פסוק ג:כִּי ה' אִתּוֹ שֵׁם שָׁמַיִם שָׁגוּר בְּפִיו, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית ל"ט:ג'). וְאֵינוֹ נִרְאֶה, אֲבָל "וַיַּרְא אֲדֹנָיו כִּי ה' אִתּוֹ", כִּי יַצְלִיחוּ מַעֲשָׂיו בְּכָל עֵת יוֹתֵר מִכָּל אָדָם, וְיָדַע כִּי מֵאֵת אֱלֹהִים הוּא לוֹ, וְכֵן (בראשית כ"ו:כ"ח) "רָאֹה רָאִינוּ כִּי הָיָה ה' עִמָּךְ", וַיִּמְצָא חֵן בְּעֵינָיו וְשָׂמוֹ מְשָׁרֵת לְעַצְמוֹ וּפָקִיד עַל בֵּיתוֹ:
פסוק ד:וְכָל יֶשׁ לוֹ נָתַן בְּיָדוֹ לִהְיוֹת פָּקִיד וְנָגִיד עַל כָּל אֲשֶׁר לוֹ בַּבַּיִת וּבַשָּׂדֶה. וּלְרַבּוֹתֵינוּ בּוֹ מִדְרָשׁ (ב"ר פו ה), אָמְרוּ, מְלַחֵשׁ וְנִכְנָס מְלַחֵשׁ וְיוֹצֵא, אָמַר לוֹ מְזֹג רוֹתְחִין – וְהֵא רוֹתְחִין, מְזֹג פּוֹשְׁרִין – וְהֵא פּוֹשְׁרִין, מָה יוֹסֵף, תֶּבֶן בְּעַפְרַיִים, חֲרָשִׁין בְּמִצְרַיִם, עַד הֵיכָן, עַד שֶׁרָאָה שְׁכִינָה עוֹמֶדֶת עַל גַּבָּיו, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַיַּרְא אֲדֹנָיו כִּי ה' אִתּוֹ". וְהָעִנְיָן כִּי בַּעֲבוּר הֱיוֹת אֲדֹנָיו מִצְרִי לֹא יָדַע אֶת ה', אָמְרוּ כִּי בִּרְאוֹתוֹ הַצְלָחָתוֹ הַגְּדוֹלָה הָיָה חוֹשֵׁשׁ כִּי דֶּרֶךְ כְּשָׁפִים הוּא, כַּאֲשֶׁר בִּבְנֵי אַרְצוֹ, עַד שֶׁרָאָה שֶׁהָיָה מֵאֵת עֶלְיוֹן בְּמַרְאָה שֶׁנִּרְאֵית לוֹ בַּחֲלוֹם אוֹ בְּהָקִיץ בְּעַמּוּד עָנָן וְכַיּוֹצֵא בוֹ לִכְבוֹד הַצַּדִּיק:
פסוק ו:כִּי אִם הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הוּא אוֹכֵל לָשׁוֹן נְקִיָּה, כְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ (ב"ר פו ו). וְרַבִּי אַבְרָהָם אָמַר (אבן עזרא על בראשית ל"ט:ו'), כִּי כָל אֲשֶׁר לוֹ הָיָה בְּיַד יוֹסֵף חוּץ מִן הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הוּא אוֹכֵל, שֶׁלֹּא הָיָה אֲפִלּוּ נוֹגֵעַ בּוֹ בַּעֲבוּר הֱיוֹתוֹ עִבְרִי, כִּי כֵן הָיָה מִשְׁפַּט הַמִּצְרִים אֶת הָעִבְרִים שֶׁלֹּא יִגְּעוּ בְּמַאֲכָלָם כִּי תּוֹעֵבָה הִיא לְמִצְרַיִם. וְאֶפְשָׁר שֶׁהוּא כֵן, אוֹ יִהְיֶה פֵּרוּשׁ הַכָּתוּב כִּי לֹא יָדַע אֲדוֹנָיו אֶת יוֹסֵף מְאוּמָה שֶׁיִּקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לוֹ, רַק אֶת הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ אֲשֶׁר יֹאכַל יוֹסֵף, לֹא לִשְׁאָר הֲנָאוֹת כַּאֲשֶׁר יַעֲשׂוּ הַבַּחוּרִים, וְלֹא לֶאֱסֹף לוֹ עֹשֶׁר וּנְכָסִים, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א כט ג) "וְלֹא מָצָאתִי בוֹ מְאוּמָה מִיּוֹם נָפְלוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה", וְ"לֹא יָדַע אִתִּי מַה בַּבָּיִת" (בראשית ל"ט:ח') עִנְיָן אַחֵר, שֶׁלֹּא יַשְׁגִּיחַ לָדַעַת מָה אִתּוֹ בַּבַּיִת, כִּי "לֹא יָדַע אִתּוֹ מְאוּמָה" לָשׁוֹן שׁוֹלֵל וּ"מַה בַּבָּיִת" יְקַיֵּם:
פסוק ו:וַיְהִי יוֹסֵף יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה הִזְכִּיר זֶה בְּכָאן לוֹמַר כִּי בַּעֲבוּר יָפְיוֹ נָשְׂאָה אֵשֶׁת אֲדוֹנָיו אֵלָיו אֶת עֵינֶיהָ. וְרַשִׁ"י כָּתַב (רש"י על בראשית ל"ט:ו') כִּי בַּעֲבוּר שֶׁרָאָה עַצְמוֹ מוֹשֵׁל הִתְחִיל אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וּמְסַלְסֵל בִּשְׂעָרוֹ וְכוּ':
פסוק ח:וַיְמָאֵן וַיֹּאמֶר אֶל אֵשֶׁת אֲדֹנָיו סִפֵּר הַכָּתוּב כִּי מֵאֵן לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹנָהּ אַף עַל פִּי שֶׁהִיא גְּבִרְתּוֹ אֵשֶׁת אֲדוֹנָיו וְהוּא יָרֵא מִמֶּנָּה, כִּי הָיָה יָרֵא אֶת הַשֵּׁם יוֹתֵר, וְזֶה טַעַם "אֶל אֵשֶׁת אֲדֹנָיו":
פסוק ט:וְחָטָאתִי לֵאלֹהִים בְּנֵי נֹחַ נִצְטַוּוּ עַל הָעֲרָיוֹת, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית ל"ט:ט'). וְנָכוֹן הוּא, רַק בַּעֲבוּר חֶסְרוֹן דַּעַת הַנָּשִׁים הִקְדִּים אֵלֶיהָ כִּי הַדָּבָר בְּגִידָה בַּאֲדוֹנָיו אֲשֶׁר בּוֹטֵחַ בּוֹ, וְאַחֲרֵי כֵן אָמַר כִּי יֵשׁ בָּעִנְיָן עוֹד חֵטְא לֵאלֹהִים. וְיִתָּכֵן לְפָרֵשׁ עוֹד "וְחָטָאתִי לֵאלֹהִים", בַּבְּגִידָה הַזֹּאת, כִּי רָעָה גְּדוֹלָה הִיא שֶׁיִּהְיֶה בָּהּ לִי חֵטְא לִפְנֵי הָאֱלֹהִים, כִּי עֵינָיו בְּנֶאֶמְנֵי אֶרֶץ (תהלים קא ו) וְלֹא לְפָנָיו בּוֹגֵד יָבֹא, וּדְבָרוֹ אֱמֶת, רַק לֹא הִזְכִּיר אִסּוּר הָעֶרְוָה כִּי דִּבֵּר עִמָּהּ כְּדֶרֶךְ הַנָּשִׁים:
פסוק י:וְטַעַם לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ כְּדִבְרֵי רַבִּי אַבְרָהָם אֲפִלּוּ שֶׁיִּשְׁכַּב אֶצְלָהּ בְּסָמוּךְ, הִיא בְּבִגְדָהּ וְהוּא בְּבִגְדוֹ, אוֹ לִהְיוֹת עִמָּהּ לְדַבֵּר שִׂיחוֹת, כִּי לֹא מָצָאנוּ "אֶצְלָהּ" עַל הַמִּשְׁגָּל, רַק עִמָּהּ אוֹ אוֹתָהּ, "שִׁכְבָה עִמִּי", "אִם שָׁכֹב יִשְׁכַּב אִישׁ אֹתָהּ" (ויקרא טו כד), "וְהַנָּשִׁים תִּשָּׁכַבְנָה" (זכריה יד ב):
פסוק יב:וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ לִכְבוֹד גְּבִרְתּוֹ לֹא רָצָה לְהוֹצִיאוֹ מִיָּדָהּ בְּכֹחוֹ הַגָּדוֹל מִמֶּנָּה, וְהֵסִיר אוֹתוֹ מֵעָלָיו כִּי הָיָה בֶּגֶד שֶׁיִּתְעַטֵּף בּוֹ כִּמְעִיל וְצָנִיף, וְהִיא בִּרְאוֹתָהּ כִּי הִנִּיחַ בִּגְדּוֹ בְּיָדָהּ פָּחֲדָה פֶּן יְגַלֶּה עָלֶיהָ לִבְנֵי הַבַּיִת אוֹ לַאֲדֹנָיו, וְהִקְדִּימַתּוּ אֲלֵיהֶם לֵאמֹר כִּי הִפְשִׁיט בִּגְדוֹ לִשְׁכַּב עִמָּהּ, וּבִרְאוֹתוֹ כִּי הֲרִימוֹתִי קוֹלִי נִבְהַל לִבְרֹחַ. וְזֶה טַעַם "וַיְהִי כִּרְאוֹתָהּ כִּי עָזַב בִּגְדוֹ", וְלָכֵן לֹא הִגִּידָה הִיא וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדִי, רַק אָמְרָה לְאַנְשֵׁי בֵּיתָהּ וּלְבַעְלָהּ "וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ אֶצְלִי":
פסוק יד:וְטַעַם רְאוּ הֵבִיא לָנוּ אִישׁ עִבְרִי כִּי הָעִבְרִים שְׂנוּאֵי הַמִּצְרִים הֵמָּה, וְלֹא יוּכְלוּ לֶאֱכֹל אִתָּם לֶחֶם כִּי תוֹעֵבָה הִיא לָהֶם (בראשית מ"ג:ל"ב), וְלֹא יִקְנוּ מֵהֶם רַק לְכוֹרְמִים וּלְיוֹגְבִים, וְלֹא יָבֹאוּ בְּבֵיתָם. וְלָכֵן אָמְרָה הִנֵּה עָשָׂה עִמָּנוּ רָעָה לְהָבִיא בְּבֵיתֵנוּ עִבְרִי וַעֲשָׂאוֹ פָּקִיד וְנָגִיד, וְרָאוּי לוֹ שֶׁיְּצַחֵק בָּנוּ, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כט כא) "מְפַנֵּק מִנֹּעַר עַבְדּוֹ" וְגוֹ', וְזֶה טַעַם "אֲשֶׁר הֵבֵאתָ לָּנוּ", כִּי הֲבָאָתוֹ בְּבֵיתָם הָיְתָה קָשָׁה בְּעֵינֵיהֶם. וְאָמְרָה "הֵבִיא לָנוּ" עַל בַּעְלָהּ, לֹא הִזְכִּירַתּוּ לִכְבוֹדוֹ, אוֹ בְּדֶרֶךְ מוּסָר לַנָּשִׁים, אוֹ בַּעֲבוּר שֶׁהַמֵּבִיא יָדוּעַ. וְכֵן בְּסֵפֶר אִיּוֹב בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים יְדַבֵּר עַל הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד בִּסְתָם, בַּעֲבוּר דַּעְתָּם שֶׁעָלָיו יְדַבְּרוּ. וְכֵן "וַיֹּאמֶר אֶל אַבְנֵר מַדּוּעַ בָּאתָ אֶל פִּילֶגֶשׁ אָבִי" (שמואל ב ג ז), לֹא יַזְכִּיר הָאוֹמֵר וְלֹא דִּבֵּר בּוֹ כְּלָל בַּעֲבוּר הֱיוֹתוֹ יָדוּעַ שֶׁהוּא אִישׁ בֹּשֶׁת:
פסוק יט:וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אֲדֹנָיו בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ אָמְרָה לוֹ "כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה עָשָׂה לִי עַבְדֶּךָ", עִנְיְנֵי תַשְׁמִישׁ כָּאֵלֶּה, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית ל"ט:י"ט). וְכָךְ אָמְרוּ (בראשית רבה פ"ז:ט'), רַבִּי אַבְהוּ אָמַר בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ. וַאֲנִי תָּמֵהַּ כִּי אֲדוֹנֵי יוֹסֵף סָרִיס הָיָה, וְאִשְׁתּוֹ בִּנְעוּרָיו נְשָׂאָהּ, וְהֵם דָּרְשׁוּ (שם פו ג) "סְרִיס פַּרְעֹה", מְלַמֵּד שֶׁלֹּא לְקָחוֹ אֶלָּא לְתַשְׁמִישׁ וְסֵרְסוֹ הקב"ה בְּגוּפוֹ. וְעוֹד כִּי אֵיךְ תִּפְגֹּם אֶת עַצְמָהּ וְתִמָּאֵס בְּעֵינֵי בַּעֲלָהּ לֵאמֹר לוֹ כִּי זָנְתָה בְּאֹנֶס אוֹ בְּרָצוֹן, וְרָאוּי הָיָה שֶׁיַּהַרְגֶנָּה, כִּי לָמָּה לֹא צָעֲקָה מִתְּחִלָּה וְיִבְרַח כַּאֲשֶׁר עָשְׂתָה בַּסּוֹף. וְהִנֵּה לְאַנְשֵׁי בֵּיתָהּ אָמְרָה "בָּא אֵלַי לִשְׁכַּב עִמִּי", לֹא שֶׁשָּׁכַב אֶלָּא שֶׁבָּא לַעֲשׂוֹת כֵּן וְצָעַקְתִּי וּבָרַח, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁתַּסְתִּיר הַדָּבָר מִבַּעְלָהּ. וְאִם תֹּאמַר כְּדֵי שֶׁיִּחַר אַפּוֹ וְיַהַרְגֵהוּ, וְדַי חִיּוּב מִיתָה לְעֶבֶד שֶׁיָּבוֹא לֶאֱנֹס אֵשֶׁת הַשַּׂר אֲדוֹנָיו. וְאֶפְשָׁר שֶׁרָצוּ לְפָרֵשׁ "כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה" עִנְיְנֵי תַּשְׁמִישׁ, בְּגִלּוּי עֶרְוָה וּמִשְׁמוּשׁ יָדַיִם, לֹא תַּשְׁמִישׁ מַמָּשׁ, שֶׁהָיָה אֲדוֹנָיו סָרִיס בְּגוּפוֹ שֶׁבָּא אֵלָיו חֹלִי שֶׁלֹּא יִתְאַוֶּה, כְּעִנְיַן הַשָּׁחוּף. וְעַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט אֵין צֹרֶךְ, כִּי אֵין הַכָּ"ף לְדִמְיוֹן בְּדָבָר אַחֵר, וּפִתְרוֹנוֹ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְכָמוֹהוּ (בראשית כ"ד:כ"ח) "וַתַּגֵּד לְבֵית אִמָּהּ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה", וְכֵן "וּבְדַבְּרוֹ עִמִּי כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה נָתַתִּי פָנַי אַרְצָה" (דניאל י טו), וְכֵן רַבִּים. אוֹ יֹאמַר כִּי בִּשְׁמֹעַ אֲדֹנָיו אֶת דִּבְרֵי אִשְׁתּוֹ שֶׁאָמְרָה לוֹ עָשָׂה לִי