פסוק ז:כי יהיה בך אביון. שלא לבזותו כי עני הוא קראו אביון מלשון אב. לא תאמץ את לבבך כי הלב מטבעו הוא להשפיע ועושה ישראל רחמנים אלא הוא מאמץ לבו ומכריעו שלא לתת שמהרהר אתן או לא אתן לא תכריע לכך ותחזקהו שלא לתת. או לא תאמץ לבך מלהתנדב ואת ידך מלפרוע לא תקפוץ ידך. או כי נתינת הצדקה או פת או מעות די מחסורו במעות כי בגלל הדבר הזה נתינת פת יברכך כי לזה צדקת האשה יותר מרובה. הרב הגדול מהו׳ וידאל ז״ל בפרישתו כ״י:
פסוק ח:כי פתח תפתח וכו׳. מי שקבל לעשות צדקה וחסד משפיעין עליו מלמעלה ע״י השכינה שם אדני שמנהגת העולם וז״ש פתח תפתח את ידך את יודיך כי מא׳ עד ט׳ עולה מ״ה ויו״ד ך׳ הם ס״ה כמנין אדני הגאון מהו׳ נפתלי כ״ץ ז״ל בספר סמיכת חכמים דף ט״וב משם המקובלים ז״ל. ועוד לאלוה מילין ציצים ופרחים בלקוטי בס״ד:
פסוק י:נתן תתן לו. ר״ת גימטריא ת״ף רמז שעל ידי הצדקה מיחד קבה״ו ובזה נכנעת הפלונית שהיא גימטריא ת״ף: