פסוק א:וְעָשִׂיתָ מִזְבֵּחַ מִקְטַר קְטֹרֶת. כְּפִי הַנִּרְאֶה שֶׁשְּׁנֵי מִזְבְּחוֹת אֵלּוּ נֶעֶרְכוּ שְׁנֵיהֶם לְכַפֵּר עַל הַנֶּפֶשׁ הַחוֹטֵאת, כִּי מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת בָּא לְכַפֵּר עַל חֶלְקֵי הַחֹמֶר וְהַגּוּף הַנָּגוּף בְּאֶבֶן הַחֵטְא, וְעָלָיו מַקְרִיבִים הַבַּעֲלֵי חַיִּים הַבָּאִים תְּמוּרָתוֹ, כִּי יֵשׁ לָהֶם דִּמְיוֹן אֶל חֹמֶר הָאָדָם. וּתְמוּנַת הַמִּזְבֵּחַ יוֹכִיחַ, כִּי זֹאת קוֹמָתוֹ דָּמְתָה לְקוֹמַת אָדָם בֵּינוֹנִי שָׁלֹשׁ אַמּוֹת, וְכֵן הַבְּהֵמוֹת הַנִּקְרָבִים דּוֹמִים אֶל נֶפֶשׁ הַבַּהֲמִית שֶׁבָּאָדָם, נֶפֶשׁ תְּמוּרַת נֶפֶשׁ. כִּי מִטַּעַם זֶה נֶאֱמַר בְּמִנְחַת עָנִי ״וְנֶפֶשׁ כִּי תַקְרִיב״ (ויקרא ב א), כִּי אֵין בְּיָדוֹ לְהַקְרִיב נֶפֶשׁ הַבְּהֵמָה תְּמוּרַת נַפְשׁוֹ וְהוּא מֵבִיא מִנְחַת סֹלֶת, עַל כֵּן אָמַר הַכָּתוּב ״וְנֶפֶשׁ״, מַעֲלֶה אֲנִי עָלָיו כְּאִלּוּ הִקְרִיב נַפְשׁוֹ.
פסוק א:אֲבָל מִכָּל מָקוֹם גַּם הַנְּשָׁמָה צְרִיכָה כַּפָּרָה, אַחֲרֵי אֲשֶׁר הוּטַּמָּאָה בַּגּוּף הַנָּגוּף הַזֶּה וְאֵינָהּ מִתְכַּפֶּרֶת בְּנֶפֶשׁ הַבְּהֵמָה, כִּי אֵין דִּמְיוֹן זֶה לָזֶה, כִּי רוּחַ בְּנֵי אָדָם עוֹלָה לְמַעְלָה וְרוּחַ הַבְּהֵמָה יוֹרֶדֶת לְמַטָּה (קהלת ג כא), וְאֵיךְ תִּהְיֶה נֶפֶשׁ הַבְּהֵמָה הַכָּלָה וְנִפְסֶדֶת תְּמוּרָה לְנִשְׁמַת אָדָם הַקַּיֶּמֶת לָנֶצַח? עַל כֵּן צִוָּה אֵל חַי לַעֲשׂוֹת מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת, הַמַּעֲלֶה עָשָׁן וְרֵיחַ נִיחוֹחַ לַה׳ לְכַפֵּר עַל רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הָעוֹלָה הִיא לְמַעְלָה כַּעֲשַׁן הַקְּטֹרֶת, וְהִיא גַּם הִיא מְקֻטֶּרֶת מוֹר וּלְבוֹנָה (שיר השירים ג ו) שֶׁל מַעֲשִׂים טוֹבִים. וּלְהוֹרוֹת נָתַן בְּלִבֵּנוּ מַה שֶּׁכָּתוּב (שמות ל לו) ״וְשָׁחַקְתָּ מִמֶּנָּה הָדֵק״, רֶמֶז לַנְּשָׁמָה דַּקָּה מִן הַדַּקָּה שֶׁצְּרִיכָה גַּם הִיא כַּפָּרָה כְּדֵי לְהַעֲלוֹתָהּ אֶל מְקוֹם חָצְבָּהּ. וּמִסְפַּר אַמּוֹת מִזְבֵּחַ זֶה יוֹכִיחַ, כִּי בּוֹ נֶאֱמַר ״אַמָּה אָרְכּוֹ וְאַמָּה רָחְבּוֹ״ (שמות ל ב), אַמּוֹת יְחִידוֹת לְכַפֵּר בּוֹ עַל הַנְּשָׁמָה שֶׁנִּקְרֵאת יְחִידָה, כְּמוֹ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶחָד כָּךְ הִיא יְחִידָה. ״וְאַמָּתַיִם קֹמָתוֹ״ (שמות ל ב), כִּי רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הִיא הָעוֹלָה לְמַעְלָה לִמְקוֹמָהּ בְּזוּלַת מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לָהּ תּוֹךְ הַגּוּף. וּזְמַן הַקְטָרָתוֹ בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב, כִּי הַנְּשָׁמָה בַּבֹּקֶר הִיא בָּאָה בְּיַלְדוּתוֹ, זְמַן זְרִיחַת שִׁמְשׁוֹ, וּבָעֶרֶב הִיא שָׁבָה אֶל אָבִיהָ כִּימֵי נְעוּרֶיהָ, וְהַלְוַאי שֶׁתְּהֵא יְצִיאָה כְּבִיאָה בְּלֹא חֵטְא. וּבָא הַקְּטֹרֶת ״בְּהֵיטִיבוֹ אֶת הַנֵּרוֹת״ בַּבֹּקֶר (שמות ל ז), וּבָעֶרֶב ״בְּהַעֲלֹת אֶת הַנֵּרוֹת״ (שמות ל ח), וּמַרְאֵה הָעֶרֶב וְהַבֹּקֶר אֱמֶת, כִּי הוּא מִתְיַחֵס לְ״נֵר ה׳ נִשְׁמַת אָדָם״ (משלי כ כז). כִּי הַבֹּקֶר זְמַן הֲטָבַת נֵר אֱלֹהִים נִשְׁמַת אָדָם לְהֵיטִיב מַעֲשֶׂיהָ וּלְנַקּוֹת עַצְמָהּ מִכָּל חֲלוּדַת אֵפֶר, וּבָעֶרֶב זְמַן שְׁקִיעַת שִׁמְשׁוֹ הוּא זְמַן הַעֲלָאַת הַנְּשָׁמָה אֶל מְקוֹם חָצְבָּהּ, וּבָא הַקְטָרָה זוֹ לְכַפֵּר עַל הַנְּשָׁמָה כְּדֵי שֶׁתְּהֵא הַיְּצִיאָה מִן הָעוֹלָם בְּלֹא חֵטְא כַּבִּיאָה.
פסוק א:וְזֵר זָהָב שֶׁל מִזְבֵּחַ, זֶה כְּנֶגֶד הַשָּׂכָר שֶׁל צַדִּיקִים לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּהֱנִין מִן זִיו הַשְּׁכִינָה ״וְעַטְרוֹתֵיהֶם בְּרָאשֵׁיהֶם״, וַ״עֲטָרוֹת״ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא ״וְעַטְרוֹתֵיהֶם״, רֶמֶז לְאוֹתָן עֲטָרוֹת שֶׁקָּנוּ בְּהַר סִינַי בְּאָמְרָם ״נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע״, כִּדְאִיתָא מַסֶּכֶת שַׁבָּת פֶּרֶק רַבִּי עֲקִיבָא (פח). וּמַסִּיק שָׁם ״בְּחוֹרֵב טְעָנוּם וּבְחוֹרֵב פְּרָקוּם״, וְאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ ״עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַחֲזִירָם לָהֶם״ כוּ׳. לְכָךְ אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות יז.) ״וְעַטְרוֹתֵיהֶם בְּרָאשֵׁיהֶם״ – אוֹתָן הָעֲטָרוֹת שֶׁנִּלְקְחוּ מֵהֶם וְעָתִיד לְהַחֲזִירָם לָהֶם. וּמִטַּעַם זֶה נֶאֱמַר כָּאן ״וְנָתַתָּ אוֹתוֹ לִפְנֵי הַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל אֲרוֹן הָעֵדֻת לִפְנֵי הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל הָעֵדֻת״ (שמות ל ו), הַיְינוּ מְכֻוָּן כְּנֶגֶד הָאָרוֹן מִבַּחוּץ. וְכָל זֶה בָּא לְהוֹרוֹת שֶׁזֵּר שֶׁל מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת מְרַמֵּז עַל ״וְעַטְרוֹתֵיהֶם בְּרָאשֵׁיהֶם״, הַיְינוּ זֵר הַתּוֹרָה וְהַכֶּתֶר שֶׁנִּתַּן לָהֶם בְּחוֹרֵב וּפְרָקוּם, וְעָתִיד לְהַחֲזִירָם לָהֶם.
