פסוק ט:קַח אֶת מַטְּךָ וְהַשְׁלֵךְ לִפְנֵי פַרְעֹה יְהִי לְתַנִּין. כָּאן נֶאֱמַר שֶׁיִּקַּח מַטֵּה אַהֲרֹן וִיהִי לְתַנִּין, וּלְמַעְלָה פָּרָשַׁת שְׁמוֹת (שמות ד, ב) צִוָּה שֶׁיִּקַּח מֹשֶׁה מַטֵּה שֶׁלּוֹ וִיהִי לְנָחָשׁ, וְנֶחְלְקוּ הַמְפָרְשִׁים בָּזֶה, כִּי יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁתַּנִּין הַיְינוּ דָּג גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשׁ רַשִׁ״י עַל פָּסוּק ״הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים״ (בראשית א, כא), וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁתַּנִּין הַיְינוּ נָחָשׁ, וְכֵן פֵּרַשׁ רַשִׁ״י כָּאן.
פסוק ט:וְהִנֵּה מָקוֹם אִתִּי לְיַשֵּׁב שִׁנּוּי הַלָּשׁוֹן וְזֶה, כִּי הַתַּנִּין הוּא נָחָשׁ גָּדוֹל מְסֻכָּן בְּיוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים לב לג) ״חֲמַת תַּנִּינִם יֵינָם״. שְׁמַע מִנַּהּ שֶׁחֲמָתוֹ גָּדוֹל מֵחֲמַת סְתָם נָחָשׁ. וְהִנֵּה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן עָשׂוּ כָּל הַנִּסִּים בְּאִמְרֵי פִיהֶם כְּנָחָשׁ זֶה שֶׁעִקַּר כֹּחוֹ בְּפִיו, וּכְפִי הַנִּרְאֶה שֶׁרֹב הַנִּסִּים נַעֲשׂוּ עַל יְדֵי מַטּוֹתָם שֶׁל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן. וְשֶׁלֹּא יִהְיֶה פִּתְחוֹן פֶּה לְבַעַל הַדִּין לַחֲלֹק וְלוֹמַר שֶׁבְּכֹחַ הַמַּטּוֹת נַעֲשׂוּ כָּל הַנִּסִּים, וְאוּלַי יִטְעוּ לוֹמַר שֶׁיֵּשׁ צַד כִּשּׁוּף בְּמַטּוֹתָם, עַל כֵּן נֶהֶפְכוּ לִנְחָשִׁים לוֹמַר: כְּמוֹ הַנָּחָשׁ הַנּוֹשֵׁךְ בְּלִי לַחַשׁ בְּפִיו, כָּךְ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כֹּחָם בְּפִיהֶם, וְהַמַּטּוֹת פָּעֲלוּ כָּל אוֹתָן הַפְּעֻלּוֹת בְּכֹחַ אִמְרֵי פִיהֶם שֶׁלָּהֶם, כִּי הַצַּדִּיק גּוֹזֵר אוֹמֶר וְיָקָם לוֹ. וְעַל כֵּן נַעֲשׂוּ מַטּוֹת שְׁנֵיהֶם לִנְחָשִׁים, כִּדְאִיתָא (בראשית מט יז) ״יְהִי דָן נָחָשׁ עֲלֵי דֶרֶךְ״, כָּךְ מַטֵּה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן יִהְיוּ כִּנְחָשִׁים שׂוֹרְפִים לְהַזִּיק לְפַרְעֹה וּלְכָל עֲבָדָיו. וְתֵדַע וְתָבִין כִּי מֹשֶׁה הָיָה רוֹעֶה וּמַנְהִיג לְיִשְׂרָאֵל בְּמַטֵּה עֻזּוֹ כַּאֲשֶׁר יְנַהֵג הָרוֹעֶה אֶת עֶדְרוֹ, וְהָיָה שַׂר וּמוֹשֵׁל גַּם עַל פַּרְעֹה, אֲבָל אַהֲרֹן לֹא הָיָה מוֹשֵׁל כִּי אִם עַל פַּרְעֹה וְעַמּוֹ לְבַד. עַל כֵּן צִוָּה ה׳ שֶׁלִּפְנֵי יִשְׂרָאֵל יַשְׁלִיךְ מֹשֶׁה מַטֵּה שֶׁלּוֹ וְיִהְיֶה לְנָחָשׁ עֲלֵי דֶרֶךְ לְפַרְעֹה וּלְכָל עַמּוֹ, הַנּוֹשֵׁךְ עִקְּבֵי סוּס וַיִּפֹּל רוֹכְבוֹ אָחוֹר, רֶמֶז לְסוּס מִצְרַיִם וְרוֹכְבוֹ, וַיָּנָס מֹשֶׁה מִפָּנָיו. כִּי חָשַׁב שֶׁלְּעוֹלָם יִהְיֶה מַטֵּה שֶׁלּוֹ מַשְׁחִית וּמְחַבֵּל כְּנָחָשׁ וְאֵין זֶה מִמִּדַּת טוּבוֹ, עַל כֵּן נֶאֱמַר לוֹ ״אֱחוֹז בִּזְנָבוֹ״ וַיְהִי לְמַטֶּה בְּכַפּוֹ, כִּי אַךְ פָּנָיו דְּהַיְנוּ מְקוֹם הָרֹאשׁ וְהַפֶּה מְסֻכָּן לְהַזִּיק וּלְהַשְׁחִית בְּשׂוֹנְאֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הִנֵּה זְנָבוֹ בְּהֶפֶךְ זֶה, כִּי סוֹפוֹ לִהְיוֹת רוֹעֶה יִשְׂרָאֵל לֹא יָרַע וְלֹא יַשְׁחִית, כִּזְנַב שֶׁל הַנָּחָשׁ שֶׁאֵינוֹ מַזִּיק אֶלָּא הֲרֵי הוּא כְּמַטֶּה בְּעָלְמָא, כֵּן יִהְיֶה כֹּחַ זֶה שֶׁל הַנָּחָשׁ לְמַטֶּה בְּכַפּוֹ, כְּאִלּוּ אָמַר שֶׁיְּהֵא נָחָשׁ מַזִּיק לְמִצְרַיִם, וּמַטֵּה עֻזּוֹ לְיִשְׂרָאֵל כְּאֶחָד. וְאִם תִּרְצֶה לוֹמַר שֶׁגַּם לְיִשְׂרָאֵל יִהְיֶה מַטֶּה וְנָחָשׁ כְּאֶחָד, מַטֵּה עֹז לַטּוֹבִים וְנָחָשׁ שׂוֹרֵף לָרָעִים, כִּי נְשִׁיכָתָן שֶׁל חֲכָמִים נְשִׁיכַת נָחָשׁ, אָתֵי גַּם כֵּן שַׁפִּיר מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה נֵס זֶה לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל דַּוְקָא בְּמַטֵּהוּ שֶׁל מֹשֶׁה.
פסוק ט:אֲבָל עֲדַיִן לֹא רָאִינוּ שׁוּם מוֹפֵת שֶׁאַהֲרֹן יִהְיֶה רוֹדֶה וּמוֹשֵׁל בְּפַרְעֹה וְכָל עַמּוֹ. עַל כֵּן צִוָּה ה׳ לִפְנֵי פַרְעֹה לְהַשְׁלִיךְ מַטֵּהוּ שֶׁל אַהֲרֹן וְיִהְיֶה לְתַנִּין, שֶׁחֲמָתוֹ גָּדוֹל מֵחֲמַת סְתָם נָחָשׁ, כִּי בָּזֶה הוֹרָה שֶׁגַּם אַהֲרֹן יִהְיֶה רוֹדֶה וּמוֹשֵׁל בְּפַרְעֹה שֶׁנִּקְרָא תַנִּין, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כט ג) ״הַתַּנִּים הַגָּדוֹל הָרֹבֵץ בְּתוֹךְ יְאֹרָיו״. וּלְפִי שֶׁפַּרְעֹה נִמְשַׁל לְתַנִּין שֶׁהוּא גָּדוֹל מִן הַנָּחָשׁ, עַל כֵּן הוֹרוּ לוֹ כִּי מַטֵּהוּ שֶׁל אַהֲרֹן יִהְיֶה לְתַנִּין כְּנֶגֶד פַּרְעֹה שֶׁנִּמְשַׁל לְתַנִּים, כִּי סְתָם נָחָשׁ אֵינוֹ יָכוֹל לוֹ כָּל כָּךְ, כִּי הַתַּנִּין כֹּחוֹ גָּדוֹל מִן הַנָּחָשׁ. עַל כֵּן הֶרְאָה לוֹ תַנִּין שֶׁיְּהֵא כֹּחוֹ גָּדוֹל מִפַּרְעֹה, כִּי בְּפַרְעֹה כְּתִיב ״הַתַּנִּים הַגָּדוֹל״ בְּמֵ״ם בְּסוֹף, הַמּוֹרֶה עַל נְקֵבָה אֲשֶׁר כֹּחָהּ אֵינוֹ גָדוֹל כְּכֹחַ הַתַּנִּין הַזָּכָר בְּנוּ״ן בַּסּוֹף. עַל כֵּן נַעֲשָׂה מַטֵּה אַהֲרֹן לְתַנִּין, כִּי הוּא יִבְלַע אֶת פַּרְעֹה שֶׁנִּמְשַׁל לְתַנִּים נְקֵבָה, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר ״וַיִּבְלַע מַטֵּה אַהֲרֹן אֶת מַטֹּתָם״. יַעַן כִּי אָמְרוּ הַחַרְטֻמִּים: ״יֵשׁ גַּם לָנוּ מַטֶּה עֹז שֶׁנִּמְשָׁל לְתַנִּים, וְהַיְינוּ פַרְעֹה וַעֲבָדָיו, וּמַה זֶּה אַתָּה מִתְפָּאֵר בְּמַטֶּה שֶׁלְּךָ שֶׁיִּהְיֶה לְתַנִּין?״ עַל כֵּן הֶרְאוּ לָהֶם שֶׁתַּנִּינִים שֶׁלָּהֶם חֲלוּשִׁים כִּנְקֵבוֹת, וּמַטֵּה שֶׁל אַהֲרֹן יִבְלַע אֶת מַטּוֹתָם. וְלֹא הֻצְרַךְ לַעֲשׂוֹת זֶה בְּמַטֵּהוּ שֶׁל מֹשֶׁה, כִּי כְּבָר נַעֲשָׂה נֵס זֶה לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל. וְעוֹד לְפִי שֶׁכְּנֶגֶד יִשְׂרָאֵל לֹא רָצָה ה׳ שֶׁיִּהְיֶה חֲמַת תַּנִּינִים מַטֵּהוּ, וּמַטֵּהוּ שֶׁל מֹשֶׁה כּוֹלֵל הַהַנְהָגָה בֵּין לְיִשְׂרָאֵל בֵּין לְפַרְעֹה, עַל כֵּן נֶהְפַּךְ לְנָחָשׁ. אֲבָל מַטֵּהוּ שֶׁל אַהֲרֹן שֶׁפָּעַל כְּנֶגֶד פַּרְעֹה לְבַד, נֶהְפַּךְ לְתַנִּין, כְּדֵי לְבַטֵּל כֹּחוֹ שֶׁל פַּרְעֹה שֶׁנִּמְשַׁל לְתַנִּים כָּאָמוּר.
פסוק ט:וּרְאָיָה לַדָּבָר שֶׁבְּמַכַּת הַיְאוֹר נֶאֱמַר, ״וְהַמַּטֶּה אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לְנָחָשׁ תִּקַּח בְּיָדֶךָ״ (שמות ז:טו) וְזֶהוּ מַטֵּה מֹשֶׁה, וּכְתִיב בּוֹ ״הִנֵּה אָנֹכִי מַכֶּה בַּמַּטֶּה אֲשֶׁר בְּיָדִי עַל הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹר וְנֶהֶפְכוּ לְדָם״ (שמות ז:יז), אֲבָל לֹא הָיָה כֹּחוֹ גָּדוֹל כָּל כָּךְ עַד שֶׁיַּשְׁחִית כָּל מֵימֵי מִצְרַיִם וְנַהֲרוֹתָם וַאֲגַמֵּיהֶם, וְאַחַר כָּךְ נֶאֱמַר ״אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן קַח מַטְּךָ וּנְטֵה יָדְךָ עַל מֵימֵי מִצְרַיִם עַל נַהֲרֹתָם״ וְגוֹ׳ (שמות ז:יט), שְׁמַע מִנָּהּ שֶׁכֹּחַ מַטֵּה אַהֲרֹן גָּדוֹל מִן כֹּחַ מַטֵּה מֹשֶׁה, שֶׁהֲרֵי מַטֵּה שֶׁל אַהֲרֹן פָּעַל גַּם בְּנַהֲרוֹתָם וְאַגְמֵיהֶם וּבְכָל מִקְוֵה מֵימֵיהֶם, וְזֶה לְפִי שֶׁמַּטֵּה אַהֲרֹן נִמְשַׁל לְתַנִּין שֶׁחֲמַת תַּנִּינִים גָּדוֹל מִן חֲמַת סְתָם נָחָשׁ, וּלְמַטֵּה מֹשֶׁה לֹא נִתַּן חֲמַת גְּדוֹלָה בַּעֲבוּר שֶׁהָיָה רוֹעֶה בּוֹ גַּם אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְנַהֵג עִמָּהֶם בְּנַחַת גַּם בִּשְׁעַת הַכַּעַס, וְזֶה רֶמֶז יָקָר.
פסוק ט:אָמְנָם לָאוֹמְרִים שֶׁתַּנִּין הַיְינוּ דָּג, נוּכַל לוֹמַר כִּי בִּפְנֵי יִשְׂרָאֵל נֶהְפַּךְ הַמַּטֶּה לְנָחָשׁ, לְהוֹרוֹת שֶׁמִּתְּחִלָּה הָיוּ יִשְׂרָאֵל כְּמַקֵּל זָקוּף בְּקוֹמָה זְקוּפָה, וְאַחַר כָּךְ הוּשְׁפְּלָה מְלֹא קוֹמָתָם אַרְצָה לִהְיוֹת עִם זוֹחֲלֵי עָפָר. וְכַאֲשֶׁר יֹאחֲזוּ בִּזְנָבוֹ שֶׁיִּהְיוּ בְּתַכְלִית הַשִּׁפְלוּת, יַחְזְרוּ לְקַדְמוּתָם לִהְיוֹת כְּמַטֶּה זֶה. וְכֵן הָיָה שֶׁהוֹסִיף לָהֶם פַּרְעֹה שִׁעְבּוּד בַּסּוֹף, וַיְזַנֵּב בָּהֶם לַעֲשׂוֹתָם כְּזַנְבוֹת הָאוּדִים הָעֲשֵׁנִים, מִשָּׁם עָלוּ אֶל מַעֲלָתָם. וְזֶה לֹא יִתָּכֵן לַעֲשׂוֹת לִפְנֵי פַרְעֹה, עַל כֵּן נַעֲשָׂה הַמַּטֶּה בְּפָנָיו לְתַנִּין דְּהַיְינוּ דָּג, לְהוֹרוֹת שֶׁכְּשֵׁם שֶׁסִּכֵּל ה׳ עֲצָתוֹ בָּרִאשׁוֹנָה, כִּי הוּא רָצָה לַעֲשׂוֹתָם כְּמַטֶּה יָבֵשׁ זֶה שֶׁאֵינוֹ פָּרֶה וְרָבֶה, וְכָךְ אָמַר ״פֶּן יִרְבֶּה״ (שמות א י), וְנֶהְפַּךְ הַדָּבָר שֶׁמַּטֶּה הַיָּבֵשׁ נַעֲשָׂה דָּג, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית מח טז) ״וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ״, כָּךְ גַּם עַתָּה יְסַכֵּל ה׳ עֲצָתוֹ. וְעַל כֵּן לֹא חָזַר הַתַּנִּין לִהְיוֹת מַטֶּה, לְרַמֵּז שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ יִשְׂרָאֵל בְּרִבּוּיָם לְעוֹלָם. וּמַה שֶּׁכָּתוּב ״וַיִּבְלַע מַטֵּה אַהֲרֹן״ (שמות ז יב), הַיְינוּ הַתַּנִּין שֶׁהָיָה מִתְּחִלָּה מַטֶּה. וְהֻכָּה הַיְאֹר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דָּגִים עַל יְדֵי מַטֵּה מֹשֶׁה דַּוְקָא, שֶׁהָיָה מִתְּחִלָּה נָחָשׁ, אֲבָל מַטֵּה אַהֲרֹן שֶׁהָיָה מִתְּחִלָּה דָּג וְנַעֲשָׂה עַכְשָׁו לְמַטֶּה שֶׁלֹּא בִּפְנֵי פַרְעֹה, אֵין נָכוֹן שֶׁיָּמִית אֶת דְּגָתָם אַחַר שֶׁהוּא הָיָה דָּג. וְאַחַר כָּךְ צִוָּה לִקַּח מַטֵּה אַהֲרֹן לְהַכּוֹת בְּכָל נְהָרוֹת וַאֲגַמִּים, וּלְפִיכָךְ נֶאֱמַר ״וְהַדָּגָה אֲשֶׁר בַּיְאֹר מֵתָה״ (שמות ז כא), וְלֹא אֲשֶׁר בָּאֲגַמִּים וּנְהָרוֹת שֶׁהֻכּוּ עַל יְדֵי מַטֵּה אַהֲרֹן. וְהֶחְמִיר בַּיְאֹר לְפִי שֶׁהָיָה אֱלֹהֵיהֶם, עַל כֵּן עָשָׂה שְׁפָטִים בֵּאלֹהֵיהֶם, וְהֶרְאוּ לָהֶם שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַצִּיל הַדָּגִים. אֲבָל הָאֲגַמִּים וּנְהָרוֹת לֹא הֶחֱזִיקוּ בֶּאֱלֹהוּת, עַל כֵּן לֹא הֵמִית אֶת דְּגָתָם.
פסוק יז:כֹּה אָמַר ה׳ בְּזֹאת תֵּדַע כִּי אֲנִי ה׳. לָשׁוֹן זֶה נֶאֱמַר בְּמַכָּה רִאשׁוֹנָה שֶׁל סֵדֶר דְּצַ״ךְ, וְכֵן בְּמַכָּה רִאשׁוֹנָה שֶׁל סֵדֶר עֲדַ״שׁ נֶאֱמַר ״לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֲנִי ה׳ בְּקֶרֶב הָאָרֶץ״ (שמות ח:יח), וְכֵן בְּמַכָּה רִאשׁוֹנָה שֶׁל סֵדֶר בְּאַחַ״ב נֶאֱמַר ״בַּעֲבוּר תֵּדַע כִּי אֵין כָּמֹנִי בְּכָל הָאָרֶץ״ (שמות ט:יד). גַּם מַהֲרִי״א נִתְעוֹרֵר עַל זֶה וּפֵרֵשׁ, שֶׁפַּרְעֹה הָיָה חוֹלֵק עַל שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים: הָאֶחָד הוּא מְצִיאוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי כִּחֵשׁ בַּה׳ וַיֹּאמֶר לֹא הוּא (ירמיה ה יב), וְ״לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה׳״ (שמות ה ב). עַל כֵּן נֶאֱמַר בְּמַכָּה רִאשׁוֹנָה ״בְּזֹאת תֵּדַע כִּי אֲנִי ה׳״. הַשְּׁנִיָּה, שֶׁהָיָה חוֹלֵק לוֹמַר אִם תִּמְצָא לוֹמַר שֶׁיֵּשׁ אֱלוֹהַּ בְּנִמְצָא, מִכָּל מָקוֹם אֵינוֹ מַשְׁגִּיחַ בַּשְּׁפָלִים. עַל זֶה נֶאֱמַר ״כִּי אֲנִי ה׳ בְּקֶרֶב הָאָרֶץ״. הַשְּׁלִישִׁית הוּא, שֶׁהָיָה חוֹלֵק עַל יְכֹלֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְשַׁנּוֹת הַטֶּבַע כְּלָל. עַל זֶה אָמַר ״כִּי אֵין כָּמֹנִי בְּכָל הָאָרֶץ״, כְּלוֹמַר יָכוֹל לִפְעֹל כְּחֶפְצוֹ.
פסוק יז:וַאֲנִי אוֹמֵר לְהוֹסִיף בֵּאוּר עַל דְּבָרָיו, לְהַכְנִיס כָּל שָׁלֹשׁ מַכּוֹת תַּחַת סוּג אֶחָד, כִּי שָׁלֹשׁ מַכּוֹת רִאשׁוֹנִים בָּאוּ לְאַמֵּת מְצִיאוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לְפִי שֶׁהַמִּצְרִים אָמְרוּ שֶׁהַיְאוֹר הוּא אֱלֹהֵיהֶם אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ, עַל כֵּן עָשָׂה ה׳ שְׁפָטִים בֵּאלֹהֵיהֶם לְהוֹרוֹת שֶׁיֵּשׁ גָּבוֹהַּ מֵעַל כָּל גָּבוֹהַּ. וְכֵן מַסִּיק בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (פט ד) ״הָרְשָׁעִים מִתְקַיְּמִים עַל אֱלֹהֵיהֶם״, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְהִנֵּה עוֹמֵד עַל הַיְאֹר״ (שמות ז, טו), שְׁמַע מִנָּהּ שֶׁחֲשָׁבוּהוּ לֶאֱלֹהוּת. עַל כֵּן נֶאֱמַר בְּמַכַּת הַיְאוֹר ״בְּזֹאת תֵּדַע כִּי אֲנִי ה׳״ וְגוֹ׳ (שמות ז, יז). וּבְעִנְיַן הַצְפַרְדְּעִים שֶׁשָּׁרַץ הַיְאוֹר, הוֹרָה שֶׁגַּם הַיְאוֹר יִשְׁרֹץ דְּבָרִים הַמְאַמְּתִים מְצִיאוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי פַּרְעֹה הָיָה מְחַלֵּל הַשֵּׁם וְאָמַר ״לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה׳״ (שמות ה, ב). עַל כֵּן הוֹדִיעַ הַיְאוֹר כִּי רָאוּי לְקַדֵּשׁ הַשֵּׁם, כִּי הַצְפַרְדְּעִים קִדְּשׁוּ הַשֵּׁם בָּרַבִּים, כִּדְאִיתָא (פסחים נג:) שֶׁחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה מָסְרוּ נַפְשָׁם עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם וְלָמְדוּ קַל וָחוֹמֶר מִצְּפַרְדְּעִים שֶׁעָלוּ בַּתַּנּוּרִים, וּלְפִיכָךְ לֹא מֵתוּ אוֹתָם שֶׁבַּתַּנּוּרִים, כִּדְמַסִּיק בַּיַּלְקוּט פָּרָשָׁה זוֹ. וּבְכִנִּים נֶאֱמַר ״אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִוא״ (שמות ח, טו). הֲרֵי שֶׁבְּמַכָּה זוֹ גַּם הַחַרְטֻמִּים הוֹדוּ וְהִמְלִיכוּ שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, לוֹמַר שֶׁמַּכָּה זוֹ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְהוֹדָאַת בַּעַל דִּין כְּמֵאָה עֵדִים דָּמֵי.
פסוק יז:וּבְסֵדֶר עֲדַ״שׁ נִרְמָז כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מַשְׁגִּיחַ לְמַטָּה בְּכָל פְּרָטֵי הָאִישִׁים, לְהוֹצִיא מִלֵּב הָאוֹמְרִים שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁגִּיחַ כִּי אִם עַל כְּלָלוּת הַמִּין וְלֹא בִּפְרָטוּת עַל כָּל דַּרְכֵי אִישׁ, וּלְפִי דִּבְרֵיהֶם הַכֹּל נִכְנָס בְּעִרְבּוּבְיָא, כִּי אֵין הֶבְדֵּל בֵּין אִישׁ לַחֲבֵרוֹ וּבֵין עוֹבֵד אֱלֹהִים לַאֲשֶׁר לֹא עֲבָדוֹ. עַל כֵּן בָּא עֲלֵיהֶם הֶעָרֹב בְּעִרְבּוּבְיָא, וּכְתִיב ״וְהִפְלֵיתִי בַיּוֹם הַהוּא אֶת אֶרֶץ גֹּשֶׁן אֲשֶׁר עַמִּי עֹמֵד עָלֶיהָ לְבִלְתִּי הֱיוֹת שָׁם עָרֹב״ (שמות ח:יח), וְזֶה מוֹפֵת חוֹתֵךְ שֶׁיֵּשׁ הֶבְדֵּל בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע וְשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁגִּיחַ עַל כָּל פְּרָטֵי הָאִישִׁים. לְכָךְ נֶאֱמַר שָׁם ״לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֲנִי ה׳ בְּקֶרֶב הָאָרֶץ״ (שמות ח:יח), לוֹמַר שֶׁהַשְׁגָחָתִי הַפְּרָטִית גַּם בַּתַּחְתּוֹנִים. וְכֵן בְּמַכַּת הַדֶּבֶר כְּתִיב ״וְהִפְלָה ה׳ בֵּין מִקְנֵה יִשְׂרָאֵל וּבֵין מִקְנֵה מִצְרָיִם״ (שמות ט:ד), וְהַיְינוּ מִצַּד הַשְׁגָחָתוֹ יִתְבָּרַךְ הַפְּרָטִית. וְכֵן בַּשְּׁחִין שֶׁהָיָה הָאָבָק פּוֹרֵחַ בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם, וְאַף עַל פִּי כֵן הִבְדִּיל בֵּין יִשְׂרָאֵל לְמִצְרַיִם. לְפִיכָךְ לֹא יָכְלוּ הַחַרְטֻמִּים לַעֲמֹד לִפְנֵי מֹשֶׁה, רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁלֹּא יָכְלוּ לַעֲמֹד בַּוִּכּוּחַ שֶׁהָיָה לָהֶם עִם מֹשֶׁה מִפְּנֵי הַשְּׁחִין, כִּי לְכָל מַכָּה נָתְנוּ סִבָּה חוּץ לָזוֹ שֶׁלֹּא יָכְלוּ לָתֵת סִבָּה, כִּי כָּל הַמַּכּוֹת בָּאוּ בְּפַעַם אַחַת עַל כָּל מִצְרַיִם וְהַחַרְטֻמִּים הָיוּ בִּכְלַל הַמַּכָּה, אֲבָל מַכַּת הַשְּׁחִין בָּא תְּחִלָּה עַל הַחַרְטֻמִּים וְאַחַר כָּךְ עַל כָּל מִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר ״כִּי הָיָה הַשְּׁחִין בַּחַרְטֻמִּים וּבְכָל מִצְרָיִם״ (שמות ט:יא). עַל כֵּן לֹא יָכְלוּ לַעֲמֹד בַּוִּכּוּחַ, כִּי טָעַן מֹשֶׁה עֲלֵיהֶם שֶׁחֶטְאָם גָּרַם לָהֶם שֶׁלָּקוּ תְּחִלָּה, לְפִי שֶׁעַד הֵנָּה גָּרְמוּ הַחַרְטֻמִּים קִשּׁוּי לֵב פַּרְעֹה בְּלַהֲטֵיהֶם וְכִזְבֵיהֶם.
פסוק יז:בְּסֵדֶר בְּאַחַ״ב פֵּרֵשׁ מַהֲרִי״א שֶׁבָּאוּ לֶאַמֵּת יְכֹלֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְלִי נִרְאֶה שֶׁפַּרְעֹה טָעַן שְׁתֵּי רְשׁוּיוֹת הֵם, עַל כֵּן נֶאֱמַר בְּמַכָּה רִאשׁוֹנָה שֶׁל סֵדֶר בְּאַחַ״ב ״לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֵין כָּמֹנִי בְּכָל הָאָרֶץ״ (שמות ט:יד). רוֹצֶה לוֹמַר אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ יִתְבָּרַךְ אֵיזוֹ רָשׁוּת אַחֶרֶת, מִכְּלַל שֶׁפַּרְעֹה טָעַן שֶׁיֵּשׁ עוֹד אֱלוֹהַּ אַחֵר. וְנִרְאִין הַדְּבָרִים שֶׁטָּעַן זֶה עַל מַזַּל טָלֶה וְהַשֶּׁמֶשׁ, כִּי מָצִינוּ שֶׁשְּׁלֹשָׁה מַכּוֹת הָיוּ מוֹנְעִים אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ וְהַמַּזָּלוֹת. כִּי בְּרֶדֶת הַבָּרָד מִסְתָּמָא הָיוּ הַשָּׁמַיִם מִתְקַדְּרִים בְּעָבִים עַד שֶׁלֹּא יָכְלוּ לִרְאוֹת הַשֶּׁמֶשׁ כָּל זְמַן יְרִידַת הַבָּרָד. וּבְמַכַּת הָאַרְבֶּה כְּתִיב ״וַיְכַס אֶת עֵין הָאָרֶץ״ (שמות י:טו), הַיְינוּ הַשֶּׁמֶשׁ, כִּי הִיא עֵין הָאָרֶץ, לְפִיכָךְ ״וַתֶּחְשַׁךְ הָאָרֶץ״ (שם). וְכֵן בְּמַכַּת הַחֹשֶׁךְ, וְכֵן מַכַּת בְּכוֹרוֹת בַּלַּיְלָה. וְכָל זֶה רְאָיָה שֶׁטָּעַן פַּרְעֹה עַל הַשֶּׁמֶשׁ וּמַזַּל טָלֶה שֶׁכֹּחָם גַּם כֵּן גָּדוֹל, עַל כֵּן נֶאֱמַר בַּבָּרָד ״אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמֹהוּ״ (שמות ט:יח), וְכֵן בָּאַרְבֶּה נֶאֱמַר ״לְפָנָיו לֹא הָיָה אַרְבֶּה כָּמֹהוּ״ (שמות י:יד). וְכָל זֶה מוֹפֵת לְמַאֲמַר ״כִּי אֵין כָּמֹנִי בְּכָל הָאָרֶץ״. וְכָל שֶׁכֵּן מַכַּת בְּכוֹרִים שֶׁהוּא סִימָן לְהַכְנָעַת מַזַּל טָלֶה בְּכוֹר לְכָל הַמַּזָּלוֹת. וְדָבָר זֶה מְחֻוָּר יוֹתֵר מִפֵּרוּשׁ מַהֲרִי״א, וּלְשׁוֹן הַכָּתוּב מוֹכִיחַ, הָאוֹמֵר ״כִּי אֵין כָּמֹנִי״.
פסוק יז:הִנֵּה אָנֹכִי מַכֶּה בַּמַּטֶּה וְגוֹ׳. בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁל עֲשָׂרָה מַכּוֹת אֵלּוּ רַבּוּ בָּהֶם הַדֵּעוֹת, לָמָּה זֶּה וְעַל מָה זֶּה הָיוּ מַכּוֹת אֵלּוּ בָּאִים עֲלֵיהֶם, וְכָל הַמְפָרְשִׁים יָצְאוּ לִלְקוֹט טְעָמִים אִישׁ לְפִי שִׂכְלוֹ, גַּם אֲנִי לֹא אֶחֱשׂוֹךְ פִּי לְקָרֵב רַעְיוֹנוֹת אֶל פְּשָׁטֵי הַמִּקְרָאוֹת.
פסוק יז:וְהִנֵּה מַכַּת הַיְאוֹר, בַּעֲוֹן שֶׁאָמַר פַּרְעֹה ״לִי יְאֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי״ (יחזקאל כט ג), וּבַעֲוֹן הַשְׁלָכַת הַבָּנִים לַיְאוֹר. וּמִיתַת הַדָּגִים בַּעֲבוּר שֶׁרָצוּ לְבַטֵּל מִיִּשְׂרָאֵל בִּרְכַּת ״וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ״ (בראשית מח טז).
פסוק יז:צְפַרְדְּעִים בָּאוּ, עַל אֲשֶׁר כִּחֵשׁ בַּה׳ וַיֹּאמַר לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה׳, עַל כֵּן בָּאוּ הַצְּפַרְדְּעִים שֶׁיָּדְעוּ אֶת ה׳ וּמָסְרוּ נַפְשָׁם עַל קִדּוּשׁ שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ כָּאָמוּר לְמַעְלָה. וְהַיְאֹר שָׁרַץ אוֹתָן צְפַרְדְּעִים, כִּי הוֹדָאַת בַּעַל דִּין כְּמֵאָה עֵדִים דָּמֵי, כִּי אָמְרוּ שֶׁהַיְאֹר יֵשׁ בּוֹ צַד אֱלֹהוּת.
פסוק יז:כִּנִּים בָּאוּ עֲלֵיהֶם, לְפִי שֶׁכָּל בַּעַל עֲבוֹדָה קָשָׁה מָלֵא כִּנִּים הַבָּאִים מִן הַזֵּעָה הַמְּצוּיָה מִתּוֹךְ הִתְעַמְּלוּת וְהִתְחַמְּמוּת הַגּוּף, וּמַה שֶּׁנַּעֲשָׂה עֲפַר הָאָרֶץ כִּנִּים, לְפִי שֶׁכָּל עֲבוֹדָתָם הָיְתָה בַּשָּׂדֶה דְּהַיְנוּ עֲפַר הָאָרֶץ וְהִיא שֶׁגּוֹרֶמֶת לָהֶם הַזֵּעָה וְהַכִּנִּים, עַל כֵּן עֲפַר הָאָרֶץ הֵבִיאָה הַכִּנִּים גַּם עַל הַמִּצְרִיִּים.
פסוק יז:עָרֹב בָּא עֲלֵיהֶם, לְפִי שֶׁנִּשְׁתַּעְבְּדוּ בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְשְׁלוּ לְחַיּוֹת, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י עַל פָּסוּק ״כִּי חָיוֹת הֵנָּה״ (שמות א יט), וּבְכָל אֶרֶץ גֹּשֶׁן לֹא הָיָה עָרֹב, כִּי אֵין חַיָּה מַזֶּקֶת לַחֲבֶרְתָּהּ.
פסוק יז:דֶּבֶר בְּמִקְנֵה הַמִּצְרִים הָיָה לְפִי שֶׁהַשְּׁבָטִים אַנְשֵׁי מִקְנֶה הָיוּ בְּבוֹאָם מִצְרַיְמָה, וְעַתָּה הֶחֱלִיפוּ אֻמָּנוּתָם בַּעֲבוֹדַת חוֹמֶר וּלְבֵנִים, וּמִמֵּילָא נִפְסַד מִקְנֶה שֶׁלָּהֶם, עַל כֵּן ״וַיָּמָת כֹּל מִקְנֵה מִצְרָיִם״ (שמות ט:ו).
פסוק יז:שְׁחִין בָּא עֲלֵיהֶם, לְפִי שֶׁהִפְרִישׁוּ נְשׁוֹתֵיהֶן מִבַּעֲלֵיהֶן, עַל כֵּן הֻכּוּ בִּשְׁחִין שֶׁהַתַּשְׁמִישׁ קָשֶׁה לוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית יב:יז) ״וַיְנַגַּע ה׳ אֶת פַּרְעֹה״, וּפֵרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה מא:ב) שֶׁלָּקָה בִּשְׁחִין שֶׁהַתַּשְׁמִישׁ קָשֶׁה לוֹ, וְהָיָה זֶה לְפַרְעֹה כְּמוֹ סִימָן עַל הֶעָתִיד.
פסוק יז:בָּרָד וְקוֹלוֹת הִשְׁמִיעַ ה׳ לְאָזְנוֹ, עַל אֲשֶׁר חָטָא בַּקּוֹל וְאָמַר ״מִי ה׳ אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ״ (שמות ה:ב). וּלְפִי שֶׁלֹּא רָצָה לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל ה׳, עַל כֵּן הִשְׁמִיעוֹ ה׳ בְּעַל כָּרְחוֹ אֶת קוֹלוֹ, ״קוֹל ה׳ עַל הַמָּיִם, קוֹל ה׳ חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ״ (תהלים כט:ג,ז) אֲשֶׁר תִּהֲלַךְ אָרְצָה. לוֹמַר, שֶׁאִם מֵרָצוֹן טוֹב לֹא רָצִיתָ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל ה׳, עַתָּה שְׁמַע בְּקוֹלוֹ, ״קוֹל ה׳ יָחִיל״ (תהלים כט:ח) פַּרְעֹה וְכָל חֵילוֹ.
פסוק יז:אַרְבֶּה בָּא עֲלֵיהֶם, לְפִי שֶׁרָצוּ לְבַטֵּל מִיִּשְׂרָאֵל ״וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ״ (בראשית כב יז), וְאָמְרוּ ״פֶּן יִרְבֶּה״ (שמות א י), עַל כֵּן שָׁלַח עֲלֵיהֶם אַרְבֶּה, כִּי לְשׁוֹן אַרְבֶּה מְשַׁמֵּשׁ עַל הָרִבּוּי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שופטים ו ה) ״וּבָאוּ כְדֵי אַרְבֶּה לָרֹב״, וּכְתִיב (ירמיה מו כג) ״כִּי רַבּוּ מֵאַרְבֶּה״.
פסוק יז:חֹשֶׁךְ בָּא עֲלֵיהֶם, לְפִי שֶׁגָּרְמוּ לְיִשְׂרָאֵל לְהַצְפִּין אֶת בְּנֵיהֶם בַּחֹשֶׁךְ, כְּמוֹ שֶׁהִצְפִּינוּ אֶת מֹשֶׁה, עַל כֵּן בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבָם ה׳, וְכֵן הַמְיַלְּדוֹת הָיוּ כָּל מַעֲשֵׂיהֶם בַּחֹשֶׁךְ, וְכֵן נִבְלְעוּ יִשְׂרָאֵל בַּקַּרְקַע בַּחֹשֶׁךְ, כִּדְאִיתָא בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה (יא:).
פסוק יז:מַכַּת בְּכוֹרוֹת בָּא עֲלֵיהֶם, לְפִי שֶׁרָצוּ לְאַבֵּד בְּנוֹ בְּכוֹרוֹ יִשְׂרָאֵל, אֲבָל מֵי הַיָּם לֹא הֵבִיא ה׳ עֲלֵיהֶם אֶלָּא הֵם עַצְמָם בִּזְדוֹן לִבָּם נָסוּ לִקְרָאתוֹ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּעֶזְרַת ה׳ בַּפָּסוּק ״כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם״ (שמות יח יא).
