פסוק א:וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא וַיֵּרֶד יְהוּדָה. אַחַר שֶׁנִּמְכַּר יוֹסֵף. וּבְאָמְרוֹ וַיֵּרֶד נִרְאֶה כִּי מִדּוֹתָן לַעֲדֻלָּם הוּא יְרִידָה; וּבַדְּרָשׁ שֶׁהוֹרִידוּהוּ אֶחָיו מִגְּדֻלָּתוֹ שֶׁנִּתְחָרְטוּ מִמְּכִירַת יוֹסֵף וְאָמְרוּ לוֹ: כְּשֵׁם שֶׁאָמַרְתָּ לָנוּ ״לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים״ (בראשית לז:כז), אִלּוּ אָמַרְתָּ לָנוּ הֲשִׁיבוּהוּ אֶל אָבִינוּ הָיִינוּ שׁוֹמְעִים לְךָ. וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה (פה:ב) וַיֵּרֶד יְהוּדָה לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר אֶלָּא ״וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה״ (בראשית לט:א), רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: כְּדֵי לִסְמֹךְ ״הַכֶּר נָא״ (בראשית לז:לב) לְ״הַכֶּר נָא״ (בראשית לח:כה).
פסוק א:וַיֵּט עַד אִישׁ עֲדֻלָּמִי. נָטָה אָהֳלוֹ עִם צֹאנוֹ עַד שֶׁהָלַךְ לַעֲדֻלָּם וְנִתְחַבֵּר עִם זֶה הָאִישׁ.
פסוק ב:בַּת־אִישׁ כְּנַעֲנִי. וְלֹא זָכַר שְׁמָהּ אֶלָּא אָבִיהָ, וְלֹא יָדַעְנוּ לָמָּה. וּכְנַעֲנִי כְּתַרְגּוּמוֹ סוֹחֵר, הָיָה מִשְּׁאָר הָאֻמּוֹת וְהִתְגּוֹרֵר שָׁם, כִּי בְּנֵי יַעֲקֹב הָיוּ נִזְהָרִים מִלְּהִתְחַתֵּן עִם בְּנוֹת כְּנַעַן כְּמוֹ הָאָבוֹת. כִּי שִׁמְעוֹן שֶׁלָּקַח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנַעַן זְכָרוֹ לִגְנַאי וְהִפְרִידוֹ מֵאֶחָיו, וְאָמַר ״וְשָׁאוּל בֶּן־הַכְּנַעֲנִית״ (בראשית מו:י).
פסוק ב:וַיִּקָּחֶהָ. לְקָחָהּ לְאִשָּׁה, וְאַחַר כָּךְ בָּא אֵלֶיהָ, כִּי לֹא שָׁכַב עִמָּהּ דֶּרֶךְ זְנוּת.
פסוק ב:וּבְאָמְרוֹ וַיַּרְא. נִרְאֶה שֶׁהָיְתָה יָפָה וִישָׁרָה בְּעֵינָיו.
פסוק ג:וַתַּהַר וְגוֹ׳. לָרִאשׁוֹן קָרָא שֵׁם יְהוּדָה וְלַשֵּׁנִי קָרְאָה אִשְׁתּוֹ, נִרְאֶה שֶׁכֵּן הָיָה מִנְהָגָם, וְלַשְּׁלִישִׁי הָיָה לוֹ לִיהוּדָה לִקְרֹא לוֹ שֵׁם אֶלָּא שֶׁהָיָה בִּכְזִיב בְּלִדְתָּהּ אוֹתוֹ, לְפִיכָךְ אָמַר ״וְהָיָה בִכְזִיב״ (בראשית לח:ה).
פסוק ז:וַיְהִי רַע בְּעֵינֵי ה׳. שֶׁלֹּא הָיָה יוֹדֵעַ בּוֹ אֶלָּא ה׳ וְהוּא בִּדְבָרִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יבמות לד) שֶׁהָיָה דָּשׁ מִבִּפְנִים וְזוֹרֶה מִבַּחוּץ כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּתְעַבֵּר, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּכְחַשׁ יָפְיָהּ.
פסוק ח:וְיַבֵּם אֹתָהּ. נִרְאֶה כִּי הַדָּבָר שֶׁל יִבּוּם הָיָה מִשְׁפַּט הַקַּדְמוֹנִים קֹדֶם שֶׁנִּתְּנָה הַתּוֹרָה.
פסוק ט:וַיֵּדַע אוֹנָן. כְּמוֹ שֶׁאָמַר לוֹ אָבִיו ״וְהָקֵם זֶרַע לְאָחִיךָ״ (בראשית לח:ח) וְשִׁחֵת אַרְצָה. שִׁחֵת זַרְעוֹ לָאָרֶץ, כָּעִנְיָן שֶׁאָמַרְנוּ בְּעֵר.
פסוק י:גַּם־אֹתוֹ. שְׁנֵיהֶם בְּחֵטְא אֶחָד מֵתוּ.
פסוק יא:פֶּן יָמוּת. בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה פה:ה) אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אַף עַל פִּי שֶׁאֵין נַחַשׁ, יֵשׁ סִימָן.
פסוק יב:וַיִּרְבּוּ. בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה פה:ו) שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ.
פסוק יב:וַיַּעַל. וּבְשִׁמְשׁוֹן נֶאֱמַר ״וַיֵּרֶד תִּמְנָתָה״ (שופטים יד:א), כָּל אֶחָד לְפִי הַמָּקוֹם שֶׁהָיָה בּוֹ.
פסוק יב:עַל גֹּזְזֵי צֹאנוֹ. כְּמוֹ אֶל גֹּזְזֵי, כְּמוֹ ״וַתִּתְפַּלֵּל עַל ה׳״ (שמואל א א:יא) כְּמוֹ אֶל ה׳, וְהַדּוֹמִים לוֹ.
פסוק יד:וַתְּכַס בַּצָּעִיף. כִּסְּתָה פָּנֶיהָ בַּצָּעִיף כְּדֵי שֶׁלֹּא יַכִּירָהּ יְהוּדָה.
פסוק יד:וַתִּתְעַלָּף. בִּבְגָדִים נָאִים שֶׁלָּבְשָׁה.
פסוק יד:בְּפֶתַח עֵינַיִם. בְּפָרָשַׁת דְּרָכִים, מָקוֹם נִפְתָּח וְנִגְלֶה לְעֵינֵי הַהוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ זוֹ.
פסוק יד:כִּי רָאֲתָה. אָמְרָה כֵּיוָן שֶׁלֹּא חָפֵץ בָּהּ יְהוּדָה לְתִתּוֹ לִבְנוֹ, יִהְיֶה לָהּ זֶרַע מִמֶּנּוּ.
פסוק טו:וַיִּרְאֶהָ... כִּי כִסְּתָה פָּנֶיהָ. וְלֹא הִכִּירָהּ, בַּעֲבוּר זֶה חֲשָׁבָהּ לְזוֹנָה כֵּיוָן שֶׁיָּשְׁבָה בְּפָרָשַׁת דְּרָכִים יְחִידָה. אָמַר: אֵין זוֹ אֶלָּא זוֹנָה, שֶׁאִם לֹא כִסְּתָה פָּנֶיהָ הָיָה מַכִּירָהּ שֶׁהִיא כַלָּתוֹ וְלֹא יִשְׁכַּב עִמָּהּ. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה י:) שֶׁכִּסְּתָה פָּנֶיהָ בְּבֵית חָמִיהָ וְהָיְתָה צְנוּעָה בְּיוֹתֵר, וְעַתָּה הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת בְּפָרָשַׁת דְּרָכִים לֹא עָלָה עַל לִבּוֹ, לְפִיכָךְ חֲשָׁבָהּ לְזוֹנָה.
פסוק טז:וַיֵּט אֵלֶיהָ. נָטָה מִדַּרְכּוֹ שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ בָּהּ אֶל־הַדֶּרֶךְ, רוֹצֶה לוֹמַר אֶל רֹאשׁ הַדֶּרֶךְ שֶׁהָיְתָה יוֹשֶׁבֶת שָׁם, שֶׁהָיָה שָׁם מָקוֹם סֵתֶר.
פסוק טז:הָבָה־נָּא. עִנְיַן זֵרוּז וְהַכָּנָה, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ ״הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר״ (בראשית יא:ד).
פסוק יח:חֹתָמְךָ. כְּתַרְגּוּמוֹ ״עִזְקָתָךְ״, הַטַּבַּעַת שֶׁחוֹתְמִין בּוֹ.
פסוק יח:וּפְתִילֶךָ. שִׂמְלָתְךָ כְּתַרְגּוּמוֹ ״שׁוּשִׁיפָךְ״, אוֹ הַצָּעִיף שֶׁעַל רֹאשׁוֹ, וְכֵן ״צָמִיד פָּתִיל״ (במדבר יט:טו), וְכָמוֹהָ בַּמִּשְׁנָה (שבת פרק ב): ״פְּתִילַת הַבֶּגֶד״, וּמַה שֶּׁאָמַר וְהַפְּתִילִים נִרְאֶה כִּי הַשִּׂמְלָה אוֹ הַצָּעִיף הָיוּ נַעֲשִׂים עַל תְּכוּנַת שְׁנַיִם אוֹ יוֹתֵר.
פסוק יט:מֵעָלֶיהָ. מֵעַל רֹאשָׁהּ וּפָנֶיהָ.
פסוק יט:וַתִּלְבַּשׁ. זֶה מוֹכִיחַ כִּי לֹא נִתְכַּוְּנָה אֶלָּא לִהְיוֹת לָהּ זֶרַע מִיהוּדָה, כִּי הַכֹּל מִתְאַוִּים לְזֶרַע אַבְרָהָם אָבִיו לְהִדָּבֵק בּוֹ.
פסוק כא:וַיִּשְׁאַל... אַנְשֵׁי מְקֹמָהּ. הַמָּבוֹי שֶׁהָיְתָה יוֹשֶׁבֶת שָׁם, כִּי בֶּאֱמֶת שָׁאַל אוֹתָהּ יְהוּדָה בְּאֵיזֶה מָבוֹי מִן הָעִיר הִיא יוֹשֶׁבֶת כְּדֵי שֶׁיִּקַּח עֵרָבוֹנוֹ מִיָּדָהּ בְּשָׁלְחוֹ גְּדִי הָעִזִּים, וְהִיא אָמְרָה לוֹ בְּמָבוֹי כָּךְ וְכָךְ. וְכַאֲשֶׁר הָלַךְ הָעֲדֻלָּמִי לְבַקְּשָׁהּ בְּאוֹתוֹ מָבוֹי שֶׁאָמַר לוֹ יְהוּדָה וְלֹא רָאָה בְּאוֹתוֹ מָבוֹי קְדֵשָׁה, שָׁאַל לְאַנְשֵׁי הַמָּבוֹי: הַקְּדֵשָׁה שֶׁהָיְתָה תְּמוֹל בָעֵינַיִם עַל־הַדָּרֶךְ שֶׁאָמְרָה שֶׁהָיְתָה יוֹשֶׁבֶת בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, אִם יָדְעוּ אַיֵּה הִיא, וְהֵם אָמְרוּ לוֹ: לֹא־הָיְתָה בָזֶה קְדֵשָׁה בָּזֶה, בָּזֶה הַמָּקוֹם, כְּמוֹ ״נָסְעוּ מִזֶּה״ (בראשית לז:יז), מִזֶּה הַמָּקוֹם.
פסוק כג:תִּקַּח־לָהּ. תְּעַכְּבֵם לְעַצְמָהּ שֶׁלֹּא נִהְיֶה לָבוּז אִם נַחְקֹר אַחֲרֶיהָ יוֹתֵר שֶׁיִּתְפַּרְסֵם הַדָּבָר כִּי שָׁכַבְתִּי עִם קְדֵשָׁה. וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה (פה:ט) רַבִּי יְהוּדָה בְּשֵׁם רַב נַחְמָן, ״מְשַׂחֶקֶת בְּתֵבֵל אַרְצוֹ״ (משלי ח:לא), הַתּוֹרָה מְשַׂחֶקֶת עַל הַבְּרִיּוֹת, אָמְרָה לִיהוּדָה, אַתָּה רִמִּיתָ לְאָבִיךָ בִּגְדִי עִזִּים, חַיֶּיךָ, תָּמָר מְרַמָּה אוֹתְךָ בִּגְדִי עִזִּים.