פסוק י:וְכִפֶּר אַהֲרֹן עַל קַרְנֹתָיו אַחַת בַּשָּׁנָה. לְכַפֵּר עַל מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (תהלים עה ו) ״אַל תָּרִימוּ לַמָּרוֹם קַרְנְכֶם״, כַּמְבֹאָר לְמַעְלָה בְּמִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת. ״אַחַת בַּשָּׁנָה״ וְגוֹ׳, כִּי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַהוּא נַעֲשֶׂה הָאָדָם נָקִי כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מִן הַחֵטְא, וְהַנְּשָׁמָה תַּחֲזֹר לְטָהֳרָתָהּ כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת, וְהַמַּשְׂכִּיל יִשְׁמַע וְיוֹסִיף לֶקַח.
פסוק יא:וַיְדַבֵּר ה׳ וְגוֹ׳ כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. בְּכָל מָקוֹם הִזְכִּיר נְשִׂיאַת רֹאשׁ אֵצֶל הַמִּסְפָּר, לְפִי שֶעַל יְדֵי הַמִּסְפָּר יִשְׂרָאֵל מְנוּשָּׂאִים בְּיֶתֶר שְׂאֵת עַל כָּל הָאֻמּוֹת, כִּי כָל מִסְפָּר מוֹרֶה עַל הַמַּעֲלָה הַפְּרָטִית שֶׁיֵּשׁ לְכָל אִישׁ וָאִישׁ, כִּי כָל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ חָשׁוּב כְּמוֹ הַקַּשׁ וְהַתֶּבֶן אֵין לוֹ מִסְפָּר, אֲבָל יִשְׂרָאֵל נִמְשְׁלוּ לְחִטִּין, שֶׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ז, ג) ״בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים״, כִּי כָל עֲרֵמָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ דָּבָר חָשׁוּב, שֶׁבַּעַל הַשָּׂדֶה מוֹנֶה אוֹתָהּ לוֹמַר ״כָּךְ וְכָךְ עֲרֵמוֹת יֵשׁ לִי״, כָּךְ בִּטְנוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד דָּבָר חָשׁוּב. וְנָקַט הַבֶּטֶן, שֶׁלֹּא תֹּאמַר דַּוְקָא מִצַּד הָרֹאשׁ יֵשׁ הֶבְדֵּל בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, כִּי שֵׁם ה׳ נִקְרָא עַל רֹאשׁ יִשְׂרָאֵל דַּוְקָא, אֲבָל מִצַּד הַבֶּטֶן כֻּלָּם שָׁוִים, כִּי כֻּלָּם מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּצָרְכֵי הַגּוּף בְּשָׁוֶה. אֶלָּא אֲפִלּוּ בְּבִטְנָם יֵשׁ צַד קְדֻשָּׁה, כִּי אֵינָן אוֹכְלִים כִּי אִם עַל פִּי הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי כב, יח) ״כִּי נָעִים כִּי תִשְׁמְרֵם בְּבִטְנֶךָ״, וּכְתִיב (תהלים מ, ט) ״וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי״. וְהָיָה זֶה כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ שֶׁיִּשְׂרָאֵל אֵין לָהֶם יִתְרוֹן כִּי אִם מִצַּד הָרֹאשׁ אֲשֶׁר בּוֹ מִשְׁכַּן הַחָכְמָה, כִּי ״רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַזֶּה״, אֲבָל מִצַּד הִשְׁתַּמְּשׁוּת בְּעִנְיְנֵי הַגּוּף הַהוֹלְכִים דֶּרֶךְ הַבֶּטֶן, הֲרֵי הֵם כִּשְׁאָר כָּל הָעַמִּים. אֶלָּא אֲפִלּוּ בִּטְנָם כַּעֲרֵמַת חִטִּים, לְפִי שֶׁהִיא ״סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים״, רְצוֹנֵנוּ לוֹמַר: הוּא אוֹכֵל עַל פִּי סְיָג וְגָדֵר אֲשֶׁר גָּבְלוּ רִאשׁוֹנִים שֶׁנִּמְשְׁלוּ לְשׁוֹשַׁנִּים, שֶׁשּׁוֹנִים הֲלָכוֹת הֲלִיכוֹת עוֹלָם. לָכֵן נָקַט הַבֶּטֶן מוֹסִיף עַל הָרֹאשׁ שֶׁהִזְכִּיר כָּאן.
פסוק יא:וּבְדֶרֶךְ זֶה נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל לַכּוֹכָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (ישעיה מ כו) ״הַמּוֹצִיא בְמִסְפָּר צְבָאָם״, כִּי מִסְפָּר הַהוּא וַדַּאי הוּא בַּעֲבוּר מַעֲלָתָם, כִּי בְּלִי סָפֵק שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹדֵעַ מִסְפָּרָם. כָּךְ מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַחַר מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל דּוֹמֶה לְמַה שֶּׁנֶּאֱמַר אַחַר חֵטְא שֶׁל רְאוּבֵן (בראשית לה כג) ״וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר״. כָּךְ הוֹדִיעַ לָנוּ כָּאן שֶׁלֹּא נִמְאֲסוּ בַּעֲבוּר מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, אֶלָּא כֻּלָּם בְּמַעֲלוֹת הַמִּסְפָּר הַמּוֹרֶה שֶׁכָּל אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל מֻשְׁגָּח בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית. אָמְנָם הַמִּסְפָּר הַנֶּאֱמָר בְּפָרָשַׁת בְּמִדְבָּר הָיָה לְפִי שֶׁבָּא לְהַשְׁרוֹת שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹךְ כָּל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט, כִּי דָּבָר זֶה צָרִיךְ מִסְפָּר, כִּי אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ עַל פָּחוֹת מֵעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף (יבמות סד.) כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בִּמְקוֹמוֹ בְּעֶזְרַת ה׳, וּמִסְפָּר שֶׁל עַרְבוֹת מוֹאָב הָיָה בַּעֲבוּר חֲלוּקַּת הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ״לָרַב תַּרְבּוּ״ וְגוֹ׳.
פסוק יב:כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ. רָאשֵׁי מִבָּעֵי לֵיהּ לְמֵימַר, וּמַה שֶּׁכָּתַב ״וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ״, ״אִישׁ״ מְיוּתָּר, כִּי הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר ״וְנָתְנוּ כֹּפֶר נַפְשָׁם״. מוּבָן מִזֶּה שֶׁכָּל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ יִתֵּן, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר אַחַר כָּךְ ״כֹּל הָעוֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים״ וְגוֹ׳. וְעוֹד קָשֶׁה לָדַעַת רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ (ירושלמי שקלים פרק ב׳ הלכה ג׳) שֶׁכַּפָּרָה זוֹ הָיְתָה לְכַפֵּר עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, אִם כֵּן לָמָּה יִתְּנוּ הַכֹּפֶר דַּוְקָא בִּשְׁעַת הַמִּסְפָּר? וְעוֹד קָשֶׁה, וַהֲלֹא בְּחֵטְא הָעֵגֶל הָיוּ כָּל יִשְׂרָאֵל שָׁוִים, זְקֵנִים עִם נְעָרִים, וְכֹפֶר לֹא נָתְנוּ כִּי אִם מִי שֶׁהוּא מִבֶּן עֶשְׂרִים.
פסוק יב:וְנִרְאֶה לְיַשֵּׁב כָּל זֶה, בְּמַה שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לב לד) ״וּבְיוֹם פָּקְדִי וּפָקַדְתִּי עֲלֵיהֶם אֶת חַטָּאתָם״. מַהוּ ״בְּיוֹם פָּקְדִי״? אֶלָּא שֶׁהוֹרָה בָּזֶה שֶׁלֹּא נִמְחַל לָהֶם עֲוֹן הָעֵגֶל אֶלָּא בַּעֲבוּר שֶׁהָיוּ הַחוֹטְאִים רַבִּים דִּנְפִישֵׁי רַחֲמֵי, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָס בְּיוֹתֵר עַל רַבִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב לו ה) ״הֵן אֵל כַּבִּיר לֹא יִמְאָס״, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (יונה ד יא) ״וַאֲנִי לֹא אָחוּס עַל נִינְוֵה אֲשֶׁר יֶשׁ בָּהּ הַרְבֵּה מִשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה רִבּוֹא״ וְגוֹ׳. וְכֵן מַסִּיק בַּגְּמָרָא (עבודה זרה ד:) אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: ״לֹא הָיָה דָּוִד רָאוּי לְאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, וְלֹא הָיוּ יִשְׂרָאֵל רְאוּיִין לְאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה, וְלָמָּה עָשׂוּ? אֶלָּא כְּדֵי לִתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה לְבַעֲלֵי תְשׁוּבָה״. וּצְרִיכֵי, דְּאִי אַשְׁמוֹעִינַן רַבִּים, הֲוָה אָמֵינָא מִשּׁוּם דִּנְפִישֵׁי רַחֲמֵי כוּ׳. וּלְפִי זֶה, אֵין כַּפָּרָה זוֹ מְשַׁמֶּשֶׁת כִּי אִם בִּזְמַן שֶׁכָּל אֶחָד יוֹשֵׁב בְּתוֹךְ עַמּוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרָה הַשּׁוּנַמִּית (מלכים ב ד יג) ״בְּתוֹךְ עַמִּי אָנֹכִי יוֹשָׁבֶת״. אֲבָל בִּזְמַן שֶׁהֵם נִסְפָּרִים אֶחָד לְאֶחָד, יֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁהַמִּסְפָּר יִגְרֹם שֶׁכָּל אֶחָד לְבַדּוֹ בִּפְנֵי עַצְמוֹ יַעֲלֶה זִכְרוֹנוֹ לְמַעְלָה וְיִתְבַּקֵּר פִּנְקָסוֹ בְּכָל זְכוּת וְחוֹבָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ, וְשֶׁמָּא לֹא יַכְרִיעוּ זְכֻיּוֹתָיו עַל חוֹבוֹתָיו, וּבְסִבָּה זוֹ יַזְכִּירוּ לוֹ עֲוֹן הָעֵגֶל שֶׁכְּבָר נִמְחַל, כִּי לֹא נִמְחַל כִּי אִם לְרַבִּים וְלֹא לִיחִידִים, וְהַמִּסְפָּר גּוֹרֵם שֶׁכָּל יָחִיד נִזְכָּר לְעַצְמוֹ. לְכָךְ נֶאֱמַר ״וּבְיוֹם פָּקְדִי״, וְהוּא לְשׁוֹן מִסְפָּר, וּרְצוֹנוֹ לוֹמַר: כְּשֶׁיִּהְיוּ נִמְנִין לְאֵיזוֹ צֹרֶךְ, אָז יַעֲלֶה זִכְרוֹן כָּל אִישׁ פְּרָטִי לְפָנַי, וְאָז ״וּפָקַדְתִּי עֲלֵיהֶם אֶת חַטָּאתָם״, כִּי הַחֵטְא חוֹזֵר וְנֵעוֹר. עַל כֵּן צִוָּה כָּאן עַל כֹּפֶר נֶפֶשׁ זֶה לְכַפֵּר עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל בִּשְׁעַת הַמִּסְפָּר, כִּי יִפָּקֵד מוֹשָׁבוֹ עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד. עַל כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות ב ח) ״אַל תִּפְרֹשׁ מִן הַצִּבּוּר״. וּלְפִיכָךְ הַפְּחוּתִים מִבֶּן עֶשְׂרִים שֶׁלֹּא הָיוּ בְּמִסְפָּר זֶה, לְעוֹלָם בְּתוֹךְ עַמָּם הָיוּ יוֹשְׁבִים. וּלְכָךְ נֶאֱמַר ״כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ״, כִּי לְפִי שֶׁיָּבֹא לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ זִכְרוֹן כָּל רֹאשׁ בִּפְנֵי עַצְמוֹ, לְפִיכָךְ ״וְנָתְנוּ אִישׁ״, כָּל אִישׁ פְּרָטִי שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ שֶׁיִּתְבַּקֵּר פִּנְקָסוֹ וִיבֻקַּשׁ וְיִמָּצֵא כִּי הָיָה לוֹ חֵלֶק בַּפֹּעַל הַמְּגֻנֶּה הַהוּא, לְפִיכָךְ יִתֵּן בַּפַּעַם הַהוּא כֹּפֶר נַפְשׁוֹ.
פסוק יב:וְאָתֵי שַׁפִּיר גַּם לְדִבְרֵי הָאוֹמְרִים, שֶׁכֹּפֶר זֶה הָיָה לְהַצִּיל מִן עַיִן הָרַע הַשּׁוֹלֵט בִּשְׁעַת הַמִּסְפָּר, כִּי בַּפַּעַם הַהוּא יֵשׁ מָקוֹם לְשָׂרֵי מַעְלָה שֶׁל הָאֻמּוֹת לְקַטְרֵג וְלוֹמַר: ״מַה יְּקָר וּגְדֻלָּה לְיִשְׂרָאֵל בְּמִסְפָּר זֶה עַל כָּל הָאֻמּוֹת, וַהֲלֹא הַלָּלוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה וְהַלָּלוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה?״ לְפִיכָךְ צְרִיכִין בַּפַּעַם הַהוּא אֶל כֹּפֶר נֶפֶשׁ לְהַשְׁקִיט מִדַּת הַדִּין. וּבָזֶה מְיֻשָּׁב מַה שֶׁמַּקְשִׁים כָּאן: ״וַהֲלֹא כַּמָּה אֻמּוֹת מוֹנִין לַגֻּלְגֹּלֶת וְאֵינָן נִזּוֹקִין?״ לְפִי שֶׁאֵין סְתָם מִסְפָּר הַגּוֹרֵם, כִּי אִם זֶה הַמִּסְפָּר הַבָּא לְנַטְּלָם וּלְנַשְּׂאָם בְּ״כִי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ״ (שמות ל:יב), עַל כֵּן יֵשׁ לָחוּשׁ מִפְּנֵי הַקַּנָּאִין הַפּוֹגְעִים בָּהֶם.
פסוק יב:וּמַה שֶּׁמַּקְשִׁים לָמָּה עָבְרוּ שָׁאוּל וְדָוִד וּמְנָאוּם בְּלֹא חֲצָאֵי שְׁקָלִים, נִרְאֶה לְתָרֵץ שֶׁאֵין הָעַיִן שׁוֹלֶטֶת כִּי אִם בְּמִסְפָּר שֶׁהוּא דְּבַר חִדּוּשׁ. דֶּרֶךְ מָשָׁל, אִם רוֹאִין אֵצֶל אִישׁ עָנִי מֵאָה זְהוּבִים, יוֹתֵר הוּא צָרִיךְ לְהִזָּהֵר מִן עַיִן הָרַע מִמַּה שֶּׁרוֹאִין בְּיַד הֶעָשִׁיר כַּמָּה אֲלָפִים. כָּךְ יִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם מִמִּצְרַיִם הָיוּ מוּחְזָקִים בִּמְתֵי מִסְפָּר, כִּי הָעִנּוּי שֶׁל מִצְרַיִם הָיָה מְמַעֵט בָּהֶם, וּפִתְאוֹם עָלָה הַמִּסְפָּר אֶל שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף. אִם כֵּן, אָז וַדַּאי יֵשׁ לָחוּשׁ לְעַיִן הָרַע. אֲבָל אַחַר כָּךְ, כַּאֲשֶׁר בָּאוּ לָאָרֶץ נוֹשֶׁבֶת וִיהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם (מלכים א ד:כ), לֹא הָיָה חִדּוּש בְּעַם רַב שֶׁנִּמְנָה בְּעֵת הַצֹּרֶךְ.
פסוק יב:וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ. בְּפָרָשַׁת תְּרוּמָה נִזְכְּרוּ שָׁלֹשׁ תְּרוּמוֹת, וּבְכֻלָּם הִזְכִּיר לְשׁוֹן קִיחָה, וּבְפָרָשָׁה זוֹ הִזְכִּיר בְּכֻלָּם לְשׁוֹן נְתִינָה. וּמַהוּ זֶה שֶׁאָמְרוּ רז״ל (מנחות כט, תוספות ד״ה שלשה) שֶׁמֹּשֶׁה נִתְקַשָּׁה בִּשְׁקָלִים אֵלּוּ, מַהוּ הַקִּישּׁוּי? נִרְאֶה לִי כִּי לְשׁוֹן לְקִיחָה מַשְׁמַע שֶׁיִּקַּח מִכָּל אֶחָד בְּעַל כָּרְחוֹ, וְהָיָה מֹשֶׁה מִתְקַשֶּׁה בַּדָּבָר לְהַכְרִיחַ כָּל אֶחָד עַל הַנְּתִינָה, כִּי עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא. וּכְדֵי לְתַקֵּן זֶה כְּתִיב בְּפָרָשַׁת בְּמִדְבַּר (במדבר א, ג–ד) ״תִּפְקְדוּ אֹתָם לְצִבְאֹתָם אַתָּה וְאַהֲרֹן, וְאִתְּכֶם יִהְיוּ אִישׁ אִישׁ לַמַּטֶּה, אִישׁ רֹאשׁ לְבֵית אֲבֹתָיו הוּא״. וְיֵשׁ לְהִתְבּוֹנֵן לָמָּה צִוָּה לִקַּח רֹאשׁ כָּל שֵׁבֶט אֶל הַמִּסְפָּר, אֶלָּא וַדַּאי שֶׁלֹּא יְהַרְהְרוּ עַל מֹשֶׁה לֵאמֹר שֶׁלּוֹקֵחַ מֵהֶם בֶּקַע לַגֻּלְגֹּלֶת לְצָרְכּוֹ, כִּי כְּשֶׁיִּרְאֶה כָּל אֶחָד שֶׁרֹאשׁ שִׁבְטוֹ עוֹמֵד שָׁם וּמַסְכִּים עַל זֶה, אָז יִתְּנוּ מֵרָצוֹן טוֹב, כִּי כָל אֶחָד יַחְשֹׁב שֶׁרֹאשׁ שִׁבְטוֹ לֹא יַנִּיחַ לַעֲשׂוֹת לוֹ עָוֶל. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר ״כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, רְצוֹנוֹ לוֹמַר כְּשֶׁתִּשָּׂא אֶת רֹאשׁ שֶׁל כָּל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט אֶל הַמִּסְפָּר, זֶהוּ שֶׁאָמַר ״לִפְקֻדֵיהֶם״, אָז ״וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ״ – מִסְתָּמָא יִתְּנוּ מֵרָצוֹן טוֹב וְלֹא תִצְטָרֵךְ לְכוֹפָם. וְהָיָה פָּסוּק זֶה כֻּלּוֹ תְּשׁוּבָה עַל מַה שֶּׁהָיָה מֹשֶׁה מִתְקַשֶּׁה בּוֹ, וְהֵשִׁיב לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ״כִּי תִשָּׂא״ וְגוֹ׳, רְצוֹנוֹ לוֹמַר כְּשֶׁתַּעֲשֶׂה דָּבָר זֶה אָז ״וְנָתְנוּ״ מֵעַצְמָם. לְכָךְ נֶאֱמַר ״רֹאשׁ״ בִּלְשׁוֹן יָחִיד, לְפִי שֶׁמְּדַבֵּר בְּרֹאשׁ כָּל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט.
פסוק יב:וּמַה שֶּׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י שָׁלֹשׁ תְּרוּמוֹת הָאֲמוּרוֹת כָּאן, אַחַת מֵהֶם הַבָּאָה נְדָבָה, לֹא יָדַעְתִּי אֵיזוֹ מֵהֶם מְדַבֶּרֶת בְּאוֹתָהּ הַבָּאָה נְדָבָה, כִּי אִם תְּדַקְדֵּק בִּלְשׁוֹן הַכָּתוּב תִּמְצָא שֶׁכֻּלָּם מְדַבְּרִים מִן בֶּקַע לַגֻּלְגֹּלֶת. וְעוֹד קָשֶׁה, כִּי בְּפָרָשַׁת תְּרוּמָה (שמות כה) יִחֵס שְׁתֵּי תְּרוּמוֹת רִאשׁוֹנִים אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי בָּרִאשׁוֹנָה נֶאֱמַר ״וְיִקְחוּ לִי״ (שמות כה:ב) – לִשְׁמִי, וּבַשְּׁנִיָּה נֶאֱמַר ״תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי״ (שמות כה:ב). אֲבָל בַּשְּׁלִישִׁית נֶאֱמַר ״וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם״ (שמות כה:ג), כִּי הִיא תְּלוּיָה בְּנִדְבַת הַנּוֹתֵן. וְכָאן קָרָא שְׁלָשְׁתָּן ״תְּרוּמַת ה׳״ (שמות ל:יג).
פסוק יב:עַל כֵּן נִרְאֶה לִי יוֹתֵר נָכוֹן לוֹמַר, שֶׁכָּל הַשָּׁלֹשׁ מְדַבְּרִים מִן בֶּקַע לַגֻּלְגֹּלֶת, כִּי מָצִינוּ שֶׁמֹּשֶׁה הָיָה מוֹנֶה אוֹתָם שָׁלֹשׁ פְּעָמִים: אַחַת כָּאן, שְׁנִיָּה בְּחוּמַשׁ הַפְּקוּדִים, שְׁלִישִׁית בְּעַרְבוֹת מוֹאָב. וְכֻלָּם הָיוּ עַל יְדֵי חֲצָאֵי שְׁקָלִים שֶׁהֵם חוֹבָה וְכֹפֶר נֶפֶשׁ. עַל כֵּן יִחֵס הַשָּׁלֹשׁ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִשְּׁנֵי טְעָמִים: הֵן מִצַּד שֶׁזְּכוּת יֵשׁ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּהֶם, כִּי כָל הַנְּפָשׁוֹת שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הֵמָּה, וּבְחֶמְלָתוֹ עַל בְּרוּאָיו הוּא לוֹקֵחַ מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל תְּמוּרַת הַנֶּפֶשׁ, עַל כֵּן נִקְרְאוּ כָל הַשָּׁלֹשׁ ״תְּרוּמַת ה׳״. הֵן מִצַּד שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ נִדְנוּד גַּסּוּת הָרוּחַ, שֶׁהֶעָשִׁיר יֵשׁ לוֹ מָקוֹם לְהִתְגָּאוֹת עַל הֶעָנִי לֵאמֹר לוֹ ״נִדְבָתִי גְּדוֹלָה מִשֶּׁלָּךְ״, שָׁם אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹרֵא שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ עָלָיו. לְפִיכָךְ לֹא יִחֵס אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּפָרָשַׁת תְּרוּמָה הַנְּדָבָה הַשְּׁלִישִׁית. אֲבָל כָּאן שֶׁכָּל הַשָּׁלֹשׁ הָיוּ הַבֶּקַע, שֶׁעָשִׁיר וְעָנִי שָׁוִין בּוֹ וְאֵין מָקוֹם לְהִתְגָּאוֹת אֶחָד עַל חֲבֵרוֹ, עַל כֵּן נִקְרְאוּ כָּל הַשָּׁלֹשׁ ״תְּרוּמַת ה׳״. וּמַה שֶּׁלֹּא הִזְכִּיר בְּפָרָשַׁת תְּרוּמָה כִּי אִם שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ בֶּקַע לַגֻּלְגֹּלֶת, לְפִי שֶׁלֹּא הִזְכִּיר שָׁם כִּי אִם הַדְּבָרִים שֶׁהָיוּ צֹרֶךְ שָׁעָה, כִּי לִתְרוּמָה רִאשׁוֹנָה הָיָה צֹרֶךְ שָׁעָה לַעֲשׂוֹת מִמֶּנָּה הָאֲדָנִים, וּמִן הַשְּׁנִיָּה קָרְבְּנוֹת צִבּוּר, וְהַשְּׁלִישִׁית נְדָבָה לְצֹרֶךְ הַמִּשְׁכָּן וְכֵלָיו. אֲבָל כָּאן בָּאָה הַמִּצְוָה לְמֹשֶׁה שֶׁבְּכָל פַּעַם שֶׁיִּמְנֶה אוֹתָם יִמְנֵם עַל יְדֵי הַשְּׁקָלִים, הֻצְרַךְ לְהַזְכִּיר שָׁלֹשׁ, לְהוֹדִיעַ שֶׁאֵין צֹרֶךְ בַּחֲצָאֵי שְׁקָלִים אֵלּוּ כִּי אִם בִּשְׁלֹשָׁה מִסְפָּרִים שֶׁל מֹשֶׁה, אֲבָל לֹא לְדוֹרוֹת. וְשָׁאוּל וְדָוִד יוֹכִיחוּ שֶׁלֹּא מְנָאוּם עַל יְדֵי הַשְּׁקָלִים. וְלָכֵן לֹא נֶאֱמַר כָּאן ״שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ״, וְאָמַר ״כִּי תִשָּׂא״, לוֹמַר לְךָ דַּוְקָא בִּזְמַן ״כִּי תִשָּׂא״ אַתָּה, וְלֹא לְדוֹרוֹת.
פסוק יב:דָּבָר אַחֵר, לְפִי שֶׁשָּׁלֹשׁ תְּרוּמוֹת שֶׁנִּזְכְּרוּ בְּפָרָשַׁת תְּרוּמָה, נִזְכַּר לְשׁוֹן קִיחָה בְּכוּלָּם הַמּוֹרֶה עַל שֶׁיִּקְחוּ מֵהֶם בְּעַל כָּרְחָם, עַל כֵּן לֹא הִזְכִּיר הַשֵּׁם הַמְיוּחָד בְּשׁוּם אַחַת מֵהֶם, כִּי זֶה נִקְרָא ״מִצְוַת אֲנָשִׁים״ וְלֹא מִצְוַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי הָאָדָם הַמַּכְרִיחוֹ עַל הַנְּתִינָה נִקְרֵאת הַתְּרוּמָה עַל שְׁמוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה כט, יג) ״יַעַן כִּי נִגַּשׁ הָעָם הַזֶּה״, רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁהֵם נְגוּשִׁים וַאֲנוּסִים עַל כָּל דְּבַר מִצְוָה, עַל זֶה אָמַר ״וַתְּהִי יִרְאָתָם אֹתִי מִצְוַת אֲנָשִׁים״, כִּי דּוֹמֶה כְּאִלּוּ נִצְטַוּוּ מִן הָאֲנָשִׁים הַמַּכְרִיחִים אוֹתָם. אֲבָל כָּאן נֶאֱמַר בִּשְׁלָשְׁתָּן ״וְנָתְנוּ״, הַמְדַבֵּר בִּזְמַן שֶׁהֵם נוֹתְנִים מֵרָצוֹן טוֹב בִּלְתִּי שׁוּם אֹנֶס, עַל כֵּן נִקְרְאוּ שְׁלָשְׁתָּן תְּרוּמוֹת ה׳, כִּי נְתִינָה זוֹ וַדַּאי לְשֵׁם שָׁמַיִם. וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִזְכַּר הַשֵּׁם בְּפָרָשַׁת תְּרוּמָה בְּכוּלָּם, מִכָּל מָקוֹם הִזְכִּיר בָּרִאשׁוֹנָה ״לִי״, וּבַשְּׁנִיָּה ״תְּרוּמָתִי״, כִּי זְכוּת יֵשׁ לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּהֶם עַל כָּל פָּנִים, וְזֶה פֵּרוּשׁ יָקָר.
פסוק יג:זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעוֹבֵר עַל הַפְּקוּדִים מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל וְגוֹ׳. פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י דֶּרֶךְ הַמּוֹנִין מַעֲבִירִין אֶת הַנִּמְנִין זֶה אַחַר זֶה כוּ׳, וּמִכָּל מָקוֹם לְשׁוֹן ״עַל הַפְּקוּדִים״ אֵינוֹ מַשְׁמַע כֵּן. וְיִתָּכֵן לְפָרֵשׁ לְדַעַת רז״ל (ירושלמי שקלים פרק ב׳ הלכה ג׳) שֶׁהָיָה זֶה כֹּפֶר נֶפֶשׁ עַל עֲוֹן הָעֵגֶל, כִּי שָׁם עָבְרוּ יִשְׂרָאֵל עַל פִּקּוּדֵי ה׳ יְשָׁרִים אֲשֶׁר פָּקַד ה׳ לְמֹשֶׁה. לְכָךְ נֶאֱמַר ״כָּל הָעוֹבֵר עַל הַפְּקוּדִים״, הֵמָּה עוֹבְרֵי עֲבֵרָה אֲשֶׁר הָיוּ צְרִיכִין אֶל כֹּפֶר זֶה.
פסוק יג:וְטַעַם לְמַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, נִמְצְאוּ בַּמִּדְרָשִׁים כַּמָּה דְּרָכִים שׁוֹנוֹת, וְאוֹמֵר אֲנִי לְהוֹסִיף עֲלֵיהֶם עוֹד שְׁלֹשָׁה טְעָמִים. הָאֶחָד הוּא, לְפִי שֶׁבְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל גָּרְמוּ שְׁבִירַת הַלּוּחוֹת לִשְׁנַיִם, עַל כֵּן יִתְּנוּ בֶּקַע, דְּהַיְנוּ שֶׁקֶל בָּקוּעַ לִשְׁנַיִם. הַשֵּׁנִי הוּא, לְפִי שֶׁזֶּה הָיָה כֹּפֶר נֶפֶשׁ, וְיָדוּעַ שֶׁמִּצַּד הַנֶּפֶשׁ אֵין יִתְרוֹן לְשׁוּם אָדָם עַל חֲבֵרוֹ, כִּי נֶפֶשׁ הַחִיּוּנִי שָׁוָה בְּכֻלָּם, עַל כֵּן עָשִׁיר וָרָשׁ שָׁוִין בְּכֹפֶר זֶה. וּלְפִי שֶׁכָּל אָדָם הוּא שֶׁקֶל שָׁלֵם, וְכָל מַחֲצִית נִכְלָל בְּמִסְפַּר עֲשָׂרָה, כִּי כֵן מָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (נדה לא.) בְּמַאֲמָר ״שְׁלֹשָׁה שֻׁתָּפִין בָּאָדָם״: עֲשָׂרָה דְּבָרִים הַבָּאִים מִן הָאָב וְהָאֵם, וַעֲשָׂרָה דְּבָרִים הַבָּאִים מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאִם כֵּן הֲרֵי הָאָדָם הַשָּׁלֵם עֶשְׂרִים גֵּרָה, וּמַחֲצִיתוֹ תְּרוּמָה לַה׳ לְכַפֵּר עַל חֵלֶק הַנֶּפֶשׁ.
פסוק יג:טַעַם שְׁלִישִׁי הוּא הַיּוֹתֵר מְחֻוָּר מִכֻּלָּם, וְהוּא, שֶׁמָּצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (תנחומא תשא יא) וְהַיַּלְקוּט מְבִיאוֹ בְּפָרָשָׁה זוֹ וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: ״וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ״. כְּשֶׁשָּׁמַע מֹשֶׁה כֵּן נִתְיָרֵא וְאָמַר ״עוֹר בְּעַד עוֹר וְכֹל אֲשֶׁר לָאִישׁ יִתֵּן בְּעַד נַפְשׁוֹ״ (איוב ב, ד). רַבִּי יְהוּדָה בַּר אִילְעַאי אוֹמֵר: אָמַר מֹשֶׁה, מָצִינוּ שֶׁפִּדְיוֹן נַפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם כִּכַּר כֶּסֶף, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א׳ כ, לט) ״וְהָיְתָה נַפְשְׁךָ תַּחַת נַפְשׁוֹ אוֹ כִכַּר כֶּסֶף תִּשְׁקוֹל״. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מִן מוֹצִיא שֵׁם רַע אַתָּה לָמֵד, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כב, יט) ״וְעָנְשׁוּ אוֹתוֹ מֵאָה כֶסֶף״. וַאֲנַחְנוּ הוֹצֵאנוּ שֵׁם רָע וְאָמַרְנוּ ״אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל״. כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִמֶּנּוּ צָרִיךְ לִתֵּן מֵאָה כֶסֶף. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: מִן הָאוֹנֵס אַתָּה לָמֵד, כְּתִיב (שם כב, כט) ״וְנָתַן הָאִישׁ הַשּׁוֹכֵב עִמָּהּ״ וְגוֹ׳. וַאֲנַחְנוּ אָנַסְנוּ הַדִּבּוּר ״לֹא יִהְיֶה לְךָ״, וְעָשִׂינוּ עֲבוֹדָה זָרָה. כָּל אֶחָד מִמֶּנּוּ צָרִיךְ לִתֵּן חֲמִשִּׁים כֶּסֶף. רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן אָמַר: מִן שׁוֹר נַגָּח אַתָּה לָמֵד, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כא, לב) ״אִם עֶבֶד יִגַּח הַשּׁוֹר״ וְגוֹ׳. וַאֲנַחְנוּ הֵמַרְנוּ כְּבוֹדוֹ בְּשׁוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קו, כ) ״וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר אוֹכֵל עֵשֶׂב״. כָּל אֶחָד מִמֶּנּוּ צָרִיךְ לִתֵּן שְׁלֹשִׁים שֶׁקֶל. יָדַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַה שֶּׁבְּלִבּוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, אָמַר לוֹ: חַיֶּיךָ, לֹא כִּכַּר כֶּסֶף, וְלֹא מֵאָה כֶּסֶף, וְלֹא חֲמִשִּׁים שְׁקָלִים, וְלֹא שְׁלֹשִׁים שְׁקָלִים, אֶלָּא ״זֶה יִתְּנוּ מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל״, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. וְכַנִּרְאֶה שֶׁיֵּשׁ בְּמִדְרָשׁ זֶה הַרְבֵּה דְּבָרִים בִּלְתִּי מוּבָנִים, וְכִי מֹשֶׁה הָיָה מְחַשֵּׁב בְּעִנְיַן הַמַּעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בִּימֵי יִשְׂרָאֵל עִם מֶלֶךְ אֲרָם? גַּם מַה שֶּׁכָּתוּב ״וַאֲנַחְנוּ אָנַסְנוּ הַדִּבּוּר״ מְחֻסַּר בֵּאוּר, וְעִנְיַן שׁוֹר נַגָּח קָשֶׁה לַהֲבִינוֹ.
פסוק יג:וְאוֹמֵר אֲנִי לְפִי שֶׁמָּצִינוּ בְּמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל עָבְרוּ יִשְׂרָאֵל עַל אַרְבָּעָה רָאשֵׁי עֲבֵרוֹת, וְהֵם עֲבוֹדָה זָרָה, גִּלּוּי עֲרָיוֹת, וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, וְלָשׁוֹן הָרָע כְּנֶגֶד כֻּלָּם, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י עַל פָּסוּק ״וַיָּקוּמוּ לְצַחֵק״ (שמות לב:ו). וְלָשׁוֹן הָרָע הוּא מַה שֶּׁנֶּאֱמַר ״קוֹל עַנּוֹת אָנֹכִי שׁוֹמֵעַ״ (שמות לב:יח), הַיְינוּ חֵרוּפִים וְגִדּוּפִים, וְזֶהוּ מַה שֶּׁאָמְרוּ זֶה לָזֶה ״אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל״ (שמות לב:ד). כִּי סְתָם עֲבוֹדָה זָרָה תְּלוּיָה בְּמַחֲשֶׁבֶת הַמַּאֲמִין בָּהּ, כִּי מִטַּעַם זֶה נֶאֱמַר (יחזקאל יד:ה) ״לְמַעַן תְּפֹשׂ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּלִבָּם״. וְלֹא דַּי לָהֶם זֶה, אֶלָּא סִפְּרוּ בְּפִיהֶם הַדָּבָר כְּמוֹצִיא שֵׁם רַע עַל קוֹנוֹ, וְאָמְרוּ ״אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ״ וְלֹא ה׳ פָּעַל כָּל זֹאת, עִנְיַן הָעֲלִיָּה מִמִּצְרַיִם. וּכְשֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה ״וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ״ (שמות ל:יב), הָיָה מְסֻפָּק עַל אֵיזוֹ עָוֹן מֵאַרְבַּע עֲבֵרוֹת אֵלּוּ יִהְיֶה כֹּפֶר נֶפֶשׁ, אִם עַל עֲבוֹדָה זָרָה, אוֹ עַל שְׁפִיכוּת דָּמִים, אוֹ עַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת, אוֹ עַל לָשׁוֹן הָרָע.
פסוק יג:דַּעַת ר׳ יְהוּדָה בַּר אִילְעַאי הוּא, שֶׁמֹּשֶׁה חָשַׁב מִסְתָּמָא כֹּפֶר זֶה יִהְיֶה עַל עֲבֹדָה זָרָה, וְאָז יִהְיֶה וַדַּאי כִּכַּר כֶּסֶף שָׁלֵם. וְהֵבִין זֶה מִמָּה שֶׁנֶּאֱמַר ״כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, וְעַל דֶּרֶךְ שֶׁמֵּסִיק בַּיַּלְקוּט פָּרָשָׁה זוֹ, שֶׁרָאשֵׁי תֵּבוֹת מִן כָּל הַשְּׁבָטִים עוֹלֶה חֲמֵשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וְתִשְׁעִים וְשִׁבְעָה אֶלֶף, וְהֵיכָן עוֹד שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים לְמַלֹּאות שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף? הֵם שֶׁנָּפְלוּ בָּעֵגֶל. וְחָשַׁב מֹשֶׁה: לְמַאי נָפְקָא מִנַּהּ רָמַז לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִשָּׂא אֶת מִסְפַּר רֹאשׁ כָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל וְלֵידַע מִתּוֹכוֹ כִּי שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים נָפְלוּ בָּעֵגֶל? אֵין זֶה כִּי אִם שֶׁרָצָה ה׳ שֶׁאָבִין מִתּוֹךְ זֶה, כְּשֵׁם שֶׁשְּׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אֵלּוּ הָיוּ כַּפָּרָה עַל כָּל הַגּוּפוֹת שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל, כָּךְ כֹּפֶר הַנְּפָשׁוֹת יִהְיֶה גַּם כֵּן בְּמִסְפָּר זֶה, וְהַיְינוּ כִּכַּר כֶּסֶף שֶׁעוֹלֶה מִסְפָּרוֹ שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים שֶׁקֶל, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י בְּפָרָשַׁת אֵלֶּה פְקוּדֵי (שמות לח, כד). וְאִם תֹּאמַר, מְנָא לָן שֶׁכֹּפֶר זֶה יִהְיֶה דַּוְקָא עַל עֲבֹדָה זָרָה וְלֹא עַל שְׁאָר עֲבֵרָה מִן הָאַרְבָּעָה אֵלּוּ? עַל כֵּן מֵבִיא רְאָיָה מִן הַפָּסוּק ״וְהָיְתָה נַפְשְׁךָ תַּחַת נַפְשׁוֹ אוֹ כִּכַּר כֶּסֶף תִּשְׁקוֹל״ (מלכים א כ, לט), וְהָיָה כֹּפֶר עַל שֶׁשִּׁלַּח אִיש חֶרְמִי מִיָּד, וְהוּא מֶלֶךְ אֲרָם שֶׁאָמַר ״אֱלֹהֵי הָרִים ה׳ וְלֹא אֱלֹהֵי עֲמָקִים״ (מלכים א כ, כח), וְהוּא שֶׁכִּחֵשׁ בַּה׳ וַיֹּאמַר לֹא הוּא מַשְׁגִּיחַ בַּשְּׁפָלִים כְּלָל, אֶלָּא שְׁכִינָתוֹ בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים, וְהָיָה זֶה גַּם דַּעַת עוֹשֵׂי הָעֵגֶל. וּמֵאַחַר שֶׁמָּצִינוּ שָׁם פִּדְיוֹן נֶפֶשׁ כִּכַּר כֶּסֶף, אִם כֵּן וַדַּאי גַּם כָּאן, מַה שֶּׁחָשַׁב מֹשֶׁה שֶׁמָּא רָצָה ה׳ מִכָּל אֶחָד כִּכַּר שָׁלֵם, הוּא בַּעֲבוּר חֵטְא עֲבֹדָה זָרָה.
פסוק יג:אָמְנָם דַּעַת ר׳ יוֹסֵי, שֶׁמֹּשֶׁה חָשַׁב שֶׁכֹּפֶר זֶה הוּא עַל לָשׁוֹן הָרָע וְקוֹל עֲנוֹת שֶׁל חֵרוּפִים שֶׁהוֹצִיאוּ שֵׁם רָע עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמְרוּ ״אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ״ (שמות לב:ד), בְּדֶרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה.
פסוק יג:וְדַעַת רֵישׁ לָקִישׁ הוּא, שֶׁמֹּשֶׁה חָשַׁב שֶׁכֹּפֶר זֶה הוּא עַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת, לְכָךְ אָמַר ״מִן הָאוֹנֵס אַתָּה לָמֵד״, וּמַה שֶּׁכָּתוּב ״וַאֲנַחְנוּ אָנַסְנוּ אֶת דִּבּוּר לֹא יִהְיֶה לְךָ״, לְפִי שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא יתרו פ״ח) שֶׁהַדִּבְּרוֹת הָיוּ חֲמִשָּׁה מוּל חֲמִשָּׁה, ״לֹא יִהְיֶה לְךָ״ כְּנֶגְדּוֹ ״לֹא תִנְאָף״ כוּ׳, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר לְקַמָּן (שמות לב:לא) בְּפָסוּק ״אָנָּא חָטָא הָעָם הַזֶּה חֲטָאָה גְדֹלָה״. וּלְפִי זֶה הָא בְּהָא תַּלְיָא, לְפִי שֶׁעָבְרוּ עַל ״אָנֹכִי ה׳ אֱלֹהֶיךָ״ עָבְרוּ גַּם עַל ״לֹא תִרְצָח״, וּלְפִי שֶׁעָבְרוּ עַל ״לֹא יִהְיֶה לְךָ״ עָבְרוּ גַּם עַל ״לֹא תִנְאָף״, כִּי אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה נִצְטַוּוּ.
פסוק יג:וְדַעַת רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן, שֶׁמֹּשֶׁה חָשַׁב שֶׁמָּא כֹּפֶר זֶה, הוּא עַל שְׁפִיכַת דָּמִים שֶׁהָרְגוּ אֶת חוּר כְּשׁוֹר נַגָּח שֶׁהֵמִית עֶבֶד. כִּי בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם נִקְרָאוּ בְּנֵי אֵל חַי, וּכְשֶׁאֵין עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ נִקְרָאוּ עֲבָדִים. עַל כֵּן נִתַּן לְחוּר עֵרֶךְ הָעֶבֶד, וְיִשְׂרָאֵל הִמְשִׁיל לְשׁוֹר נַגָּח, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קטו ח) ״כְּמוֹהֶם יִהְיוּ עוֹשֵׂיהֶם״ וְגוֹ׳. וְאִם כֵּן כְּמוֹ שֶׁעֶצֶם הָעֲבוֹדָה זָרָה הָיְתָה שׁוֹר אוֹכֵל עֵשֶׂב, כָּךְ הֵם יָרְדוּ מִמַּדְרֵגַת הָאָדָם וּבָאוּ לְעֵרֶךְ הַשּׁוֹר. וְאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא כִּכָּר כוּ׳, לְפִי שֶׁמֵּהַיָּדוּעַ שֶׁבְּכָל הֲסָרַת אֵיזוֹ דָּבָר רַע צָרִיךְ לְהָסִיר הַסִּבָּה, וּמִמֵּילָא יִתְבַּטֵּל הַמְסֻבָּב, כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא חקת ח) עַל כַּפָּרַת הָעֵגֶל תָּבֹא הָאֵם וּתְקַנַּח צוֹאַת בְּנָהּ, כִּי הַפָּרָה אֲדֻמָּה הָאֵם, אֲשֶׁר הוֹלִידָה אֶת הָעֵגֶל, בְּבִטּוּל הַשֹּׁרֶשׁ יִפְּלוּ מֵעַצְמָם הָעֲנָפִים, אֲבָל אִם תִּכְרוֹת הָעֲנָפִים יֵשׁ לָחוּשׁ פֶּן יַחֲזוֹר שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה לְהַצְמִיחַ הָעֲנָפִים. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁעִקַּר כַּפָּרָה זוֹ הִיא עַל הַשֹּׁרֶשׁ, דְּהַיְנוּ עַל הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה סִבָּה עַל כָּל הָעֲבֵרוֹת הָאֵלּוּ, וְזֶהוּ רֹב הַזָּהָב וְחֶמְדַּת הַמָּמוֹן הֱבִיאָם לִידֵי מַעֲשֶׂה זֶה, כְּאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא פו:) ״וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם אֱלֹהֵי זָהָב״ (שמות לב לא), אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתָּה גָּרַמְתָּ לָהֶם בַּעֲבוּר רֹב זָהָב שֶׁהִשְׁפַּעְתָּ לָהֶם כוּ׳. וּבֵאוּר הַדָּבָר כָּךְ הוּא, לְפִי שֶׁהִשְׁפִּיעַ לָהֶם רֹב זָהָב, עַל כֵּן הָיוּ חַמְדָּנִים וְעֵינָם לֹא תִשְׂבַּעְנָה, וּבִקְשׁוּ לָהֶם בְּצוּרַת שׁוֹר, כִּי פְּנֵי הַשּׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאל בַּמֶּרְכָּבָה, וּכְתִיב (איוב לז כב) ״מִצָּפוֹן זָהָב יֶאֱתֶה״. וְחָשְׁבוּ שֶׁמַּזָּל שׁוֹר מַעֲשִׁיר, וְהוּא יַשְׁפִּיעַ לָהֶם עוֹד רֹב זָהָב, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי יד ד) ״וְרָב תְּבוּאוֹת בְּכֹחַ שׁוֹר״. וְכֵן יוֹסֵף הַמַּשְׁבִּיר לְכָל הָאָרֶץ נִקְרָא ״בְּכוֹר שׁוֹר״ (דברים לג יז). וְעַל כֵּן צִוָּה לִתֵּן מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל לְכַפֵּר עַל הַחוֹמֵד מָמוֹן, שֶׁלְּעוֹלָם אֵין בְּיָדוֹ יוֹתֵר מִן הַמַּחֲצִית, כְּאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קהלת רבה א יג) יֵשׁ בְּיָדוֹ מָנֶה מִתְאַוֶּה מָאתַיִם, יֵשׁ בְּיָדוֹ מָאתַיִם מִתְאַוֶּה אַרְבַּע מֵאוֹת, נִמְצָא שֶׁלְּעוֹלָם אֵין בְּיָדוֹ יוֹתֵר מִן מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל.
פסוק יג:וְיָכוֹל לִהְיוֹת לְפִי שֶׁשֶּׁפַע זֶה הָיָה מִן בִּזַּת מִצְרַיִם וּבִזַּת הַיָּם, אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם אָמַר שְׁלֹמֹה ״תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָּךְ עִם נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף״ (שיר השירים א, יא). פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י נְקֻדּוֹת הַכֶּסֶף הַיְינוּ בִּזַּת מִצְרַיִם, וְתוֹרֵי זָהָב הַיְינוּ בִּזַּת הַיָּם. עַל כֵּן בָּאוּ שְׁנֵי מִינֵי כַּפָּרָה אֵלּוּ, כִּי תָּבֹא פָּרָה אֲדֻמָּה וּתְכַפֵּר עַל הַתּוֹלָדָה דְּהַיְינוּ עֵגֶל שֶׁל זָהָב הָאָדֹם הַזֶּה, וְיָבֹאוּ מַחֲצִית שִׁקְלֵי כֶּסֶף אֵלּוּ לְכַפֵּר עַל חֵטְא הַנִּמְשָׁךְ מִן נְקֻדּוֹת הַכֶּסֶף. כִּי בִּזְמַן שֶׁרִבּוּי הַכֶּסֶף מָצוּי אֵצֶל בְּעָלָיו, אָז הוּא מוֹסִיף תַּאֲוָה עַל תַּאֲוָתוֹ, וְהוּא לְעוֹלָם עָנִי בְּדַעְתּוֹ. וְרֶמֶז לַדָּבָר כִּי אוֹתִיּוֹת עָנִי סְמוּכוֹת לְאוֹתִיּוֹת כֶּסֶף. וְדָבָר זֶה יִתְבָּאֵר עוֹד בְּפָסוּק ״כִּי פָרֻעַ הוּא״ (שמות לב, כה), עַיֵּן שָׁם.
פסוק כג:וְאַתָּה קַח לְךָ בְּשָׂמִים רֹאשׁ. לְמַעְלָה פָּרָשַׁת תְּצַוֶּה כָּתַבְתִּי שֶׁבְּכָל דָּבָר הָרָאוּי לְיַחֲסוֹ בְּעֶצֶם וְרִאשׁוֹנָה אֶל מֹשֶׁה נֶאֱמַר בּוֹ לְשׁוֹן ״וְאַתָּה״, וּבְדֶרֶךְ זֶה נֶאֱמַר גַּם בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה לְשׁוֹן ״וְאַתָּה״, כִּי הוּא עָשׂוּי לִמְשׁוֹחַ בּוֹ הַמִּשְׁכָּן וְכָל כֵּלָיו וְאַהֲרֹן וּבָנָיו וְכָל כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים וּמְלָכִים, כִּדְאִיתָא בְּמַסֶּכֶת הוֹרָיוֹת (יא:). וְאָמְרוּ שָׁם שֶׁשֶּׁמֶן שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה קַיָּם לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר ״שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ יִהְיֶה זֶה לִי לְדֹרֹתֵיכֶם״ (שמות ל, לא). וְכָל זֶה רֶמֶז לְמָה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, כא) ״וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ״, שֶׁנִּדְרָשׁ עַל מֹשֶׁה, כִּי הוּא הָיָה רֵאשִׁית וְהַתְחָלָה לְכָל נְבִיאִים וְכֹהֲנִים וּמְלָכִים וְכָל מִינֵי שְׂרָרָה, הַכֹּל הוּאֱצַל מִמֶּנּוּ, כִּדְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (נדרים לח.) ״אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ אֶלָּא עַל גִּבּוֹר חָכָם עָשִׁיר וְעָנָו, וְכֻלָּם מִמֹּשֶׁה״, רוֹצֶה לוֹמַר כֻּלָּם קִבְּלוּ הָאֲצִילוּת מִמֹּשֶׁה. עַל כֵּן צְרִיכִין לְהִתְדַמּוֹת אֵלָיו בְּתוֹאָרָיו, כִּי הוּא הָיָה ״בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ״ (דברים לג, ה) וּ״בְשָׂמִים רֹאשׁ״ לְכָל הַבְּשָׂמִים, כִּי לוֹ מִשְׁפַּט הָרֵאשִׁית וְיֻשְׁפַּע מִמֶּנּוּ נֵר הַנְּבוּאָה וְנֵר הַשְּׂרָרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קלב, יז) ״עָרַכְתִּי נֵר לִמְשִׁיחִי״. לְכָךְ הָיָה מִשְׁקַל הַבְּשָׂמִים חֲמֵשׁ מֵאוֹת וּמַחֲצִיתוֹ חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם, כְּנֶגֶד שְׁתֵּי פְּעָמִים נֵר, כִּי אֶצְלוֹ נִמְצְאוּ רִאשׁוֹנָה שְׁתֵּי נֵרוֹת דּוֹלְקוֹת, וְיֻדְלַק מִמֶּנּוּ כָּל נֵר וְהוּא אֵינוֹ חָסֵר, כִּי פְּנֵי מֹשֶׁה כַּחַמָּה הַמְּאִירָה לָאָרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶיהָ וְהִיא אֵינָהּ חֲסֵרָה וְאוֹרָהּ מַתְמִיד וְאֵינוֹ חָסֵר לְעוֹלָם. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אִם רוֹצֶה אַתָּה בְּקִיּוּמוֹ שֶׁל שֶׁמֶן מִשְׁחַת זֶה, אָז וְאַתָּה בְּעַצְמְךָ, לֹא עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, תִּקַּח אוֹתוֹ לְךָ, כִּי סְגֻלָּה זוֹ נְתוּנָה לְךָ שֶׁכָּל הַדָּבָר הַנָּתוּן עַל יָדְךָ מַתְמִיד לְעוֹלָם כַּשֶּׁמֶשׁ נֶגְדִּי, כְּמוֹ הַתּוֹרָה הַנְּתוּנָה עַל יָדְךָ נִצְחִית כְּאוֹר הַחַמָּה. אֲבָל פְּנֵי יְהוֹשֻׁעַ כַּלְּבָנָה, כִּי הוּא הִנְחִיל לְיִשְׂרָאֵל אֶת הָאָרֶץ, וְאֵין מַתָּנָה זוֹ נִצְחִית אֶלָּא כַּלְּבָנָה שֶׁהִיא לִפְעָמִים נִבְנֵית וְלִפְעָמִים נִפְרֶצֶת. וְעַל כֵּן נֶאֱמַר ״שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ יִהְיֶה זֶה לִי לְדֹרֹתֵיכֶם״ (שמות ל, לא).
פסוק לד:קַח לְךָ סַמִּים וְגוֹ׳. מָנָה הַחֶלְבְּנָה בֵּין סַמְמָנֵי הַקְּטֹרֶת לְלַמֵּד אוֹתָנוּ לְצָרֵף פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל בְּכָל תַּעֲנִית (כריתות ו:), וְטַעְמוֹ שֶׁל דָּבָר לְפִי שֶׁאִם לֹא הָיוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל בִּכְלַל הַתַּעֲנִית, יֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁלֹּא יִהְיֶה הַתַּעֲנִית מִצְוָה אֶלָּא עֲבֵרָה, וְלֹא הָיָה עוֹלֶה לְרָצוֹן. שֶׁהֲרֵי מָצִינוּ (תענית יא.) שֶׁנִּקְרָא הַנָּזִיר חוֹטֵא בַּעֲבוּר שֶׁהִזִּיר אֶת עַצְמוֹ מִן הַיַּיִן, אֲבָל אִם יֵשׁ בֵּינֵינוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, הֲרֵי עַל כָּל פָּנִים אָנוּ צְרִיכִין לְהִתְעַנּוֹת בַּעֲבוּרָם, כִּי כָּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִים זֶה בְּעַד זֶה. וּבָזֶה מְיוּשָּׁב מְנָלָן לוֹמַר שֶׁצֵּרוּף הַחֶלְבְּנָה מוֹרֶה עַל צֵּרוּף הַפּוֹשְׁעִים בְּתַעֲנִית דַּוְקָא, וּמַה שֶּׁמְּנָאָם בֵּין סַמְמָנֵי הַקְּטֹרֶת דַּוְקָא, לְפִי שֶׁעַל יְדֵי הַצּוֹמוֹת וְהַתְּשׁוּבָה נַעֲשׂוּ הַזְּדוֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו מ ב) ״כִּי נִרְצָה עֲוֹנָהּ״, שֶׁגַּם הֶעָוֹן יַעֲלֶה לְרָצוֹן לְרֵיחַ נִיחוֹחַ. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (סנהדרין לז.) ״כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ״, אֲפִלּוּ רֵקִים שֶׁבָּךְ מְלֵאִים מִצְווֹת כְּרִמּוֹן. וְקָשֶׁה עַל זֶה, אִם הֵם מְלֵאִים מִצְווֹת כְּרִמּוֹן, אִם כֵּן לָמָּה קְרָאָם רֵקִים? אֶלָּא וַדַּאי שֶׁעַל הַתְּשׁוּבָה דִּבְּרוּ זֶה, כִּי כָל פֹּעַל רֵיק שֶׁבָּהֶם, דְּהַיְנוּ הֶעָוֹן, מִמֶּנּוּ יִתְמַלְאוּ מִצְווֹת, כִּי הַזְּדוֹנוֹת וְהָרֵיקוֹת נַעֲשׂוּ כִּזְכֻיּוֹת, וְיַעֲלֶה גַּם הֶעָוֹן לְרֵיחַ נִיחוֹחַ כְּמוֹ הַמִּצְווֹת, דּוּגְמַת הַחֶלְבְּנָה הָעוֹלָה לְרֵיחַ נִיחוֹחַ כְּכָל שְׁאָר סַמָּנִים. וּמִכָּאן לָמְדוּ לוֹמַר שֶׁעִנְיָן זֶה מְרַמֵּז עַל הַתַּעֲנִית וְהַתְּשׁוּבָה, וְזֶה פֵּרוּשׁ יָקָר.
