פסוק ה:רַק אִם שָׁמוֹעַ וְגוֹ׳. אָמַר מַאֲמָר זֶה סָמוּךְ לְמַאֲמַר ״לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֶבְיוֹן״, לְפִי שֶׁהָעוֹשֶׁר וְהָעוֹנִי לְפִי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מועד קטן כח.) אֵינָם תְּלוּיִים בִּזְכוּת, לָזֶה אָמַר סָמוּךְ לְהַבְטָחַת מְנִיעַת הָאֶבְיוֹן רַק אִם שָׁמוֹעַ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ אִם יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְרוּ כָּל הָאָמוּר בַּפָּסוּק, שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע זֶה תַּלְמוּד תּוֹרָה לִלְמוֹד וּלְלַמֵּד, לִשְׁמֹר זֶה מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, וְלַעֲשׂוֹת זֶה מִצְווֹת עֲשֵׂה, וְגָמַר אוֹמֶר אֶת כָּל וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּיָדוֹ בִּטּוּל שׁוּם מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה וְלֹא מְנִיעָה מִשּׁוּם מִצְוַת עֲשֵׂה, אָז הוּא שֶׁיֶּשְׁנוֹ בַּהַבְטָחָה שֶׁלֹּא יִהְיֶה בּוֹ אֶבְיוֹן, כִּי מַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ שֶׁאֵינוֹ תָּלוּי בִּזְכוּת הוּא הֲגַם שֶׁיִּהְיוּ זְכֻיּוֹתָיו מְרֻבִּים, כָּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֲפִלּוּ חֵטְא אֶחָד לֹא יִשְׁלוֹט עַל הַמַּזָּל הַמַּרְאֶה עָלָיו עוֹנִי, אֲבָל כְּשֶׁיַּגִּיעַ לִשְׁלֵמוּת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת יִשְׁלוֹט גַּם עַל הַמַּזָּל וְיַשִּׂיג עוֹשֶׁר וּבָנִים וְחַיִּים.
פסוק ז:כִּי יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן וְגוֹ׳. אָמְרוֹ בְךָ, אוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לִרְמֹז מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא בתרא י.) שֶׁאָמְרוּ כִּי טַעַם שֶׁבּוֹחֵר ה׳ לְיַסֵּר לָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּיִסּוּרֵי הָעֹנִי הוּא כְּדֵי שֶׁבְּאֶמְצָעוּתוֹ יִזְכֶּה חֲבֵרוֹ הַמְּפַרְנְסוֹ, וְהוּא מַה שֶׁרָמַז בְּמַאֲמַר בְּךָ אֶבְיוֹן פֵּרוּשׁ בְּסִבָּתְךָ בָּא לוֹ הָעֹנִי הַגָּדוֹל. וְאָמְרוֹ מֵאַחַד אַחֶיךָ, פֵּרוּשׁ לֹא תַחְשֹׁב בִּרְאוֹתוֹ אֶבְיוֹן שֶׁהוּא פָּחוּת, דַּע שֶׁהוּא מֵהַמְּיֻחָדִים שֶׁבְּאַחֶיךָ וְאֵין הוֹכָחָה מֵהָעֹנִי הֱיוֹתוֹ שְׁפַל אַחִים. וְטַעַם שֶׁסִּדֵּר הַדְרָגוֹת אֵלּוּ מֵאַחַד אַחֶיךָ מֵאַרְצְךָ, הֲגַם שֶׁרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (בבא מציעא עא.) שֶׁבָּא לוֹמַר עֲנִיֶּיךָ וַעֲנִיֵּי עִירְךָ וְגוֹ׳,
