פסוק ב:מַזֶּה בְּיָדֶךָ וַיֹּאמֶר מַטֶּה וְגוֹ׳. בִּשְׁלֹשָה אוֹתוֹת אֵלּוּ רַבּוּ הַדֵּעוֹת מִצַּד הַסָּפֵק הַנּוֹפֵל בָּהֶם, מַאי אוּלְמֵיהּ דְּהַאי מֵהַאי שֶׁאָמַר ״וְהָיָה אִם לֹא יַאֲמִינוּ לְקוֹל הָאוֹת הָרִאשׁוֹן״ וְגוֹ׳ (שמות ד:ח), וְהַקָּרוֹב אֵלַי לוֹמַר בָּזֶה כִּי אוֹת רִאשׁוֹן מוֹרֶה עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ מִתְּחִלָּה בִּימֵי הָאָבוֹת בְּקוֹמָתָם וּבִשְׂרָרָתָם כְּמַטֶּה זֶה הָעוֹמֵד זָקוּף וּמוֹרֶה עַל הַשְּׂרָרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קי, ב) ״מַטֵּה עֻזְּךָ יִשְׁלַח ה׳ מִצִּיּוֹן״ וְגוֹ׳, וְאַחַר כָּךְ בְּחֶטְאָם נַעֲשׂוּ לְנָחָשׁ, כְּמוֹ שֶׁהַנָּחָשׁ הָלַךְ מִתְּחִלָּה בְּקוֹמָה זְקוּפָה וְעַל יְדֵי שֶׁסִּפֵּר לָשׁוֹן הָרָע בְּבוֹרְאוֹ (שמות רבה ג, יב) הוּשְׁפַּל מְלֹא קוֹמָתוֹ אַרְצָה, כָּךְ יִשְׂרָאֵל הָיוּ תְּחִלָּה בְּקוֹמָה זְקוּפָה, וְעַל יְדֵי שֶׁאָחֲזוּ בְּמַעֲשֵׂה הַנָּחָשׁ וְהָיוּ בֵּינֵיהֶם דֵּלָטוֹרִין מְבִיאֵי דִּבָּה, עַל כֵּן נַעֲשׂוּ כְּעָפָר לָדוּשׁ עִם חֲמַת זוֹחֲלֵי עָפָר. וְכַאֲשֶׁר סָרָה הַסִּבָּה אֲשֶׁר גָּרְמָה לָהֶם שִׁפְלוּתָם, יַחְזְרוּ לְמַעֲלָתָם. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר ״מַזֶּה בְיָדֶךָ וַיֹּאמֶר מַטֶּה, וַיֹּאמֶר הַשְׁלִיכֵהוּ אַרְצָה וַיְהִי לְנָחָשׁ״, כִּי בָּזֶה נָתַן לוֹ אוֹת עַל גָּלוּת מִצְרַיִם וְסִבָּתוֹ, וְכִי הָיוּ יִשְׂרָאֵל מְשׁוּלִים בּוֹ כְּנָחָשׁ.
פסוק ג:וַיָּנָס מֹשֶׁה מִפָּנָיו. הָיָה בּוֹרֵחַ מִן הַשְּׁלִיחוּת, כִּי חָשַׁב מֵאַחַר שֶׁהִמְשִׁיל אֶת יִשְׂרָאֵל לְנָחָש, שֶׁמָּא חָס וְשָׁלוֹם אֵין לָהֶם תְּרוּפָה כְּמוֹ הַנָּחָשׁ, שֶׁהַכֹּל מִתְרַפְּאִים לֶעָתִיד חוּץ מִן הַנָּחָשׁ (תנחומא א י), וְאִם כֵּן לָמָּה זֶה אֲנִי שָׁלוּחַ אֶל פַּרְעֹה אִם יִהְיוּ לְעוֹלָם כְּזוֹחֲלֵי עָפָר.
פסוק ד:וַיֹּאמֶר ה׳ לְמֹשֶׁה שְׁלַח יָדְךָ וֶאֱחֹז בִּזְנָבוֹ. הַזָּנָב מוֹרֶה עַל הַשִּׁפְלוּת בְּיוֹתֵר, וְרָמַז לוֹ שֶׁיּוֹסִיף עַל שִׁפְלוּתָם שֶׁהָיוּ כְּבָר שְׁפָלִים כְּזוֹחֲלֵי עָפָר, יִתּוֹסֵף לָהֶם שִׁפְלוּת יוֹתֵר כִּזְנַב הַנָּחָשׁ שֶׁהוּא שָׁפָל מִכָּל הַגּוּף, כָּךְ יִתּוֹסֵף שִׁפְלוּתָם, כְּמוֹ שֶׁקָּרָה לָהֶם בְּאָמְרוֹ ״תִּכְבַּד הָעֲבוֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים״ (שמות ה:ט) בְּמַה שֶּׁלֹּא נָתְנוּ לָהֶם תֶּבֶן. וּמִן אוֹתָהּ מַדְרֵגָה תַּחְתּוֹנָה בְּתַכְלִית הַשִּׁפְלוּת, מִשָּׁם יַעֲלוּ וְיַחְזְרוּ לְמַעֲלָתָם הָרִאשׁוֹנָה לִהְיוֹת כְּמַטֶּה זָקוּף זֶה. וְדָבָר זֶה נִרְמַז לְמֹשֶׁה בְּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר לוֹ ״אֱחֹז בִּזְנָבוֹ״, ״וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיַּחֲזֶק בּוֹ וַיְהִי לְמַטֶּה בְּכַפּוֹ״ (שמות ד:ד), וְהוּא רֶמֶז נָכוֹן מְאֹד לְמַה שֶּׁקָּרָה לָהֶם בַּסּוֹף, כִּי ״מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית״ (ישעיהו מו:י), גִּלָּה אָזְנוֹ שֶׁיִּהְיוּ כִּזְנַב הַנָּחָשׁ, דְּהַיְנוּ תּוֹסֶפֶת שִׁפְלוּת עַל שִׁפְלוּתָם, וּמִשָּׁם יַעֲלוּ לִהְיוֹת מַטֶּה מוֹשְׁלִים הָרוֹדֶה בְּפַרְעֹה וּבְכָל עַמּוֹ. וּבָזֶה נָתַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹת שֶׁבְּיָדוֹ יִתְבָּרַךְ לְהַשְׁפִּיל וּלְהָרִים ״מֵאַשְׁפֹּת אֶבְיוֹן״ (תהלים קיג:ז). וּבְסָמוּךְ פָּרָשַׁת וָאֵרָא (שמות ז:ט) יִתְבָּאֵר בְּעֶזְרַת ה׳ עִנְיַן הַנָּחָשׁ בְּעִנְיָן אַחֵר, עַיֵּן שָׁם.
פסוק ח:וְהָיָה אִם לֹא יַאֲמִינוּ לְאוֹת זֶה לְבַד, כִּי יֹאמְרוּ אַחַר שֶׁמִּצַּד הֱיוֹת בָּהֶם דֵּלָטוֹרִין כַּחֲמַת זוֹחֲלֵי עָפָר הוּשְׁפְּלָה מְלֹא קוֹמָתָם אַרְצָה, אִם כֵּן כָּל זְמַן שֶׁסִּבָּה זוֹ קַיֶּמֶת אֵין תְּרוּפָה. עַל כֵּן נֶאֱמַר ״וַיֹּאמֶר ה׳ לוֹ עוֹד הָבֵא נָא יָדְךָ בְּחֵיקֶךָ״. בְּמִלַּת ״עוֹד״ הוֹרָה שֶׁלֹּא סָגֵי בְּאוֹת רִאשׁוֹן הַמּוֹרֶה עַל בִּטּוּל הַמְסֻבָּב, כִּי כָל מְסֻבָּב אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְבַּטֵּל כָּל זְמַן שֶׁהַסִּבָּה קַיֶּמֶת, עַל כֵּן אַתָּה צָרִיךְ לְאוֹת שֵׁנִי הַמּוֹרֶה עַל בִּטּוּל הַסִּבָּה, וּבִטּוּל הַסִּבָּה הוֹרָאָה עַל בִּטּוּל הַמְסֻבָּב, כִּי הָא בְּהָא תַּלְיָא. וְהַסִּבָּה כְּבָר אָמַרְנוּ שֶׁחֵטְא הַלָּשׁוֹן גָּרַם לָהֶם כָּל זֶה, אִם בַּעֲוֹן שֶׁאָמַר אַבְרָהָם ״בַּמָּה אֵדָע״ (בראשית טו:ח), אִם בַּעֲוֹן שֶׁהֵבִיא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה (בראשית לז:ב), כִּי עַל יְדֵי זֶה נִתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר וְיָרְדוּ לְמִצְרַיִם, אִם בַּעֲבוּר שֶׁהָיוּ בָהֶם דֵּלָטוֹרִין כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ״אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר״ (שמות ב:יד). וְהֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁבָּטְלָה הַסִּבָּה, כִּי מֵעַתָּה אֵין בָּהֶם עוֹד לָשׁוֹן הָרָע, וְרָמַז לוֹ הָעִנְיָן בְּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר ״הָבֵא נָא יָדְךָ בְּחֵיקֶךָ וְגוֹ׳ וְהִנֵּה מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג״. וּלְדַעַת רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה ג:יג) נִצְטָרַע עַל שֶׁסִּפֵּר לָשׁוֹן הָרָע עַל יִשְׂרָאֵל וְאָמַר ״וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי״ (שמות ד:א), וְזֶה מוֹפֵת שֶׁאֵין בְּיִשְׂרָאֵל עוֹד בַּעֲלֵי מַחֲלֹקֶת וְלָשׁוֹן הָרָע, שֶׁאִלּוּ הָיוּ בָּהֶם בַּעֲלֵי מַחֲלֹקֶת וְלָשׁוֹן הָרָע לֹא הָיָה מֹשֶׁה נֶעֱנָשׁ עֲלֵיהֶם, שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ירושלמי פאה פ״א ה״א) מֻתָּר לוֹמַר לָשׁוֹן הָרָע עַל בַּעֲלֵי הַמַּחֲלֹקֶת. אֶלָּא לְפִי שֶׁנִּרְפָּא נֶגַע זֶה מִיִּשְׂרָאֵל, עַל כֵּן נֶעֱנַשׁ מֹשֶׁה עֲלֵיהֶם, וּכְאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ויקרא רבה לב:ה) שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִגְאֲלוּ בַּעֲבוּר שֶׁלֹּא הָיָה בָהֶם לָשׁוֹן הָרָע. גַּם לְפִי פְּשׁוּטוֹ נִרְמַז בִּרְפוּאַת יַד מֹשֶׁה כִּי נִרְפָּא חֵטְא הַלָּשׁוֹן מִיִּשְׂרָאֵל, וְזֶה בִּטּוּל הַסִּבָּה אֲשֶׁר הוּא מוֹפֵת עַל בִּטּוּל הַמְסֻבָּב דְּהַיְנוּ גָּלוּת מִצְרַיִם. וּלְהַלָּן פָּרָשַׁת קֹרַח בַּפָּסוּק ״כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳ בְּיַד מֹשֶׁה לוֹ״ (במדבר יז:ה) יִתְבָּאֵר בְּעֶזְרַת ה׳ טַעַם אַחֵר עַל צָרַעַת שֶׁל יַד מֹשֶׁה.
פסוק ט:וְהָיָה אִם לֹא יַאֲמִינוּ גַּם לִשְׁנֵי הָאוֹתוֹת הָאֵלֶּה. כִּי יֹאמְרוּ הֲלֹא הִבְטִיחַ ה׳ אֶת אַבְרָהָם לֵאמֹר ״וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי״ (בראשית טו:יד), וּמָה הָאוֹת כִּי יָדִין בַּגּוֹיִם מָלֵא גְוִיּוֹת? עַל זֶה אָמַר ״וְלָקַחְתָּ מִמֵּימֵי הַיְאֹר וְשָׁפַכְתָּ הַיַּבָּשָׁה וְגוֹ׳ וְהָיוּ לְדָם בַּיַּבָּשֶׁת״. וְיָדוּעַ שֶׁמַּכַּת הַיְאוֹר הוּא מַכַּת אֱלֹהֵי מִצְרַיִם, כִּי הָיוּ כֻּלָּם מַאֲמִינִים בּוֹ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה פט:ד) ״הָרְשָׁעִים מִתְקַיְּמִים עַל אֱלֹהֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר ׳וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַיְאֹר׳״ כוּ׳. וְכָל מִצְרַיִם לוֹקִים כְּשֶׁהַיְאוֹר לוֹקֶה, כִּי כָל הַצְלָחָתָם תְּלוּיָה בַּיְאוֹר. וּמַכַּת הַיְאוֹר מוֹפֵת גָּדוֹל עַל שֶׁיִּשְׁלַח ה׳ בָּהֶם עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה בָּהֶם וּבֵאלֹהֵיהֶם. וְכֵן הָיְתָה מַכָּה רִאשׁוֹנָה בַּיְאוֹר, וְזֶה הָיְתָה הַתְחָלָה לִנְפִילָתָם עַל יְדֵי שֶׁנֶּהֱפַךְ הַיְאוֹר לְדָם. וְכֵן מַכָּה אַחֲרוֹנָה הָיָה בְּמֵי יַם סוּף. וְאַחַר שֶׁיִּרְאוּ כָּל הַמּוֹפְתִים הַלָּלוּ, יִהְיוּ בְּטוּחִים שֶׁ״מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן״ (תהלים קיג:ז) בְּבִטּוּל הַסִּבָּה וְהַמְסֻבָּב, וּבְקִיּוּם הַבְטָחַת ״וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי״.
פסוק יג:שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח. יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁנִּבָּא משֶׁה שֶׁאֵין סוֹפוֹ לַהֲבִיאָם לָאָרֶץ, עַל כֵּן ״שְׁלַח נָא״ עַכְשָׁיו, כִּי ״נָא״ מוֹרֶה עַל הָעַתָּה, ״בְּיַד אֲשֶׁר תִּשְׁלַח״ לֶעָתִיד. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאָמַר משֶׁה: אַף אִם אֶתְחִיל לֵילֵךְ בִּשְׁלִיחוּת, יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאֵין בִּי כֹּחַ לִגְמוֹר כָּל הַדְּבָרִים, כִּי ״כְּבַד פֶּה אָנֹכִי״ (שמות ד:י), וְסוֹפְךָ לִשְׁלֹחַ אַחֵר בִּמְקוֹמִי, עַל כֵּן שְׁלַח נָא עַכְשָׁיו בְּיַד אֲשֶׁר תִּשְׁלַח אַחַר כָּךְ. וְהַנָּכוֹן הוּא שֶׁעַל אַהֲרֹן אָחִיו הַגָּדוֹל אָמַר כֵּן, כִּי הָיָה לוֹ בַּסּוֹף חֵלֶק בְּכָל הַשְּׁלִיחוּת, עַל כֵּן אָמַר: תִּמְסֹר כָּל הַשְּׁלִיחוּת בְּיָדוֹ, פֶּן יֵרַע בְּעֵינָיו עַל משֶׁה. וְהֵשִׁיב לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: ״וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ״ (שמות ד:יד), וְקַל לְהָבִין.
