פסוק ב:אנכי היום. מה ת"ל היום, לומר, היום מלאו ימי ושנותי, ללמדך שהקב"ה משלים שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחודש לחודש, שנאמר (פ' משפטים) את מספר ימיך אמלא .
(סוטה י"ג ב')
פסוק ב:לצאת ולבוא. כאי לצאת ולבא. אילימא לצאת ולבא ממש, והכתיב (ס"פ ברכה) לא נס ליחה, וכתיב (שם) ויעל משה מערבות מואב אל הר נבו, ותניא, שתים עשרה מעלות היו שם ופסען משה בפסיעה אחת, א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן – לצאת ולבא בדברי תורה, מלמד שנסתתמו ממנו שערי חכמה .
(סוטה י"ג ב')
פסוק ז:כי אתה תבוא. ולהלן כתיב (פ' כ"ג) כי אתה תביא , א"ר יוחנן, אמר לו משה ליהושע, אתה והזקנים שבדור, אמר לי' הקב"ה , טול מקל והך על קדקדם, דבר אחד לדור ואין שני דברים לדור .
(סנהדרין ח' א')
פסוק ט:הכהנים בני לוי. כהן קורא ראשון ואחריו לוי, מנה"מ, אמר רב מתנה, דאמר קרא ויתנה אל הכהנים בני לוי, אטו אנא לא ידענא דכהנים בני לוי הם, אלא כהן ברישא והדר לוי .
(גיטין נ"ט ב')
פסוק י:מקץ שבע שנים וגו'. כל הני סימני למה לי, צריכי, דאי כתב מקץ הו"א נמנו מהשתא ואע"פ דלא מתרמי בשמיטה כתב שמיטה, ואי כתב שמיטה הו"א בסוף שמיטה, כתב במועד, ואי כתב במועד הו"א מריש שתא, כתב בחג הסכות, ואי כתב בחג הסכות הו"א אפילו יו"ט האחרון, כתב בבוא כל ישראל – מאתחלתא דמועד .
(סוטה מ"א א')
פסוק י:שנת השמטה בחג הסכות. שנת השמטה בחג הסכות מאי עבידתה, שמינית היא , אלא לומר לך, כל תבואה שהביאה שליש בשביעית לפני ר"ה אתה נוהג בו מנהג שביעית בשמינית .
(ר"ה י"ב ב')
פסוק יא:בבוא כל ישראל. הטמא פטור מן הראיה בעזרה, דכתיב בבוא כל ישראל, הראוי לבוא עם כל ישראל מביא ושאינו ראוי לבא עם כל ישראל אינו מביא .
(ירושלמי חגיגה פ"א ה"א)
פסוק יא:את התורה הזאת. בלשון הקודש הוא קורא, שנאמר תקרא את התורה הזאת – בלשונה, אעפ"י שיש שם לועזות [רמב"ם פ"ג ה"ה מחגיגה].
פסוק יא:נגד כל ישראל. שיהיו כל ישראל שומעין .
(חגיגה ג' א')
פסוק יא:באזניהם. א"ר תנחום, חרש באזנו אחת פטור מן הראיה, שנאמר באזניהם .
(שם שם)
פסוק יב:האנשים וגו'. דרש רבי אלעזר בן עזריה, הקהל את העם האנשים והנשים והטף, אנשים באים ללמוד, נשים באות לשמוע, טף – כדי ליתן שכר למביאיהם .
(שם שם)
פסוק יב:למען ישמעו. פרט למדבר ואינו שומע שפטור מן הראיה .
(חגיגה ג' א')
פסוק יב:למען ילמדו. פרט לשומע ואינו מדבר שפטור מן הראיה .
(שם שם)
פסוק יד:הן קרבו ימיך. ת"ר, חלה חמשה ימים ומת, זו היא מיתת כל אדם, א"ר חנן, מאי קרא, דכתיב הן קרבו ימיך למות, הן – חד, שכן בלשון יוני קורין לאחת הן, קרבו תרי, ימיך תרי, הא חמשה .
(מו"ק כ"ח א')
פסוק יד:וילך משה ויהושע. תני, אותה שבת של דיו זוגי היתה, נטלה רשות מזה ונתנה לזה .
(סוטה י"ג ב')
פסוק טז:וקם. תניא, איסי בן יהודה אומר, זה אחד מן המקראות שבתורה שאין להם הכרע .
(יומא נ"ב ב')
פסוק טז:וקם וגו'. שאלו רומיים את רבי יהושע בן חנניא, מניין שהקב"ה מחיה מתים ויודע מה שעתיד להיות, אמר להו, תרווייהו מן המקרא הזה, שנאמר הנך שוכב עם אבותיך וקם העם הזה וזנה. אמרו לי', ודילמא וקם העם הזה וזנה, אמר להם, נקוטו מיהא פלגא בידייכו שיודע מה שעתיד להיות .
(סנהדרין צ' ב')
פסוק יז:והסתרתי פני מהם. אמר רב, כל שאינו בהסתר פנים אינו מהם, כל שאינו בוהיה לאכול אינו מהם .
(חגיגה ה' א')
פסוק יז:רעות רבות וצרות. מאי רעות וצרות, אמר רב, רעות שנעשו צרות זו לזו, כגון זיבורא ועקרבא .
(חגיגה ה' א')
פסוק יח:הסתר אסתיר. שאלו פפונאי לרב מתנה, רמז לאסתר מן התורה מניין, אמר להו, ואנכי הסתר אסתיר .
(חולין קל"ט ב')
פסוק יח:אסתיר פני וגו'. אמר רבא, אמר הקב"ה, אע"פ שהסתרתי פני מהם – בחלום אדבר בו .
(חגיגה ה' ב')
פסוק יח:אסתיר פני וגו'. רבי יעקב בשם רבי אחא אמר, מאי דכתיב (ישעיהו ח׳:י״ז) וחכיתי לה' המסתיר פניו מבית יעקב וקויתי לו, אין לך שעה קשה בעולם מאותה שעה שאמר הקב"ה למשה ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא, וקויתי לו – שאמר לו בסיני (פ' כ"א) כי לא תשכח מפי זרעו .
(ירושלמי סנהדרין פ"י ה"ב)
פסוק יט:כתבו לכם. אמר רבה, אעפ"י שהניחו לו אבותיו לאדם ספר תורה, מצוה לכתוב משלו, שנאמר ועתה כתבו לכם את השירה .
(סנהדרין כ"א ב')
פסוק יט:ולמדה וגו'. תניא, רבי עקיבא אומר, מניין שחייב אדם לשנות לתלמידו עד שילמדנו, שנאמר ולמדה את בני ישראל .
(עירובין נ"ד ב')
פסוק יט:שימה בפיהם. תניא, רבי עקיבא אומר, מניין שחייב אדם לשנות לתלמידיו עד שתהא סדורה בפיהם, שנאמר שימה בפיהם .
(שם שם)
פסוק יט:שימה בפיהם. אמר רב חסדא, אין התורה נקנית אלא בסימנים, שנאמר שימה בפיהם, אל תקרא שימה אלא סימנה .
(שם שם)
פסוק כ:ושבע ודשן ופנה. היינו דאמרי אינשי מלי כריסי, זני בישי .
(ברכות ל"ב א')
פסוק כא:והיה וגו'. רבי יוחנן כי מטי להאי קרא הוי בכי, והיה כי תמצאנה אותו רעות רבות וצרות, אמר, עבד שרבו ממציא לו רעות וצרות, וכי תקנה יש לו .
(חגיגה ה' א')
פסוק כא:כי לא תשכח. תניא, רבי שמעון בן יוחאי אומר, חס ושלום שתשתכח תורה בישראל שנאמר כי לא תשכח מפי זרעו, אלא מה אני מקיים (עמוס ח׳:י״ב) ישוטטו לבקש דבר ה' ולא ימצאו – שלא ימצאו הלכה ברורה ומשנה ברורה במקום אחד .
(שבת קל"ח ב')
פסוק כג:כי אתה תביא, הובא לעיל בפסוק ז'.
פסוק כד:לקח וגו'. א"ר יוחנן, תורה מגילה מגילה נתנה , ואע"פ דכתיב לקח את ספר התורה הזה – ההוא לבתר דאדבק .
(גיטין ס' א')
פסוק כד:מצד ארון. מצדו ולא בתוכו .
(ב"ב י"ד א')