פסוק ב:הסירו את אלהי הנכר. חלילה חלילה שישכב הנביא עם עובדות אלהי נכר, ופי' תמצאנו בפ' וילך משה (דבר' לא טז):
פסוק ב:והטהרו. שירחצו הגוף:
פסוק ב:והחליפו שמלותיכם. מהמקום הזה נלמוד שחייב כל ישראל כאשר ילל להתפלל למקום קבוע להיות גופו נקי ומלבושיו נקיים:
פסוק ה:דגשות תי"ו חִתַּת. להתבלע התי"ו:
פסוק ז:וטעם כי שם נגלו אליו האלהים. המלאכים, כמו "והנה מלאכי אלהים" (בראשית כח, יב):
פסוק י:לא יקרא שמך עוד יעקב. לבדו כי גם ישראל:
פסוק יא:פרה ורבה. ברכה כמעשה בראשית:
פסוק יד:ויתכן להיותו פי' ויצב. וכבר הציב בפעם הראשונה או עשה כן פעם שנית והראשון קרוב אלי:
פסוק יד:ויסך עליה נסך. מים או יין, והטעם שרחץ אותה, ואחר כן יצק עליה שמן, ובבית אל שלם נדרו ונתן מעשר מהונו לכבוד השם למי שהיה בדור ראוי לקחתו:
פסוק טז:כברת הארץ. יתכן להיות הכ"ף לדמות ויהיה ברת מדת המלך ואין ריע לו במקרא:
פסוק יז:בהקשותה. מהבנין הכבד הנוסף, והטעם שהקשתה הלידה על נפשה וכן ותקש (פסוק טז), רק הוא מהבנין הכבר הדגוש, כמו ותכל להשקותו (בראשית כד יט):
פסוק יח:בן אוני. בן אבלי, וכן "כלחם אונים" (הושע ט ד) "לא אכלתי באוני" (דבר' כו יד):
פסוק כ:קבורתה. וקברה שוים:
פסוק כב:וילך ראובן. יפה פי' רבותינו ז"ל וכוסה קלון ערום (משלי יב טז):
פסוק כו:אשר יולד לו בפדן ארם. עשתי עשר נולדו לו שם, כי בנימין נולד בארץ כנען, והכתוב כתב על הרוב ורבים אראה לך עוד כמוהו:
פסוק כט:ויגוע יצחק. וכאשר מת יצחק ונאסף אל עמיו קברו אותו עשו ויעקב כאשר נולדו ולמעלה אמר יצחק וישמעאל (בראשית כה ט) בעבור היות ישמעאל בן השפחה: