פסוק א:וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים. נִגְלָה לוֹ מַלְאָךְ שָׁם בִּשְׁכֶם וְאָמַר לוֹ שֶׁיַּעֲלֶה לְבֵית אֵל וִישַׁלֵּם נִדְרוֹ אֲשֶׁר נָדַר, וּמַה שֶּׁאָמַר וְשֶׁב־שָׁם רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁיִּתְעַכֵּב עַד שֶׁיִּבְנֶה שָׁם בַּיִת לְבֵית אֱלֹהִים כְּמוֹ שֶׁנָּדַר, וְרָמַז לוֹ בָּזֶה שֶׁנִּגְלָה לוֹ בִּשְׁכֶם, כִּי זֶה שֶׁקָּרָה לוֹ בִּדְבַר בִּתּוֹ מִפְּנֵי שֶׁאִחֵר בַּדֶּרֶךְ וּבָנָה בְּסֻכּוֹת בַּיִת וְקָנָה לוֹ בִּשְׁכֶם חֶלְקַת הַשָּׂדֶה כְּאִלּוּ הָיָה רוֹצֶה לָשֶׁבֶת שָׁם, וְהוּא הָיָה לוֹ לָבֹא דֶּרֶךְ יָשָׁר לְבֵית אֵל לְשַׁלֵּם נִדְרוֹ וּמִיָּד יֵלֵךְ אֶל אָבִיו וְלֹא יִתְעַכֵּב כָּל כָּךְ בַּדֶּרֶךְ, לְפִיכָךְ נֶעֱנַשׁ בַּדֶּרֶךְ בַּדָּבָר הַזֶּה, וְאַף עַל פִּי שֶׁפֵּרַשְׁנוּ כִּי הָעֹנֶשׁ הָיָה עַל פַּחְדּוֹ אַחַר כַּמָּה וְכַמָּה הַבְטָחוֹת, זֶה הָיָה גַּם כֵּן.
פסוק א:לָאֵל הַנִּרְאֶה אֵלֶיךָ. זֶהוּ שֶׁאָמַר, ״וְהִנֵּה ה׳ נִצָּב עָלָיו״ (בראשית כח:יג), וְאָמַר לוֹ הַמַּלְאָךְ שֶׁיַּעֲשֶׂה מִזְבֵּחַ לָאֵל יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּרְאָה אֵלָיו בְּבֵית אֵל. בְּבָרְחֲךָ. כְּלוֹמַר זְכֹר שֶׁהָיִיתָ יְחִידִי בּוֹרֵחַ וְהוּא נִרְאָה לְךָ בְּבֵית אֵל וְהִבְטִיחֲךָ לְהֵיטִיב לְךָ וּלְשָׁמְרְךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ, וְכֵן עָשָׂה, גַּם אַתָּה שַׁלֵּם לוֹ נִדְרְךָ שֶׁנָּדַרְתָּ.
פסוק ב:אֶל־בֵּיתוֹ. אֶל בָּנָיו.
פסוק ב:וְאֶל כָּל אֲשֶׁר עִמּוֹ. אֵלֶּה עֲבָדָיו וְשִׁפְחוֹתָיו.
פסוק ב:הָסִירוּ אֶת־אֱלֹהֵי הַנֵּכָר. בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב שֶׁלָּקְחוּ הָיוּ צוּרוֹת נַעֲשׂוֹת לְשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה כִּנְזָמִים וְטַבַּעַת, וְאַף עַל פִּי שֶׁהֵם לֹא לְקָחוּם לְעָבְדָם אֶלָּא לְהַתִּיכָם וְלֵיהָנוֹת בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב הַנִּתָּכִים, אַף עַל פִּי כֵן לֹא רָצָה יַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁיֵּהָנוּ בְּשׁוּם דָּבָר שֶׁהָיָה עֲבוֹדָה זָרָה, וְכָל זֶה לְהַרְחִיק הָעֲבוֹדָה זָרָה מֵהֶם. וְכֵן כָּתַב מֹשֶׁה רַבֵּינוּ בְּתוֹרָתוֹ אַחֲרֵי כֵן וְאָמַר ״לֹא תַחְמֹד כֶּסֶף וְזָהָב עֲלֵיהֶם״ (דברים ז:כה), ״וְלֹא יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֵרֶם״ (דברים יג:יח).
פסוק ב:וְהִטַּהֲרוּ. לְפִי שֶׁעֲבוֹדָה זָרָה מְטַמֵּא.
פסוק ב:וְהַחֲלִיפוּ שִׂמְלֹתֵיכֶם. שֶׁנִּטְמְאוּ עִמָּכֶם, אוֹ אוֹתָם שִׂמְלוֹת שֶׁלָּקְחוּ מִן הַחֲלָלִים שֶׁהִפְשִׁיטוּ וּמֵאֲשֶׁר בְּבָתֵּיהֶם.
פסוק ד:וַיִּטְמֹן. וְלֹא הִנִּיחָם עַל הָאָרֶץ שֶׁלֹּא יָבֹא תַקָּלָה עַל יָדָם לְמִי שֶׁיִּמְצָאֵם.
פסוק ד:עִם שְׁכֶם. סָמוּךְ לִשְׁכֶם.
פסוק ו:לוּזָה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן. מְלַמֵּד שֶׁיֵּשׁ לוּז אַחֵר.
פסוק ו:הוּא וְכָל־הָעָם. לְהוֹדִיעַ כִּי לֹא נִפְקַד מֵהֶם אִישׁ בִּשְׁכֶם וְלֹא בַדֶּרֶךְ, כִּי חִתַּת אֱלֹהִים הָיְתָה עַל בְּנֵי הָאָרֶץ הַהִיא וְלֹא זָנְבוּ בָהֶם.
פסוק ז:וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ. פֵּרַשׁ בַּבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה שָׁם בִּמְקוֹם הַמַּצֵּבָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״יִהְיֶה״ (בראשית כח:כב), וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא זָכַר הַבַּיִת.
פסוק ז:וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם אֵל בֵּית־אֵל. כְּבָר קְרָאוֹ בֵּית־אֵל, וְעַתָּה הוֹסִיף עָלָיו אֵל, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ גַּבֵּי ״אֵל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל״ (בראשית לג:כ).
פסוק ז:כִּי שָׁם נִגְלוּ אֵלָיו הָאֱלֹהִים. הַמַּלְאָכִים שֶׁרָאָה בַּסֻּלָּם, אוֹ פֵּרֵשׁ הָאֱלֹהִים עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאָמַר נִגְלוּ בִּלְשׁוֹן רַבִּים דֶּרֶךְ כָּבוֹד, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו״ (תהלים קמט:ב), ״אַיֵּה אֱלוֹהַּ עֹשָׂי״ (איוב לה:י) וְהַדּוֹמִים לָהֶם.
פסוק ח:וַתָּמָת דְּבֹרָה. אָמְרוּ כִּי שָׁלְחָה אוֹתָהּ רִבְקָה אֶל יַעֲקֹב, כְּמוֹ שֶׁאָמְרָה ״וְשָׁלַחְתִּי וּלְקַחְתִּיךָ מִשָּׁם״ (בראשית כז:מה), וְהָיְתָה בָּאָה עִמּוֹ וּמֵתָה בְּבֵית אֵל.
פסוק ח:תַּחַת הָאַלּוֹן. כְּמוֹ ״תַּחַת אַלּוֹן וְלִבְנֶה״ (הושע ד:יג), ״אַלּוֹנִים מִבָּשָׁן״ (יחזקאל כז:ו), וְתִרְגֵּם אוֹתָם יוֹנָתָן ״בְּלוּטִין״, וְהוּא הַנִּקְרָא קַשְׁטַנְיִיס בְּלַעַ״ז, וְאוּנְקְלוֹס תִּרְגֵּם זֶה כְּמוֹ אֵלוֹן בְּצֵרֵי ״בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא״, בְּשִׁפּוּלֵי מַמְרֵא. בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (פא:ה) רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר: לָשׁוֹן יְוָנִית הוּא, אַלּוֹן – אֶחָד, עַד שֶׁהוּא מְשַׁמֵּר אֶבְלוּת שֶׁל דְּבוֹרָה בָּאָה לוֹ בְּשׂוֹרָתָהּ שֶׁל אִמּוֹ שֶׁמֵּתָה.
פסוק ט:וַיֵּרָא אֱלֹהִים. הוּא אֵל יִתְבָּרַךְ, זֶהוּ שֶׁאָמַר לוֹ עוֹד, כִּי כְּבָר נִגְלָה אֵלָיו בְּבָרְחוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״וְהִנֵּה ה׳ נִצָּב עָלָיו״ (בראשית כח:יג), וְעַתָּה בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם נִגְלָה גַּם כֵּן.
פסוק ט:וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ. וְהַבְּרָכָה הִיא ״כִּי אִם יִשְׂרָאֵל״ (בראשית לה:י), רוֹצֶה לוֹמַר כִּי אִם יִשְׂרָאֵל מִשְׁתַּתֵּף עִמּוֹ, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ.
פסוק יא:אֵל שַׁדַּי. חָזָק, מְנַצֵּחַ הַתּוֹלָדוֹת, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּאַבְרָהָם (בראשית יז:א), כִּי שָׁלֹשׁ הָאִמָּהוֹת הָיוּ עֲקָרוֹת וְאֵל שַׁדַּי נִצֵּחַ הַתּוֹלָדוֹת וְיָלָדוּ.
פסוק יא:פְּרֵה וּרְבֵה. תִּפְרֶה וְתִרְבֶּה, וְעַל זַרְעוֹ אָמַר, כְּמוֹ שֶׁאָמַר לְאַבְרָהָם ״וְהִפְרֵתִי אֹתְךָ בִּמְאֹד מְאֹד״ (בראשית יז:ו), כִּי עַל זַרְעוֹ אָמַר, אֲבָל הָאָבוֹת הֵם הָעִקָּר, וְכָל הַתּוֹלָדוֹת עַד הַסּוֹף בְּנֵי הָאָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים הֵם, כִּי יַעֲקֹב לֹא הָיָה לוֹ בֵּן אַחַר זֹאת הַמַּרְאָה, כִּי בִּנְיָמִין שֶׁנּוֹלַד כְּבָר הָיְתָה אִמּוֹ מְעֻבֶּרֶת מִמֶּנּוּ.
פסוק יא:גּוֹי וּקְהַל גּוֹיִם. כֻּלָּם יִהְיוּ גּוֹי אֶחָד מְיֻחָד, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״מִי כְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ״ (דברי הימים א יז:כא), וְזֶה הַגּוֹי יִהְיֶה קְהַל גּוֹיִם שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים עִם זֶה הַבֵּן שֶׁיִּוָּלֵד לְךָ עַתָּה, וְכָל הַבְּרָכָה שֶׁבֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בֵּרַךְ אֶת יַעֲקֹב כִּי הוּא הָיָה הַזֶּרַע הַמְיֻחָד לְאַבְרָהָם. וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה פב:ד) מְפָרֵשׁ הַפָּסוּק עַל בְּנֵי רָחֵל; גּוֹי זֶה בִּנְיָמִין, וּקְהַל גּוֹיִם, זֶה מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם, וּמְלָכִים, זֶה שָׁאוּל וְאִישׁ בֹּשֶׁת. אֶפְשָׁר אַבְנֵר אָדָם צַדִּיק הָיָה חוֹלֵק עַל מַלְכוּת דָּוִד, אֶלָּא מִדְרָשׁ דָּרַשׁ וְהִמְלִיךְ אֶת אִישׁ בֹּשֶׁת.
פסוק יב:וְאֶת... לְךָ אֶתְּנֶנָּה. מֵעַתָּה.
פסוק יב:וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֶתֵּן אֶת־הָאָרֶץ. כִּי הֵם יִירָשׁוּהָ וְיִשְׁכְּנוּ בָּהּ.
פסוק יג:וַיַּעַל מֵעָלָיו אֱלֹהִים. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּאַבְרָהָם ״וַיַּעַל אֱלֹהִים מֵעַל אַבְרָהָם״ (בראשית יז:כב), נִסְתַּלֵּק כְּבוֹדוֹ שֶׁנִּרְאָה לוֹ בְּמַרְאֶה, וְרָאָהוּ בְּמַרְאֶה בָּעֵת שֶׁנִּסְתַּלֵּק. וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה (פרשה פב:ו) אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: הָאָבוֹת הֵן הֵן הַמֶּרְכָּבָה.
פסוק יג:בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ. לְהוֹדִיעַ כִּי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם הָיָה מְקוֹם קִבּוּל הַשְּׁכִינָה וּמְקוֹם הַנְּבוּאָה, וּבְאוֹתוֹ הַמָּקוֹם דִּבֵּר עִמּוֹ בָּרִאשׁוֹנָה וּבַשְּׁנִיָּה, וְזֶהוּ הַמָּקוֹם נִבְחָר שֶׁאָמַר הַנָּבִיא ״וְשָׁם יְדַבֵּר עִמָּנוּ״ (הושע יב:ה), וְשָׁם הֵצִיב יַעֲקֹב אָבִינוּ מַצֵּבוֹת בָּרִאשׁוֹנָה וּבַשְּׁנִיָּה. וּמַה שֶּׁאָמַר וַיַּעַל מֵעָלָיו, רָמַז בּוֹ שֶׁעָתִיד הַכָּבוֹד לַעֲלוֹת מֵאוֹתוֹ הַמָּקוֹם, מִיּוֹם שֶׁהֶעֱמִידוּ בּוֹ הָעֵגֶל.
פסוק יד:וַיַּצֵּב וְגוֹ׳. אָמַר פַּעַם אַחֶרֶת בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר־דִּבֶּר אִתּוֹ (עין רש״י) לְהוֹדִיעַ כִּי יַעֲקֹב אָבִינוּ הֵבִין וְיָדַע כִּי הַמָּקוֹם הַהוּא נִבְחַר לִנְבוּאָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁבָּרִאשׁוֹנָה אָמַר כֵּן ״אֵין זֶה כִּי אִם־בֵּית אֱלֹהִים״ (בראשית כח:יז) עַתָּה הִתְאַמֵּת אֶצְלוֹ יוֹתֵר שֶׁבָּאָה לוֹ הַנְּבוּאָה בְּאוֹתוֹ מָקוֹם עַצְמוֹ.
פסוק יד:מַצֶּבֶת אָבֶן. אֶבֶן אַחֶרֶת הָיְתָה וְלֹא אוֹתָהּ שֶׁהֵצִיב בָּרִאשׁוֹנָה, וְאָמַר גַּם כֵּן אָבֶן רוֹצֶה לוֹמַר אֶבֶן אַחַת מִלְּבַד הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בָּנָה שֶׁהוּא מֵאֲבָנִים רַבִּים.
פסוק יד:וַיַּסֵּךְ עָלֶיהָ נֶסֶךְ. נֶסֶךְ יַיִן.
פסוק יד:וַיִּצֹק עָלֶיהָ שָׁמֶן. לְמִנְחָה גַּם כֵּן.
פסוק טו:וַיִּקְרָא. אָמַר פַּעַם שְׁלִישִׁית אֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ שָׁם אֱלֹהִים לְהוֹדִיעַ כִּי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם בִּיחוּד שֶׁבָּנָה שָׁם בֵּית אֱלֹהִים, וּמִזְבֵּחַ וּמַצֵּבוֹת קָרָא בֵּית־אֵל, מִלְּבַד שֶׁקָּרָא בָּרִאשׁוֹנָה שֵׁם הָעִיר כֻּלָּהּ בֵּית־אֵל. וְכָל הָעִיר נִקְרָא כֵּן עַל שֵׁם אוֹתוֹ הַמָּקוֹם.
פסוק טז:כִּבְרַת. פֵּרְשׁוּ בּוֹ מִיל. וּלְפִי דַעְתִּי כִּי הַכָּף שִׁמּוּשׁ, וּבְרַת שֵׁם, מִן ״וְלֹא בָרָה אִתָּם לֶחֶם״ (שמואל ב יב:יז) וְהַכָּף כָּף הַשִּׁמּוּשׁ, כְּמוֹ ״כְּעֶשְׂרִים אִישׁ״, ״כְּאַלְפַּיִם אַמָּה״. רוֹצֶה לוֹמַר שִׁעוּר מַהֲלָךְ מִן הָעִיר עַד מָקוֹם שֶׁסּוֹעֲדִין בּוֹ הוֹלְכֵי דְרָכִים.
פסוק טז:וַתְּקַשׁ בְּלִדְתָּהּ. הָיָה לָהּ קֹשִׁי וְצַעַר גָּדוֹל מֵהַלֵּדָה עַד שֶׁמֵּתָה מִמֶּנָּה. וְיִהְיֶה וַתְּקַשׁ פֹּעַל עוֹמֵד אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מִן הַדָּגֵשׁ, אוֹ יִהְיֶה יוֹצֵא, וּפֵרוּשׁ כִּי הַלֵּדָה קִשְּׁתָה וְצִעֲרָה אוֹתָהּ מְאֹד.
פסוק יז:כִּי גַם זֶה לָךְ בֵּן. כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתְּ ״יֹסֵף ה׳ לִי בֵּן אַחֵר״ (בראשית ל:כד), כֵּן הָיָה כִּי גַם זֶה בֵּן, וְעַתָּה הִתְחַזְּקִי.
פסוק יח:וַיְהִי. בְּעוֹד שֶׁהָיְתָה יוֹצְאָה נַפְשָׁהּ.
פסוק יח:כִּי מֵתָה. קְרוֹבָה לָמוּת, וְאֵין בָּהּ תִּקְוָה, קָרְאָה לוֹ, קֹדֶם שֶׁתָּמוּת.
פסוק יח:בֶּן־אוֹנִי. כִּי בְּצַעַר גָּדוֹל יְלַדְתִּיו.
פסוק יח:וְאָבִיו קָרָא לוֹ בִנְיָמִין. כְּלוֹמַר בֶּן יְמִינִי וְחָבִיב עָלַי שֶׁנּוֹלַד לְעֵת זִקְנוּתִי, וְכֵן ״תְּהִי יָדְךָ עַל אִישׁ יְמִינֶךָ״ (תהלים פ:יח) הָאָהוּב וְחָבִיב עָלֶיךָ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״וְעַל בֶּן אִמַּצְתָּ לָּךְ״ (תהלים פ:יח).
פסוק כא:וַיִּסַּע. לָלֶכֶת אֶל בֵּית אָבִיו.
פסוק כב:וַיְהִי בִּשְׁכֹּן. וְהוּא לֹא שָׁכַן בְּמָקוֹם עַד שֶׁהָלַךְ אֶל בֵּית אָבִיו, אֶלָּא לְפִי שֶׁהָיָה כָּבֵד בְּמִקְנֶה וְעַם רַב אִתּוֹ, הָיָה הוֹלֵךְ לְמַסָּעָיו מְעַט מְעַט, עַד שֶׁמַּסָּעָיו דּוֹמֶה לְמִשְׁכָּן.
פסוק כב:וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן. הָלַךְ לְאֹהֶל בִּלְהָה וְשָׁכַב עִמָּהּ.
פסוק כב:פִּילֶגֶשׁ אָבִיו. אֵשֶׁת אָבִיו הָיְתָה נִקְרֵאת פִּילֶגֶשׁ; שֶׁרְאוּבֵן חָשַׁב כִּי לֹא הָיְתָה אֲסוּרָה עָלָיו לְפִי שֶׁהָיְתָה תְּחִלָּה שִׁפְחָה וְאַחַר כֵּן לְקָחָהּ אָבִיו לְפִילֶגֶשׁ, וְהַכָּתוּב מֵעִיד עָלֶיהָ שֶׁהָיְתָה לוֹ לְאִשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״וַתִּתֶּן לוֹ בִּלְהָה שִׁפְחָתָהּ לְאִשָּׁה״ (בראשית ל:ד), וְהָיְתָה אֲסוּרָה עָלָיו, כִּי בְּנֵי נֹחַ נִצְטַוּוּ עַל הָעֲרָיוֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ (בראשית כ:כד), כָּל שֶׁכֵּן בְּנֵי יַעֲקֹב, לְפִיכָךְ נָטַל מִמֶּנּוּ יַעֲקֹב בְּכוֹרָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר, ״בְּחַלְּלוֹ יְצוּעֵי אָבִיו״ (דברי הימים א ה:א), וְנִתְּנָה בְּכוֹרָתוֹ לְיוֹסֵף.
פסוק כב:וַיִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל. וּפֵרַשׁ מִן הָאִשָּׁה, זֶהוּ שֶׁאָמַר וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר כִּי לֹא הָיָה לוֹ עוֹד בֵּן, וְהָיָה פּוֹרֵשׁ כָּל יָמָיו מֵאִשָּׁה וּמִדַּרְכֵי הָעוֹלָם, וְהִתְעַסֵּק בַּעֲבוֹדַת הָאֵל, זֶהוּ שֶׁאָמַר ״וְהָיָה ה׳ לִי לֵאלֹהִים״ (בראשית כח:יא), וּבַדְּרָשׁ (שבת נה:) לֹא שָׁכַב עִמָּהּ אֶלָּא בִּלְבֵּל יְצוּעָהּ, אָמַר, אִם אֲחוֹת אִמִּי צָרָה לָהּ, תְּהֵא שִׁפְחָתָהּ צָרָה לָהּ, עָמַד וּבִלְבֵּל יְצוּעָהּ.
פסוק כג:בְּנֵי לֵאָה. כֵּיוָן שֶׁנּוֹלַד בִּנְיָמִן מְנָאָם.
פסוק כג:בְּכוֹר יַעֲקֹב רְאוּבֵן. אַף עַל פִּי שֶׁחָטָא וְנִטְּלָה מִמֶּנּוּ הַבְּכוֹרָה בְּחֶטְאוֹ, קְרָאוֹ בְּכוֹר. אָמַר רַבִּי סִימוֹן (בראשית רבה פב:יא): קָשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְעַקֵּל שַׁלְשֶׁלֶת יוּחֲסִין, שֶׁנֶּאֱמַר בְּכוֹר יַעֲקֹב רְאוּבֵן. אֱמוֹר מֵעַתָּה: בְּכוֹרַת מָמוֹן נִטְּלָה מִמֶּנּוּ וְלֹא נִטְּלָה מִמֶּנּוּ בְּכוֹרַת יוּחֲסִין. רַבִּי יִצְחָק אָמַר: אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת קִלְקוּלוֹ אֵין מְיַחֲסִין אֶלָּא לִרְאוּבֵן.
פסוק כו:אֲשֶׁר יֻלַּד־לוֹ בְּפַדַּן אֲרָם. יֻלַּד – דֶּרֶךְ כְּלָל לָשׁוֹן יָחִיד עַל רַבִּים. וְאָמַר בְּפַדַּן אֲרָם אַף עַל פִּי שֶׁבִּנְיָמִין לֹא נוֹלַד בְּפַדַּן אֲרָם, הָלַךְ אַחַר הָרֹב.
פסוק כז:קִרְיַת הָאַרְבַּע. פֵּרַשְׁנוּהוּ, וּבָא בְּהֵ״א הַיְדִיעָה אַף עַל פִּי שֶׁהוּא שֵׁם אָדָם, לְפִי שֶׁהוּא בִּדְמוּת תֹּאַר וְכִי נִקְרָא כֵּן לְפִי שֶׁהָיָה הוּא וּבָנָיו אַרְבָּעָה.
פסוק כז:אֲשֶׁר־גָּר־שָׁם אַבְרָהָם וְיִצְחָק. אָמַר לְפִי שֶׁיַּעֲקֹב גַּם כֵּן גָּר שָׁם, לְהוֹדִיעַ כִּי רָאוּי לָאָדָם לָגוּר בְּעִיר אֲבוֹתָיו לִכְבוֹד הָאָבוֹת שֶׁהֵם נִקְבָּרִים שָׁם, וְכֵן אָמַר ״הָעִיר קִבְרַת אֲבוֹתַי״ (נחמיה ב:ה), תָּלָה הַדָּבָר בְּקִבְרַת אֲבוֹתָיו.
פסוק כט:וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ עֵשָׂו וְיַעֲקֹב. הִקְדִּים עֵשָׂו לְפִי שֶׁהָיָה בְּכוֹר, וְאַף עַל פִּי שֶׁמָּכַר בְּכֹרָתוֹ, יַעֲקֹב הָיָה נוֹהֵג בּוֹ כָּבוֹד וּמַקְדִּימוֹ לְפָנָיו מֵעֵת שֶׁהִשְׁלִים אִתּוֹ, אֲבָל בְּאַבְרָהָם כָּתוּב ״וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל בָּנָיו״ (בראשית כה:ט), הִקְדִּים יִצְחָק לְיִשְׁמָעֵאל וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיָה יִשְׁמָעֵאל בְּכוֹר, לְפִי שֶׁהָיָה יִצְחָק בֶּן הַגְּבִירָה, וְיִשְׁמָעֵאל בֶּן הַשִּׁפְחָה.