פסוק כד:כְּמִשְׁלֹשׁ חֳדָשִׁים. מִשְּׁלֹשׁ שֵׁם, וְהַכָּף כַּף הַשִּׁעוּר כְּכָ״ף ״כְּעֶשְׂרִים אִישׁ״ (שמואל א יד:יד), וְהַדּוֹמִים לוֹ. בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (פה:י) סוּמְכוֹס אוֹמֵר מִשֵּׁם רַבִּי מֵאִיר: מִנַּיִן שֶׁאֵין הָעוּבָּר נִכָּר בִּמְעֵי אִמּוֹ עַד שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים? מִן הָכָא. רַבִּי הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי: לֹא סוֹף דָּבָר שְׁלֹשָׁה שְׁלֵמִים, אֶלָּא חֲצִי רִאשׁוֹן וַחֲצִי אַחֲרוֹן וְכָל הָאֶמְצָעִי.
פסוק כד:הוֹצִיאוּהָ. לִמְקוֹם שֶׁמּוֹצִיאִין הַנִּדּוֹנִין לִשְׂרֵפָה.
פסוק כד:וְתִשָּׂרֵף. כִּי כְּפִי מַה שֶּׁהָיוּ נוֹהֲגִים הַיִּבּוּם, הָיְתָה לָהֶם שׁוֹמֶרֶת יָבָם כְּאִלּוּ הִיא אֵשֶׁת אִישׁ, וְהָיוּ דָּנָה דִּינָהּ לִשְׂרֵפָה אִם לֹא תִּזְכֶּה. אֲבָל לְחָמִיהָ לֹא הָיְתָה אֲסוּרָה אִם יִרְצֶה הוּא, כִּי אַחַר שֶׁהָיָה הַיִּבּוּם לְהָקִים זֶרַע לַמֵּת, שָׁוֶה הָיָה בְּעֵינֵיהֶם אֲבִי הַמֵּת אוֹ אָחִיו, כִּי שְׁנֵיהֶם הָיוּ קְרוֹבִים לַמֵּת, אֶלָּא שֶׁהָיָה הָאָח קוֹדֵם, לְפִיכָךְ פָּטְרָה תָּמָר עַצְמָהּ בִּיהוּדָה.
פסוק כה:הִיא מוּצֵאת. לֹא רָצְתָה לְפַרְסְמוֹ וְאַף כִּי הוֹצִיאָה לְהִשָּׂרֵף, לְפִיכָךְ לֹא אָמְרָה בְּפֵרוּשׁ מֵחָמִי אֲנִי הָרָה אֶלָּא לְאִישׁ אֲשֶׁר אֵלֶּה לּוֹ. מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה י:) מוּטָב לְאָדָם שֶׁיַּפִּיל עַצְמוֹ לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ וְאַל יַלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים, שֶׁהֲרֵי תָּמָר הָיְתָה מוּצֵאת לְהִשָּׂרֵף וְלֹא רָצְתָה לוֹמַר מֵחָמִי אֲנִי הָרָה, וּמַה שֶּׁאָמְרָה לוֹ בִּסְתָם אָמְרָה, וְאִם לֹא הָיָה מוֹדֶה יְהוּדָה הָיְתָה נִשְׂרֶפֶת.
פסוק כה:וַתֹּאמֶר. אָמְרָה לְאוֹתוֹ שֶׁשָּׁלְחָה אֶל חָמִיהָ שֶׁיֹּאמַר לִיהוּדָה הַכֶּר־נָא. בִּברֵאשִׁית רַבָּה (פה) תּוֹרָה מְשַׂחֶקֶת עַל הַבְּרִיּוֹת, אָמְרָה לִיהוּדָה: אַתָּה אָמַרְתָּ לְאָבִיךָ ״הַכֶּר־נָא״ (בראשית לז:לב), חַיֶּיךָ שֶׁתֹּאמַר תָּמָר הַכֶּר־נָא.
פסוק כו:צָדְקָה מִמֶּנִּי. יוֹתֵר מִמֶּנִּי שֶׁאָמַרְתִּי לִשְׂרֵפָהּ, כִּי אֵינָהּ חַיֶּבֶת שְׂרֵפָה כִּי מִמֶּנִּי מְעֻבֶּרֶת. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכות כג:, בראשית רבה פה:יב) בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת הוֹפִיעַ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ: בְּבֵית דִּינוֹ שֶׁל שֵׁם דִּכְתִיב מִמֶּנִּי, יָצְאָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה ״מִמֶּנִּי יָצְאוּ הַדְּבָרִים״, בְּבֵית דִּינוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל וּבְבֵית דִּינוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה. וְרָאִיתִי בִּתְשׁוּבַת לְגָאוֹן: וְשֶׁשְּׁאַלְתֶּם מַהוּ ״מִמֶּנִּי יָצְאוּ כְּבוּשִׁים״, לֹא כָּךְ אָנוּ גּוֹרְסִים בַּיְשִׁיבָה. בֵּית דִּינוֹ שֶׁל שֵׁם דִּכְתִיב וַיַּכֵּר יְהוּדָה וַיֹּאמֶר צָדְקָה מִמֶּנִּי, מְנָא יָדַע? דִּלְמָא כִּי הֵיכִי דְּאַפְקְרָה נַפְשָׁהּ לְגַבֵּיהּ הָכִי נַמֵּי אַפְקְרָה נַפְשָׁהּ לְגַבֵּי אַחֲרִינֵי? יָצָאת בַּת קוֹל וְאָמְרָה ״מִמֶּךָ יָצְאוּ כְּבוּשִׁים״, וְלִיהוּדָה אָמְרָה, וְהָלֵין נִינְהוּ דְּקָא כָּבֵישׁ וְדָחִיק חַד לְחַבְרֵיהּ. וְאִיכָּא דְּגָרְסִין ״יָצְאוּ כּוֹבְשִׁין״, וּפֵרֵשׁ דִּלְבָתַר דְּאַסְהִיד עֲלֵיהּ דְּמִינֵּיהּ נִיהוּ, בָּשָׂרֵיהּ בְּמַלְכוּת שֵׁבֶט יְהוּדָה, דְּכוֹבְשִׁים אֶת הָאָרֶץ דִּכְתִיב ״וְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ לִפְנֵיכֶם״ (במדבר לב:כט).
פסוק כו:כִּי עַל כֵּן. שֶׁלֹּא נְתַתִּיהָ לְשֵׁלָה בְנִי עָשְׂתָה זֶה, וְכֵן, ״בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה׳״ (שמות יג:ח) שֶׁעָשָׂה ה׳, וְהַדּוֹמִים לוֹ.
פסוק כו:וְלֹא יָסַף עוֹד לְדַעְתָּהּ. וְלֹא שָׁכַב עִמָּהּ עוֹד, כֵּיוָן שֶׁהַפַּעַם הַזֹּאת שָׁכַב עִמָּהּ שֶׁלֹּא בִּידִיעָה וּבְדֶרֶךְ בִּזָּיוֹן, כִּי חָשַׁב שֶׁהִיא קְדֵשָׁה, וְאֵין כָּבוֹד לְאָדָם חָשׁוּב שֶׁיִּשְׁכַּב עִם קְדֵשָׁה, לְפִיכָךְ לֹא יָסַף עוֹד לְדַעְתָּהּ. וּמָצָאנוּ בַּתַּרְגּוּם שְׁתֵּי נֻסְחָאוֹת: יֵשׁ נֻסְחָא ״וְלָא פָּסַק עוֹד מִלְּדַעְתָּהּ״, וְיֵשׁ נֻסְחָא ״וְלָא אוֹסִיף עוֹד״. וְכָל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הֱיוֹת זֶרַע יְהוּדָה הַנִּשְׁאָר בָּזֶה הַדֶּרֶךְ, וֶהֱיוֹת דָּוִד מֵרוּת הַמּוֹאֲבִיָּה, וּשְׁלֹמֹה מִבַּת שֶׁבַע, הַכֹּל הָיְתָה סִבָּה מֵאֵת הָאֵל, לְפִי שֶׁמַּלְכוּת נָתְנָה הָאֵל לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְגָּאוּ מַלְכוּת יְהוּדָה עַל יִשְׂרָאֵל, וְיִזְכְּרוּ צוּר חֻצְּבוּ מִמֶּנּוּ, וְיִהְיוּ שִׁפְלֵי רוּחַ, וְיַנְהִיגוּ הַמַּלְכוּת בַּעֲנָוָה וּבְתֹם לֵבָב.
פסוק כז:וַיְהִי בְּעֵת לִדְתָּהּ. מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הִרְגִּישָׁה בְּהֵרָיוֹנָהּ בִּתְאוֹמִים אֶלָּא בְּעוּבָּר אֶחָד עַד שֶׁיָּלְדָה, לֹא כְּמוֹ שֶׁהָיָה בְּרִבְקָה שֶׁהִרְגִּישָׁה בִּשְׁנַיִם. וְיֵשׁ דְּרָשׁ, בְּרִבְקָה שְׁתֵּי מַלְכֻיּוֹת הָיוּ כִּי שְׁנֵי גוֹיִים הָיוּ, בְּתָמָר לֹא הָיוּ אֶלָּא מַלְכוּת אַחַת, וּמִי שֶׁיָּצָא הַמַּלְכוּת מִמֶּנּוּ פּוֹרֵץ הַגָּדֵר, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר, ״עָלָה הַפּוֹרֵץ לִפְנֵיהֶם״ (מיכה ב:יג).
פסוק כז:תְאוֹמִים. מָלֵא כְּמִשְׁפָּטוֹ, וְיֵשׁ בּוֹ דְּרָשׁ לְפִי שֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶם צַדִּיקִים, וּבְרִבְקָה שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶם רָשָׁע תְּאֹמִים חָסֵר.
פסוק כח:וַיִּתֶּן־יָד. וַיִּתֵּן אֶחָד מֵהֶם יָד מִן הָרֶחֶם, כְּאִלּוּ רָצָה לָצֵאת, וְלֹא יָכֹל, וְהֵשִׁיב יָדוֹ.
פסוק כח:וַתִּקְשֹׁר עַל־יָדוֹ. לָקְחָה יָדוֹ קֹדֶם שֶׁהֱשִׁיבוֹ וְקָשְׁרָה עַל יָדוֹ חוּט שָׁנִי לְסִימָן.
פסוק כט:וַיְהִי כְּמֵשִׁיב יָדוֹ. בְּעֵת שֶׁהֵשִׁיב יָדוֹ דְּחָקוֹ אָחִיו וְיָצָא, וְכֵן, ״וְהִיא כְפֹרַחַת״ (בראשית מ:י).
פסוק כט:וַתֹּאמֶר. אָמְרָה הַמְיַלֶּדֶת כְּנֶגֶד הַיִּלּוֹד: מַה מְאֹד פָּרַצְתָּ גֶּדֶר הָרֶחֶם בְּדָחְקְךָ עַל אָחִיךָ וְיָצָאתָ.
פסוק כט:עָלֶיךָ פָּרֶץ. עָלֶיךָ דִּין הַפֶּרֶץ הַזֶּה, אִם מֵת אָחִיךָ בְּדָחֲקְךָ עָלָיו.
פסוק כט:וַיִּקְרָא. יְהוּדָה קָרָא שְׁמוֹ פָּרֶץ לְעִנְיַן מַה שֶׁאָמְרָה הַמְיַלֶּדֶת.
פסוק ל:זָרַח. יְהוּדָה קָרָא שְׁמוֹ זָרַח לְעִנְיַן הַשָּׁנִי שֶׁעַל יָדוֹ, כִּי צֶבַע הַשָּׁנִי מַזְהִיר.
