א וַיִּקְרָ֥א יַעֲקֹ֖ב אֶל־בָּנָ֑יו וַיֹּ֗אמֶר הֵאָֽסְפוּ֙ וְאַגִּ֣ידָה לָכֶ֔ם אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִקְרָ֥א אֶתְכֶ֖ם בְּאַחֲרִ֥ית הַיָּמִֽים׃ ב הִקָּבְצ֥וּ וְשִׁמְע֖וּ בְּנֵ֣י יַעֲקֹ֑ב וְשִׁמְע֖וּ אֶל־יִשְׂרָאֵ֥ל אֲבִיכֶֽם׃ ג רְאוּבֵן֙ בְּכֹ֣רִי אַ֔תָּה כֹּחִ֖י וְרֵאשִׁ֣ית אוֹנִ֑י יֶ֥תֶר שְׂאֵ֖ת וְיֶ֥תֶר עָֽז׃ ד פַּ֤חַז כַּמַּ֙יִם֙ אַל־תּוֹתַ֔ר כִּ֥י עָלִ֖יתָ מִשְׁכְּבֵ֣י אָבִ֑יךָ אָ֥ז חִלַּ֖לְתָּ יְצוּעִ֥י עָלָֽה׃ ה שִׁמְע֥וֹן וְלֵוִ֖י אַחִ֑ים כְּלֵ֥י חָמָ֖ס מְכֵרֹתֵיהֶֽם׃ ו בְּסֹדָם֙ אַל־תָּבֹ֣א נַפְשִׁ֔י בִּקְהָלָ֖ם אַל־תֵּחַ֣ד כְּבֹדִ֑י כִּ֤י בְאַפָּם֙ הָ֣רְגוּ אִ֔ישׁ וּבִרְצֹנָ֖ם עִקְּרוּ־שֽׁוֹר׃ ז אָר֤וּר אַפָּם֙ כִּ֣י עָ֔ז וְעֶבְרָתָ֖ם כִּ֣י קָשָׁ֑תָה אֲחַלְּקֵ֣ם בְּיַעֲקֹ֔ב וַאֲפִיצֵ֖ם בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ ח יְהוּדָ֗ה אַתָּה֙ יוֹד֣וּךָ אַחֶ֔יךָ יָדְךָ֖ בְּעֹ֣רֶף אֹיְבֶ֑יךָ יִשְׁתַּחֲוּ֥וּ לְךָ֖ בְּנֵ֥י אָבִֽיךָ׃ ט גּ֤וּר אַרְיֵה֙ יְהוּדָ֔ה מִטֶּ֖רֶף בְּנִ֣י עָלִ֑יתָ כָּרַ֨ע רָבַ֧ץ כְּאַרְיֵ֛ה וּכְלָבִ֖יא מִ֥י יְקִימֶֽנּוּ׃ י לֹֽא־יָס֥וּר שֵׁ֙בֶט֙ מִֽיהוּדָ֔ה וּמְחֹקֵ֖ק מִבֵּ֣ין רַגְלָ֑יו עַ֚ד כִּֽי־יָבֹ֣א שילה (שִׁיל֔וֹ) וְל֖וֹ יִקְּהַ֥ת עַמִּֽים׃ יא אֹסְרִ֤י לַגֶּ֙פֶן֙ עירה (עִיר֔וֹ) וְלַשֹּׂרֵקָ֖ה בְּנִ֣י אֲתֹנ֑וֹ כִּבֵּ֤ס בַּיַּ֙יִן֙ לְבֻשׁ֔וֹ וּבְדַם־עֲנָבִ֖ים סותה (סוּתֽוֹ׃) יב חַכְלִילִ֥י עֵינַ֖יִם מִיָּ֑יִן וּלְבֶן־שִׁנַּ֖יִם מֵחָלָֽב׃ יג זְבוּלֻ֕ן לְח֥וֹף יַמִּ֖ים יִשְׁכֹּ֑ן וְהוּא֙ לְח֣וֹף אֳנִיּ֔וֹת וְיַרְכָת֖וֹ עַל־צִידֹֽן׃ יד יִשָּׂשכָ֖ר חֲמֹ֣ר גָּ֑רֶם רֹבֵ֖ץ בֵּ֥ין הַֽמִּשְׁפְּתָֽיִם׃ טו וַיַּ֤רְא מְנֻחָה֙ כִּ֣י ט֔וֹב וְאֶת־הָאָ֖רֶץ כִּ֣י נָעֵ֑מָה וַיֵּ֤ט שִׁכְמוֹ֙ לִסְבֹּ֔ל וַיְהִ֖י לְמַס־עֹבֵֽד׃ טז דָּ֖ן יָדִ֣ין עַמּ֑וֹ כְּאַחַ֖ד שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ יז יְהִי־דָן֙ נָחָ֣שׁ עֲלֵי־דֶ֔רֶךְ שְׁפִיפֹ֖ן עֲלֵי־אֹ֑רַח הַנֹּשֵׁךְ֙ עִקְּבֵי־ס֔וּס וַיִּפֹּ֥ל רֹכְב֖וֹ אָחֽוֹר׃ יח לִֽישׁוּעָתְךָ֖ קִוִּ֥יתִי יְהוָֽה׃ יט גָּ֖ד גְּד֣וּד יְגוּדֶ֑נּוּ וְה֖וּא יָגֻ֥ד עָקֵֽב׃ כ מֵאָשֵׁ֖ר שְׁמֵנָ֣ה לַחְמ֑וֹ וְה֥וּא יִתֵּ֖ן מַֽעֲדַנֵּי־מֶֽלֶךְ׃ כא נַפְתָּלִ֖י אַיָּלָ֣ה שְׁלֻחָ֑ה הַנֹּתֵ֖ן אִמְרֵי־שָֽׁפֶר׃ כב בֵּ֤ן פֹּרָת֙ יוֹסֵ֔ף בֵּ֥ן פֹּרָ֖ת עֲלֵי־עָ֑יִן בָּנ֕וֹת צָעֲדָ֖ה עֲלֵי־שֽׁוּר׃ כג וַֽיְמָרֲרֻ֖הוּ וָרֹ֑בּוּ וַֽיִּשְׂטְמֻ֖הוּ בַּעֲלֵ֥י חִצִּֽים׃ כד וַתֵּ֤שֶׁב בְּאֵיתָן֙ קַשְׁתּ֔וֹ וַיָּפֹ֖זּוּ זְרֹעֵ֣י יָדָ֑יו מִידֵי֙ אֲבִ֣יר יַעֲקֹ֔ב מִשָּׁ֥ם רֹעֶ֖ה אֶ֥בֶן יִשְׂרָאֵֽל׃ כה מֵאֵ֨ל אָבִ֜יךָ וְיַעְזְרֶ֗ךָּ וְאֵ֤ת שַׁדַּי֙ וִיבָ֣רְכֶ֔ךָּ בִּרְכֹ֤ת שָׁמַ֙יִם֙ מֵעָ֔ל בִּרְכֹ֥ת תְּה֖וֹם רֹבֶ֣צֶת תָּ֑חַת בִּרְכֹ֥ת שָׁדַ֖יִם וָרָֽחַם׃ כו בִּרְכֹ֣ת אָבִ֗יךָ גָּֽבְרוּ֙ עַל־בִּרְכֹ֣ת הוֹרַ֔י עַֽד־תַּאֲוַ֖ת גִּבְעֹ֣ת עוֹלָ֑ם תִּֽהְיֶ֙ין֙ לְרֹ֣אשׁ יוֹסֵ֔ף וּלְקָדְקֹ֖ד נְזִ֥יר אֶחָֽיו׃ כז בִּנְיָמִין֙ זְאֵ֣ב יִטְרָ֔ף בַּבֹּ֖קֶר יֹ֣אכַל עַ֑ד וְלָעֶ֖רֶב יְחַלֵּ֥ק שָׁלָֽל׃ כח כָּל־אֵ֛לֶּה שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל שְׁנֵ֣ים עָשָׂ֑ר וְ֠זֹאת אֲשֶׁר־דִּבֶּ֨ר לָהֶ֤ם אֲבִיהֶם֙ וַיְבָ֣רֶךְ אוֹתָ֔ם אִ֛ישׁ אֲשֶׁ֥ר כְּבִרְכָת֖וֹ בֵּרַ֥ךְ אֹתָֽם׃ כט וַיְצַ֣ו אוֹתָ֗ם וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ אֲנִי֙ נֶאֱסָ֣ף אֶל־עַמִּ֔י קִבְר֥וּ אֹתִ֖י אֶל־אֲבֹתָ֑י אֶל־הַ֨מְּעָרָ֔ה אֲשֶׁ֥ר בִּשְׂדֵ֖ה עֶפְר֥וֹן הַֽחִתִּֽי׃ ל בַּמְּעָרָ֞ה אֲשֶׁ֨ר בִּשְׂדֵ֧ה הַמַּכְפֵּלָ֛ה אֲשֶׁ֥ר עַל־פְּנֵי־מַמְרֵ֖א בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן אֲשֶׁר֩ קָנָ֨ה אַבְרָהָ֜ם אֶת־הַשָּׂדֶ֗ה מֵאֵ֛ת עֶפְרֹ֥ן הַחִתִּ֖י לַאֲחֻזַּת־קָֽבֶר׃ לא שָׁ֣מָּה קָֽבְר֞וּ אֶת־אַבְרָהָ֗ם וְאֵת֙ שָׂרָ֣ה אִשְׁתּ֔וֹ שָׁ֚מָּה קָבְר֣וּ אֶת־יִצְחָ֔ק וְאֵ֖ת רִבְקָ֣ה אִשְׁתּ֑וֹ וְשָׁ֥מָּה קָבַ֖רְתִּי אֶת־לֵאָֽה׃ לב מִקְנֵ֧ה הַשָּׂדֶ֛ה וְהַמְּעָרָ֥ה אֲשֶׁר־בּ֖וֹ מֵאֵ֥ת בְּנֵי־חֵֽת׃ לג וַיְכַ֤ל יַעֲקֹב֙ לְצַוֺּ֣ת אֶת־בָּנָ֔יו וַיֶּאֱסֹ֥ף רַגְלָ֖יו אֶל־הַמִּטָּ֑ה וַיִּגְוַ֖ע וַיֵּאָ֥סֶף אֶל־עַמָּֽיו׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

רמב"ן

רמב״ן

פסוק א:
בְּאַחֲרִית הַיָּמִים הֵם יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ, כִּי יַעֲקֹב יִרְמֹז אֵלָיו בִּדְבָרָיו, כְּמוֹ שֶׁאָמַר "עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים", וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (פסחים נו) שֶׁבִּקֵּשׁ לְגַלּוֹת אֶת הַקֵּץ וְנִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ שְׁכִינָה, כִּי לְדִבְרֵי הַכֹּל אַחֲרִית הַיָּמִים יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ הֵם:
פסוק ג:
רְאוּבֵן בְּכוֹרִי אַתָּה שִׁעוּר הַפָּסוּק הַזֶּה, רְאוּבֵן אַתָּה בְּכוֹרִי וְכֹחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי, יֶתֶר שְׂאֵתִי וְיֶתֶר עֻזִּי. וְעִנְיָנוֹ, אַתָּה בְּכוֹר כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי בִּהְיוֹתִי בְּיִתְרוֹן שְׂאֵת וּמַעֲלָה, כִּלְשׁוֹן "הֲלֹא שְׂאֵתוֹ תְּבַעֵת אֶתְכֶם" (איוב יג יא), "מִשְּׂאֵתוֹ יָגוּרוּ אֵלִים" (שם מא יז), רוֹמְמוּת וּגְדֻלָּה, וּבִהְיוֹתוֹ יִתְרוֹן עֹז לְמִלְחָמָה, כְּמוֹ "וְיִתֶּן עֹז לְמַלְכּוֹ" (שמואל א ב י), וֶעֱזוּז מִלְחָמָה (ישעיהו מב כה):
