לדעת את אשר בלבבך התשמור מצותיו וגו'. פירוש להודיע לפמליא של מעלה ומצינו במדרש כשמלך דוד הע"ה אמרה מדה"ד. לשאול נסית אותו וגם דוד תנסהו ולכן צוהו והיה כשמעו את קול הצעדה וגו'. וגם כי בזה יושבתו המקטרגים על ישראל. ושוב ראיתי לרבינו אפרים שפירש כן פרשת ראה בפסוק לדעת הישכם אוהבים וגו':
פסוק ג:
כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם. היא הנשמה כי אינה חיה מהגשמות וכמו שחקרו הפלוסופים שאנו רואים שאם יאכל אדם חי ומתקיימת הנשמה ואם אינו אוכל מת ואיך הנשמה חיה מהמאכל הגשמי והיא אינה נזונת ממנו אך היא נזונת מהרוחניות שע"י הברכה נזונית הנשמה וז"ש כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם שהיא הנשמה כי היא אינה חיה בדבר גשמי אך הענין הוא כי ע"י הברכה נזונית הנשמה וזהו על כל מוצא פי ה' יקבנו והאלהים אנה לידו הברכה וזו היא מזון שבנפש וגם דיש רוחניות במאכל וזה נמשך ע"י שהקב"ה בבריאת העולם גזר כן בבריאת אדם וכל הצומח והדומם ומאותו כח נמשך רוחניות לכל דבר וזה הרוחניות הולך לנשמה וז"ש כי על מוצא פי ה' מהרוחניות הנמשך תחיה כל נשמה זה תורף דברי רבינו האר"י זצ"ל בקצור נמרץ:
פסוק ו:
ושמרת את מצות ה"א וגו' כי ה"א מביאך אל ארץ טובה וגו'. אפשר במ"ש מכאן מודעא רבא לאורייתא וכתב הרשב"א דבכניסת א"י פקעה מודעא וכדכתיב ויתן להם ארצות גוים בעבור ישמרו חקיו וגו' ע"ש באורך בס' עין יעקב הביאו הכותב ז"ל וז"ש ושמרת את מצות ה"א וכי תימא הרי יש לנו מודעא דאנוסים היינו לז"א כי ה"א מביאך אל ארץ טובה וכיון דקבלו מתנת ארץ ישראל אין כאן מודעא וחייבין לקיים המצות וכמ"ש הרשב"א ז"ל:
פסוק ט:
אבניה ברזל ומהרריה תחצוב. ר"ת אבות. ברזל בלהה רחל זלפה לאה דבזכות האבות והאמהות היה לך כל זה. רבינו אפרים ז"ל: