵי ז׳, וּלְטַעַם זֶה אָנוּ מְיַשְּׁבִים מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ (ראש השנה טז:) שְׁלֹשָׁה סְפָרִים נִפְתָּחִים בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְכוּ׳ בֵּינוֹנִים תְּלוּיִים וְכוּ׳ עַד יוֹם הַכִּפּוּרִים וְכוּ׳ עַד כָּאן, פֵּרוּשׁ, לְצַד שֶׁתָּלָה ה׳ לָהֶם לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה וְלֹא עָשׂוּ הוּכְרַע מִשְׁקָלָם כָּרְשָׁעִים.
פסוק יט:
וְשָׁבַרְתִּי אֶת גְּאוֹן עֻזְּכֶם. אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תורת כהנים): זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁנִּקְרָא כֵן. וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה, כֵּיוָן שֶׁלֹּא חָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה, זֶה יוֹרֶה שֶׁחוֹשְׁבִים בְּדַעְתָּם כִּי ה׳ חָפֵץ בָּהֶם עֲדַיִן, מִמַּה שֶׁעוֹדוֹ שׁוֹכֵן בְּתוֹכָם, וּבָזֶה מִתְחַזְּקִים. לָזֶה אָמַר ״וְשָׁבַרְתִּי״ וְגוֹ׳.
פסוק כ:
וְתַם לָרִיק וְגוֹ׳. כְּאִלּוּ אָמַר ״וְתַם כֹּחֲכֶם לָרִיק״, פֵּרוּשׁ, שֶׁכֹּחָם בִּשְׁלֵימוּת יִהְיֶה לָרִיק, וּלְצַד שֶׁלִּפְעָמִים לֹא יִשְׁלֹט הַמַּשְׁחִית אֶלָּא בְּחֵלֶק, כָּאן הוֹדִיעַ (ה׳) כִּי יִשְׁלְטוּ בַּכֹּל רַחֲמָנָא לִצְּלַן:
פסוק כא:
וְאִם תֵּלְכוּ עִמִּי קֶרִי. לְצַד שֶׁמַּכּוֹת אֵלּוּ הֵם מַכּוֹת הַמַּרְגִּישׁוֹת וּמַכִּירוֹת הַשְׁגָּחָה כִּי ה׳ מְיַסֵּר אוֹתָם, וּכְשֶׁאֵין חוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה אֵין מַעֲנֶה אֶלָּא לוֹמַר קֶרִי הוּא זוֹ.
פסוק כא:
שֶׁבַע כְּחַטֹּאתֵיכֶם. הֲגַם שֶׁלֹּא הִרְשִׁיעוּ בַּעֲבֵרוֹת חֲדָשׁוֹת, אַף עַל פִּי כֵן, כֵּיוָן שֶׁלֹּא חָזְרוּ אַחַר הַיִּסּוּרִין, יֵחָשֵׁב לָהֶם כְּעוֹשִׂים מֵחָדָשׁ.
פסוק כב:
חַיַּת הַשָּׂדֶה. כְּשֵׁם שֶׁהֵם עָשׂוּ מַעֲשֵׂה בְּהֵמוֹת שֶׁלֹּא הִרְגִּישׁוּ לְהֶעָרַת מַלְכָּם, תָּבֹא חַיַּת הַשָּׂדֶה וְתַעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיהָ בָּהֶם:
פסוק כד:
וְהָלַכְתִּי וְגוֹ׳ בְּקֶרִי. פֵּרוּשׁ, שֶׁלֹּא יָבִיא עֲלֵיהֶם יִסּוּרִים מְכֻוָּנִים עַל חַטֹּאתָם כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה מִקּוֹדֶם, שֶׁהָיָה מֵבִיא כְּחַטֹּאתָם, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים סב:יג) ״תְּשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ״, כִּי זֶה יְעוֹרֵר לֵב נִרְדָּם וְיַשְׂכִּילוּ לְהֵטִיב מַעֲשָׂיו שֶׁכְּנֶגְדָּם בָּאָה אֵלָיו הָרָעָה. וְאָמַר ה׳ כִּי אִם יֵלְכוּ עִמּוֹ בְּקֶרִי וְלֹא יַשְׂכִּילוּ לְמַעֲשֵׂה ה׳ אֲשֶׁר יְעוֹרֵר לִבָּם בְּכִוּוּן יִסּוּרִין כְּנֶגֶד עֲוֹנוֹתֵיהֶם, גַּם הוּא יֵלֵךְ עִמָּהֶם בְּקֶרִי וְיָבִיא עֲלֵיהֶם יִסּוּרִין שֶׁאֵין לָהֶם דִּמְיוֹן לְמַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים, וְהֵם: חֶרֶב, וּמָצוֹר, וְדֶבֶר, וּסְגִירָה בְּיַד אוֹיֵב, וְרָעָב שֶׁכּוֹלֵל שָׁלֹשׁ צָרוֹת, הֲרֵי שֶׁבַע.
פסוק כט:
וַאֲכַלְתֶּם בְּשַׂר בְּנֵיכֶם וְגוֹ׳ תֹּאכֵלוּ. טַעַם שֶׁכָּפַל לוֹמַר ״תֹּאכֵלוּ״ פַּעַם שְׁנִיָּה, לוֹמַר שֶׁאֲפִלּוּ אַחַר שֶׁכְּבָר אָכְלוּ, לֹא יִכָּמְרוּ רַחֲמֵיהֶם כַּדֶּרֶךְ הָרָגִיל לְהִנָּחֵם אַחַר מַעֲשֶׂה וְיִכָּמְרוּ רַחֲמֵיהֶם וְיִבְכּוּ ״הוֹי בְּנִי, הוֹי בִּתִּי״, אֶלָּא עוֹד יַסְכִּימוּ לֶאֱכוֹל אִם יִמְצָאוּם מֵחָדָשׁ.
פסוק כט:
אוֹ יִרְצֶה כִּי יַקְדִּימוּ לֶאֱכוֹל הַבָּנִים, וְהַטַּעַם לְצַד שֶׁנּוֹתְנִים עֵינֵיהֶם לֶאֱכוֹל גַּם הַבָּנוֹת, לָזֶה יַקְדִּימוּ הַבָּנִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם סָפֵק שֶׁיְּמָאֲנוּ וְיִבְרְחוּ בִּרְאוֹת הַבָּנוֹת נֶאֱכָלוֹת, מַה שֶׁאֵין לָחוּשׁ כְּמוֹ כֵן בַּבָּנוֹת כִּי אֵין כֹּחַ בָּהֶם כַּזְּכָרִים, וְהוּא אָמְרוֹ וַאֲכַלְתֶּם בְּשַׂר בְּנֵיכֶם, וְטַעַם הַקְדָּמַת הַבָּנִים וְלֹא הַבָּנוֹת לֹא לְצַד שֶׁאֵין דַּעְתְּכֶם לֶאֱכוֹל הַבָּנוֹת, אֶלָּא תּוֹסִיפוּ גַּם כֵּן לֶאֱכוֹל בְּשַׂר בְּנוֹתֵיכֶם, וְאַתֶּם מַקְדִּימִין הַבָּנִים שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ לְטַעַם מוּרְגָּשׁ.
פסוק כט:
אוֹ יֹאמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, כִּי לְצַד שֶׁרַחֲמֵי הָאָב עַל הַבָּנִים יוֹתֵר מֵהַבָּנוֹת (שבת סו:), לָזֶה הֵם מִתְחַכְּמִין לֶאֱכוֹל הַבָּנִים תְּחִלָּה כְּדֵי שֶׁבָּזֶה יִהְיֶה נָקֵל לָהֶם לֶאֱכוֹל הַבָּנוֹת, וְזֶה שִׁעוּר הַכָּתוּב: וַאֲכַלְתֶּם בְּשַׂר בְּנֵיכֶם, וְטַעַם הַקְדִימָה כְּדֵי שֶׁבְּשַׂר בְּנוֹתֵיכֶם תֹּאכֵלוּ, פֵּרוּשׁ לֹא יִכְאַב לְבַבְכֶם כְּפִי מַה שֶׁקָּדַם וְיִהְיֶה לָכֶם כַּמַּאֲכָל הָרָגִיל:
פסוק ל:
וְגָעֲלָה נַפְשִׁי וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר, כִּי פְּשִׁיטָא שֶׁתִּגְעַל נַפְשׁוֹ, שֶׁהֲרֵי בִּזְמַן שֶׁהֵם צַדִּיקִים גְּמוּרִים נִתְבָּרְכוּ שֶׁלֹּא תִגְעַל נַפְשׁוֹ (ויקרא כו:יא), וְהַדָּבָר מוּבָן שֶׁלֹּא תִהְיֶה בְּרָכָה זוֹ נוֹהֶגֶת בִּימֵי רִשְׁעָם, וְאִם בָּא לוֹמַר הַפְכִּיּוּת הַבְּרָכוֹת, הָיָה לוֹ לוֹמַר הַפְכִּיּוּת כָּל הַשְּׁאָר, אֶלָּא וַדַּאי שֶׁלֹּא אָמַר אֶלָּא הָעֳנָשִׁים שֶׁהֵם לְבַד הֶעְדֵּר הַבְּרָכוֹת.
פסוק ל:
וְנִרְאֶה שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁאֲפִלּוּ בְּעֵרֶךְ הַצַּדִּיקִים שֶׁיִּהְיוּ בַּזְּמַן הַהוּא תִּגְעַל נַפְשִׁי מֵהֶם, בְּסוֹד (הושע ד:ה) ״וְכָשַׁל גַּם נָבִיא עִמְּךָ״. גַּם נִתְכַּוֵּן שֶׁלֹּא יִתְנַבְּאוּ עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל נְבִיאִים, כִּי לֹא יוֹפִיעַ ה׳ שְׁכִינָתוֹ הַמִּתְיַחֵס לָהּ בְּחִינַת נֶפֶשׁ בָּהֶם. וּקְלָלָה זוֹ אֵין קְלָלָה לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וְלָזֶה קְבָעָהּ אַחַר כַּמָּה קְלָלוֹת. הָא לָמַדְתָּ שֶׁהִיא גְּדוֹלָה מִמַּה שֶׁלְּפָנֶיהָ, וְהִיא שֶׁנִּתְקַיְּמָה בַּזְּמַן הַזֶּה וְלָהּ כָּלוּ עֵינֵינוּ וְדָאֲבָה מְאֹד נַפְשֵׁנוּ, אוֹי נָא לָנוּ.
פסוק לא:
וְנָתַתִּי אֶת עָרֵיכֶם חָרְבָּה. פֵּרוּשׁ, אֲפִלּוּ יִשּׁוּב כִּשְׁאָר עֲיָרוֹת לַגּוֹיִם לֹא תִהְיֶה, וְזֶה עָגְמַת נֶפֶשׁ גָּדוֹל. גַּם זֶה יַגִּיד בַּר מִנַּן כִּלְיוֹן הַתִּקְוָה ״צִיּוֹן מִדְבָּר הָיָתָה״ וְגוֹ׳ (ישעיהו סד:ט), כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל לֹא יֵטִיבוּ דַרְכֵיהֶם.
פסוק לא:
וַהֲשִׁמּוֹתִי וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ – הַשְׁרָאַת הַטֻּמְאָה וְשִׂימַת שְׁכוּנָתָהּ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, כִּי הַקְּלִיפָּה תִּקָּרֵא שִׁמָּמוֹן, וּכְבָר הוֹדִיעוּ הַמְּקֻבָּלִים כִּי שָׁם הִרְגִּיעָה שֵׁדָה וְרֶגֶל ס״מ דּוֹרֶכֶת עַל בֵּית ה׳, אֲשֶׁר עַל זֶה יִקְרְעוּ לִבָּם וְתַעֲרֹג נֶפֶשׁ כָּל חַי לְמוּל בַּעַל הַבִּירָה.
פסוק לא:
וְלֹא אָרִיחַ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, שֶׁלֹּא יִתְרַצֶּה בְּמַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים שֶׁגַּם לָהֶם יִתְיַחֵס רֵיחַ נִיחוֹחַ, וּכְמוֹ כֵן אָמַר יִרְמְיָה (איכה ג:ח) ״שָׂתַם תְּפִלָּתִי״.
פסוק לב:
וַהֲשִׁמֹּתִי אֲנִי. אָמַר ״אֲנִי״, פֵּרוּשׁ, מִדָּה זוֹ ה׳ בִּכְבוֹדוֹ יַעֲשֶׂנָּה, וְהַטַּעַם כִּי הִיא מִדָּה טוֹבָה, כְּמַאֲמַר רַזַ״ל (תורת כהנים) שֶׁלֹּא יִמְצְאוּ אוֹיְבִים נַחַת רוּחַ.
פסוק לג:
וְאֶתְכֶם אֲזָרֶה וְגוֹ׳. יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמַסֶּכֶת כְּתוּבוֹת (קיא.) שֶׁהִשְׁבִּיעַ ה׳ אֶת יִשְׂרָאֵל שָׁלֹשׁ שְׁבוּעוֹת, א׳ שֶׁלֹּא יַעֲלוּ בַּחוֹמָה, פֵּרוּשׁ בְּיָד חֲזָקָה, וְאֶחָד שֶׁלֹּא יִמְרְדוּ בְּאוּמּוֹת הָעוֹלָם וְכוּ׳ עַד כָּאן, וְהוּא מַאֲמַר וְאֶתְכֶם אֲזָרֶה בַּגּוֹיִם כָּאן רָמַז לִשְׁנֵי דְּבָרִים, אָמְרוֹ אֲזָרֶה שֶׁלֹּא יַעֲלוּ בַּחוֹמָה, בַּגּוֹיִם שֶׁלֹּא יִמְרְדוּ בַּגּוֹיִם, וְאָמְרוֹ וַהֲרִיקֹתִי אַחֲרֵיכֶם חָרֶב יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ שֶׁגָּמַר שָׁם וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, אִם אַתֶּם מְקַיְּמִין הַשְּׁבוּעָה – מוּטָב, וְאִם לָאו אֲנִי מַתִּיר אֶת בְּשַׂרְכֶם כִּצְבָאוֹת וּכְאַיְּלוֹת הַשָּׂדֶה, עַד כָּאן, וְהוּא אָמְרוֹ וַהֲרִיקֹתִי אַחֲרֵיכֶם חָרֶב שֶׁתִּהְיֶה חֶרֶב מְרוּטָה לִפְנֵיכֶם, אִם לֹא תְּקַיְּמוּ גְּזֵרַת זֵרוּי בַּגּוֹיִם כַּנִּזְכָּר יִהְיֶה בְּשַׂרְכֶם וְגוֹ׳. וְאָמְרוֹ עוֹד וְהָיְתָה אַרְצְכֶם וְגוֹ׳ חֲרֵבָה, הוּא נְתִינַת טַעַם עַל הַדָּבָר לָמָּה יַחְפֹּץ ה׳ בְּזֵרוּי בַּגּוֹיִם, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה אֶרֶץ שְׁמָמָה וְעָרִים חֲרֵבוֹת, כְּדֵי שֶׁאָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ וְגוֹ׳, לָזֶה צָרִיךְ שֶׁתִּהְיוּ אַתֶּם בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵיכֶם, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְאַתֶּם״ וְגוֹ׳:
פסוק לו:
וְהַנִּשְׁאָרִים בָּכֶם וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, אוֹתָם שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ אַחַר כָּל זֶה בְּרִשְׁעָם וְלֹא חָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה, כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמַר לְמַעְלָה ״וְאִם תֵּלְכוּ עִמִּי קֶרִי״ וְגוֹ׳, כְּמוֹ כֵן אָמַר ״וְהַנִּשְׁאָרִים בָּכֶם״, פֵּרוּשׁ, בַּתְּכוּנָה הָרִאשׁוֹנָה, אוֹסִיף בְּהָבִיא לָהֶם מֹרֶךְ וְגוֹ׳ וְנָפְלוּ וְגוֹ׳, וְהַנִּשְׁאָרִים וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ: שֶׁלֹּא חָזְרוּ וְכוּ׳ אַחַר כָּל זֶה יִמַּקּוּ וְגוֹ׳. וּמִמּוֹצָא דָבָר אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁהֲגַם שֶׁתָּבֹא לָהֶם כִּלָּיוֹן אַחַר כִּלָּיוֹן לֹא תִכְלֶה הָאֻמָּה, כְּמַאֲמָרוֹ לְבַסּוֹף ״לֹא מְאַסְתִּים לְכַלּוֹתָם״.
פסוק מ:
וְהִתְוַדּוּ אֶת עֲוֹנָם וְגוֹ׳. רִאשׁוֹנִים לֹא הֵאִירוּ עֵינֵינוּ בַּכְּתוּבִים הַלָּלוּ, כִּי כֻלָּן רְחוֹקִים מִשְּׁמוֹעַ. אֶחָד – לָמָּה חִיְּבָם הַכָּתוּב לְהִתְוַדּוֹת עֲוֹן אֲבוֹתָם, הֲלֹא בְּהִתְוַדּוֹת עֲוֹנָם אֵין אֲנִי קוֹרֵא עֲלֵיהֶם אוֹחֲזִים מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵיהֶם בִּידֵיהֶם (ברכות ז.). ב׳ – אָמְרוֹ ״אַף אֲנִי אֵלֵךְ עִמָּם״ וְגוֹ׳ מַה עִנְיַן עֹנֶשׁ זֶה אַחַר הַוִּדּוּי. ג׳ – אָמְרוֹ ״וְהֵבֵאתִי אוֹתָם״ וְגוֹ׳ עֹנֶשׁ זֶה כְּבָר אָמוּר לְמַעְלָה. ד׳ – אָמְרוֹ אוֹ אָז יִכָּנַע סָפֵק זֶה לָמָּה. וְרַמְבַּ״ן זַ״ל פֵּרֵשׁ שֶׁהַסָּפֵק הוּא עַל הַגְּאֻלָּה, אוֹ תָּבֹא עַל יְדֵי כְּנִיעָה אוֹ עַד שֶׁיְּקַבְּלוּ עָנְשָׁם, וְהוּא פֵּרוּשׁ דָּחוּק. וּכְמוֹ כֵן מַה שֶׁפֵּרֵשׁ אֲדוֹנֵינוּ רַשִׁ״י זַ״ל הוּא דָּחוּק לְעַיִן רוֹאָה וְלֵב מַשְׂכִּיל.
פסוק מ:
וְנִרְאֶה לְפָרֵשׁ הַכְּתוּבִים עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, כִּי לְצַד שֶׁטָּעוּת מַתְמִידֵי הָעֲבֵירוֹת תָּבֹא לָהֶם מֵעַיִן טוֹעָה, בִּרְאוֹתָם מַה שֶׁלִּפְנֵיהֶם הִתְעִיבוּ עָוֶל שָׁנָה אַחַר שָׁנָה וְדַרְכָּם צָלְחָה וְשַׁלְוָתָם רַב לְאֵין חֵקֶר, אַף כִּי חַטָּאתָם כָּבְדָה מִזֶּה לֹא יִפְחַד עֲשׂוֹת רֶשַׁע וִימָאֵן לָקַחַת מוּסָר, כִּי יִגְדַּל בִּטְחוֹן הָרְאוּת מֵהוֹדָעַת הַמּוֹכִיחַ מִיִּעוּדֵי הַתּוֹרָה. וְדָבָר זֶה כִּלָּה אֱמוּנַת עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּעֹנֶשׁ הָרֶשַׁע וּשְׂכַר הַצֶּדֶק. וּכְמוֹ כֵן הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא הֵבִיא ה׳ עֲלֵיהֶם מוּסָר עַד אֲשֶׁר עֲוֹנוֹת רִאשׁוֹנִים גָּבְרוּ וְעָלוּ לְמַעְלָה רֹאשׁ וְשַׁלְוָתָם וְטוֹבָתָם רַבָּה וְעָצְמָה כַּמּוּבָן מִדִּבְרֵי נְבִיאִים, וְלָזֶה כְּשֶׁפָּעַל ה׳ וְעָשָׂה בָּהֶם נִקְמַת עֲוֹנוֹתָם לֹא הֶאֱמִינוּ כִּי עַל פֹּעַל הָרַע שִׁלֵּם לָהֶם, וְיוֹכִיחוּ מֵהָרִאשׁוֹנִים. לָזֶה אָמַר ה׳ בְּעֵת שׁוּבָם וְיָבוֹאוּ לְהִתְוַדּוֹת – צְרִיכִין לְהִתְוַדּוֹת גַּם כֵּן כִּי אֲבוֹתֵיהֶם חָטְאוּ.
פסוק מ:
וְהוּא אָמְרוֹ ״וְהִתְוַדּוּ עֲוֹנָם וְגוֹ׳ וְאֶת עֲוֹן אֲבוֹתָם״, כְּדֵי לְהָסִיר טָעוּת שֶׁהָיוּ בּוֹ, שֶׁאֵין זֶה מַעֲשֶׂה רָעָה מִמַּה שֶׁעֲשָׂאוּהוּ רִאשׁוֹנִים וְלֹא נֶעֶנְשׁוּ, וְיֹאמְרוּ בְּפִיהֶם: ״אֲבוֹתֵינוּ חָטְאוּ וְהִרְשִׁיעוּ וַאֲנַחְנוּ עֲוֹנוֹתֵיהֶם סָבַלְנוּ״ לְצַד שֶׁאָחֲזוּ מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵיהֶם בִּידֵיהֶם. וְאָמְרוֹ וְאַף אֲשֶׁר וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ כִּי מַחְשֶׁבֶת טָעוּת זֶה שֶׁהָעֳנָשִׁים הָיוּ בָּאִים בְּקֶרִי, יַחְשְׁבֵהוּ ה׳ עָוֹן שֶׁצָּרִיךְ וִדּוּי עָלָיו כִּשְׁאָר עֲבֵרוֹת.
פסוק מא:
וְאָמְרוֹ אַף אֲנִי וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, גַּם זֶה יֹאמְרוּ בִּכְלַל הַוִּדּוּי כִּי צַדִּיק ה׳ עַל כָּל הַבָּא עֲלֵיהֶם, וְכֵן רָאוּי לְמִשְׁפַּט צֶדֶק לֵילֵךְ עִמָּם בְּקֶרִי וְלֹא יְעַוֵּל הָאֵל מִשְׁפָּט.
פסוק מא:
וְאָמְרוֹ וְהֵבֵאתִי אֹתָם וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, גַּם זֶה יֹאמְרוּ בִּכְלַל הַוִּדּוּי. וְהִנֵּה מִמַּה שֶׁמַּצְרִיכָם ה׳ לְהִתְוַדּוֹת עָלָיו אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁהֵם הָיוּ מַרְשִׁיעִים בִּפְרָט זֶה, וְהָרֶשַׁע הוּא כִּי יֹאמְרוּ: לָמָּה ה׳ יוֹצִיאֵם מֵאַרְצָם וְיַגְלֵם בֵּין הָאֻמּוֹת? אִם לְפִרְעוֹן עֲוֹנָם – יְיַסְּרֵם תּוֹךְ אַרְצוֹתָם וְלֹא יַגְלֵם בֵּין הָאֻמּוֹת, כִּי אַדְרַבָּה זֶה יְסוֹבֵב הֵפֶךְ תִּקּוּן הַמְּבֻקָּשׁ, שֶׁאִם הַמְּבֻקָּשׁ הוּא לְהֵיטִיב מַעֲשֵׂיהֶם, וְהִנֵּה כְּשֶׁיְּזָרֶה אוֹתָם בָּאֲרָצוֹת יִגְמְרוּ לַעֲשׂוֹת רַע וְיִתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וְיִלְמְדוּ מַעֲשֵׂיהֶם, וְזֶה יְחַזֵּק מַחְשֶׁבֶת קֶרִי. לָזֶה כְּשֶׁאָמַר ה׳ ״וְהִתְוַדּוּ״ זָכַר שֶׁיֹּאמְרוּ גַּם כֵּן בְּוִדּוּיָם כִּי צַדִּיק ה׳ בְּמַה שֶׁהָלַךְ עִמָּהֶם קֶרִי, וּלְאוֹתוֹ הַטַּעַם וּלְאוֹתוֹ הַמִּבְחָן הֱבִיאָם בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵיהֶם כְּדֶרֶךְ מַעֲשֵׂה הַמִּקְרֶה בְּלֹא כִּוֻּן אֶל הַצָּרִיךְ.
