פסוק ט:וַיֹּאמֶר עֵשָׂו יֶשׁ לִי וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר אָחִי אַחַר שֶׁעִמּוֹ הָיָה מְדַבֵּר, וְעוֹד הָיָה לוֹ לְהַקְדִּימָהּ בִּתְחִלַּת הַדִּבּוּר לֹא בְּאֶמְצַע הַדְּבָרִים.
פסוק ט:אָכֵן כַּוָּנַת עֵשָׂו הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: אִם לְצַד הֲנָאָתִי אַתָּה מְכַוֵּן – יֶשׁ לִי רָב וְאֵינִי צָרִיךְ לָזֶה, וְאִם לַהֲנָאַת עַצְמְךָ אַתָּה מְכַוֵּן כְּדֵי שֶׁיִּתְקָרֵב לִבִּי אֵלֶיךָ, כְּמוֹ שֶׁגִּלָּה בְּאָמְרוֹ ״לִמְצוֹא חֵן״ – אָחִי יְהִי לְךָ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, לֹא יוּכַּר אַהֲבָתִי אוֹתְךָ שֶׁהִיא לְצַד הָאַחְוָה אֶלָּא אִם תַּחְזִיר מִנְחָתְךָ, שֶׁזּוּלַת זֶה יֵרָאֶה כִּי מַה שֶׁאֲנִי מִתְנַהֵג עִמְּךָ בְּאַחְוָה אֵינוֹ אֶלָּא לְצַד הַמִּנְחָה, וְזֶה הוּא שִׁיעוּר הַכָּתוּב, אָחִי, פֵּרוּשׁ, תִּהְיֶה נִכָּר שֶׁאֲנִי מַחְזִיק אוֹתְךָ בְּאָחִי אִם יִהְיֶה לְךָ וְגוֹ׳:
פסוק ט:אַל נָא אִם נָא מָצָאתִי וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֶאֱרִיךְ לוֹמַר נָא שְׁתֵּי פְּעָמִים?
פסוק ט:אָכֵן כַּוָּנַת הַכָּתוּב הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, כִּי בָּא לְהָשִׁיב שֶׁדְּבָרָיו אֱמֶת הֵם, שֶׁיּוֹתֵר יֻכַּר מִדַּת אַחְוָה אִם לֹא יִקַּח מִמֶּנּוּ דָּבָר. אֲבָל אֵימָתַי הָיָה הַדָּבָר כֵּן? קוֹדֶם שֶׁהֵבִיא, אַךְ לֹא עַתָּה אַחַר שֶׁהֵבִיא לוֹ הַמִּנְחָה אֵין רָאוּי לְהַחְזִירָהּ לוֹ. וְהוּא אָמְרוֹ אַל נָא, פֵּרוּשׁ: עַתָּה אַחַר שֶׁהֵבֵאתִי לְךָ הַמִּנְחָה, אִם נָא מָצָאתִי חֵן וַאֲהַבְתַּנִי כְּאָח לְאָחִיו, תּוֹסִיף לַעֲשׂוֹת עִמִּי חֶסֶד שֶׁתִּקַּח מִנְחָתִי מִיָּדִי. וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר וְלָקַחְתָּ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו. וְאָמְרוֹ כִּי עַל כֵּן, פֵּרוּשׁ: שֶׁתִּהְיֶה אֹפֶן הַמִּנְחָה לֹא לְהִתְנַהֵג עִמִּי בְּאַחְוָה אֶלָּא כְּמִשְׁפַּט הַמְקַבְּלִים פְּנֵי הַגְּדוֹלִים שֶׁלֹּא יֵרָאוּ פְנֵיהֶם רֵיקָם, וְלָזֶה צָרִיךְ לְהִתְרַצּוֹת לָקַחַת מִנְחָתִי, שֶׁזּוּלַת זֶה יַגִּיד הַפְכִיּוּת הָרָצוֹן וְהַחִבָּה:
פסוק ט:וְאִם לַחֲשָׁשַׁת שֶׁלֹּא יַמְעִיט מֵהוֹנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, לָזֶה אָמַר כִּי ״חַנַּנִי אֱלֹהִים וְכִי יֶשׁ לִי כֹל״. פֵּרוּשׁ אָמְרוֹ כֹּל, אוּלַי שֶׁיְּכַוֵּן לוֹמַר כִּי הַמִּנְחָה שֶׁהֵבִיא לוֹ אֵינָהּ פּוֹרֶצֶת פִּרְצָה בִּנְכָסָיו, וְאַחַר שֶׁנָּתַן לוֹ מַה שֶׁנָּתַן לוֹ בַּמִּנְחָה, נִשְׁאָרִים נְכָסָיו כַּאֲשֶׁר הָיוּ מִקּוֹדֶם כֻּלָּם בִּשְׁלֵמוּת בְּלֹא מַחְסוֹר, וְהָבֵן.
