פסוק א:אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳. אָמַר שֶׁבְּכָל אֶחָד מֵהַמְּקוֹמוֹת שֶׁהִזְכִּיר פֹּה, וְהֵם מְקוֹמוֹת אֲשֶׁר עִוְּתוּ שָׁם אָרְחוֹת דַּרְכָּם בִּגְזֵרַת הָאֵל יִתְעַלֶּה לַהֲנִיעָם בַּמִּדְבָּר בַּעֲוֹן הַמְרַגְּלִים, אָמַר מֹשֶׁה לְכָל יִשְׂרָאֵל אֵלֶּה הַדְּבָרִים שֶׁיַּזְכִּיר. וְהֵם.
פסוק ב:אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב כוּ׳. וְזֶה כִּי כָּל שְׁלוֹשִׁים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנָה שֶׁהֵנִיעָם בַּמִּדְבָּר אָנָה וָאָנָה, לֹא הָלְכוּ בְּדֶרֶךְ יָשָׁר מְכֻוָּן אֶל מָקוֹם נוֹדָע. וּכְשֶׁהָיוּ מַגִּיעִים אֶל מָקוֹם אֲשֶׁר מִשָּׁם הָיוּ נָעִים וְחוֹזְרִים לַאֲחוֹרֵיהֶם אוֹ לַצְּדָדִין וְלֹא בְדֶרֶךְ יָשָׁר, הָיָה מֹשֶׁה אוֹמֵר לָהֶם: רְאוּ מָה גְּרַמְתֶּם, שֶׁהֲרֵי מַהֲלַךְ אַחַד עָשָׂר יוֹם יֵשׁ מֵחֹרֵב עַד קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר, שֶׁהוּא הַדֶּרֶךְ הַיּוֹתֵר קָצָר אֵצֶל עוֹבְרֵי דְרָכִים. וְהָאֵל יִתְבָּרַךְ הוֹלִיךְ אֶתְכֶם לְקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ בִּשְׁלוֹשָׁה יָמִים דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא, וּמִפְּנֵי עֲוֹנְכֶם אַתֶּם נָעִים כָּל זֶה הַזְּמַן. וְכָל זֶה הָיָה אוֹמֵר לְמַעַן יִזְכְּרוּ וְיָשׁוּבוּ אֶל ה׳.
פסוק ג:וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה. אַחַר שֶׁכָּלוּ מֵתֵי מִדְבָּר.
פסוק ג:דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. לְבָאֵי הָאָרֶץ.
פסוק ג:כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אוֹתוֹ אֲלֵיכֶם. הֶחֱזִיר לָהֶם כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ עַד הֵנָּה בִּכְלָל.
פסוק ד:אַחֲרֵי הַכּוֹתוֹ. וְזֶה עָשָׂה אַחַר שֶׁהִשִּׂיגוּ אֵיזוֹ מְנוּחָה בְּאֶרֶץ נוֹשֶׁבֶת.
פסוק ה:בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בְּאֶרֶץ מוֹאָב הוֹאִיל מֹשֶׁה בֵּאֵר. וְאַחַר שֶׁלֹּא הָיוּ עוֹד נָעִים וְנָדִים, כִּי בְּעַרְבוֹת מוֹאָב הָיְתָה חֲנִיַּת הַמַּסָּע הָאַחֲרוֹן, וְעִם זֶה אַחַר שֶׁכְּבָר הִתְחַנֵּן וְנוֹאַשׁ מֵהַשִּׂיג לַעֲבוֹר, הוֹאִיל לְבָאֵר מַה שֶּׁחָשַׁב שֶׁיִּפּוֹל בּוֹ סָפֵק אַחֲרֵי מוֹתוֹ. וְהִתְחִיל הַבֵּאוּר בְּאָמְרוֹ אַחַר כָּךְ ״ה׳ אֱלֹהֵינוּ כָּרַת עִמָּנוּ בְּרִית בְּחוֹרֵב לֵאמֹר״ (דברים ה:ב). וְקֹדֶם שֶׁהִתְחִיל בַּבֵּאוּר אֲשֶׁר בּוֹ הִרְבָּה לְהַזְהִיר עַל קְצָת הַמִּצְווֹת, אָמַר לְיִשְׂרָאֵל שֶׁסִּבַּת הַצֹּרֶךְ אֶל זֶה הַבֵּאוּר וְהָאַזְהָרוֹת עַתָּה הָיָה מִפְּנֵי שֶׁהֵם עוֹבְרִים לָאָרֶץ בִּלְעָדָיו וְלֹא יוּכַל לְהַזְהִירָם בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה וְלֹא לְבָאֵר כָּל סָפֵק שֶׁיִּפּוֹל. וְסִפֵּר אֵיךְ נִכְשְׁלוּ בְּזֶה שֶׁלֹּא יַעֲבוֹר הוּא עִמָּהֶם בְּרוֹעַ בְּחִירָתָם וּפִשְׁעֵיהֶם, לְמַעַן יִשְׁמְרוּ מִזֶּה מִכָּאן וּלְהַבָּא לְבִלְתִּי הַשְׁחִית עִנְיָנָם.
פסוק ח:רְאֵה נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם אֶת הָאָרֶץ. יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, כִּי נָמֹגּוּ מִפְּנֵיכֶם וְלֹא יִתְקוֹמְמוּ.
פסוק ח:בֹּאוּ וּרְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ. אֶת גְּלִיל הַכְּנַעֲנִים, כִּי הֵם מִפַּחְדָּם יִפְנוּ וְיִבְרְחוּ אוֹ יָמוּתוּ בִּלְתִּי מִלְחָמָה.
פסוק יב:טׇרְחֲכֶם. בִּקְטָטוֹת הַקּוֹרוֹת בִּלְתִּי תְּבִיעַת מָמוֹן.
פסוק יב:וּמַשַּׂאֲכֶם. בְּצָרְכֵי רַבִּים.
פסוק יב:וְרִיבְכֶם. בְּעִנְיְנֵי הַדִּין וּתְבִיעַת מָמוֹן. וְזֶה סִפֵּר לְהַזְכִּירָם אֶת פִּשְׁעָם, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁבִּשֵּׂר אוֹתָם שֶׁיִּכָּנְסוּ לָאָרֶץ בִּלְתִּי שׁוּם מִלְחָמָה, שֶׁהָיָה עִנְיָנָהּ רַב הַתּוֹעֶלֶת וְהַכָּבוֹד יוֹתֵר מִכָּל נִכְסֵיהֶם וְעִנְיְנֵיהֶם בַּמִּדְבָּר, לֹא נִמְנְעוּ מִלְּעוֹרֵר דִּבְרֵי רִיבוֹת אִישׁ עַל חֲבֵרוֹ, בְּאֹפֶן שֶׁהֻצְרַךְ לְמַנּוֹת מַדְרֵגוֹת שׁוֹפְטִים עַד שֶׁכָּל עֲשָׂרָה מֵהֶם הָיוּ צְרִיכִים לְדַיָּן פְּרָטִי, וְאֵין זֶה כִּי אִם מֵרֹעַ לֵב.
פסוק יט:וַנֵּלֶךְ אֵת כָּל הַמִּדְבָּר הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. דֶּרֶךְ לֹא עָבַר בָּהּ אִישׁ, מִפְּנֵי רֹב הַנְּחָשִׁים וְהָעַקְרַבִּים וְגָדְלָם, כַּאֲמָרוֹ ״נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב״ (דברים ח:טו). וּכְבָר סִפְּרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁהָיוּ שָׁם נְחָשִׁים כְּקוֹרוֹת וְעַקְרַבִּים כִּקְשָׁתוֹת. וְכָל זֶה עָשָׂה הָאֵל יִתְבָּרַךְ כְּדֵי לְקַצֵּר לָהֶם הַדֶּרֶךְ, שֶׁיִּכָּנְסוּ לָאָרֶץ מִיָּד בְּטֶרֶם יָבִינוּ סִירוֹתֵיהֶם אֲטָד וְיִרְבּוּ לִפְשֹׁעַ. וְכָל זֶה לֹא הִסְפִּיק, כִּי בֵּין כָּךְ חָטְאוּ בַּמִּתְאוֹנְנִים וּבַתַּאֲוָה וּלְבַסּוֹף בַּמְרַגְּלִים.
פסוק כא:עֲלֵה רֵשׁ. כִּי לֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ בִּפְנֵיכֶם.
פסוק כב:וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם. אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ לָכֶם רָאשִׁים מְמֻנִּים עֲלֵיכֶם לְצָרְכֵי רַבִּים, בָּאתֶם כֻּלְּכֶם.
פסוק כב:נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים. נִבְחַר אֲנַחְנוּ אֲנָשִׁים וְנִשְׁלַח, וְלָזֶה לֹא הִסְכִּים הָאֵל יִתְעַלֶּה וְאָמַר לְמֹשֶׁה ״שְׁלַח לְךָ״ (במדבר יג:ב) שֶׁיִּבְחַר הוּא הָאֲנָשִׁים וְלֹא הֵם, פֶּן יִבְחֲרוּ הֶדְיוֹטוֹת שֶׁיּוֹסִיפוּ לְהָרַע. וּבְכֵן בָּחַר מֹשֶׁה ״כֻּלָּם אֲנָשִׁים״ (במדבר יג:ג) וּבְתוֹכָם יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב. וְגַם הָרְשָׁעִים מֵהֶם, אַף עַל פִּי שֶׁהִרְשִׁיעוּ לוֹמַר שֶׁאִי אֶפְשָר לְכָבְשָׁהּ, לֹא הֵעֵזוּ פְנֵיהֶם לוֹמַר שֶׁהָאָרֶץ רָעָה, אֲבָל סִפְּרוּ בְּשִׁבְחָהּ. בְּאֹפֶן שֶׁאַחַר כֵּן שָׁבוּ בִּתְשׁוּבָה, כַּאֲמָרוֹ ״וַתַּעֲנוּ וַתֹּאמְרוּ אֵלַי חָטָאנוּ לַה׳״ (דברים א:מא), ״וַתָּשֻׁבוּ וַתִּבְכּוּ לִפְנֵי ה׳״ (דברים א:מה).
פסוק כג:וַיִּיטַב בְּעֵינַי הַדָּבָר. כִּי חָשַׁבְתִּי שֶׁלֹּא הָיָה סָפֵק אֶצְלְכֶם בִּדְבַר הָאֵל יִתְבָּרַךְ שֶׁתִּכְבְּשׁוּ הָאָרֶץ וְשֶׁהִיא טוֹבָה, אֲבָל שֶׁהֱיִיתֶם רוֹצִים לִבְחוֹר אֶת הַחֵלֶק מִמֶּנָּה הַיּוֹתֵר טוֹב לָכֶם עַתָּה בְּאָמְרְכֶם ״אֶת הֶעָרִים אֲשֶׁר נָבֹא אֲלֵיהֶן״, וְזֶה כִּי יְדַעְתֶּם שֶׁלֹּא תִכְבְּשׁוּ בְּשָׁנָה אַחַת אֶת כֻּלָּהּ, כְּאָמְרוֹ ״לֹא אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ בְּשָׁנָה אֶחָת״ (שמות כג:כט).
פסוק כד:וַיָּבֹאוּ עַד נַחַל אֶשְׁכֹּל. כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״עֲלוּ זֶה בַּנֶּגֶב״ (במדבר יג:יז), שֶׁהָיָה בְּאוֹתוֹ הַצַּד שֶׁהָיוּ שָׁם יִשְׂרָאֵל אֵצֶל קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ, וְהִיא בִּדְרוֹמָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כַּמְבֹאָר בִּגְבוּלֵי הָאָרֶץ (במדבר לד:ד).
פסוק כה:וַיֹּאמְרוּ טוֹבָה הָאָרֶץ. אֲפִילּוּ הָרְשָׁעִים הוֹדוּ בְּטוֹבָתָהּ, כְּאָמְרָם ״וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִוא״ (במדבר יג:כז).
פסוק כו:וְלֹא אֲבִיתֶם לַעֲלוֹת. שֶׁגִּלִּיתֶם רִשְׁעֲכֶם שֶׁלֹּא הָיָה הַשְּׁלִיחוּת כְּדֵי לִבְחוֹר מִן הָאָרֶץ אֵיזֶה צַד יוֹתֵר טוֹב לָכֶם, כַּאֲשֶׁר חָשַׁבְתִּי וְכַאֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם לַעֲשׂוֹת, אֲבָל הָיְתָה כַּוָּנַתְכֶם בַּשְּׁלִיחוּת לִרְאוֹת אִם תּוּכְלוּ לְכָבְשָׁהּ, וְזֶה שֶׁלֹּא הֱיִיתֶם מַאֲמִינִים בַּה׳ שֶׁיִּתְּנֶנָּה לָכֶם. וּלְכֵן כְּשֶׁהִגִּידוּ הַמְרַגְּלִים שֶׁהָעָם חָזָק, לֹא אֲבִיתֶם לַעֲלוֹת.
פסוק כז:בְּשִׂנְאַת ה׳ אוֹתָנוּ. עַל מָה שֶׁעָבַדְנוּ עֲבוֹדָה זָרָה בְּמִצְרַיִם.
פסוק כז:לָתֵת אוֹתָנוּ בְּיַד הָאֱמֹרִי. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לָאֵל יָדוֹ לִכְבּוֹשׁ אֶת הָאֱמוֹרִים וּלְהָמִיתָם, יִתֵּן אוֹתָנוּ בְּיָדָם לְהִנָּקֵם.
פסוק לא:אֲשֶׁר נְשָׂאֲךָ ה׳ אֱלֹהֶיךָ. בַּמִּדְבָּר הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא, וְאִם הָיָה רוֹצֶה לְהִנָּקֵם מִכֶּם הָיָה מַנִּיחַ אֶתְכֶם בְּיַד הַנְּחָשִׁים וְהָעַקְרַבִּים בַּמִּדְבָּר.
פסוק לג:לָתוּר לָכֶם מָקוֹם לַחֲנֹתְכֶם. בְּאוֹתוֹ הַמִּדְבָּר, כְּאָמְרוֹ ״לָתוּר לָכֶם מְנוּחָה״ (במדבר י:לג). וְכָל זֶה הוֹרָאַת אַהֲבָתוֹ וְחֶמְלָתוֹ עֲלֵיכֶם.
פסוק לד:אֶת קוֹל דִּבְרֵיכֶם. קוֹל בְּכִיָּה שֶׁל חִנָּם.
פסוק לז:גַּם בִּי הִתְאַנַּף ה׳ בִּגְלַלְכֶם. וְזֶה כְּדֵי שֶׁתִּתְקַיֵּם בָּכֶם בְּכִיָּה לְדוֹרוֹת, כְּמוֹ שֶׁיָּעַד בְּאָמְרוֹ ״אִם לֹא כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם בְּאָזְנַי כֵּן אֶעֱשֶׂה לָכֶם״ (במדבר יד:כח). וְהַדִּבּוּר בְּאָזְנָיו בָּזֶה הָיָה בְּאָמְרָם ״נָשֵׁינוּ וְטַפֵּנוּ יִהְיוּ לָבַז״ (במדבר יד:ג). וּלְכֵן סִפֵּר עִנְיַן מִיתָתוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיָה עַד סוֹף שְׁלוֹשִׁים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנָה אַחֲרֵי כֵן, וְהִגִּיד אוֹתוֹ בְּתוֹךְ דְּבָרָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהָיוּ בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מִמִּצְרַיִם, שֶׁאָז אָמַר ״אִם יִרְאֶה אִישׁ בָּאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה״ (במדבר יד:כג), וְאָמַר גַּם כֵּן ״וְטַפְּכֶם אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם לָבַז יִהְיֶה״ (במדבר יד:לא), שֶׁהָיְתָה הַכַּוָּנָה שֶׁהַטַּף לְבַסּוֹף יִהְיוּ לָבַז, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַר הַמְשׁוֹרֵר בְּאָמְרוֹ ״וַיִּשָּׂא יָדוֹ לָהֶם לְהַפִּיל אוֹתָם בַּמִּדְבָּר וְגוֹ׳ וּלְזָרוֹתָם בָּאֲרָצוֹת״ (תהלים קו:כו-כז). וְכֵן הֵעִיד יְחֶזְקֵאל בְּאָמְרוֹ ״וְגַם אֲנִי נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לָהֶם בַּמִּדְבָּר לְהָפִיץ אוֹתָם כוּ׳״ (יחזקאל כ:כג). וּבְהַגִּידוֹ עִנְיָנוֹ בְּתוֹךְ דְּבָרָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹדִיעָם כִּי מְנִיעַת הִכָּנְסוֹ עִמָּם לָאָרֶץ הָיְתָה סִבָּה שֶׁתִּתְקַיֵּם בָּהֶם יוֹתֵר לָרַע הַגְּזֵרָה שֶׁנִּגְזְרָה שֶׁטַּפָּם יִהְיֶה לָבַז לְדוֹרוֹת, וְזֶה בְּעַצְמוֹ הֵעִיד הַמְשׁוֹרֵר בְּאָמְרוֹ ״וַיַּקְצִיפוּ עַל מֵי מְרִיבָה וַיֵּרַע לְמֹשֶׁה בַּעֲבוּרָם וְגוֹ׳ וַיִּחַר אַף ה׳ בְּעַמּוֹ״ (תהלים קו:לב-מ).
פסוק מה:וְלֹא שָׁמַע ה׳ בְּקוֹלְכֶם. מִפְּנֵי חִלּוּל הַשֵּׁם שֶׁעָשׂוּ, שֶׁלֹּא תַסְפִּיק בּוֹ כָּל תְּשׁוּבָה אֶלָּא מִיתָה מְמָרֶקֶת. וְגַם הָיָה גְזַר דִּין שֶׁיֵּשׁ עִמּוֹ שְׁבוּעָה, אַחַר שֶׁהֵעִירוּ אָזְנָם מֹשֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב אֶל הַתְּשׁוּבָה וְלֹא שָׁבוּ אֲפִלּוּ אַחַר כָּךְ אֶלָּא מִיִּרְאַת עֹנֶשׁ, וְלָכֵן לֹא הִסְפִּיקָה הַתְּשׁוּבָה לְהָסִיר הָעֹנֶשׁ הַנִּגְזָר בָּעוֹלָם הַזֶּה. כְּמוֹ שֶׁהָיָה הָעִנְיָן בְּקַיִן (בראשית ד:טו) וּבְשָׁאוּל בִּדְבַר עֲמָלֵק (שמואל א טו:כו) וּבִבְנֵי עֵלִי (שמואל א ג:יד).
פסוק מה:וְלֹא הֶאֱזִין אֲלֵיכֶם. אֲפִילּוּ לְהַאֲרִיךְ וְלֹא לְבַטֵּל גְּזֵרַת הַבָּנִים אֲפִילּוּ אַחַר מוֹת הָאָבוֹת. וּבְזֶה הוֹכִיחָם שֶׁלֹּא הָיְתָה תְּשׁוּבָתָם שְׁלֵמָה, וּלְפִיכָךְ לֹא הִשִּׂיגוּ דָּבָר אֲפִילּוּ בְּדִמְעָתָם.