פסוק מא:
וְאָמְרוֹ אוֹ אָז. פֵּרוּשׁ, שֶׁיִּתְלוּ טַעַם הֲבָאָתָם בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵיהֶם לְצַד הֲלִיכָה, אוֹ לְטַעַם כְּדֵי שֶׁיִּכָּנַע לְבָבָם הֶעָרֵל, לָזֶה הֱבִיאָם בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵיהֶם מַה שֶׁלֹּא הָיָה נִכְנָע בְּאֹפֶן אַחֵר זוּלַת זֶה, שֶׁבָּזֶה יִהְיֶה לָהֶם הַרְוָחָה נְכוֹנָה, שֶׁעַל יְדֵי הַכְנָעָה לְבַד יִרְצוּ אֶת עֲוֹנָם וְלֹא יִצְטָרְכוּ לְמֵרוּק אַחֵר, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (מלכים א כא:כט) ״הֲרָאִיתָ כִּי נִכְנַע אַחְאָב״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ז.) טוֹבָה מַרְדּוּת אַחַת בְּלִבּוֹ שֶׁל אָדָם מִמֵּאָה מַלְקִיּוֹת, וְהוּא אָמְרוֹ ״אָז יִכָּנַע וְגוֹ׳ וְאָז יִרְצוּ אֶת עֲוֹנָם״:
פסוק מב:
וְאָמְרוֹ וְזָכַרְתִּי וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, כִּי הַוִּדּוּי יוֹעִיל לְהָקֵל מֵעֲלֵיהֶם הַגְּזֵרוֹת הָרָעוֹת, אֲבָל לַהֲשִׁיבָם לְכַנָּם צָרִיךְ זְכוּת אָבוֹת, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְזָכַרְתִּי״.
פסוק מב:
עוֹד יִרְצֶה לוֹמַר שֶׁזֶּה תּוֹסֶפֶת טַעַם לַגָּלוּת בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵיהֶם, כִּי עַל יְדֵי כֵן יַעֲלֶה זִכְרוֹן בְּרִית אָבוֹת וְיִזְכּוֹר אוֹתָם לְרַחֲמִים, מַה שֶׁלֹּא הָיָה כֵן זוּלַת זֶה. גַּם תִּהְיֶה לָהֶם זְכִירַת הָרַחֲמִים כְּשֶׁיִּשְׁתַּתֵּף עִמָּהֶם זִכְרוֹן הָאָרֶץ, וְזוּלַת גָּלוּתָם בְּאֶרֶץ הָעַמִּים אֵין צֹרֶךְ לְזִכְרוֹן הָאָרֶץ לְזָכְרָהּ עִמָּהּ, וְהוּא אָמְרוֹ וְזָכַרְתִּי וְגוֹ׳ וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר. וְהוֹסִיף עוֹד לוֹמַר וְהָאָרֶץ תֵּעָזֵב מֵהֶם, טַעַם אַחֵר לַגָּלוּת, כִּי בָּזֶה גַּם כֵּן תִּרֶץ הָאָרֶץ שַׁבְּתוֹתֶיהָ מַה שֶׁלֹּא הָיָה כֵן בְּלֹא גָלוּת.
