פסוק א:וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה, כַּאֲשֶׁר הִשְׁלִים כָּל דְּבָרָיו אָז הָלְכוּ כָּל הַנִּצָּבִים לְפָנָיו וְהַטַּף וְהַנָּשִׁים אִישׁ לְאֹהָלָיו, וְלֹא הֻצְרַךְ הַכָּתוּב לְהַזְכִּיר זֶה כִּי כְּבָר אָמַר (לעיל כט ט יא), אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם וְגוֹ' לְעָבְרְךָ בִּבְרִית ה' אֱלֹהֶיךָ, וְאַחַר עָבְרָם בַּבְּרִית יֵלְכוּ מִפָּנָיו. וְיֹאמַר הַכָּתוּב עַתָּה כִּי מֹשֶׁה הָלַךְ מִמַּחֲנֵה לְוִיָּה אֶל מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל לְכַבְּדָם, כְּמִי שֶׁיִּרְצֶה לְהִפָּטֵר מֵחֲבֵרוֹ וּבָא לִטֹּל רְשׁוּת מִמֶּנּוּ:
פסוק ב:וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם, וְזֶה לְנַחֵם אוֹתָם עַל עִנְיָנוֹ, כְּלוֹמַר אֲנִי זָקֵן וְאֵין לָכֶם עוֹד תּוֹעֶלֶת מִמֶּנִּי, וְעוֹד כִּי הַשֵּׁם צִוַּנִי שֶׁלֹּא אֶעֱבֹר שָׁם, וְאַל תִּפְחֲדוּ וְאַל תִּירְאוּ, כִּי ה' יַעֲבֹר עִמָּכֶם לֹא יְסַלֵּק שְׁכִינָתוֹ מִכֶּם בַּעֲבוּרִי, וִיהוֹשֻׁעַ הוּא הָעוֹבֵר לִפְנֵיכֶם בִּמְקוֹמִי. ואע"פ שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּינוּ הָיָה בְּתָקְפּוֹ וּבִבְרִיאוּתוֹ, כַּאֲשֶׁר הֵעִיד הַכָּתוּב (דברים ל"ד:ז') לֹא כָהֲתָה עֵינוֹ וְלֹא נָס לֵחֹה, אָמַר לָהֶם כֵּן לְנַחֲמָם. וְרַשִׁ"י כָּתַב (רש"י על דברים ל"א:ב') לֹא אוּכַל עוֹד לָצֵאת וְלָבוֹא, לְפִי שֶׁה' אָמַר אֵלַי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן. וְאֵינוֹ נָכוֹן. וְעַל דַּעַת ר"א (אבן עזרא על דברים ל"א:ב'), לָצֵאת וְלָבוֹא לַמִּלְחָמָה, כִּי חָלְשׁוּ כֹּחוֹתָיו בְּזִקְנוּתוֹ. וְגַם זֶה אֵינֶנּוּ נָכוֹן. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (סוטה יג) מְלַמֵּד שֶׁנִּסְתַּתְּמוּ מִמֶּנּוּ מַעְיְנוֹת חָכְמָה, וְהָיָה זֶה בְּמַעֲשֶׂה נֵס שֶׁלֹּא יִדְאַג לָתֵת גְּדֻלָּה לִיהוֹשֻׁעַ בְּפָנָיו:
פסוק ט:וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת, מִתְּחִלַּת בְּרֵאשִׁית עַד לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל. ואע"פ שֶׁבְּכָאן (דברים ל"א:י"א) כָּתוּב תִּקְרָא אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל, וְהוּא רוֹמֵז לַסֵּפֶר הַזֶּה שֶׁל אֵלֶּה הַדְּבָרִים עַל דַּעַת רַבּוֹתֵינוּ (סוטה מא), אֲבָל בָּזֶה חָזַר וּבֵאֵר (דברים ל"א:כ"ד) וַיְהִי כְּכַלּוֹת מֹשֶׁה לִכְתֹּב אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַל סֵפֶר עַד תֻּמָּם, וְזֶה יִכְלֹל כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ:
פסוק יב:לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ, הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים, כִּי גַּם הֵן שׁוֹמְעוֹת וְלוֹמְדוֹת לְיִרְאָה אֶת ה':
פסוק יג:וּבְנֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ יִשְׁמְעוּ וְלָמְדוּ, הֵם הַטַּף, כִּי יִשְׁמְעוּ וְיִשְׁאֲלוּ וְהָאָבוֹת יַרְגִּילוּם וִיחַנְּכוּ אוֹתָם, כִּי אֵין הַטַּף הַזֶּה יוֹנְקֵי שָׁדַיִם, אֲבָל הֵם קְטַנֵּי הַשָּׁנִים הַקְּרוֹבִים לְהִתְחַנֵּךְ. וְזֶה טַעַם וְלָמְדוּ לְיִרְאָה, בֶּעָתִיד, כִּי לְמַעְלָה אָמַר וְלָמְדוּ וְיָרְאוּ. אֲבָל רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (חגיגה ג), הָאֲנָשִׁים לִלְמֹד וְהַנָּשִׁים לִשְׁמֹעַ, וְהַטַּף לָמָּה בָּא, לִתֵּן שָׂכָר לִמְבִיאֵיהֶם:
פסוק יד:וַאֲצַוֶּנּוּ, וַאֲזָרְזֶנּוּ, לְשׁוֹן רַשִׁ"י. וְאֵין צֹרֶךְ, כִּי דְּבַר הַשֵּׁם (דברים ל"א:כ"ג) חֲזַק וֶאֱמָץ כִּי אַתָּה תָּבִיא מִצְוָה הִיא, וְאִלּוּ הָיָה מִתְעַצֵּל וְלֹא יַעֲשֶׂה כֵן הָיָה חַיָּב מִיתָה. וְיִתָּכֵן שֶׁיִּהְיֶה פֵּרוּשׁ וַאֲצַוֶּנּוּ, שֶׁאֲמַנֶּה אוֹתוֹ נָגִיד וּמְצַוֶּה עַל יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק וְצִוִּיתָה אוֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם (במדבר כז יט):
פסוק טו:וַיֵּרָא ה' בָּאֹהֶל בְּעַמּוּד עָנָן, הַטַּעַם כִּי עַמּוּד הֶעָנָן הָיָה עַל הַפֶּתַח, וְהַשֵּׁם הָיָה נִרְאֶה בָּאֹהֶל, וְזֶהוּ הַכָּבוֹד עַל דַּעַת ר"א (אבן עזרא על דברים ל"א:ט"ו). וְעַל דַּעְתִּי הוּא כְּמוֹ וַיֵּרֶד ה' בְּעַמּוּד עָנָן וַיַּעֲמֹד פֶּתַח הָאֹהֶל (במדבר יב ה), וְהִנֵּה כְּבוֹד ה' נִרְאָה בֶּעָנָן (שמות טז י), וְהַטַּעַם כִּי רָצָה לְדַבֵּר עִם מֹשֶׁה שֶׁיִּשְׁמַע יְהוֹשֻׁעַ, וְשָׁם יְצַוֶּה אֶת יְהוֹשֻׁעַ עַצְמוֹ. וְהִנֵּה לְמֹשֶׁה נֶאֱמַר (שם כה כב), וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת, אֲבָל יְהוֹשֻׁעַ לֹא הָיָה בַּמַּעֲלָה הַהִיא וְאָסוּר הָיָה לִכָּנֵס בָּאֹהֶל כְּלָל, וְהִנֵּה וַיַּעֲמֹד עַמּוּד הֶעָנָן עַל פֶּתַח הָאֹהֶל שָׁב לְבָאֵר כִּי הָיָה הֶעָנָן וּבוֹ הַכָּבוֹד עַל פֶּתַח הָאֹהֶל חוֹפֵף עָלָיו, וְהִנֵּה הוּא בָּאֹהֶל:
פסוק טז:אֱלֹהֵי נֵכַר הָאָרֶץ, גּוֹיֵי הָאָרֶץ, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על דברים ל"א:ט"ז). וְאֵינֶנּוּ כֵן, אֲבָל הָאֱלֹהִים שֶׁהוּא נֵכָר בָּאָרֶץ הַזֹּאת, כִּי הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד נִקְרָא אֱלֹהֵי הָאָרֶץ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב יז כו) כִּי לֹא יָדְעוּ אֶת מִשְׁפַּט אֱלֹהֵי הָאָרֶץ, וְכֵן וַיְדַבְּרוּ אֶל אֱלֹהֵי יְרוּשָׁלִָם כְּעַל אֱלֹהֵי עַמֵּי הָאָרֶץ (דברי הימים ב לב יט), וּכְתִיב (הושע ט ג) לֹא יֵשְׁבוּ בְּאֶרֶץ ה'. וְהִזְכִּיר זֶה רַבִּי אַבְרָהָם, וּכְבָר פֵּרַשְׁתִּיו (ויקרא יח כה):
פסוק טז:וְטַעַם אֲשֶׁר הוּא בָא שָׁמָּה בְּקִרְבּוֹ, שֶׁהוּא בָּא בְּקֶרֶב עַמּוֹ וַעֲבָדָיו, אוֹ בְּקִרְבּוֹ, בְּקֶרֶב הָאָרֶץ, כְּמוֹ וְלֹא נָשָׂא אוֹתָם הָאָרֶץ (בראשית יג ו), נֶעְתַּם אָרֶץ (ישעיהו ט יח), כְּדִבְרֵי רַבִּי אַבְרָהָם (אבן עזרא על דברים ל"א:ט"ז):
פסוק יז:וְטַעַם וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הֲלֹא עַל כִּי אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי, אֵינֶנּוּ וִדּוּי גָּמוּר כְּעִנְיָן וְהִתְוַדּוּ אֶת עֲוֹנָם, אֲבָל הוּא הִרְהוּר וַחֲרָטָה שֶׁיִּתְחָרְטוּ עַל מַעֲלָם וְיַכִּירוּ כִּי אֲשֵׁמִים הֵם.
פסוק יח:וְטַעַם וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי, פַּעַם אַחֶרֶת, כִּי בַּעֲבוּר שֶׁהִרְהֲרוּ יִשְׂרָאֵל בְּלִבָּם כִּי חָטְאוּ לֵאלֹהִים, וְעַל כִּי אֵין אֱלֹהֵיהֶם בְּקִרְבָּם מְצָאוּם הָרָעוֹת הָאֵלֶּה, הָיָה רָאוּי לְרֹב חַסְדֵי הַשֵּׁם שֶׁיַּעַזְרֵם וְיַצִּילֵם, שֶׁכְּבָר כָּפְרוּ בע"ז, וּכְעִנְיָן שֶׁאָמַר (ירמיהו ב לה) הִנְנִי נִשְׁפָּט אוֹתָךְ עַל אָמְרֵךְ לֹא חָטָאתִי. וּלְכָךְ אָמַר כִּי עַל כָּל הָרָעָה הַגְּדוֹלָה שֶׁעָשׂוּ לִבְטֹחַ בע"ז יַסְתִּיר עוֹד פָּנִים מֵהֶם, לֹא כְּמִסְתַּר פָּנִים הָרִאשׁוֹן שֶׁהִסְתִּיר פְּנֵי רַחֲמָיו וּמְצָאוּם רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת, רַק שֶׁיִּהְיוּ בְּהֶסְתֵּר פְּנֵי הַגְּאֻלָּה וְיַעַמְדוּ בְּהַבְטָחַת פְּנֵי רַחֲמָיו (ויקרא כו מד) וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים וְגוֹ', עַד שֶׁיּוֹסִיפוּ עַל הַחֲרָטָה הַנִּזְכֶּרֶת וִדּוּי גָּמוּר וּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה כְּמוֹ שֶׁנִּזְכַּר לְמַעְלָה (ל ב), וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ וְגוֹ':
פסוק יט:וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת, עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט לְמֹשֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ שְׁנֵיהֶם יְצַוֶּה שֶׁיִּכְתְּבוּהָ, כִּי רָצָה לַעֲשׂוֹת יְהוֹשֻׁעַ נְבִיאוֹ בְּחַיֵּי מֹשֶׁה, וְהִנֵּה מֹשֶׁה כְּתָבָהּ וִיהוֹשֻׁעַ עוֹמֵד עִמּוֹ וְקוֹרֵא וְרוֹאֶה, וְזֶה טַעַם וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה (דברים ל"א:כ"ב). וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לְמֹשֶׁה שֶׁהוּא הָעִקָּר, כִּי מִמֶּנּוּ יִשְׁמְעוּ וְיִלְמְדוּ, כִּי גַּם יְהוֹשֻׁעַ הָיָה מְלַמֵּד עִמּוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר בַּסּוֹף (דברים ל"ב:מ"ד) הוּא וְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן. וְטַעַם הַשִּׁירָה הַזֹּאת, הַשִּׁירָה אֲשֶׁר אַגִּיד לְךָ עַתָּה וְהִיא הַאֲזִינוּ, וְיִקְרָאֶהָ שִׁירָה כִּי יִשְׂרָאֵל יֹאמְרוּהָ תָּמִיד בְּשִׁיר וּבְזִמְרָה, וְכֵן נִכְתְּבָה כְּשִׁירָה, כִּי הַשִּׁירִים יִכְתְּבוּ בָּהֶם הֶפְסֵק בִּמְקוֹמוֹת הַנְּעִימָה:
פסוק כא:וְטַעַם כִּי יָדַעְתִּי אֶת יִצְרוֹ אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה הַיּוֹם, כְּטַעַם כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה (בראשית כב יב), שֶׁהִיא הַיְּדִיעָה בְּפֹעַל, כִּי הַיְּדִיעָה בֶּעָתִיד יְדִיעָה בְּכֹחַ, וְאִם לֹא חָטְאוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר וְלֹא נוֹדַע יִצְרוֹ בְּפֹעַל לֹא הָיָה הָגוּן שֶׁיָּעִיד בָּהֶם שִׁירָה לֵאמֹר גָּלוּי לְפָנָיו שֶׁתֶּחֶטְאוּ וְאָעִידָה בָּכֶם שֶׁתִּמָּצֶאנָה אֶתְכֶם רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת כָּזֶה וְכָזֶה, אֲבָל הָיָה הָרָאוּי שֶׁיִּתֵּן לָהֶם הַתּוֹרָה בִּידִיעָה סְתָם, אִם תֹּאבוּ וּשְׁמַעְתֶּם טוּב הָאָרֶץ תֹּאכֵלוּ וְאִם תְּמָאֲנוּ וּמְרִיתֶם חֶרֶב תְּאֻכְּלוּ, אֲבָל עַתָּה שֶׁנּוֹדַע גַּם לָהֶם יִצְרָם הָרַע וְלִבָּם הַזּוֹנֶה יַגִּיד לָהֶם כָּל הַקּוֹרוֹת אוֹתָם, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מח ד ה) מִדַּעְתִּי כִּי קָשֶׁה אָתָּה וְגִיד בַּרְזֶל עָרְפֶּךָ וּמִצְחֲךָ נְחוּשָׁה וָאַגִּיד לְךָ מֵאָז בְּטֶרֶם תָּבוֹא הִשְׁמַעְתִּיךָ:
פסוק כג:וַיְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, מוּסָב לְמַעְלָה כְּלַפֵּי שְׁכִינָה, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לָהֶם וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִמָּךְ, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על דברים ל"א:כ"ג). וְיָפֶה פֵּרֵשׁ. וְעַל דַּעַת ר"א (אבן עזרא על דברים ל"א:ט"ו), וַיְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ, מֹשֶׁה בְּמִצְוַת הַשֵּׁם, וְעַל כֵּן אָמַר אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לָהֶם. וְכֵן מָצִינוּ שֶׁאָמַר מֹשֶׁה, וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ (דברים י"א:י"ד), וְכֵן וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ (שם פסוק טו), וְכֵן לְמַעַן תֵּדְעוּ כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם (דברים כ"ט:ה'), וְכֵן יְשַׁלַּח ה' בְּךָ אֶת הַמְּאֵרָה מִפְּנֵי רֹעַ מַעֲלָלֶיךָ אֲשֶׁר עֲזַבְתָּנִי (דברים כ"ח:כ'), וּכְבָר דִּבַּרְתִּי בָּהֶם (רמב"ן על דברים ה':י"ב):
פסוק כד:וְטַעַם וַיְהִי כְּכַלּוֹת מֹשֶׁה לִכְתֹּב, כִּי מִתְּחִלָּה כָּתַב אֶת הַתּוֹרָה וַיִּתְּנָהּ אֶל הַכֹּהֲנִים כַּאֲשֶׁר נֶאֱמַר לְמַעְלָה (דברים ל"א:ט'), וְלֹא אָמַר לָהֶם אָנָה יַנִּיחוּ אוֹתָהּ, וְאַחֲרֵי כֵן נִצְטַוָּה בַּשִּׁירָה הַזֹּאת וַיִּכְתֹּב אוֹתָהּ וַיְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בּוֹ בַּיּוֹם, וְהִנֵּה הוֹסִיף אוֹתָהּ עַל הַתּוֹרָה, וַיְהִי כְּכַלּוֹת מֹשֶׁה לִכְתֹּב הַכֹּל בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה, אָז צִוָּה אֶת הַכֹּהֲנִים לָקֹחַ אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה וְשַׂמְתֶּם אֹתוֹ מִצַּד אֲרוֹן בְּרִית ה' אֱלֹהֵיכֶם, שֶׁיִּהְיֶה מֻנָּח בָּאָרוֹן מִן הַצַּד כִּי מֵעַתָּה לֹא יִגְּעוּ בּוֹ כְּלָל לְהוֹסִיף אוֹ לִגְרֹעַ. וְזֶה טַעַם וַיְהִי כְּכַלּוֹת מֹשֶׁה לִכְתֹּב וְגוֹ' עַד תֻּמָּם. וְעַל כֵּן אָמַר ר"א (אבן עזרא על דברים ל"א:א'), כִּי וְזֹאת הַבְּרָכָה מֻקְדֶּמֶת, וּמְקוֹמָהּ לְמַעְלָה כַּאֲשֶׁר נֶאֱמַר וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל. וְיִתָּכֵן כִּי אַחֲרֵי שֶׁכָּתַב הַשִּׁירָה וַיְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אִישׁ לְשִׁבְטֵיהֶם שֶׁהֱבִיאָם לְפָנָיו אֶל בֵּית הַמִּדְרָשׁ, כְּתָבָהּ בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה, וְצִוָּה אֶת הַכֹּהֲנִים לָקֹחַ אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה, לוֹמַר שֶׁגַּם הַשִּׁירָה תִּהְיֶה מֻנַּחַת בָּאָרוֹן עִם הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא מִכְּלַל הַתּוֹרָה, כִּי הִיא שָׁם לְעֵד. וְאָמַר לָהֶם שֶׁיַּקְהִילוּ אֵלָיו עוֹד כָּל זִקְנֵי הַשְּׁבָטִים וְהַשּׁוֹטְרִים, וְהָעָם יֵאָסְפוּ עִמָּהֶם, כִּי כֵן נֶאֱמַר בַּסּוֹף (דברים ל"ב:מ"ד), וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶת כָּל דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת בְּאָזְנֵי הָעָם, וְהִנֵּה עָשׂוּ הַכֹּהֲנִים כֵּן וַיַּקְהִלוּ אֵלָיו כָּל הָעָם, וְהֵעִיד בָּהֶם אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ בְּהַקְהֵל בְּאָזְנֵי הַכֹּהֲנִים וְכָל הָעָם, וְאָז אָמַר לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (שם פסוק מט), עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה, וְנִתְחַיֵּב לַעֲשׂוֹת כֵּן מִיָּד, וְעָמַד וּבֵרַךְ אוֹתָם וְזֹאת הַבְּרָכָה, וַיִּכְתֹּב אוֹתָהּ בְּסוֹף הַסֵּפֶר שֶׁנָּתַן לַכֹּהֲנִים, וְאָז עָשׂוּ הַכֹּהֲנִים מָה שֶׁצִּוָּה אוֹתָם וְנָתְנוּ הַסֵּפֶר שָׁלֵם מִצַּד אֲרוֹן הַבְּרִית. וְהִנֵּה הַכֹּל כַּסֵּדֶר הָאָמוּר בַּתּוֹרָה:
