פסוק ו:כי אם הלחם אשר הוא אוכל. ר"ל שלא היה נוגע בו יוסף כלל כמו שפירש החכם א"ע וזה שאדוני יוסף היה יודע שיוסף הוא עברי והנה לא יאכלו המצרים לחם עם העברים כי תועבה היא למצרים ויהי יוסף יפה תאר ויפה מראה הנה ספר זה כי לזאת הסבה חשקה בו אשת אדוניו לשכב אצלה לתשמיש להיות אצלה בזולת תשמי כי בזה הקרוב אולי ירוה צמאה וישקיט חשקה אם לא יסכים לשכב עמה.
פסוק יא:ויהי כהיום הזה. שהחלה לדבר לו מזה מהשנה האחרת או מהשבוע האחרת.
פסוק יא:לעשות מלאכתו. והיא המלאכ' שצוהו עליה אדניו.
פסוק יז:לצחק בי. הוא מענין תשמיש.
פסוק כ:ויתנהו אל בית הסהר. ליסרו כי לא היה בן מות גם לפי מאמר אשתו כי לא נשלמה מחשבתו. ועוד כי כבר היה הדבר בספק אצל פוטיפר.
פסוק כב:הוא היה עושה. כתרגו' כי כבר היה יוסף ממונה עליהם.
פסוק כג:אין שר בית הסהר רואה את כל מאומה בידו. ר"ל שכבר עזב שמיר' האסורים ליוסף ולא היה משגיח בבזה כלל להשענו על שמירת יוסף כי ראה כי השם יתע' עמו בכל אשר היה עושה ולא קרה לו חטא ופשיעה בשירותו ובשמירת בית האסורים מיום שנכנס שם יוסף.