פסוק א:וַיִּקְרָא. קְרָאָם שֶׁיֵּאָסְפוּ לְפָנָיו.
פסוק א:אֵת אֲשֶׁר־יִקְרָא. עִנְיַן הַמִּקְרֶה, כְּמוֹ ״מַדּוּעַ קְרָאֻנִי אֵלֶּה״ (ירמיה יג:כב), ״שְׁתַּיִם הֵמָּה קֹרְאֹתַיִךְ״ (ישעיה נא:יט), וְהַדּוֹמִים לָהֶם.
פסוק א:וּפֵרֵשׁ אֵת אֲשֶׁר. מֵאֲשֶׁר, כִּי אֵת הוּא בִּמְקוֹם מִן בְּרֹב הַמְּקוֹמוֹת, כִּי הוּא לֹא הִגִּיד לָהֶם אֶלָּא קְצָת מֵאֲשֶׁר יִקְרָא בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, יֵשׁ בְּקָרוֹב וְיֵשׁ בְּרָחוֹק כְּמוֹ מִלַּת אַחַר, וְזֶה עִנְיָנוֹ כְּשֶׁיִּכָּנְסוּ לָאָרֶץ לְרִשְׁתָּהּ, וְאָמַר לָהֶם בְּרוּחַ הַנְּבוּאָה קְצָת מֵאֲשֶׁר יִקְרָא אוֹתָם, יֵשׁ בַּחֲלוּקָתָם וְיֵשׁ בְּהַצְלָחָתָם בְּמִלְחָמָה עִם אוֹיְבֵיהֶם. וְעַד יְהוּדָה זָכַר דֶּרֶךְ לֵדָתָם.
פסוק ב:הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ. זֶה הָיָה תְּחִלַּת דִּבְרוֹ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, כְּמוֹ בְּשִׁירַת מֹשֶׁה, ״הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם״ (דברים לב:א), וּבְשִׁירַת דְּבוֹרָה ״שִׁמְעוּ מְלָכִים״ (שופטים ה:ג).
פסוק ג:רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה. וְשָׁנָה וְשִׁלֵּשׁ וְאָמַר כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי, כִּי הוּא רָאוּי לְשָׁלֹשׁ מַעֲלוֹת, כְּמוֹ שֶׁתִּרְגֵּם אֻנְקְלוֹס: ״כְּהֻנְתָּא, בְּכוֹרְתָּא וּמַלְכוּתָא״, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר.
פסוק ג:יֶתֶר שְׂאֵת. וְהוּא כּוֹלֵל הַבְּכוֹרָה וְהַכְּהֻנָּה שֶׁהֵם מַעֲלָה וּנְשִׂיאוּת, וְאָמַר יֶתֶר עָז עַל הַמְּלוּכָה, כִּי הַמֶּלֶךְ צָרִיךְ עֹז לְמַלְכוּתוֹ. אָמַר לוֹ: הָיִיתָ רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה לְךָ יֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָז לוּלֵי שֶׁחָטָאתָ חֵטְא גָּדוֹל, זֶהוּ שֶׁאָמַר ״פַּחַז כַּמַּיִם״(בראשית מט:ד), קַלּוּת וּמְהִירוּת הָיָה לְךָ כְּמוֹ הַמַּיִם הַנִּגָּרִים. כֵּן מִהַרְתָּ לַעֲשׂוֹת תַּאֲוָתְךָ וְגָבַר יִצְרְךָ עָלֶיךָ וְלֹא עָמַדְתָּ לְפָנָיו וְלֹא הִתְבּוֹנַנְתָּ בְּעַצְמְךָ כִּי עָוֹן גָּדוֹל הוּא.
פסוק ג:לְפִיכָךְ אַל תּוֹתַר, לֹא יִהְיֶה לְךָ יִתְרוֹן עַל אַחֶיךָ.
פסוק ד:כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ. אָז כְּשֶׁעָשִׂיתָ זֹאת חִלַּלְתָּ יְצוּעִי וְנִפְסַק מִמֶּנִּי שֶׁלֹּא הָיִיתִי עוֹד עִם בִּלְהָה. וַאֲדֹנִי אָבִי זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה פֵּרֵשׁ יֶתֶר שְׂאֵת עִנְיַן כַּפָּרָה, וְהִיא הַבְּרָכָה שֶׁבֵּרְכוֹ שֶׁתִּתְגַּבֵּר סְלִיחָתוֹ עַל עֲוֹנוֹ.
פסוק ה:שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים. אַחִים הָיוּ בְּמַעֲשֵׂה דִּינָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״וַיִּקְחוּ שְׁנֵי בְנֵי יַעֲקֹב אֲחֵי דִינָה״ (בראשית לד:כה).
פסוק ה:כְּלֵי חָמָס. חַרְבוֹתָם הָיוּ כְּלֵי חָמָס, כִּי שֶׁלֹּא בְּדִין הָרְגוּ כָּל אַנְשֵׁי שְׁכֶם, אִם שְׁכֶם חָטָא מָה חָטְאוּ כֻּלָּם. וְשָׂמוּ אוֹתִי וְאֶת בֵּיתִי בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה, לוּלֵי רַחֲמֵי הָאֵל שֶׁהָיָה חִתָּתוֹ עַל הַגּוֹיִם.
פסוק ה:מְכֵרֹתֵיהֶם. כְּמוֹ בִּמְכֵרֹתֵיהֶם, כְּלוֹמַר בְּאֶרֶץ מְגוּרֹתָם שֶׁהָיָה עִמָּהֶם בְּשָׁלוֹם וְהָיוּ גָּרִים עִמָּהֶם וְהָרְגוּ אוֹתָם, זֶהוּ חָמָס, כִּי לֹא הָיוּ אַנְשֵׁי מִלְחַמְתָּם. וְכֵן ״בְּאֶרֶץ מְכֻרוֹתַיִךְ״ (יחזקאל כא:לה), וְכֵן תִּרְגֵּם אֻנְקְלוֹס ״בְּאַרְעָא תּוֹתָבוֹתְהוֹן״. וּבִילַמְּדֵנוּ מְפָרֵשׁ שֶׁקּוֹרִין לַחֶרֶב מַכִּירִין.
פסוק ו:בְּסֹדָם. כְּשֶׁנִּתְיַעֲצוּ וְנִקְהֲלוּ בְּמַעֲשֵׂה שְׁכֶם לֹא בָּאָה נַפְשִׁי עִמָּהֶם וְלֹא עָשׂוּ בַּעֲצָתִי מַה שֶּׁעָשׂוּ, וְכָפַל הָעִנְיָן בְּמִלּוֹת שׁוֹנוֹת. וְאָמַר תֵּחַד, לְשׁוֹן נְקֵבָה, כִּי הַכָּבוֹד הוּא הַנֶּפֶשׁ.
פסוק ו:הָרְגוּ אִישׁ. דֶּרֶךְ כְּלָל, כְּמוֹ ״וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל נִגַּשׂ״ (שמואל א יד:כד) וְהַדּוֹמִים לוֹ. וְכֵן שׁוֹר, כְּמוֹ ״כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה״ (שמות טו:יט) וְהַדּוֹמִים לוֹ. כִּי אֶפְשָׁר שֶׁלָּקְחוּ קְצָת הַבְּהֵמוֹת עִמָּהֶם וְעִקְּרוּ קְצָתָם. וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים עִקְּרוּ כְּמוֹ הָרְגוּ. בַּשָּׁרָשִׁים כָּתַב רַבִּי יַעֲקֹב בֶּן אֶלְעָזָר שֶׁהוּא כִּנּוּי לַמּוֹשֵׁל, וְשׁוֹר הוּא נְשִׂיא הָאָרֶץ חֲמוֹר, וְלִגְדֻלָּה קְרָאוֹ שׁוֹר, כְּמוֹ ״בְּכוֹר שׁוֹרוֹ״ (דברים לג:יז). אוֹ יִהְיֶה שׁוֹר חוֹמָה כְּתַרְגּוּמוֹ.
פסוק ו:וּפֵרֵשׁ וּבִרְצוֹנָם. לְמַלֵּא רְצוֹנָם וְתַאֲוָתָם.
פסוק ז:אָרוּר אַפָּם. כָּל אָרוּר הוּא לְשׁוֹן חֶסְרוֹן הַבְּרָכָה, כְּמוֹ ״וְאָרוֹתִי אֶת בִּרְכוֹתֵיהֶם״ (מלאכי ב:ב), וְכֵן אָרוּר אַפָּם דֶּרֶךְ תְּפִלָּה שֶׁיֶּחְסַר אַפָּם כִּי עָז הוּא מִלְּסָבְלוֹ, וְכָפַל הַדָּבָר בְּמִלּוֹת שׁוֹנוֹת לְחַזֵּק הַדָּבָר.
פסוק ז:אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב. שֶׁלֹּא יִהְיוּ יַחַד, כִּי שִׁמְעוֹן הָיְתָה נַחֲלָתוֹ חֲלוּקָה כִּי הָיָה לָהֶם בְּתוֹךְ בְּנֵי יְהוּדָה וְלֹא הָיְתָה נַחֲלָתָם כְּאֶחָד, וְלֵוִי גַּם כֵּן לֹא הָיְתָה לוֹ נַחֲלָה אֶלָּא מִגְרַשׁ הֶעָרִים בְּכָל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט. (בראשית רבה צט:ז) אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב כֵּיצַד? עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֲלָפִים נָפְלוּ מִשֵּׁבֶט שִׁמְעוֹן בִּדְבַר זִמְרִי וְהָיוּ אַלְמְנוֹתָיו עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֲלָפִים וְנֶחְלְקוּ בְּשֵׁבֶט יִשְׂרָאֵל שְׁנֵי אֲלָפִים בְּכָל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט. וְכָל מִי שֶׁמְּסַבֵּב עַל הַפְּתָחִים מִשִּׁבְטוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן הוּא. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: וְלֵוִי אַף הוּא יְהֵא מְסַבֵּב, מָה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? הֶאֱכִילוֹ פְּרוּסָתוֹ בִּנְקִיּוּת וְנִתְקַיְּמָה גְּזֵרַת יַעֲקֹב, גִּדְּלוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְנָתַן לוֹ אֶחָד מֵעֲשָׂרָה וְהוּא מְסַבֵּב עַל הַגְּרָנוֹת וְאוֹמֵר: תְּנוּ לִי חֵלֶק.
פסוק ח:יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ. לַמְּלוּכָה, שֶׁהַמַּלְכוּת שֶׁנָּטַלְתִּי מֵרְאוּבֵן נְתַתִּיהָ לְךָ, וְאַחֶיךָ יוֹדוּ לְךָ הַמְּלוּכָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיָּבֹאוּ כָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אֶל דָּוִד חֶבְרוֹנָה לְהַמְלִיךְ אֶת דָּוִד״ (שמואל ב ה:א). וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה (צט:ח): כֵּיוָן שֶׁרָאָה יְהוּדָה שֶׁזָּכַר לִרְאוּבֵן חֶטְאוֹ וְשִׁמְעוֹן וְלֵוִי חֶטְאָם, נִתְיָרֵא יְהוּדָה שֶׁלֹּא יַזְכִּיר לוֹ מַעֲשֵׂה תָּמָר, הִתְחִיל קוֹרֵא לוֹ: יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ לִהְיוֹת מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם.
פסוק ח:יָדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ. זֶה דָּוִד שֶׁנִּצַּח כָּל אֹיְבָיו בַּמִּלְחָמָה, וְכֵן אָמַר ״וְאֹיְבַי תַּתָּה לִי עֹרֶף״ (שמואל ב כב:מא).
פסוק ח:יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אָבִיךָ. כְּשֶׁיִּרְאוּ אוֹתְךָ מַצְלִיחַ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ וְיֹאמְרוּ כִּי לְךָ יָאֲתָה מְלוּכָה. וְיִצְחָק אָמַר לְיַעֲקֹב ״בְּנֵי אִמֶּךָ״ (בראשית כז:כט) שֶׁלֹּא הָיְתָה לוֹ אִשָּׁה אֶלָּא רִבְקָה. וְיַעֲקֹב אָמַר לִיהוּדָה בְּנֵי אָבִיךָ לְפִי שֶׁהָיוּ לוֹ אַרְבַּע נָשִׁים וְכָל הַבָּנִים בְּנֵי אָב אֶחָד.
פסוק ט:גּוּר אַרְיֵה. מִתְּחִלָּה יִהְיֶה גּוּר שֶׁהוּא הַקָּטָן, וְאַף עַל פִּי כֵן הוּא עַל שְׁאָר הַחַיּוֹת, וְכֵן יְהוּדָה הוּא רִאשׁוֹן לְקָרְבַּן הַנְּשִׂיאִים, וְכֵן בְּמִלְחֲמוֹת הַכְּנַעֲנִי אָמַר ״יְהוּדָה יַעֲלֶה״ (שופטים א:ב), וְכֵן בְּגֶבַע בִּנְיָמִין; וְכֵן רִאשׁוֹן לַשּׁוֹפְטִים הָיָה עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז לְמַטֵּה יְהוּדָה, עַד שֶׁבָּא דָּוִד וּמָלַךְ וְהָיָה אַרְיֵה.
פסוק ט:מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ. מֵרֹב טֶרֶף עָלִיתָ לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת, כְּמוֹ שֶׁאָמַר עַל דָּוִד בְּשׁוּבוֹ מֵהַכּוֹת אֶת אֲרָם (שמואל ב ח:יג).
פסוק ט:כָּרַע רָבַץ. פֵּרֵשׁ אָבִי אֲדֹנִי זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בִּימֵי דָּוִד כָּרַע כְּמוֹ הָאַרְיֵה שֶׁבְּעֵת פַּחְדָּתוֹ מֵחַיּוֹת אֲחֵרוֹת לֹא יִרְבַּץ אֶלָּא יִכְרַע כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נָקֵל לָקוּם עָלָיו, אֲבָל כְּשֶׁאֵינוֹ פּוֹחֵד הוּא רוֹבֵץ בְּהַשְׁקֵט. כֵּן דָּוִד הָיָה טָרוּד בְּמִלְחָמוֹת כָּל יָמָיו, וְהָיָה קָם מְהֵרָה עַל אוֹיְבָיו וַהֲרָגָם כְּמוֹ הָאַרְיֵה לְחַיּוֹת, אֲבָל שְׁלֹמֹה יִהְיֶה רוֹבֵץ שֶׁלֹּא יִפְחַד מִמִּלְחָמָה כִּי כָל הַגּוֹיִם יַעַבְדוּהוּ וְיִרְאוּ מִמֶּנּוּ וְאֵין מִי שְׁיְּקִימֶנּוּ.
פסוק י:לֹא יָסוּר שֵׁבֶט. הַמּוֹשֵׁל יִקָּרֵא שֵׁבֶט לְפִי שֶׁרוֹדֶה עַל הָעָם וּמְיַסְּרָם, כְּמוֹ שֶׁמְּיַסֵּר אָדָם בְּשִׁבְטוֹ. וְכֵן דֶּרֶךְ הַמּוֹשְׁלִים לִהְיוֹת שֵׁבֶט בְּיָדָם לְדִמְיוֹן זֶה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״אֵת שַׁרְבִיט הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּיָדוֹ״ (אסתר ה:ב), וְכֵן אָמַר ״שֵׁבֶט מוֹשְׁלִים״ (ישעיה יד:ה), ״שֵׁבֶט מַלְכוּתֶךָ״ (תהלים מה:ז).
פסוק י:וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו. רוֹצֶה לוֹמַר מִבָּנָיו, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״וּבַשִּׁלְיָה הַיּוֹצֵאת מִבֵּין רַגְלֶיהָ״ (דברים כח:נז), וְהַמּוֹשֵׁל נִקְרָא מְחֹקֵק לְפִי שֶׁנּוֹתֵן הַחֻקִּים, וְאָמַר לֹא תָסוּר שְׂרָרָה מִיהוּדָה עַד שֶׁיִּהְיֶה לוֹ יוֹתֵר שֶׁיִּהְיֶה מֶלֶךְ, וְאָמַר זֶה עַל דָּוִד.
פסוק י:וּפֵרַשׁ שִׁילֹה. בְּנוֹ, מִן ״וּבְשִׁלְיָתָהּ״ (דברים כח:נז). וְדַעַת הַמְתַרְגֵּם עַל הַמָּשִׁיחַ וְתִרְגֵּם שִׁילֹה כְּמוֹ שֶׁלּוֹ, ״דִּילֵיהּ״, וְכֵן בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (צט:ח) עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה עַד שֶׁיָּבֹא מִי שֶׁהַמַּלְכוּת שֶׁלּוֹ, וְעִנְיַן זֶה כְּאָדָם הָאוֹמֵר לְאֶחָד קַח זֶה עַתָּה עַד שֶׁאֶתֵּן לְךָ יוֹתֵר.
פסוק י:יִקְּהַת. שֵׁם, וְכֵן ״לִיקְהַת אֵם״ (משלי ל:יז) וּפֵרוּשָׁם מַשְׁמָעוּת וַעֲבוֹדַת, אוֹמֵר כִּי הָעַמִּים יִהְיוּ נִשְׁמָעִים אֵלָיו וְעוֹבְדִים אוֹתוֹ, וְהָיָה זֶה לְדָוִד וְכָל שֶׁכֵּן לְמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ.
פסוק יא:אֹסְרִי לַגֶּפֶן. הַיּוֹ״ד נוֹסֶפֶת כְּיוֹ״ד ״שֹׁכְנִי סְנֶה״ (דברים לג:טז) וְהַדּוֹמִים, וְכֵן בְּנִי אֲתֹנוֹ הַיּוֹ״ד נוֹסֶפֶת וְכִפֵּל הָעִנְיָן בְּמִלּוֹת שׁוֹנוֹת. וְאָמַר לַשֹּׂרֵקָה בְּנִי אֲתֹנוֹ, כִּי לַשֹּׂרֵקָה הוּא כְּמוֹ לַגֶּפֶן, וּבְנִי אֲתֹנוֹ כְּמוֹ עִירֹה, וּבָזֶה סִפֵּר הַכָּתוּב שֶׁבַח אֶרֶץ יְהוּדָה שֶׁתִּהְיֶה טוֹבָה וּדְשֵׁנָה עַד שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם יֶאֱסֹר חֲמוֹרוֹ לְגֶפֶן אֶחָד שֶׁיֹּאכַל מִמֶּנּוּ וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ, כָּל כָּךְ יִהְיֶה עֲנָבִים רַבִּים בַּגֶּפֶן. וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים שֶׁיִּטְעֹן חֲמוֹרוֹ מִגֶּפֶן אֶחָד, וְכֵן מֵרֹב הַיַּיִן אִם יִרְצֶה יְכַבֵּס בְּגָדָיו בְּיַיִן, וְכָפַל הָעִנְיָן בְּמִלּוֹת שׁוֹנוֹת. וְאָמַר וּבְדַם עֲנָבִים סוּתֹה, כִּי דַּם עֲנָבִים הוּא הַיַּיִן וְסוּתוֹ הוּא לְבוּשׁוֹ, וְכָל זֶה דֶּרֶךְ הַפְלָגָה.
פסוק יב:חַכְלִילִי עֵינַיִם מִיָּיִן. גַּם כֵּן דֶּרֶךְ הַפְלָגָה, כִּי פָּנָיו וְעֵינָיו יִהְיוּ אֲדוּמִים, וְאָמַר עֵינַיִם עַל הַמַּרְאֶה, כְּמוֹ ״וְעֵינוֹ כְּעֵין הַבְּדֹלַח״ (במדבר יא:ז).
פסוק יב:וּלְבֶן־שִׁנַּיִם מֵחָלָב. מֵרֹב שְׁתִיַּת חָלָב יִהְיוּ הַשִּׁנַּיִם לְבָנִים. וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים שִׁנַּיִם שִׁנֵּי הַסֶּלַע יִהְיוּ לְבָנִים מֵחָלָב הָרְחֵלִים וְהָעִזִּים וְהַפָּרוֹת שֶׁיָּזוּב מִשַּׁדֵּיהֶן מֵרֹב חָלָב.
פסוק יב:וְיֵשׁ לְפָרֵשׁ אֵלֶּה הַשְּׁנַיִם פְּסוּקִים דֶּרֶךְ מָשָׁל, עַל הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ אָמַר אֹסְרִי לַגֶּפֶן, וְהַגֶּפֶן מָשָׁל עַל יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר עֲלֵיהֶם ״גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ״ (תהלים פ:ט) וְכֵן שֹׂרֵק כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ שֹׂרֵק כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת״ (ירמיה ב:כא) וְכֵן יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל בִּימֵי הַמָּשִׁיחַ כִּי הַשּׂוֹרֵקָה הוּא הַטּוֹב שֶׁבַּגְּפָנִים עַד שֶׁאָמְרוּ כִּי הָעֲנָבִים שֶׁיּוֹצְאִים מִמֶּנּוּ אֵין בָּהֶם חַרְצָן.
פסוק יב:וְאָמַר אֹסְרִי. כִּי הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ יְחַבֵּר בִּרְצוֹן הָאֵל מַלְכוּת יְהוּדָה וְאֶפְרַיִם כְּאֶחָד, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״וְעָשִׂיתִים לְעֵץ אֶחָד וְהָיוּ אֶחָד בְּיָדִי״ (יחזקאל לז:יט). וְאָמַר לְשׁוֹן אוֹסֵר עַל דֶּרֶךְ שֶׁאָמַר ״בְּאָסְרָם לִשְׁתֵּי עֲוֹנוֹתָם״ (הושע י:י) שֶׁהוּא אוֹמֵר עַל שְׁתֵּי הַמַּלְכוּת, כִּי הַחִבּוּר הַיָּפֶה שֶׁלֹּא יִפָּרֵד עִם הָאֲסִירָה וְהַקְּשִׁירָה. וְעִירֹה וּבְנִי אֲתֹנוֹת הוּא הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו ״עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר וְעַל עַיִר בֶּן אֲתֹנוֹת״ (זכריה ט:ט). וְאָמַר כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבוּשׁוֹ עַל דֶּרֶךְ שֶׁאָמַר עָלָיו גַּם כֵּן בְּמִזְמוֹר (מה:ב) ״רָחַשׁ לִבִּי דָּבָר טוֹב״, ״מֹר וַאֲהָלוֹת קְצִיעוֹת כָּל בִּגְדֹתֶיךָ״ שֶׁנֶּאֱמַר, בְּדֶרֶךְ מָשָׁל עַל הַחָכְמָה וְעַל הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר דֶּרֶךְ מָשָׁל בְּסֵפֶר (קהלת ט:ח) ״בְּכָל עֵת יִהְיוּ בְגָדֶיךָ לְבָנִים וְשֶׁמֶן עַל רֹאשְׁךָ לֹא יֶחְסָר״. וְאָמַר בַּיַּיִן, כִּי רֵיחַ הַיַּיִן טוֹב כּוֹלֵל בַּעֲלֵי הָרֵיחַ. וְכֵן אָמַר ״זִכְרוֹ כְּיֵין לְבָנוֹן״ (הושע יד:ח), לְפִיכָךְ אָמַר בַּיַּיִן בְּפַתַּח הַבֵּי״ת שֶׁמּוֹרֶה הַיְדִיעָה, כְּלוֹמַר הַיַּיִן הַיָּדוּעַ בָּרֵיחַ וּבַטַּעַם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״זִכְרוֹ כְּיֵין לְבָנוֹן״, וְאָמַר ״וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב״ (שיר השירים ז:י). וְנֶאֱמַר עָלָיו זֶה כִּי הַשִּׂכְלִיּוֹת יַעַמְדוּ לוֹ בִּמְקוֹם הַחוּשִׁיּוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה׳ רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת ה׳, וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה׳, לֹא לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט וְלֹא לְמִשְׁמַע אָזְנָיו יוֹכִיחַ, וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים וְגוֹ׳ וְהִכָּה אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו וְגוֹ׳״ (ישעיהו יא:ב-ד). וְזֶהוּ שֶׁאָמַר וּבְדַם עֲנָבִים, הִנֵּה זָכַר עַל כִּבּוּס הַמַּרְאֶה שֶׁנִּרְאֶה הַדָּבָר יָפֶה אַחַר הַכִּבּוּס, וְזָכַר הַיַּיִן עַל הָרֵיחַ וְהַכֹּל מְבֹאָר דֶּרֶךְ מָשָׁל.
פסוק יב:וְאָמַר חַכְלִילִי עֵינַיִם מִיָּיִן וּלְבֶן־שִׁנַּיִם מֵחָלָב. כְּבָר זָכַר הַיַּיִן לְעִנְיַן הָרֵיחַ וְזָכַר אוֹתוֹ הֵנָּה לְעִנְיַן הַמַּרְאֶה, וְאֵלֶּה שְׁתֵּי הַמַּרְאוֹת שֶׁזָּכַר שְׁתֵּיהֶם הַיָּפוֹת שֶׁבַּמַּרְאֶה, וְכֵן אָמַר ״זַכּוּ נְזִירֶיהָ מִשֶּׁלֶג צַחוּ מֵחָלָב אָדְמוּ עֶצֶם מִפְּנִינִים סַפִּיר גִּזְרָתָם״ (איכה ד:ז) וְאָמַר ״דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם״ (שיר השירים ה:י) וּמַעֲלַת הַיַּיִן בְּמַרְאֵהוּ כְּשֶׁהוּא אָדֹם מַבְהִיק, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם כִּי יִתֵּן בַּכּוֹס עֵינוֹ״ (משלי כג:לא) וְהִנֵּה הוּא לָעֵינַיִם מַרְאֵהוּ וּמַרְאֶה אַחֵר. וְכֵן הַלֹּבֶן הַצַּח מַבְהִיק מַרְאֵהוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר״ (שמות כד:י) וּמִזַּכּוּת הַשָּׁמַיִם וּמִטָּהֳרָתָם יֵרָאוּ הַכּוֹכָבִים מֵאֲחוֹרָיו, וְכֵן הַסַּפִּיר מַרְאֶה מַרְאֶה אֶחָד מֵאֲחוֹרָיו. וּפֵרֵשׁ עֵינַיִם שְׁתֵּי מַרְאוֹת, וְכֵן פֵּרֵשׁ שִׁנַּיִם, וְהַשִּׁנַּיִם הֵם לְבָנוֹת מִכָּל הַגּוּף, וְכֵן שִׁבַּח אוֹתָם בְּלֹבֶן שֶׁאָמַר ״שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הָרְחֵלִים״ (שיר השירים ו:ו) כִּי הָרְחֵלִים צַמְרָם לָבָן; וְגַם הֵם חֲזָקוֹת שֶׁאֵין עוֹמֵד קַיָּם בַּגּוּף לְאַחַר מִיתָה לְאֹרֶךְ יָמִים כְּמוֹ הַשִּׁנַּיִם, וְגַם עוֹמְדִים בְּלַבְנוּתָם לֹא יְשַׁנֵּם הָעַפְרוֹרִית, וְזָכַר שְׁתֵּי הַמַּרְאוֹת בִּלְשׁוֹן הַשְּׁנִיּוּת עֵינַיִם שִׁנַּיִם, וְהָאֶחָד מַגִּיד עַל חֲבֵרוֹ, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ לְמָשָׁל עַל הַמָּשִׁיחַ כִּי מִיֹּשֶׁר מַעֲשָׂיו עַל הַשְּׁלֵמוּת יֵרָאֶה יֹשֶׁר לְבָבוֹ וְעֹצֶם כֹּחוֹ בַּתַּחְתּוֹנִים וּבָעֶלְיוֹנִים עַד הַשָּׂגָתוֹ הָאֵל יִתְבָּרַךְ כְּפִי מַה שֶּׁיִּסְבֹּל הַשֵּׂכֶל בְּעוֹדוֹ בַּגּוּף. וְהִנֵּה יִהְיֶה תֹּכוֹ כְּבָרוֹ, וְיוֹתֵר. כִּי יִתְרוֹן פְּעֻלַּת הַשֵּׂכֶל עַל פְּעֻלַּת הַמַּעֲשֶׂה מְאֹד. וְכָל הָעִנְיָן הַזֶּה אָמַר יַעֲקֹב אָבִינוּ בְּרוּחַ נְבוּאָה שֶׁבָּאַתְהוּ כְּשֶׁקָּרָא לְבָנָיו, וְאָמַר לְכָל אֶחָד כְּפִי שֶׁהֶרְאַתְהוּ הַנְּבוּאָה.
פסוק יג:זְבוּלֻן. עַד הֵנָּה כְּסֵדֶר לֵידָתָם, וְעַתָּה הִקְדִּים זְבוּלֻן לְיִשָּׂשכָר וְיִשָּׂשכָר נוֹלַד קֹדֶם זְבוּלֻן, וְאָמְרוּ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה צט:ט) לְפִי שֶׁיִּשָּׂשכָר עוֹסֵק בַּתּוֹרָה וּזְבוּלֻן עוֹסֵק בִּפְרַקְמַטְיָא וּמַאֲכִילוֹ וְהֶחֱיָהוּ, לְפִיכָךְ קָדַם עָלָיו ״עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ״ (משלי ג:יח), וְכֵן מֹשֶׁה אָמַר ״שְׂמַח זְבוּלֻן בְּצֵאתֶךָ וְיִשָּׂשכָר בְּאֹהָלֶיךָ״ (דברים לג:יח).
פסוק יג:לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן. כְּמוֹ שֶׁאָמַר בְּסֵפֶר (יהושע יט:יא) ״וְעָלָה גְבוּלָם יָמָּה״, וְכֵן אָמַר מֹשֶׁה ״כִּי שֶׁפַע יַמִּים יִינָקוּ״ (דברים לג:יט). וְחוֹף הוּא עִנְיַן כִּסּוּי כְּמוֹ חֻפָּה, וְהוּא הַנָּמֵל, מָקוֹם שֶׁמִּתְכַּסּוֹת שָׁם הַסְּפִינוֹת מִפְּנֵי הָרוּחוֹת הַנּוֹשְׁבוֹת, לְפִיכָךְ נִקְרָא חוֹף.
פסוק יג:וְהוּא לְחוֹף אֳנִיּוֹת. וְהוּא יִהְיֶה תָּמִיד לְחוֹף אֳנִיּוֹת, כֵּן יִהְיֶה רֹב עִסְקוֹ בִּסְחוֹרָה דֶּרֶךְ יָם וְיִהְיוּ אֳנִיּוֹת בְּחוֹף הַיָּם בְּאַרְצוֹ.
פסוק יג:וְיַרְכָתוֹ עַל־צִידֹן. סוֹף גְּבוּלוֹ יִהְיֶה עַל צִידֹן, כִּי צִידֹן הִיא לְחוֹף יַמִּים. וּפֵירַשׁ עַל כְּמוֹ עַד, וְכֵן ״עַל הַמַּעְבָּרוֹת״ (יהושע ב:ז) כְּמוֹ עַד.
פסוק יג:וְיַרְכָתוֹ. כְּמוֹ ״וּלְיַרְכְּתֵי הַמִּשְׁכָּן״ (שמות כו:כג).
פסוק יד:יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם. כְּמוֹ חֲמוֹר חָזָק בַּעַל גְּרָמִים שֶׁרוֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ כְּשֶׁיִּרְצֶה לָנוּחַ מְעַט וְיָקוּם עִם מַשָּׂאוֹ.
פסוק יד:וְהַמִּשְׁפְּתָיִם. הֵם הַמַּשּׂוּאוֹת שֶׁנּוֹשֵׂא. וְאָמַר מִשְׁפְּתַיִם לְשׁוֹן שְׁנַיִם, כִּי עוֹרְכִים עָלָיו שְׁנֵי מַשּׂוּאוֹת אֶחָד מִיָּמִין וְאֶחָד מִשְּׂמֹאל, וְדִמָּהוּ הַדִּמְיוֹן הַזֶּה, רוֹצֶה לוֹמַר כִּי תִּהְיֶה אַרְצוֹ טוֹבָה וְיִתְעַסֵּק בַּעֲבוֹדַת אַרְצוֹ, לֹא יֵצֵא לַמִּלְחָמָה עִם שְׁאָר הַשְּׁבָטִים אֶלָּא יִתֵּן מַס לְמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שֶׁיַּנִּיחֵהוּ בְּאַרְצוֹ, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר ״וַיַּרְא מְנוּחָה כִּי טוֹב״ (בראשית מט:טו). וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה פֵּרְשׁוּ זֶה הָעִנְיָן שֶׁהָיָה שֵׁבֶט יִשָּׂשכָר עוֹסֵק בַּתּוֹרָה וְהָיְתָה לוֹ אֶרֶץ טוֹבָה, וְהוּא מָשָׁל שֶׁתִּהְיֶה תּוֹרָתוֹ נְעִימָה וּשְׁלֵמָה וִיגִיעָתוֹ בַּתּוֹרָה הָיְתָה לוֹ מְנוּחָה וְזֶהוּ שֶׁאָמַר ״וַיַּרְא מְנוּחָה וְגוֹ׳, וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל״ (שם), עֲבוֹדַת הַתּוֹרָה וְהַחָכְמָה, ״וַיְהִי לְמַס עֹבֵד״ (שם), שֶׁהָיָה עֶבֶד יִשְׂרָאֵל וְשָׁלַח לָהֶם דִּבְרֵי תּוֹרָה וְחָכְמָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר ״וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לָעִתִּים לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל״ (דברי הימים א יב:לג).
פסוק טז:דָּן יָדִין עַמּוֹ. אָמַר כִּי מִדָּן יִהְיֶה שׁוֹפֵט כְּמוֹ מֵאַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, וְהֻצְרַךְ לוֹמַר זֶה מִפְּנֵי שֶׁהָיָה בֶּן הַשִּׁפְחָה, אַף עַל פִּי כֵן יִהְיֶה כְּאַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל בִּגְדֻלָּה, וְכֵן הָיָה רֹאשׁ דֶּגֶל, וְשָׁפַט אֶת יִשְׂרָאֵל. וְאָמַר זֶה עַל שִׁמְשׁוֹן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״וְהוּא שָׁפַט אֶת יִשְׂרָאֵל״ (שופטים טז:לא).
פסוק יז:יְהִי־דָן. דִּמָּהוּ לְנָחָשׁ וּלְשְׁפִיפוֹן שֶׁהוֹלֵךְ יְחִידִי, כִּי שְׁאָר הַחַיּוֹת בְּרֹב הוֹלְכִים חֲבוּרוֹת, וְהַנָּחָשׁ לְעוֹלָם הוֹלֵךְ יְחִידִי וּמֵמִית רַבִּים, וְכֵן שִׁמְשׁוֹן הָלַךְ יָחִיד וְהָיָה מֵמִית רַבִּים מִשּׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל רַגְלִים וּפָרָשִׁים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שופטים טו:ח) ״וַיַּךְ אוֹתָם שׁוֹק עַל יָרֵךְ״ וּבִלְחִי הַחֲמוֹר הִכָּה אֶלֶף וְהוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד פְּלִשְׁתִּים. זֶהוּ שֶׁאָמַר יַעֲקֹב אָבִינוּ ״לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה׳״ (בראשית מט:יח), וְזֶה יְשׁוּעָתְךָ תִּהְיֶה שֶׁאִישׁ אֶחָד יְנַצֵּחַ כַּמָּה אֲלָפִים, אֵין זֶה כִּי אִם יְשׁוּעַת הָאֵל. וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים כְּשֶׁרָאָה יַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁיְּנַקְּרוּ פְּלִשְׁתִּים אֶת עֵינָיו אָמַר ״לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי״ שֶׁיִּנְקֹם נִקְמָתוֹ מֵהֶם, וְכֵן הָיָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״כִּי רַבִּים אֲשֶׁר הֵמִית בְּמוֹתוֹ מֵאֲשֶׁר הֵמִית בְּחַיָּיו״ (שופטים טז:ל).
פסוק יט:גָּד גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ. גְּדוּד יָבֹא עָלָיו שֶׁיְּגוּדֶנּוּ, וְהוּא יָגֻד עָקֵב בַּסּוֹף, בְּדִבְרֵי הַיָּמִים (דברי הימים א ה:יח-כב). וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּזְכְּרוּ תְּחִלָּה כִּי עַל סִפּוּר בְּנֵי גָד בָּא זֶה הָעִנְיָן, כִּי בְּזָכְרוֹ סִפּוּר בְּנֵי רְאוּבֵן בַּתְּחִלָּה זָכַר הַמִּלְחָמָה שֶׁעָשׂוּ הֵם עִם הַהַגְרִיאִים. אִם כֵּן הַמִּלְחָמָה הַזֹּאת הָיְתָה לִבְנֵי גָד, וְזָכַר בְּנֵי רְאוּבֵן וַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה כִּי הֵם עֲזָרוּם.
פסוק כ:מֵאָשֵׁר. בְּמֵ״ם נִרְאֶה כִּי עַל מִקְצָת אַרְצוֹ אָמַר שֶׁתִּהְיֶה שְׁמֵנָה, וְלַחְמוֹ הוּא אַרְצוֹ, כִּי הִיא הַמּוֹצִיאָה לֶחֶם, וְהַלֶּחֶם כְּלָל לְכָל מַאֲכָל, וְהָיָה בְּאַרְצוֹ זֵיתִים לָרֹב, וְכֵן אָמַר מֹשֶׁה ״וְטֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ״ (דברים לג:כד), וְכֵן שְׁאָר פֵּירוֹת אַרְצוֹ הָיוּ שְׁמֵנִים. וְהוּא יִתֵּן מַעֲדַנֵּי־מֶלֶךְ, לְפִי שֶׁאַרְצוֹ תִּהְיֶה שְׁמֵנָה יִשְׁלַח מִפֵּירוֹתֶיהָ לַמְּלָכִים לְמַעֲדָן.
פסוק כא:נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלֻחָה. נִתְנַבֵּא עַל הַתְּשׁוּעָה שֶׁתָּבוֹא עַל יִשְׂרָאֵל עַל יַד אִישׁ מִשֵּׁבֶט נַפְתָּלִי וְהוּא בָּרָק, וְעַל יַד דְּבוֹרָה, וְהִיא כְּאַיָּלָה שֶׁהִיא קַלָּה בְּרַגְלֶיהָ, וְלֹא אָמַר אַיָּל, כִּי עִקַּר הַמַּעֲשֶׂה עַל יַד נְקֵבָה הָיָה וְהִיא דְּבוֹרָה. וְאָמַר שְׁלֻחָה, כְּאִלּוּ שְׁלוּחָה לְמַהֵר הַמַּעֲשֶׂה וְכֵן נֶאֱמַר בַּשִּׁירָה עַל בָּרָק ״בָּעֵמֶק שֻׁלַּח בְּרַגְלָיו״ (שופטים ה:טו) וְאָמַר עַל הַשִּׁירָה שֶׁיָּשִׁירוּ אַחַר הַתְּשׁוּעָה הַנֹּתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר.
פסוק כב:בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף. הַסָּעִיף נִקְרָא בֵּן, לְפִי שֶׁהוּא תּוֹלֶדֶת הָאִילָן. יֹאמַר בֵּן שֶׁהוּא לְשׁוֹן זָכָר וְכִנָּה בִּלְשׁוֹן נְקֵבָה וְאָמַר פֹּרָת, וְאָמַר בָּנוֹת, וְאָמַר צָעֲדָה, לְפִי שֶׁהוּא הַסָּעִיף וְהִיא הַפֹּארָה שֶׁהוּא בִּלְשׁוֹן נְקֵבָה, וְכֵן אָמַר ״בִּסְעִפֹּתָיו קִנֵּנוּ״ (יחזקאל לא:ו) בִּלְשׁוֹן נְקֵבָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״אֶחְבְּשָׁה לִּי הַחֲמוֹר וְאֶרְכַּב עָלֶיהָ״ (שמואל ב יט:כז) לְפִי שֶׁיִּקָּרֵא חֲמוֹר וְיִקָּרֵא בְּהֵמָה, וְכֵן ״שַׂלְמַת רֵעֲךָ עַד בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ״ (שמות כב:כה), לְפִי שֶׁיִּקָּרֵא שַׂלְמָה וּבֶגֶד, וְהַדּוֹמִים לָהֶם שֶׁכָּתַבְנוּ בְּסֵפֶר מִכְלוֹל. וּפֹרָת הַתָּי״ו בִּמְקוֹם הֵ״א, וְאָמַר לְזָכָר פֹּרֶה וּלִנְקֵבָה פֹּרָה, וּבָא הַתָּי״ו בִּמְקוֹם הֵ״א, כְּמוֹ ״וְקָרָאת אֶתְכֶם״ (דברים לא:כט) כְּמוֹ וְקָרְאָה.
פסוק כב:בֵּן פֹּרָת עֲלֵי־עָיִן. שֶׁלֹּא יִבּוֹל עָלֵהוּ וְיִפְרֶה וְיִרְבֶּה מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם״ (תהלים א:ג), וְכֵן הָיוּ בְּנֵי יוֹסֵף רַבִּים, וְכָפַל הָעִנְיָן לְפִי שֶׁהָיוּ שְׁנֵי שְׁבָטִים.
פסוק כב:בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי־שׁוּר. וְאֵלֶּה שְׁתֵּי הַבָּנוֹת הֵן הַפֹּארוֹת, יִגְדְּלוּ וְיַאֲרִכוּ כָּל כָּךְ עַד שֶׁיַּעֲלוּ עַל הַחוֹמָה, כְּמוֹ שֶׁמַּעֲלִין גֶּפֶן סוֹרַחַת עַל הַחוֹמָה.
פסוק כג:וַיְמָרְרֻהוּ וָרֹבּוּ. אִם דִּבֵּר זֶה עַל הֶעָבָר, אָמַר זֶה עַל פּוֹטִיפַר וְאִשְׁתּוֹ, עַל אַנְשֵׁי בֵיתוֹ, אֲבָל לֹא עַל אֶחָיו, כִּי לֹא יִתָּכֵן שֶׁדִּבֵּר יַעֲקֹב אָבִינוּ בִּגְנוּת בָּנָיו בְּשָׁעָה שֶׁבֵּרְכָם, וְאַף עַל פִּי שֶׁדִּבֵּר בִּגְנוּת רְאוּבֵן, עָשָׂה כֵן לָתֵת טַעַם לָמָּה נִטְּלָה מִמֶּנּוּ בְּכוֹרָתוֹ, וְכֵן שִׁמְעוֹן וְלֵוִי, לָמָּה חִלְּקָם.
פסוק כג:וַיְמָרְרֻהוּ. מֵרְרוּ חַיָּיו שֶׁנְּתָנוּהוּ בְּמַאֲסָר יוֹתֵר מִשְּׁנָתַיִם יָמִים, וְאָמַר בְּמִזְמוֹר ״עִנּוּ בַכֶּבֶל רַגְלוֹ בַּרְזֶל בָּאָה נַפְשׁוֹ״ (תהלים קה:יח).
פסוק כג:וָרֹבּוּ. הוֹרוּ בּוֹ חִצֵּיהֶם, וְהוּא מִפְּעָלֵי הַכֶּפֶל, וּבָא לְגִזְרַת פָּעוּל בְּשֵׁקֶל ״רוֹמּוּ מְעַט״ (איוב כד:כד).
פסוק כג:וַיִּשְׂטְמֻהוּ בַּעֲלֵי חִצִּים. שְׂטָמוּהוּ חִנָּם אוֹתָם בַּעֲלֵי חִצִּים שֶׁהִלְשִׁינוּהוּ אֶל אֲדוֹנָיו, וְהַדְּבָרִים הָרָעִים כִּנָּה אוֹתָם בְּחִצִּים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (תהלים קכ:ד) ״חִצֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים עִם גַּחֲלֵי רְתָמִים״.
פסוק כד:וַתֵּשֶׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ. קַשְׁתָּם שֶׁהוֹשְׁמוּ חִצֵּיהֶם בָּם נִשְׁבְּרָה, אֲבָל קַשְׁתּוֹ יָשְׁבָה בְּמָקוֹם חָזָק עַד שֶׁעָלָה לְמַעְלָה.
פסוק כד:וַיָּפֹזּוּ זְרֹעֵי יָדָיו. וַיִּתְחַזְּקוּ זְרֹעֵי יָדָיו, כְּלוֹמַר הָיָה לוֹ כֹּחַ רַב לְהָשִׁיב גְּמוּלָם לְשׂוֹנְאָיו, וְכֵן ״מְפַזֵּז וּמְכַרְכֵּר״ (שמואל ב ו:טז) עִנְיַן חֹזֶק, כִּי הַמְכַרְכֵּר מְחַזֵּק אֵזוֹר מָתְנָיו בְּעֵת רָקְדוֹ, וּמֵאַיִן בָּא לוֹ כָּל הַכָּבוֹד הַזֶּה.
פסוק כד:מִידֵי אֲבִיר יַעֲקֹב. מִיַּד הָאֵל שֶׁהוּא אֲבִיר יַעֲקֹב, שֶׁחִזֵּק אוֹתוֹ וְלֹא נָמוֹטוּ פְּעָמָיו בְּכָל הַצָּרוֹת שֶׁעָבְרוּ עָלָיו.
פסוק כד:מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל. מִשָּׁם, מִכְּבוֹד יוֹסֵף שֶׁנָּתַן לוֹ הָאֵל רָעָה עַתָּה כָּל יִשְׂרָאֵל. וּלְפִי שֶׁהָאֶבֶן עֶצֶם חֲזָקָה וְגוּף אֶחָד כִּנָּה כָּל יִשְׂרָאֵל לְאֶבֶן, אוֹ לְפִי שֶׁיִּשְׂרָאֵל עִקָּר בִּנְיַן הָעוֹלָם קְרָאָם אֶבֶן עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל. וְרַב סַעַדְיָה פֵּרֵשׁ בַּעֲרָבִי ״דִּיאַתִי״, פֵּרֵשׁ עֶצֶם כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ.
פסוק כה:מֵאֵל אָבִיךָ. בָּא אֵלֶיךָ זֶה הַכָּבוֹד, וְהוּא יַעְזְרֶךָּ. וְאֵת שַׁדַּי. וּמֵאֵת שַׁדַּי בָּא אֵלֶיךָ וְהוּא יְבָרְכֶךָּ. וּמֵ״ם מֵאֵל עוֹמֵד בִּמְקוֹם שְׁנַיִם.
פסוק כה:וּבַמֶּה יְבָרֶכְךָ? שֶׁתִּהְיֶה אַרְצְךָ מְבֹרֶכֶת מִבִּרְכֹת שָׁמַיִם מֵעָל. וְהוּא הַטַּל וְהַגֶּשֶׁם בְּעִתּוֹ.
פסוק כה:וְכֵן יִתֵּן לְךָ בִּרְכֹת תְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת. וְכֵן אָמַר מֹשֶׁה ״מְבֹרֶכֶת ה׳ אַרְצוֹ מִמֶּגֶד שָׁמַיִם מִטָּל וּמִתְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת״ (דברים לג:יג). וְאָמַר עַל הַמַּיִם שֶׁהֵם בְּבֶטֶן הָאָרֶץ כְּאִלּוּ הֵם רוֹבְצִים עַד בֹּא עִתָּם וְיֵצְאוּ, אוֹ עַל יְדֵי אָדָם אוֹ עַל יְדֵי מְטַר הַשָּׁמַיִם, שֶׁאַרְצוֹ תִּהְיֶה מְלֻחְלַחַת מֵהַמַּיִם שֶׁתַּחַת הָאָרֶץ עַד שֶׁלֹּא תִּהְיֶה יַבֶּשֶׁת לְאֶחָד מִן הָעֲשָׂבִים וְהָעֵצִים שֶׁיִּצְמְחוּ בָּהּ אֲפִלּוּ בָּעֵת שֶׁלֹּא יֵרֵד הַגֶּשֶׁם.
פסוק כה:בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָחַם. דַּעַת הַמְתַרְגֵּם יָדוּעַ, וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים בִּרְכוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ, וְאַף עַל פִּי שֶׁזְּכָרָם כָּפַל הָעִנְיָן לְחַזֵּק, כִּי הַשָּׁמַיִם בְּתִתָּם הַמָּטָר הֵם כְּמוֹ הַשָּׁדַיִם שֶׁנּוֹתְנִין הֶחָלָב, וְהָאָרֶץ בְּהוֹצִיאָהּ פֵּירוֹת הִיא כְּמוֹ הָרֶחֶם. וְאָבִי אֲדוֹנִי זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה פֵּרֵשׁ שָׁדַיִם הַמֵּינִיקוֹת וָרָחַם הָאֵם, וְזָכַר אַחַר כֵּן בִּרְכֹת אָבִיךָ, כִּי שְׁלֹשָׁה אֵלֶּה מְבָרְכִים הַיִּלּוּד, הָאָב וְהָאֵם וְהַמֵּינֶקֶת. וּלְפִי דַעְתִּי כִּי הוּא בִּרְכוֹת הַנּוֹלָדִים, וְהַהֶפֶךְ, ״רַחַם מַשְׁכִּיל וְשָׁדַיִם צֹמְקוֹת״ (הושע ט:יד).
פסוק כו:בִּרְכֹת אָבִיךָ גָּבְרוּ. כְּמוֹ יִגְבְּרוּ, וְרַבִּים כָּמוֹהוּ עָבָר בִּמְקוֹם עָתִיד, וּבְדִבְרֵי הַנְּבוּאָה יוֹתֵר. אָמַר: בִּרְכוֹתַי שֶׁאֲנִי מְבָרֵךְ אוֹתְךָ יִגְבְּרוּ עַל בִּרְכֹת הוֹרַי שֶׁבֵּרְכוּ אוֹתִי, וְהוֹרַי, פֵּירוּשׁוֹ אֲבוֹתַי, וְהֵם אַבְרָהָם וְיִצְחָק, וְהָאָב יִקָּרֵא הוֹרֶה וְהָאֵם הוֹרָה, כִּי שְׁנֵיהֶם שׁוּתָּפִין בְּהֵרָיוֹן, הָאָב נוֹתֵן הַהֵרָיוֹן וְהָאֵם מְקַבֶּלֶת אוֹתוֹ.
פסוק כו:עַד תַּאֲוַת גִּבְעֹת עוֹלָם. וְהַבְּרָכוֹת יִהְיוּ לְךָ וּלְזַרְעֲךָ עַד גְּבוּל גִּבְעוֹת עוֹלָם. תַּאֲוַת מִן ״וְהִתְאַוִּיתֶם לָכֶם״ (במדבר לד:י), שֶׁפֵּרוּשׁוֹ וְהִגְבַּלְתֶּם. וְרוֹצֶה לוֹמַר כָּל זְמַן שֶׁהָעוֹלָם קַיָּם, וְזָכַר הַגְּבָעוֹת כִּי הַגְּבָעוֹת וְהֶהָרִים הֵם הַדָּבָר הַקַּיָּם יוֹתֵר בָּעוֹלָם הַשָּׁפֵל, וְכֵן אָמַר ״כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶינָה״ (ישעיה נד:י).
פסוק כו:תִּהְיֶיןָ לְרֹאשׁ יוֹסֵף. כָּפַל הָעִנְיָן בְּמִלּוֹת שׁוֹנוֹת לְחַזֵּק הָעִנְיָן.
פסוק כו:וְאָמַר וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו. נָזִיר – שַׂר וְגָדוֹל, כְּמוֹ ״מִנְּזָרַיִךְ כָּאַרְבֶּה״ (נחום ג:יז).
פסוק כז:בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף. יִהְיֶה כְּמוֹ הַזְּאֵב שֶׁהוּא טוֹרֵף בְּהֵמוֹת וְחַיּוֹת, וְהוּא אַבִּיר לֵב לָבוֹא אֶל הַיִּשּׁוּב יוֹתֵר מִשְּׁאָר חַיּוֹת, וְכֵן בְּנֵי בִנְיָמִין יִהְיוּ גִּבּוֹרִים וְאַבִּירֵי לֵב וּבַעֲלֵי מִלְחָמָה, וְכֵן נִזְכְּרוּ בִּדְבַר פִּלֶגֶשׁ בְּגִבְעָה (שופטים כ) וּבִדְבַר דָּוִד כְּשֶׁבָּאוּ אֵלָיו, וְאָמַר עֲלֵיהֶם (דברי הימים א יב:ב) ״מִימִינִים וּמַשְׂמְאִילִים בָּאֲבָנִים וּבַחִצִּים״.
פסוק כז:בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד. אָמַר וְיוֹתֵר יִהְיֶה מִן הַזְּאֵב, כִּי הַזְּאֵב טוֹרֵף בָּעֶרֶב, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״זְאֵבֵי עֶרֶב״ (צפניה ג:ג), אֲבָל בִּנְיָמִין בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב יֹאכַל עַד אוֹיְבָיו וִיחַלֵּק שְׁלָלָם, וְעַד כְּמוֹ שָׁלָל, תַּרְגּוּם שָׁלָל ״עֲדָאָה״, וְרָמַז גַּם כֵּן בָּזֶה מִלְחֶמֶת שָׁאוּל, שֶׁהָיָה מִשֵּׁבֶט בִּנְיָמִין, בַּעֲמָלֵק וּבִשְׁאָר הַגּוֹיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, וְכֵן מָרְדֳּכַי שֶׁקָּם עַל הָמָן וְעַל בָּנָיו וְהָיְתָה תְּשׁוּעָה גְּדוֹלָה לְיִשְׂרָאֵל עַל יָדוֹ. וְקָרָא מִלְחֶמֶת שָׁאוּל בֹּקֶר לְפִי שֶׁהָיְתָה בִּתְחִלַּת מַלְכוּת יִשְׂרָאֵל, וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּאַרְצָם, וְקָרָא מִלְחֶמֶת מָרְדֳּכַי עֶרֶב לְפִי שֶׁגָּלוּ יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצָם וְהָיוּ בַּגָּלוּת שֶׁדּוֹמָה לָעֶרֶב.
פסוק כז:וּמַה שֶּׁאָמַר יְחַלֵּק שָׁלָל. וְהַכָּתוּב אוֹמֵר ״וּבַבִּזָּה לֹא שָׁלְחוּ אֶת יָדָם״ (אסתר ט:טו), לְפִי שֶׁנָּתַן הַמֶּלֶךְ לְמָרְדֳּכַי כָּל אֲשֶׁר לְהָמָן.
פסוק כח:כָּל־אֵלֶּה שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁנֵים עָשָׂר. אָמַר זֶה לְפִי שֶׁיּוֹסֵף הָיָה שְׁנֵי שְׁבָטִים, אַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא הָיוּ אֶלָּא שְׁנֵים עָשָׂר בַּחֲלֻקַּת הָאָרֶץ, כִּי לֵוִי לֹא נָטַל חֵלֶק בָּאָרֶץ; וְהִנֵּה שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים.
פסוק כח:וְזֹאת אֲשֶׁר־דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם. זֹאת הָעֲתִידָה אוֹ הַנְּבוּאָה.
פסוק כח:וַיְבָרֶךְ אוֹתָם. וּכְשֶׁכִּלָּה דְּבָרָיו בְּמַה שֶּׁיִּקְרָא אוֹתָם, בֵּרַךְ אוֹתָם, וְלֹא זָכַר הַבְּרָכָה שֶׁבֵּרְכָם, אֶלָּא אָמַר אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ, בְּרָכָה הָעֲתִידָה לָבֹא עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד בֵּרַךְ אֹתָם.
פסוק כט:וַיְצַו אוֹתָם. אַחַר שֶׁבֵּרְכָם, צִוָּה לָהֶם שֶׁיִּקְבְּרוּהוּ בְּקֶבֶר אֲבוֹתָיו; אַף עַל פִּי שֶׁצִּוָּה יוֹסֵף בָּזֶה, צִוָּה גַּם כֵּן שְׁאָר בָּנָיו, שֶׁיִּהְיוּ כֻלָּם זְרִיזִים בִּקְבוּרָתוֹ.
פסוק כט:אֶל־אֲבֹתָי. כְּמוֹ עִם אֲבוֹתַי, וְכֵן ״וְאִשָּׁה אֶל־אֲחֹתָהּ לֹא תִקָּח״ (ויקרא יח:יח).
פסוק כט:אֶל הַמְּעָרָה. כְּמוֹ בַּמְּעָרָה; ״וְאֶל הָאָרֹן תִּתֵּן אֶת הָעֵדֻת״ (שמות כה:כא), כְּמוֹ בָּאָרֹן.
פסוק ל:בַּמְּעָרָה. וְהַטַּעַם לָמָּה זָכַר דְּבַר הַמִּקְנָה בְּכָל מָקוֹם, כָּתַבְנוּ בְּפָרָשַׁת וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה (בראשית כה:י).
פסוק לא:שָׁמָּה קָבְרוּ. יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל.
פסוק לא:קָבְרוּ אֶת־יִצְחָק. וְלֹא אָמַר קָבַרְנוּ, כִּי הוּא וְעֵשָׂו קָבְרוּ אוֹתוֹ, לְפִי שֶׁלֹּא רָצָה לְשַׁתֵּף עַצְמוֹ עִם עֵשָׂו שֶׁהָיָה רָשָׁע.
פסוק לג:וַיֶּאֱסֹף רַגְלָיו. כִּי בְּעוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר עִמָּם הָיָה מִתְחַזֵּק וְיוֹשֵׁב עַל הַמִּטָּה, וְרַגְלָיו חוּץ לַמִּטָּה, וְכַאֲשֶׁר כָּלָה לְדַבֵּר, אָסַף רַגְלָיו אֶל־הַמִּטָּה וְשָׁכַב עַל הַמִּטָּה.
פסוק לג:וַיִּגְוַע. בְּמִיתַת הַצַּדִּיקִים, מִיתָה קַלָּה בְּלֹא צַעַר. וְיֵשׁ דְּרָשׁ (תענית ה ב): לְפִי שֶׁלֹּא אָמַר ״וַיָּמָת״, אָמְרוּ: יַעֲקֹב אָבִינוּ לֹא מֵת; וְהִנֵּה בְּמֹשֶׁה נֶאֱמַר ״וַיָּמָת״ (דברים לד:ה), וְאָמְרוּ בַּדְּרָשׁ (ספרי דברים שנז): רַבֵּנוּ לֹא מֵת; וֶאֱמֶת הוּא כִּי הַצַּדִּיקִים אֵינָם מֵתִים.
פסוק לג:וַיֵּאָסֶף אֶל־עַמָּיו. פֵּרַשְׁנוּהוּ (בראשית כה:ח).
