פסוק ב:הָסִירוּ אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּתוֹכְכֶם. הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר אֲשֶׁר בְּיֶדְכֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ״וַיִּתְּנוּ אֶל יַעֲקֹב אֵת כָּל אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּיָדָם״. לְפִי שֶׁכָּל מַעֲשֶׂה קָדְמָה לוֹ הַמַּחֲשָׁבָה, וְהִרְהוּר עֲבֵרָה קוֹדֵם שֶׁיַּעֲשֶׂה הַמַּעֲשֶׂה. וְעַל כֵּן צִוָּה לָהֶם לְטַהֵר תְּחִלָּה חֵטְא הַהִרְהוּר וְאָמַר ״הָסִירוּ אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּתוֹכְכֶם״ מַמָּשׁ, כִּי אָמַר יַעֲקֹב ״אוּלַי חָטְאוּ בָנַי וּבֵרְכוּ אֱלֹהִים בִּלְבָבָם״ (איוב א:ה), וְהָיוּ מְהַרְהֲרִים בַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁבְּיָדָם, ״וְהִטַּהֲרוּ״. כִּי עַל יְדֵי זֶה יִבְרָא לָכֶם ה׳ לֵב טָהוֹר. אוֹ יֹאמַר עַל סְתָם הִרְהוּר חֵטְא הַבָּא מִצַּד הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁנִּקְרָא אֱלֹהֵי נֵכָר אֲשֶׁר בְּתוֹכְכֶם, כְּאָמְרָם רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קה:) ״לֹא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר״ (תהלים פא י) – אֵיזוֹ אֵל זָר שֶׁבְּתוֹךְ גּוּף הָאָדָם? הֱוֵי אוֹמֵר זֶה יֵצֶר הָרָע. וְאַחַר כָּךְ הִזְהִירָם עַל תִּקּוּן חֵטְא הַמַּעֲשֶׂה לֵאמֹר הָסִירוּ הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים וְהַלְבִּישׁוּ אֶתְכֶם מַחֲלָצוֹת, כִּי מָצִינוּ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהַמַּלְבּוּשׁ כִּנּוּי אֶל הַמַּעֲשִׂים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת ט ח) ״בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְגָדֶיךָ לְבָנִים״. עַל זֶה אָמַר ״וְהַחֲלִיפוּ שִׂמְלֹתֵיכֶם״. ״וְנָקוּמָה וְנַעֲלֶה בֵּית אֵל״, כִּי אֵין לָבוֹא אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ מְלֻכְלָךְ בְּחֵטְא וְעָוֹן, עַד אֲשֶׁר יְתַקְּנוּ תְּחִלָּה חֵטְא הַהִרְהוּר וְהַמַּעֲשֶׂה. ״וַיִּתְּנוּ אֶל יַעֲקֹב אֵת כָּל אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּיָדָם״, כִּי בְּזֶה תִּקְּנוּ חֵטְא הַמַּעֲשֶׂה וְהַהִרְהוּר כְּאֶחָד, הַמַּעֲשֶׂה כִּפְשׁוּטוֹ בְּבִטּוּל הָעֲבוֹדָה זָרָה אֲשֶׁר בְּיָדָם, וְהַסָּרַת הַיֵּצֶר הָרָע אֵל נֵכָר אֲשֶׁר בְּתוֹכָם מַמָּשׁ רָמַז גַּם כֵּן בְּאָמְרָם ״אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּיָדָם״, כְּאָמְרָם רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה לד י) שֶׁהָרְשָׁעִים בִּרְשׁוּת לִבָּם, אֲבָל הַצַּדִּיקִים לִבָּם בִּרְשׁוּתָם וּבְיָדָם. וְזֶהוּ ״אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּיָדָם״ – הוֹרוּ שֶׁזֶּהוּ שֶׁבְּתוֹכָם הֲרֵי הוּא בְּיָדָם, זֶהוּ רֶמֶז נָכוֹן קָרוֹב לִשְׁמֹעַ.
פסוק ז:וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ. וְסָמִיךְ לֵיהּ ״וַתָּמָת דְּבוֹרָה״, וְהִקְשָׁה הָרַמְבַּ״ן מַה עִנְיַן מִיתַת דְּבוֹרָה בֵּין שְׁנֵי פְּסוּקִים אֵלּוּ. וְאוֹמֵר אֲנִי שֶׁזֶּה דּוֹמֶה לְמַה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מועד קטן כח.) לָמָּה נִסְמְכָה מִיתַת מִרְיָם לְפָרָשַׁת פָּרָה אֲדֻמָּה, לוֹמַר לְךָ מַה פָּרָה מְכַפֶּרֶת אַף מִיתַת צַדִּיקִים מְכַפֶּרֶת. כְּמוֹ כֵן כָּאן שֶׁמְּדַבֵּר מִן מִיתַת רִבְקָה וּדְבוֹרָה כְּמוֹ שֶׁלָּמְדוּ מִן פָּסוּק ״אַלּוֹן בָּכוּת״, וְהוֹרָה יַעֲקֹב שֶׁמִּיתָתָם מִזְבַּח כַּפָּרָה, עַל כֵּן בָּנָה מִזְבֵּחַ בַּמָּקוֹם שֶׁנּוֹדַע לוֹ מִיתָתָם. ״וַיְבָרֶךְ אוֹתוֹ אֱלֹהִים״ (בראשית לה:ט) — הַיְינוּ בִּרְכַת אֲבֵלִים, כְּמוֹ שֶׁבֵּרַךְ אֶת יִצְחָק אַחֲרֵי מוֹת אִמּוֹ. וּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר ״וַתִּקָּבֵר מִתַּחַת לְבֵית אֵל״ (בראשית לה:ח) — רָמַז בָּזֶה שֶׁהִסְפִּידָהּ כָּרָאוּי, שֶׁהֲרֵי בֵּית אֵל הָיָה בָהָר, וְאִלּוּ לֹא הִסְפִּידָהּ הָיָה הָהָר גּוֹעֵשׁ עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ אֵצֶל הַר גָּעַשׁ (שבת קה:). וְהִגִּיד לָנוּ עוֹד הַכָּתוּב שֶׁהִסְפִּיד יוֹתֵר מִן הָרָאוּי, שֶׁנֶּאֱמַר ״מִתַּחַת לְבֵית אֵל תַּחַת הָאַלּוֹן״. מַהוּ ״מִתַּחַת״? אֶלָּא שֶׁהִתְחִיל תַּחַת הָעִיר, וּמִשָּׁם הֶאֱרִיךְ בְּהֶסְפֵּדָהּ עַד תַּחַת הָאַלּוֹן. וְזֶהוּ הוֹרָאַת מֵ״ם שֶׁל ״מִתַּחַת״, כִּי הָיָה נֶעְתָּק מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וְהִסְפִּידָהּ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מועד קטן כז:) כָּל הַמִּתְקַשֶּׁה עַל מֵת יוֹתֵר מִדַּאי עַל מֵת אַחֵר הוּא בּוֹכֶה. עַל כֵּן נִקְרָא מָקוֹם זֶה ״אַלּוֹן בָּכוּת״ — בְּכִיָּה אַחֶרֶת, כִּי הֻגַּד לוֹ שָׁם מִיתַת רִבְקָה אִמּוֹ, אוֹ רֶמֶז לְמִיתַת רָחֵל שֶׁהָיְתָה גַּם כֵּן סָמוּךְ לָזֶה.
פסוק י:שִׁמְךָ יַעֲקֹב לֹא יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב. מִדְּקָאָמַר ״שִׁמְךָ יַעֲקֹב״, מַשְׁמָע שֶׁשֵּׁם יַעֲקֹב יִשָּׁאֵר בִּמְקוֹמוֹ וְלֹא יֵעָקֵר, וְאַחַר כָּךְ אָמַר ״לֹא יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב״, אֶלָּא וַדַּאי שֶׁבָּא לוֹמַר לֹא שֶׁיֵּעָקֵר שֵׁם יַעֲקֹב אֶלָּא יִהְיֶה טָפֵל כוּ׳, אֲבָל אֵצֶל אַבְרָהָם אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות יג:) כָּל הַקּוֹרֵא לְאַבְרָהָם אַבְרָם עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, וְהַיְינוּ טַעֲמָא לְפִי שֶׁלֹּא נֶאֱמַר אֶצְלוֹ ״שִׁמְךָ אַבְרָם״ כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן ״שִׁמְךָ יַעֲקֹב״.
פסוק י:וְעַל צַד הָרֶמֶז, יֵשׁ מָקוֹם אִתִּי לְפָרֵשׁ שְׁנֵי שְׁמוֹתָיו שֶׁל יַעֲקֹב עַל שֵׁם שְׁנֵי הַגְּאוּלוֹת, יַעַן כִּי מָצִינוּ לְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ירמיהו כג:ז-ח) לֹא שֶׁתֵּעָקֵר יְצִיאַת מִצְרַיִם לְגַמְרֵי, אֶלָּא שֶׁזְּכִירַת נִסֵּי יְצִיאַת מִצְרַיִם יִהְיוּ טָפֵל, וְזִכְרוֹן נִסִּים שֶׁלֶּעָתִיד יִהְיוּ עִקָּר. וְכֵן כָּאן אָמְרוּ (בראשית רבה עח:ג) לֹא שֶׁיֵּעָקֵר שֵׁם יַעֲקֹב לְגַמְרֵי, אֶלָּא יִהְיֶה טָפֵל וְשֵׁם יִשְׂרָאֵל עִקָּר. אִם כֵּן שְׁנֵיהֶם עִנְיָן אֶחָד. וְכֵן הוּא אוֹמֵר בִּגְאוּלָה אַחֲרוֹנָה (ישעיהו מ:ד) ״וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר״ – עָקֹב נִגְזָר מִן שֵׁם יַעֲקֹב, וּמִישׁוֹר נִגְזָר מִן שֵׁם יִשְׂרָאֵל יָשָׁר אֵל. וּלְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ז:טו) ״כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת״, שְׁמַע מִינָהּ שֶׁנִּסִּים שֶׁלֶּעָתִיד לֹא יִהְיוּ גְּדוֹלִים מִן נִסֵּי מִצְרַיִם, וְלָמָּה יִהְיוּ נִסֵּי מִצְרַיִם טָפֵל? אֶלָּא לְפִי שֶׁבִּגְאוּלָה שֶׁל מִצְרַיִם לֹא הָיָה זְכוּתָם מַסְפִּיק לְהוֹצִיאָם בְּיָד רָמָה, וְהֻצְרְכוּ לֵילֵךְ בְּעָקְבָה וּרְמִיָּה, כִּי אָמְרוּ ״נֵלְכָה לִזְבֹּחַ לַה׳ אֱלֹהֵינוּ״ (שמות ה:ג), וְכָל בּוֹרֵחַ הוֹלֵךְ בְּחִפָּזוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות יב:יא) ״וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּחִפָּזוֹן״. וּגְאוּלַת בָּבֶל פְּשִׁיטָא שֶׁלֹּא הָיְתָה גְּאוּלָּה שְׁלֵמָה כִּי אִם פְּקִידָה בְּעָלְמָא, וְגַם שָׁם נֶאֱמַר (ישעיהו מח:כ) ״צְאוּ מִבָּבֶל בִּרְחוּ מִכַּשְׂדִּים״.
פסוק י:אֲבָל בִּגְאֻלָּה אַחֲרוֹנָה, אַחַר שֶׁנִּתְמָרֵק הֶעָוֹן מִכָּל וָכֹל בְּאֹרֶךְ גָּלוּת הַחֵל הַזֶּה, יַסְפִּיק זְכוּתָם שֶׁיֵּצְאוּ בְּיָד רָמָה בְּמִישׁוֹר וְלֹא בְּעָקְבָה וְלֹא בְּחִפָּזוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו נב יב) כִּי לֹא בְחִפָּזוֹן תֵּצֵאוּ וּבִמְנוּסָה לֹא תֵלֵכוּן, זֶהוּ שֶׁהוּא אוֹמֵר ״וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר״. וּמִכָּל מָקוֹם לֹא יֵעָקֵר שֵׁם יַעֲקֹב לְגַמְרֵי, וְכֵן לֹא תֵּעָקֵר זִכְרוֹן יְצִיאַת מִצְרַיִם לְגַמְרֵי, כְּדֵי שֶׁיִּזְכְּרוּ שְׁנֵי הַגְּאֻלּוֹת יַחַד וְיֵדְעוּ וְיַכִּירוּ הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּינֵיהֶם אֲשֶׁר גָּרַם הַחֵטְא, כִּי בְּלִי סָפֵק שֶׁהָיוּ בְּמִצְרַיִם רָעִים וְחַטָּאִים כַּמְבֹאָר בִּנְבוּאַת יְחֶזְקֵאל (יחזקאל כ ח) אֲשֶׁר מִזֶּה הַצַּד רָאוּי שֶׁתִּהְיֶה טָפֵל, וְכֵן שֵׁם יַעֲקֹב לֹא נֶעֱקַר לְגַמְרֵי מִזֶּה הַטַּעַם. וְעוֹד שֶׁהַגְּאֻלָּה מְשַׁמֶּשֶׁת שְׁנֵי גְאֻלּוֹת, גְּאֻלַּת הַגּוּפוֹת מִן הַשִּׁעְבּוּד וְהַצָּרוֹת, וּגְאֻלַּת הַנֶּפֶשׁ מִצַּד הָעִנְיָנִים הָרוּחָנִיִּים שֶׁנִּתְּנוּ לְיִשְׂרָאֵל, כְּהוֹרָאַת שֵׁם יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל, אֶחָד חָמְרִי, וְאֶחָד רוּחָנִי, כִּדְאִיתָא בְּרַבֵּינוּ בְּחַיֵּי. וְאַף עַל פִּי שֶׁהָרוּחָנִי עִקָּר, מִכָּל מָקוֹם שֵׁם יַעֲקֹב לֹא יֵעָקֵר לְגַמְרֵי, כִּי צָרִיךְ הָאָדָם לִתֵּן חֵלֶק לָזֶה וְלָזֶה. אֲבָל שֵׁם אַבְרָם נֶעֱקַר לְגַמְרֵי, כִּי לְעוֹלָם בְּכָל הַדּוֹרוֹת הֲרֵי הוּא אַב הֲמוֹן גּוֹיִם, כִּי גַם אׇהֳלֵי אֱדוֹם וְיִשְׁמָעֵאל מִיּוֹצְאֵי חֲלָצָיו הֵמָּה.
פסוק יג:וַיַּעַל מֵעָלָיו אֱלֹהִים בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ. פֵּרַשׁ רַשִׁ״י אֵינִי יוֹדֵעַ מָה בָּא לְלַמְּדֵנוּ. וְלִי נִרְאֶה שֶׁבָּא לְלַמְּדֵנוּ שֶׁהָאָבוֹת הֵן הֵן הַמֶּרְכָּבָה, וְשֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁלְּמַטָּה מְכֻוָּן כְּנֶגֶד בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁל מַעְלָה כַּיָּדוּעַ, שֶׁיַּעֲקֹב הָיָה עַכְשָׁיו בְּבֵית אֵל וְלוּז, וְשָׁם שַׁעַר הַשָּׁמַיִם, כִּי שְׁנֵי מְקוֹמוֹת אֵלּוּ נִתְחַבְּרוּ עִם הַר הַמּוֹרִיָּה כַּמְבֹאָר לְמַעְלָה פָּרָשַׁת וַיֵּצֵא (בראשית כח יז), וְאִלּוּ לֹא נֶאֱמַר ״בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ״, הָיִיתִי אוֹמֵר שֶׁהָלְכָה הַשְּׁכִינָה לְמָקוֹם אַחֵר וּמִשָּׁם עָלְתָה אֶל מְדוֹרָהּ, עַל כֵּן הֻצְרַךְ לְפָרֵשׁ שֶׁעָלָה אֱלֹהִים בְּשָׁוֶה מִן זֶה הַמָּקוֹם, עַד אֲשֶׁר לְעוֹלָם יַעֲקֹב לְמַטָּה וְהַשְּׁכִינָה לְמַעְלָה וְעָלְתָה אֶל מְדוֹרָהּ לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁל מַעְלָה, הַמְכֻוָּן כְּנֶגֶד הַמָּקוֹם אֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁלְּמַטָּה.