פסוק ט:עוֹד יִרְמֹז בְּאָמְרוֹ כֹּל שֶׁהִיא בְּחִינַת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁנִּקְרֵאת כֹּל, וּבְחִינָה זוֹ כְּשֶׁתִּהְיֶה מֻשֶּׂגֶת בָּאָדָם אֵין הַחִסָּרוֹן עוֹשֶׂה רֹשֶׁם וְהֶחָסֵר נִשְׁלָם מֵעַצְמוֹ, וּכְבִרְכַּת יִשְׂרָאֵל כַּחוֹל שֶׁהֶחָסֵר נִשְׁלָם מֵעַצְמוֹ וְהִיא בִּרְכַּת כֹּל. וְהוּא סוֹד (מלכים א י״ז:ט״ז) ״כַּד הַקֶּמַח לֹא כָלָתָה״. וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק (בראשית ל״ג:י״ח) ״וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם״. וּבְרָכָה זוֹ זָכוּ בָּהּ כָּל הָאָבוֹת: אַבְרָהָם בַּכֹּל, יִצְחָק מִכֹּל, יַעֲקֹב כֹּל (בבא בתרא מ״ז.). וְזֶה סוֹדָהּ. וּמֵעַתָּה נוֹתֵן טַעַם טוֹב בְּאָמְרוֹ ״קַח נָא אֶת בִּרְכָתִי וְגוֹ׳ כִּי חַנַּנִי אֱלֹהִים וְכִי יֶשׁ לִי כֹל״ וְהַנֶּחְסָר נִשְׁלָם מֵעַצְמוֹ.
פסוק טו:לָמָּה זֶּה אֶמְצָא וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לָמָּה הוּא מַפְלִיג אַהֲבָתוֹ עִמּוֹ בִּפְרָט זֶה, יוֹתֵר הוּא בּוֹחֵר שֶׁיַּתְמִיד עִמּוֹ מְצִיאוּת חֵן לֶעָתִיד מֵעֲשׂוֹת לוֹ זֶה, וְהוּא אָמְרוֹ ״אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֵי אֲדוֹנִי״ לְשׁוֹן עָתִיד.
פסוק יז:נָסַע סֻכֹּתָה. פֵּרוּשׁ, וְטַעַם קְרִיאַת שְׁמָהּ סֻכֹּתָה, בִּשְׁבִיל שֶׁלְּמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכּוֹת, עַל כֵּן וְגוֹ׳, וְלֹא אָמַר ״לְסֻכּוֹת״ שֶׁאָז תָּבִין שֶׁקּוֹדֶם בָּא יַעֲקֹב הָיְתָה נִקְרֵאת סֻכּוֹת וְלֹא כֵן הוּא. וְאִם תֹּאמַר: וְכִי בִּשְׁבִיל שֶׁעָשָׂה שָׁם יַעֲקֹב סֻכָּה יִקָּרֵא לַמָּקוֹם כֵּן? אוּלַי כִּי עָשָׂה דָּבָר חָדָשׁ בְּחֶמְלָתוֹ עַל הַמִּקְנֶה מַה שֶׁלֹּא עָשָׂה כֵּן אָדָם קוֹדֶם, שֶׁיָּכִין סֻכָּה לַבְּהֵמוֹת, וּלְשִׁנּוּי חָדָשׁ קָרָא הַמָּקוֹם עָלָיו.
פסוק יח:וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם. צָרִיךְ לָדַעַת מַה כַּוָּנָתוֹ בְּאָמְרוֹ שָׁלֵם, וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת לג:) אָמְרוּ דְּרָשׁוֹת. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת כַּוָּנַת הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם, אֵין יָדוּעַ הַמְכֻוָּן בָּזֶה. וְרַשִׁ״י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה פֵּרֵשׁ ״כְּאָדָם הָאוֹמֵר״ וְכוּ׳ יְעֻיַּן דְּבָרָיו, וְדָבָר זֶה יָדוּעַ הוּא מִסִּפּוּרִים הַקּוֹדְמִים.
פסוק יח:אָכֵן נִרְאֶה כִּי יוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי מַה שֶׁחִסֵּר מִנְּכָסָיו יַעֲקֹב אָבִינוּ בַּמִּנְחָה אֲשֶׁר נָתַן לְעֵשָׂו, הִשְׁלִים ה׳ חֶסְרוֹנוֹ מִנְּכָסָיו מִנְּכָסָיו שֶׁהֵבִיא מִפַּדַּן אֲרָם, וְהוּא אָמְרוֹ וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם וְגוֹ׳ בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, שָׁלֵם בַּנְּכָסִים כְּשִׁיעוּר בּוֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם, וַהֲגַם שֶׁנִּכָּה מֵהֶם בְּמִנְחָה גְּדוֹלָה, אַף עַל פִּי כֵן ה׳ שִׁלֵּם לוֹ, וְהִיא בִּרְכַּת ״כֹּל״ שֶׁנָּתַן לוֹ ה׳ כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי (בראשית לג:יא).
