א לֹא־יִקַּ֥ח אִ֖ישׁ אֶת־אֵ֣שֶׁת אָבִ֑יו וְלֹ֥א יְגַלֶּ֖ה כְּנַ֥ף אָבִֽיו׃ ב לֹֽא־יָבֹ֧א פְצֽוּעַ־דַּכָּ֛א וּכְר֥וּת שָׁפְכָ֖ה בִּקְהַ֥ל יְהוָֽה׃ ג לֹא־יָבֹ֥א מַמְזֵ֖ר בִּקְהַ֣ל יְהוָ֑ה גַּ֚ם דּ֣וֹר עֲשִׂירִ֔י לֹא־יָ֥בֹא ל֖וֹ בִּקְהַ֥ל יְהוָֽה׃ ד לֹֽא־יָבֹ֧א עַמּוֹנִ֛י וּמוֹאָבִ֖י בִּקְהַ֣ל יְהוָ֑ה גַּ֚ם דּ֣וֹר עֲשִׂירִ֔י לֹא־יָבֹ֥א לָהֶ֛ם בִּקְהַ֥ל יְהוָ֖ה עַד־עוֹלָֽם׃ ה עַל־דְּבַ֞ר אֲשֶׁ֨ר לֹא־קִדְּמ֤וּ אֶתְכֶם֙ בַּלֶּ֣חֶם וּבַמַּ֔יִם בַּדֶּ֖רֶךְ בְּצֵאתְכֶ֣ם מִמִּצְרָ֑יִם וַאֲשֶׁר֩ שָׂכַ֨ר עָלֶ֜יךָ אֶת־בִּלְעָ֣ם בֶּן־בְּע֗וֹר מִפְּת֛וֹר אֲרַ֥ם נַהֲרַ֖יִם לְקַֽלְלֶֽךָּ׃ ו וְלֹֽא־אָבָ֞ה יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ לִשְׁמֹ֣עַ אֶל־בִּלְעָ֔ם וַיַּהֲפֹךְ֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֧יךָ לְּךָ֛ אֶת־הַקְּלָלָ֖ה לִבְרָכָ֑ה כִּ֥י אֲהֵֽבְךָ֖ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ ז לֹא־תִדְרֹ֥שׁ שְׁלֹמָ֖ם וְטֹבָתָ֑ם כָּל־יָמֶ֖יךָ לְעוֹלָֽם׃ ח לֹֽא־תְתַעֵ֣ב אֲדֹמִ֔י כִּ֥י אָחִ֖יךָ ה֑וּא לֹא־תְתַעֵ֣ב מִצְרִ֔י כִּי־גֵ֖ר הָיִ֥יתָ בְאַרְצֽוֹ׃ ט בָּנִ֛ים אֲשֶׁר־יִוָּלְד֥וּ לָהֶ֖ם דּ֣וֹר שְׁלִישִׁ֑י יָבֹ֥א לָהֶ֖ם בִּקְהַ֥ל יְהוָֽה׃ י כִּֽי־תֵצֵ֥א מַחֲנֶ֖ה עַל־אֹיְבֶ֑יךָ וְנִ֨שְׁמַרְתָּ֔ מִכֹּ֖ל דָּבָ֥ר רָֽע׃ יא כִּֽי־יִהְיֶ֤ה בְךָ֙ אִ֔ישׁ אֲשֶׁ֛ר לֹא־יִהְיֶ֥ה טָה֖וֹר מִקְּרֵה־לָ֑יְלָה וְיָצָא֙ אֶל־מִח֣וּץ לַֽמַּחֲנֶ֔ה לֹ֥א יָבֹ֖א אֶל־תּ֥וֹךְ הַֽמַּחֲנֶֽה׃ יב וְהָיָ֥ה לִפְנֽוֹת־עֶ֖רֶב יִרְחַ֣ץ בַּמָּ֑יִם וּכְבֹ֣א הַשֶּׁ֔מֶשׁ יָבֹ֖א אֶל־תּ֥וֹךְ הַֽמַּחֲנֶה׃ יג וְיָד֙ תִּהְיֶ֣ה לְךָ֔ מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶ֑ה וְיָצָ֥אתָ שָׁ֖מָּה חֽוּץ׃ יד וְיָתֵ֛ד תִּהְיֶ֥ה לְךָ֖ עַל־אֲזֵנֶ֑ךָ וְהָיָה֙ בְּשִׁבְתְּךָ֣ ח֔וּץ וְחָפַרְתָּ֣ה בָ֔הּ וְשַׁבְתָּ֖ וְכִסִּ֥יתָ אֶת־צֵאָתֶֽךָ׃ טו כִּי֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ מִתְהַלֵּ֣ךְ ׀ בְּקֶ֣רֶב מַחֲנֶ֗ךָ לְהַצִּֽילְךָ֙ וְלָתֵ֤ת אֹיְבֶ֙יךָ֙ לְפָנֶ֔יךָ וְהָיָ֥ה מַחֲנֶ֖יךָ קָד֑וֹשׁ וְלֹֽא־יִרְאֶ֤ה בְךָ֙ עֶרְוַ֣ת דָּבָ֔ר וְשָׁ֖ב מֵאַחֲרֶֽיךָ׃ טז לֹא־תַסְגִּ֥יר עֶ֖בֶד אֶל־אֲדֹנָ֑יו אֲשֶׁר־יִנָּצֵ֥ל אֵלֶ֖יךָ מֵעִ֥ם אֲדֹנָֽיו׃ יז עִמְּךָ֞ יֵשֵׁ֣ב בְּקִרְבְּךָ֗ בַּמָּק֧וֹם אֲשֶׁר־יִבְחַ֛ר בְּאַחַ֥ד שְׁעָרֶ֖יךָ בַּטּ֣וֹב ל֑וֹ לֹ֖א תּוֹנֶֽנּוּ׃ יח לֹא־תִהְיֶ֥ה קְדֵשָׁ֖ה מִבְּנ֣וֹת יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹֽא־יִהְיֶ֥ה קָדֵ֖שׁ מִבְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵל׃ יט לֹא־תָבִיא֩ אֶתְנַ֨ן זוֹנָ֜ה וּמְחִ֣יר כֶּ֗לֶב בֵּ֛ית יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לְכָל־נֶ֑דֶר כִּ֧י תוֹעֲבַ֛ת יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ גַּם־שְׁנֵיהֶֽם׃ כ לֹא־תַשִּׁ֣יךְ לְאָחִ֔יךָ נֶ֥שֶׁךְ כֶּ֖סֶף נֶ֣שֶׁךְ אֹ֑כֶל נֶ֕שֶׁךְ כָּל־דָּבָ֖ר אֲשֶׁ֥ר יִשָּֽׁךְ׃ כא לַנָּכְרִ֣י תַשִּׁ֔יךְ וּלְאָחִ֖יךָ לֹ֣א תַשִּׁ֑יךְ לְמַ֨עַן יְבָרֶכְךָ֜ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ בְּכֹל֙ מִשְׁלַ֣ח יָדֶ֔ךָ עַל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ כב כִּֽי־תִדֹּ֥ר נֶ֙דֶר֙ לַיהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לֹ֥א תְאַחֵ֖ר לְשַׁלְּמ֑וֹ כִּֽי־דָּרֹ֨שׁ יִדְרְשֶׁ֜נּוּ יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ מֵֽעִמָּ֔ךְ וְהָיָ֥ה בְךָ֖ חֵֽטְא׃ כג וְכִ֥י תֶחְדַּ֖ל לִנְדֹּ֑ר לֹֽא־יִהְיֶ֥ה בְךָ֖ חֵֽטְא׃ כד מוֹצָ֥א שְׂפָתֶ֖יךָ תִּשְׁמֹ֣ר וְעָשִׂ֑יתָ כַּאֲשֶׁ֨ר נָדַ֜רְתָּ לַיהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ נְדָבָ֔ה אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתָּ בְּפִֽיךָ׃ כה כִּ֤י תָבֹא֙ בְּכֶ֣רֶם רֵעֶ֔ךָ וְאָכַלְתָּ֧ עֲנָבִ֛ים כְּנַפְשְׁךָ֖ שָׂבְעֶ֑ךָ וְאֶֽל־כֶּלְיְךָ֖ לֹ֥א תִתֵּֽן׃ כו כִּ֤י תָבֹא֙ בְּקָמַ֣ת רֵעֶ֔ךָ וְקָטַפְתָּ֥ מְלִילֹ֖ת בְּיָדֶ֑ךָ וְחֶרְמֵשׁ֙ לֹ֣א תָנִ֔יף עַ֖ל קָמַ֥ת רֵעֶֽךָ׃
📖

פרשנים על הפרק

📚

מאמרים על הפרק

רמב"ן

רמב״ן

פסוק ג:
