פסוק א:וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב. כְּבָר פֵּרַשְׁנוּ זֶה בְּפָסוּק ״אֲשֶׁר גָּר שָׁם אַבְרָהָם וְיִצְחָק״ (בראשית לה:כז).
פסוק ב:אֵלֶּה תֹּלְדוֹת. תּוֹלְדוֹת זֶה, פֵּרוּשׁוֹ קוֹרוֹת, וְכֵן ״אֵלֶּה תוֹלְדֹת נֹחַ״ (בראשית ו:ט), כִּי הַקּוֹרוֹת הֵם תּוֹלְדוֹת הַיָּמִים, וְכֵן אָמַר, ״כִּי לֹא תֵדַע מַה יֵּלֵד יוֹם״ (משלי כז:א).
פסוק ב:יוֹסֵף בֶּן־שְׁבַע־עֶשְׂרֵה שָׁנָה. כְּשֶׁהָיָה רוֹעֶה אֶת־אֶחָיו בַּצֹּאן.
פסוק ב:וְאָמַר בַּצֹּאן וְלֹא אָמַר הַצֹּאן, כִּי עֲדַיִן הָיָה נַעַר לִרְעוֹת הַצֹּאן, אֶלָּא הָלַךְ עִם אֶחָיו בְּמִרְעוֹת הַצֹּאן, וְהָיָה מִתְלַמֵּד מֵהֶם לִרְעוֹת הַצֹּאן.
פסוק ב:וְהוּא נַעַר. הָיָה מִתְגַּדֵּל עִמָּהֶם כְּשֶׁהָיוּ רוֹעִים הַצֹּאן.
פסוק ב:נְשֵׁי אָבִיו. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּכָל אַחַת מֵהֶן ״לְאִשָּׁה״ (בראשית ל:ד; ל:ט), וְלֹא הָיָה בָּזֶה בִּזָּיוֹן כִּי בְּנֵי נְשֵׁי אָבִיו הָיוּ.
פסוק ב:אֶת דִּבָּתָם רָעָה. הָיָה אוֹמֵר לְאָבִיו כִּי אֶחָיו הָיוּ שׂוֹנְאִים אוֹתוֹ, אֵלֶּה בְּנֵי הַשְּׁפָחוֹת שֶׁגָּדַל עִמָּהֶם וְכֵן בְּנֵי הַגְּבִירוֹת, שֶׁהוּא הָיָה מִתְגָּאֶה עֲלֵיהֶם לְפִי שֶׁאָבִיו הָיָה אוֹהֲבוֹ בְּיוֹתֵר מִכָּל אֶחָיו, וְהוּא הָיָה מֵבִיא דִּבָּתָם זֹאת אֶל אֲבִיהֶם שֶׁהָיוּ מְבַזִּים וּמְדַבְּרִים עָלָיו רָעָה, וְיַעֲקֹב הָיָה גּוֹעֵר אוֹתָם בַּעֲבוּרוֹ; וְהִנֵּה הוֹלֵךְ וּמְפָרֵשׁ סִבַּת הַשִּׂנְאָה כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״וְיִשְׂרָאֵל אָהַב״, ״וַיִּרְאוּ אוֹתוֹ״ (בראשית לז:ג-ד). וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה (פרק פד) חַד אָמַר, שֶׁהָיָה אוֹמֵר לוֹ חֲשׁוּדִין בָּנֶיךָ עַל אֵבֶר מִן הַחַי, וְחַד אָמַר, תּוֹלִים הֵם עֵינֵיהֶם בִּבְנוֹת הָאָרֶץ, וְחַד אָמַר שֶׁקּוֹרִין לִבְנֵי שְׁפָחוֹת עֲבָדִים, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן עַל תְּלָתֵיהוֹן ״פֶּלֶס וּמֹאזְנֵי מִשְׁפָּט לַה׳״ (משלי טז:יא). אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה אָמַרְתָּ חֲשׁוּדִין הֵן עַל אֵבֶר מִן הַחַי, חַיֶּיךָ, אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת הַקַּלְקָלָה אֵינָם אֶלָּא שׁוֹחֲטִין, שֶׁנֶּאֱמַר, ״וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים״ (בראשית לז:לא). אַתָּה אָמַרְתָּ שֶׁקּוֹרִין לִבְנֵי הַשְּׁפָחוֹת עֲבָדִים, ״לְעֶבֶד נִמְכַּר יוֹסֵף״ (תהלים קה:יז), אַתָּה אָמַרְתָּ תּוֹלִין עֵינֵיהֶם בִּבְנוֹת הָאָרֶץ, חַיֶּיךָ, שֶׁאֲנִי מְגָרֶה בְּךָ אֶת הַדֹּב, הֲדָא הִיא ״וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת אֲדֹנָיו״ (בראשית לט:ז).
פסוק ג:כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ. וַהֲלֹא בְּשֶׁבַע שָׁנִים נוֹלְדוּ כָּל בְּנֵי יַעֲקֹב, אַף עַל פִּי שֶׁנּוֹלַד יוֹסֵף אַחֲרוֹן, מַה זִּקְנָה הָיְתָה לְיַעֲקֹב בְּהִוָּלֵד יוֹסֵף מִשְּׁאָר בָּנָיו? אֶלָּא פֵּרוּשׁוֹ כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ, כִּי הָיָה מוֹצְאוֹ חָכָם בְּכָל דְּבָרָיו כְּמוֹ אִם הָיָה זָקֵן, וְכֵן תִּרְגֵּם אֻנְקְלוֹס ״אֲרֵי בַּר חַכִּים הוּא לֵיהּ״. וּלְאַהֲבָתוֹ אוֹתוֹ יוֹתֵר מִכָּל בָּנָיו הָיָה מַלְבִּישׁוֹ בִּבְגָדִים נָאִים וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים.
פסוק ג:פַּסִּים. מֵעִנְיַן ״פַּס יְדֵהּ״ (דניאל ה:ה), וְהָיְתָה הַכְּתֹנֶת עֲשׂוּיָה פַּס אֶחָד מִצֶּבַע אֶחָד וּפַס אֶחָד מִצֶּבַע אַחֵר, כְּמוֹ כְּלֵי מִילָת שֶׁעֲשׂוּיִם פַּסִּים פַּסִּים, וְהָיְתָה הַכְּתֹנֶת נָאָה וְזֶה הָיָה גוֹרֵם לוֹ שֶׁיִּשְׂנְאוּ אוֹתוֹ מִלְּבַד שֶׁהָיָה מְדַבֵּר עֲלֵיהֶם רַע אֶל אָבִיהֶם. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת י:): לְעוֹלָם אַל יַטִּיל אָדָם קִנְאָה בֵּין הַבָּנִים שֶׁבִּשְׁבִיל חֲמֵשֶׁת סְלָעִים מִילָת שֶׁהוֹסִיף יַעֲקֹב לְיוֹסֵף עַל בָּנָיו נִתְקַנְּאוּ בּוֹ אֶחָיו וְיָרְדוּ אֲבוֹתֵינוּ לְמִצְרַיִם.
פסוק ד:וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם. לְדַבֵּר עִמּוֹ בְּדִבְרֵי שָׁלוֹם, אֶלָּא בְּדִבְרֵי מְרִיבָה.
פסוק ה:וַיַּגֵּד לְאֶחָיו. הָיָה מְסַפֵּר לְאֶחָיו הַחֲלוֹם לְהַכְאִיב לִבָּם, לְפִי שֶׁהָיוּ מְקַנְּאִים בּוֹ לְאַהֲבַת אָבִיו אוֹתוֹ, וְהָיוּ שׂוֹנְאִים אוֹתוֹ. וְהָיָה הַחֲלוֹם הַזֶּה מֵעִנְיַן מַה שֶּׁקָּרָה לוֹ וּמַה שֶּׁקָּרָה לָהֶם עִמּוֹ; כִּי עַל־יְדֵי הַתְּבוּאָה עָלָה הוּא לִגְדֻלָּה. וְזֶהוּ שֶׁחָלַם ״קָמָה אֲלֻמָּתִי״ (בראשית לז:ז), וְעַל־יְדֵי הַתְּבוּאָה הִשְׁתַּחֲווּ לוֹ אֶחָיו, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר ״תְּסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ״ (שם).
פסוק ח:וַיֹּאמְרוּ לוֹ אֶחָיו. הֲתַחְשֹׁב לִמְלֹךְ עָלֵינוּ? כִּי חָלַמְתְּ כָּזֶה וְכָזֶה, אֵין זֶה כִּי אִם רֹעַ לֵב.
פסוק ח:עַל־חֲלֹמֹתָיו. אוּלַי חָלַם גַּם כֵּן פַּעַם אַחֶרֶת קֹדֶם זֶה הַחֲלוֹם וְלֹא זָכַר הַכָּתוּב אֶלָּא שְׁנֵי הַחֲלוֹמוֹת שֶׁהָיוּ מְבֹאָרִים. אוֹ אָמַר חֲלֹמֹתָיו עַל זֶה וְעַל הַבָּאִים אַחֲרָיו, וַחֲלֹמֹתָיו שֶׁאָמַר הוּא סִפּוּר הַכָּתוּב.
פסוק ח:וְעַל־דְּבָרָיו. שֶׁהָיָה מִתְגָּאֶה עֲלֵיהֶם וּמֵבִיא דִּבָּתָם אֶל אֲבִיהֶם.
פסוק ט:וַיַּחֲלֹם. הַחֲלוֹם הַזֶּה מְבֹאָר הַפִּתְרוֹן, כִּי הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ הֵם אָבִיו וְאִמּוֹ, וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים הֵם אֶחָיו שֶׁהָיוּ אַחַד עָשָׂר. וְהַחֲלוֹמוֹת שֶׁנִּכְתָּבִים שֶׁבָּאוּ דֶּרֶךְ מָשָׁל וְחִידָה כְּמוֹ חֲלוֹמוֹת יוֹסֵף וַחֲלוֹם הַמַּשְׁקֶה וְהָאוֹפֶה וַחֲלוֹם פַּרְעֹה וַחֲלוֹם נְבוּכַדְנֶאצַּר וַחֲלוֹם גִּדְעוֹן בֶּן יוֹאָשׁ שֶׁהִתְאַמְּתוּ לְפִי הַפִּתְרוֹן הָיָה בָּהֶם חֵלֶק גָּדוֹל מֵהַנְּבוּאָה וְהָיוּ מֵאֵת הָאֵל לְצֹרֶךְ עֲבָדָיו.
פסוק י:וַיְסַפֵּר אֶל־אָבִיו. לְפִי שֶׁהָיָה לְאָבִיו זֵכֶר בָּזֶה הַחֲלוֹם, וְלֹא כֵן בָּאַחֵר.
פסוק י:אֲנִי וְאִמְּךָ. כְּשֵׁם שֶׁאִי אֶפְשָׁר בְּאִמְּךָ שֶׁכְּבָר מֵתָה, כְּלוֹמַר כְּשֵׁם שֶׁבָּטֵל הַחֲלוֹם בָּזֶה כָּךְ בָּטֵל כֻּלּוֹ. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות נה) לָמְדוּ מִכָּאן שֶׁאֵין חֲלוֹם בְּלֹא דְּבָרִים בְּטֵלִים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר ״מַה לַתֶּבֶן אֶת הַבָּר״ (ירמיהו כג:כח), כְּשֵׁם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבָר בְּלֹא תֶּבֶן כָּךְ אִי אֶפְשָׁר לַחֲלוֹם בְּלֹא דְּבָרִים בְּטֵלִים.
פסוק יא:שָׁמַר אֶת־הַדָּבָר. אַף עַל פִּי שֶׁגָּעַר בּוֹ, חָשַׁשׁ לַחֲלוֹם וּשְׁמָרוֹ בְּלִבּוֹ.
פסוק יב:וַיֵּלְכוּ... אֶת. נָקוּד עָלָיו. בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (פד:יג): לָמָּה? שֶׁלֹּא הָלְכוּ אֶלָּא לִרְעוֹת אֶת עַצְמָם, רוֹצֶה לוֹמַר הִרְחִיקוּ מֵאֲבִיהֶם לַהֲנָאַת עַצְמָם לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹנָם בִּשְׁכֶם, וְלֹא הָיוּ יְרֵאִים מֵאַנְשֵׁי שְׁכֶם שֶׁהָרְגוּ אֲנָשֶׁיהָ וְשָׁלְלוּ הָעִיר, וְהָיוּ בּוֹטְחִים בָּאֵל, וְאַנְשֵׁי הָאָרֶץ הָיוּ יְרֵאִים מֵהֶם, כִּי בְּעוֹד שֶׁעָשׂוּ מַעֲשֶׂה הָיָה חִתַּת אֱלֹהִים עַל הֶעָרִים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיהֶם, כִּי אָרְכוּ הַיָּמִים וְהָיָה הַדָּבָר כְּאִלּוּ הָיָה נִשְׁכָּח.
פסוק יג:הֲלֹא אַחֶיךָ. כְּלוֹמַר הֲלֹא יָדַעְתָּ כִּי אַחֶיךָ רֹעִים בִּשְׁכֶם.
פסוק יג:הִנֵּנִי. לֹא פָּחַד מֵאֶחָיו וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ שׂוֹנְאִים אוֹתוֹ, כִּי חָשַׁב כִּי לְיִרְאַת אָבִיו עֲלֵיהֶם לֹא יַעֲשׂוּ לוֹ דָּבָר רָע; וְאַף אָבִיו לֹא חָשַׁב זֶה, שֶׁאִלּוּ הָיָה לִבּוֹ נוֹקְפוֹ בָּזֶה לֹא הָיָה שׁוֹלְחוֹ, וְכָל הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה סִבָּה מֵאֵת הָאֵל בּוֹרֵא עֲלִילוֹת עַל בְּנֵי אָדָם כְּדֵי שֶׁיֵּרְדוּ אֲבוֹתֵינוּ בְּסִבָּה זוֹ לְמִצְרַיִם כַּאֲשֶׁר נִגְזַר בֵּין הַבְּתָרִים.
פסוק יד:וְאֶת־שְׁלוֹם הַצֹּאן. בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (פרשה פד:יג) ״הֲדָא אָמְרַת צָרִיךְ אָדָם לִשְׁאֹל בִּשְׁלוֹם מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ הֲנָאָה מִמֶּנּוּ״.
פסוק יד:מֵעֵמֶק חֶבְרוֹן. לִוָּה אוֹתוֹ מִן הָעִיר עַד אוֹתוֹ הָעֵמֶק שֶׁסָּמוּךְ לְחֶבְרוֹן וּמִשָּׁם שְׁלָחֵהוּ. וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה (שם): מֵעֵמֶק חֶבְרוֹן וַהֲלֹא חֶבְרוֹן הַר הָיָה, אֶלָּא מֵעֵצָה עֲמֻקָּה שֶׁבֵּין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבֵין אָבִינוּ אַבְרָהָם הַקָּבוּר בְּחֶבְרוֹן לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר לוֹ בֵּין הַבְּתָרִים ״כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ״ (בראשית טו:יג).
פסוק טו:וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ. אַחַר שֶׁהִגִּיעַ לִשְׁכֶם וְלֹא מְצָאָם בִּמְקוֹם הַמִּרְעֶה, הָיָה הוֹלֵךְ הֵנָּה וָהֵנָּה אִם יִמְצָאֵם, וְהָיָה תֹעֶה בַּשָּׂדֶה.
פסוק טז:הַגִּידָה־נָּא לִי. אִם תֵּדַע אֵיפֹה הֵם רֹעִים.
פסוק יז:נָסְעוּ מִזֶּה. מֵהַמָּקוֹם הַזֶּה, וְכֵן ״לֹא הָיְתָה בָזֶה קְדֵשָׁה״ (בראשית לח:כא) בַּמָּקוֹם הַזֶּה.
פסוק יז:כִּי שָׁמַעְתִּי אֹמְרִים. שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים.
פסוק יח:וַיִּתְנַכְּלוּ אֹתוֹ. כְּמוֹ לוֹ אוֹ בּוֹ, כִּי מָצָאנוּ קֶשֶׁר הַלָּשׁוֹן הַזֶּה עִם בֵּי״ת ״לְהִתְנַכֵּל בַּעֲבָדָיו״ (תהלים קה:כה), וְעִם לָמֶ״ד ״אֲשֶׁר נִכְּלוּ לָכֶם״ (במדבר כה:יח), וְעִנְיָנוֹ הַמַּחֲשָׁבָה הָרָעָה הַצְּפוּנָה בַּלֵּב.
פסוק כ:וְעַתָּה לְכוּ. עִנְיַן זֵרוּז, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ.
פסוק כא:לֹא נַכֶּנּוּ נָפֶשׁ. מַכַּת נֶפֶשׁ.
פסוק כב:אַל־תִּשְׁפְּכוּ־דָם. כִּי דָּם נָקִי הוּא, כִּי אֵין לוֹ מִשְׁפַּט מָוֶת, אֲבָל הַשְׁלִיכוּ אֹתוֹ אֶל־הַבּוֹר הַזֶּה, כִּי אִם הִכְאִיב לְבַבְכֶם בַּחֲלוֹמוֹתָיו וּבִדְבָרָיו הַכְאִיבוּ אַתֶּם לִבּוֹ, אֲבָל יָד אַל־תִּשְׁלְחוּ־בוֹ לַהֲמִיתוֹ. וּמַה שֶּׁאָמַר הַשְׁלִיכוּ אֹתוֹ אֶל־הַבּוֹר, לֹא אָמַר אֶלָּא לְמַעַן הַצִּיל אֹתוֹ מִיָּדָם לַהֲשִׁיבוֹ אֶל־אָבִיו, וְזֹאת הָיְתָה כַּוָּנָתוֹ, כִּי לֹא הָיְתָה כַּוָּנָתוֹ לְהָרַע לוֹ שׁוּם רָעָה.
פסוק כג:אֶת־כֻּתׇּנְתּוֹ אֶת־כְּתֹנֶת הַפַּסִּים. אָמַר אֶת־כְּתֹנֶת הַפַּסִּים אַחַר שֶׁאָמַר אֶת־כֻּתׇּנְתּוֹ, לְפִי שֶׁעָלֶיהָ קִנְאוּ בוֹ.
פסוק כד:וַיִּקָּחֻהוּ. חָסֵר וי״ו. וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה (פד:טז): מִי הָיָה שֶׁלְּקָחוֹ? זֶה שִׁמְעוֹן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ״וַיִּקַּח מֵאִתָּם אֶת שִׁמְעוֹן״ (בראשית מב:כד).
פסוק כד:אֵין בּוֹ מָיִם. כִּי אִם הָיָה בּוֹ מַיִם הָיָה טוֹבֵעַ בַּמַּיִם וַהֲרֵי כְּאִלּוּ הֲרָגוֹ בִּידָם. וְאָמַר אֵין בּוֹ מָיִם אַחַר שֶׁאָמַר וְהַבּוֹר רֵק, אוּלַי הָיָה בּוֹ טִיט כְּמוֹ בּוֹר יִרְמְיָהוּ שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיִּטְבַּע יִרְמְיָהוּ בַּטִּיט״ (ירמיה לח:ו) וְלֹא מֵת בַּעֲבוּר זֶה, וְהַדְּרָשׁ יָדוּעַ (שבת כב.) שֶׁאָמַר מַיִם אֵין בּוֹ אֲבָל נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים יֵשׁ בּוֹ. וְאִם כֵּן הוּא, הֱוֵי כְּאִלּוּ הֲרָגוּהוּ, כִּי לֹא יָדְעוּ שֶׁיַּעֲשֶׂה לוֹ הָאֵל נֵס וְלֹא יִשְּׁכוּהוּ.
פסוק כה:נְכֹאת. פֵּרְשׁוּ בְּבֵרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה צא:יא) שֶׁהוּא שַׁעֲוָה.
פסוק כה:צְרִי. פֵּרַשׁ רַשְׁבַּ״ג (כריתות ו): הַצְּרִי אֵינוֹ אֶלָּא שָׂרָף הַנּוֹטֵף מֵעֲצֵי הַקְּטָף, וְנִקְרָא בְּלַעַ״ז בַּלְסָמִי. וָלֹט פֵּרְשׁוּ בְּבֵאשִׁית רַבָּה (צא:יא) מִשְׁטְכִי.
פסוק כו:מַה־בֶּצַע. כְּתַרְגּוּמוֹ.
פסוק כו:כִּי נַהֲרֹג. וַהֲלֹא כְּבָר מְנָעָם רְאוּבֵן מִלְּהָרְגוֹ? אֶלָּא אָמַר לָהֶם: מַה נַּעֲשֶׂה לוֹ? אִם נַנִּיחֶנּוּ בַּבּוֹר יָמוּת שָׁם, וַהֲרֵי הוּא כְּאִלּוּ הֲרַגְנוּהוּ.
פסוק כו:וְכִסִּינוּ אֶת־דָּמוֹ. כְּתַרְגּוּמוֹ ״וּנְכַסֵּי עַל דְּמֵהּ״, שֶׁנַּעֲלִים מִיתָתוֹ מֵאָבִינוּ.
פסוק כז:לְכוּ. פֵּרַשְׁנוּהוּ.
פסוק כז:וְיָדֵנוּ אַל תְּהִי בוֹ. לְסַבֵּב מִיתָתוֹ, וְאִם נִמְכְּרֶנּוּ לֹא יָמוּת.
פסוק כח:אֲנָשִׁים מִדְיָנִים. הֵם הַיִּשְׁמְעֵאלִים שֶׁזָּכַר, כִּי הֵם הַמִּדְיָנִים. וְהַמִּדְיָנִים הֵם בְּנֵי קְטוּרָה. וְאִם קְטוּרָה זוֹ הָגָר, הִנֵּה בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל וּבְנֵי קְטוּרָה אַחִים, וְאִם אֵינָהּ הָגָר, כֻּלָּם הָיוּ בְּנֵי אַבְרָהָם, וְהִתְחַתְּנוּ הַמִּשְׁפָּחוֹת אֵלֶּה עִם אֵלֶּה כִּי קְרוֹבִים הָיוּ. וְכֵן בְּמִלְחֲמוֹת גִּדְעוֹן עִם מִדְיָן אָמַר, ״כִּי נִזְמֵי זָהָב לָהֶם כִּי יִשְׁמְעֵאלִים הֵם״ (שופטים ח:כד), וּקְרָאָם הֵנָּה מְדָנִים וּמִדְיָנִים וְיִשְׁמְעֵאלִים, כִּי מְדָן וּמִדְיָן הָיוּ בְּנֵי קְטוּרָה. וְאָמַר ״וְהַמְּדָנִים מָכְרוּ אֹתוֹ אֶל מִצְרָיִם״.
פסוק כח:וַיִּמְשְׁכוּ וַיַּעֲלוּ. וַיִּמְשְׁכוּ בַּחֲבָלִים, אֲחֵי יוֹסֵף מְשָׁכוּהוּ וְהֶעֱלוּהוּ מִן הַבּוֹר וּמְכָרוּהוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים, וּרְאוּבֵן לֹא הָיָה עִמָּהֶם, אוּלַי הָלַךְ אֶל אָבִיו, אוֹ הָיָה רוֹעֶה צֹאנוֹ לְבַד בְּמָקוֹם אַחֵר.
פסוק כט:וַיָּשָׁב. שָׁב מִמָּקוֹם שֶׁהָלַךְ שָׁם אֶל אֶחָיו, וְשָׁב לַבּוֹר אִם יוּכַל לְקַחְתּוֹ מִשָּׁם בְּלֹא יְדִיעַת אֶחָיו וּלְהַשִּׁיבוֹ אֶל אָבִיו.
פסוק ל:וַיָּשָׁב אֶל אֶחָיו. וְהֵיכָן הָלַךְ רְאוּבֵן? רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: עָסוּק הָיָה בְּשַׂקּוֹ וּבְתַעֲנִיתוֹ, כְּלוֹמַר הָיָה מִתְעַנֶּה וְלוֹבֵשׁ שַׂק עַל שֶׁבִּלְבֵּל יְצוּעֵי אָבִיו. וַיֹּאמַר וְגוֹ׳. כִּי לֹא יָדַע שֶׁמְּכָרוּהוּ אֶלָּא חָשַׁב שֶׁנִּגְנַב מִן הַבּוֹר.
פסוק לא:וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים. אָמְרוּ (בראשית רבה פד:יט) כִּי דָמוֹ דּוֹמֶה לְדַם אָדָם.
פסוק לב:וַיְשַׁלְּחוּ. שְׁלָחוּהָ בְּיַד מִקְצָתָם. וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים לְשׁוֹן ״כִּי בְשֶׁלַח יַעֲבֹרוּ״ (איוב לו:יב) פֵּרוּשׁוֹ חֶרֶב, כְּלוֹמַר כָּרְתוּ כִּדְמוּת כְּרִיתַת שִׁנֵּי חַיּוֹת.
פסוק לב:הַכֶּר־נָא. בְּבֵרֵאשִׁית רַבָּה (פד:יט) אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִיהוּדָה: אַתָּה אָמַרְתָּ לְאָבִיךָ הַכֶּר־נָא, חַיֶּיךָ שֶׁתֹּאמַר לְךָ ״הַכֶּר־נָא״ (בראשית לח:כה).
פסוק לד:וַיִּקְרַע יַעֲקֹב וְגוֹ׳. הִתְאַבֵּל עָלָיו מְאֹד עַל שֶׁהָיָה אֲהָבוֹ מִכָּל בָּנָיו, וְעוֹד כִּי הוּא שְׁלָחוֹ וְאָמַר כִּי הוּא פָּשַׁע בּוֹ שֶׁשְּׁלָחוֹ יָחִיד.
פסוק לה:וַיָּקֻמוּ כָל־בָּנָיו וְכָל־בְּנֹתָיו. בִּתּוֹ וְכָל כַּלּוֹתָיו שֶׁהֵם כְּמוֹ בְּנוֹתָיו. בְּבֵרֵאשִׁית רַבָּה (פד:כא) רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: תְּאוֹמָה נוֹלְדָה עִם כָּל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט וּנְשָׂאוּם לְנָשִׁים. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: וְכָל־בְּנֹתָיו, חֲדָא הֲוַת, הַלְוַאי קְבָרָהּ, אֶלָּא אֵין אָדָם נִמְנָע לִקְרֹא לַחֲתָנוֹ בְּנוֹ וּלְכַלָּתוֹ בִּתּוֹ.
פסוק לה:שְׁאֹלָה. עַד הַקֶּבֶר אֶתְאַבֵּל עָלָיו.
פסוק לה:וְטַעַם אֶל־בְּנִי. כְּלוֹמַר אֲנִי הוֹלֵךְ אֵלָיו וְאֵאָסֵף אֶל עַמָּיו.
פסוק לה:וַיֵּבְךְּ אֹתוֹ אָבִיו. אָמַר אָבִיו, שֶׁהֶרְאָה בּוֹ אָבִיו אַהֲבַת אָב עַל הַבֵּן הָעוֹבֵד אוֹתוֹ, כִּי הָיָה עִמּוֹ תָּמִיד, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה רוֹעֶה עִם אֶחָיו רֹב פְּעָמִים הָיָה עוֹמֵד עִם אָבִיו וְעוֹבֵד אוֹתוֹ, וּבְכָל שָׁעָה שֶׁהָיָה צָרִיךְ לַעֲבוֹדָתוֹ הָיָה זוֹכְרוֹ וְלֹא הָיָה יָכוֹל לְהִתְאַפֵּק מִלִּבְכּוֹת. וּבְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פד) וַיֵּבְךְּ אֹתוֹ אָבִיו זֶה יִצְחָק; וֶאֱמֶת כִּי חַי הָיָה יִצְחָק כְּשֶׁנִּמְכַּר יוֹסֵף וְחָיָה אַחַר מְכִירָתוֹ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה, כֵּיצַד, יִצְחָק גָּדוֹל מִיַּעֲקֹב שִׁשִּׁים שָׁנָה שֶׁנֶּאֱמַר ״וְיִצְחָק בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה בְּלֶדֶת אֹתָם״ (בראשית כה:כו) וּכְשֶׁמֵּת יִצְחָק שֶׁהָיָה בֶּן מֵאָה וּשְׁמוֹנִים, הָיָה יַעֲקֹב מֵאָה וְעֶשְׂרִים. וּכְשֶׁהָיָה בֶּן מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים כְּשֶׁבָּא לְמִצְרַיִם הָיָה יוֹסֵף שְׁלֹשִׁים וְתֵשַׁע, חָסֵר עֶשֶׂר שָׁנִים, זוֹ שֶׁמֵּת יִצְחָק עַד שֶׁהָיָה בֶּן מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים הָיָה יוֹסֵף בֶּן שְׁלֹשִׁים וְתֵשַׁע הִנֵּה הָיָה יוֹסֵף בֶּן עֶשְׂרִים וְתֵשַׁע כְּשֶׁמֵּת יִצְחָק.
פסוק לו:וְהַמְּדָנִים. פֵּרַשְׁנוּהוּ.
פסוק לו:שַׂר הַטַּבָּחִים. כְּתַרְגּוּמוֹ.
