פסוק ד:אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֻטַּמָּאָה, לְרַבּוֹת סוֹטָה הַנִּסְתֶּרֶת, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על דברים כ"ד:ד'). וּפֵרוּשׁוֹ אִשָּׁה שֶׁזָּנְתָה תַּחַת בַּעְלָהּ. אֲבָל הַסּוֹטָה הַנִּסְתֶּרֶת בִּלְבַד, לֹא נוֹדַע שֶׁהִיא טְמֵאָה וְאֵינוֹ עוֹבֵר עָלֶיהָ בַּלָּאו הַזֶּה. וְכָךְ מְפֹרָשׁ בְּפֶרֶק רִאשׁוֹן שֶׁל יְבָמוֹת (יא), מַאי וְנִסְתְּרָה, נִבְעֲלָה, וְאַמַּאי קָרֵי לֵהּ נִסְתְּרָה, לִשָּׁנָא מְעַלְּיָא נְקַט. וְשָׁאֲלוּ, נִבְעֲלָה בְּהֶדְיָא כְּתִיב בָּהּ טֻמְאָה (במדבר ה יג), וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה, לְמֵקַם עֲלָהּ בְּלָאו. וְאִם כֵּן יֹאמַר הַכָּתוּב לֹא יוּכַל בַּעְלָהּ הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר שִׁלְּחָהּ לָשׁוּב לְקַחְתָּהּ, וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר הֻטַּמָּאָה. וְהִנֵּה הֵם שְׁנֵי לָאוִין, יַזְהִיר בְּמַחְזִיר גְּרוּשָׁתוֹ מִשֶּׁנִּשֵּׂאת, וְיַזְהִיר בְּמַחְזִיר אִשְׁתּוֹ שֶׁנִּטְמְאָה בִּזְנוּת. וְעַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֻטַּמָּאָה לַבַּעַל הָרִאשׁוֹן, יִרְמֹז כִּי כַּאֲשֶׁר יְדָעָהּ אִישׁ אַחֵר תֵּחָשֵׁב לוֹ טְמֵאָה. וְאֵלּוּ מִצְוֹת מְחֻדָּשׁוֹת בַּגֵּט וּבַחֲזִירָה. וְטַעַם הַלָּאו הַזֶּה כְּדֵי שֶׁלֹּא יַחְלִיפוּ נְשׁוֹתֵיהֶן זֶה לָזֶה, יִכְתֹּב לָהּ גֵּט בָּעֶרֶב וּבַבֹּקֶר הִיא שָׁבָה אֵלָיו, וְזֶה טַעַם וְלֹא תַחֲטִיא אֶת הָאָרֶץ, כִּי זֶה סִבָּה לַחֲטָאִים גְּדוֹלִים. וּבְסִפְרֵי (תצא קלו), וְלֹא תַחֲטִיא אֶת הָאָרֶץ, לְהַזְהִיר ב"ד עַל כָּךְ:
פסוק ה:וְלֹא יַעֲבֹר עָלָיו לְכָל דָּבָר, דְּבַר הַצָּבָא, לְכָל דָּבָר שֶׁהוּא צֹרֶךְ הַצָּבָא, לֹא לְסַפֵּק מַיִם וּמָזוֹן וְלֹא לְתַקֵּן דְּרָכִים. אֲבָל הַחוֹזְרִים מֵעוֹרְכֵי הַמִּלְחָמָה עַל פִּי כֹהֵן, כְּגוֹן בָּנָה בַיִת חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ, אֵרַשׂ אִשָּׁה וְלֹא לְקָחָהּ, מַסְפִּיקִין מַיִם וּמָזוֹן וּמְתַקְּנִין אֶת הַדְּרָכִים, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על דברים כ"ד:ה') מִדִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ (ספרי קלז סוטה מד). וְאִם כֵּן יִהְיֶה עָלָיו, עַל הַצָּבָא הַנִּזְכָּר, יֹאמַר שֶׁלֹּא יַעֲבֹר הָאִישׁ הַזֶּה עַל הַצָּבָא לְכָל דָּבָר, לֹא לִהְיוֹת פָּקִיד עַל אַנְשֵׁי הַצָּבָא, אוֹ מַצְבִּיא אֶת עַם הָאָרֶץ, אוֹ לְכָל הַצָּרִיךְ לָהֶם כְּגוֹן סִפּוּק מַיִם, לֹא יַשְׁגִּיחַ עֲלֵיהֶם רַק בְּשִׂמְחָתוֹ. וְהוּא פֵּרוּשׁ נָכוֹן:
פסוק ח:הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת, גַּם זוֹ מִצְוָה מְבֹאֶרֶת, יוֹסִיף לָאו בְּקוֹצֵץ בַּהַרְתּוֹ, אוֹ גַּם בְּנִמְנָע מֵהַרְאוֹת נִגְעוֹ לַכֹּהֵן. וּבְדִין הַנְּגָעִים עַצְמָם לֹא הִזְכִּיר כָּאן אֶלָּא הִזְהִיר בְּכָאן רַק כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּ אֶתְכֶם הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִם, לְפִי שֶׁהַכֹּהֲנִים זְרִיזִים הֵם וְדַי לָהֶם בְּמָה שֶׁצִּוָּה אוֹתָם, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי כְּבָר (בתחלת הספר):
פסוק ט:זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹהֶיךָ לְמִרְיָם, אִם בָּאתָ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא תִּלְקֶה בְּצָרַעַת, לֹא תְּסַפֵּר לָשׁוֹן הָרַע, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על דברים כ"ד:ט'). וּלְפִי דַּעְתִּי שֶׁהִיא מִצְוַת עֲשֵׂה מַמָּשׁ, כְּמוֹ זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ (שמות כ ח), זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם (שם יג ג), זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק (דברים כ"ה:י"ז), כֻּלָּם מִצְוָה, אִם כֵּן גַּם זֶה כְּמוֹתָם, וְהִיא אַזְהָרָה מִלְּדַבֵּר לָשׁוֹן הָרַע; יְצַוֶּה בְּמִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁנִּזְכֹּר הָעֹנֶשׁ הַגָּדוֹל שֶׁעָשָׂה ה' לַצַּדֶּקֶת הַנְּבִיאָה שֶׁלֹּא דִּבְּרָה אֶלָּא בְּאָחִיהָ, גְּמוּל חַסְדָּהּ אֲשֶׁר אֲהֵבַתּוּ כְּנַפְשָׁהּ, וְלֹא דִּבְּרָה בְּפָנָיו שֶׁיֵּבוֹשׁ, וְלֹא בִּפְנֵי רַבִּים, רַק בֵּינָהּ לְבֵין אָחִיהָ הַקָּדוֹשׁ בְּצִנְעָה, וְכָל מַעֲשֶׂיהָ הַטּוֹבִים לֹא הוֹעִילוּהָ, גַּם אַתָּה אִם תֵּשֵׁב בְּאָחִיךָ תְדַבֵּר בְּבֶן אִמְּךָ תִּתֶּן דֹּפִי, לֹא תִּנָּצֵל. וּלְשׁוֹן סִפְרָא (בחקותי פרשה א ב ג), כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּה (ויקרא כו יד), הֲרֵי מָה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה אָמוּר; אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר, וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי, לִהְיוֹת עֲמֵלִים בַּתּוֹרָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ, יָכוֹל בְּלִבְּךָ, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר שָׁמוֹר הֲרֵי שְׁמִירַת הַלֵּב אֲמוּרָה, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם זָכוֹר, שֶׁתְּהֵא שׁוֹנֶה בְּפִיךָ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, זְכוֹר אַל תִּשְׁכַּח וְגוֹ', וְכֵן הוּא אוֹמֵר זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹהֶיךָ לְמִרְיָם, יָכוֹל בְּלִבְּךָ, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר, הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת לִשְׁמֹר מְאֹד וְלַעֲשׂוֹת (דברים כ"ד:ח'), הֲרֵי שְׁמִירַת הַלֵּב אֲמוּרָה; הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם זָכוֹר, שֶׁתְּהֵא שׁוֹנֶה בְּפִיךָ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק, יָכוֹל בְּלִבְּךָ, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר לֹא תִּשְׁכָּח, הֲרֵי שִׁכְחַת הַלֵּב אֲמוּרָה; הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם זָכוֹר, שֶׁתְּהֵא שׁוֹנֶה בְּפִיךָ. וּפֵרוּשָׁהּ כִּי אֶצְלָם הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת, מִנֶּגַע הַצָּרַעַת, לִשְׁמֹר מְאֹד שֶׁלֹּא תְּבוֹאֲךָ, וְלַעֲשׂוֹת בָּהּ כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּ אֶתְכֶם הַכֹּהֲנִים, וְזָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹהֶיךָ לְמִרְיָם, שֶׁתְּהֵא מַזְכִּיר זֶה בַּפֶּה תָּמִיד. וּמִכָּאן נִרְאֶה שֶׁרַבּוֹתֵינוּ יַעֲשׂוּ אוֹתָהּ מִצְוָה, לֹא סִפּוּר וְעֵצָה בִּלְבַד לְהִנָּצֵל מִן הַנְּגָעִים. וְאֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁלָּשׁוֹן הָרַע שֶׁהוּא שָׁקוּל כִּשְׁפִיכוּת דָּמִים לֹא תִּהְיֶה בּוֹ בַּתּוֹרָה לֹא תַעֲשֶׂה גָּמוּר אוֹ לָאו הַבָּא מִכְּלַל עֲשֵׂה. אֲבָל בַּכָּתוּב הַזֶּה אַזְהָרָה גְּדוֹלָה בּוֹ, לְהִמָּנַע מִמֶּנּוּ בֵּין בַּגָּלוּי בֵּין בַּסֵּתֶר, בֵּין בְּמִתְכַּוֵּן לְהַזִּיק וּלְהַבְזוֹת בֵּין שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּן לְהַזִּיק כְּלָל. וְזוֹ מִצְוָה מִכְּלַל תרי"ג מִצְוֹת, וּשְׁכָחָהּ בַּעַל הֲלָכוֹת גְּדוֹלוֹת וְכָל הַמּוֹנִים הַמִּצְוֹת אַחֲרָיו:
פסוק יב:וְאִם אִישׁ עָנִי הוּא, יִקָּרֵא עָנִי כַּאֲשֶׁר אֵין לוֹ עֲבוֹט אַחֵר כַּיּוֹצֵא בוֹ, הָא אִלּוּ הָיוּ לוֹ שְׁנֵי כֵּלִים מֵאוֹתוֹ הַמִּין נוֹטֵל אֶחָד וּמַחְזִיר אֶחָד, בֵּין שֶׁהוּא עָנִי אוֹ עָשִׁיר בִּנְכָסִים רַבִּים:
פסוק יד:לֹא תַעֲשֹׁק שָׂכִיר עָנִי וְאֶבְיוֹן, יְדַבֵּר הַכָּתוּב בַּהֹוֶה, שֶׁהָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיוֹנִים וְהַגֵּרִים מַשְׂכִּירִים עַצְמָם. וְכֵן אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ (שמות כב כד), וְכֵן לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה (דברים כ"ד:י"ט), שֶׁהֵם הָעֲנִיִּים בָּרֹב. וְכֵן בְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת יְדַבֵּר בַּהֹוֶה, כְּמוֹ לֹא תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ (דברים כ"ה:ד'), לֹא תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר יַחְדָּו (דברים כ"ב:י'). וּבְסִפְרֵי (תצא קמה) אָמְרוּ, אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר עָנִי וְאֶבְיוֹן, מְמַהֵר אֲנִי לִפָּרַע עַל יְדֵי עָנִי וְאֶבְיוֹן יוֹתֵר מִכָּל אָדָם. וְדָרְשׁוּ מִגֵּרְךָ, זֶה גֵּר צֶדֶק, לַעֲבֹר עָלָיו בִּשְׁנֵי לָאוִין:
פסוק טו:וְטַעַם בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ, עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט בֵּאוּר מִמָּה שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה (ויקרא יט יג), לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ עַד בֹּקֶר, כִּי דֶּרֶךְ הַכְּתוּבִים לְדַבֵּר בַּהֹוֶה, וְהַמִּנְהָג לִשְׂכֹּר הַפּוֹעֵל בְּיוֹם אֶחָד, וְלָעֶרֶב הוּא יֹצֵא טֶרֶם בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ, וִיצַוֶּה הַכָּתוּב לְפָרְעוֹ בְּיוֹמוֹ בְּהַשְׁלִים מְלַאכְתּוֹ מִיָּד וְשֶׁלֹּא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ, כְּדֵי שֶׁיִּקְנֶה בִּשְׂכָרוֹ לוֹ וּלְאִשְׁתּוֹ וּלְבָנָיו מָה שֶׁיֹּאכְלוּ בַּלַּיְלָה, כִּי עָנִי הוּא כְּרֻבֵּי הַנִּשְׂכָּרִים, וְאֶל הַשָּׂכָר הַזֶּה הוּא נוֹשֵׂא נַפְשׁוֹ שֶׁיִּקְנֶה בּוֹ מָזוֹן לְהַחֲיוֹת נַפְשׁוֹ. יְלַמֵּד אוֹתָנוּ בְּכָאן כִּי מָה שֶׁאָמַר בַּתּוֹרָה, לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ עַד בֹּקֶר, הַכַּוָּנָה בּוֹ שֶׁתִּפְרָעֶנּוּ בְּיוֹמוֹ, שֶׁאִם לֹא תִּפְרָעֶנּוּ בְּצֵאתוֹ מִמְּלַאכְתּוֹ מִיָּד הִנֵּה יֵלֵךְ לְבֵיתוֹ וְיִשָּׁאֵר שְׂכָרוֹ אִתְּךָ עַד בֹּקֶר, וְיָמוּת הוּא בָּרָעָב בַּלַּיְלָה. וְכֵן כִּי הִיא כְּסוּתֹה לְבַדָּהּ הִיא שִׂמְלָתוֹ לְעֹרוֹ בַּמֶּה יִשְׁכָּב (שמות כב כו), יַזְכִּיר טַעַם הַמִּצְוָה בְּרֻבֵּי הַלָּאוִין. וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּ (ב"מ קי) כִּי הַכָּתוּב בַּתּוֹרָה עַד בֹּקֶר, בִּשְׂכִיר יוֹם, וְשָׁב לְבָאֵר בְּכָאן דִּין שְׂכִיר לַיְלָה, וְהִנֵּה לְכָל אֶחָד זְמַן לְפֵרָעוֹן שְׁנֵים עָשָׂר שָׁעוֹת. וְהוּא הָאֱמֶת בַּקַּבָּלָה וְהַנָּאוֹת בְּטַעַם נָכוֹן:
פסוק יח:וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ, עַל מְנָת כֵּן פְּדִיתִיךָ, לִשְׁמֹר חֻקּוֹתַי אֲפִלּוּ בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֶסְרוֹן כִּיס, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על דברים כ"ד:י"ח). וְהַנָּכוֹן שֶׁהוּא חוֹזֵר עַל אַזְהָרַת הַגֵּר, וּכְבָר פֵּרַשְׁתִּי טַעְמוֹ (שמות כב כ):