פסוק ב:ויהי איש מצליח. עיין מדרש דהוה קפצן, ר״ל דהא מבואר בירוש׳ ביצה דזה שולט בב׳ רגליו, ועמ״ש לקמן בזה.
פסוק ד:וימצא יוסף חן וגו׳. כבר כתבתי דיוסף … מסלסל, וקליעה הוה ג׳, ועיין בירושלמי פ״ב דע״ז דזה הוה בגדר חן ע״ש דעובר על לא תחנם, ועי׳ ברכות דף נ״ז דהרואה הדס בחלום נכסיו מצליחין, ע״ש ברש״י וב״מ דף מ״ד ודף ק״ז ע״ש, וזה ג׳ אבות, יעקב חבל נחלתו, ספרי פרשת האזינו וכ״מ בזה, ושבת דף ס״ד, וגדיל מנחות דף מ״א ע״ב וכ״מ בזה, עיין ראב״ד במס׳ עדיות פ״ג בזה, ועיין ירושלמי שקלים בסוף, וסוכה דף ל״ב ע״ב הדס קלוע, ועיין ממגילה הדסה זה אסתר, דף ט״ו, ונשאה חן, וזה גדר דיוסף כלול מג׳ אבות, דנזירות שלו מנה משה דהוה משפיע ומקבל בב״א, מתחילה קדושת פה ונעשה קדושת הגוף כמבואר בספרי פ׳ נשא.
פסוק ו:ויהי יוסף יפה תואר ויפה מראה. ר״ל כי הוה נזיר כמבואר שבת דף קל״ט, ועיין במ״ש רבינו בהל׳ בימ״ק דזר ג״כ אסור ליכנס פרוע ראש אלא עשה ראשית … וזה כיון שהוה בפלטין הוה מסלסל בשער, וזה הגדר [הוה אצלו גדר עבודה], והנה כך הוה בג׳ אבות מצינו חילוקים רק בחומר ולא בצורה, אברהם החומד שרה יפת תואר ויפת מראה, אבל ביוסף גם הצורה יפה תואר ומראה, וזה גדר נזיר נזר אל׳ וגו׳, עיין רש״י נזיר דף ה׳ ודף ט׳ אם שייך גבי נזיר עצם ואין שאלה בהקדש דנזיר גופו, וזה חומר וצורה בנושא אחד, וזה הגדר דיוסף לא הרג ליצה״ר בגדר ביטול, כמו דוד כירושלמי פ״ט דברכות, שחטו, ע׳ מ״ש סוכה דף נ״ב וזה הך דחולין דף צ״ב [צ״א] פרע להם בה״ש, וזה הוה גדר יוסף דשכלו יפ״ת ויפ״מ, זה ר״ל כאן גדר נזיר, וגם כן [לה״ר], עיין מ״ש בת״כ פ׳ אמור, וגדר מכרה, עמ״ש בזה בת״כ שם מכשיר ומצוה בנושא אחד, ועמ״ש בה״ג בהקדמה דהתורה צריכה לחסד, וזה הקליעה שלה, גדלת ע׳ גדר חן, כמבואר בירושלמי ע״ז פ״ב [סוף פרק א׳] דאסור לגדל עכו״ם מחמת לא תחנם, וזה חן של יוסף, ועיין בקדושין דף מ״ט באשה גדולה ע״ש בזה, וזה הסלסול בשער של יוסף וא״ש, וזה תורת חסד, עיין סוכה דף מ״ט, ע״ב ע״ש בזה, ועיין בירושלמי נזיר פ״ב דנזירות יש עלי׳ שם זכר ונקבה כליל, ור״ל גדר משפיע ומקבל בעצם אחד, גדר שחיטה, וזה הו׳ יוסף דהוא בחינת יסוד והו׳ שולט בשתי רגליו, ועיין בכורות דף מ״ה, ע״ב, ועיין שבת דף ס״ו, ע״ב ומ״ש בזה גבי רצועות.
פסוק ו:יפה תאר ויפה מראה. הארכתי בזה במ״א דיוסף הו׳ בגדר אדה״ר קודם הנסירה, זכר ונקבה ביחד ושניהם שוים, ונזיר הו׳ זכר ונקבה כמבואר בירושלמי פ״ב דנזיר, והו׳ לו שני שוקים שווים, נצח והוד, ולכן לא הו׳ להתגבר הנצח על הוד, ויעקב עשה לו כמו בשבת דף ס״ו ע״ב רצועה, אך כיון דהוה שניהם שוים הם ג״כ סכנתא וזה תליא ג״כ בפלוגתא בכורות דף מ״ה ע״ב גבי שולט בשתי רגליו וידיו ע״ש בזה, ומ״ש בהפטרה גבי בית יוסף ובני יהודה, אבל אברהם יצחק ויעקב הם נצחו את הוד לכן בהם נאמר רק שהמקבל הוה יפה וגו׳ או טובת וגו׳, ועיין במדרש מצליח קפצן ע״ש, ועי׳ סוכה דף נ״ג ובירושלמי דהוה משתבח בקפיצותיו, ועי׳ בירושלמי פ״ה דביצה ואהלות פ״ח ע״ש ברמב״ם ור״ש ואכמ״ל.