פסוק מב:
בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְאַף אֶת וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, אִם תַּסְפִּיק זְכוּת יַעֲקֹב מַה טּוֹב, וְאִם לָאו אוֹסִיף מַה שֶׁלְמַעְלָה מִמֶּנָּה שֶׁהִיא בְּרִית יִצְחָק, וְאִם לֹא תַּסְפִּיק אֲצָרֵף מַה שֶׁלְפָנָיו בְּרִית אַבְרָהָם:
פסוק מג:
וְהָאָרֶץ תֵּעָזֵב וְגוֹ׳ יַעַן וּבְיַעַן וְגוֹ׳. אָמְרוֹ ״יַעַן וּבְיַעַן״ עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (ירמיה ט:יב) ״עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא מציעא פה:) דָּבָר זֶה נִשְׁאֲלָה וְכוּ׳ עַד שֶׁבָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּפֵרְשָׁהּ: ״וַיֹּאמֶר ה׳ עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי״. פֵּרוּשׁ, הַשְּׁאֵלָה הִיא שֶׁאִם יִשְׂרָאֵל חָטְאוּ, אֶרֶץ מַה חָטְאָה שֶׁאָבְדָה? שֶׁהָיָה לוֹ לְבַעַל הַדִּין לִיפָּרַע מֵהֶם וְלֹא תֶחֱרַב הָאָרֶץ, וְחוּרְבָּתָהּ הִיא בִּיצִיאַת בָּנֶיהָ מִתּוֹכָהּ וְיָבוֹאוּ בָהּ עָרֵל וְטָמֵא שֶׁהוּא אָבְדַן הָאָרֶץ. ״וַיֹּאמֶר ה׳ עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי״, הֲרֵי שֶׁיְּצִיאַת יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא לְסִבַּת מְנִיעַת הַתּוֹרָה, כִּי לְצַד שֶׁאֵין תּוֹרָה אֵין חֵשֶׁק לָאָרֶץ בִּישִׁיבָתָם בָּהּ. וּמָצִינוּ עוֹד שֶׁאָמַר הַכָּתוּב לְמַעְלָה מִזֶּה ״אָז תִּרְצֶה וְגוֹ׳ וְתִרֶץ אֶת שַׁבְּתוֹתֶיהָ״, הֲרֵי כִּי לְסִבַּת עֲוֹן הַשְּׁמִטָּה תֹּאבַד הָאָרֶץ מֵהֶם. מֵעַתָּה הֵם שְׁנֵי טְעָמִים לִיצִיאַת יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה.
פסוק מג:
לָזֶה אָמַר ״יַעַן וּבְיַעַן״, וְחָזַר וּפֵרֵשׁ מַה הֵם הַשְּׁתֵּי סִבּוֹת וְאָמַר: בְּמִשְׁפָּטַי מָאָסוּ – הֵם הַשְּׁמִטּוֹת, וְחֻקֹּתַי גָּעֲלָה נַפְשָׁם – הִיא עֵסֶק הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר בִּתְחִלַּת הַפָּרָשָׁה ״אִם בְּחֻקֹּתַי״ וּפֵרְשׁוּהָ עַל עֵסֶק הַתּוֹרָה. וּמִמּוֹצָא דָבָר אַתָּה יוֹדֵעַ כִּי צְרִיכִין שְׁתֵּי הַסִּבּוֹת, שֶׁאִם הָיוּ עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה הָיוּ מִתְיַסְּרִים בְּאֹפֶן אַחֵר וְתִתְרַצֶּה הָאָרֶץ בְּבִטּוּל הַשְּׁמִטָּה לְצַד תּוֹעֶלֶת הַתּוֹרָה הַנִּשְׁמַעַת בָּהּ. וְאִם הָיוּ מְקַיְּמִין מִצְוַת הַשְּׁמִטָּה הֲגַם שֶׁלֹּא הָיוּ עוֹסְקִין בַּתּוֹרָה הָיָה ה׳ מְיַסְּרָם בְּאֹפֶן אַחֵר וְלֹא הָיוּ גּוֹלִין. וּבְהִצְטָרֵף שְׁנֵיהֶם יָצָא הַדִּין לְהָבִיא אוֹתָם בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵיהֶם שֶׁאָמַר בִּתְחִלַּת הָעִנְיָן.
פסוק מד:
וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת אֵיךְ יֻצְדַּק ״וְאַף גַּם זֹאת״ שֶׁהוּא עִנְיַן הֲטָבָה עִם מַה שֶׁקָּדַם לוֹ בְּעִנְיַן הַיִּסּוּרִין וְהַצָּרוֹת. וְאוּלַי שֶׁחוֹזֵר לִתְחִלַּת הָעִנְיָן שֶׁהִזְכִּיר עֲוֹנוֹתָם וַהֲלִיכָתָם בְּמִקְרֶה עִם ה׳, אַף עַל פִּי כֵן לֹא מְאַסְתִּים וְכוּ׳.
