פסוק א:וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו כִּי אָמַר שֶׁאַלּוּפֵי עֵשָׂו יָשְׁבוּ בְּאֶרֶץ אֲחֻזָּתָם, כְּלוֹמַר הָאָרֶץ שֶׁלָּקְחוּ לָהֶם לַאֲחֻזַּת עוֹלָם, אֲבָל יַעֲקֹב יָשַׁב גֵּר כְּאָבִיו בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם אֶלָּא לִכְנַעַן, וְהַכַּוָּנָה לְהַגִּיד כִּי הֵם בּוֹחֲרִים לָגוּר בָּאָרֶץ הַנִּבְחֶרֶת וְשֶׁנִּתְקַיֵּם בָּהֶם "כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם" (בראשית ט"ו:י"ג) וְלֹא בְּעֵשָׂו, כִּי בְּיַעֲקֹב לְבַדּוֹ יִקָּרֵא לָהֶם זָרַע:
פסוק ב:אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב וְאֵלֶּה שֶׁל תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב, אֵלֶּה יִשּׁוּבֵיהֶן וְגִלְגּוּלֵיהֶן עַד שֶׁבָּאוּ לִכְלַל יִשּׁוּב, סִבָּה רִאשׁוֹנָה – "יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה", עַל יְדֵי זֶה נִתְגַּלְגְּלוּ וְיָרְדוּ. זֶהוּ יִשּׁוּב פְּשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא לִהְיוֹת דָּבָר דָּבוּר עַל אָפְנָיו. לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית ל"ז:ב'). וְאֵין לָשׁוֹן לְתוֹלָדוֹת שֶׁיִּהְיֶה עַל הַיִּשּׁוּב. וְרַבִּי אַבְרָהָם אָמַר (אבן עזרא על בראשית ל"ז:א'), אֵלֶּה הַמְאֹרָעוֹת שֶׁאֵרְעוּ לוֹ וְהַקּוֹרוֹת שֶׁבָּאוּ עָלָיו, כְּטַעַם "מַה יֵּלֶד יוֹם". וְאֵין אָדָם מוֹלִיד קוֹרוֹתָיו, רַק לְיָמִים מְיֻחָסִים שֶׁיּוֹלִידוּם. וְאוּלַי יֹאמַר אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת הַיָּמִים שֶׁל יַעֲקֹב. וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי כִּי אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב – יוֹסֵף וְאֶחָיו אֲשֶׁר יַזְכִּיר, וְאָחַז הַכָּתוּב דֶּרֶךְ קְצָרָה בִּשְׁמוֹתָם, שֶׁכְּבָר הִזְכִּירָם לְמַעְלָה, אֲבָל אָמַר אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף וְאֶחָיו אֲשֶׁר אֵרַע לָהֶם כָּכָה. וְאֶפְשָׁר גַּם כֵּן שֶׁיִּרְמֹז "אֵלֶּה" אֶת כָּל הַנִּזְכָּרִים בַּסֵּפֶר הַזֶּה, שִׁבְעִים נֶפֶשׁ יָרְדוּ אֲבֹתֶיךָ מִצְרָיְמָה, כִּי כַּאֲשֶׁר הִזְכִּיר בְּ"אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת עֵשָׂו" בָּנִים וּבְנֵי בָנִים מְלָכִים וְאַלּוּפִים כָּל אֲשֶׁר הָיוּ בָּהֶם עַד זְמַן הַתּוֹרָה, כֵּן יִמְנֶה בְּתוֹלְדוֹת יַעֲקֹב בָּנָיו וּבְנֵי בָנָיו וְכָל זַרְעוֹ, רַק יַזְכִּיר בָּהֶם הַפְּרָטִים בְּתוֹלְדֹתָם:
פסוק ב:וְהוּא נַעַר אֶת בְּנֵי בִלְהָה שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה נַעֲרוּת, מְמַשְׁמֵשׁ בְּעֵינָיו וּמְתַקֵּן בִּשְׂעָרוֹ. "אֶת בְּנֵי בִלְהָה", כְּלוֹמַר וְרָגִיל אֶת בְּנֵי בִּלְהָה, לְפִי שֶׁהָיוּ אֶחָיו מְבַזִּין אוֹתָן וְהוּא מְקָרְבָן. "אֶת דִּבָּתָם רָעָה", כָּל רָעָה שֶׁהָיָה רוֹאֶה בְּאֶחָיו בְּנֵי לֵאָה הָיָה מַגִּיד לְאָבִיו, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית ל"ז:ב'). וְאִם כֵּן לָמָּה לֹא הִצִּילוּהוּ בְּנֵי הַשְּׁפָחוֹת וְהוּא אוֹהֵב אוֹתָם וּמְקָרְבָן וּמַגִּיד לְאָבִיו עַל הָאַחִים בְּבִזְיוֹנָם, וְאִם נֹאמַר שֶׁיִּירְאוּ מִן הָאַחִים, וְהִנֵּה הֵם ד' וּרְאוּבֵן עִמָּהֶם וְיוֹסֵף עַצְמוֹ, וְתִגְבַּר יָדָם עֲלֵיהֶם, וְאַף כִּי לֹא יָבֹאוּ עִמָּהֶם בְּמִלְחָמָה. וְעוֹד כִּי נִרְאֶה בַּכָּתוּב כִּי כֻּלָּם הִסְכִּימוּ בִּמְכִירָתוֹ. אֲבָל לְדַעַת רַבּוֹתֵינוּ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה פ"ד:ז') עַל כֻּלָּם הָיָה מוֹצִיא הַדִּבָּה. וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי כִּי זֶה הַכָּתוּב שָׁב לְבָאֵר מָה שֶׁהִזְכִּיר, וְשִׁעוּרוֹ יוֹסֵף וְהוּא נַעַר בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה רֹעֶה בַּצֹּאן אֶת אֶחָיו, אֶת בְּנֵי בִלְהָה וְאֶת בְּנֵי זִלְפָּה נְשֵׁי אָבִיו, וְדוֹמֶה לוֹ בַּסֵּדֶר הַזֶּה (בראשית מ':ה') "וַיַּחַלְמוּ חֲלוֹם שְׁנֵיהֶם אִישׁ חֲלֹמוֹ בְּלַיְלָה אֶחָד אִישׁ כְּפִתְרוֹן חֲלֹמוֹ הַמַּשְׁקֶה וְהָאֹפֶה אֲשֶׁר לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם אֲשֶׁר אֲסוּרִים בְּבֵית הַסֹּהַר", שָׁב לְפָרֵשׁ מִלַּת "שְׁנֵיהֶם" אֲשֶׁר הִזְכִּיר, וְשִׁעוּרוֹ וַיַּחַלְמוּ חֲלוֹם שְׁנֵיהֶם הַמַּשְׁקֶה וְהָאֹפֶה אֲשֶׁר לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם אֲשֶׁר אֲסוּרִים בְּבֵית הַסֹּהַר אִישׁ כְּפִתְרוֹן חֲלוֹמוֹ, וְכֵן רַבִּים. אוֹ שֶׁיִּהְיֶה "וְהוּא" מוֹשֵׁךְ אַחֵר עִמּוֹ, וּמִשְׁפָּטוֹ וְהוּא נַעַר וְהוּא אֶת בְּנֵי בִלְהָה וְאֶת בְּנֵי זִלְפָּה נְשֵׁי אָבִיו, יֹאמַר כִּי הוּא נַעַר וְהוּא עִם בְּנֵי בִּלְהָה וְעִם בְּנֵי זִלְפָּה נְשֵׁי אָבִיו תָּמִיד, לֹא יִפָּרֵד מֵהֶם בַּעֲבוּר נַעֲרוּתוֹ, כִּי לָהֶם צִוָּה אֲבִיהֶם שֶׁיִּשְׁמְרוּהוּ וִישָׁרְתוּהוּ, לֹא לִבְנֵי הַגְּבִירוֹת, וְהוּא מֵבִיא מֵהֶם דִּבָּה רָעָה אֶל אֲבִיהֶם, וְלָכֵן יִשְׂנָאוּהוּ אֵלֶּה הָאַרְבָּעָה הָאַחִים. וְאַחַר כֵּן אָמַר כִּי אָבִיו אֲהֵבוֹ, וַיִּרְאוּ אֶחָיו הָאֲחֵרִים כִּי אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם יוֹתֵר מִכֻּלָּם וַיְקַנְאוּ בּוֹ וַיִּשְׂנָאוּהוּ, נִמְצָא שָׂנוּא מִכֻּלָּם, בְּנֵי הַגְּבִירוֹת יְקַנְאוּ בּוֹ לָמָּה יֹאהַב אוֹתוֹ מֵהֶם וְהֵם בְּנֵי גְּבִירָה כָּמוֹהוּ, וּבְנֵי הַשְּׁפָחוֹת אֲשֶׁר לֹא יְקַנְאוּ בָּזֶה לְמַעֲלָתוֹ עֲלֵיהֶם יִשְׂנְאוּ בּוֹ בַּעֲבוּר הֱיוֹתוֹ מֵבִיא דִּבָּתָם אֶל אֲבִיהֶם. וְטַעַם "דִּבָּתָם רָעָה", לְהַפְלִיג, כִּי כָל דִּבָּה רָעָה הִיא. וְעַל דַּעַת רַשִׁ"י (במדבר יד לו) יִתָּכֵן שֶׁתִּהְיֶה דִּבָּה טוֹבָה, וּ"מֵבִיא דִבָּה" הוּא אֲשֶׁר יִרְאֶה יַגִּיד, אֲבָל "מוֹצִיא דִבָּה הוּא כְסִיל" הָאוֹמֵר שֶׁקֶר. וְעַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט אֵינֶנּוּ קָשֶׁה שֶׁיִּקְרָאֶנּוּ נַעַר וְהוּא בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, כִּי בַּעֲבוּר הֱיוֹתוֹ קָטָן מִכֻּלָּם יִקְרָאֶנּוּ כֵן, לוֹמַר כִּי לֹא הָיָה מִתְחַזֵּק כְּאֶחָיו וְיִצְטָרֵךְ לִהְיוֹתוֹ עִם בְּנֵי בִּלְהָה וְזִלְפָּה מִפְּנֵי נַעֲרוּתוֹ. וּכְתִיב בִּרְחַבְעָם בֶּן שְׁלֹמֹה (דהי"ב יג ז) "וּרְחַבְעָם הָיָה נַעַר וְרַךְ לֵבָב וְלֹא הִתְחַזַּק לִפְנֵיהֶם" וְהוּא בֶּן אַרְבָּעִים וְאַחַת שָׁנָה בְּמָלְכוֹ, וְכֵן "הֲשָׁלוֹם לַנַּעַר לְאַבְשָׁלוֹם" (שמואל ב יח לב), וּבִנְיָמִן בְּרִדְתּוֹ לְמִצְרַיִם גָּדוֹל מִמֶּנּוּ וְיִקְרָאֶנּוּ נַעַר פְּעָמִים רַבִּים. וְאוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על בראשית ל"ז:ב') תִּרְגֵּם "וְהוּא נַעַר" – "וְהוּא מְרַבֵּי עִם בְּנֵי בִּלְהָה", יֹאמַר כִּי מִיּוֹם הֱיוֹתוֹ נַעַר הוּא עִמָּהֶם, הֵם גִּדְּלוּהוּ כְּאָב וְהֵם יְשָׁרְתוּהוּ, גַּם נָכוֹן הוּא, וְעַל הַדֶּרֶךְ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי כִּי הַכָּתוּב יְסַפֵּר כִּי מֵאֵלֶּה יָבִיא הַדִּבָּה וְלִבְנֵי הַגְּבִירוֹת בְּקִנְאָתָם. וְטַעַם "נְשֵׁי אָבִיו", כִּי נָשָׁיו הָיוּ שֶׁלְּקָחָם לְנָשִׁים, וְלֹא יִקְרָא אוֹתָם הַכָּתוּב שְׁפָחוֹת רַק בִּהְיוֹתָן עִם רָחֵל וְלֵאָה שֶׁהֵן גְּבִירוֹת לָהֶן, וְכֵן "וַיָּשֶׂם אֶת הַשְּׁפָחוֹת וְאֶת יַלְדֵיהֶן" (בראשית ל"ג:ב'), לוֹמַר כִּי בַּעֲבוּר הֱיוֹתָן שְׁפָחוֹת לְרָחֵל וּלְלֵאָה שָׂם אוֹתָן לִפְנֵיהֶן. וְכֵן "וַיִּשְׁכַּב אֶת בִּלְהָה פִּלֶגֶשׁ אָבִיו" (בראשית ל"ה:כ"ב), שֶׁאִלּוּ הָיְתָה גְּבֶרֶת לֹא יֵעָשֶׂה כֵן. וְיִתָּכֵן כִּי בְּחַיֵּי רָחֵל וְלֵאָה יִקְרָא אוֹתָן שְׁפָחוֹת וּפִילַגְשִׁים, וְעַתָּה מֵתוּ וּלְקָחָן לְנָשִׁים:
פסוק ג:כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ שֶׁנּוֹלַד לוֹ בְּעֵת זִקְנָתוֹ. וְאוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על בראשית ל"ז:ג') תִּרְגֵּם "אֲרֵי בַר חַכִּים הוּא לֵהּ", שֶׁכָּל מָה שֶׁלָּמַד מִשֵּׁם וָעֵבֶר מָסַר לוֹ. דָּבָר אַחֵר שֶׁהָיָה זִיו אִיקוֹנִין שֶׁלּוֹ דּוֹמֶה לוֹ, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית ל"ז:ג'). וְכֵן אָמַר רַבִּי אַבְרָהָם (אבן עזרא על בראשית ל"ז:ג'), כִּי בֶן זְקוּנִים, שֶׁהוֹלִידוֹ לִזְקוּנָיו וְהוּא בֶּן תִּשְׁעִים וְאַחַת שָׁנָה, וְגַם אָחִיו בִּנְיָמִין קָרְאוּ יֶלֶד זְקוּנִים קָטָן. וְאֵינֶנּוּ נָכוֹן בְּעֵינַי כִּי הַכָּתוּב אָמַר שֶׁאָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו בַּעֲבוּר שֶׁהוּא בֶּן זְקוּנִים וְגַם כָּל בָּנָיו נוֹלְדוּ לוֹ בִּזְקוּנָיו, וְהִנֵּה יִשָּׂשׂכָר וּזְבוּלוּן אֵינָם גְּדוֹלִים מִיּוֹסֵף רַק כְּשָׁנָה אוֹ שְׁנָתַיִם. וְהַנִּרְאֶה בְּעֵינַי כִּי מִנְהַג הַזְּקֵנִים שֶׁיִּקְחוּ אֶחָד מִבְּנֵיהֶם הַקְּטַנִּים לִהְיוֹת עִמּוֹ לְשָׁרְתוֹ, וְהוּא נִשְׁעָן עַל יָדוֹ תָּמִיד לֹא יִפָּרֵד מִמֶּנּוּ, וְהוּא נִקְרָא לוֹ בֶּן זְקוּנָיו בַּעֲבוּר שֶׁיְּשָׁרְתוֹ לִזְקוּנָיו. וְהִנֵּה לָקַח יַעֲקֹב אֶת יוֹסֵף לַדָּבָר הַזֶּה וְהָיָה עִמּוֹ תָּמִיד, וְעַל כֵּן לֹא יֵלֵךְ עִם הַצֹּאן בִּרְעוֹתָם בְּמָקוֹם רָחוֹק. וְאוּנְקְלוֹס שֶׁאָמַר "בַּר חַכִּים" יִרְצֶה לוֹמַר שֶׁהָיָה בֶּן דַּעַת וְחָכָם בְּעֵינֵי אָבִיו, וְטַעְמוֹ כְּטַעַם זְקֵנִים, וְתִרְגֵּם בְּיֶלֶד זְקוּנִים "בַּר סֵבְתִין" כִּי לֹא אָמַר הַכָּתוּב בְּכָאן "כִּי בֶן זְקוּנִים הָיָה" אֲבָל אָמַר "הוּא לוֹ", שֶׁהָיָה כֵּן בְּעֵינָיו, וְזֹאת כַּוָּנָתָם בְּאָמְרָם (ב"ר פד ח), כָּל מָה שֶׁלָּמַד מִשֵּׁם וָעֵבֶר מָסַר לוֹ, לוֹמַר שֶׁמָּסַר לוֹ חָכְמוֹת וְסִתְרֵי תּוֹרָה וּמְצָאוֹ מַשְׂכִּיל וּבַעַל סוֹד בָּהֶם כְּאִלּוּ הָיָה זָקֵן וְרַב יָמִים:
פסוק ז:קָמָה אֲלֻמָּתִי וְגַם נִצָּבָה וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם עִנְיַן הַחֲלוֹם בַּאֲלֻמּוֹת כִּי הֶרְאוּהוּ שֶׁעַל יְדֵי אֲלֻמּוֹת וּתְבוּאָה יִשְׁתַּחֲווּ לוֹ. וְעִנְיַן "תְּסֻבֶּינָה", כִּי יַקִּיפוּ אוֹתוֹ כְּמֶלֶךְ עָתִיד לַכִּידוֹר אֲשֶׁר עֲבָדָיו יַחֲנוּ סָבִיב לוֹ:
פסוק ח:הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ אִם מָשׁוֹל תִּמְשֹׁל בָּנוּ פֵּרֵשׁ רַבִּי אַבְרָהָם (אבן עזרא על בראשית ל"ז:ח'), אֲנַחְנוּ נְשִׂימְךָ מֶלֶךְ עָלֵינוּ אוֹ אַתָּה תִּמְשֹׁל בָּנוּ בְּחָזְקָה. וְיוֹתֵר נָכוֹן דַּעַת אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על בראשית ל"ז:ח'), הַתִּהְיֶה מֶלֶךְ עָלֵינוּ אוֹ שִׁלְטוֹן מוֹשֵׁל בָּנוּ, כִּי לִשְׁנֵיהֶם אָדָם מִשְׁתַּחֲוֶה, לֹא תִּהְיֶה עָלֵינוּ לְעוֹלָם לֹא מֶלֶךְ וְלֹא מוֹשֵׁל. וְטַעַם "עַל חֲלֹמֹתָיו וְעַל דְּבָרָיו", שֶׁהָיוּ שׂוֹנְאִים אוֹתוֹ עַל הַחֲלוֹמוֹת וְגַם עַל הַסִּפּוּר שֶׁהוּא מְסַפֵּר אוֹתוֹ לָהֶם כְּמִתְהַלֵּל, כְּמוֹ שֶׁאָמַר "שִׁמְעוּ נָא הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתִּי":
פסוק י:וַיְסַפֵּר אֶל אָבִיו סִפֵּר הַחֲלוֹם הַזֶּה לְאָבִיו וְלֹא הָרִאשׁוֹן, כִּי הוּא עַצְמוֹ הַמַּכִּיר בְּפִתְרוֹנוֹ כִּי הַשֶּׁמֶשׁ יִרְמֹז לְאָבִיו, וְהוּא גָּעַר בּוֹ. וְטַעַם "וְאֶל אֶחָיו" פַּעַם שֵׁנִית, כִּי יְסַפֵּר אוֹתוֹ לְאָבִיו בִּפְנֵי אֶחָיו, וְהוּא גָּעַר אוֹתוֹ לְשַׁכֵּךְ חֲמָתָם מֵעָלָיו. וְטַעַם "מָה הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתָּ", כְּמוֹ "מָה אָדָם וַתֵּדָעֵהוּ" (תהלים קמד ג), כְּלוֹמַר מָה הַחֲלוֹם הַזֶּה אֵינוֹ כְּלוּם שֶׁתַּגִּידֶנּוּ כִּי אֵינָם אֶלָּא דְּבָרִים בְּטֵלִים. אוֹ טַעַם הַגְּעָרָה לוֹמַר, אֵיךְ נְשָׂאֲךָ לִבְּךָ לַחְלֹם הַחֲלוֹם הַזֶּה, אֵין זֶה כִּי אִם גֹּבַהּ לֵב וְנַעֲרוּת שֶׁיַּעֲלוּ דְּבָרִים כְּאִלּוּ עַל לְבָבְךָ, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר בַּחֲלוֹמוֹת (דניאל ב כט) "רַעְיוֹנָךְ עַל מִשְׁכְּבָךְ סְלִקוּ" וְכָתוּב (שם ד ב) "וְהַרְהֹרִין עַל מִשְׁכְּבִי":
פסוק י:הֲבוֹא נָבוֹא אֲנִי וְאִמְּךָ וַהֲלֹא אִמְּךָ כְּבָר מֵתָה, וְהוּא לֹא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהַדְּבָרִים מַגִּיעִים לְבִלְהָה שֶׁגִּדְּלַתּוּ כְּאִמּוֹ. וְרַבּוֹתֵינוּ (ברכות נה) לָמְדוּ מִכָּאן שֶׁאֵין חֲלוֹם בְּלֹא דְּבָרִים בְּטֵלִים. וְיַעֲקֹב נִתְכַּוֵּן לְהוֹצִיא הַדָּבָר מִלֵּב בָּנָיו שֶׁלֹּא יְקַנְאוּהוּ בְּכָךְ, אָמַר לוֹ, כְּשֵׁם שֶׁאִי אֶפְשָׁר בְּאִמְּךָ כָּךְ הַכֹּל בָּטֵל, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית ל"ז:י'). וּלְפִי דַּעְתִּי כִּי בְּעֵת שֶׁיָּרַד יַעֲקֹב לְמִצְרַיִם כְּבָר מֵתָה בִּלְהָה גַּם זִלְפָּה, כִּי הַכָּתוּב אָמַר בְּסִפּוּר שִׁבְעִים נֶפֶשׁ (בראשית מ"ו:כ"ו) "מִלְּבַד נְשֵׁי בְנֵי יַעֲקֹב", וְלֹא הִזְכִּיר "מִלְּבַד נָשָׁיו וּנְשֵׁי בָּנָיו". וְאִם תֹּאמַר כִּי בַּעֲבוּר הֱיוֹתָם פִּילַגְשִׁים לֹא רָצָה לוֹמַר "לְבַד מִנְּשֵׁי בְּנֵי יַעֲקֹב וּפִילַגְשָׁיו", הִנֵּה כָּתוּב "נְשֵׁי אָבִיו". וְרָחוֹק הוּא שֶׁיִּהְיֶה הַיָּרֵחַ רֶמֶז לְפִילַגְשׁוֹ. אֲבָל עִנְיַן הַחֲלוֹם כִּי הַשֶּׁמֶשׁ רֶמֶז לְיַעֲקֹב וְהַיָּרֵחַ רֶמֶז לִבְנֵי בֵּיתוֹ וְכָל נָשָׁיו שֶׁבָּהֶן הָיוּ תּוֹלְדוֹתָיו, וְיִרְמֹז כִּי כָל תּוֹלְדוֹתָיו יִשְׁתַּחֲווּ לוֹ וְהֵם כָּל שִׁבְעִים נֶפֶשׁ יוֹצְאֵי יְרֵכוֹ, כִּי כֻלָּם הִשְׁתַּחֲווּ בְּבוֹאָם אֵלָיו, וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים אֵלּוּ אֶחָיו אֲשֶׁר הִשְׁתַּחֲווּ לוֹ בִּפְנֵי עַצְמָן טֶרֶם בֹּא אֲבִיהֶם, כְּדִכְתִיב (בראשית מ"ג:כ"ו) "וַיָּבֹא יוֹסֵף הַבַּיְתָה וַיָּבִיאּוּ לוֹ אֶת הַמִּנְחָה אֲשֶׁר בְּיָדָם הַבָּיְתָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ אַפַּיִם אָרְצָה":
פסוק יד:וַיִּשְׁלָחֵהוּ מֵעֵמֶק חֶבְרוֹן יַזְכִּיר הַכָּתוּב הַמָּקוֹם אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ מִשָּׁם לוֹמַר כִּי הָיָה מֶרְחָק רַב בֵּינֵיהֶם וְלָכֵן עָשׂוּ עִמּוֹ רָעָה, כִּי רְחוֹקִים הָיוּ מֵאֲבִיהֶם, וּלְהַגִּיד כִּי יוֹסֵף לִכְבוֹד אָבִיו נִתְאַמֵּץ לָלֶכֶת אַחֲרֵיהֶם אֶל מָקוֹם רָחוֹק, וְלֹא אָמַר אֵיךְ אֵלֵךְ וְהֵם שׂוֹנְאִים אוֹתִי. וּלְרַבּוֹתֵינוּ עוֹד בָּזֶה מִדְרָשׁ (ב"ר פד יג), לְהַשְׁלִים עֵצָה עֲמֻקָּה שֶׁל חָבֵר הֲנָאָה הַקָּבוּר בְּחֶבְרוֹן:
פסוק טו:וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ וְהִנֵּה תֹעֶה בַּשָּׂדֶה יֹאמַר כִּי הוּא תּוֹעֶה מִן הַדֶּרֶךְ וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ אָנָה יֵלֵךְ, וְנִכְנַס בַּשָּׂדֶה כִּי בִּמְקוֹם הַמִּרְעֶה הָיָה מְבַקֵּשׁ אוֹתָם. וְיַאֲרִיךְ הַכָּתוּב בָּזֶה לְהַגִּיד כִּי סִבּוֹת רַבּוֹת בָּאוּ אֵלָיו שֶׁהָיָה רָאוּי לַחֲזֹר לוֹ, אֲבָל הַכֹּל סָבַל לִכְבוֹד אָבִיו, וּלְהוֹדִיעֵנוּ עוֹד כִּי הַגְּזֵרָה אֱמֶת וְהַחֲרִיצוּת שֶׁקֶר, כִּי זִמֵּן לוֹ הקב"ה מוֹרֵה דֶּרֶךְ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ לַהֲבִיאוֹ בְּיָדָם. וְלָזֶה נִתְכַּוְּנוּ רַבּוֹתֵינוּ (ב"ר פד יד) בְּאָמְרָם כִּי הָאִישִׁים הָאֵלֶּה הֵם מַלְאָכִים, שֶׁלֹּא עַל חִנָּם הָיָה כָּל הַסִּפּוּר הַזֶּה, לְהוֹדִיעֵנוּ כִּי עֲצַת ה' הִיא תָּקוּם:
פסוק יז:נָסְעוּ מִזֶּה הִסִּיעוּ עַצְמָן מִן הָאַחְוָה. "נֵלְכָה דֹּתָיְנָה", לְבַקֵּשׁ לְךָ נִכְלֵי דָתוֹת שֶׁיְּמִיתוּךָ בָהֶם. וּלְפִי פְּשׁוּטוֹ שֵׁם מָקוֹם הוּא, וְאֵין מִקְרָא יוֹצֵא מִידֵי פְשׁוּטוֹ, לְשׁוֹן ר' שְׁלֹמֹה. וְאֵין הַכַּוָּנָה לְרַבּוֹתֵינוּ שֶׁיְּפָרֵשׁ לוֹ הָאִישׁ נָסְעוּ מִזֶּה מִן הָאַחְוָה וְהָלְכוּ לְעוֹרֵר עָלֶיךָ דִּינִין וְתַרְעוֹמוֹת, שֶׁאִם כֵּן הָיָה נִמְנָע לָלֶכֶת וְלֹא הָיָה מְסַכֵּן בְּעַצְמוֹ. אֲבָל הַכַּוָּנָה לָהֶם כִּי הָאִישׁ גַּבְרִיאֵל אֲשֶׁר הִגִּיד לוֹ הִגִּיד אֱמֶת, וְאָמַר לָשׁוֹן מְשַׁמֵּשׁ לִשְׁנֵי פָּנִים וּשְׁנֵיהֶם אֱמֶת, וְהוּא לֹא הֵבִין הַנִּסְתָּר בּוֹ וְהָלַךְ אַחַר הַנִּגְלֶה מִמֶּנּוּ, וַיֵּלֶךְ אַחַר אֶחָיו וַיִּמְצָאֵם בְּדֹתָן כַּאֲשֶׁר אָמַר לוֹ. וְדָרְשׁוּ זֶה מִפְּנֵי שֶׁהָאִישׁ הַזֶּה הוּא מַלְאָךְ, וְאִם כֵּן יוֹדֵעַ הוּא אָנָה הֵם, וְלָמָּה לֹא אָמַר הִנָּם בְּדוֹתָן וְאָמַר כְּמִסְתַּפֵּק שֶׁשָּׁמַע מֵהֶם שֶׁיֵּלְכוּ שָׁם וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אָנָה הֵם עַתָּה, וְלָכֵן יַעֲשׂוּ מִדְרָשׁ בְּמַאֲמָרוֹ:
פסוק יז:כִּי שָׁמַעְתִּי אוֹמְרִים שָׁמַעְתִּי אוֹתָם שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים נֵלְכָה דֹּתָיְנָה, וְכֵן "וְרִבְקָה שׁוֹמַעַת" (בראשית כ"ז:ה') הָיְתָה שׁוֹמַעַת. וְיִתָּכֵן שֶׁיֹּאמַר נָסְעוּ הָרוֹעִים מִזֶּה כִּי שָׁמַעְתִּי אֲנָשִׁים אוֹמְרִים נֵלְכָה דֹּתָיְנָה, אוּלַי הֵם אַחֶיךָ, דִּבֵּר עִמּוֹ כְּמַסְתִּיר פָּנִים מִן הָעִנְיָן:
פסוק יח:וַיִּתְנַכְּלוּ אוֹתוֹ לַהֲמִיתוֹ הָיוּ חוֹשְׁבִים לְהָמִית אוֹתוֹ בְּנִכְלֵיהֶם אֲשֶׁר יִתְנַכְּלוּ בְּטֶרֶם יִקְרַב אֲלֵיהֶם וְלֹא יִצְטָרְכוּ לִשְׁפֹּךְ דָּמוֹ בִּידֵיהֶם. וְכָךְ אָמְרוּ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה פ"ד:י"ד), נְשַׁסֶּה בּוֹ אֶת הַכְּלָבִים. וְאוּלַי עָשׂוּ כֵן וְלֹא עָלְתָה בְּיָדָם, וְכַאֲשֶׁר רָאוּ כִּי קָרַב אֲלֵיהֶם וְלֹא יָכְלוּ לַהֲמִיתוֹ בְּנִכְלֵיהֶם, אָמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו, הִנֵּה בָּא אֵלֵינוּ וְעַתָּה נַהַרְגֵהוּ אֲנַחְנוּ:
פסוק כ:וְנִרְאֶה מַה יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָיו מְלִיצָה דֶּרֶךְ לַעַג, נִרְאֶה אַחֲרֵי מוֹתוֹ אִם נִשְׁתַּחֲוֶה לוֹ. וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי כִּי אָמְרוּ עַתָּה נִרְאֶה מָה יִהְיוּ חֲלֹמֹתָיו, כִּי אִם יַצִּילוּהוּ מִיָּדֵינוּ מָלֹךְ יִמְלֹךְ עָלֵינוּ. אֲבָל רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (שם), רוּחַ הַקֹּדֶשׁ אוֹמֶרֶת, נִרְאֶה מַה יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָיו, כְּלוֹמַר דְּבַר מִי יָקוּם מִמֶּנִּי וּמֵהֶם:
פסוק כב:אַל תִּשְׁפְּכוּ דָם אָמַר לָהֶם, הִנֵּה הָיִיתִי סוֹבֵל לָכֶם כַּאֲשֶׁר חֲשַׁבְתֶּם לְהָמִית אוֹתוֹ בְּנִכְלֵיכֶם, כִּי גַּם אֲנִי שְׂנֵאתִיו וְרָצִיתִי שֶׁיּוּמַת עַל יְדֵי אֲחֵרִים, אֲבָל אַתֶּם אַל תִּהְיוּ שׁוֹפְכִים דָּם בִּידֵיכֶם, חָלִילָה לָכֶם. וְהַכַּוָּנָה לִרְאוּבֵן בְּכָל זֶה הָיְתָה לְהַצִּילוֹ לַהֲשִׁיבוֹ אֶל אָבִיו. וְהַכָּתוּב סִפֵּר מָה שֶׁאָמַר לָהֶם רְאוּבֵן וְשָׁמְעוּ אֵלָיו, אֲבָל דְּבָרִים אֲחֵרִים אָמַר לָהֶם מִתְּחִלָּה שֶׁלֹּא קִבְּלוּ מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר לָהֶם (בראשית מ"ב:כ"ב) "הֲלֹא דִבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם לֵאמֹר אַל תֶּחֶטְאוּ בַיֶּלֶד וְלֹא שְׁמַעְתֶּם", וְכַאֲשֶׁר רָאָה שֶׁלֹּא שָׁמְעוּ לְעָזְבוֹ, אָמַר לָהֶם, אִם כֵּן אַל תִּשְׁפְּכוּ דָם בִּידֵיכֶם, וְלֹא אָמַר "דָּמוֹ" כִּי הֶרְאָה עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יֹאמַר כֵּן לְאַהֲבָתוֹ רַק שֶׁלֹּא יִהְיוּ שׁוֹפְכִים דָּם, לִמֵּד אוֹתָם שֶׁאֵין עֹנֶשׁ הַגּוֹרֵם כְּעֹנֶשׁ הַשּׁוֹפֵךְ דָּם בְּיָדָיו. וְטַעַם "אֶל הַבּוֹר הַזֶּה אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר", לֵאמֹר הִנֵּה הַבּוֹר הַזֶּה עָמֹק וְלֹא יוּכַל לָצֵאת הֵימֶנּוּ, וְהוּא בַּמִּדְבָּר וְאִם יִצְעַק אֵין מוֹשִׁיעַ לוֹ כִּי אֵין עוֹבֵר עָלָיו. וְסִפֵּר הַכָּתוּב כִּי הָיָה רֵיק וְאֵין בּוֹ מַיִם, שֶׁאִם הָיָה בּוֹ מַיִם לֹא יַטְבִּיעוּ אוֹתוֹ, שֶׁכְּבָר נִמְנְעוּ מִשְּׁפֹךְ דָּמוֹ. וְכָתַב רַשִׁ"י (רש"י על בראשית ל"ז:כ"ד), מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר "וְהַבּוֹר רֵק", אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ שֶׁאֵין בּוֹ מַיִם, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "אֵין בּוֹ מָיִם" – מַיִם אֵין בּוֹ אֲבָל נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים יֵשׁ בּוֹ, לְשׁוֹן רַשִׁ"י מִדִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ (שבת כב). וְאִם כֵּן הָיוּ נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים בְּחוֹרֵי הַבּוֹר, אוֹ שֶׁהָיָה עָמֹק וְלֹא יָדְעוּ בָּהֶם, שֶׁאִלּוּ הָיוּ רוֹאִים אוֹתָם וְלֹא יַזִּיקוּ לְיוֹסֵף הָיָה הַדָּבָר בָּרוּר לָהֶם שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ נֵס גָּדוֹל וְשֶׁהוּא צַדִּיק גָּמוּר, וְיָדְעוּ כִּי זְכוּתוֹ תַּצִּילֶנּוּ מִכָּל רַע, וְאֵיךְ יִגְּעוּ בִּמְשִׁיחַ הַשֵּׁם אֲשֶׁר הוּא חָפֵץ בּוֹ וּמַצִּילוֹ, וּכְעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ו כג) "אֱלָהִי שְׁלַח מַלְאֲכֵהּ וּסֲגַר פֻּם אַרְיָוָתָא וְלָא חַבְּלוּנִי כָּל קֳבֵל דִּי קָדָמוֹהִי זָכוּ הִשְׁתְּכַחַת לִי", אֲבָל הֵם לֹא יָדְעוּ בַּדָּבָר. וְעַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט יֹאמַר "וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם" כְּלָל, שֶׁגַּם אִם הָיוּ בּוֹ מַיִם מְעַט יִקָּרֵא רֵק, וְכֵן "כִּי מֵת אַתָּה וְלֹא תִחְיֶה" (מלכים ב כ א), כְּלָל בְּשׁוּם פָּנִים, וְהַכֹּל בֵּאוּר וְחִזּוּק:
פסוק כה:וְהִנֵּה אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים בָּאָה מִגִּלְעָד כַּאֲשֶׁר נָשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וְרָאוּ מֵרָחוֹק אֲנָשִׁים בָּאִים מִדֶּרֶךְ גִּלְעָד הִכִּירוּ כִּי אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים הִיא בַּגְּמַלִּים, וְיָדְעוּ כִּי לְמִצְרַיִם יֵלְכוּ, כִּי מִגִּלְעָד יוּבָא הַצֳּרִי וְהַנְּכֹאת, וּלְמִצְרַיִם הָיָה דַּרְכָּם לְהוֹלִיךְ אוֹתוֹ. וְלָכֵן אָמַר לָהֶם יְהוּדָה, הִנֵּה הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה מֵאֶרֶץ מֶרְחָק וְהוֹלְכִים אֶל אֶרֶץ רְחוֹקָה, נִמְכְּרֶנּוּ לָהֶם כִּי לֹא יִוָּדַע הַדָּבָר. וְכַאֲשֶׁר קָרְבוּ לָהֶם מָצְאוּ כִּי הָיוּ בַּעֲלֵי סְחוֹרָה אֲשֶׁר לָהֶם הַנְּכֹאת וְהַצֳּרִי אֲנָשִׁים מִדְיָנִים סוֹחֲרִים, שֶׁשָּׂכְרוּ הַגְּמַלִּים מֵהַיִּשְׁמְעֵאלִים, וַיִּמְכְּרוּ אֶת יוֹסֵף לַמִּדְיָנִים שֶׁקָּנוּ אוֹתוֹ לִסְחֹר בּוֹ לִסְחוֹרָה, כִּי אֹרְחַת הַיִּשְׁמְעֵאלִים מַשְׂכִּירֵי הַגְּמַלִּים לֹא יִקְנוּ הֵם סְחוֹרָה לְעַצְמָם, וְאָמַר (בפסוק כח) "וַיִּמְכְּרוּ אֶת יוֹסֵף לַיִּשְׁמְעֵאלִים", כִּי לָהֶם מָסְרוּ אוֹתוֹ, שֶׁהֵם מוֹלִיכִים הַסְּחוֹרָה לְמִצְרַיִם. וְזֶה טַעַם "מִיַּד הַיִּשְׁמְעֵאלִים אֲשֶׁר הוֹרִדֻהוּ שָׁמָּה" (בראשית ל"ט:א'), כִּי הָיָה בְּיָדָם, אֲבָל הַמִּדְיָנִים הָיוּ בְּעָלָיו וְהֵם סָחֲרוּ בּוֹ, וְהוּא שֶׁאָמַר "וְהַמְּדָנִים מָכְרוּ אֹתוֹ אֶל מִצְרָיִם". וְכָל מַעֲשֶׂה בַּכָּתוּב פַּעַם יְסַפֵּר אוֹתוֹ בַּמּוֹשֵׁל הַמְצַוֶּה בּוֹ וּפַעַם בַּשָּׁלִיחַ שֶׁיַּעֲשֶׂנּוּ בְּיָדוֹ, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יא ז) "אֶת כָּל מַעֲשֵׂה ה' הַגָּדוֹל אֲשֶׁר עָשָׂה", וְכָתוּב אַחֵר (שם לד יב) "אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל", וְכֵן אָמַר (מלכים א ז נא) "וַתִּשְׁלַם כָּל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר עָשָׂה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה", וְחִירָם עֲשָׂאָהּ, כְּדִכְתִיב (שם ז יד) "וַיָּבֹא אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וַיַּעַשׂ אֶת כָּל מְלַאכְתּוֹ", וּבְיוֹסֵף עַצְמוֹ אָמַר (בראשית ל"ט:כ"ב) "אֶת כָּל אֲשֶׁר עֹשִׂים שָׁם הוּא הָיָה עֹשֶׂה", נוֹתֵן הַמַּעֲשֶׂה לַמְּצַוֶּה בּוֹ וְלָעוֹשֶׂה אוֹתוֹ. וְרַבִּי אַבְרָהָם אָמַר (בפסוק כח) כִּי הַמִּדְיָנִים יִקָּרְאוּ יִשְׁמְעֵאלִים, כַּאֲשֶׁר אָמַר הַכָּתוּב עַל מַלְכֵי מִדְיָן "כִּי יִשְׁמְעֵאלִים הֵם" (שופטים ח כד). וְאֵינֶנּוּ כַּאֲשֶׁר חָשַׁב, כִּי הַכָּתוּב שֶׁאָמַר (שם) "כִּי נִזְמֵי זָהָב לָהֶם כִּי יִשְׁמְעֵאלִים הֵם" יִרְמֹז עַל בְּנֵי קֶדֶם, שֶׁהַמִּלְחָמָה הַהִיא לָהֶם הָיְתָה, דִּכְתִיב (שם ו לג) "וְכָל מִדְיָן וַעֲמָלֵק וּבְנֵי קֶדֶם נֶאֶסְפוּ יַחְדָּו", וּבְנֵי קֶדֶם הֵם יִשְׁמְעֵאלִים, כִּי עַל כָּל בְּנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם אָמַר (בראשית כ"ה:ו') "וַיְשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ בְּעוֹדֶנּוּ חַי קֵדְמָה אֶל אֶרֶץ קֶדֶם". גַּם יִתָּכֵן שֶׁהָיוּ הַמְּלָכִים יִשְׁמְעֵאלִים, וְהֵם מָלְכוּ עַל מִדְיָן, כִּי לָמָּה יִקָּרְאוּ מִדְיָן עַל שֵׁם יִשְׁמָעֵאל אֲחִיהֶם. וְהַנָּכוֹן בִּפְשַׁט הַכָּתוּב בְּיוֹסֵף מָה שֶׁאָמַרְנוּ בּוֹ, אֲבָל רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (ב"ר פד כ) שֶׁנִּמְכַּר פְּעָמִים רַבּוֹת:
פסוק כו:וְכִסִּינוּ אֶת דָּמוֹ וְנַעֲלִים אֶת מִיתָתוֹ, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית ל"ז:כ"ו). וְכֵן אָמַר אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על בראשית ל"ז:כ"ו) "וּנְכַסֵּי עַל דְּמֵהּ". וְהַנָּכוֹן שֶׁהוּא כִּפְשׁוּטוֹ, כִּי מִנְהַג רוֹצְחֵי מִסְתָּרִים לַהֲרֹג הַנִּרְצָח וּלְקָבְרוֹ וּלְכַסּוֹת דָּמוֹ בְּעָפָר, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ב יב) "וַיִּטְמְנֵהוּ בַּחוֹל", וּלְכָךְ אָמַר לָהֶם הִנֵּה אֲנַחְנוּ הוֹרְגִים אֶת אָחִינוּ וּמְכַסִּים אֶת דָּמוֹ בְּעָפָר, כִּי כֵן יֵחָשֵׁב לָנוּ, וְהִנֵּה רְאוּבֵן לִמֵּד לָהֶם שֶׁלֹּא יִשְׁפְּכוּ דָּם בְּיָדָם אֲבָל יַשְׁלִיכוּהוּ בַּבּוֹר וְיָמוּת שָׁם, שֶׁאֵין עֹנֶשׁ הַגּוֹרֵם כְּעֹנֶשׁ הַשּׁוֹפֵךְ דָּם, וּבָא יְהוּדָה עַתָּה וְאָמַר, גַּם זֶה יֵחָשֵׁב לָנוּ לִרְצִיחָה כְּאִלּוּ אֲנַחְנוּ הֲרַגְנוּהוּ, וְכֵן הַדָּבָר בֶּאֱמֶת, וּכְעִנְיָן שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (שמואל ב יב ט) "וְאֹתוֹ הָרַגְתָּ בְּחֶרֶב בְּנֵי עַמּוֹן", וְדִינָא רַבָּא וְדִינָא זוּטָא אִכָּא בֵּינַיְהוּ, וּשְׁנֵיהֶם אָמְרוּ אֱמֶת:
פסוק לב:וַיְשַׁלְּחוּ אֶת כְּתֹנֶת הַפַּסִּים וַיָּבִיאוּ אֶל אֲבִיהֶם בְּצִוּוּי, אוֹ וַיָּבִיאוּ הַשְּׁלוּחִים הַמְּבִיאִים, כִּי שָׁלְחוּ אוֹתָהּ וְעוֹדָם בְּדוֹתָן, וְאָמְרוּ "זֹאת מָצָאנוּ הַכֶּר נָא", אוֹ שֶׁשְּׁלָחוּהָ אֶל חֶבְרוֹן לְבֵית הָאֶחָד מֵהֶן וּבְבוֹאָם הִכְנִיסוּהָ לִפְנֵי אֲבִיהֶם וְאָמְרוּ לוֹ זֹאת מָצָאנוּ. וְכָל זֶה לְהִתְנַכֵּר בָּעִנְיָן, כִּי אִם שָׁתְקוּ הָיָה חוֹשֵׁד אוֹתָם לֵאמֹר אַתֶּם הֲרַגְתֶּם אוֹתוֹ, כִּי יָדַע קִנְאָתָם בּוֹ. וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים "וַיְשַׁלְּחוּ" – שֶׁתָּקְעוּ בָּהּ הַשֶּׁלַח לְקָרְעָהּ בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים כִּדְמוּת שִׁנֵּי חַיּוֹת, מִלְּשׁוֹן "בְּשֶׁלַח יַעֲבֹרוּ" (איוב לו יב). וְטַעַם "הַפַּסִּים", כִּי שָׁלְחוּ אוֹתָהּ שֶׁיַּכִּירֶנָּה בַּפַּסִּים אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ:
פסוק לה:וְכָל בְּנוֹתָיו בִּתּוֹ וּבַת בְּנוֹ. וְיִתָּכֵן שֶׁיִּכָּנֵס בַּכְּלָל הַזֶּה גַּם כַּלּוֹתָיו עִמָּהֶן, כִּי בִּכְלַל הַבָּנוֹת יִקָּרְאוּ גַּם הַכַּלּוֹת כֵּן, אוֹ כְּמַאֲמַר חֲכָמִים (ב"ר פד יט), אֵין אָדָם נִמְנָע מִלִּקְרֹא לְכַלּוֹתָיו בְּנוֹתָיו, וְכֵן אָמְרָה נָעֳמִי לְכַלּוֹתֶיהָ, "לֵכְנָה" (רות א ח) "שֹׁבְנָה בְנֹתַי" (רות א יב), "אַל בְּנֹתַי" (רות א יג), "לְכִי בִתִּי" (שם ב ב), וְאֵינֶנּוּ רַק דֶּרֶךְ חִבָּה בִּלְבַד, כְּמוֹ "הֲלֹא שָׁמַעַתְּ בִּתִּי" (שם ב ח):
פסוק לו:שַׂר הַטַּבָּחִים שׁוֹחֲטֵי בְּהֵמוֹת הַמֶּלֶךְ, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית ל"ז:ל"ו). וְכֵן "וַיָּרֶם הַטַּבָּח" (שמואל א ט כד), "לְרַקָּחוֹת וּלְטַבָּחוֹת" (שם ח יג). אֲבָל יוֹתֵר קָרוֹב דַּעַת אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על בראשית ל"ז:ל"ו), בַּעֲבוּר הֱיוֹת בֵּית הַסֹּהַר בְּבֵיתוֹ, וּמָצִינוּ טְבִיחָה לַהֲרִיגַת הָאֲנָשִׁים, "הָכִינוּ לְבָנָיו מַטְבֵּחַ" (ישעיהו יד כא) "טָבַחְתָּ וְלֹא חָמָלְתָּ" (איכה ב כא), וּרְאָיָה לַדָּבָר הַכָּתוּב בְּדָנִיֵּאל (ב יד) "לְאַרְיוֹךְ רַב טַבָּחַיָּא דִּי מַלְכָּא דִּי נְפַק לְקַטָּלָא לְחַכִּימֵי בָּבֶל":