מַמְזֵר, שֵׁם לְאִישׁ מוּזָר מֵאֶחָיו וְיוֹדְעָיו, שֶׁלֹּא יִוָּדַע מֵאַיִן בָּא, כִּלְשׁוֹן וְיָשַׁב מַמְזֵר בְּאַשְׁדּוֹד וְהִכְרַתִּי גְּאוֹן פְּלִשְׁתִּים (זכריה ט ו), יֹאמַר שֶׁלֹּא יֵשֵׁב בְּאַשְׁדּוֹד זוּלָתִי אִישׁ נָכְרִי וְזָר שֶׁיַּעֲבֹר בּוֹ, כִּי יַכְרִית גְּאוֹן פְּלִשְׁתִּים מִמֶּנּוּ. וְהִנֵּה הַנּוֹלָד לְאִישׁ מֵאֵשֶׁת אָבִיו הוּא יַרְחִיק אוֹתוֹ וְלֹא יוֹדֶה בּוֹ לְבָשְׁתּוֹ וְלִכְלִמָּתוֹ מִן הַמַּעֲשֶׂה הָרַע שֶׁעָשָׂה, וְגַם אִמּוֹ תַּשְׁלִיכֶנּוּ בַּלַּיְלָה, כְּעִנְיָן הָאֲסוּפִי הַנִּזְכָּר בַּתַּלְמוּד (קידושין סט), וְהִנֵּה הוּא מַמְזֵר בְּעִיר מוֹלַדְתּוֹ. וְכֵן כָּל הָעֲרָיוֹת, כְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ בְּקִדּוּשִׁין יְרוּשַׁלְמִי (פ"ג הי"ד), אָמַר ר' אַבְהוּ מַהוּ מַמְזֵר מוּם זָר:
פסוק ה:
עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם, מָצִינוּ (לעיל ב כח כט) אֹכֶל בַּכֶּסֶף תַּשְׁבִּרֵנִי וְאָכַלְתִּי וּמַיִם בַּכֶּסֶף תִּתֶּן לִי וְשָׁתִיתִי, כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ לִי בְּנֵי עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר וְהַמּוֹאָבִים הַיֹּשְׁבִים בְּעָר. וְרַבִּים אָמְרוּ שֶׁהֵם לֹא קִדְּמוּ אוֹתָם אֲבָל יִשְׂרָאֵל קָנוּ מֵהֶם, וְזֶה הֶבֶל, כִּי דַּי לַמַּחֲנֶה שֶׁיִּמְכְּרוּ לָהֶם כַּאֲשֶׁר יִרְצוּ לִקְנוֹת. וְעוֹד כִּי יִשְׂרָאֵל לֹא בָּאוּ בִּגְבוּל מוֹאָב, וְהַמּוֹאָבִים הוֹצִיאוּ לָהֶם לֶחֶם וּמַיִם בַּכֶּסֶף, וְהַכָּתוּב יְסַפֵּר שֶׁעָשׂוּ הַמּוֹאָבִים כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ בְּנֵי עָשׂוּ, וְלָמָּה יַרְחִיק הַמּוֹאָבִי לְעוֹלָם בַּעֲבוּר זֶה וְלֹא יְתַעֵב הָאֲדוֹמִי. ור"א אָמַר (אבן עזרא על דברים ב':כ"ט) כִּי טַעַם כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ לִי בְּנֵי עֵשָׂו וְהַמּוֹאָבִים עַל אֶעְבְּרָה בְּאַרְצֶךָ בַּדֶּרֶךְ (שם פסוק כז), אֲבָל לֹא מָכְרוּ לָהֶם לֶחֶם וּמַיִם, כִּי הֵם עָבְרוּ בְּהַר שֵׂעִיר וּבְעָר, רַק מֶלֶךְ אֱדוֹם לֹא הִנִּיחָם לַעֲבֹר דֶּרֶךְ מְדִינָתוֹ אֲשֶׁר הוּא יֹשֵׁב בָּהּ, וְהוּא מָה שֶׁאָמַר (במדבר כ יח) לֹא תַעֲבֹר בִּי. גַּם זֶה הֶבֶל, כִּי הֵם אָמְרוּ אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם אֶעְבְּרָה בְּאַרְצֶךָ, וַיְמָאֵן אֱדוֹם נְתֹן אֶת יִשְׂרָאֵל עֲבֹר בִּגְבֻלוֹ (שם פסוק כא), הִנֵּה לֹא נִכְנְסוּ כְּלָל בִּגְבוּל אֱדוֹם. וְכֵן כָּתוּב (שם כא ד) וַיִּסְעוּ מֵהֹר הָהָר דֶּרֶךְ יַם סוּף לִסְבֹב אֶת אֶרֶץ אֱדוֹם, כִּי הֻצְרְכוּ לָשׁוּב לְאָחוֹר דֶּרֶךְ יַם סוּף מֵהֹר הָהָר שֶׁהוּא עַל גְּבוּל אֶרֶץ אֱדוֹם, וְלֹא בָּאוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם עַצְמָהּ כְּלָל. וְיִפְתָּח אָמַר בְּבֵאוּר (שופטים יא טז-יח), כִּי בַּעֲלוֹתָם מִמִּצְרָיִם וַיֵּלֶךְ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר עַד יַם סוּף וַיָּבֹא קָדֵשָׁה, וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל מַלְאָכִים אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם לֵאמֹר אֶעְבְּרָה נָּא בְאַרְצֶךָ וְלֹא שָׁמַע מֶלֶךְ אֱדוֹם, וְגַם אֶל מֶלֶךְ מוֹאָב שָׁלַח וְלֹא אָבָה, וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּקָדֵשׁ וַיֵּלֶךְ בַּמִּדְבָּר וַיָּסָב אֶת אֶרֶץ אֱדוֹם וְאֶת אֶרֶץ מוֹאָב וְגוֹ', וַיַּחֲנוּן בְּעֵבֶר אַרְנוֹן וְלֹא בָאוּ בִּגְבוּל מוֹאָב. הִנֵּה זֶה מְפֹרָשׁ שֶׁלֹּא בָּאוּ כְּלָל בְּאֶרֶץ אֱדוֹם וְלֹא בְּאֶרֶץ מוֹאָב, וְאִלּוּ בָּאוּ שָׁם הָיוּ מוֹכְרִין לָהֶם לֶחֶם וּמַיִם, כִּי אֵין הַמִּנְהָג לְנוֹתֵן רְשׁוּת לְעַם הַצָּבָא לַעֲבֹר בְּאַרְצוֹ שֶׁלֹּא יִמְכֹּר לָהֶם לֶחֶם וּמַיִם. וְהַנִּרְאֶה אֵלַי כִּי הַכָּתוּב הִרְחִיק שְׁנֵי הָאַחִים הָאֵלֶּה שֶׁהָיוּ גְּמוּלֵי חֶסֶד מֵאַבְרָהָם שֶׁהִצִּיל אֲבִיהֶם וְאִמָּם מִן הַחֶרֶב וְהַשְּׁבִי (בראשית יד טז), וּבִזְכוּתוֹ שְׁלָחָם הַשֵּׁם מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה (שם יט כט), וְהָיוּ חַיָּבִין לַעֲשׂוֹת טוֹבָה עִם יִשְׂרָאֵל, וְהֵם עָשׂוּ עִמָּהֶם רָעָה, הָאֶחָד שָׂכַר עָלָיו בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר, וְהֵם הַמּוֹאָבִים, וְהָאֶחָד לֹא קִדֵּם אוֹתוֹ בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם כַּאֲשֶׁר קָרְבוּ לְמוּלוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (לעיל ב יח יט) אַתָּה עֹבֵר הַיּוֹם אֶת גְּבוּל מוֹאָב אֶת עָר וְקָרַבְתָּ מוּל בְּנֵי עַמּוֹן, וְהִנֵּה הַכָּתוּב הִזְהִירָם (שם פסוק יט) אַל תְּצֻרֵם וְאַל תִּתְגָּר בָּם, וְהֵם לֹא קִדְּמוּ אוֹתָם כְּלָל, כִּי הָיָה הַכָּתוּב אוֹמֵר, כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ לִי בְּנֵי עֵשָׂו הַמּוֹאָבִים וְהָעַמּוֹנִים, אֲבָל לֹא הִזְכִּיר עַמּוֹן שֶׁלֹּא קִדְּמוּ אוֹתָם. וְהִנֵּה עַמּוֹן הִרְשִׁיעַ בָּזֶה יוֹתֵר מִכֻּלָּם, כִּי בְּנֵי עֵשָׂו וְהַמּוֹאָבִים כַּאֲשֶׁר יָדְעוּ שֶׁהֻזְהֲרוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יִתְגָּרוּ בָּהֶם הוֹצִיאוּ לֶחֶם וּמַיִם חוּץ לִגְבוּלָם, וְעַמּוֹן לֹא אָבָה לַעֲשׂוֹת כֵּן. וְזֶה טַעַם אֲשֶׁר לֹא קִדְּמוּ, שֶׁלֹּא יָצְאוּ לִקְרָאתָם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ הָאֲחֵרִים. וּלְכָךְ הִקְדִּים הַכָּתוּב עַמּוֹנִי וְהִקְדִּים לְהַזְכִּיר פִּשְׁעוֹ עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא קִדְּמוּ אֶתְכֶם, וְאַחֲרֵי כֵן הִזְכִּיר מוֹאָבִי וְחַטָּאתוֹ. וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ (יבמות עו) עַמּוֹנִי וְלֹא עַמּוֹנִית מוֹאָבִי וְלֹא מוֹאָבִית, מִפְּנֵי שֶׁהָאִישׁ דַּרְכּוֹ לְקַדֵּם וְאֵין הָאִשָּׁה דַּרְכָּהּ לְקַדֵּם שֶׁתּוֹצִיא מָזוֹן חוּץ לִגְבוּל הָאָרֶץ. וְכֵן הִזְכִּירוּ בַּיְּרוּשַׁלְמִי (שם פ"ח ה"ג) וּבִמְגִלַּת רוּת רַבָּתִי (ד ח), מִפְּנֵי שֶׁדֶּרֶךְ הָאִישׁ לִשְׂכֹּר וְאֵין דֶּרֶךְ הָאִשָּׁה לִשְׂכֹּר:
פסוק ז:
לֹא תִדְרֹשׁ שְׁלֹמָם, מִכְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כ"ג:י"ז) עִמְּךָ יֵשֵׁב בְּקִרְבְּךָ, יָכוֹל אַף זֶה כֵּן, ת"ל לֹא תִדְרֹשׁ שְׁלֹמָם, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על דברים כ"ג:ז'). וְהַמִּדְרָשׁ הַזֶּה בְּסִפְרֵי (תצא רנא) מִטּוֹבָתָם, מִכְּלַל שֶׁנֶּאֱמַר שָׁם בַּטּוֹב לוֹ לֹא תּוֹנֶנּוּ, הוֹצִיא אֶת אֵלּוּ מֵאוֹתָהּ טוֹבָה, אֲבָל לֹא תִדְרֹשׁ שְׁלֹמָם נִדְרָשׁ בְּסִפְרֵי לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כ':י') כִּי תִקְרַב אֶל עִיר וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם, יָכוֹל אַף עַמּוֹן וּמוֹאָב כֵּן, ת"ל לֹא תִדְרֹשׁ שְׁלֹמָם. וְכֵן בְּתַנְחוּמָא. וְהַנִּרְאֶה אֵלַי כִּי מִלְחֶמֶת עַמּוֹן וּמוֹאָב אֲסָרָהּ הַכָּתוּב עָלֵינוּ לְדוֹרוֹת, וְהַכָּתוּב שֶׁאָמַר (לעיל ב ט יט) אַל תִּתְגָּר בָּם, אֵינָהּ מִצְוָה לְשָׁעָה בִּלְבַד, אֲבָל הִיא מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה לְדוֹרוֹת, זֶהוּ שֶׁאָמַר (שם) כִּי לִבְנֵי לוֹט נְתַתִּיהָ יְרֻשָּׁה. וְהִנֵּה אַרְצָם לָהֶם לְעוֹלָם, כִּי הִיא נַחֲלָה שֶׁהִנְחִילָם הַשֵּׁם. אִם כֵּן הַכָּתוּב שֶׁאָמַר לֹא תִדְרֹשׁ יְצַוֶּה אִם נִלָּחֵם עֲלֵיהֶם בְּעִיר שֶׁכָּבְשׁוּ הֵם מִן הָעַמִּים, שֶׁלֹּא נִקְרָא לָהֶם לְשָׁלוֹם. וְכֵן אִם יָבוֹאוּ הֵם לְהִלָּחֵם בְּאַרְצֵנוּ, מֻתָּר לָנוּ לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם וְלִכְבֹּשׁ מֵהֶם הַמְּדִינוֹת לְהַכּוֹת יוֹשְׁבֵי הֶעָרִים שֶׁעָשׂוּ עִמָּנוּ הָרָעָה, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה יִפְתָּח (שופטים יא לג), וַיַּכֵּם מֵעֲרוֹעֵר וְעַד בּוֹאֲךָ מִנִּית עֶשְׂרִים עִיר, וְכֵן עָשָׂה דָּוִד לְכֹל עָרֵי בְנֵי עַמּוֹן (שמואל ב יב לא), בַּעֲבוּר שֶׁהֵם פָּרְצוּ הַגָּדֵר תְּחִלָּה וְנִלְחֲמוּ בּוֹ, וְאָז לֹא נִצְטָרֵךְ לִקְרֹא בִּשְׁלוֹמָם וְנַכֶּה בַּנִּלְחָמִים בָּנוּ כָּל עִיר מְתִם הַנָּשִׁים וְהַטָּף אִם נִרְצֶה. וְאָמְרוּ בְּמִדְרַשׁ רַבָּה (במדב"ר כא ו), וְהִכִּיתֶם כָּל עִיר מִבְצָר וְכָל עִיר מִבְחוֹר וְכָל עֵץ טוֹב תַּפִּילוּ וְכָל מַעְיְנֵי מַיִם תִּסְתֹּמוּ (מלכים ב ג יט), אָמְרוּ לוֹ, הַכָּתוּב אוֹמֵר (דברים כ':י"ט) לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ, וְאַתָּה אוֹמֵר כֵּן, אָמַר לָהֶם, עַל כָּל הָאֻמּוֹת צִוָּה, וְזוֹ קַלָּה וּבְזוּיָה הִיא, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב ג יח) וְנָקַל זֹאת בְּעֵינֵי ה' וְנָתַן אֶת מוֹאָב בְּיֶדְכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר לֹא תִדְרֹשׁ שְׁלֹמָם וְטֹבָתָם, אֵלּוּ אִילָנוֹת טוֹבִים. וְכָל זֶה לְהַזִּיקָם וּלְצַעֲרָם, אֲבָל הָאָרֶץ תִּשָּׁאֵר לַמִּשְׁפָּחָה הַהִיא, שֶׁהִיא נַחֲלָה שֶׁהִנְחִילָם הַשֵּׁם. וְזֶה הָעִנְיָן מֻזְכָּר בְּאַגָּדוֹת בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (עד יג) וּבְמִדְרַשׁ תִּלִּים (ס א). וְעַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט טַעַם לֹא תִדְרֹשׁ שְׁלֹמָם וְטֹבָתָם, כְּאוֹמֵר אע"פ שֶׁהֵם בְּנֵי מִשְׁפַּחְתְּכֶם וְאַבְרָהָם אֲבִיכֶם אָהַב אֶת אֲבִיהֶם כְּאָח לוֹ יוֹנֵק שְׁדֵי אִמּוֹ, לֹא תִּהְיוּ אַתֶּם לוֹ כְּאַחִים דּוֹרְשֵׁי שָׁלוֹם וְטוֹבָה, כִּי הֵם הֵפֵרוּ בְּרִית אַחְוָה וְתִהְיֶה מוּפֶרֶת לְעוֹלָם. וְהִנֵּה הַשֵּׁם שָׁמַר לִבְנֵי לוֹט זְכוּת אֲבִיהֶם שֶׁלִּוָּה אֶת נְבִיאוֹ בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ ה', וּלְכָךְ הִנְחִילָם מִנַּחֲלַת אַבְרָהָם, וְהֶעֱנִישׁ אֶת בָּנָיו בְּחֶטְאָם שֶׁלֹּא יִדְבְּקוּ בְּיִשְׂרָאֵל. וְכֵן הַמִּצְרִים הִרְחִיקָם שְׁלֹשָׁה דּוֹרוֹת מִפְּנֵי רִשְׁעָם אֲשֶׁר עָשׂוּ עִמָּנוּ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת, אֲבָל לֹא יְתַעֵב אוֹתָם לְעוֹלָם בַּעֲבוּר שֶׁהָיִינוּ גֵּרִים בְּאַרְצָם וְנִמְלַטְנוּ עִמָּהֶם בִּימֵי הָרָעָב בַּכָּבוֹד שֶׁעָשׂוּ לְאָבִינוּ, וְהִמְלִיכוּ עֲלֵיהֶם מִמֶּנּוּ קָצִין וּמוֹשֵׁל. וְכֵן עָשָׂה עִם אֱדוֹם, שָׁמַר לָהֶם זְכוּת אָבוֹת שֶׁהָיוּ מִזֶּרַע קֹדֶשׁ, וְהִרְחִיקָם שְׁלֹשָׁה דּוֹרוֹת בַּעֲבוּר שֶׁיָּצְאוּ לִקְרָאתֵנוּ בַּחֶרֶב וְלֹא זָכְרוּ בְּרִית אַחִים. וְהַקַּבָּלָה מִן רַבּוֹתֵינוּ (יבמות עח) כִּי אֵין דּוֹר שְׁלִישִׁי מִימֵי מֹשֶׁה, אֲבָל כַּאֲשֶׁר יִתְגַּיֵּר אֶחָד מֵהֶם יָבֹא הַדּוֹר הַשְּׁלִישִׁי שֶׁלּוֹ בִּקְהַל ה':
פסוק י:
וְנִשְׁמַרְתָּ מִכֹּל דָּבָר רָע, שֶׁהַשָּׂטָן מְקַטְרֵג בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על דברים כ"ג:י'). וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי בְּעִנְיַן הַמִּצְוָה הַזֹּאת, כִּי הַכָּתוּב יַזְהִיר בְּעֵת אֲשֶׁר הַחֵטְא מָצוּי בּוֹ, וְהַיָּדוּעַ בְּמִנְהֲגֵי הַמַּחֲנוֹת הַיּוֹצְאוֹת לַמִּלְחָמָה כִּי יֹאכְלוּ כָּל תּוֹעֵבָה, יִגְזְלוּ וְיַחְמְסוּ, וְלֹא יִתְבּוֹשְׁשׁוּ אֲפִלּוּ בְּנִאוּף וְכָל נְבָלָה, הַיָּשָׁר בִּבְנֵי אָדָם בְּטִבְעוֹ יִתְלַבֵּשׁ אַכְזָרִיּוּת וְחֵמָה כְּצֵאת מַחֲנֶה עַל אוֹיֵב, וְעַל כֵּן הִזְהִיר בּוֹ הַכָּתוּב וְנִשְׁמַרְתָּ מִכֹּל דָּבָר רָע. וְעַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט הִיא אַזְהָרָה מִכָּל הַנֶּאֱסָר. וּבְסִפְרֵי (תצא קיט), וְנִשְׁמַרְתָּ מִכֹּל דָּבָר רָע, שׁוֹמֵעַ אֲנִי בְּטֻמְאוֹת וּבִטְהָרוֹת וּבְמַעַשְׂרוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר, ת"ל עֶרְוָה. אֵין לִי אֶלָּא עֶרְוָה, מִנַּיִן לְרַבּוֹת עֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים וְקִלְלַת הַשֵּׁם, ת"ל וְנִשְׁמַרְתָּ מִכֹּל דָּבָר רָע, אוֹ יָכוֹל בְּטֻמְאוֹת וּבִטְהָרוֹת וּבְמַעַשְׂרוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר, ת"ל עֶרְוָה, מָה עֶרְוָה מְיֻחֶדֶת מַעֲשֶׂה שֶׁגָּלוּ עָלָיו כְּנַעֲנִים וּמְסַלֵּק אֶת הַשְּׁכִינָה, אַף כָּל מַעֲשֶׂה שֶׁגָּלוּ עָלָיו כְּנַעֲנִים וּמְסַלֵּק אֶת הַשְּׁכִינָה, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר דָּבָר, אַף עַל לָשׁוֹן הָרָע. וְגַם זֶה מִן הַטַּעַם שֶׁפֵּרַשְׁנוּ, כִּי מִלְּבַד הָאַזְהָרוֹת שֶׁבָּאוּ בְּאֵלֶּה הָעֲבֵרוֹת הַחֲמוּרוֹת יוֹסִיף לָאו בַּמַּחֲנֶה שֶׁנִּשָּׁמֵר בּוֹ מִכָּל אֵלּוּ הָעֲבֵרוֹת שֶׁלֹּא תִּסְתַּלֵּק הַשְּׁכִינָה מִיִּשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׁם, כַּאֲשֶׁר אָמַר, כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ. וְהִנֵּה הָעוֹשֶׂה הָעֲבֵרוֹת הַגְּדוֹלוֹת בַּמַּחֲנֶה, כְּאוֹתָם שֶׁכָּתוּב בָּהֶם (ירמיהו ז ל), שָׂמוּ שִׁקּוּצֵיהֶם בַּבַּיִת אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו לְטַמְּאוֹ, וְעוֹד שֶׁלֹּא יִגְבְּרוּ עָלֵינוּ הָאוֹיְבִים אִם נַעֲשֶׂה כַּמַּעֲשִׂים הַגּוֹרְמִים לָהֶם שֶׁיִּגְלוּ מִפָּנֵינוּ, וְזֶהוּ וְלָתֵת אוֹיְבֶיךָ לְפָנֶיךָ (שם). וְהוֹסִיפוּ בּוֹ לָשׁוֹן הָרַע כְּדֵי שֶׁלֹּא יַרְבּוּ בֵּינֵיהֶם מַחְלוֹקוֹת, וְיַכּוּ בֵּינֵיהֶם מַכָּה רַבָּה מְאֹד יוֹתֵר מִן הָאוֹיְבִים:
פסוק יא:
וְעַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט הִזְהִיר בְּבַעַל הַמִּקְרֶה לָצֵאת מִכָּל הַמַּחֲנֶה, מִפְּנֵי הַטַּעַם הַנִּזְכָּר שֶׁהַשֵּׁם מִתְהַלֵּךְ עִמָּנוּ לְהוֹשִׁיעֵנוּ וְהַמַּחֲנֶה קָדוֹשׁ, וְשֶׁיִּהְיֶה לִבֵּנוּ מִתְכַּוֵּן להקב"ה וְנוֹחִיל לִישׁוּעָתוֹ וְלֹא נִסְמֹךְ בִּזְרוֹעַ בָּשָׂר. וְכֵן הַטַּעַם בְּכִסּוּי הַצּוֹאָה, כִּי הַמַּחֲנֶה כֻּלּוֹ כְּמִקְדַּשׁ ה'. וּמִמֶּנּוּ נִלְמוֹד לִמְקוֹם הַתְּפִלָּה, שֶׁנַּרְחִיק מִן הַצּוֹאָה אַרְבַּע אַמּוֹת, וּלְכָל מַרְאֵה הָעֵינַיִם. אֲבָל רַבּוֹתֵינוּ יִדְרְשׁוּ (פסחים סח א), וְיָצָא אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה לֹא יָבֹא אֶל תּוֹךְ הַמַּחֲנֶה, בְּמַחֲנֵה לְוִיָּה וּבְמַחֲנֵה שְׁכִינָה, כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה הָאָרוֹן עִמָּהֶם שָׁם. וְגַם כִּסּוּי הַצּוֹאָה לְדַעְתָּם (ברכות כב ב; שם כה) בְּמָקוֹם אֲשֶׁר יַזְכִּירוּ הַשֵּׁם לְהִתְפַּלֵּל אוֹ לִקְרֹא קְרִיאַת שְׁמַע. אִם כֵּן גַּם זוֹ אַזְהָרָה כָּפַל אוֹתָהּ בַּמַּחֲנֶה שֶׁלֹּא יִהְיֶה הַכֹּל מֻפְקָר כְּמַחֲנוֹת הַגּוֹיִם. וְגַם אֵלּוּ מִצְוֹת מְבֹאָרוֹת. וְטַעַם כִּסּוּי הַצּוֹאָה, שֶׁאֵין הַצּוֹאָה כְּטֻמְאָה שֶׁתְּטַמֵּא אֶת מְקוֹמָהּ וְשֶׁתִּהְיֶה בּוֹקַעַת וְעוֹלָה, אֲבָל אָסוּר לִרְאוֹתָהּ בְּעֵת הַתְּפִלָּה וּבִהְיוֹת הַלֵּב דָּבֵק בַּשֵּׁם הַנִּכְבָּד, מִפְּנֵי שֶׁהַדְּבָרִים הַנִּמְאָסִים יוֹלִידוּ גְּנַאי בַּנֶּפֶשׁ וִישַׁבְּשׁוּ כַּוָּנַת הַלֵּב הַטָּהוֹר, וְכַאֲשֶׁר נֶעֶלְמָה מֵעֵין רוֹאֶה אֵין רַע:
פסוק טז:
וְטַעַם לֹא תַסְגִּיר עֶבֶד אֶל אֲדֹנָיו, דָּבֵק לְמַעְלָה, שֶׁאִם יִבְרַח הָעֶבֶד מֵאֲדֹנָיו אֲשֶׁר יָצָאתָ עָלָיו מַחֲנֶה וְיִנָּצֵל אֶל מַחֲנֶךָ, לֹא תַּסְגִּירֶנּוּ לוֹ בְּמָמוֹן אֲשֶׁר יִתֵּן לְךָ. וּלְפִי שֶׁאָמַר בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר, נִרְאֶה שֶׁהוּא מִצְוָה שֶׁיִּהְיֶה בֶּן חוֹרִין וְלֹא נַעֲבֹד בּוֹ אֲנַחְנוּ. וְהַטַּעַם בַּמִּצְוָה הַזּוֹ כִּי עִמָּנוּ יַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם, וְאֵינֶנּוּ הָגוּן שֶׁנַּחְזִירֶנּוּ אֶל אֲדוֹנָיו לַעֲבֹד ע"ז. וְעוֹד שֶׁיִּתָּכֵן שֶׁיְּלַמֵּד דֶּרֶךְ מְבוֹא הָעִיר, כִּי בְּעִנְיָן כָּזֶה יִלְכְּדוּ מְדִינוֹת רַבּוֹת עַל יְדֵי הָעֲבָדִים וְהַשְּׁבוּיִים הַבּוֹרְחִים מִשָּׁם. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (גיטין מה) אֲפִילּוּ בְּעֶבֶד כְּנַעֲנִי שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּרַח מֵחוּצָה לָאָרֶץ לָאָרֶץ, שֶׁגַּם זֶה יַעֲמֹד לִפְנֵי יוֹשְׁבֵי אֶרֶץ הַשֵּׁם וְיִנָּצֵל מֵעֲבֹד הַיּוֹשְׁבִים עַל אֲדָמָה טְמֵאָה, וְשֶׁאֵין כָּל הַמִּצְוֹת נוֹהֲגוֹת שָׁם:
פסוק יח:
לֹא תִהְיֶה קְדֵשָׁה מִבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל, מְקֻדֶּשֶׁת וּמְזֻמֶּנֶת לִזְנוּת. וְלֹא יִהְיֶה קָדֵשׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מְזֻמָּן לְמִשְׁכָּב, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על דברים כ"ג:י"ח). וְהִנֵּה אִם הַלָּאו הַזֶּה אַזְהָרָה בָּאִשָּׁה הַנִּשְׁכֶּבֶת, וְיַזְהִיר בִּהְיוֹתָהּ מְקֻדֶּשֶׁת וּמְזֻמֶּנֶת לִזְנוּת, אִם כֵּן אֵין הַפְּנוּיָה הַנִּבְעֶלֶת בְּמִקְרֶה וּבְהֶצְנֵעַ מֵחַיָּבֵי הַלָּאוִין. וְכֵן הַקָּדֵשׁ, לָמָּה יַזְכִּיר בִּהְיוֹתוֹ קָדֵשׁ וּמְזֻמָּן, וַאֲפִלּוּ הַנִּבְעָל בְּחַדְרֵי חֲדָרִים יֵשׁ בּוֹ כָּרֵת וּמִיתַת ב"ד. וְעוֹד שֶׁהָיָה רָאוּי שֶׁיֹּאמַר לֹא תִהְיֶה בָּכֶם קְדֵשָׁה וְלֹא יִהְיֶה בָּכֶם קָדֵשׁ, כִּי מִבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל וּמִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּאִלּוּ בְּעַם אַחֵר יְדַבֵּר. וְהַנִּרְאֶה בְּעֵינַי בַּלָּאו הַזֶּה כִּי הוּא אַזְהָרָה לב"ד שֶׁלֹּא יַנִּיחוּ אַחַת מִבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת יוֹשֶׁבֶת בְּפָרָשַׁת דְּרָכִים בָּעֵינַיִם עַל הַדֶּרֶךְ לְזִמָּה, אוֹ שֶׁתְּתַקֵּן לָהּ קֻבָּה שֶׁל זוֹנוֹת כְּמִנְהַג אַרְצוֹת זָרִים יוֹשְׁבוֹת עַל הַפֶּתַח בְּתֻפִּים וּבְכִנּוֹרוֹת, כָּעִנְיָן שֶׁכָּתוּב (ישעיהו כג טז) קְחִי כִנּוֹר סֹבִּי עִיר זוֹנָה נִשְׁכָּחָה הֵיטִיבִי נַגֵּן הַרְבִּי שִׁיר לְמַעַן תִּזָּכֵרִי. וְכֵן יַזְהִיר לב"ד עַל הַקָּדֵשׁ. וְעַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט אֲפִלּוּ שֶׁיִּשְׁכַּב עִם הַנָּשִׁים בְּקוּבָּה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לוֹ מְזֻמֶּנֶת לְזִמָּה, אוֹ שֶׁיֵּשֵׁב בָּעֵינַיִם עַל הַדֶּרֶךְ הִזְהִירָם לְבֵית דִּין. וְיֵרָאֶה לִי שֶׁכֵּן דַּעַת אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על דברים כ"ג:י"ח), אֲבָל צֵרֵף לָזֶה הָעֶבֶד וְהַשִּׁפְחָה הַבָּאִים בְּיִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ נִשּׂוּאִין, מִפְּנֵי שֶׁהַכֹּל יוֹדְעִין בָּעֶבֶד הַזֶּה שֶׁנָּשָׂא בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין לוֹ בָּהּ קִדּוּשִׁין, וְהִיא עִמּוֹ כְּאִשָּׁה עִם בַּעֲלָהּ, אִם כֵּן הִיא קְדֵשָׁה לְעֵינֵי הַשֶּׁמֶשׁ. וְרָאִיתִי בְּסִפְרֵי (תצא קכו) לֹא תִהְיֶה קְדֵשָׁה מִבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל, אֵין אַתָּה מֻזְהָר עָלֶיהָ בָּאֻמּוֹת, וְלֹא יִהְיֶה קָדֵשׁ אֵין אַתָּה מֻזְהָר עָלָיו בָּאֻמּוֹת, שֶׁהָיָה בְּדִין, וּמָה אִם קְדֵשָׁה קַלָּה אַתָּה מֻזְהָר עָלֶיהָ בְּיִשְׂרָאֵל, קָדֵשׁ חָמוּר אֵינוֹ דִין שֶׁתְּהֵא מֻזְהָר עָלָיו בְּיִשְׂרָאֵל, אוֹ חִלּוּף, אִם קָדֵשׁ חָמוּר אִי אַתָּה מֻזְהָר עָלָיו בָּאֻמּוֹת, קְדֵשָׁה קַלָּה אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא תְּהֵא מֻזְהָר עָלֶיהָ בָּאֻמּוֹת וְכוּ'. וְנִרְאֶה מִזֶּה שֶׁאֵין מִדְרָשָׁם כְּדִבְרֵי אוּנְקְלוֹס, שֶׁהֲרֵי לִדְבָרָיו אֵין חֹמֶר בַּקָּדֵשׁ יוֹתֵר מִן הַקְּדֵשָׁה. וְעוֹד מַהוּ זֶה שֶׁאוֹמְרִים אֵין אַתָּה מֻזְהָר עָלָיו בָּאֻמּוֹת, וְכֵן אִם הָיָה מִדְרָשָׁם בַּקָּדֵשׁ לַזָּכָר הַנִּשְׁכָּב כְּמִדְרָשׁוֹ שֶׁל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּמַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין (סנהדרין נ"ד), גַּם בָּזֶה לֹא יִתָּכֵן שֶׁיֹּאמְרוּ אִי אַתָּה מֻזְהָר עָלָיו בָּאֻמּוֹת, שֶׁהַנִּשְׁכָּב מִן הַגּוֹי בִּסְקִילָה הוּא. אֲבָל נִרְאֶה שֶׁדַּעַת בַּעַל הַבָּרַיְתָא הַזּוֹ כָּעִנְיָן שֶׁהִזְכַּרְנוּ, יַזְהִיר לב"ד שֶׁלֹּא תַּעֲמֹד הָאִשָּׁה עַל אֵם הַדֶּרֶךְ לִזְנוּת, כִּי שָׁם תְּנָאַפְנָה מֵאִסּוּרֵי הַבִּיאוֹת קְרוֹבִים וּרְחוֹקִים, וְלָכֵן מְכַסּוֹת פְּנֵיהֶן לִזְנוֹת גַּם מֵאֲחֵיהֶם וּקְרוֹבֵיהֶם, וְהוּא מָה שֶׁאָמַר (בראשית לח טו) וַיַּחְשְׁבֶהָ לְזוֹנָה כִּי כִסְּתָה פָּנֶיהָ. וְכֵן יַזְהִיר לב"ד עַל הַמְזֻמָּן לִהְיוֹת נִשְׁכָּב מִן הַזְּכָרִים, כָּעִנְיָן שֶׁכָּתוּב (מלכים א יד כד) וְגַם קָדֵשׁ הָיָה בָאָרֶץ עָשׂוּ כְּכֹל הַתּוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם, וּמִלְּבַד הָאַזְהָרָה בְּעוֹשֵׂי הָעֲבֵרָה יַזְהִיר כָּאן בְּבֵית דִּין שֶׁלֹּא יַנִּיחוּ לִהְיוֹת קָדֵשׁ בָּעֵינַיִם עַל הַדֶּרֶךְ, כַּיָּדוּעַ מֵהֶם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שֶׁעוֹמְדִים עַל הַדֶּרֶךְ מְכוּסֵי הַפָּנִים כְּנָשִׁים לַעֲשׂוֹת הַתּוֹעֵבָה הַזֹּאת. וְדָרְשׁוּ בַּבָּרַיְתָא הַזּוֹ שֶׁאֵין אָנוּ מֻזְהָרִים בַּאֲחֵרִים זוּלָתֵנוּ אִם יַעֲשׂוּ עִם רֵעֵיהֶם כֵּן, שֶׁלֹּא הֻזְהַרְנוּ אֲנַחְנוּ בַּגּוֹיִם אֶלָּא בְּעִנְיָן ע"ז בִּלְבַד. וּלְשׁוֹן קָדֵשׁ וּקְדֵשָׁה עַל דַּעַת הַמְּפָרְשִׁים לְשׁוֹן הַזְמָנָה, כִּי מָצְאוּ אֲנִי צִוִּיתִי לִמְקֻדָּשַׁי (ישעיהו יג ג), וְכֵן הִקְדִּישׁ קְרוּאָיו (צפניה א ז), קַדְּשׁוּ עָלֶיהָ מִלְחָמָה (ירמיהו ו ד). וּלְפִי דַּעְתִּי כֻּלָּם מִלְּשׁוֹן קְדֻשָּׁה, כִּי הַפּוֹרֵשׁ מִן הַזְּנוּת נִקְרָא קָדוֹשׁ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כא ז) אִשָּׁה זֹנָה וַחֲלָלָה לֹא יִקָּחוּ וְאִשָּׁה גְּרוּשָׁה מֵאִישָׁהּ לֹא יִקָּחוּ כִּי קָדֹשׁ הוּא לֵאלֹהָיו. וְהִנֵּה הַנִּשְׁמֶרֶת מִן הָעֶרְוָה וְהַזִּמָּה, קְדוֹשָׁה, וְהַנִּפְרֶדֶת מִן הַקְּדֻשָּׁה וְנִטְמֵאת בְּזִמָּה, נִקְרְאָה קְדֵשָׁה, קָרוֹב לְמָה שֶׁנּוֹהֵג הַלָּשׁוֹן לוֹמַר וּבְכָל תְּבוּאָתִי תְשָׁרֵשׁ (איוב לא יב), וְדִשְּׁנוּ אֶת הַמִּזְבֵּחַ (במדבר ד יג), כִּי הַזּוֹנָה הַמְפֻרְסֶמֶת טְמֵאַת הַשֵּׁם רַבַּת הַמְּהוּמָה, נִפְרֶדֶת מִכָּל קְדֻשָּׁה, וְאֵין שֵׁם זֶה בָּהּ רַק בִּהְיוֹתָהּ מְזֻמֶּנֶת לַתּוֹעֵבָה הַזֹּאת שֶׁאֵין לָהּ שְׁעַת הַכֹּשֶׁר וּקְדֻשָּׁה כְּלָל. וּלְשׁוֹן הִקְדִּישׁ קְרוּאָיו מְלִיצָה, כִּי הָעוֹשֶׂה מִשְׁתֶּה מְקַדֵּשׁ קְרוּאָיו וּמְטַהֵר אוֹתָם שֶׁלֹּא יְטַמְּאוּ הַשֻּׁלְחָן וְהַלֶּחֶם, כָּעִנְיָן שֶׁאָמַר (שמואל א כ כו) בִּלְתִּי טָהוֹר הוּא כִּי לֹא טָהוֹר, וְכֵן (ירמיהו ו ד) קַדְּשׁוּ עָלֶיהָ מִלְחָמָה, שֶׁיְּטַהֲרוּ אוֹתָם כִּמְטַהֵר קְרוּאָיו שֶׁלֹּא יִבָּדְלוּ הַחֲבֵרִים מֵהֶם:
פסוק יט:
לֹא תָבִיא אֶתְנַן זוֹנָה, הַזּוֹנוֹת יַעֲשׂוּ בָּאֶתְנָן שֶׁלָּהֶם מִצְוֹת, חוֹשְׁבוֹת לְכַפֵּר עַל חַטָּאתָן, כְּמוֹ שֶׁיַּזְכִּירוּ רַבּוֹתֵינוּ (ויק"ר ג א) בַּמָּשָׁל שֶׁלָּהֶן, גַּיְפָא בְּתַפּוּחַיָּא וּמַפְלְגָא לִבְאִישַׁיָּא. וּלְכָךְ אָסְרָה תּוֹרָה אֶתְנָן לְכָל נֶדֶר, כִּי עַתָּה יוֹסִיפוּ לַחֲטֹא בָּהֶן. וְכֵן עִנְיַן מְחִיר כֶּלֶב, בַּעֲבוּר כִּי הַצָּדִים בִּכְלָבִים וְשׁוֹמְרֵי הַחוֹמוֹת יְגַדְּלוּ כְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ מַזִּיקִים אֶת הָרַבִּים, וְיַדִּירוּ בִּמְחִירֵיהֶם לִהְיוֹת כֹּפֶר לְנַפְשָׁם, וְכֵן הַמִּנְהָג עַד הַיּוֹם בַּפָּרָשִׁים אַנְשֵׁי הַצַּיִד, שֶׁיַּעֲמִידוּ צוּרַת כַּלְבֵיהֶם בְּשַׁעֲוָה לִפְנֵי ע"ז שֶׁיַּצְלִיחוּ בָּהֶם. וְהַמְּפָרְשִׁים אָמְרוּ מִפְּנֵי שֶׁהוּא דֶּרֶךְ בִּזָּיוֹן. וְאָמַר (דברים כג יט):
פסוק יט:
גַּם שְׁנֵיהֶם, לְרַבּוֹת שִׁנּוּיֵיהֶם, כְּגוֹן חִטִּין וַעֲשָׂאָן סֹלֶת, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על דברים כ"ג:י"ט). אֲבָל בַּגְּמָרָא (בבא קמא סה ב) אָמְרוּ, שֶׁבֵּית שַׁמַּאי אוֹסְרִין וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין, אֶלָּא הֵם וְלֹא וַלְדוֹתֵיהֶם הֵם וְלֹא שִׁנּוּיֵיהֶם. וְטַעַם גַּם שְׁנֵיהֶם, בַּעֲבוּר שֶׁהָאֶחָד בֶּאֱמֶת תּוֹעֵבָה גְּדוֹלָה וְהוּא הָאֶתְנָן כִּי בּוֹ נֶעֶשְׂתָה תּוֹעֲבַת הַזִּמָּה, אָמַר שֶׁגַּם שְׁנֵיהֶם יְתָעֵב ה'. וְכָמוֹהוּ (משלי יז טו), מַצְדִּיק רָשָׁע וּמַרְשִׁיעַ צַדִּיק תּוֹעֲבַת ה' גַּם שְׁנֵיהֶם, יִתְלֶה הַקָּטָן בַּגָּדוֹל. וְכֵן (דברים כב כב) וּמֵתוּ גַּם שְׁנֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי. אוֹ טַעְמוֹ שֶׁהִזְהִיר כְּבָר עַל פְּסוּלֵי הַקָּרְבָּן בְּמוּמִין וְאָמַר בָּהֶם (דברים יז א), לֹא תִזְבַּח לַה' אֱלֹהֶיךָ שׁוֹר וָשֶׂה אֲשֶׁר יִהְיֶה בוֹ מוּם כֹּל דָּבָר רָע כִּי תוֹעֲבַת ה' אֱלֹהֶיךָ הוּא, הוֹסִיף בְּכָאן לוֹמַר כִּי גַּם הָאֶתְנָן וְהַמְּחִיר, שֶׁגּוּפָם תָּמִים, גַּם הֵם תּוֹעֲבַת ה' אֱלֹהֶיךָ כְּמוֹתָם, וְהוּא הַנָּכוֹן. וְכֵן (משלי כ יב) אֹזֶן שֹׁמַעַת וְעַיִן רֹאָה ה' עָשָׂה גַם שְׁנֵיהֶם, יִרְמֹז לָאָדָם בִּכְלָלוֹ, יֹאמַר שֶׁה' יָצַר אֶת הָאָדָם וְעָשָׂה גַּם אֵלּוּ בּוֹ. וְכֵן (משלי כ י) אֶבֶן וָאֶבֶן אֵיפָה וְאֵיפָה תּוֹעֲבַת ה' גַּם שְׁנֵיהֶם, יִרְמֹז לְגוֹזֵל וְחוֹמֵס וְכָל עוֹשֵׁק, שֶׁהֵם תּוֹעֵבוֹת גְּדוֹלוֹת מֵאֵלּוּ וְלֹא יַזְכִּירֵם.
פסוק כ:
לֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ, גַּם זוֹ מִצְוָה מְבֹאֶרֶת (ויקרא כה לו לז), יוֹסִיף בְּכָאן אַזְהָרָה גַּם לַלֹּוֶה, מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּכָל דִּינֵי מָמוֹנוֹת שֶׁאִם רָצָה הוּא לִזּוֹק בִּנְכָסָיו רַשַּׁאי, אֲבָל מִפְּנֵי רְגִילוּת הַחֵטְא הַזֶּה יַזְהִיר בּוֹ גַּם הַלֹּוֶה. וּבֵאֵר בְּכָאן שֶׁיִּהְיֶה רִבִּית הַנָּכְרִי מֻתָּר, וְלֹא הִזְכִּיר כֵּן בְּגָזֵל וּבִגְנֵבָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (ב"ק קיג) גָּזֵל גּוֹי אָסוּר, אֲבָל הָרִבִּית שֶׁהוּא נַעֲשֶׂה לְדַעַת שְׁנֵיהֶם וּבִרְצוֹנָם לֹא נֶאֱסַר אֶלָּא מִצַּד הָאַחְוָה וְהַחֶסֶד, כְּמוֹ שֶׁצִּוָּה (ויקרא יט יח) וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר (דברים ט"ו:ט') הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל וְגוֹ', וְעַל כֵּן אָמַר לְמַעַן יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ, כִּי חֶסֶד וְרַחֲמִים יַעֲשֶׂה עִם אָחִיו כַּאֲשֶׁר יַלְוֶנּוּ בְּלֹא רִבִּית וְתֵחָשֵׁב לוֹ לִצְדָקָה. וְכֵן הַשְּׁמִטָּה חֶסֶד בָּאַחִים. לְכָךְ אָמַר (שם פסוק ג), אֶת הַנָּכְרִי תִּגֹּשׂ, וְקָבַע לוֹ בְּרָכָה, כִּי הַכָּתוּב לֹא יַזְכִּיר הַבְּרָכָה רַק בִּצְדָקָה וּבַחֲסָדִים, לֹא בְּגָזֵל וּבִגְנֵבָה וּבְאוֹנָאָה. וְהִזְכִּיר נֶשֶׁךְ כֶּסֶף נֶשֶׁךְ אֹכֶל, לְבָאֵר שֶׁהַלֹּוֶה סְאָה חִטִּין בִּסְאָה וָחֵצִי יִהְיֶה נֶשֶׁךְ גָּמוּר אֲפִלּוּ לֹא יִהְיֶה שָׁוֶה סְאָה וָחֵצִי בְּעֵת הַפֵּרָעוֹן כִּדְמֵי סְאָה שֶׁהִלְוָהוּ. וּבֵאֵר עוֹד כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יִשָּׁךְ, אֲפִלּוּ בְּאַבְנֵי הַבִּנְיָן וּשְׁאָר הַנִּלְוִים, אוּלַי יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁאֵין הַנֶּשֶׁךְ רַק בְּכֶסֶף, שֶׁכָּל הַדְּבָרִים נִקְנִין בּוֹ, וּבְאֹכֶל, שֶׁהוּא חַיֵּי הָאָדָם, אֲבָל בִּשְׁאָר הַדְּבָרִים נֵלֵךְ אַחַר שׁוּם הַכֶּסֶף לְעֵת הַהַלְוָאָה וְהַפֵּרָעוֹן. וְרַבּוֹתֵינוּ (ספרי קכט) עָשׂוּ לַנָּכְרִי תַשִּׁיךְ, לָאו הַבָּא מִכְּלַל עֲשֵׂה בְּאָחִיךָ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְיֻתָּר, שֶׁכְּבָר אָמַר לֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ:
פסוק כג:
וְכִי תֶחְדַּל לִנְדֹּר לֹא יִהְיֶה בְךָ חֵטְא, בַּעֲבוּר שֶׁהַמַּקְרִיבִים עוֹלָה וּזְבָחִים לֵאלֹהִים יֵשׁ לָהֶם שָׂכָר טוֹב, כָּעִנְיָן שֶׁכָּתוּב (תהלים סו טו), עֹלוֹת מֵחִים אַעֲלֶה לָּךְ עִם קְטֹרֶת אֵילִים אֶעֱשֶׂה בָקָר עִם עַתּוּדִים סֶלָה אָבוֹא בֵיתְךָ בְּעוֹלוֹת (שם פסוק יג), וְאַף בְּקָרְבָּנוֹת הַבָּאִים בִּנְדָבָה כָּתוּב (ויקרא א ד), וְנִרְצָה לוֹ לְכַפֵּר עָלָיו, וְאוֹמֵר רֵיחַ נִיחֹחַ לַה', וְאִם כֵּן הֲרֵי הַנְּדָרִים זֵרוּז בַּמִּצְוָה, וְכָתוּב (תהלים קטז יח) נְדָרַי לַה' אֲשַׁלֵּם נֶגְדָה נָּא לְכָל עַמּוֹ, לְפִיכָךְ יֹאמַר הַכָּתוּב הִשָּׁמֶר בִּנְדָרֶיךָ, כִּי אע"פ שֶׁהֵם זֵרוּז בְּקָרְבְּנוֹת הַשֵּׁם אֲשֶׁר הֵם לְךָ לְרָצוֹן, אִם תִּדֹּר תָּבֹא לִידֵי חֵטְא אִם לֹא תְּשַׁלֵּם אוֹ שֶׁתְּאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ, וְאִם לֹא תִּדֹּר לֹא תִּמְצָא חֵטְא בָּעִנְיָן כְּלָל, כִּי אֲפִלּוּ לֹא תַּקְרִיב קָרְבָּן כָּל יָמֶיךָ לֹא יִהְיֶה בְךָ חֵטְא, אִם כֵּן תִּשְׁמֹר מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ כַּאֲשֶׁר תּוֹצִיא הַדָּבָר מִפִּיךְ, וְעָשִׂיתָ אַחֲרֵי כֵן כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לְהַשְׁלִים כָּל אֲשֶׁר נָדְבָה רוּחֲךָ לְהוֹצִיא מִפִּיךָ. וְעַל הַדֶּרֶךְ הַזֶּה אָמַר שְׁלֹמֹה (קהלת ה ג ד), כַּאֲשֶׁר תִּדֹּר נֶדֶר לֵאלֹהִים אַל תְּאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ כִּי אֵין חֵפֶץ בַּכְּסִילִים וְגוֹ', טוֹב אֲשֶׁר לֹא תִדֹּר מִשֶּׁתִּדּוֹר וְלֹא תְשַׁלֵּם. יֹאמַר שֶׁאֵין חֵפֶץ בַּכְּסִילִים הַחוֹשְׁבִים לַעֲשׂוֹת מִצְוָה כַּאֲשֶׁר יִדְּרוּ נְדָרִים רַבִּים לִהְיוֹת לָהֶם זֵרוּז לַמִּצְוָה שֶׁחָשְׁבוּ לַעֲשׂוֹת, וְלֹא יַחְשְׁבוּ בְּלִבָּם וְלֹא דַעַת וְלֹא תְבוּנָה לֵאמֹר אוּלַי לֹא תִּמְצָא יָדִי לְהַשְׁלִים כָּל אֵלֶּה, אֲבָל יַחְשֹׁב כִּי הָרָצוֹן אֲשֶׁר הָיָה לוֹ בְּעֵת נִדְרוֹ יֵחָשֵׁב לוֹ לְטוֹבָה. וּלְפִיכָךְ יַזְהִיר עוֹד (שם שם ה), אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךָ וְאַל תֹּאמַר לִפְנֵי הַמַּלְאָךְ כִּי שְׁגָגָה הִיא, כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא תַּרְבֶּה בִּנְדָרִים וְכַאֲשֶׁר לֹא תַּקְרִיבֵם תֹּאמַר לִפְנֵי הַמַּלְאָךְ הָאַכְזָרִי אֲשֶׁר יְשֻׁלַּח בְּךָ כִּי שְׁגָגָה הִיא, שֶׁהָיִיתִי סָבוּר לְהַקְרִיבָם, וּבְלֵב שָׁלֵם נָדַרְתָּ אוֹתָם, עַתָּה לֹא מָצְאָה יָדְךָ לַעֲשׂוֹת כֵּן, כִּי הָאֱלֹהִים יִקְצֹף עַל קוֹל נְדָרֶיךָ וְחִבֵּל הַמַּלְאָךְ הַנִּזְכָּר אֶת מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ: