לבתים לבדים וגו'. צ"ל ששני אנשים היו נושאים אותם אחד מכאן וא' מכאן וכל א' היה נושא ב' ראשי הבדים על שני כתפיו והוא היה עומד באמצע. ואין לפרש שד' אנשים היו נושאים אותו ב' מכאן וב' מכאן שהרי המזבח היה אמה ארכו ואמה רחבו והיכא קיימי ב' גברי באמתא הלא גבי ארון הוצרך רש"י לפרש שארכו של ארון מפסיק בין הבדים אמתים וחצי בין בד לבד שיהיו בני אדם הנושאים הארון מהלכין ביניהם עכ"ל אלא ע"כ כדפרישי':
פסוק יב:
כי תשא. ונתת אותו על עבודת אהל מועד. פירש"י הא למדת שנצטוה למנותם שתים היו אחת מתחלת נדבתם אחר יום הכפורים בשנה ראשונה ואח' בשנה שניה בא' באייר משהוקם המשכן. וא"ת וכי אפשר ששניה' היו שוין ישראל ו' מאות אלף וג' אלפים וה' מאות וכו' והלא ב' שנים היו ואי אפשר שלא היו בשעת מנין הראשון בני נ"ט שנמנו ובשנה נעשו בני ס' ולא נמנו. ולפי הנראה יש לפרש שאי אפשר לאותם שהיו בני כ' שנה בשנה שניה ונמנו שיהיו שוים בצימצום לאותם שהיו בני ס' ולא נמנו וא"כ היו לו למנין השני להיות יותר על ראשון או פחות ולא היה להם להיות ממש שוים בצימצום ולשון רש"י משמע כן שפי' וז"ל וכי אפשר שבשניהם היו שוים ישראל ולא פי' וכי אפשר למנין הראשון להיות גדול כמנין השני. עד"י ב"א. עוד פירש"י כאן תשובה לדבר אצל שנות האנשים בשנה אחת וכו' עכ"ל. והקשה ר"ת מאורליינא"ש דאמ' במס' ערכין גבי ערכים ששנת ששים כלמטה מדכתוב מבן ששים שנה ומעלה ולהכי דייק שנה האמורה בערכין הויא מעת לעת. וא"כ הכי נמי דכתוב מבן עשרים שנה ומעלה שנת כ' כלמטה והוה נמי מעת לעת ולא למנין שנות העולם והדרא קושי' לדוכתיה צ"ע. עוד יש להקשות לדברי רש"י תינח לר' אליעזר דאמר בתשרי נברא העולם אלא לר' יהושע דאמר בניסן נברא העולם מאי איכא למימר וי"ל שלדבריו צ"ע שלא נמנו אלא פעם אחת וכן פתרון המקרא כי תשא את ראש בני ישראל באייר ונתנו איש כופר נפשו עתה לפי המנין שעלה באותו זמן נמצאו מנין השקלים שבאייר שוים לאלו: