פסוק ח:הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע וְגוֹ׳ זָכוֹר וְגוֹ׳. לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קלב:) שֶׁאָמְרוּ שֶׁבָּא לְהַזְהִיר לְבַל יָקוֹץ בַּהַרְתּוֹ, נִתְכַּוֵּן בְּהַסְמָכַת זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה׳ לְמִרְיָם לְהוֹדִיעַ שֹׁרֶשׁ שֶׁמִּמֶּנּוּ יִהְיֶה הַנֶּגַע וְאוֹתוֹ יְצַו ה׳ לָקֹץ וְרָפָא.
פסוק טו:וְאֵלָיו הוּא נוֹשֵׂא וְגוֹ׳ וְהָיָה בְךָ חֵטְא. הַכַּוָּנָה שֶׁהֲגַם שֶׁעוֹשֵׁק שְׂכַר שָׂכִיר אֵינוֹ אֶלָּא גּוֹזֵל מָמוֹן, אַף עַל פִּי כֵן אֵין עָנְשׁוֹ מָמוֹן אֶלָּא נְפָשׁוֹת, וְהוּא אָמְרוֹ ״יִהְיֶה בְךָ״, פֵּרוּשׁ ״בְּךָ״ בְּנַפְשְׁךָ, ״חֵטְא״, עַל דֶּרֶךְ (מלכים א א:כא) ״וְהָיִיתִי אֲנִי וּבְנִי שְׁלֹמֹה חַטָּאִים״. וְהִקְדִּים טַעַם הָעֹנֶשׁ בְּאָמְרוֹ ״וְאֵלָיו הוּא נוֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ״, וּמֵעַתָּה יִהְיֶה הַמִּשְׁפָּט נֶפֶשׁ תַּחַת נֶפֶשׁ.
פסוק יז:לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט גֵּר וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, שֶׁמָּא תֹּאמַר כֵּיוָן שֶׁצִּוַּנִי ה׳ עַל הַגֵּר אַטֶּה דִּינוֹ לִזְכוּתוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר ״לֹא תַטֶּה״ וְגוֹ׳. וְגָמַר אוֹמֶר וְלֹא תַחֲבֹל בֶּגֶד אַלְמָנָה, פֵּרוּשׁ, רַק בַּדָּבָר הַזֶּה אֲנִי מְצַוְּךָ לְהַטּוֹת לִזְכוּת, שֶׁלֹּא תַחֲבֹל בֶּגֶד שֶׁל אַלְמָנָה שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת הַלְוָאָה, הֲגַם שֶׁכָּל חוּץ מִמֶּנָּה יַחֲבֹל בִּגְדֵיהֶם.