כי תשא את ראש. בש"ס (יומא פ"ב) רמי כתיב והי' מספר בני ישראל כחול הים. וכתיב אשר לא ימוד ולא יספר ומשני כאן בעושין רצונו של מקום כאן באין עושין רצונו של מקום והקשה המהרש"א וכי אפשר שברגע אחד ישתנו ממספר לאין מספר. וגם בלא"ה האיך אפשר כלל שימצאו אנשים אין תכלית למספרם כמ"ש במ"נ חלק ב'. וגם החוש מכחיש דהא יש מספר בישראל ואדרבא באומות שלא נתברכו הם יותר מישראל. ובישוב זה נאמר כיון שהקב"ה הבטיח לישראל שכאשר יעמוד השמים החדשים והארץ החדשה כן יעמוד זרעכם ושמכם. וכיון שהי' הבטחתו שהישראל יהיו קיימים לעולם ולנצח נצחים ואפילו שבטא גמירי דלא כלה א"כ בוודאי אין מספר לישראל בכללות מחמת הריבוי שיהי' להם עד בלתי תכלית. משא"כ באותן שיהי' כלים לבסוף ודאי שיש מספר לכללם. כיון שיש להם תחלה ותכלה. וזהו שאמרו דלאותן שעושין רצונו של מקום אין מספר והוא מטעם שיזכו לראות זרעם קיים לעולם. משא"כ באותן שאין עושין רצונו של מקום ערירים ימותו ויכלה זרעם ויש להם מספר וא"כ אפי' לאיש צדיק שייך לומר עליו שאין לו מספר כיון שהוא כחני על דבר שאין לו מספר ואין לו תכלית כיון שיזכה להיות זרעו קיים לעולם כמו אברהם: