פסוק א:כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת. הִנֵּה הַמְכֻוָּן אֵצֶל הֶהָמוֹן הוּא הַשָּׂגַת הַצְלָחוֹת זְמַנִּיּוֹת הַנִּכְלָלוֹת בִּשְׁלוֹשָׁה מִינִים, וְהֵם אֹרֶךְ יָמִים וְהַבָּנִים וְהַמָּמוֹן. וְהִנֵּה בְּקִיּוּם הַמִּצְוֹת תַּשִּׂיגוּ אֶת כֻּלָּם, לְפִיכָךְ תִּשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹתָם.
פסוק א:לְמַעַן תִּחְיוּן. כִּי אָמְנָם הָאֵל יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁצִּוָּה, כִּוֵּן שֶׁבְּקִיּוּם מִצְוֹתָיו תַּשִּׂיגוּ אֹרֶךְ יָמִים, אֲפִלּוּ בְּחַיֵּי שָׁעָה.
פסוק א:וּרְבִיתֶם. שֶׁתַּשִּׂיגוּ רִבּוּי הַבָּנִים.
פסוק א:וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם. וְשֶׁתַּשִּׂיגוּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד בִּירֻשַּׁת הָאָרֶץ.
פסוק ב:וְזָכַרְתָּ אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ. שֶׁנָּתַן לְךָ לֶחֶם לֶאֱכוֹל וּבֶגֶד לִלְבּוֹשׁ שֶׁלֹּא בְּדֶרֶךְ טֶבַע.
פסוק ב:לְנַסּוֹתֶךָ. אִם תַּעֲשֶׂה רְצוֹנוֹ בְּהַשִּׂיגְךָ לֶחֶם וְשִׂמְלָה שֶׁלֹּא בְּצַעַר.
פסוק ב:לָדַעַת אֶת אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ. שֶׁיִּהְיֶה מַה שֶּׁבְּלִבְּךָ יוֹצֵא לְפוֹעַל, כְּדֵי שֶׁיֵּדַע כָּל מַלְאָךְ שֶׁבַּדִּין תִּהְיֶה מַעֲלָתְךָ יוֹתֵר מִן מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, וְתִהְיֶה עָלֶיךָ יְדִיעָתִי הַפּוֹעֶלֶת לְטוֹב כָּרָאוּי לְנִמְצָא בְּפוֹעַל.
פסוק ה:מְיַסְּרֶךָּ. נוֹתֵן לְךָ בְּמִצְוֹתָיו מוּסָר נָאוֹת אֶל הַשְּׁלֵמוּת הַמְּכֻוָּן מֵאִתּוֹ.
פסוק ז:אֶל אֶרֶץ טוֹבָה. שֶׁנִּקְבְּצוּ בָּהּ מִינֵי הַטּוֹבוֹת שֶׁלֹּא יִקָּבְצוּ בִּגְלִיל זוּלָתוֹ, וְסִפֵּר חֲמֵשֶׁת מִינֵי הַטּוֹב, וּבְכָל אֶחָד מֵהֶם אָמַר ״אֶרֶץ״. הָרִאשׁוֹן הוּא אֶרֶץ נַחֲלֵי מַיִם עֲיָנוֹת וּתְהֹמוֹת, לֹא מֵי יְאוֹרִים וַאֲגַמִּים הָרָעִים, עַל הֵפֶךְ ״וְהַמַּיִם רָעִים וְהָאָרֶץ מְשַׁכָּלֶת״ (מלכים ב ב:יט). הַשֵּׁנִי הוּא אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה הַצְּרִיכִים לַמָּזוֹן. הַשְּׁלִישִׁי הוּא אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבַשׁ שֶׁהֵם מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ. הָרְבִיעִי אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם, שֶׁיִּמָּצְאוּ בָהּ מָעוֹת בְּזוֹל, כְּאָמְרוֹ ״וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ כֶּסֶף וְזָהָב וְאֵין קֵצֶה לְאוֹצְרֹתָיו״ (ישעיהו ב:ז). כִּי אָמְנָם יֹקֶר הַמָּעוֹת קָשֶׁה מִיֹּקֶר הַפֵּרוֹת, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית יט) ״לֹא שָׁנוּ אֶלָּא עַל בַּצֹּרֶת שֶׁל פֵּרוֹת, אֲבָל עַל בַּצֹּרֶת שֶׁל מָעוֹת מַתְרִיעִים עֲלֵיהֶם מִיָּד״. הַחֲמִישִׁי הוּא אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל, שֶׁבָּהּ נִמְצָא רִבּוּי אֲבָנִים קָשׁוֹת וּבְהִירוֹת יָפוֹת וְטוֹבוֹת לְבִנְיָן.
פסוק ט:תַּחְצֹב נְחֹשֶׁת. הוּא הַבַּרְזֶל הַטּוֹב שֶׁהוּא בָּהִיר וְנָאוֹת לְבִנְיָן וְכֵלִים.
פסוק י:וּבֵרַכְתָּ אֶת ה׳ אֱלֹהֶיךָ. לְמַעַן תִּזְכֹּר כִּי מֵאִתּוֹ הָיוּ אֵלֶּה לָךְ.
פסוק טו:מִצּוּר הַחַלָּמִישׁ. שֶׁנֶּהְפַּךְ לְמַיִם, כְּאָמְרוֹ ״הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם־מָיִם״ (תהלים קיד:ח).
פסוק טז:לְמַעַן עַנֹּתְךָ. שֶׁתְּקַיֵּם מֵעֳנִי, כְּדַאֲגַת מִי שֶׁאֵין לוֹ פַּת בְּסַלּוֹ.
פסוק טז:וּלְמַעַן נַסּוֹתֶךָ. אִם תַּעֲשֶׂה רְצוֹנוֹ בְּתִתּוֹ פַּרְנָסָתְךָ שֶׁלֹּא בְּצַעַר.
פסוק טז:לְהֵיטִיבְךָ. יוֹתֵר מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, כָּרָאוּי לַמְנֻסֶּה לְפָנָיו.
פסוק יט:וְהָיָה אִם שָׁכֹחַ תִּשְׁכַּח. וְזֶה יִקְרֶה כַּאֲשֶׁר תְּיַחֵס הַצְלָחָתְךָ אֶל כֹּחֲךָ וְלֹא תְבָרְכֵהוּ עָלֶיהָ.
פסוק יט:תֹּאבֵדוּן. הָגוֹיִם מִשְּׁנֵי עוֹלָמוֹת.
פסוק כ:עֵקֶב. וְכָל זֶה יִקְרֶה כְּשֶׁלֹּא תְבָרֵךְ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ לְמַעְלָה.