פסוק מד:
עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּמַה שֶׁקָּדַם, כִּי ה׳ נוֹתֵן טַעַם לְהַקְפָּדַת כָּל חֲכַם לֵב לָמָּה יִגְלֶה יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצוֹ וְלֹא שָׂם לוֹ שָׁם בָּאָרֶץ עַצְמָהּ מִשְׁפַּט תֵּט אֲשׁוּרָם מִנִּי אֹרַח. עוֹד הוֹסִיף לוֹמַר אַף גַּם טַעַם זֶה, וְהוּא בְּאֶמְצָעוּת הֲבָאָתָם בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵיהֶם וְתֵעָזֵב הָאָרֶץ מֵהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְגוֹ׳ לְכַלּוֹתָם, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מדרש תהלים עט) כִּי ה׳ הִשְׁלִיךְ חֲמָתוֹ עַל עֵצִים וְעַל אֲבָנִים לְמַלֵּט עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כְּ״מִזְמוֹר לְאָסָף בָּאוּ גוֹיִם וְגוֹ׳ שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלַיִם לְעִיִּים״ וְגוֹ׳, שֶׁהָיָה מְזַמֵּר עַל הַדָּבָר. גַּם יְסוֹבֵב רַחֲמָיו וְתִכָּבֵשׁ מִדַּת הַדִּין בִּרְאוֹת עַם עֶלְיוֹן בְּנֵי מְלָכִים שְׁפָלִים בְּיַד אוֹיְבֵיהֶם, וְזֶה יְסוֹבֵב שִׁפְלָם שֶׁלֹּא תְּכַלֶּה אוֹתָם מִדַּת הַדִּין, וְהוּא אָמְרוֹ וְאַף גַּם זֹאת סִבָּה לַהֲבָאָתָם בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵיהֶם שֶׁבִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְגוֹ׳ לְכַלּוֹתָם, וּלְצַד זֶה בָּחַרְתִּי בְּעֹנֶשׁ כָּזֶה.
פסוק מד:
לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם. בְּרִית זוֹ הִיא שֶׁלֹּא יַחְלִיפֵם בְּאוּמָּה אַחֶרֶת שֶׁקִּיֵּם ה׳ כֵּן בְּמַאֲמָרוֹ לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם, וְהוּא מַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר כִּי אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיהֶם – פֵּרוּשׁ, זֹאת אוֹת הַבְּרִית, אֱלֹהֵיהֶם וְלֹא אֱלֹהִים לְאוּמָּה אַחֶרֶת, גַּם מַאֲמָרוֹ בִּשְׁעַת מַתַּן תּוֹרָה שֶׁיִּהְיוּ עַם סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים וּמַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים, וּמַאֲמַר ה׳ הוּא בִּמְקוֹם בְּרִית.
פסוק מד:
עוֹד נִרְאֶה שֶׁכַּוָּנַת הַכָּתוּב הִיא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: לֹא מְאַסְתִּים וְגוֹ׳ לְכַלּוֹתָם, וְהַטַּעַם הוּא לְצַד בְּרִיתִי אִתָּם, וְחָזַר וּפֵרֵשׁ מַה הוּא הַבְּרִית – כִּי אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיהֶם, זֶה הוּא הַבְּרִית שֶׁהוּפַר אִם אֲכַלֶּה אוֹתָם, כִּי אֵין מְקַיֵּם בְּרִית ה׳ שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם לֶאֱלוֹהַּ אֲשֶׁר נִתְחַיְּבוּ הֵם לְקַיְּמוֹ. גַּם יִרְצֶה עַל הַתּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת בְּרִית, שֶׁאִם אֵין יִשְׂרָאֵל, הַתּוֹרָה שֶׁנָּתַן ה׳ לָהֶם וְהִיא אִתָּם עִמָּם הוּפְרָה.
פסוק מה:
וְאָמְרוֹ וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית וְגוֹ׳. רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (תורת כהנים) וְזֶה לְשׁוֹנָם: מִנַּיִן שֶׁבְּרִית כְּרוּתָה לַשְּׁבָטִים? דִּכְתִיב ״וְזָכַרְתִּי וְגוֹ׳ בְּרִית וְגוֹ׳ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי״ וְגוֹ׳. וְאֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁנִּתְכַּוֵּן עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (ירמיה ב:ב) ״זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת״ וְגוֹ׳, וּכְמוֹ כֵן אָמַר כָּאן ״וְזָכַרְתִּי״ וְגוֹ׳ – פֵּרוּשׁ שֶׁיִּזְכֹּר ה׳ לַדּוֹר הָאַחֲרוֹן זְכוּת דּוֹר רִאשׁוֹן שֶׁנִּכְנַס בִּבְרִית עִם ה׳ בְּאַהֲבָה רַבָּה. וּפֵרֵשׁ מִי הֵם הָרִאשׁוֹנִים בַּעֲלֵי בְּרִית וְאָמַר אוֹתָם שֶׁהוֹצֵאתִי אוֹתָם וְגוֹ׳ וְנִתְקַדֵּשׁ בְּאֶמְצָעוּתָם אֱלֹהִים חַיִּים.
פסוק מה:
חסלת פרשת בחוקתי, סליק ספר ויקרא