פסוק ז:עוֹד אֶפְשָׁר לוֹמַר גַּם כֵּן הַדְרָגוֹת הַגְּזֵרוֹת אֲשֶׁר יִגְזֹר ה׳ בָּאֶבְיוֹנִים, הִנֵּה כְּבָר פֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק (שמות כב:כד) ״אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה״ וְגוֹ׳ שֶׁחֵלֶק הֶעָנִי מַפְקִידוֹ ה׳ בְּיַד הֶעָשִׁיר, וְזֶה הוּא עָשְׁרוֹ שֶׁמֻּפְקָדִים בְּיָדוֹ מְעוֹת הָעֲנִיִּים. וְהִנֵּה לִפְעָמִים יַפְקִיד ה׳ מְנַת עָנִי זֶה לְאָדָם קָרוֹב לָאִישׁ וְלֹא יִצְטַעֵר בִּלְקִיחַת פַּרְנָסָתוֹ מִמֶּנּוּ לֶהֱיוֹתוֹ קְרוֹבוֹ, גַּם לֹא יִצְטָרֵךְ לְסוֹבֵב נְתִיבוֹת. וּכְשֶׁיִּשְׁפֹּט ה׳ בְּצֶדֶק לְצַעֵר הֶעָנִי, יַרְחִיק לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בְּאִישׁ זָר גַּם בְּרִחוּק מָקוֹם, וְיִצְטַעֵר הָאֶבְיוֹן לְסוֹבֵב מֵעִיר לְעִיר לִמְצֹא מָקוֹם אֲשֶׁר הֵכִין ה׳ לוֹ שָׁם טֶרֶף נַפְשׁוֹ. וְהוּא אָמְרוֹ מֵאַחַד אַחֶיךָ, אוֹ הֲגַם שֶׁאֵינוֹ אָחִיךָ אֶלָּא הוּא בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ, אוֹ הֲגַם שֶׁאֵינוֹ מֵעִירְךָ בְּאַרְצְךָ.
פסוק ז:אוֹ יִרְצֶה אָמְרוֹ בְּאַרְצְךָ, פֵּרוּשׁ אֲפִלּוּ בְּאַרְצְךָ שֶׁהוּא מְקוֹם הָעֹשֶׁר לְכָל יִשְׂרָאֵל, אַף עַל פִּי כֵן יִמָּצֵא בָּהּ אֶבְיוֹן.
פסוק ז:וּבְדֶרֶךְ רֶמֶז יִרְמֹז לְהָעִיר הֶעָרָה גְּדוֹלָה עַל אֶחָד הַמְּיֻחָד שֶׁבָּאוּמָּה, שֶׁאֵלָיו אָנוּ מְקַוִּים וּמְצַפִּים מָתַי יָבֹא, וְהוּא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מְשִׁיחֵנוּ אֲשֶׁר הוּא אֶבְיוֹן, וּכְבָר נִמְשַׁל לְעָנִי כְּאָמְרוֹ (זכריה ט:ט) ״עָנִי וְרוֹכֵב עַל חֲמוֹר״, וְרָמַז הַדָּבָר אֲשֶׁר יְסוֹבְבֶנּוּ לִהְיוֹת אֶבְיוֹן וְאָמַר בְּךָ, פֵּרוּשׁ בְּסִבָּתְךָ, כִּי עֲוֹנוֹתֵינוּ הֶאֱרִיכוּ קִצֵּנוּ. גַּם רָמַז בְּתֵבַת בְּךָ כִּי הוּא אֶבְיוֹן בָּנוּ שֶׁמִּתְאַוֶּה מָתַי יָבֹא לְגָאֳלֵנוּ, וְצֵא וּלְמַד מִמַּה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמַעֲשֵׂה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי שֶׁכְּשֶׁרָאָהוּ מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ שְׁאָלוֹ עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּעוֹלָם, וְאָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי כִּי הֵם יוֹשְׁבִים וּמְצַפִּים בִּיאָתוֹ, וּכְשֶׁשָּׁמַע כֵּן גָּעָה הֶחָסִיד בִּבְכִיָּה רַבָּה מִתְּשׁוּקָתוֹ לָבֹא לְגָאֳלָם. וְלָזֶה רָמַז בְּאָמְרוֹ מֵאַחַד אַחֶיךָ שֶׁהוּא הַמְּיֻחָד שֶׁבְּאַחֶיךָ, עַל דֶּרֶךְ שֶׁפֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תרגום יונתן על בראשית כו:י) בְּאָמְרוֹ ״כִּמְעַט שָׁכַב אַחַד הָעָם״ שֶׁרְצוֹנוֹ לוֹמַר אֶחָד הַמְּיֻחָד שֶׁהוּא מֶלֶךְ הָעָם. וְאָמְרוֹ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ לְהָעִיר אֵלָיו שֶׁהוּא מְיֻחָד שֶׁבְּסַנְהֶדְרִין שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ מוֹרֶה, כְּאָמְרוֹ (ישעיה יא:ג-ד) ״וְשָׁפַט בְּצֶדֶק וְגוֹ׳ וְלֹא לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט״ וְגוֹ׳ אֶלָּא ״וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה׳״. וּפֵרוּשׁ שְׁעָרֶיךָ עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (דברים כה:ז) ״וְעָלְתָה יְבִמְתּוֹ הַשַּׁעְרָה״. וְאָמְרוֹ בְּאַרְצְךָ לְהָעִיר כִּי הוֹרָתוֹ וְלֵדָתוֹ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשָׁה.
פסוק ז:אוֹ יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: אֶבְיוֹן בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ, עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ בְּסֵפֶר הַזּוֹהַר (זוהר חדש פרשת נח) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: אִי חֲדָא קְהִילָא אוֹ חֲדָא כְּנִישְׁתָּא יִתְּעָרוּן בִּתְיוּבְתָּא מִיָּד אָתֵי בֶּן דָּוִד, עַד כָּאן, וּמֵעַתָּה אֶבְיוֹן הוּא תָּאֵב בְּדָבָר זֶה שֶׁהוּא אַחַד שְׁעָרֶיךָ שֶׁזֶּה יַסְפִּיק לְמַלְּאוֹת תַּאֲוָתוֹ לָבֹא בְּרִנָּה. וְאָמְרוֹ בְּאַרְצְךָ, הֵעִיר מְקוֹם תַּאֲוָתוֹ הִיא אֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר ה׳ אֱלֹהֶיךָ נוֹתֵן לָךְ, שֶׁהוּא תָּאֵב מָתַי תִּפָּקֵד הָעִיר הַיּוֹנָה (צפניה ג:א) חֶמְדַּת הַלְּבָבוֹת. וִיצַו ה׳ לְכָל אִישׁ יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יְאַמֵּץ אֶת לְבָבוֹ וְגוֹ׳, אֶלָּא יִתְחַזֵּק בְּכָל עֹז וְתַעֲצוּמוֹת לְמַלְּאוֹת חֵשֶׁק הָאֶחָד הַמְּיֻחָד, כִּי בְּאֶמְצָעוּת מַעֲשֵׂה בְּנֵי אָדָם וּבִפְרָט בְּמִצְוַת הַצְּדָקָה דִּכְתִיב (ישעיה נד:יד) ״בִּצְדָקָה תִּכּוֹנָנִי״. וְגָמַר אוֹמֶר מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן, פֵּרוּשׁ מִסִּבַּת אָחִיךָ הָאֶבְיוֹן הַיָּדוּעַ, שֶׁיַּעֲרִיךְ אָדָם בְּדַעְתּוֹ שֶׁהַמַּעֲשֶׂה הוּא לְתַכְלִית דָּבָר זֶה שֶׁל מְשִׁיחַ ה׳ שְׁמוֹ חַיִּים.
פסוק ח:כִּי פָתוֹחַ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת מַה נְתִינַת טַעַם הוּא זֶה לְלֵב אָטוּם. וְאוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר לוֹ עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (משלי יא:כד) ״יֵשׁ מְפַזֵּר וְנוֹסָף עוֹד״, כִּי עַל יְדֵי שֶׁפּוֹתֵחַ הוּא יָדוֹ פּוֹתְחִים לוֹ שַׁעֲרֵי שֶׁפַע, וְהוּא אָמְרוֹ כִּי פֵּרוּשׁ, טַעַם שֶׁאֲנִי אוֹמֵר לְךָ שֶׁלֹּא תְאַמֵּץ וְגוֹ׳ – כִּי פָתוֹחַ, פֵּרוּשׁ, אוֹצָר הַנֶּעְלָם אִם אַתָּה תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ. וְגָמַר אוֹמֶר וְהַעֲבֵט וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ כְּשֶׁאַתָּה פּוֹתֵחַ אֶת יָדְךָ לוֹ אֵינְךָ עוֹשֶׂה אֶלָּא הַלְוָאָה דַּוְקָא, וְתֵכֶף ה׳ יְשַׁלֵּם לְךָ בְּתוֹסֶפֶת מְרֻבָּה, וּבָזֶה יֵשׁ טַעַם נָכוֹן לְלִבּוֹ שֶׁלֹּא יִתְאַמֵּץ וְכוּ׳:
פסוק יב:וַעֲבָדְךָ וְגוֹ׳. אָמְרוֹ וַעֲבָדְךָ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו לְהָעִירְךָ שֶׁקָּדְמָה מִצְוָה לְפָנֶיהָ, וְהוּא מַה שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּתֵיבַת ״לְךָ״ שֶׁאֵין רְשׁוּת לְבֵית דִּין לִמְכּוֹר עֶבֶד יִשְׂרָאֵל אֶלָּא לְיִשְׂרָאֵל, וְזֶה הוּא שִׁעוּר הַכָּתוּב כִּי יִמָּכֵר פֵּרוּשׁ, כְּשֶׁיִּצְטָרֵךְ לִמָּכֵר לְךָ לְבַד הוּא שֶׁיִּמָּכֵר, וּמוֹסִיף מִשְׁפָּט שֵׁנִי ״וַעֲבָדְךָ שֵׁשׁ שָׁנִים״,
פסוק יב:וְאָמְרוֹ וּבַשְּׁבִיעִית וְגוֹ׳, וְלֹא אָמַר ״וְיֵצֵא לַחוּץ בַּשְּׁבִיעִית״, אֶלָּא שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר כִּי לִפְעָמִים יַעֲבֹד גַּם בַּשְּׁבִיעִית, וּכְגוֹן אִם בָּרַח הָעֶבֶד, הֲגַם שֶׁשָּׁלְמוּ שֵׁשׁ שָׁנִים לַעֲבוֹדָתוֹ צָרִיךְ לְהַשְׁלִים הָעַבְדוּת שֵׁשׁ שָׁנִים. וְכֵן פָּסַק רַמְבַּ״ם פֶּרֶק ב׳ מֵהִלְכוֹת עֲבָדִים, וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דְּרָשׁוּהָ (קידושין טז:) מִמַּה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב בְּמִשְׁפָּטִים ״שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד״. וְאוּלַי דְּדָרְשִׁינַן מִ״שֵּׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד״ שֶׁבָּא לְלַמֵּד שֶׁאִם חָלָה אַרְבַּע שָׁנִים שֶׁצָּרִיךְ לְהַשְׁלִים (קידושין יז.) וְלַעֲבֹד שֵׁשׁ, וּמִדִּקְדּוּק ״וּבַשְּׁבִיעִית״ נִלְמֹד אִם בָּרַח שֶׁצָּרִיךְ לְהַשְׁלִים אֲפִלּוּ בְּרִיחַת שָׁנָה אַחַת.
פסוק יז:לְךָ עֶבֶד עוֹלָם. לְפִי שֶׁבְּשֵׁשׁ שָׁנִים אִם יָמוּת הָרַב יַשְׁלִים לִפְנֵי בְּנוֹ, בַּעֲבוֹדָה זוֹ שֶׁל רְצִיעָה לְךָ הוּא שֶׁיִּהְיֶה עֶבֶד עוֹלָם וְלֹא לְבִנְךָ.
פסוק יח:כִּי מִשְׁנֶה שְׂכַר שָׂכִיר. וּלְפִי זֶה הַדִּין יִתֵּן שֶׁאִם חָלָה שָׁלֹשׁ שָׁנִים אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַשְׁלִים, כִּי יֵשׁ בָּזֶה תַּשְׁלוּם מָמוֹן שֶׁנָּתַן בּוֹ. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (קידושין טו.) וְזֶה לְשׁוֹנָם: מִכָּאן אָמְרוּ שָׂכִיר עוֹבֵד בַּיּוֹם, עֶבֶד בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, עַד כָּאן, וְזוֹ הֲלָכָה וּרְמוּזָה בַּמִּקְרָא.
