פסוק א:וְזֹאת הַבְּרָכָה. צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ ״וְזֹאת״ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו בִּתְחִלַּת עִנְיָן. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת לְאֵיזֶה עִנְיָן נֶאֱמַר כָּל הַכָּתוּב, אִם לְהוֹדִיעַ הַמְּבָרֵךְ וְהַמִּתְבָּרֵךְ הֲלֹא נִכָּרִים הֵם הַדְּבָרִים בְּלֹא פָּסוּק זֶה אִם הָיָה מַתְחִיל מִפָּסוּק ״וַיֹּאמֶר״ וְגוֹ׳, וְאִם לְהוֹדִיעַ כִּי זֶה הָיָה לִפְנֵי מוֹתוֹ סָמוּךְ לְמִיתָתוֹ, מוּבָנִים הֵם הַדְּבָרִים מִמַּה שֶׁלְּפָנָיו וּלְאַחֲרָיו שֶׁסָּמוּךְ לְמִיתָתוֹ הָיוּ הַדְּבָרִים. וּמַה גַּם כִּי מַה צֹרֶךְ יֵשׁ בְּהוֹדָעַת הַזְּמַן?
פסוק א:וְנִרְאֶה שֶׁנִּתְכַּוֵּן הַכָּתוּב לְשַׁבֵּחַ אִישׁ הָאֱלֹהִים מַה גָּדְלוּ מַעֲשָׂיו. הִנֵּה בַּפָּרָשָׁה הַקּוֹדֶמֶת לָזֶה סָמוּךְ לְמַאֲמַר ״וְזֹאת הַבְּרָכָה״ מִלְּפָנֶיהָ, אָמַר הַכָּתוּב הֶחְלֵט הַגְּזֵרָה עַל מֹשֶׁה לָמוּת בְּאָמְרוֹ (דברים לב:מט) ״עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים וְגוֹ׳ וּמֻת וְגוֹ׳ עַל אֲשֶׁר״ וְגוֹ׳, וְאִם כֵּן יֹאמַר הָאוֹמֵר כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ טִינָא הָיָה בְּלִבּוֹ עַל מִיתָתוֹ אֲשֶׁר הָיָה לָהּ סִבָּה עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אַחַר שֶׁרָץ אַחֲרֵיהֶם כְּסוּס (מדרש תנחומא) גָּרְמוּ לוֹ מִיתָה בְּחוּץ לָאָרֶץ וּמְנָעוּהוּ מֵעֲבוֹר לָאָרֶץ אֲשֶׁר נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשׁוֹ לָהּ. וְטֶבַע אֱנוֹשׁ יַרְחִיק הַסּוֹבֵב רַע, וַהֲגַם שֶׁיָּדוּעַ הוּא הַצַּדִּיק לְסַבְלָן אַחַר הַיְּכֹלֶת, זֶה יוֹעִיל שֶׁלֹּא לִשְׂנֹא אוֹתָם, אֲבָל קֻרְבַת הַלֵּב הִיא נִמְנַעַת עַל כָּל פָּנִים. לָזֶה בָּא דְּבַר ה׳ בְּתוֹרָתוֹ וְהֵעִיד עַל הַצַּדִּיק וְאָמַר כִּי מִלְּבַד שֶׁלֹּא שָׂנֵא אוֹתָם וְלֹא הִרְחִיקָם מִלִּבּוֹ, עוֹד לוֹ ״זֹאת הַבְּרָכָה״ וְגוֹ׳. וְלָזֶה אָמַר ״וְזֹאת״ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו לְהָעִיר גֶּדֶר הַקּוֹדֵם שֶׁיִּסְתּוֹבֵב מֵהַמַּאֲמָר הַסָּמוּךְ, וְהָבֵן.
פסוק א:וְגָמַר אוֹמֶר ״לִפְנֵי מוֹתוֹ״, פֵּרוּשׁ סָמוּךְ לְמִיתָתוֹ, לְהָעִיד עוֹד עַל הַפְלָגַת צִדְקוּתוֹ, דַּהֲגַם דִּזְמַן הַהֶרְגֵּשׁ שֶׁהוּא פֶּרֶק הַנְּסִיעָה שֶׁהַדָּבָר יְחַיֵּב לִשְׂנֹא, אַף עַל פִּי כֵן בֵּרַךְ אוֹתָם, וְהֵעִיד הַכָּתוּב עַל הַבְּרָכָה הֱיוֹתָהּ מְעֻלָּה וּשְׁלֵמָה בְּכָל לִבּוֹ בְּמַה שֶׁכָּתַב וָא״ו בִּתְחִלַּת תֵּבָה לְהָעִיר עַל מַה רַב גָּדְלָהּ.
פסוק א:עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ ״וְזֹאת״ וְגוֹ׳, לֶהֱיוֹת שֶׁקָּדְמוּ בְּרָכוֹת אֲחֵרִים – אַבְרָהָם בֵּרַךְ אֶת יִצְחָק, וְיִצְחָק לְיַעֲקֹב, וְיַעֲקֹב לְבָנָיו, וְכֻלָּן נִתְקַבְּצוּ לְרֹאשׁ יִשְׂרָאֵל. לָזֶה כְּשֶׁבָּא מֹשֶׁה לְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל דִּקְדֵּק בִּדְבָרָיו כִּי בִּרְכָתוֹ הִיא תּוֹסֶפֶת עַל הָרִאשׁוֹנִים, עַל דֶּרֶךְ שֶׁפֵּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי) בְּפָסוּק (דברים א:יא) ״ה׳ אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם יֹסֵף וְגוֹ׳ וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם״ וְגוֹ׳, שֶׁהַכַּוָּנָה זוֹ הִיא מִשֶּׁלִּי וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם וְגוֹ׳, הֲרֵי שֶׁמַּקְפִּיד לְדַקְדֵּק אֲשֶׁר הוּא מוֹסִיף לְבָרֵךְ, וּכְמוֹ כֵן הֵעִיד כָּאן כִּי בִּרְכָתוֹ הִיא תּוֹסֶפֶת עַל בִּרְכוֹת הָרִאשׁוֹנִים, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּמַאֲמַר ״וְזֹאת״.
פסוק א:וְאָמְרוֹ ״הַבְּרָכָה״ בְּה״א, מְעִידָה הַתּוֹרָה שֶׁהִיא הַמְּעֻלָּה וְהַמְּשֻׁבַּחַת יוֹתֵר מִכֻּלָּן, וְגָמַר הַכָּתוּב לוֹמַר הַדְּבָרִים שֶׁבָּהֶם תִּתְעַלֶּה עַל כָּל בְּרָכָה.
פסוק א:הָא׳) ״אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה״, וְיָדוּעַ הוּא מַעֲלָתוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתַב אֱלֹהֵי עוֹלָם בְּהוֹכִיחוֹ אַהֲרֹן וּמִרְיָם (במדבר יב:ז), וְשָׁם פֵּרַשְׁתִּי.
פסוק א:ב׳) ״אִישׁ הָאֱלֹהִים״ – צֵא וּלְמַד מֶה עָצְמוּ רַזַ״ל (מדרש תנחומא ב) לִדְרֹשׁ בְּתֵבָה זוֹ, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לוֹמַר שֶׁהוּא עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (רות א:ג) ״אִישׁ נָעֳמִי״, וְהַכַּוָּנָה שֶׁמֹּשֶׁה הָיָה גּוֹזֵר וְה׳ מְקַיֵּם, וְהָבֵן. וְעַיֵּן מַה שֶׁנְּפָרֵשׁ בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא בְּסָמוּךְ:
פסוק א:ג׳) ״אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, שֶׁהֵם כְּלִי מוּכָן לְקַבֵּל הַבְּרָכוֹת מַה שֶׁלֹּא הָיָה עַד עַתָּה, וְצֵא וּלְמַד שֶׁלֹּא שָׁרְתָה שְׁכִינָה בִּכְלָלוּתָם אֶלָּא עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי נִתְקַבְּצוּ כֹּחוֹת הַקְּדוּשָּׁה שֶׁהֵם בְּמִסְפַּר שִׁשִּׁים רִבּוֹא. וְאָמְרוֹ ״אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר ״בְּנֵי״, אוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְצָרֵף עִמָּהֶם הַנֶּעֱלָמָה מֵעֵינֵי כָּל חַי שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה, שֶׁהִיא עִם יִשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ בְּצָרָה, דִּכְתִיב (תהלים צא:טו) ״עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה״. וִידִיעַת הַהֲפָכִים שָׁוָה, שֶׁנִּתְכַּוֵּן מֹשֶׁה שֶׁהוּא הַשּׁוֹשְׁבִין לְבָרְכָהּ עִמָּהֶם.
פסוק א:ד׳) ״לִפְנֵי מוֹתוֹ״, כִּי הֲגַם שֶׁגָּדוֹל עֵרֶךְ מֹשֶׁה, תּוֹסֵף רוּחוֹ וְכֹחוֹ בְּעֵת אֲשֶׁר יַגִּיעַ הָעֵת אֲשֶׁר יֵאָסֵף אֶל עַמָּיו, וּלְצַד הָאַרְבָּעָה טְעָמִים הִגְדִּילָהּ ה׳ וְיִחֲדָהּ לְמַעְלָה מִכּוּלָּם בְּאָמְרוֹ ״וְזֹאת הַבְּרָכָה״.
פסוק א:עוֹד יִרְמֹז בְּאָמְרוֹ ״וְזֹאת״ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט שמעוני, ספרי כאן) שֶׁלֹּא זָכָה מֹשֶׁה שֶׁיִּקָּרֵא אִישׁ הָאֱלֹהִים עַד שֶׁבֵּרַךְ אֶת יִשְׂרָאֵל, וְהוּא מַה שֶׁהֵעִיר בְּאָמְרוֹ ״וְזֹאת״, פֵּרוּשׁ, מִלְּבַד כָּל אֲשֶׁר פָּעַל וְעָשָׂה מֵהַיּוֹשֶׁר, כְּשֶׁהוֹסִיף זֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בָּזֶה נִקְרָא אִישׁ הָאֱלֹהִים.
פסוק א:אִישׁ הָאֱלֹהִים. יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ערכין יז.) וְזֶה לְשׁוֹנָם: אִם יָבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֵישֵׁב בְּדִין עִם אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב אֵינָם יְכוֹלִים לַעֲמֹד בְּפָנָיו, עַד כָּאן. הָא לָמַדְתָּ כִּי מַה שֶׁמּוֹעִילִים הַצַּדִּיקִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם וּבְהִתְעַצְּמוּתָם בָּעוֹלָם הַזֶּה אֵינוֹ אֶלָּא לִזְכּוֹת מִכֹּחַ הָרַחֲמִים אֲבָל בְּדִין לֹא, וּכְמַאֲמַר דָּוִד (תהלים קמג:ב): ״וְאַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט אֶת עַבְדֶּךָ כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָּל חָי״, פֵּרוּשׁ כָּל צַדִּיק שֶׁיִּקָּרֵא חַי. וְכָאן הוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי צַדִּיק זֶה נִתְעַצֵּם וּפָעַל הַטּוֹב אֲפִלּוּ בְּעֵרֶךְ בְּחִינַת הַדִּין הָרָמוּז בֶּ״אֱלֹהִים״, וְהוּא אָמְרוֹ ״אִישׁ הָאֱלֹהִים״, וְאִם יָבוֹא ה׳ לַעֲמֹד עִמּוֹ בְּדִין – יוּכַל, כִּי הִפְלִיא לַעֲשׂוֹת הַטּוֹב וְהַיָּשָׁר.
פסוק א:עוֹד נִתְכַּוֵּן בְּמַאֲמָר זֶה לְהָעִיד עָלָיו כִּי כָּל הִתְעַצְּמוֹ בַּמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת הַיְּדוּעוֹת לוֹ לֹא הָיוּ אֶלָּא לְצַד יִרְאָתוֹ מֵאֱלֹהָיו, לֹא שֶׁהָיָה טִבְעוֹ מְסַיְּעוֹ אֶל הַדָּבָר, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא כב:) שָׁאוּל בְּאַחַת וְלֹא עָלְתָה לוֹ וְדָוִד וְכוּ׳, כִּי שָׁאוּל הָיָה מִטִּבְעוֹ מָזוּג וְלֹא הָיָה חַם וּמָהִיר לִטְעוֹת, וְלָזֶה בְּאַחַת שֶׁשָּׁגַג יָצְתָה מִמֶּנּוּ הַמְּלוּכָה לְפִי טִבְעוֹ. מְשַׁעֲרִים בְּנֵי עֶלְיוֹן שֶׁאִם הָיָה כְּטִבְעוֹ שֶׁל דָּוִד אַדְמוֹנִי הָיָה עוֹשֶׂה כְּדָוִד עֶשֶׂר יָדוֹת. וְהֵן הָאִישׁ מֹשֶׁה יֵשׁ מָקוֹם לַחְשֹׁב שֶׁהָיָה עָנָיו מִטִּבְעוֹ וְהָיָה בְּכֻלָּן [סַבְלָן] מִטִּבְעוֹ, לָזֶה הֵעִידָה הַתּוֹרָה עָלָיו שֶׁכָּל הִתְעַצְּמוּתוֹ וְתִגְבָּרְתּוֹ הָרָמוּז בְּתֵבַת ״אִישׁ״ הָיָה לְצַד הָאֱלֹהִים הָיָה יָרֵא, וְהוּא אָמְרוֹ ״אִישׁ הָאֱלֹהִים״.
פסוק א:עוֹד יִרְמֹז עַל זֶה הַדֶּרֶךְ ״אִישׁ הָאֱלֹהִים״ – שֶׁלֹּא קָם וְלֹא יָקוּם כְּמוֹתוֹ. וְנִתְכַּוֵּן הַכָּתוּב בִּסְמִיכוּת ״אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ לְמַאֲמַר ״אִישׁ הָאֱלֹהִים״ לְהַגִּיד שֶׁמַּדְרֵגָה זוֹ הִשִּׂיגָהּ עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, פֵּרוּשׁ, בְּאֶמְצָעוּת מַה שֶׁטָּרַח בָּהֶם וּמַה שֶׁסָּבַל מֵהֶם וְהַמִּסְתַּעֵף מֵאֶמְצָעוּת הַנְהָגָתוֹ הַטּוֹבָה עִמָּהֶם הִשִּׂיג מַדְרֵגָה זוֹ לִקָּרֵא אִישׁ הָאֱלֹהִים.
פסוק ב:וַיֹּאמַר ה׳ מִסִּינַי בָּא וְגוֹ׳. רַזַ״ל אָמְרוּ (ספרי): יָצָא לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל מִסִּינַי, וְזָרַח מִשֵּׂעִיר – שֶׁפָּתַח לִבְנֵי עֵשָׂו לִתֵּן לָהֶם הַתּוֹרָה, הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן – שֶׁהָלַךְ גַּם כֵּן לְיִשְׁמָעֵאל. וְקָשֶׁה לָמָּה הִתְחִיל בַּמְּאוּחָר שֶׁהוּא ״מִסִּינַי בָּא״ שֶׁזֶּה הָיָה אַחַר שֶׁפָּתַח לְשֵׂעִיר וּלְפָארָן וְלֹא קִבְּלוּ, וְיָצָא לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁרָצָה לִתְּנָהּ לָהֶם. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה שִׁנָּה לְדַבֵּר בִּשְׁלֹשָׁה לְשׁוֹנוֹת: ״בָּא״, ״זָרַח״, ״הוֹפִיעַ״, וְהָיָה לוֹ לְכָלְלָם יַחַד עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״מִסִּינַי בָּא וּמִשֵּׂעִיר וּמִפָּארָן״. עוֹד לָמָּה בְּסִינַי הִקְדִּים זִכְרוֹן הַמָּקוֹם וְאַחַר כָּךְ מַה שֶׁהָיָה מִמֶּנּוּ, וּבְפָארָן וְשֵׂעִיר הִקְדִּים הַבָּא וְאַחַר כָּךְ הַמָּקוֹם?
פסוק ב:אָכֵן יִתְבָּאֵר הָעִנְיָן בְּהָעִיר אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לָמָּה לֹא זָכוּ הָאָבוֹת, וּבִפְרָט יַעֲקֹב שֶׁהָיְתָה מִטָּתוֹ שְׁלֵמָה, לָתֵת לָהֶם ה׳ תּוֹרָתוֹ, וְאָמְרוּ (בראשית רבה ע,ט-יד) שֶׁהַטַּעַם הוּא לְפִי שֶׁאֵין שְׁכִינָה שׁוֹרָה עַל פָּחוֹת מִשִּׁשִּׁים רִבּוֹא, וּנְתִינַת הַתּוֹרָה צְרִיכָה הָיְתָה הַשְׁרָאַת שְׁכִינָה, כְּמוֹ שֶׁכֵּן מָצִינוּ (שמות יט:כ) ״וַיֵּרֶד ה׳ עַל הַר סִינַי״.
פסוק ב:וְהִנֵּה יֹאמַר הָאוֹמֵר: הֲלֹא מָצִינוּ שֶׁאֲפִלּוּ שְׁנַיִם שֶׁיּוֹשְׁבִים וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, אָמְרוּ בַּמִּשְׁנָה (אבות ג:ב) שְׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵּינֵיהֶם. לָזֶה אָמְרוּ קַדְמוֹנֵינוּ יוֹדְעֵי דַעַת כִּי מַה שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים שֶׁצָּרִיךְ שִׁשִּׁים רִבּוֹא הוּא עַל הַשְׁרָאַת כְּלָלוּת הַשְּׁכִינָה, וּמַה שֶׁזּוֹכִים עֲשָׂרָה שֶׁיּוֹשְׁבִים וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה אוֹ שְׁנַיִם הוּא עַל אוֹת אַחַת שֶׁמֵּאִיר מִמֶּנָּה הַמּוֹפִיעַ בְּמִי שֶׁיִּתְעוֹרֵר לְהִדָּבֵק בַּקְּדֻשָּׁה, כָּל אֶחָד כְּפִי כֹּחוֹ, וְאֵין דּוֹמֶה הֶאָרַת שְׁנַיִם לִשְׁלֹשָׁה וּשְׁלֹשָׁה לְאַרְבָּעָה, אֲבָל כְּלָלוּת הַשְּׁכִינָה אֵינָהּ שׁוֹרָה אֶלָּא עַל שִׁשִּׁים רִבּוֹא מִיִּשְׂרָאֵל.
פסוק ב:וְהוּא מַאֲמַר הַכָּתוּב ״ה׳״ – פֵּרוּשׁ, כְּלָלוּת הַשְּׁכִינָה, ״מִסִּינַי בָּא״ לְהַקְבִּיל יִשְׂרָאֵל, וּבְצֵאת הַשְּׁכִינָה לְהַקְבִּיל עַם נִבְחָר, עִם יְצִיאָתָהּ יָצְאוּ שְׁנֵי אוֹרוֹת וּבָאוּ, אֶחָד דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר וְאֶחָד דֶּרֶךְ הַר פָּארָן לְיִשְׂרָאֵל שֶׁעָבְרוּ דֶּרֶךְ שָׁם לְסִבָּה יְדוּעָה. וְלָזֶה הִקְדִּים ״מִסִּינַי בָּא״ שֶׁהִיא בִּיאַת כְּלָלוּת הַשְּׁכִינָה, וְאַחַר כָּךְ הוֹדִיעַ חֶלְקֵי אוֹרָהּ שֶׁבָּאוּ דֶּרֶךְ מְקוֹמוֹת הַלָּז. וְדִקְדֵּק לוֹמַר ״זָרַח״ וְ״הוֹפִיעַ״ לְהָעִיר שֶׁלֹּא הָלַךְ דֶּרֶךְ שָׁם אֶלָּא זְרִיחָה אַחַת וְהוֹפָעָה אַחַת מִמֶּנּוּ. וּלְשׁוֹן הוֹפָעָה יֵאָמֵר עַל חֵלֶק מוּעָט מֵהַקְּדֻשָּׁה, כְּדֶרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכות כג:) ״הוֹפִיעָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ בְּמִדְרָשֵׁנוּ״, שֶׁהוּא גֶּדֶר קָטָן שֶׁבִּבְחִינַת הַשְׁרָאַת אוֹר הַשְּׁכִינָה. וְיִחֵס לִבְנֵי שֵׂעִיר גֶּדֶר גָּדוֹל מִגֶּדֶר שֶׁל יִשְׁמָעֵאל כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, כִּי הוּא לְמַעְלָה מִיִּשְׁמָעֵאל.
פסוק ב:וּבָזֶה נִתְיַשְּׁבוּ כָּל הַדִּקְדּוּקִים. גַּם מַה שֶׁהִקְדִּים זִכְרוֹן סִינַי לַבִּיאָה וּבְשֵׂעִיר וּבְפָארָן הִקְדִּים לִזְרִיחָה וְהוֹפָעָה, כִּי בִּמְקוֹם זִכְרוֹן ה׳ הוּא מַאֲמַר הוֹפִיעַ וְזָרַח, וְהָבֵן. וְהַכַּוָּנָה בְּכָל הַמַּאֲמָר לְהָעִיר מַעֲלָתָם לְהַרְבּוֹת בְּבִרְכָתָם כִּי רְאוּיִים הֵם לִבְרָכָה, וְזֶה מִדֶּרֶךְ הָרוֹצֶה לְבָרֵךְ בְּכָל לִבּוֹ לְעוֹרֵר הַדְּבָרִים לְהַלְהִיב הַלֵּב לְבָרֵךְ בְּכָל לִבּוֹ. וְכֵן תִּמְצָא שֶׁעָשָׂה יִצְחָק כְּשֶׁרָצָה לְבָרֵךְ יַעֲקֹב, הָיָה מְקָרְבוֹ אֵלָיו וְאָמַר לוֹ (בראשית כז:כו) ״גְּשָׁה נָּא וּשְׁקָה לִּי בְּנִי״, וְזֶה מִדְּבָרִים הַמְּעוֹרְרִים.
פסוק ב:וְעַיֵּין מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת וַיְחִי בְּפָסוּק (בראשית מח:ח) ״מִי אֵלֶּה״ בְּאֶחָד מִן הַדְּרָכִים, וּכְמוֹ כֵן הָאָדוֹן מֹשֶׁה בָּחַר לוֹ לְעוֹרֵר אַהֲבַת לִבּוֹ אֲלֵיהֶם מִמַּה שֶׁה׳ אֲהָבָם וְהֶעֱלָה אוֹתָם, וְנַפְשׁוֹ הַקְּדוֹשָׁה תִּתְלַהֵב לֶאֱהוֹב אֲהוּבֵי עֶלְיוֹן, וְזֶה אֶחָד מִשְּׁלֵמוּת אַהֲבָתוֹ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
פסוק ב:וְאָתָה מֵרִבְבוֹת קֹדֶשׁ. הָרִאשׁוֹנִים (רש״י בשם ספרי) אָמְרוּ שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁהֵבִיא עִמּוֹ חֵלֶק מֵרִבְבוֹת וְלֹא כָּל וְלֹא רוֹב, לְהוֹדִיעַ עַנְוָתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּלְדִבְרֵיהֶם יְפָרְשׁוּ תֵּבַת ״וְאָתָה״ בִּמְקוֹם ״וְהֵבִיא״, וְאֵין זֶה פְּשַׁט הַתֵּבָה. וְאִם יְפָרְשׁוּ ״וְאָתָה״ הוּא וּבָא, אֵין מְפֹרָשׁ אִם הֵבִיא אֲפִלּוּ קְצָתָם. וְאוּלַי שֶׁסּוֹבְרִים שֶׁהֲבָאַת הַמִּקְצָת אֵין הַכָּתוּב צָרִיךְ לְאָמְרוֹ, וּמַה שֶׁלָּמַדְנוּ מִן הַכָּתוּב הוּא שֶׁלֹּא הֵבִיא עִמּוֹ הָרִבְבוֹת קֹדֶשׁ וְהִנִּיחָם שָׁם.
פסוק ב:וְחוּץ מִדַּרְכָּם נִרְאֶה שֶׁהַכַּוָּנָה הוּא לְהָעִיר מַעֲלָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כִּי הִנִּיחַ ה׳ צְבָא מַעְלָה רִבְבוֹת קֹדֶשׁ וּבָא אֵצֶל יִשְׂרָאֵל, וּפֵרוּשׁ ״וְאָתָה״ בָּא בְּהֶחְלֵט מֵהֶם וְעָשָׂה בִּמְקוֹמָם עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ, וְכֵן הָיָה שֶׁשָּׁם בְּסִינַי צִוָּה לְיִשְׂרָאֵל (שמות כה:ח) ״וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם״ וְעָזַב עֶלְיוֹנִים, וְתִמְצָא בְּסֵפֶר הַזֹּהַר (תרומה קמ:) כַּמָּה נִצְטַעֲרוּ צְבָא הַשָּׁמַיִם כְּשֶׁקָּבַע ה׳ דִּירַת שְׁכִינָתוֹ בַּתַּחְתּוֹנִים אֲשֶׁר בָּחַר לוֹ:
פסוק ב:מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ. פֵּרוּשׁ, טַעַם שֶׁבָּחַר ה׳ לִשְׁכּוֹן שָׁמָּה בַּתַּחְתּוֹנִים ״וְאָתָה מֵרִבְבוֹת קֹדֶשׁ״, לְפִי שֶׁ״מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ״, וְהוּא עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה לג.) בְּפָסוּק ״וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה״ מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהִשִּׂיא בִּתּוֹ וְכוּ׳, אָמַר הַמֶּלֶךְ קְחִי גַּם אוֹתִי עִמָּהּ, וְהוּא הַטַּעַם שֶׁנָּתַן כָּאן לִ״וְאָתָה מֵרִבְבוֹת״ מִטַּעַם ״מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ״, פֵּרוּשׁ לְיִשְׂרָאֵל.
פסוק ב:וְאָמְרוֹ ״אֵשׁ דָּת״ וְלֹא אָמַר ״דָּת אֵשׁ״, לְהַסְמִיךְ תֵּיבַת ״אֵשׁ״ לְתֵיבַת ״מִימִינוֹ״ לְהָעִיר שֶׁנִּתְּנָה הַתּוֹרָה מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל (ספרי כאן), וְהוּא אָמְרוֹ ״מִימִינוֹ״ – זֶה יָמִין, ״אֵשׁ״ – זֶה שְׂמֹאל שֶׁהוּא גְּבוּרָה הָרְמוּזָה בִּבְחִינַת הָאֵשׁ, מִשְּׁנֵיהֶם ״דָּת לָמוֹ״. וְהוּא סוֹד (דברים רבה ג,יב, תנחומא יתרו טז) אֵשׁ לְבָנָה עַל גַּבֵּי שְׁחוֹרָה, וְהוּא סוֹד קְרִיאַת הַתּוֹרָה תּוּשִׁיָּה (יבמות סב., ילקוט שמעוני רמז כג) מִצַּד הַגְּבוּרָה וְנוֹתֶנֶת עֹז וּמֶמְשָׁלָה מִצַּד הַחֶסֶד.
פסוק ג:אַף חוֹבֵב עַמִּים וְגוֹ׳ רַזַ״ל אָמְרוּ (בבא בתרא ח.) אַף שֶׁחִבֵּב ה׳ הָעַמִּים וְהִגְלָה יִשְׂרָאֵל בֵּינֵיהֶם, אַף עַל פִּי כֵן ״כָּל קְדוֹשָׁיו בְּיָדֶךָ וְהֵם״ וְגוֹ׳ שֶׁאֵין עַל לוֹמְדֵי תּוֹרָה מִנְדָּה בְלוֹ וַהֲלָךְ. וְנִרְאֶה שֶׁיְּכַוֵּן הַכָּתוּב לָתֵת טַעַם לַהֲלִיכָתוֹ לְשֵׂעִיר וּלְפָארָן, שֶׁהוּא לַחֲרוֹת בָּהֶם אַף ה׳ בְּיוֹם הַדִּין כְּשֶׁיֹּאמְרוּ ״לֹא הוֹדַעְתָּנוּ אוֹתָהּ״, לָזֶה קָדַם לָהֶם הַסִּבָּה וְאָמַר לָהֶם ״אַתֶּם רוֹצִים לְקַבֵּל הַתּוֹרָה?״. וְשִׁעוּר הַכָּתוּב הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: אַף הוּא מַה שֶׁחוֹבֵב עַמִּים שֶׁהָלַךְ לְהַזְמִינָם לַתּוֹרָה.
פסוק ג:וְאָמְרוֹ ״כָּל קְדֹשָׁיו״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט שמעוני סוף פרשת קדושים) בְּפָסוּק ״וָאַבְדִּיל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים״ (ויקרא כ:כו), אִלּוּ אָמַר ״וָאַבְדִּיל אֶת הָעַמִּים מִכֶּם״ לֹא הָיְתָה תְּקוּמָה לָאוּמּוֹת, וּמֵאָמְרוֹ ״וָאַבְדִּיל אֶתְכֶם״ וְגוֹ׳, מִכָּאן שֶׁאִם יָבוֹאוּ מֵהָעַמִּים לְהִתְגַּיֵּר הִנֵּה הֵם מְקֻבָּלִים כְּאֶחָד יִשְׂרְאֵלִי, וְהוּא אָמְרוֹ ״כָּל קְדֹשָׁיו״ פֵּרוּשׁ מַעֲלָה זוֹ עוֹדֶנָּה לָהֶם, פֵּרוּשׁ, לְהִתְגַּיֵּר, שֶׁהַבָּא לְהִתְקַדֵּשׁ מֵהֶם ״בְּיָדֶךָ״, פֵּרוּשׁ, הוּא נִכְנָס וּמְקֻבָּל תַּחַת כְּנָפֶיךָ (יבמות מז.).
פסוק ג:אוֹ תִּהְיֶה כַּוָּנַת הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: ״אַף חֹבֵב״ – פֵּרוּשׁ חִבָּה אַחַת נִשְׁאֲרָה לָעַמִּים, וְהוּא שֶׁכָּל קְדוֹשָׁיו בְּיָדֶךָ כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי. וְאָמְרוֹ ״וְהֵם״ – פֵּרוּשׁ עַם יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּהֶם הוּא כָּל עִקַּר הַמַּאֲמָר, יֵשׁ לָהֶם הֶפְרֵשׁ לְהִתְגַּדֵּר עַל קְדוֹשָׁיו שֶׁל הַבָּאִים מִן שְׁאָר הַגּוֹיִם, שֶׁיִּשְׂרָאֵל ״תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ״, פֵּרוּשׁ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יבמות קג:) יִשְׂרָאֵל שֶׁעָמְדוּ עַל הַר סִינַי פָּסְקָה זוֹהֲמָתָם, וְזֶה הָיָה מִצַּד מַה שֶׁתֻּכּוּ – פֵּרוּשׁ נִתְמָרְקוּ עַל יְדֵי כֹּחַ הַדִּבּוּר הַמֻּפְלָא שֶׁשָּׁמְעוּ דִּבְרֵי הָאֱלֹהִים, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת פח:) שֶׁיָּצְאָה נִשְׁמָתָם כָּרָמוּז בַּפָּסוּק (שיר השירים ה:ו) ״נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ״, וּבָזֶה פָּסְקָה זוֹהֲמָתָם, מַה שֶׁאֵין כֵּן הַגֵּרִים שֶׁהֲגַם שֶׁיִּתְקַבְּלוּ כְּאֶחָד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לֹא פָּסְקָה זוֹהֲמָא מֵהֶם כַּיָּדוּעַ מִדִּבְרֵיהֶם (זוהר ח״ג יד:).
פסוק ג:וְגָמַר אוֹמֶר ״יִשָּׂא מִדַּבְּרוֹתֶיךָ״, פֵּרוּשׁ לְשׁוֹן מֶמְשָׁלָה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (תהלים מז:ד) ״יַדְבֵּר עַמִּים תַּחְתֵּינוּ״, הַכַּוָּנָה בָּזֶה שֶׁאֵין נוֹתְנִים שׁוּם מֶמְשָׁלָה עַל יִשְׂרָאֵל אֶלָּא לְמִי שֶׁהוּא מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל וְלֹא מִמִּשְׁפַּחַת הַגֵּרִים, וּכְמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יבמות מה:) מִפָּסוּק (דברים יז:טו) ״שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ״ – כָּל מְשִׂימוֹת שֶׁתָּשִׂים עָלֶיךָ לֹא יִהְיוּ אֶלָּא מִקֶּרֶב אַחֶיךָ, וְצֵא וּלְמַד מִבָּרַיְתָא (סוטה מא.) שֶׁל אַגְרִיפַּס הַמֶּלֶךְ כְּשֶׁקָּרָא בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת וְכָל הָעִנְיָן, וְהוּא אָמְרוֹ ״יִשָּׂא מִדַּבְּרוֹתֶיךָ״ פֵּרוּשׁ כָּל שֶׁהוּא מִזֶּרַע עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הוּא יָכוֹל לְהִתְרוֹמֵם בִּגְדוּלּוֹת שֶׁיֶּשְׁנָם עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, וְאָמְרוֹ ״יִשָּׂא״ לְשׁוֹן יָחִיד כְּאָמְרָם (סנהדרין ח.) דַּבָּר אֶחָד לַדּוֹר וְלֹא שְׁנֵי דַּבָּרִים.
פסוק ג:עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ ״יִשָּׂא מִדַּבְּרוֹתֶיךָ״ שֶׁהוּא טַעַם ״תֻּכּוּ״, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת פח.) שֶׁכָּפָה הַשֵּׁם עֲלֵיהֶם הָהָר כְּגִיגִית לְקַבֵּל הַתּוֹרָה, וּבִימֵי הָמָן בִּטְּלוּ טַעֲנַת מוֹדָעָא רַבָּא וְקִיְּמוּ מֵרְצוֹנָם מַה שֶׁקִּבְּלוּ בְּאוֹנֶס, וּפֵרַשְׁתִּי הַדָּבָר בִּמְקוֹמוֹ (שמות יט:ה), כִּי מַה שֶׁמֵּאֲנוּ לְקַבֵּל הַתּוֹרָה עַד שֶׁהֻצְרַךְ לַהֲפוֹךְ עֲלֵיהֶם הָהָר הָיָה עַל גְּזֵרַת חֲכָמִים וְדִבְרֵיהֶם וְתַקָּנוֹתֵיהֶם אֲשֶׁר רָבוּ שֶׁעָשׂוּ לְהַזְהִיר יִשְׂרָאֵל וּלְהַעֲמִידָם בְּמָקוֹם הַמִּשְׁתַּמֵּר מִלַּעֲבוֹר עַל דִּבְרֵי הַשֵּׁם, וְהוּא אָמְרוֹ ״תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ״ כְּדֵי שֶׁיִּשָּׂא מִדַּבְּרוֹתֶיךָ חֵלֶק מֵהַדִּבְּרוֹת שֶׁלֹּא רָצוּ לְקַבֵּל, כִּי עַל כְּלָלוּת הַתּוֹרָה כָּתוּב יוֹשֶׁר (שמות כד:ז) ״כָּל אֲשֶׁר דִּבֶּר הַשֵּׁם נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע״, אֶלָּא עַל חֵלֶק מֵהַדִּבְּרוֹת שֶׁצִּוָּה עֲלֵיהֶם לְקַבֵּל תּוֹרַת חָכָם עַל זֶה ״תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ״ שֶׁהוּא הַר סִינַי שֶׁעָמַד הַשֵּׁם עָלָיו וְאוֹתוֹ כָּפָה הַשֵּׁם עֲלֵיהֶם כְּגִיגִית.
פסוק ג:אוֹ תִּתְפָּרֵשׁ ״מִדַּבְּרוֹתֶיךָ״ לְשׁוֹן הַנְהָגָה, פֵּרוּשׁ תּוֹרוֹת הַמַּנְהִיגִים אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם הֵם הַמְּחַדְּשִׁים תַּקָּנוֹת וּגְזֵרוֹת וּגְדָרִים וּסְיָגִים, וּבִימֵי מָרְדְּכַי כְּשֶׁרָאוּ אֲשֶׁר יַפְלִיא צַדִּיק עֲשׂוֹת קִבְּלוּ תּוֹרַת חָכָם מְקוֹר חַיִּים.
פסוק ג:עוֹד יִרְצֶה אָמְרוֹ ״יִשָּׂא מִדַּבְּרוֹתֶיךָ״ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שיר השירים רבה א:ב) שֶׁכָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁהָיָה יוֹצֵא מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה מְדַבֵּר עִם כָּל אִישׁ וָאִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל וְאָמַר לוֹ: ״אַתָּה מְקַבְּלֵנִי עָלֶיךָ?״ וְהוּא אָמַר לוֹ: ״הֵן״. הָיָה נוֹשְׁקוֹ וְכוּ׳ וְעוֹלֶה וּמִתְעַטֵּר לְרֹאשׁוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְהֵם תֻּכּוּ וְגוֹ׳ יִשָּׂא״ – כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם מִדַּבְּרוֹתֶיךָ עַל רֹאשׁוֹ. וְדִקְדֵּק לוֹמַר ״מִדַּבְּרוֹתֶיךָ״ וְלֹא אָמַר ״דִּבְּרוֹתֶיךָ״, לְפִי שֶׁהַדְּבָרִים עַצְמָם הָיוּ מְדַבְּרִים לָהֶם וְאוֹמֵר לְכָל אֶחָד: אַתָּה מְקַבְּלֵנִי וְכוּ׳ כָּאָמוּר.
פסוק ג:וְאָמְרוֹ יִשָּׂא – לֶעָתִיד, לְפִי שֶׁאַחַר מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל נִקְלְפוּ מֵהֶם הָעֲטָרוֹת הָהֵם שֶׁנָּשְׂאוּ עַל רֹאשָׁם, שֶׁהֵם הַמְדַבְּרִים אוֹתָם, וְהוֹרִידוּ עֶדְיָם בְּהַר חוֹרֵב (שמות לג:ה), וְזָכָה בָּהֶם מֹשֶׁה (שבת פח.), כְּאָמְרָם (חגיגה טו.) זָכָה נוֹטֵל חֶלְקוֹ וְחֵלֶק חֲבֵרוֹ בְּגַן עֵדֶן, וְהוּא סוֹד אָמְרוֹ (שמות לג:ח) ״וְהִבִּיטוּ אַחֲרֵי מֹשֶׁה״ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין קי.) שֶׁחֲשָׁדוּהוּ בְּאֵשֶׁת אִישׁ, פֵּרוּשׁ – הִיא הַתּוֹרָה הַמְאוֹרָסָה לְיִשְׂרָאֵל שֶׁנָּטַל מֹשֶׁה כָּל חֶלְקָם. לָזֶה אָמַר ״יִשָּׂא״ שֶׁעֲתִידִים לַחְזוֹר לָהֶם לֶעָתִיד לָבֹא, וְאָמְרוּ עוֹד רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סידור ר׳ אשר בשם האר״י ז״ל) שֶׁבְּיוֹם שַׁבָּת חוֹזְרִים הָעֲטָרוֹת לְרֹאשׁ יִשְׂרָאֵל וְלֹא נִשְׁאָר לְמֹשֶׁה אֶלָּא חֶלְקוֹ הַמַּגִּיעַ לוֹ, וְלָזֶה הוּא שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים בְּיוֹם שַׁבָּת ״יִשְׂמַח מֹשֶׁה בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹ״, פֵּרוּשׁ – יִשְׂמַח הֲגַם שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא מַתְּנַת חֶלְקוֹ שֶׁכְּבָר הֶחְזִיר לְיִשְׂרָאֵל חֶלְקָם בַּחַיִּים.
פסוק ג:עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (הוריות ח:) ״אָנֹכִי״ וְ״לֹא יִהְיֶה לְךָ״ מִפִּי הַגְּבוּרָה שְׁמַעְנוּם, וְיִשַּׁבְנוּ מַאֲמָר זֶה עִם מַאֲמָר (מכילתא יתרו) שֶׁכָּל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת נֶאֶמְרוּ בְּדִבּוּר אֶחָד, כִּי ה׳ אָמַר כֻּלָּם בְּדִבּוּר אֶחָד, אֲבָל בְּעֵרֶךְ הַשּׁוֹמְעִים לֹא יָכְלוּ לְקַבֵּל מֵהֶם אֶלָּא ״אָנֹכִי״ וְ״לֹא יִהְיֶה לְךָ״ שָׁמְעוּ אוֹתָם בִּגְבוּרוֹת בְּדִבּוּר אֶחָד וְיָצְתָה נִשְׁמָתָם בְּאֶמְצָעוּתָם, וְהוּא אָמְרוֹ ״תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ״ וְאָפַס כֹּחַ עַד שֶׁיָּצְתָה נִשְׁמָתָם, הַטַּעַם ״לִשָּׂא מִדַּבְּרוֹתֶיךָ״ פֵּרוּשׁ חֵלֶק מֵהַדִּבְּרוֹת הַמֻּפְלָאִים שֶׁהֵם ״אָנֹכִי״ וְ״לֹא יִהְיֶה לְךָ״, אֲבָל הַשְּׁאָר מֹשֶׁה צִוָּה אוֹתָם כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם), וְהוּא מַה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר ״תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה״ וְגוֹ׳, וְתִמְצָא שֶׁכָּל הַמִּצְווֹת שֶׁצִּוָּה ה׳ בֵּין מִצְווֹת עֲשֵׂה בֵּין מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה הֵם בִּפְרָטוּת תַּרְיַ״ג מִצְווֹת, וְהַמַּשְׂכִּיל לְתֵיבַת ״תּוֹרָה״ יִמְצָא בָּהּ מִנְיַן תַּרְיָ״א (מכות כג:) עִם שְׁנַיִם הָרְמוּזִים בַּמַּאֲמָר הַסָּמוּךְ ״יִשָּׂא מִדַּבְּרוֹתֶיךָ״ הֲרֵי הֵם תַּרְיַ״ג וְנָכוֹן.
פסוק ג:עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמַסֶּכֶת מְגִלָּה (מגילה כט.) בְּאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה שֶׁרָצוּ הַמַּלְאָכִים לִדְחוֹתוֹ לְרַב שֵׁשֶׁת מִכְּנִישְׁתָּא מִפְּנֵי הַשְּׁכִינָה, עַד שֶׁטָּעַן וְאָמַר: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עָלוּב וְשֶׁאֵינוֹ עָלוּב מִי נִדְחֶה מִפְּנֵי מִי? וְאָמַר לָהֶם הַשֵּׁם שִׁבְקוּהוּ. וְהוּא אָמְרוֹ ״וְהֵם תֻּכּוּ״, פֵּרוּשׁ וּכְשֶׁהֵם בִּירִידָה עֲלוּבִים וּמְעֻנִּים וּבָאִים בְּטַעֲנָה זוֹ, יִשָּׂא מֵעָלָיו מִדַּבְּרוֹתֶיךָ שֶׁהֵם מַלְאָכִים הָעוֹמְדִים לְשָׁרֵת אֶת פְּנֵי הַשֵּׁם, שֶׁהֵם הַמְּמֻנִּים עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמוֹ, וְלֹא יִדָּחוּ מִפְּנֵיהֶם:
פסוק ג:עוֹד יִרְמֹז עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ה.) שָׁלֹשׁ מַתָּנוֹת טוֹבוֹת נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, וְכֻלָּם לֹא נְתָנָם אֶלָּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין, שֶׁהֵם תּוֹרָה וְכוּ׳, וְאָמְרוּ עוֹד (ברכות סג.) בְּפָסוּק (משלי ל:לב) ״אִם נָבַלְתָּ בְהִתְנַשֵּׂא״ שֶׁכָּל הַמְּנַבֵּל עַצְמוֹ עַל דִּבְרֵי תוֹרָה סוֹפוֹ לִהְיוֹת מִתְעַלֶּה, וְהוּא אָמְרוֹ ״תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ״ וְצִעֲרוּ עַצְמָם בָּזֶה, ״יִשָּׂא״ – פֵּרוּשׁ יִתְעַלֶּה מִצַּד דִּבְּרוֹתֶיךָ, שֶׁהַתּוֹרָה הִיא הַמְּרוֹמֶמֶת וּמְנַשֵּׂאת, כְּאָמְרוֹ (משלי ח:טו) ״בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ״ וְגוֹ׳:
פסוק ג:עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ ״תֻּכּוּ וְגוֹ׳ יִשָּׂא״ וְגוֹ׳, עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (נדרים לח.) שֶׁאָמְרוּ בְּפָסוּק ״וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱלֹהִים״ (תהלים ח:ו), שֶׁמ״ט שַׁעֲרֵי בִּינָה נִמְסְרוּ לְמֹשֶׁה בְּסִינַי, וְשַׁעַר הַחֲמִשִּׁים הֲלֹא הוּא כָּמוּס אֶת ה׳. וְהוּא מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק ״כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה׳״ (ישעיה יא:ט), פֵּרוּשׁ הַדֵּעָה שֶׁעֲדַיִן הִיא אֶת ה׳, וְלֹא מְסָרָהּ לְמֹשֶׁה, וּבְהִגָּלוֹת מְשִׁיחֵנוּ יִתֵּן ה׳ הַטּוֹב הַהוּא. וְהוּא אָמְרוֹ ״תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ״, בַּחֵלֶק שֶׁכְּבָר קִבְּלוּ, וְעוֹד לֶעָתִיד ״יִשָּׂא מִדַּבְּרוֹתֶיךָ״, וְיִחֵס אֵלָיו לְשׁוֹן נְשִׂיאוּת וּמַעֲלָה שֶׁחֵלֶק הַהוּא עֶלְיוֹן מְאֹד, וּכְבָר כָּתַבְנוּ מִזֶּה בְּאֹרֶךְ בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים:
פסוק ד:תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה וְגוֹ׳. יֵשׁ לְהָעִיר, כֵּיוָן שֶׁהוּא הַמְדַבֵּר, הָיָה לוֹ לוֹמַר ״תּוֹרָה צִוִּיתִי לָכֶם״ וְגוֹ׳. וְאוּלַי כִּי פָּסוּק זֶה נִסְמָךְ לְמַה שֶׁלְּפָנָיו, עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: יִשָּׂא עַם יִשְׂרָאֵל מִדַּבְּרוֹתֶיךָ בְּקוֹל אֶחָד כֻּלָּם ״תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה״ וְגוֹ׳, וְכֵן הֵם הַדְּבָרִים שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל יַחְדָּיו יִשְׂאוּ קוֹלָם בִּפְתִיחַת הַתּוֹרָה.
פסוק ד:וְאָמְרוֹ ״תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ״ וְגוֹ׳, אָנוּ מְקַבְּלִים אוֹתָהּ מוֹרָשָׁה קְהִלַּת וְגוֹ׳. וּפֵרוּשׁ ״צִוָּה לָנוּ״ אֶפְשָׁר לְפָרְשָׁהּ לְעוֹז מַלְכוּת, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אֵין צַו אֶלָּא מַלְכוּת, שֶׁהִמְלִיכָהּ עָלֵינוּ שֶׁעַל פִּיהָ יָקוּם דָּבָר, וְגַם הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יַמְלִיכוּ עֲלֵיהֶם יִהְיֶה עַל פִּי הַתּוֹרָה, וְאוֹתָהּ יִכְתֹּב וְיָשִׂים לְפָנָיו כְּאָמְרוֹ (דברים יז:יח) ״וְכָתַב לוֹ״ וְגוֹ׳, וְהוּא מַאֲמַר הַכָּתוּב (משלי ח:טו) ״בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ״. וּלְמַעְלָה בְּפָסוּק ״אַף חֹבֵב״ פֵּרַשְׁנוּ הַכָּתוּב בְּאֹפֶן אַחֵר עַל נָכוֹן.
פסוק ה:וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ בְּהִתְאַסֵּף וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, שֶׁהֲוָיַית הַמֶּלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם יַחַד, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תוספתא סנהדרין פ״ג) אֵין מְמַנִּין מֶלֶךְ אֶלָּא עַל פִּי בֵּית דִּין שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד, וְהוּא שֶׁנִּתְכַּוֵּן בְּמַאֲמַר ״רָאשֵׁי עָם״, וּבְאָמְרוֹ ״יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל״, שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ צִבּוּר מְרוּצִּים מִמֶּנּוּ.
פסוק ה:עוֹד יִתְבָּאֵר לְפִי שֶׁאָמַר בְּסָמוּךְ כִּי הַתּוֹרָה הִיא הַמּוֹלֶכֶת עָלֵינוּ, כְּאָמְרוֹ (משלי ח:ו) ״נְגִידִים אֲדַבֵּר״, לָזֶה גָּמַר אוֹמֶר ״וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ״, פֵּרוּשׁ וַהֲוָיַת מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל זֶה יִהְיֶה אִם יִתְקַבְּצוּ רָאשֵׁי עָם וְיִשְׁאֲלוּ מֶלֶךְ, אָז הוּא שֶׁיִּהְיֶה מֶלֶךְ, וְהוּא אָמְרוֹ ״בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם״ וְגוֹ׳, אָז הוּא שֶׁיִּהְיֶה מֶלֶךְ בִּישֻׁרוּן מִלְּבַד הַתּוֹרָה. וּכְמוֹ כֵן מָצִינוּ שֶׁהָיָה מִנּוּי מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל בְּסֵדֶר זֶה, דִּכְתִיב בִּשְׁמוּאֵל (שמואל א ח:ד) ״וַיִּתְקַבְּצוּ כָל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיָּבוֹאוּ אֶל שְׁמוּאֵל וְגוֹ׳ שִׂימָה לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ״, וְהוּא עַצְמוֹ מַאֲמַר ״בְּהִתְאַסֵּף״ וְגוֹ׳, אֲבָל זוּלַת זֶה תִּהְיֶה זֹאת הַתּוֹרָה לְבַד לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל, וְהוּא מַאֲמַר הַנָּבִיא לָהֶם (שמואל א יב:יב) ״וַה׳ אֱלֹהֵיכֶם מַלְכְּכֶם״, שֶׁהִיא הַתּוֹרָה, שֶׁכֻּלָּהּ שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
פסוק ה:וְאוּלַי כִּי לָזֶה רָמַז בְּתֵיבַת ״וַיְהִי״ שֶׁיּוֹרֶה עַל הַצַּעַר (מגילה י.), דִּכְתִיב שָׁם (שמואל א ח,ו) ״וַיֵּרַע הַדָּבָר בְּעֵינֵי שְׁמוּאֵל כַּאֲשֶׁר אָמְרוּ תְּנָה לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ״, וּכְתִיב (שם שם ז) ״וַיֹּאמֶר ה׳ וְגוֹ׳ כִּי אוֹתִי מָאֲסוּ מִמְּלוֹךְ עֲלֵיהֶם״, וְעַל זֶה נִתְנַבֵּא מֹשֶׁה וְאָמַר ״וַיְהִי״ וְגוֹ׳.
פסוק ה:עוֹד רָמַז, כִּי מַלְכוּת יִשְׂרָאֵל תִּהְיֶה מִתְקַיֶּמֶת כְּשֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל מִתְאַסְּפִים רָאשֵׁיהֶם יַחַד, וְלֹא יִהְיוּ בַּד בְּבַד, שֶׁבָּזֶה יִהְיֶה סִבָּה שֶׁיִּתְיַחֲדוּ יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. וּכְשֶׁיִּשְׂרָאֵל בְּגֶדֶר זֶה הִנֵּה הִנָּם בְּרוּם גֶּדֶר הַהַצְלָחוֹת, וּמַלְכוּתָם תִּהְיֶה בָּהּ הֲוָיָה שֶׁל קִיּוּם, וְצֵא וּלְמַד כִּי מִיּוֹם שֶׁנֶּחְלְקוּ הַלְּבָבוֹת וְנֶחְלְקוּ הַמַּלְכֻיּוֹת מַה עָלְתָה בְּיָדָם, וְזֹאת סִבַּת עֶגְלֵי יָרָבְעָם וְהַבָּאִים אַחֲרָיו, כִּי רֹאשׁ הָאָבְדָן הוּא הַפֵּרוּד, וּכְלִי הַמַּחְזִיק הַבְּרָכָה הוּא הַשָּׁלוֹם (עוקצין ג:יב) וְיִחוּד הַלְּבָבוֹת.
פסוק ו:יְחִי רְאוּבֵן וְגוֹ׳ וִיהִי מְתָיו וְגוֹ׳. אָמְרוֹ ״יְחִי רְאוּבֵן״, רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (ספרי דברים שמז) שֶׁהִתְפַּלֵּל עַל רְאוּבֵן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. וְאוּלַי אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁנִּתְכַּוֵּן עַל גְּדוֹלֵי הַשֵּׁבֶט שֶׁמֵּתוּ בַּעֲדַת קֹרַח, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה יח:ג) כִּי מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים אִישׁ כֻּלָּן הָיוּ רָאשֵׁי סַנְהֶדְרָאוֹת וְרוּבָּן מִשֵּׁבֶט רְאוּבֵן כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (רש״י במדבר טז:א). וּלְפִי שֶׁיֵּשׁ מָקוֹם לוֹמַר שֶׁעֲדַת קֹרַח אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא (סנהדרין קט:), לָזֶה הִתְפַּלֵּל ״יְחִי רְאוּבֵן״ פֵּרוּשׁ שִׁבְטוֹ, וַהֲגַם שֶׁלֹּא הָיוּ אֶלָּא מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים אִישׁ, לֶהֱיוֹתָם גְּדוֹלֵיהֶם יִתְכַּנֶּה הַשֵּׁבֶט כֻּלּוֹ עֲלֵיהֶם.
פסוק ו:אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁעַל רְאוּבֵן עַצְמוֹ הוּא אוֹמֵר, אֶלָּא שֶׁהוּא מֵהַטַּעַם עַצְמוֹ, כִּי כְּשֶׁיִּתְקַצְּצוּ עֲנָפִים שֶׁל גְּדוֹל הַשֵּׁבֶט יִגָּרַע מִצַּדִּיק שֶׁהוּא רְאוּבֵן עֵינוֹ, לָזֶה הִתְפַּלֵּל שֶׁיִּחְיֶה לָעוֹלָם הַבָּא, וְזֶה מַסְכִּים כִּסְבָרַת הָאוֹמֵר (סנהדרין קח.) עֲדַת קֹרַח יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא.
פסוק ו:וִיהִי מְתָיו מִסְפָּר. הִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם שֶׁיִּהְיוּ צַדִּיקִים, לְפִי שֶׁנָּמַקּוּ הַשָּׁרָשִׁים בִּמְאוֹרַע גְּדוֹלֵיהֶם בְּמַעֲשֵׂה קֹרַח כָּאָמוּר בְּסָמוּךְ, לָזֶה הִתְפַּלֵּל ״וִיהִי מְתָיו מִסְפָּר״, פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין כו.) שֶׁאָמַר חִזְקִיָּה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ״רַבִּים אֲשֶׁר אֶת שֶׁבְנָא״ וְגוֹ׳, וְהֵשִׁיב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵין מִנְיָן לָרְשָׁעִים, לָזֶה אָמַר מֹשֶׁה בְּמֶתֶק לְשׁוֹנוֹ ״מְתָיו מִסְפָּר״, פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא יִהְיוּ רְשָׁעִים, שֶׁאָז אֵין מִנְיָן לָהֶם, וְתוֹעִיל תְּפִלַּת צַדִּיק עַל הַדָּבָר בְּסוֹד ״צַדִּיק מוֹשֵׁל בְּיִרְאַת אֱלֹהִים״ (שמואל ב כג:ג, עיין שבת סג.):
פסוק ז:שְׁמַע ה׳ קוֹל יְהוּדָה. פֵּרוּשׁ, לְפִי שֶׁיְּהוּדָה חָטָא בְּמַעֲשֵׂה תָּמָר וְהִתְוַדָּה עַל חֶטְאוֹ בְּאָמְרוֹ (בראשית לח:כו) ״צָדְקָה מִמֶּנִּי״, בִּקֵּשׁ מֹשֶׁה שֶׁיְּקַבֵּל ה׳ קוֹלוֹ בְּהוֹדָאָתוֹ. וְאָמַר עִנְיָן זֶה לוֹמַר אַחֲרָיו ״וְאֶל עַמּוֹ תְּבִיאֶנּוּ״, פֵּרוּשׁ לְפִי מַה שֶׁכָּתַבְנוּ בְּפָסוּק ״מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ״ (בראשית מט:ט), כִּי בְּאֶמְצָעוּת מַעֲשֵׂה תָּמָר הוֹצִיא טֶרֶף אָדָם שֶׁאָכַל הַבְּלִיַּעַל, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּאָמְרוֹ ״יָדָיו״, פֵּרוּשׁ כֹּחַ מַעֲשָׂיו רָב לוֹ, הִגְדִּיל וְקָנָה רַבָּנוּת בְּתוֹסֶפֶת גָּדֵר עֶלְיוֹן כְּמוֹ שֶׁהֶאֱרַכְנוּ שָׁם:
פסוק ז:וְאָמְרוֹ וְעֵזֶר מִצָּרָיו תִּהְיֶה. פֵּרוּשׁ, שֶׁהֲגַם שֶׁהִרְוִיחַ פֶּרֶץ וְזֶרַח בְּכֹחַ מַעֲשֵׂה תָּמָר, אַף עַל פִּי כֵן עֲדַיִן לֹא הֵאִירָה מַלְכוּת בֵּית דָּוִד, כִּי צְרִיכָה לְנִיצוֹץ הַקְּדֻשָּׁה שֶׁעֲדַיִן בֵּין הָאֻמּוֹת וְהִיא רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה. לָזֶה אָמַר ״וְעֵזֶר מִצָּרָיו תִּהְיֶה״ לְשׁוֹן נְקֵבָה, גַּם ״עֵזֶר״ יוֹרֶה אֶל הַנְּקֵבָה, כְּאָמְרוֹ (בראשית ב:יח) ״אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר״ וְגוֹ׳. וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפָסוּק ״וְחָטָאתִי לְאָבִי״ וְגוֹ׳ (בראשית מג:ט).
פסוק ח:וּלְלֵוִי אָמַר תֻּמֶּיךָ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, יִתְקַיֵּים בְּיָדוֹ דָּבָר זֶה וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו כְּהוּנַּת עוֹלָם.
פסוק ח:אֲשֶׁר נִסִּיתוֹ בְּמַסָּה. פֵּרוּשׁ, לְפִי שֶׁיַּעֲקֹב אָמַר עַל לֵוִי בְּשִׁתּוּף עִם שִׁמְעוֹן ״כְּלֵי חָמָס וְגוֹ׳ אָרוּר אַפָּם כִּי עָז״ וְגוֹ׳ (בראשית מט:ה,ז), לָזֶה אָמַר כִּי לֵוִי נִתְנַסָּה שֶׁאֵינוֹ בַּעַל אַף וְעֶבְרָה שֶׁנִּתְנַסָּה בְּמַסָּה, פֵּרוּשׁ לֹא שֶׁנִּסָּהוּ ה׳, אֶלָּא שֶׁרָאָה בּוֹ נִסָּיוֹן, שֶׁכָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל נִסּוּ ה׳ דִּכְתִיב (שמות יז:ז) ״וְעַל נַסּוֹתָם אֶת ה׳״, וְלֹא כֵן לֵוִי, הָא לָמַדְתָּ שֶׁשָּׁכַךְ רוּגְזָם.
פסוק ט:(ט~י) הָאֹמֵר וְגוֹ׳ יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ וְגוֹ׳. יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא בתרא ס.) בְּמַעֲשֶׂה שֶׁבָּאוּ לָדוּן עַל אִילָן שֶׁהָיָה מַזִּיק לְדֶרֶךְ הָרַבִּים וְכוּ׳, וְאָמַר לָהֶם עַד לְמָחָר וְכוּ׳, וְשָׁלַח וְקָץ וְכוּ׳, עַד כָּאן. וְהוּא אָמְרוֹ ״הָאוֹמֵר״ וְגוֹ׳, אָדָם כָּזֶה רָאוּי לְהוֹרוֹת מִשְׁפָּט וְכוּ׳, כִּי אֵין מָקוֹם לוֹמַר לוֹ ״טוֹל קוֹרָה״ וְכוּ׳ (בבא בתרא טו:), וְזֶה לְךָ הָאוֹת ״הָאֹמֵר לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ״.
פסוק ט:עוֹד יִרְצֶה, לְפִי שֶׁצִּוָּה ״שׁוֹפְטִים וְגוֹ׳ לִשְׁבָטֶיךָ״ (דברים טז:יח), וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי) שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיְּמַנֶּה דַיָּנִים לְכָל שֵׁבֶט, לָזֶה אָמַר כִּי שֵׁבֶט לֵוִי לְצַד מַה שֶׁהוֹכַחְנוּ שֶׁלֹּא נָשְׂאוּ פָנִים לְאָב וּלְאָח וּלְבֵן רְאוּיִים הֵם לְהִתְמַנּוֹת עַל כָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, וְהוּא אָמְרוֹ ״יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב״ בְּדֶרֶךְ כְּלָל, כִּי אֵין לָחוּשׁ שֶׁיִּשְׂאוּ פָנִים לְשִׁבְטָם יוֹתֵר מִשֵּׁבֶט זוּלָתָם.
פסוק יא:וּמְשַׂנְאָיו מִן יְקוּמוּן. אָמְרוֹ ״מִן יְקוּמוּן״, לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה צט:ב) שֶׁנִּתְנַבֵּא עַל מַלְכוּת יָוָן שֶׁעֲתִידָה לִפּוֹל בְּיַד בְּנֵי חַשְׁמוֹנַאי. לָזֶה אָמַר ״וּמְשַׂנְאָיו מִן יְקוּמוּן״, פֵּרוּשׁ אֲפִלּוּ מִן הַזְּמַן עַצְמוֹ שֶׁתִּהְיֶה לָהֶם לַשּׂוֹנְאִים קִימָה, וְיִשְׂרָאֵל שְׁפָלִים, בַּזְּמַן עַצְמוֹ ״מְחַץ מָתְנַיִם קָמָיו״ וְגוֹ׳, וְכֵן הָיָה, וְדָבָר זֶה הִיא הַצְלָחָה בְּנֵס וָפֶלֶא.
פסוק יב:לְבִנְיָמִן אָמַר. פֵּרוּשׁ תֵּבַת ״לְבִנְיָמִן״ הוּא דִּבְרֵי מֹשֶׁה, וְתֵבַת ״אָמַר״ הוּא דִּבְרֵי הַכָּתוּב, שֶׁאִם לֹא כֵן בַּמֶּה יוּבַן הַדָּבָר שֶׁעַל בִּנְיָמִין הוּא אוֹמֵר, וְכֵן ״לְיוֹסֵף״ וְ״לִזְבוּלֻן״ וְגוֹ׳.
פסוק יב:וְאָמְרוֹ ״יִשְׁכֹּן לָבֶטַח עָלָיו״. פֵּרוּשׁ, מַה טַעַם יִשְׁכּוֹן לָבֶטַח? ״עָלָיו״, פֵּרוּשׁ עַל הֱיוֹתוֹ שְׁכֵנוֹ שֶׁל שׁוֹכֵן הַבִּירָה, כִּי מִי יָבֹא אַחַר הַמֶּלֶךְ:
פסוק יג:מְבֹרֶכֶת ה׳ אַרְצוֹ. אוּלַי לְפִי שֶׁעֲתִידִין לוֹמַר בְּנֵי יוֹסֵף לִיהוֹשֻׁעַ שֶׁצַּר לָהֶם הַמָּקוֹם לִהְיוֹתָם עַם רָב (יהושע יז:יד), לָזֶה בֵּרַךְ אַרְצָם לְהִתְרַחֵב. עוֹד לְפִי שֶׁיּוֹסֵף זָן וּפִרְנֵס כָּל יִשְׂרָאֵל, וּמָצִינוּ שֶׁהֶעֱלָה ה׳ עָלָיו בִּשְׁבִיל זֶה כְּאִלּוּ יְלָדָם, דִּכְתִיב (תהלים עז:טז) ״בְּנֵי יַעֲקֹב וְיוֹסֵף סֶלָה״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין יט:) לְפִי שֶׁפִּרְנְסָם נִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ, לָזֶה בֵּרְכוֹ בְּרוֹב טוֹבַת הָאָרֶץ מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה.
פסוק טז:וּרְצוֹן שֹׁכְנִי סְנֶה וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ שֶׁיִּתְרַצֶּה בּוֹ ה׳ לְהֵטִיבוֹ גַּם בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל בְּצַעַר, וְהוּא סִימַן שְׁכִינַת סְנֶה.
פסוק טז:וְאָמְרוֹ תָּבוֹאתָה לְרֹאשׁ יוֹסֵף וּלְקָדְקֹד וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, טַעַם הָאָמוּר הוּא כְּנֶגֶד שְׁנֵי מִדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁנִּמְצְאוּ בּוֹ: אֶחָד, שֶׁהֲגַם שֶׁגָּלָה וְיָרַד לְמִצְרַיִם, וְכַמָּה סִבּוֹת הָרֶשַׁע הִקִּיפוּהוּ, עָמַד בְּצִדְקָתוֹ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (רש״י על שמות א:ה) בְּפָסוּק ״וְיוֹסֵף הָיָה בְמִצְרָיִם״ הוּא יוֹסֵף וְגוֹ׳, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּאָמְרוֹ ״לְרֹאשׁ יוֹסֵף״. וּכְנֶגֶד מַה שֶׁשִׁלֵּם לְאֶחָיו טוֹבָה תַּחַת רָעָה, אָמַר ״נְזִיר אֶחָיו״, שֶׁהִזִּירוּהוּ אֶחָיו מִן אַחְוָתָם, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (רש״י על בראשית לז:יז) בְּפָסוּק ״נָסְעוּ מִזֶּה״, וְאַף עַל פִּי כֵן ״וַיְכַלְכֵּל יוֹסֵף״ וְגוֹ׳:
פסוק יז:בְּכוֹר שׁוֹרוֹ וְגוֹ׳. כָּאן בֵּרֵךְ שְׁנֵי גְּדוֹלִים הַיּוֹצְאִים מִיּוֹסֵף, וְאָמַר כְּנֶגֶד מְנַשֶּׁה הַבְּכוֹר ״בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ״, רֶמֶז לְגִדְעוֹן, וְכִנָּה לוֹ אֶת הַשּׁוֹר, רֶמֶז לְמַה שֶׁאָמַר מַלְאַךְ ה׳ לְגִדְעוֹן (שופטים ו:כה) ״קַח אֶת פַּר הַשּׁוֹר אֲשֶׁר לְאָבִיךָ וְגוֹ׳ וְלָקַחְתָּ אֶת הַפָּר הַשֵּׁנִי וְהַעֲלִיתָ עוֹלָה״ וְגוֹ׳:
פסוק יז:וְאָמְרוֹ הָדָר לוֹ, כְּאָמְרוֹ שָׁם (שופטים ז:ב) ״וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל גִּדְעוֹן רַב הָעָם אֲשֶׁר אִתָּךְ מִתִּתִּי אֶת מִדְיָן בְּיָדָם פֶּן יִתְפָּאֵר עָלַי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יָדִי הוֹשִׁיעָה לִּי״. וְהוּא הַפְּאֵר הוּא הֶהָדָר הָאָמוּר כָּאן, שֶׁלֹּא עָלוּ מִיִּשְׂרָאֵל אֶלָּא אֲנָשִׁים מוּעָטִים, וּבָזֶה תִּהְיֶה הַתְּשׁוּעָה הָדָר לַמּוֹשִׁיעַ, וְהוּא אָמְרוֹ הָדָר לוֹ.
פסוק יז:וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו. הוּא כְּנֶגֶד יְהוֹשֻׁעַ הַבָּא מֵאֶפְרַיִם, שֶׁהָיָה שָׁמְעוֹ בְּכָל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר גִּדְּלוֹ ה׳ וְהֵרִים מַעֲלָתוֹ כְּקַרְנֵי רְאֵם, ״בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח״ וְגוֹ׳, כִּי כִשְׁמוֹעַ מַלְכֵי הָאֱמוֹרִי אֵת אֲשֶׁר הָיָה ה׳ עִמּוֹ לֹא קָמָה עוֹד רוּחַ בָּהֶם מִפָּנָיו.
פסוק יז:וְחָזַר וּפֵרַשׁ מֹשֶׁה דְּבָרָיו, כִּי שְׁנֵי הַבְּרָכוֹת שֶׁאָמַר הֵם כְּנֶגֶד שְׁנֵי הַשְּׁבָטִים, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְהֵם רִבְבוֹת אֶפְרַיִם וְהֵם אַלְפֵי מְנַשֶּׁה״, וַהֲגַם שֶׁבַּבְּרָכָה הִקְדִּים לוֹמַר ״בְּכוֹר שׁוֹרוֹ״ שֶׁהוּא כְּנֶגֶד מְנַשֶּׁה, לְפִי שֶׁבִּרְכָתוֹ קְטַנָּה מִבִּרְכַּת אֶפְרַיִם, הִתְחִיל בַּמּוּעָט לְהוֹסִיף וְלַעֲלוֹת בַּבְּרָכָה, וּכְשֶׁהִזְכִּירָם הִקְדִּים בִּרְכַּת אֶפְרַיִם כְּפִי גְּדֻלָּתָן, שֶׁגְּדֻלַּת יְהוֹשֻׁעַ גְּדוֹלָה מִגְּדֻלַּת גִּדְעוֹן:
פסוק יח:שְׂמַח זְבוּלֻן וְגוֹ׳. הֲגַם שֶׁבְּעִנְיְנֵי עוֹלָם הַזֶּה בִּכְלָלוּת אֵין לִשְׂמוֹחַ בָּהֶם, דִּכְתִיב (קהלת ב:ב) ״וּלְשִׂמְחָה מַה זֹּה עוֹשָׂה״, אָמַר הַנָּבִיא שֶׁזְּבוּלוּן יֶשְׁנוֹ בְּשִׂמְחָה, הֲגַם בִּיצִיאָתוֹ מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ לִסְחוֹרָה, וְהַטַּעַם כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיֵּם יִשָּׂשכָר בְּאָהֳלוֹ כְּאָמְרוֹ ״וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ״.
פסוק יח:עוֹד יִרְצֶה, לְפִי שֶׁאֵין אָדָם יוֹדֵעַ בִּיצִיאָתוֹ לִסְחוֹרָה אִם יַצְלִיחַ אִם לֹא עַד שֶׁיַּחְזוֹר מֻצְלָח, לָזֶה אָמַר לִזְבוּלוּן ״שְׂמַח״ מֵעֵת יְצִיאָתְךָ, כִּי בְּוַדַּאי שֶׁתַּצְלִיחַ, וְהַטַּעַם כֵּיוָן שֶׁיִּשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ שְׁלִיחַ מִצְוָה אַתָּה לָזוּן לוֹמְדֵי תּוֹרָה, וְכִנָּה אֹהֶל יִשָּׂשכָר לִזְבוּלוּן, כִּי הוּא הַבּוֹנֶה אָהֳלוֹ.
פסוק יח:אוֹ יִרְצֶה ״בְּאֹהָלֶיךָ״, כִּנּוּי לְיִשָּׂשכָר, וְאָמַר לְשׁוֹן אֹהֶל לִשְׁתֵּי סִבּוֹת: אֶחָד, שֶׁאֵין עוֹשִׂין עִקָּר בָּעוֹלָם אֶלָּא יְשִׁיבַת עֲרַאי, וְעִקָּר דִּירָתָם הוּא בֵּית עוֹלָמִים. ב׳, כִּנּוּי לַמַּאֲהִיל עֲלֵיהֶם, שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה שֶׁנִּקְרֵאת אֹהֶל, הֲגַם שֶׁעוֹסְקִים בִּסְחוֹרָה, עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (תהלים פה:יד) ״צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ״ וְגוֹ׳:
פסוק כ:מַרְחִיב גָּד. פֵּרוּשׁ, הִרְחִיב ה׳ לוֹ בִּנְכָסִים רַבִּים, דִּכְתִיב (במדבר לב:א) ״וּמִקְנֶה רַב הָיָה [לִבְנֵי רְאוּבֵן] וְלִבְנֵי גָד״ וְגוֹ׳, וְהַטַּעַם כְּמוֹ שֶׁאָמַר שָׁם הַכָּתוּב (במדבר לא:נג) ״אַנְשֵׁי הַצָּבָא בָּזְזוּ אִישׁ לוֹ״, וְלֶהֱיוֹת בְּנֵי גָד גִּבּוֹרֵי כֹחַ בָּזְזוּ יוֹתֵר מִכּוּלָּם, וְהוּא מַה שֶׁסָּמַךְ לְמַאֲמַר ״מַרְחִיב וְגוֹ׳ כְּלָבִיא שָׁכֵן וְטָרַף״ וְגוֹ׳:
פסוק כא:וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ. פֵּרוּשׁ, הָיָה רָאוּי רֵאשִׁית שֶׁהִיא הַתּוֹרָה לוֹ, וְטַעַם לַדָּבָר – ״כִּי שָׁם חֶלְקַת״, פֵּרוּשׁ חֶלְקוֹ שֶׁל מְחוֹקֵק שֶׁהוּא מֹשֶׁה ״סָפוּן״, אוֹ חֵלֶק מִמְּחוֹקֵק, כִּי חֵלֶק הַגָּדוֹל עָלָה לְמַעְלָה, וְלֹא נִשְׁאַר שָׁם אֶלָּא גּוּפוֹ הַקָּדוֹשׁ הַחַי סָפוּן. וְטַעַם הַדָּבָר לְהָבִיא רָאשֵׁי עָם, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי כאן) לְהָבִיא דּוֹר הַמִּדְבָּר לָעוֹלָם הַבָּא. וְהוּא אָמְרוֹ ״וַיֵּתֵא״ וְגוֹ׳, וּקְרָאָם רָאשֵׁי עָם לְפִי שֶׁהֵם תְּחִלַּת קְנִיַּת יִשְׂרָאֵל לַה׳ לְעַם סְגֻלָּה.
פסוק כא:עוֹד יִרְצֶה, ״וַיַּרְא רֵאשִׁית״ – הַנַּחֲלָה שֶׁנָּחֲלוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִיא אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג ״לוֹ״, פֵּרוּשׁ לִטְּלָהּ לְחֶלְקוֹ. וְלַחֲשַׁשׁ סְגֻלַּת הָאָרֶץ שֶׁכָּל הַדָּר בָּהּ אוֹ כָּל הַקָּבוּר בָּהּ יֵשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא (כתובות קי:), אָמַר טַעַם שֶׁלֹּא חָשׁ לְדָבָר זֶה ״כִּי שָׁם״, פֵּרוּשׁ בַּמָּקוֹם הַהוּא שֶׁלָּקַח לְנַחֲלָתוֹ, שָׁם ״חֶלְקַת מְחֹקֵק״, שֶׁהוּא מֹשֶׁה, ״סָפוּן״, ״וַיֵּתֵא רָאשֵׁי עָם״, וּמֵעַתָּה גַּם הוּא יָבֹא עִם רָאשֵׁי עָם לָעוֹלָם הַבָּא.
פסוק כא:צִדְקַת ה׳ עָשָׂה. פֵּרוּשׁ חוֹזֵר אֶל מֹשֶׁה, שֶׁנּוֹתֵן טַעַם לָמָּה זָכָה לְכָל הַמַּעֲלָה שֶׁיָּבִיא אֲחֵרִים עִמּוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, וְאָמַר ״צִדְקַת ה׳״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ שֶׁעָשָׂה הַצֶּדֶק בְּדָבָר הַנּוֹגֵעַ לַה׳.
פסוק כא:אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁיְּכַוֵּן לוֹמַר שֶׁעָשָׂה יוֹתֵר מֵחִיּוּבוֹ עִם ה׳, וּכְמוֹ שֶׁרָמַזְנוּ בַּפָּסוּק ״וּצְדָקָה תִהְיֶה לָּנוּ״ וְגוֹ׳ (דברים ו:כה), גַּם מִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל עָשָׂה, פֵּרוּשׁ שֶׁהָיָה מִתְדַּיֵּן תָּמִיד עִם ה׳ עַל יִשְׂרָאֵל וְהָיָה מַכְרִיעַ הַדִּין לְכַף זְכוּת, כָּאָמוּר בְּעִנְיַן הָעֵגֶל וּמְרַגְּלִים וַעֲדַת קֹרַח, וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בָּהֶם. וּכְפִי זֶה שִׁעוּר אָמְרוֹ ״וּמִשְׁפָּטָיו״, פֵּרוּשׁ מִשְׁפָּטִים שֶׁל ה׳ עִם יִשְׂרָאֵל, עָשָׂה אוֹתָם, פֵּרוּשׁ עָשָׂה תִּקֵּן.
פסוק כא:עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, ״צִדְקַת ה׳ עָשָׂה״ בְּמַה שֶׁנּוֹגֵעַ לְעַצְמוֹ, וּמַה שֶׁנִּשְׁפָּט הוּא בְּמִשְׁפָּטִים אֵלּוּ לָמוּת בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְסָתַם תְּפִלָּתוֹ הוּא ״עִם יִשְׂרָאֵל״, פֵּרוּשׁ הוּא בַּדְּבָרִים שֶׁהֵם עִם יִשְׂרָאֵל, כְּגוֹן מֵי מְרִיבָה, וּשְׁאָר הַסִּבּוֹת שֶׁמֵּהֶם.
פסוק כא:אוֹ יִתְפָּרֵשׁ אָמְרוֹ ״צִדְקַת ה׳״ וְגוֹ׳, עַל גָּד שֶׁעָשָׂה עִם ה׳ דָּבָר שֶׁיֵּחָשֵׁב לוֹ לִצְדָקָה, וְהוּא שֶׁעָבַר הַיַּרְדֵּן לְהִלָּחֵם מִלְחֶמֶת מִצְוָה עִם יִשְׂרָאֵל. וְדָבָר זֶה כְּפִי הַדִּין בֵּינוֹ לְבֵין ה׳ אֵינוֹ חַיָּב בּוֹ, כִּי בָאָה נַחֲלָתָם בַּמָּקוֹם שֶׁבָּחֲרוּ, וְאֵין לָהֶם חִיּוּב לַעֲבֹר לְהִלָּחֵם עִם יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, וּכְמוֹ שֶׁטָּעֲנוּ בְּטַעֲנוֹתֵיהֶם בְּפָרָשַׁת מַטּוֹת (במדבר לב:ה), וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּם שָׁם, וּכְמוֹ שֶׁהוֹכִיחַ הַמַּעֲשֶׂה שֶׁהִסְכִּים ה׳ עַל נַחֲלָתָם כִּי בָאָה שָׁמָּה. וּמַה שֶׁעָבְרוּ הַיַּרְדֵּן לָהֶם תֵּחָשֵׁב לִצְדָקָה, וְזֶה לְמַה שֶׁנּוֹגֵעַ לְמַה שֶׁבֵּינָם לְבֵין ה׳, אֲבָל לְמַה שֶׁנּוֹגֵעַ לְבֵינָם וּבֵין יִשְׂרָאֵל כָּךְ שׁוּרַת הַדִּין נוֹתֶנֶת.
פסוק כא:וְהוּא אָמְרוֹ ״וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל״, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי שָׁם בִּתְשׁוּבַת מֹשֶׁה עַל טַעֲנוֹתֵיהֶם, שֶׁכֻּלָּם הֵם כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ נְקִיִּים מֵה׳ וּמִיִּשְׂרָאֵל, כִּי אֵין צֹרֶךְ לַה׳ לְעֶזְרַת גְּבוּרָתָם, וְיוֹדֵעַ הָיָה ה׳ שֶׁלֹּא הָיְתָה כַּוָּנָתָם בִּשְׁאֵלַת הָאָרֶץ לְשׁוּם מֵחוּשׁ רַע, וְכָל הַטְּעָנוֹת שֶׁטָּעַן לָהֶם מֹשֶׁה לֹא הָיוּ אֶלָּא בְּעֵרֶךְ יִשְׂרָאֵל אֲחֵיהֶם.
פסוק כב:גּוּר אַרְיֵה. אוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן אֶל שִׁמְשׁוֹן שֶׁשִּׁסַּע הָאַרְיֵה כְּשַׁסַּע הַגְּדִי (שופטים יד,ו). וְאָמְרוֹ ״יְזַנֵּק״, רֶמֶז לִצְלִיחַת עָלָיו רוּחַ ה׳ וְדִלֵּג לְשַׁסְּעוֹ כִּמְדַלֵּג מֵהַר בָּשָׁן:
פסוק כד:בָּרוּךְ מִבָּנִים אָשֵׁר וְגוֹ׳. פֵּרַשְׁתִּי בְּפָרָשַׁת נָשֹׂא בְּפָסוּק ״נָשִׂיא לִבְנֵי אָשֵׁר״ וְגוֹ׳ (במדבר ז:עב).
פסוק כו:אֵין כָּאֵל יְשֻׁרוּן. פֵּרוּשׁ, אֵין כָּאֵל שֶׁל יְשֻׁרוּן שֶׁעוֹשֶׂה דָּבָר זֶה לָהֶם, וְהוּא שֶׁרוֹכֵב שָׁמַיִם, פֵּרוּשׁ רוֹכֵב עַל הַשָּׁמַיִם בִּשְׁבִיל עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל, וְהוּא אָמְרוֹ ״בְּעֶזְרֶךָ״, לְהִלָּחֵם בִּשְׁבִילְךָ, כְּאָמְרוֹ (שמות יד:יד) ״ה׳ יִלָּחֵם לָכֶם״, וּכְשֶׁהוּא בָּא וְנִלְחָם לָהֶם כָּל הַשָּׁמַיִם הֵם מֶרְכַּבְתּוֹ, וּמֵעַתָּה כָּל כֹּחוֹת הַשָּׁמַיִם וּמַעֲרַכְתָּם בָּאִים לְעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַסּוּס טָפֵל לָרוֹכֵב.
פסוק כח:וַיִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בֶּטַח. אֵימָתַי? כְּשֶׁיִּהְיֶה בָּדָד, וּמַאֲמַר ״וַיִּשְׁכֹּן״ נִמְשָׁךְ עִם מַאֲמַר שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ שֶׁהוּא ״וַיֹּאמֶר הַשְׁמֵד״, שֶׁצִּוָּה ה׳ לְיִשְׂרָאֵל לְהַשְׁמִיד כָּל נְשָׁמָה מִיּוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, וּבָזֶה ״וַיִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בֶּטַח בָּדָד״.
פסוק כח:וְאָמְרוֹ עֵין יַעֲקֹב, לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁתִּהְיֶה עֵינָם אֶל אֶרֶץ דָּגָן וְתִירוֹשׁ, פֵּרוּשׁ לֶאֱכוֹל מִפִּרְיָהּ וְלִשְׂבּוֹעַ מִטּוּבָהּ, אַף עַל פִּי כֵן לֹא יִבְעֲטוּ כְּשֶׁלֹּא יִהְיוּ יוֹשְׁבִים מֵהָעַמִּים עִמָּהֶם בָּאָרֶץ.
פסוק כט:אַשְׁרֶיךָ וְגוֹ׳ נוֹשַׁע בַּה׳. פֵּרוּשׁ, שֶׁכָּל הָאֻמּוֹת שָׂרֵיהֶם נִלְחָמִים לָהֶם כַּיָּדוּעַ, וּבָזֶה יֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁיִּגְבַּהּ עָלָיו שַׂר שֶׁכְּנֶגְדּוֹ, אוֹ ה׳ יִגְּפֶנּוּ, כְּאָמְרוֹ (שמות יד:ל) ״וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת״ וְגוֹ׳, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה כא:ה) שֶׁהֶרְאָם ה׳ שָׂרוֹ שֶׁל מִצְרַיִם מֵת לִפְנֵיהֶם, מַה שֶׁאֵין כֵּן יִשְׂרָאֵל אַשְׁרֵיהֶם שֶׁתְּשׁוּעָתָם הִיא בַּה׳, שֶׁהוּא בִּכְבוֹדוֹ נִלְחָם לָהֶם, וּבָזֶה חַרְבָּם גְּבוֹהָה וְעוֹמֶדֶת בְּלֹא מֵחוּשׁ.
פסוק כט:עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ ״נוֹשַׁע בַּה׳״, פֵּרוּשׁ שֶׁהַמֶּלֶךְ נוֹשַׁע בִּתְשׁוּעָתוֹ, כְּאָמְרוֹ (דברים ל:ג) ״וְשָׁב ה׳ אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מגילה כט.) ״וְהֵשִׁיב״ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא ״וְשָׁב״, אַשְׁרָיו וְכוּ׳, וְהוּא אָמְרוֹ ״אַשְׁרֶיךָ מִי כָמוֹךָ״ שֶׁאַתָּה עַם נוֹשַׁע עִם ה׳ שֶׁהוּא מָגֵן עֶזְרֶךָ, וַאֲשֶׁר הוּא חֶרֶב גַּבְהוּתֶךָ, שֶׁאֵין חֶרֶב גְּדוֹלָה כְּחֶרֶב לַה׳ בְּשָׁלְפוֹ אוֹתָהּ מִתַּעְרָהּ.