פסוק ד:
פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר פַּחַז שֵׁם דָּבָר, מִן "אֲנָשִׁים רֵקִים וּפוֹחֲזִים" (שופטים ט ד), רֵיקִים וְנִמְהָרִים קַלֵּי הַדַּעַת. וְרַבּוֹתֵינוּ מִשְׁתַּמְּשִׁים בּוֹ תָּדִיר (נדרים ט), נִסְתַּכַּלְתִּי בַּבָּבוּאָה שֶׁלִּי וּפָחַז יִצְרִי עָלַי, כְּלוֹמַר קָפַץ יִצְרִי עָלַי; וְאָמְרוּ עוֹד (סנהדרין נז), אֲפִיחְזַיְהוּ הוּא דְּקָא מְגַלֵּי, כְּלוֹמַר קַלּוּת דַּעְתָּם; עַמָּא פְּחִיזָא דְּאַקְדְּמֵהּ פֻּמֵּהּ לְאֻדְנֵהּ עֲדַיִן בְּפַחְזוּתַיְכוּ קָיְמִיתוּ (שבת פח), נִמְהָרִים קַלֵּי דַּעַת. וְיִתָּכֵן שֶׁהוּא הָפוּךְ מִן חִפָּזוֹן. יֹאמַר, שֶׁטֶף הַבָּא כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר בּוֹ, כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ בְּפַחֲזוּת וְקַלּוּת דַּעְתְּךָ, אָז חִלַּלְתָּ אוֹתָם כַּאֲשֶׁר יְצוּעִי עָלָה הַפַּחַז שֶׁלְּךָ שֶׁהוּא כַּמַּיִם הָעוֹלִים וְשׁוֹטְפִים, וְזֶה כַּלָּשׁוֹן הַכָּתוּב בַּמַּיִם "הִנֵּה ה' מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם אֶת מֵי הַנָּהָר הָעֲצוּמִים וְהָרַבִּים וְעָלָה עַל כָּל אֲפִיקָיו וְהָלַךְ עַל כָּל גְּדוֹתָיו וְחָלַף בִּיהוּדָה וְשָׁטַף וְעָבַר" (ישעיה ח ז ח). וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (עיין שבת נה) "אָז חִלַּלְתָּ יְצוּעִי עָלָה", שְׁכִינָה שֶׁדַּרְכָּהּ לַעֲלוֹת עַל יְצוּעִי, וְהַכָּתוּב אוֹמֵר (דהי"א ה א), "וּבְחַלְּלוֹ יְצוּעֵי אָבִיו", שֶׁהַיָּצוּעַ הוּא הַמְחֻלָּל, וְאוּלַי יְכַנֶּה אוֹתוֹ שָׁם. וְאִם בְּדֶרֶךְ כִּנּוּי יִתָּכֵן שֶׁיִּהְיֶה הָעוֹלֶה יַעֲקֹב עַצְמוֹ, כִּלְשׁוֹן "אִם אֶעֱלֶה עַל עֶרֶשׂ יְצוּעָי" (תהלים קלב ג), וְיֹאמַר אָז חִלַּלְתָּ אוֹתִי, רַק דִּבֵּר בְּנִסְתָּר דֶּרֶךְ כָּבוֹד. וְכֵן "וּבְחַלְּלוֹ יְצוּעֵי אָבִיו" כִּנּוּי, בְּחַלְּלוֹ הָעוֹלֶה עַל יְצוּעֵי אָבִיו. וּמִן הַכָּתוּב הַזֶּה כְּפִי פְּשׁוּטוֹ נִרְאֶה כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּסֵדֶר וַיִּשְׁלַח (רמב"ן על בראשית ל"ה:כ"ב), כִּי רְאוּבֵן נִתְכַּוֵּן לִפְסֹל אֶת בִּלְהָה מֵאָבִיו כְּדֵי שֶׁלֹּא תֵּלֵד לוֹ עוֹד בָּנִים וְיַמְעִיטוּ בְּכוֹרָתוֹ, עַל כֵּן אָמַר לוֹ שֶׁהוּא פְּחִיזוּת וְקַלּוּת דַּעַת שֶׁיַּחְשֹׁב לְהַרְוִיחַ, וְלֹא יָבֹא לוֹ מִמֶּנּוּ יִתְרוֹן רַק הֶפְסֵד:
פסוק ה:
שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים יֹאמַר בַּעֲלֵי אַחְוָה, כִּי יֵחַם לִבָּם עַל אֲחוֹתָם. יְלַמֵּד עֲלֵיהֶם זְכוּת, כִּי בְּקִנְאָתָם עַל הָאַחְוָה עָשׂוּ מָה שֶׁעָשׂוּ, לוֹמַר שֶׁאֵין רְאוּיִים לְעֹנֶשׁ גָּדוֹל, וְלֹא הַחֵטְא רָאוּי לִמָּחֵל, כִּי הוּא חָמָס. וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי, שֶׁאָמַר כִּי שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים גְּמוּרִים, דּוֹמִים וּמִתְאַחִים זֶה לָזֶה בַּעֲצָתָם וּמַעֲשֵׂיהֶם. וּכְבָר פֵּרַשְׁתִּי (בראשית לד יג), כִּי יַעֲקֹב קָצַף עַל שִׁמְעוֹן וְלֵוִי בְּהָרְגָם אַנְשֵׁי הָעִיר בַּעֲבוּר שֶׁעָשׂוּ חָמָס, כִּי הֵם לֹא חָטְאוּ לָהֶם כְּלָל וּבָאוּ בִּבְרִית וְנִמּוֹלוּ, וְאוּלַי יָשׁוּבוּ אֶל ה' וְיִהְיוּ כֻּלָּם בִּכְלַל אַנְשֵׁי בֵּית אַבְרָהָם, וּמִן הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן. וְעוֹד חָרָה לוֹ, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ כִּי בַּעֲצָתוֹ נַעֲשָׂה הַדָּבָר, וְיִהְיֶה חִלּוּל הַשֵּׁם שֶׁיַּעֲשֶׂה הַנָּבִיא חָמָס וָשֹׁד. וְזֶה טַעַם בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי הִתְנַצְּלוּת שֶׁלֹּא הָיָה בְּסוֹדָם בַּעֲנוֹתָם בְּמִרְמָה, וּבִקְהָלָם לֹא נִתְיַחֵד כְּשֶׁבָּאוּ עַל הָעִיר וַהֲרָגוּם. וְלָכֵן יְקַלֵּל אַפָּם וְעֶבְרָתָם. וְכֵן תִּרְגֵּם אוּנְקְלוֹס: "בְּרָזֵיהוֹן לָא הֲוָת נַפְשִׁי בְּאִיתְכַּנֹּשֵׁיהוֹן לִמְהָךְ" וְכוּ'.
פסוק ה:
וּפֵרוּשׁ כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם עַל דַּעַת אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על בראשית מ"ט:ה') וְכָל הַמְּפָרְשִׁים (ראב"ע, רש"י, רד"ק) כְּלֵי חָמָס מְגוּרוֹתֵיהֶם, וְכֵן (יחזקאל טז ג): "מְכֹרֹתַיִךְ וּמֹלְדֹתַיִךְ", וְכֵן (יחזקאל כט יד): "עַל אֶרֶץ מְכוּרָתָם", אָמְרוּ כִּי פֵּרוּשׁוֹ שֶׁעָשׂוּ חָמָס בְּאֶרֶץ מְגוּרוֹתֵיהֶם. וְאִם כֵּן, יִהְיֶה שִׁעוּר הַכָּתוּב: כְּלֵי חָמָס לָהֶם בִּמְגוּרוֹתֵיהֶם. וְיִקְרָא אוֹתָהּ "אֶרֶץ מְגוּרוֹתֵיהֶם", שֶׁגָּרוּ בָּהּ אַחֲרֵי כֵן. אֲבָל לְפִי דַּעְתִּי יֹאמַר כְּלֵי חָמָס הֵם מְגוּרוֹתֵיהֶם, חַיֵּיהֶם, כִּלְשׁוֹן (בראשית מז ט): "יְמֵי מְגוּרַי"; יֹאמַר, כִּי כְּלֵי הֶחָמָס עַצְמָם הֵם מְגוּרֵיהֶם, כִּי בָם יִחְיוּ וְיִזּוֹנוּ. וְדוֹמֶה לָזֶה (איוב כד ה): "עֲרָבָה לוֹ לֶחֶם לַנְּעָרִים". וּבַעֲבוּר זֶה (בראשית מט ז) יְחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב, שֶׁלֹּא יִוָּסְדוּ; וִיפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא יִקָּהֲלוּ. וַיְהִי לָהֶם כֵּן, כִּי נַחֲלַת שִׁמְעוֹן בְּתוֹךְ בְּנֵי יְהוּדָה, כְּדִכְתִיב (יהושע יט א): "וַיְהִי נַחֲלָתָם בְּתוֹךְ נַחֲלַת בְּנֵי יְהוּדָה", וְהָיוּ עָרֵיהֶם מְחֻלָּקוֹת זוֹ מִזּוֹ בְּכָל שֵׁבֶט יְהוּדָה, וְנַחֲלַת לֵוִי, עָרֵי מִקְלָט מְנֻפָּצוֹת בְּכָל יִשְׂרָאֵל.
פסוק ו:
וְטַעַם כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר שֶׁעָשׂוּ הֶחָמָס בְּאַפָּם שֶׁכָּעֲסוּ עַל שְׁכֶם, וּבִרְצוֹנָם שֶׁהֵם חֲפֵצִים בּוֹ, לֹא פֶּשַׁע הַמּוּמָתִים וְלֹא חַטָּאתָם. וְאָמַר אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על בראשית מ"ט:ו') כִּי טַעַם שׁוֹר כְּמוֹ שׁוּר בְּשׁוּרֻק, מִן "בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר" (בראשית מ"ט:כ"ב), וְתִרְגֵּם בּוֹ עוֹד "סָנְאָה", מִן "וַתַּבֵּט עֵינֵי בְּשׁוּרָי" (תהלים צב יב), וְהַטַּעַם שֶׁעָקְרוּ עִיר מֻקֶּפֶת חוֹמָה אֶת טַפָּם וְאֶת נְשֵׁיהֶם אַחֲרֵי הָרְגָם אֲנָשֶׁיהָ, וְיִהְיֶה "עִקְּרוּ" מִן "וְעֶקְרוֹן תֵּעָקֵר" (צפניה ב ד). וַאֲחֵרִים פֵּרְשׁוּ (רד"ק בשם ריב"א) כִּי שׁוֹר, גָּדוֹל בַּבְּהֵמוֹת, רֶמֶז לַחֲמוֹר וּשְׁכֶם בְּנוֹ נְשִׂיא הָאָרֶץ, כְּמוֹ "בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ" (דברים לג יז), "פָּרוֹת הַבָּשָׁן אֲשֶׁר בְּהַר שֹׁמְרוֹן" (עמוס ד א), וְכֵן יְכַנּוּ הַכְּתוּבִים הַשָּׂרִים הַגְּדוֹלִים בְּאֵילִים וְעַתּוּדִים. וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי שֶׁהַכָּתוּב כְּמַשְׁמָעוֹ, אָמַר כִּי בְּאַפָּם הָרְגוּ כָל אִישׁ אַפָּם, וּבִרְצוֹנָם אַחֲרֵי שֶׁשָּׁכְכָה חֲמָתָם בַּהֲרִיגַת הָאֲנָשִׁים עִקְּרוּ כָּל שׁוֹר, רֶמֶז לְמִקְנֵיהֶם וְקִנְיָנָם כָּל אֲשֶׁר בַּבַּיִת וְכָל אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה. וְהִזְכִּיר זֶה לוֹמַר כִּי בְּסוֹדָם לֹא בָּאָה נַפְשׁוֹ בְּכָל אֵלֶּה, אֲפִלּוּ לַעֲקֹר לָהֶם מִקְנֶה וְקִנְיָן וְלָבֹז שְׁלָלָם כְּלָל, וְ"עִקְּרוּ" מִן "וְאֶת סוּסֵיהֶם תְּעַקֵּר" (יהושע יא ו), אַךְ הַכֹּל לָשׁוֹן אֶחָד וְעִנְיָן אֶחָד:
פסוק י:
לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה אֵין עִנְיָנוֹ שֶׁלֹּא יָסוּר לְעוֹלָם, כִּי כָּתוּב: "יוֹלֵךְ ה' אֹתְךָ וְאֶת מַלְכְּךָ אֲשֶׁר תָּקִים עָלֶיךָ אֶל גּוֹי אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ" (דברים כח לו), וְהִנֵּה הֵם וּמַלְכָּם בַּגּוֹלָה, אֵין לָהֶם עוֹד מֶלֶךְ וְשָׂרִים, וְיָמִים רַבִּים אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל, וְהַנָּבִיא לֹא יַבְטִיחַ אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יֵלְכוּ בַּשְּׁבִי בְּשׁוּם עִנְיָן בַּעֲבוּר שֶׁיִּמְלֹךְ עֲלֵיהֶם יְהוּדָה. אֲבָל עִנְיָנוֹ, שֶׁלֹּא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה אֶל אֶחָד מֵאֶחָיו, כִּי מַלְכוּת יִשְׂרָאֵל הַמּוֹשֵׁל עֲלֵיהֶם מִמֶּנּוּ יִהְיֶה, וְלֹא יִמְשֹׁל אֶחָד מֵאֶחָיו עָלָיו. וְכֵן לֹא יָסוּר "מְחוֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו", שֶׁכָּל מְחוֹקֵק בְּיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּיָדוֹ טַבַּעַת הַמֶּלֶךְ, מִמֶּנּוּ יִהְיֶה, כִּי הוּא יִמְשֹׁל וִיצַוֶּה בְּכָל יִשְׂרָאֵל, וְלוֹ חוֹתַם הַמַּלְכוּת, עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה וְלוֹ יִקְּהַת כָּל הָעַמִּים לַעֲשׂוֹת בְּכֻלָּם כִּרְצוֹנוֹ, וְזֶהוּ הַמָּשִׁיחַ, כִּי: "הַשֵּׁבֶט" יִרְמֹז לְדָוִד שֶׁהוּא הַמֶּלֶךְ הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר לוֹ שֵׁבֶט מַלְכוּת, וְ"שִׁילֹה" הוּא בְּנוֹ אֲשֶׁר לוֹ יִקְּהַת הָעַמִּים. וְלֹא יִתָּכֵן מַאֲמַר רַבִּי אַבְרָהָם, שֶׁיִּהְיֶה שִׁילֹה דָּוִד, כִּי לֹא הָיָה לִיהוּדָה שֵׁבֶט קֹדֶם דָּוִד, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁשִּׁבְטוֹ נִכְבָּד וְנוֹסֵעַ בַּתְּחִלָּה, אֵין שֵׁבֶט רַק לְמֶלֶךְ וּמוֹשֵׁל, כְּדִכְתִיב: "שֵׁבֶט מִישֹׁר שֵׁבֶט מַלְכוּתֶךָ" (תהלים מה ז), "שֵׁבֶט מוֹשְׁלִים" (ישעיהו יד ה), "שֵׁבֶט לִמְשֹׁל" (יחזקאל יט יד). וְהַכָּתוּב הַזֶּה רָמַז, כִּי יַעֲקֹב הִמְלִיךְ שֵׁבֶט יְהוּדָה עַל אֶחָיו, וְהוֹרִישׁ לִיהוּדָה הַמֶּמְשָׁלָה עַל יִשְׂרָאֵל, וְהוּא מָה שֶׁאָמַר דָּוִד: "וַיִּבְחַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בִּי מִכֹּל בֵּית אָבִי לִהְיוֹת לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם כִּי בִיהוּדָה בָּחַר לְנָגִיד וּבְבֵית יְהוּדָה בֵּית אָבִי וּבִבְנֵי אָבִי בִּי רָצָה לְהַמְלִיךְ עַל כָּל יִשְׂרָאֵל" (דברי הימים א כח ד). וְאָמַר "לֹא יָסוּר" לִרְמֹז, כִּי יִמְלֹךְ שֵׁבֶט אַחֵר עַל יִשְׂרָאֵל, אֲבָל מֵעֵת שֶׁיָּחֵל לִהְיוֹת לִיהוּדָה שֵׁבֶט מַלְכוּת, לֹא יָסוּר מִמֶּנּוּ אֶל שֵׁבֶט אַחֵר, וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל נָתַן מַמְלָכָה לְדָוִד עַל יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם לוֹ וּלְבָנָיו" (דברי הימים ב יג ה). וְעִנְיַן שָׁאוּל הָיָה, כִּי בַּעֲבוּר שֶׁדְּבַר שְׁאֵלַת הַמַּלְכוּת בָּעֵת הַהִיא נִתְעָב אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לֹא רָצָה לְהַמְלִיךְ עֲלֵיהֶם מִן הַשֵּׁבֶט אֲשֶׁר לוֹ הַמַּלְכוּת שֶׁלֹּא יָסוּר מִמֶּנּוּ לְעוֹלָמִים, וְנָתַן לָהֶם מַלְכוּת שָׁעָה, וְלָזֶה רָמַז הַכָּתוּב שֶׁאָמַר: "אֶתֶּן לְךָ מֶלֶךְ בְּאַפִּי וְאֶקַּח בְּעֶבְרָתִי" (הושע יג יא), שֶׁנְּתָנוֹ לוֹ שֶׁלֹּא בִּרְצוֹנוֹ, וְלָכֵן לְקָחוֹ בְּעֶבְרָתוֹ, שֶׁנֶּהֱרַג הוּא וּבָנָיו וְנִפְסְקָה מִמֶּנּוּ הַמַּלְכוּת. וְהָיָה כָּל זֶה מִפְּנֵי שֶׁהָיָה שְׁמוּאֵל שׁוֹפֵט וְנָבִיא וְלוֹחֵם מִלְחֲמוֹתֵיהֶם עַל פִּי ה' וּמוֹשִׁיעַ אוֹתָם, וְלֹא הָיָה לָהֶם לִשְׁאֹל מֶלֶךְ בְּיָמָיו, כְּמוֹ שֶׁאָמַר לָהֶם: "וַה' אֱלֹהֵיכֶם מַלְכְּכֶם" (שמואל א יב יב). וְהקב"ה אָמַר לוֹ: "לֹא אֹתְךָ מָאָסוּ כִּי אֹתִי מָאֲסוּ מִמְּלֹךְ עֲלֵיהֶם" (שמואל א ח ז), וּלְפִיכָךְ לֹא נָתַן לָהֶם מַלְכוּת שֶׁל קַיָּמָא. וּמָה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: "נִסְכָּלְתָּ לֹא שָׁמַרְתָּ אֶת מִצְוַת ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר צִוָּךְ כִּי עַתָּה הֵכִין ה' אֶת מַמְלַכְתְּךָ אֶל יִשְׂרָאֵל עַד עוֹלָם" (שמואל א יג יג), שֶׁאִם לֹא חָטָא, הָיָה לְזַרְעוֹ מַלְכוּת בְּיִשְׂרָאֵל, לֹא עַל כֻּלָּם, וְזֶה טַעַם "אֶל יִשְׂרָאֵל"; אוּלַי הָיָה מוֹלֵךְ עַל שִׁבְטֵי אִמּוֹ, עַל בִּנְיָמִן וְאֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה, כִּי יְהוּדָה וְאֶפְרַיִם כִּשְׁנֵי עֲמָמִים נֶחְשָׁבִים בְּיִשְׂרָאֵל; אוֹ הָיָה מֶלֶךְ תַּחַת יַד מֶלֶךְ יְהוּדָה. וּלְפִי דַּעְתִּי, הָיוּ הַמְּלָכִים הַמּוֹלְכִים עַל יִשְׂרָאֵל מִשְּׁאָר הַשְּׁבָטִים אַחֲרֵי דָּוִד עוֹבְרִים עַל דַּעַת אֲבִיהֶם וּמַעֲבִירִים נַחֲלָה, וְהֵם הָיוּ סוֹמְכִים עַל דְּבַר אֲחִיָּה הַשִּׁילוֹנִי הַנָּבִיא שֶׁמָּשַׁח לְיָרָבְעָם וְאָמַר: "וַאעַנֶּה אֶת זֶרַע דָּוִד לְמַעַן זֹאת אַךְ לֹא כָל הַיָּמִים" (מלכים א יא לט), וְכַאֲשֶׁר הֶאֱרִיכוּ יִשְׂרָאֵל לְהַמְלִיךְ עֲלֵיהֶם מִשְּׁאָר הַשְּׁבָטִים מֶלֶךְ אַחַר מֶלֶךְ, וְלֹא הָיוּ חוֹזְרִים אֶל מַלְכוּת יְהוּדָה, עָבְרוּ עַל צַוָּאַת הַזָּקֵן וְנֶעֶנְשׁוּ בָּהֶם, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הוֹשֵׁעַ: "הֵם הִמְלִיכוּ וְלֹא מִמֶּנִּי" (הושע ח ד). וְזֶה הָיָה עֹנֶשׁ הַחַשְׁמוֹנָאִים, שֶׁמָּלְכוּ בְּבַיִת שֵׁנִי, כִּי הָיוּ חֲסִידֵי עֶלְיוֹן, וְאִלְמָלֵא הֵם נִשְׁתַּכְּחוּ הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת מִיִּשְׂרָאֵל, וְאַף עַל פִּי כֵן נֶעֶנְשׁוּ עֹנֶשׁ גָּדוֹל, כִּי אַרְבַּעַת בְּנֵי חַשְׁמוֹנַאי הַזָּקֵן הַחֲסִידִים הַמּוֹלְכִים זֶה אַחַר זֶה, עִם כָּל גְּבוּרָתָם וְהַצְלָחָתָם, נָפְלוּ בְּיַד אוֹיְבֵיהֶם בַּחֶרֶב, וְהִגִּיעַ הָעֹנֶשׁ בַּסּוֹף לְמָה שֶׁאָמְרוּ רז"ל (בבא בתרא ג א): "כָּל מַאן דְּאָמַר מִבֵּית חַשְׁמוֹנַאי קָאָתֵינָא עַבְדָּא הוּא", שֶׁנִּכְרְתוּ כֻּלָּם בֶּעָוֹן הַזֶּה. וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיָה בְּזֶרַע שִׁמְעוֹן עֹנֶשׁ מִן הַצַּדּוּקִים, אֲבָל כָּל זֶרַע מַתִּתְיָה חַשְׁמוֹנַאי הַצַּדִּיק לֹא אָבְדוּ אֶלָּא בַּעֲבוּר זֶה שֶׁמָּלְכוּ וְלֹא הָיוּ מִזֶּרַע יְהוּדָה וּמִבֵּית דָּוִד, וְהֵסִירוּ הַשֵּׁבֶט וְהַמְּחוֹקֵק לְגַמְרֵי, וְהָיָה עוֹנְשָׁם מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, שֶׁהִמְשִׁיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵיהֶם אֶת עַבְדֵיהֶם וְהֵם הִכְרִיתוּם. וְאֶפְשָׁר גַּם כֵּן שֶׁהָיָה עֲלֵיהֶם חֵטְא בְּמַלְכוּתָם מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ כֹּהֲנִים, וְנִצְטַוּוּ: "תִּשְׁמְרוּ אֶת כְּהֻנַּתְכֶם לְכָל דְּבַר הַמִּזְבֵּחַ וּלְמִבֵּית לַפָּרֹכֶת וַעֲבַדְתֶּם עֲבֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן אֶת כְּהֻנַּתְכֶם" (במדבר יח ז), וְלֹא הָיָה לָהֶם לִמְלֹךְ, רַק לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת ה'. וְרָאִיתִי בַּיְּרוּשַׁלְמִי בְּמַסֶּכֶת הוֹרָיוֹת (ירושלמי הוריות פרק ג הלכה ב): אֵין מוֹשְׁחִין מְלָכִים כֹּהֲנִים. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה עַנְתּוֹרְיָא עַל שֵׁם "לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה". אָמַר רַבִּי חִיָּא בֵּר' אַבָּא "לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל מַמְלַכְתּוֹ הוּא וּבָנָיו בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל", מָה כְּתִיב בָּתְרֵהּ "לֹא יִהְיֶה לַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם". הִנֵּה שָׁנוּ בְּכָאן שֶׁאֵין מוֹשְׁחִין מְלָכִים מִן הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן. וּפֵרֵשׁ תְּחִלָּה שֶׁהוּא לִכְבוֹד יְהוּדָה, שֶׁאֵין הַשְּׂרָרָה סָרָה מִן הַשֵּׁבֶט הַהוּא. וּלְפִיכָךְ אַף עַל פִּי שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְקִימִים עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ מִשְּׁאָר הַשְּׁבָטִים כְּפִי צֹרֶךְ הַשָּׁעָה, אֵין מוֹשְׁחִים אוֹתָן, שֶׁלֹּא יִהְיֶה עֲלֵיהֶם הוֹד מַלְכוּת, אֶלָּא כְּמוֹ שׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים יִהְיוּ. וְהִזְכִּירוּ הַכֹּהֲנִים, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֵן בְּעַצְמָן רְאוּיִים לִמְשִׁיחָה, אֵין מוֹשְׁחִין אוֹתָן לְשֵׁם מַלְכוּת, וְכָל שֶׁכֵּן שְׁאָר הַשְּׁבָטִים, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ בַּגְּמָרָא (הוריות יא) שֶׁאֵין מוֹשְׁחִין אֶלָּא מַלְכֵי בֵּית דָּוִד. וְרַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא פֵּרֵשׁ, שֶׁהוּא מָנוּעַ מִן הַתּוֹרָה שֶׁלֹּא יִהְיֶה לַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם כָּל שֵׁבֶט לֵוִי חֵלֶק וְנַחֲלָה בַּמַּלְכוּת, וְהוּא דָּבָר רָאוּי וְהָגוּן.
פסוק י:
וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים אֲסִיפַת הָעַמִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֵלָיו גּוֹיִם יִדְרֹשׁוּ" (ישעיהו יא י). וְדוֹמֶה לוֹ: "עַיִן תִּלְעַג לְאָב וְתָבוּז לִיקֲּהַת אֵם" (משלי ל יז), לְקִבּוּץ קְמָטִים שֶׁבְּפָנֶיהָ מִפְּנֵי זִקְנָתָהּ. וּבַתַּלְמוּד (יבמות קי א): דְּמַקְהוּ קְהִיאֲתָא בְּשׁוּקָא דִּנְהַרְדְּעָא. וְיָכוֹל לוֹמַר קְהִיַּת עַמִּים, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית מ"ט:י'). וְאֵינוֹ נִרְאֶה לְפָרֵשׁ בְּ"יִקְּהַת אֵם" אֲסִיפַת אֵם. וּלְשׁוֹן "מַקְהוּ קְהִיאֲתָא" אֵינוֹ אֶלָּא לְשׁוֹן פִּרְכוֹת וְקֻשְׁיוֹת שֶׁהָיוּ מַקְשִׁים וּמְפָרְכִים בָּהּ קֻשְׁיוֹת הַרְבֵּה, כִּי הַמִּתְקַשֶּׁה בְּדָבָר יִקָּרֵא "קוֹהֶה" בִּלְשׁוֹן חֲכָמִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּמִדְרַשׁ חָזִיתָ (שיר השירים רבה ג ח), "כֻּלָּם אֲחוּזֵי חֶרֶב" – שֶׁהָיוּ כֻּלָּם שׁוֹנִים הֲלָכָה כְּחֶרֶב, שֶׁאִם בָּא מַעֲשֶׂה אֶל יְדֵיהֶם לֹא תְּהֵא הֲלָכָה קוֹהָה לָהֶם. וְכֵן עוֹד שָׁם רַבִּים. וּמִמֶּנּוּ אָמְרוּ בַּגְּמָרָא (נזיר סה ב): "ר' יְהוֹשֻׁעַ קִהָה וְטִהֵר", שֶׁהִקְשָׁה בּוֹ דְּבָרִים רַבִּים וְשָׁבַר כָּל דִּבְרֵי הַמְּטַמְּאִים עַד שֶׁטִּהֵר בְּהֶכְרֵחַ. וְכֵן מָצִינוּ בְּנֻסְחָאוֹת יְשָׁנוֹת בַּגְּמָרָא (בבא מציעא נב א): "מַאן דְּקָהֵי אַזּוּזֵי מִקְּרֵי נֶפֶשׁ רָעָה", שֶׁמְּדַקְדֵּק בּוֹ וּמִתְקַשֶּׁה לְקַבֵּל אוֹתוֹ מֵחֲבֵרוֹ. וּבַעֲלֵי הַדִּקְדּוּק (הרד"ק ור' יונה בן ג'נאח) אוֹמְרִים בְּ"יִקְּהַת" שֶׁשָּׁרְשׁוֹ יקה, וּפֵרְשׁוּ בּוֹ לְשׁוֹן מִשְׁמַעַת וְקִבּוּל הַמִּצְוָה, "יִקְּהַת עַמִּים" – שֶׁיִּשְׁמְעוּ אֵלָיו וְיַעֲשׂוּ כָּל אֲשֶׁר יְצַוֶּה עֲלֵיהֶם; "תָּבוּז לִיקֲּהַת אֵם" – לְקַבֵּל מִצְוָתָהּ. וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי, שֶׁהוּא מִלְּשׁוֹן "הָאֹכֵל הַבֹּסֶר תִּקְהֶינָה שִׁנָּיו" (ירמיהו לא כט), וְשָׁרְשׁוֹ קהה, וְהַיּוֹ"ד בּוֹ כְּיוֹ"ד יִצְהָר, וְעִנְיַן כֻּלָּם הַחֻלְשָׁה וְהַשְּׁבִירָה: יֹאמַר שֶׁלֹּא יָסוּר שֵׁבֶט נוֹגֵשׂ מִיהוּדָה, עַד שֶׁיָּבֹא בְּנוֹ אֲשֶׁר לוֹ חֻלְשַׁת הָעַמִּים וּשְׁבִירָתָם, שֶׁיַּחְלִישׁ אֶת כֻּלָּם לְפִי חֶרֶב. וְכֵן: "אִם קֵהָה הַבַּרְזֶל" (קהלת י י), שֶׁנֶּחְלַשׁ וְאֵינוֹ יָכוֹל לִכְרֹת, כְּסַכִּין שֶׁעָמְדָה בִּלְשׁוֹן חֲכָמִים (ביצה כח), אוֹ שֶׁנִּשְׁבַּר קְצָת וְנַעֲשׂוּ בּוֹ פְּגִימוֹת. וְכֵן מָצָאתִי עוֹד שָׁם בְּמִדְרַשׁ חָזִיתָ (שיר השירים רבה א יב): הוֹפִיעַ לָהֶם הקב"ה רֵיחַ טוֹב מִבִּשְׂמֵי גַּן עֵדֶן, וְהָיְתָה נַפְשָׁם קוֹהָה לֶאֱכֹל, אָמְרוּ לוֹ, רַבֵּינוּ מֹשֶׁה תֵּן לָנוּ מָה נֹאכַל! אָמַר לָהֶם, כָּךְ אָמַר לִי הקב"ה, כָּל בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ. עָמְדוּ וְהִפְרִישׁוּ הַנָּכְרִים מִבֵּינֵיהֶם, וְהָיְתָה נַפְשָׁם קוֹהָה לֶאֱכֹל וְכוּ'. וְהָעִנְיָן, שֶׁהָיְתָה נַפְשָׁם נֶחְלֶשֶׁת וּמִשְׁתַּבֶּרֶת בְּגוּפָם מֵרֹב תַּאֲוָתָם לֶאֱכֹל מִן הַפֶּסַח, שֶׁנִּדְבַּק בּוֹ הָרֵיחַ הַטּוֹב. וְכֵן לֹא תְּהֵא הֲלָכָה קוֹהָה לָהֶם – נֶחְלֶשֶׁת וְרוֹפֶפֶת בְּיָדָם. וּמַקְהוּ קְהִיאֲתָא – מַקְשִׁים קֻשְׁיוֹת מֵחֲלִישׁוּת הַנֶּפֶשׁ מֵרֹב הַצַּעַר וְהָעִיּוּן, אוֹ הוּא לְשׁוֹן שֶׁמְּשַׁבְּרִין וּמְפָרְכִין, כִּלְשׁוֹן (קידושין יג ב) פָּרֵיךְ רַב אֲחָא. וְכָךְ אָמְרוּ (מכילתא בא יח), אַף אַתָּה הַקְהֵה אֶת שִׁנָּיו – שַׁבֵּר אוֹתָם אוֹ תַּחֲלִישֵׁם בִּדְבָרֶיךָ, כִּי הַבֹּסֶר מַחְלִישׁ וְאֵינוֹ מְשַׁבֵּר, אֶלָּא שֶׁהַחֲלִישׁוּת וְהַשְּׁבִירָה עִנְיָן שָׁוֶה, וְהַקְּהִיָּה תִּכְלֹל אֶת שְׁנֵיהֶם.
פסוק יב:
חַכְלִילִי עֵינַיִם אָמְרוּ הַמְּפָרְשִׁים (רש"י ראב"ע והרד"ק) שֶׁהוּא עִנְיַן אַדְמִימוּת, שֶׁיִּתְאַדְּמוּ עֵינָיו מֵרֹב שְׁתִיַּת יַיִן, וְכָמוֹהוּ "לְמִי חַכְלִלוּת עֵינָיִם" (משלי כג כט). וְהַנִּרְאֶה בְּעֵינַי שֶׁהוּא הָפוּךְ מִן "כָּחַלְתְּ עֵינַיִךְ" (יחזקאל כג מ), וְנִכְפְּלָה בּוֹ הַלָּמֶ"ד כְּמִנְהַג רַבִּים, וְהוּא כְּעִנְיַן מִכְחוֹל הָעֵינַיִם הַיָּדוּעַ וּמֻרְגָּל בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ (כלים פי"ג מ"ב), וְכֵן שְׁמוֹ בְּעַרְבִי "אַל כְּחוּל", יֹאמַר שֶׁהוּא כְּחוֹל הָעֵינַיִם מִן הַיַּיִן, כִּי כַּאֲשֶׁר אֲחֵרִים כּוֹחֲלִים אוֹתָם בַּפּוּךְ שֶׁהוּא הָ"אַל כְּחוּל" כֵּן יִכְחֹל אוֹתָם הוּא בְּיַיִן, וּכְמוֹ שֶׁהָאֲחֵרִים מְלַבְּנִים שִׁנֵּיהֶם בְּתַמְרוּקִים כֵּן יְלַבֵּן אוֹתָם בְּחָלָב, וְהַמָּשָׁל לְרִבּוּי הַיַּיִן וְהֶחָלָב בְּאַרְצוֹ כַּאֲשֶׁר הִזְכִּיר אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על בראשית מ"ט:י"ב). וְכֵן "לְמִי חַכְלִלוּת עֵינָיִם", כְּמוֹ כַּחְלִילוּת, יֹאמַר שֶׁעֵינָיו כְּחֻלּוֹת בְּיַיִן וְלֹא יוּכַל לְהַסְתִּיר שִׁכְרוּתוֹ. אוֹ יֹאמַר "לְמִי חַכְלִלוּת עֵינָיִם" שֶׁיִּצְטָרֵךְ לִכְחוֹל עֵינָיו תָּמִיד, לַמְאַחֲרִים עַל הַיָּיִן, כִּי הַיַּיִן יַחְשִׁיךְ אֶת עֵינֵיהֶם וְיוֹרִידוּ דִּמְעָה וְתִמַּקְנָה בְּחוֹרֵיהֶן, וְיִצְטָרֵךְ שֶׁיִּהְיוּ עֵינָיו בְּמִכְחוֹל תָּדִיר, יְסַפֵּר הַכָּתוּב בִּגְנוּת הַיַּיִן בָּרָעוֹת הַבָּאוֹת לוֹ מִבַּחוּץ, בִּמְדָנִים וּבִפְצָעִים וְשֶׁיִּשָּׁמַע בְּבֵיתוֹ אוֹי וַאֲבוֹי, וְיַזְכִּיר הַנֶּזֶק הַהוּא הַהֹוֶה לוֹ מִמֶּנּוּ בְּגוּפוֹ, חֶשְׁכַת עֵינָיו וְתַחֲלוּאֵיהֶם הָרַבִּים. וְזֶה פֵּרוּשׁ וְעִנְיָן נָכוֹן:
פסוק טז:
דָּן יָדִין עַמּוֹ כְּמוֹ "כִּי יָדִין ה' עַמּוֹ" (דברים לב לו), "אֲרֵי יְדִין ה' דִּינָא דְּעַמֵּהּ", כִּלְשׁוֹן "שָׁפְטֵנִי ה' וְרִיבָה רִיבִי מִגּוֹי לֹא חָסִיד" (תהלים מג א), "רִיב אַלְמָנָה" (ישעיהו א יז), יֹאמַר כִּי דָּן יִקּוֹם נִקְמַת עַמּוֹ כָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל כְּאֶחָד. וְהַטַּעַם כִּי פְּלִשְׁתִּים הֵרֵעוּ לְכָל יִשְׂרָאֵל כַּמָּה פְּעָמִים, כִּי בִּימֵי שַׁמְגַּר בֶּן עֲנָת הֵחֵלּוּ (שופטים ג לא), וּבִימֵי יִפְתָּח כָּתוּב (שם י ז) "וַיִּמְכְּרֵם בְּיַד פְּלִשְׁתִּים", וְגַם אַחֲרֵי עַבְדּוֹן בֶּן הִלֵּל (שם יב יג) "וַיִּתְּנֵם ה' בְּיַד פְּלִשְׁתִּים אַרְבָּעִים שָׁנָה" (שם יג א), וְלֹא הָיָה בַּשּׁוֹפְטִים מִי שֶׁהִכְנִיעָם אוֹ שֶׁנִּצְחָם כְּלָל. וְאַף עַל פִּי שֶׁכָּתוּב בְּשַׁמְגַּר "וַיַּךְ אֶת פְּלִשְׁתִּים שֵׁשׁ מֵאוֹת אִישׁ בְּמַלְמַד הַבָּקָר" (שם ג לא), אֵינֶנָּה נְקָמָה, כִּי אֵינֶנָּה מַכָּה רַבָּה. עַל כֵּן כָּתוּב בְּשִׁמְשׁוֹן "וְהוּא יָחֵל לְהוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד פְּלִשְׁתִּים" (שם יג ה). וְלָקַח נִקְמַת יִשְׂרָאֵל מֵהֶם, כִּי הָרַג מֵהֶם עַם רָב וְכָל סַרְנֵי פְּלִשְׁתִּים הֵמִית. וְהִזְכִּיר "יָדִין", כִּי הָיָה הַנּוֹקֵם הַזֶּה שׁוֹפֵט, לֹא מֶלֶךְ. וְאֶפְשָׁר שֶׁזֶּה דַּעַת אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על בראשית מ"ט:ט"ז) שֶׁאָמַר "בְּיוֹמוֹהִי יִתְפְּרֵק עַמֵּהּ". וְיִתָּכֵן שֶׁיִּהְיֶה "כְּאַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל" – כַּמְּיֻחָד שֶׁבַּשְּׁבָטִים, הוּא יְהוּדָה, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ "יָדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ" (בראשית מ"ט:ח'), כִּי גַּם זֶה יִגְבַּר עַל אוֹיְבָיו וִינַצְּחֵם:
פסוק יז:
שְׁפִיפוֹן שֵׁם לַנָּחָשׁ שֶׁיָּשׁוּף עָקֵב, וְנִכְפְּלָה בּוֹ הָעַיִ"ן. וְאָמְרוּ בַּיְּרוּשַׁלְמִי בְּמַסֶּכֶת תְּרוּמוֹת (פ"ח מ"ג), מִין קָטָן הוּא וּשְׁפִיפוֹן שְׁמוֹ, וְדוֹמֶה לְשַׂעֲרָה, וְנִתְּנָה רְשׁוּת לָאָרֶץ לִבָּקַע מִפָּנָיו. וְדִמָּה שִׁמְשׁוֹן לְנָחָשׁ בַּעֲבוּר שֶׁלֹּא הָיָה שִׁמְשׁוֹן בָּא עַל אוֹיְבָיו בַּמִּלְחָמָה כַּאֲשֶׁר הַשּׁוֹפְטִים אוֹ הַמְּלָכִים, רַק הוּא לְבַדּוֹ יוֹצֵא עֲלֵיהֶם כְּמוֹ צִפְעוֹנִי הַיֹּצֵא מִמְּאוּרָתוֹ עַל הוֹלְכֵי דֶּרֶךְ, אוֹ הַמִּין הַקָּטָן שֶׁבַּנְּחָשִׁים שֶׁאֵינוֹ נִכָּר כְּלָל לְהוֹלְכֵי אֹרַח:
פסוק יז:
וְטַעַם הַנּוֹשֵׁךְ עִקְּבֵי סוּס רֶמֶז לִשְׁנֵי הָעַמֻּדִים אֲשֶׁר הַבַּיִת נָכוֹן עֲלֵיהֶם (שופטים טז כט), וּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אֲשֶׁר עַל הַגָּג (שם פסוק כז) הֵם הָרוֹכֵב הַנּוֹפֵל אָחוֹר, כַּאֲשֶׁר יִשֹּׁךְ הַנָּחָשׁ בְּעִקְבֵי הַסּוּס יַגְבִּיהַּ הַסּוּס רֹאשׁוֹ וְרַגְלָיו הָרִאשׁוֹנִים, וְיִפּוֹל רוֹכְבוֹ אָחוֹר:
פסוק יח:
לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה' לֹא הָיָה בְּכָל שׁוֹפְטֵי יִשְׂרָאֵל מִי שֶׁנָּפַל בְּיַד אוֹיְבָיו זוּלָתִי שִׁמְשׁוֹן שֶׁהוּא הַנָּחָשׁ הַזֶּה, כְּדִכְתִיב (שופטים ב יח) "וְהָיָה ה' עִם הַשֹּׁפֵט וְהוֹשִׁיעָם מִיַּד אֹיְבֵיהֶם כֹּל יְמֵי הַשּׁוֹפֵט", וְהוּא הָיָה הָאַחֲרוֹן לַשּׁוֹפְטִים, כִּי שְׁמוּאֵל נָבִיא הָיָה וְלֹא נִלְחָם לָהֶם, וּבְיָמָיו מָלְכוּ הַמְּלָכִים. וְכַאֲשֶׁר רָאָה הַנָּבִיא תְּשׁוּעַת שִׁמְשׁוֹן כִּי נִפְסְקָה, אָמַר "לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה'", לֹא לִישׁוּעַת נָחָשׁ וּשְׁפִיפוֹן, כִּי בְּךָ אִוָּשַׁע, לֹא בְּשׁוֹפֵט, כִּי תְּשׁוּעָתְךָ תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים:
פסוק יט:
גָּד גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י עַל דֶּרֶךְ אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על בראשית מ"ט:י"ט), יִתְנַבֵּא כִּי גְּדוּד יָגוּד מִמֶּנּוּ, וְאוֹתוֹ הַגְּדוּד יָגוּד עָקֵב עַל עֲקֵבוֹ, שֶׁיַּחְזֹר בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּא בוֹ לְשָׁלוֹם אֶל אַרְצוֹ. וְהַנָּכוֹן שֶׁיִּהְיֶה כְּמוֹ "לַעֲלוֹת לְעַם יְגוּדֶנּוּ" (חבקוק ג טז) יֹאמַר כִּי גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ תָּמִיד, שֶׁיִּהְיוּ לוֹ מִלְחָמוֹת רַבּוֹת וּפָשַׁט גְּדוּד עָלָיו בְּאַרְצוֹ, וְהוּא יָגוּד אוֹתוֹ עַל עֲקֵבוֹ, שֶׁיִּתְגַּבֵּר עָלָיו וְיִרְדֹּף אוֹתוֹ, וְהֵם יָשׁוּבוּ עַל עֵקֶב בָּשְׁתָּם. שִׁבַּח אוֹתָם בִּגְבוּרָה וְנִצּוּחַ כָּל הַבָּאִים עֲלֵיהֶם לַמִּלְחָמָה. וְזֶה כְּעִנְיַן בִּרְכַּת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ בָּהֶם (דברים לג כ), "בָּרוּךְ מַרְחִיב גָּד כְּלָבִיא שָׁכֵן", בַּעֲבוּר שֶׁיָּרַשׁ אֶרֶץ רַחֲבַת יָדַיִם וּגְדוֹלָה מְאֹד וְהִיא בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, הָיוּ בָּאִים עֲלֵיהֶם תָּמִיד גְּדוּדֵי עַמּוֹן וּמוֹאָב שְׁכֵנָיו הָרָעִים הַתּוֹבְעִים בַּנַּחֲלָה וּפוֹשְׁטִים עֲלֵיהֶם, וְהוּא כְּלָבִיא שָׁכֵן עַל טַרְפּוֹ, מִקּוֹלָם לֹא יִירָא וּמֵהֲמוֹנָם לֹא יֵחַת. וְזֶה פֵּרוּשׁ נָאֶה לְמַדְתִּיו מִן הַיְּרוּשַׁלְמִי שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה (פ"ח ה"י), "גָּד גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ", גַּיְסָא אָתֵי מְגַיֵּסְתָּא וְהוּא מְגַיֵּס לַהּ. לוֹמַר כִּי הַגַּיִס יָבֹא לֶאֱסֹף חַיִל וּלְגַיֵּס עָלָיו, וְהוּא יָגוּד עֲלֵיהֶם וְיָבִיא גְּדוּדָיו בְּאַרְצָם. וְאוּלַי יִרְמֹז הַנָּבִיא עַל מִלְחֶמֶת יִפְתָּח הַגִּלְעָדִי עִם בְּנֵי עַמּוֹן, כִּי בְּנֵי גָּד יָרְשׁוּ כָּל עָרֵי הַגִּלְעָד וַחֲצִי אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן, וְהָיוּ בְּנֵי עַמּוֹן תָּמִיד נִלְחָמִים בְּאַנְשֵׁי גִּלְעָד, וְהוּא כִּמְעַט עָבַר עֲלֵיהֶם וְהִכָּה אוֹתָן וְאֶת עָרֵיהֶן מַכָּה גְּדוֹלָה מְאֹד, (שופטים יא לג) וְהָיָה הָעִנְיָן הַהוּא נֵס גָּדוֹל, הִזְכִּירוֹ הַנָּבִיא כַּאֲשֶׁר הִזְכִּיר דְּבַר שִׁמְשׁוֹן:
פסוק כא:
נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלוּחָה מִנְהָג בְּמוֹשְׁלֵי אֶרֶץ לִשְׁלֹחַ זֶה לָזֶה הָאַיָּלִים, וְכָךְ הָעִנְיָן, כִּי הָאַיָּלוֹת שֶׁנּוֹלְדוּ בְּאֶרֶץ מֶלֶךְ הַצָּפוֹן יְגַדְּלוּ אוֹתָן בְּהֵיכְלֵי מֶלֶךְ הַנֶּגֶב, וְיִקְשְׁרוּ כְּתַב הַבְּשׂוֹרָה בְּקַרְנֶיהָ וְהִיא תָּרוּץ מַהֵר וְתָשׁוּב לִמְעוֹנָהּ, וְיִתְבַּשְּׂרוּ בָּהֶן. וְזֶה טַעַם "אִמְרֵי שָׁפֶר", כְּלוֹמַר אַיָּלָה שְׁלוּחָה מְבַשֵּׂר בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת. וְהָעִנְיָן הַזֶּה יָדוּעַ וְהוּא מֻזְכָּר בַּיְּרוּשַׁלְמִי בְּמַסֶּכֶת שְׁבִיעִית (פ"ט ה"ב), אָמְרוּ, אִין אָזְלִין לוֹן – חָזְרִין, וְאִי בָּעֵית לְמִבְדְּקֵהּ אַיְּתוּ טַבְיָן וִישַׁלְּחוּן לַאֲרַע רַחִיקָא, בַּסּוֹף אִינּוּן חָזְרִין. עֲבַד כֵּן, וְאַיְּתִי טָבְיָן וְחַפִּי קַרְנֵיהוֹן בִּכְסַף, וְשַׁלְּחוּן לְאַפְרִיקֵי, וּבְסוֹף תְּלָת עֶשְׂרֵה שְׁנִין חַזְּרוּן לְאַתְרֵיהוֹן. שֶׁהִתִּירוּם לְאַחַר י"ג שָׁנָה וּמִיָּד חָזְרוּ. וְהַמָּשָׁל כִּי נַפְתָּלִי שְׂבַע רָצוֹן וּמָלֵא כָּל טוּב, וּמִמֶּנּוּ תָּבֹא בְּשׂוֹרָה לְכָל יִשְׂרָאֵל, כִּי עָשְׂתָה אַרְצוֹ פֵּרוֹת לְשָׂבְעָה, כְּמוֹ שֶׁהִזְכִּירוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּפֵרוֹת גִּנּוֹסַר (תנחומא ויחי יג):
פסוק כב:
בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֶּן חֵן, וְהוּא לְשׁוֹן אֲרַמִּי (ב"מ קיט), אַפִּרְיוֹן נִמְטְיֵהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן. "בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן", חִנּוֹ נָטוּי עַל הָעַיִן הָרוֹאָה אוֹתוֹ, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית מ"ט:כ"ב). וְרָחוֹק הוּא מְאֹד לְסָמְכוֹ אֶל הַלָּשׁוֹן הַהוּא, שֶׁלְּשׁוֹנוֹת כָּאֵלֶּה בַּתַּלְמוּד יְוָנִי אוֹ פַּרְסִי וּשְׁאָר לְשׁוֹנוֹת, אֵין לָהֶם חָבֵר בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. וְעוֹד כִּי לְפִי הַנִּמְצָא מִמֶּנּוּ אֵינֶנּוּ רַק לְשׁוֹן בְּרָכָה וְשֶׁבַח, וְהַנּוּ"ן בּוֹ שֹׁרֶשׁ, וְכֵן בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה ס':י"ג), "וַיְבָרֲכוּ אֶת רִבְקָה", דְּוֻיִין וּשְׁפוּפִין, וְלֹא הָיוּ מְפַרְנִין אֶלָּא בַּפֶּה. וְדוֹמֶה לִי שֶׁהוּא מִמָּה שֶׁאָמְרוּ (כתובות נד), פֻּרְנָא לְיַתְמֵי, שֶׁפֵּרוּשׁוֹ הַשֶּׁבַח שֶׁהִשְׁבִּיחוּ הוּא לַיְּתוֹמִים, וְקָרְאוּ עוֹד הַכְּתֻבָּה "פֻּרְנָא", אִשָּׁה גּוֹבָה פֻּרְנָא מֵהֶם (שם סז), הַכְּתֻבָּה שֶׁהִיא שְׁבָח בֵּית אָבִיהָ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ (ב"ר פ ז), "מֹהַר" – פְּרָאנוּן. אֲבָל "בֵּן פּוֹרָת", אוֹ כְּדַעַת אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על בראשית מ"ט:כ"ב) מִלְּשׁוֹן פֹּרִיָּה וַעֲנֵפָה, אוֹ כְּדִבְרֵי בַּעֲלֵי הַדִּקְדּוּק (עיין ספר השרשים שורש בנה) שֶׁעָשׂוּ פּוֹרָת מִלְּשׁוֹן "וַתֶּאֱרַכְנָה פֹארֹתָיו" (יחזקאל לא ה), וְהֵם אָמְרוּ כִּי "בֵּן" – כְּמוֹ נֶטַע, וְהֵבִיאוּ לוֹ דּוֹמֶה "וְכַנָּה אֲשֶׁר נָטְעָה יְמִינֶךָ וְעַל בֵּן אִמַּצְתָּה לָּךְ" (תהלים פ טז). וְהָעִנְיָן, כְּאִלּוּ אָמַר נֶטַע שֶׁבּוֹ פֹּארוֹת רַבּוֹת יוֹסֵף. וְעַל דַּעְתִּי "בֵּן" כְּמַשְׁמָעוֹ, יֹאמַר כִּי יוֹסֵף הוּא בֵּן שֶׁהוּא כְּמוֹ פֹּארוֹת אִילָן שָׁתוּל עַל הַמַּעְיָן אֲשֶׁר לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו, וְעָשְׂתָה בָּנוֹת צָעֲדָה אוֹתָן עַל הַחוֹמוֹת הַגְּבוֹהוֹת בַּשָּׁמַיִם, וְכִנָּה הַבַּדִּים אֲשֶׁר תֵּצֶאנָה מִן הַפֹּארָה בְּבָנוֹת כִּי הֵן בָּנוֹת לַפֹּארוֹת הַגְּדוֹלוֹת, וְהוּא דֶּרֶךְ צַחוּת לְבֵן פּוֹרָת. וְלֹא נִסְמַךְ בֵּן אֶל פּוֹרָת, אֲבָל הוּא כְּמוֹ "אַשּׁוּר אֶרֶז בַּלְּבָנוֹן" (יחזקאל לא ג), "נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלוּחָה" (בראשית מ"ט:כ"א), "בִּנְיָמִין זְאֵב" (בראשית מ"ט:כ"ז), וּלְפִיכָךְ נָקוּד בְּצֵירֵי, כִּי אִלּוּ הָיָה פֵּרוּשׁוֹ נֶטַע שֶׁיֵּשׁ לוֹ פֹּארוֹת, מִשְׁפָּטוֹ בְּסֶגוֹל. וְאָמַר "בֵּן" דֶּרֶךְ חִבּוּב, כְּמוֹ "מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ". וְעַל הַכְּלָל רָאוּי שֶׁנְּפָרֵשׁ בְּבִרְכַּת יוֹסֵף שֶׁיִּהְיֶה בָּהּ זֵכֶר לִשְׁנֵי הַשְּׁבָטִים הַיּוֹצְאִים מִמֶּנּוּ, וְהוּא לְשׁוֹן "פּוֹרָת" וּ"בָנוֹת", אֲבָל מִפְּנֵי שֶׁהִזְכִּיר לֵוִי, וְשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אֵינָם אֶלָּא שְׁנֵים עָשָׂר, לֹא יַעֲשֶׂה מִמֶּנּוּ כֵן בְּבִרְכָתוֹ שְׁנַיִם שְׁבָטִים חֲלוּקִים, אֲבָל יִרְמֹז לָהֶם. וְכֵן בְּמֹשֶׁה רַבֵּינוּ בְּבִרְכָתוֹ דִּמָּה אוֹתוֹ לְשׁוֹר וְלִרְאֵם (דברים לג יז), וְהִזְכִּיר בּוֹ הַקַּרְנַיִם, כִּי כָל אֶחָד מֵהֶם גּוּף אֶחָד שֶׁמִּמֶּנּוּ יִתְחַלְּקוּ קַרְנַיִם, וּבַעֲבוּר שֶׁשָּׁם לֹא הִזְכִּיר שִׁמְעוֹן אָמַר בְּפֵרוּשׁ "וְהֵם רִבְבוֹת אֶפְרַיִם וְהֵם אַלְפֵי מְנַשֶּׁה" (שם):
פסוק כד:
מִידֵי אֲבִיר יַעֲקֹב זֹאת הָיְתָה לוֹ מֵאֵת הקב"ה שֶׁהוּא אֲבִיר יַעֲקֹב, וּמִשָּׁם זָכָה לִהְיוֹת רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל, עִקָּרָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, לְשׁוֹן "הָאֶבֶן הָרֹאשָׁה" (זכריה ד, ז) לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית מ"ט:כ"ד). מֵאֵל אָבִיךָ הָיְתָה זֹאת לְךָ וְהוּא יַעְזְרֶךָּ, וְעִם הקב"ה הָיָה לִבְּךָ כְּשֶׁלֹּא שָׁמַעְתָּ לְדִבְרֵי אֲדוֹנָתְךָ וְהוּא יְבָרְכֶךָּ, גַּם זֶה לְשׁוֹנוֹ. וְרַבִּי אַבְרָהָם אָמַר כִּי מֵ"ם "מֵאֵל אָבִיךָ" נִמְשָׁךְ לִ"וְאֵת שַׁדַּי" וְהוּא יְבָרְכֶךָּ. וְעַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת הַבְּרָכָה הַזֹּאת דּוֹמָה לַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ לְמַעְלָה אֶת הַנְּעָרִים, כִּי אֲבִיר יַעֲקֹב הוּא אֱלֹהֵי אֱמֶת, וְלֹא בָּא בַּכָּתוּב אֲבִיר אַבְרָהָם אוֹ יִצְחָק וְזוּלָתָם רַק אֲבִיר יַעֲקֹב אוֹ אֲבִיר יִשְׂרָאֵל (ישעיהו א כד), הוּא יַעֲקֹב. וְהִנֵּה מִידֵי אֲבִיר יַעֲקֹב הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה, מִשָּׁם, מִידֵי אֲבִיר יַעֲקֹב, רוֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל, הִיא הָאֶבֶן הָרֹאשָׁה שֶׁהָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה (תהלים קיח כב) מֵאֵת ה'. וְנִקְרָא "אֶבֶן יִשְׂרָאֵל", כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים, כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הִיא הָאֶבֶן הָרֹאשָׁה. וְטַעַם "אֶבֶן", שֶׁהוּא בִּנְיָן מַשְׁלִים הַכֹּל. וְעִנְיַן "רוֹעֶה", כִּי הָעוֹז בַּגְּבוּרָה מִתְעַלֶּה בִּימִינוֹ שֶׁל הקב"ה, כְּדִכְתִיב "קַרְנַיִם מִיָּדוֹ לוֹ וְשָׁם חֶבְיוֹן עֻזּוֹ" (חבקוק ג ד), כְּלוֹמַר וְשָׁם בִּימִינוֹ חֶבְיוֹן הָעוֹז, וְ"חֶבְיוֹן, הוּא הַכֹּחַ הַמִּתְעַלֶּה הַנֶּחְבָּא בִּמְקוֹם אֲצִילוּתוֹ. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר "וְכַנָּה אֲשֶׁר נָטְעָה יְמִינֶךָ" (תהלים פ טז), מֵאֵל אָבִיךְ, הָאֱלֹהִים הָרֹעֶה אֹתִי מֵעוֹדִי, וְאֵת שַׁדַּי וִיבָרְכֶךָּ. וְדַעַת הַבְּרָכָה כִּי מִידֵי אֲבִיר יַעֲקֹב, מֵחֶסֶד שֶׁרוֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל וּמֵאלֹהֵי אָבִיו, יָפִיק רָצוֹן וְיָבֹא עֶזְרוֹ, וְעִם שַׁדַּי תִּהְיֶה בִּרְכָתוֹ, וְהִנֵּה הוּא מְבֹרָךְ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. וְזֶה טַעַם "בִּרְכֹת אָבִיךָ גָּבְרוּ עַל בִּרְכֹת הוֹרַי", כִּי הַבִּנְיָן שָׁלֵם בּוֹ. כָּךְ הֶעֱלֵיתִי הָעִנְיָן הַזֶּה מִמִּדְרָשׁוֹ שֶׁל רַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנָה (עיין ספר הבהיר קצג קמח), וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין:
פסוק כט:
קִבְרוּ אֹתִי אֶל אֲבֹתָי עִם אֲבוֹתַי, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית מ"ט:כ"ט). וְלֹא פֵּרֵשׁ "אֶל הַמְּעָרָה" וְאֵינֶנּוּ עִם. וְיִתָּכֵן שֶׁיִּהְיֶה לְשׁוֹן הַמִּקְרָא הַזֶּה קָצָר, קִבְרוּ אוֹתִי וְשָׂאוּנִי אֶל אֲבֹתָי אֶל הַמְּעָרָה, כִּי כֵן אָמַר "וּנְשָׂאתַנִי מִמִּצְרַיִם" (בראשית מ"ז:ל'), "וַיִּשְׂאוּ אוֹתוֹ בָנָיו" (בראשית נ':י"ג). וְיִתָּכֵן שֶׁיְּשַׁמֵּשׁ "אֶל" בְּפָנִים רַבִּים, קִבְרוּ אוֹתִי עִם אֲבוֹתַי, כְּמוֹ "וְאִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ לֹא תִקָּח" (ויקרא יח יח), עִם אֲחוֹתָהּ, "אֶל הַמְּעָרָה" – בַּמְּעָרָה, כְּמוֹ "וְאֶל הָאָרֹן תִּתֵּן אֶת הָעֵדֻת" (שמות כה כא), "הִנֵּה הוּא נֶחְבָּא אֶל הַכֵּלִים" (שמואל א י כב), וְכֵן (בראשית כ"ג:י"ט) "וְאַחֲרֵי כֵן קָבַר אַבְרָהָם וְגוֹ' אֶל מְעָרַת". וְאָמַר רַבִּי אַבְרָהָם (אבן עזרא על בראשית מ"ט:כ"ט) כִּי טַעַם "קִבְרוּ אֹתִי אֶל אֲבֹתָי", שֶׁיֵּלְכוּ עִם יוֹסֵף, וְלֹא הָיָה יַעֲקֹב צָרִיךְ לְכָךְ אֲבָל צִוָּה לְכֻלָּם עַתָּה שֶׁיִּקְבְּרוּ אוֹתוֹ אֶל הַמְּעָרָה כַּאֲשֶׁר הִשְׁבִּיעַ לְיוֹסֵף, כִּי פָּחַד אוּלַי לֹא יִתֵּן פַּרְעֹה רְשׁוּת לְיוֹסֵף לָצֵאת מִן הָאָרֶץ, שֶׁלֹּא יִתְעַכֵּב בְּאַרְצוֹ. וַהֲלֹא תִּרְאֶה שֶׁהֻצְרַךְ יוֹסֵף לְחַלּוֹת פְּנֵי בֵּית פַּרְעֹה שֶׁיְּבַקְשׁוּ עָלָיו מִפַּרְעֹה שֶׁיֵּלֵךְ, וְהוּא עָנָה "כַּאֲשֶׁר הִשְׁבִּיעֶךָּ" (בראשית נ ו), כִּי בַּעֲבוּר הַשְּׁבוּעָה יִתְרַצֶּה בָּזֶה:
פסוק לא:
וְטַעַם שָׁמָּה קָבְרוּ אֶת יִצְחָק שֶׁלֹּא אָמַר קָבַרְתִּי, בַּעֲבוּר הֱיוֹת עֵשָׂו עִמּוֹ בִּקְבוּרַת אֲבִיהֶם, וְלֹא יִרְצֶה עַתָּה לְהַזְכִּירוֹ. וְעוֹד שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ עַתָּה לְהַאֲרִיךְ לֵאמֹר, שָׁמָּה קָבַרְנוּ אֶת יִצְחָק וְשָׁמָּה קָבְרוּ אֶת רִבְקָה אִשְׁתּוֹ, כִּי לֹא הָיָה הוּא בִּקְבוּרַת אִמּוֹ. וְהִזְכִּיר לָהֶם בְּצַוָּאָתוֹ הַמְּעָרָה וְהַנִּקְבָּרִים בָּהּ, לְגַדֵּל הַמָּקוֹם, כְּדֵי שֶׁיִּזְדָּרְזוּ לְקָבְרוֹ שָׁם. וְאָמַר "אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם אֶת הַשָּׂדֶה לַאֲחֻזַּת קָבֶר", לְהוֹדִיעַ כִּי אַבְרָהָם צִוָּה שֶׁיִּהְיֶה הַמָּקוֹם הַהוּא בֵּית הַקְּבָרוֹת לָהֶם לַאֲחֻזַּת עוֹלָם, אֲבָל לְמַטָּה (נ יג) כְּשֶׁאָמַר "וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִּמְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם לַאֲחֻזַּת קֶבֶר", נִתְכַּוֵּן הַכָּתוּב לִרְמֹז כִּי בְּיַעֲקֹב נִשְׁלְמָה כַּוָּנַת הַצַּדִּיק, כִּי לִשְׁלָשְׁתָּם קְנָאָהּ וְלֹא יִקְבְּרוּ בָּהּ עוֹד אִישׁ. וְעַל כֵּן לֹא צִוָּה יוֹסֵף שֶׁיִּקְבְּרוּ אוֹתוֹ בַּמְּעָרָה עִם אֲבוֹתָיו. וְרָאִיתִי בַּמְּכִילְתָּא לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי (בשלח יט), שֶׁאָמַר לָהֶם יוֹסֵף, וּכְשֶׁאַתֶּם מַעֲלִין אוֹתִי קִבְרוּ אוֹתִי בְּכָל מָקוֹם שֶׁתִּרְצוּ, מְקֻבָּל אֲנִי שֶׁאֵינִי נִכְנָס לִקְבוּרַת אֲבוֹתַי, שֶׁאֵין נִכְנָס לְקֶבֶר אָבוֹת אֶלָּא שְׁלשָׁה אָבוֹת וְשָׁלֹשׁ אִמָּהוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר, "שָׁמָּה קָבְרוּ אֶת אַבְרָהָם" וְגוֹ', וְאוֹמֵר (בראשית נ':ה') "בְּקִבְרִי אֲשֶׁר כָּרִיתִי לִי" – בִּי הוּא פּוֹסֵק. וְיִתָּכֵן שֶׁרָמַז לָהֶם בְּאָמְרוֹ "וְשָׁמָּה קָבַרְתִּי אֶת לֵאָה", שֶׁכְּבָר הֶחֱזִיק הוּא בַּמְּעָרָה, וְאָמַר זֶה כְּנֶגֶד עֵשָׂו, שֶׁלֹּא יְעַרְעֵר הוּא וּבָנָיו בִּקְבוּרָתוֹ לִטְעֹן שֶׁהַמְּעָרָה שֶׁלּוֹ, כִּי הוּא הַבְּכוֹר וְהוּא הָרָאוּי לְהִקָּבֵר עִם אֲבוֹתָיו, וְאַף עַל פִּי שֶׁהָלַךְ אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת, יִהְיוּ נוֹשְׂאִים אוֹתוֹ מִשָּׁם כַּאֲשֶׁר יִשְׂאוּ בָּנָיו אֶת יַעֲקֹב, כִּי יִרְצֶה לְהִקָּבֵר עִם אֲבוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים וּלְיַחֵד אִתָּם בַּקְּבוּרָה, וְאִם יִקָּבֵר שָׁם עֵשָׂו, לֹא יִקָּבֵר שָׁם יַעֲקֹב, כִּי אֵין לִשְׁתֵּי מִשְׁפָּחוֹת בֵּית קְבוּרָה אֶחָד. וְזֶהוּ גַּם כֵּן מָה שֶׁאָמַר "בְּקִבְרִי אֲשֶׁר כָּרִיתִי לִי", שֶׁכְּבָר כָּרָה לוֹ הַקֶּבֶר לְהַחֲזִיק בּוֹ. וְזֶה טַעַם "וַיַּעַל עִמּוֹ גַּם רֶכֶב גַּם פָּרָשִׁים" (בראשית נ':ט'), כִּי יָדַע זְדוֹן עֵשָׂו וּבָנָיו. וְכֵן הָיָה מַעֲשֶׂה, כִּי מָצִינוּ בְּסֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְיוֹסֵף בֶּן גּוּרְיוֹן (הוא ספר יוסיפון) וְזוּלָתוֹ מִסִּפְרֵי הַקַּדְמוֹנִיּוֹת, כִּי בָא צְפוֹ בֶּן אֱלִיפַז בֶּן עֵשָׂו וְעָשָׂה עִמָּהֶם קְטָטָה עַל זֶה עַד שֶׁעָרְכוּ מִלְחָמָה, וַתִּגְבַּר יַד יוֹסֵף, וּתְפָשׂוֹ עִם מִבְחַר גְּדוּדָיו וֶהֱבִיאוּם לְמִצְרַיִם, וְעָמַד שָׁם בִּתְפִיסָה כָּל יְמֵי יוֹסֵף, וּבָרַח מִשָּׁם בְּמוֹתוֹ, וְהָלַךְ לְאֶרֶץ כַּאנְפַּנְיָא וּמָלַךְ עַל כִּתִּים בְּרוֹמָא, וּבַסּוֹף הֻמְלַךְ עַל כָּל אֶרֶץ אִיטַלְיָא, וְהוּא אֲשֶׁר מָלַךְ רִאשׁוֹן עַל רוֹמָה, וְהוּא אֲשֶׁר בָּנָה הַהֵיכָל הָרִאשׁוֹן וְהַגָּדוֹל מֵאֲשֶׁר נִבְנוּ בְּרוֹמָה. וְגַם רַבּוֹתֵינוּ (סוטה יג) הִזְכִּירוּ מִזֶּה הָעִנְיָן מִקְּטָטַת עֵשָׂו בַּמְּעָרָה. וְהַכָּתוּב שֶׁאָמַר בְּכָאן (בראשית נ':י"ד), "וַיָּשָׁב יוֹסֵף מִצְרַיְמָה הוּא וְאֶחָיו וְכָל הָעֹלִים אִתּוֹ לִקְבֹּר אֶת אָבִיו אַחֲרֵי קָבְרוֹ אֶת אָבִיו" בָּא לִרְמֹז שֶׁלֹּא מֵת אֶחָד מִכֻּלָּם בַּמִּלְחָמָה וְלֹא בַּדֶּרֶךְ, שֶׁעָמַד לָהֶם זְכוּת הַנָּבִיא וּזְכוּת יוֹסֵף שֶׁעָלוּ עִמּוֹ. וְלֹא צִוָּה יוֹסֵף כַּאֲשֶׁר צִוָּה אָבִיו לָשֵׂאת אוֹתוֹ לְקָבְרוֹ בָּאָרֶץ עַתָּה, כִּי לֹא יַנִּיחוּהוּ בֵּית פַּרְעֹה, כִּי לְכָבוֹד הוּא לָהֶם. וְעוֹד, שֶׁאִם יֵלְכוּ עִמּוֹ אֶחָיו וּבֵית אָבִיו, יִגְזְלוּ וְיִגְנְבוּ אַנְשֵׁי הָאָרֶץ אֵת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם. וְאֵינֶנּוּ דֶּרֶךְ כָּבוֹד שֶׁיּוֹלִיכוּהוּ שָׁם אֲחֵרִים:
פסוק לא:
וְאָמַר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו "אָנֹכִי מֵת" (שם פסוק כד), כִּי אֶחָיו חַיִּים הָיוּ, כִּי הֶאֱרִיכוּ יָמִים יוֹתֵר מִמֶּנּוּ כַּאֲשֶׁר אַתָּה רוֹאֶה בְּלֵוִי. וְאָמַר (שם פסוק כה) "וַיַּשְׁבַּע יוֹסֵף אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", כִּי בִּרְאוֹתוֹ שֶׁאֶחָיו זְקֵנִים, הִשְׁבִּיעַ כָּל בְּנֵיהֶם וְכָל בֵּית אָבִיו שֶׁיְּצַוּוּ גַּם אֶת בְּנֵי בְנֵיהֶם לְעֵת הַגְּאֻלָּה, כִּי כֻלָּם יוֹדְעִים הַגָּלוּת:
פסוק לג:
וַיִּגְוַע וַיֵּאָסֶף וּמִיתָה לֹא נֶאֶמְרָה בוֹ, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (תענית ה), יַעֲקֹב אָבִינוּ לֹא מֵת, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית מ"ט:ל"ג). וּלְדַעַת רַבּוֹתֵינוּ הֲרֵי יַעֲקֹב הִזְכִּיר מִיתָה בְּעַצְמוֹ (בראשית מ"ח:כ"א), "הִנֵּה אָנֹכִי מֵת וְהָיָה אֱלֹהִים עִמָּכֶם", וְאוּלַי לֹא יָדַע הוּא בְּנַפְשׁוֹ, אוֹ שֶׁלֹּא רָצָה לָתֵת כָּבוֹד לִשְׁמוֹ. וְכֵן (בראשית נ':ט"ו) "וַיִּרְאוּ אֲחֵי יוֹסֵף כִּי מֵת אֲבִיהֶם", כִּי לָהֶם מֵת הוּא, אוֹ שֶׁלֹּא יָדְעוּ הֵם בָּזֶה כְּלָל. וְעִנְיַן הַמִּדְרָשׁ הַזֶּה, כִּי נַפְשׁוֹת הַצַּדִּיקִים צְרוּרוֹת בִּצְרוֹר הַחַיִּים, וְזוֹ תְּחוֹפֵף עָלָיו כָּל הַיּוֹם, לוֹבֶשֶׁת לְבוּשָׁה הַשֵּׁנִי, שֶׁלֹּא יִפְשְׁטֶנָּה עֲרוּמָה, כְּיַעֲקֹב, אוֹ תִּתְלַבֵּשׁ לְעִתִּים מְזֻמָּנוֹת. וְיוּבַן הָעִנְיָן הַזֶּה בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (שבת קנ"ב) וּבְמַסֶּכֶת כְּתֻבּוֹת (קג.):
פסוק לג:
וְנִשְׁלַם סֵפֶר בְּרֵאשִׁית בְּסִפּוּר דִּבְרֵי הָאָבוֹת. לְהַגִּיד רִאשׁוֹנוֹת וַחֲדָשׁוֹת בְּטֶרֶם תִּצְמַחְנָה בַּלְּבָבוֹת. וּלְיוֹצֵר כָּל רֵאשִׁית רוֹכֵב עֲרָבוֹת. תְּהִלּוֹת רַבּוֹת וְהוֹדָאוֹת לִרְבָבוֹת. וְלוֹ נִתְכְּנוּ עֲלִילוֹת וְסִבּוֹת. מְגַלֶּה עֲמֻקוֹת וְדֵעוֹת נִשְׂגָּבוֹת. וּמוֹצִיא לָאוֹר הַמַּחְשָׁבוֹת. הַמּוֹלִיךְ אוֹתִי בְּדֶרֶךְ צְדָקָה בְּתוֹךְ נְתִיבוֹת. הַגּוֹמֵל לַחַיָּבִים טוֹבוֹת.