עַבְדְּךָ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה שֶׁהִגַּדְתִּי מִיָּד לְאַנְשֵׁי הַבַּיִת, חָרָה אַפּוֹ. וְיִתָּכֵן שֶׁשִּׁמּוּשׁ הַכָּ"ף בָּזֶה לְהַפְלָגָה, וְכֵן (בראשית מ"ד:ז') "לָמָּה יְדַבֵּר אֲדֹנִי כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה", "וַתִּקְרֶאנָה אוֹתִי כָּאֵלֶּה" (ויקרא י יט). וְהִנֵּה מֵאַהֲבַת אֲדוֹנָיו אֶת יוֹסֵף לֹא הֲרָגוֹ, אוֹ שֶׁהָיָה נֵס מֵאֵת הַשֵּׁם, אוֹ שֶׁנִּסְתַּפֵּק בִּדְבָרֶיהָ מִדַּעְתּוֹ צִדְקַת יוֹסֵף, וְכֵן אָמְרוּ (בראשית רבה פ"ז:ט'), אָמַר לוֹ, יָדַע אֲנָא דְּלֵית הוּא מִנָּךְ אֶלָּא שֶׁלֹּא לְעָרֵב פְּסֹלֶת בְּבָנַי:
פסוק כ:וַיִּתְּנֵהוּ אֶל בֵּית הַסֹּהַר מְקוֹם אֲשֶׁר אֲסִירֵי הַמֶּלֶךְ אֲסוּרִים אָמַר רַבִּי אַבְרָהָם כִּי הַכָּתוּב יְפָרֵשׁ שֶׁבֵּית הַסֹּהַר הוּא מְקוֹם אֲשֶׁר אֲסִירֵי הַמֶּלֶךְ אֲסוּרִים שָׁם, וּלְכָךְ אָמַר כִּי הוּא שֵׁם מִצְרִי, כִּי דֶּרֶךְ הַכָּתוּב לְפָרֵשׁ לָשׁוֹן נָכְרִיָּה, כְּמוֹ "הִפִּיל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל". וְלֹא אָמַר כְּלוּם, אֲבָל "וַיִּתְּנֵהוּ אֶל בֵּית הַסֹּהַר" הַיָּדוּעַ לַמֶּלֶךְ, שֶׁהוּא מָקוֹם אֲשֶׁר יֵאָסְרוּ שָׁם אֲסִירֵי הַמֶּלֶךְ, לוֹמַר כִּי הָיָה זֶה סִבָּה שֶׁיִּכָּנְסוּ עִמּוֹ הַמַּשְׁקֶה וְהָאוֹפֶה. וְיִתָּכֵן כִּי טַעַם "אֲסִירֵי הַמֶּלֶךְ" עֲבָדָיו וּמְשָׁרְתָיו הַחוֹטְאִים לוֹ בְּמִשְׁפַּט הַמְּלוּכָה, כִּי שְׁאָר הָאֲסוּרִים לָעָם בְּיַד הַשּׁוֹפְטִים וְהַשּׁוֹטְרִים, בְּבֵית סֹהַר אַחֵר יִנָּתְנוּ. וְסִפֵּר הַכָּתוּב שֶׁשָּׂמוּ שָׁם יוֹסֵף מֵאַהֲבַת אֲדוֹנָיו אֹתוֹ, וְהַכֹּל סִבָּה מֵאֵת ה'. וּבַעֲלֵי הַלָּשׁוֹן (רד"ק בספר השרשים שורש סהר) יְפָרְשׁוּ "סַהַר" כִּפָּה עֲגֻלָּה, מִלְּשׁוֹן "אַגַּן הַסַּהַר" (שיר השירים ז ג). וּלְפִי דַּעְתִּי שֶׁהוּא הַבּוֹר (רמב"ן על בראשית מ':ב'), בַּיִת בָּנוּי תַּחַת הַקַּרְקַע וְלוֹ פֶּתַח קָטָן מִלְּמַעְלָה יַכְנִיסוּ בּוֹ הָאֲסוּרִים וּמִמֶּנּוּ לָהֶם אוֹרָה, וְהוּא מִלְּשׁוֹן סֵיהֲרָא בַּאֲרָמִית, כַּאֲשֶׁר אָמַר (בראשית ו':ט"ז) "צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה", מִלְּשׁוֹן צָהֳרַיִם, וְשִׁנּוּ בָּהֶם זֶה לְרֹב אוֹרוֹ וְזֶה לְמִעוּט:
