פסוק ג:וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה אָמְרוּ בְּמִדְרַשׁ רַבָּה (שמו"ר ה ו) גִּלָּה לוֹ שֶׁהוּא עָתִיד לְחַזֵּק אֶת לִבּוֹ בַּעֲבוּר לַעֲשׂוֹת בּוֹ הַדִּין, תַּחַת שֶׁהֶעֱבִידָם בַּעֲבוֹדָה קָשָׁה. וְעוֹד שָׁם (יג ד) "כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ" (שמות י':א'), אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִכָּאן פִּתְחוֹן פֶּה לַמִּינִין לוֹמַר לֹא הָיְתָה מִמֶּנּוּ שֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ יִסָּתֵם פִּיהֶם שֶׁל מִינִין, אֶלָּא "אִם לַלֵּצִים הוּא יָלִיץ" (משלי ג לד), מַתְרֶה בּוֹ פַּעַם רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית וְאֵינוֹ חוֹזֵר בּוֹ, וְהוּא נוֹעֵל בּוֹ דֶּלֶת מִן הַתְּשׁוּבָה כְּדֵי לִפְרֹעַ מִמֶּנּוּ מַה שֶׁחָטָא. כָּךְ פַּרְעֹה הָרָשָׁע, כֵּיוָן שֶׁשִּׁגֵּר הקב"ה אֶצְלוֹ חָמֵשׁ פְּעָמִים וְלֹא הִשְׁגִּיחַ עַל דְּבָרָיו, אָמַר לוֹ הקב"ה אַתָּה הִקְשֵׁיתָ אֶת עָרְפְּךָ וְהִכְבַּדְתָּ אֶת לִבְּךָ, הֲרֵינִי מוֹסִיף לְךָ טֻמְאָה עַל טֻמְאָתְךָ:
וְהִנֵּה פֵּרְשׁוּ בַּשְּׁאֵלָה אֲשֶׁר יִשְׁאֲלוּ הַכֹּל, אִם הַשֵּׁם הִקְשָׁה אֶת לִבּוֹ מַה פִּשְׁעוֹ, וְיֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי טְעָמִים וּשְׁנֵיהֶם אֱמֶת, הָאֶחָד, כִּי פַּרְעֹה בְּרִשְׁעוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה לְיִשְׂרָאֵל רָעוֹת גְּדוֹלוֹת חִנָּם, נִתְחַיֵּב לִמְנֹעַ מִמֶּנּוּ דַּרְכֵי תְשׁוּבָה, כַּאֲשֶׁר בָּאוּ בָּזֶה פְּסוּקִים רַבִּים בַּתּוֹרָה וּבַכְּתוּבִים, וּלְפִי מַעֲשָׂיו הָרִאשׁוֹנִים נִדּוֹן. וְהַטַּעַם הַשֵּׁנִי, כִּי הָיוּ חֲצִי הַמַּכּוֹת עָלָיו בְּפִשְׁעוֹ, כִּי לֹא נֶאֱמַר בָּהֶן רַק "וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה" (להלן פסוק יג, כב, ח טו), "וַיַּכְבֵּד פַּרְעֹה אֶת לִבּוֹ" (להלן ח כח, ט ז). הִנֵּה לֹא רָצָה לְשַׁלְּחָם לִכְבוֹד הַשֵּׁם, אֲבָל כַּאֲשֶׁר גָּבְרוּ הַמַּכּוֹת עָלָיו וְנִלְאָה לִסְבֹּל אוֹתָם, רַךְ לִבּוֹ וְהָיָה נִמְלָךְ לְשַׁלְּחָם מִכֹּבֶד הַמַּכּוֹת, לֹא לַעֲשׂוֹת רְצוֹן בּוֹרְאוֹ. וְאָז הִקְשָׁה הַשֵּׁם אֶת רוּחוֹ וְאִמֵּץ אֶת לְבָבוֹ לְמַעַן סַפֵּר שְׁמוֹ, כְּעִנְיָן שֶׁכָּתוּב "וְהִתְגַּדִּלְתִּי וְהִתְקַדִּשְׁתִּי וְנוֹדַעְתִּי לְעֵינֵי גּוֹיִם רַבִּים" וְגוֹ' (יחזקאל לח כג):
וַאֲשֶׁר אָמַר קֹדֶם הַמַּכּוֹת (שמות ד':כ"א) "וַאֲנִי אֲחַזֵּק אֶת לִבּוֹ וְלֹא יְשַׁלַּח אֶת הָעָם", יוֹדִיעַ לְמֹשֶׁה הֶעָתִיד לֵעָשׂוֹת בּוֹ בַּמַּכּוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת, כְּעִנְיָן שֶׁאָמַר (שמות ג':י"ט) "וַאֲנִי יָדַעְתִּי כִּי לֹא יִתֵּן אֶתְכֶם מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַהֲלֹךְ", וְזֶה טַעַם "וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה וְהִרְבֵּיתִי אֶת אֹתֹתַי", כְּלוֹמַר שֶׁאַקְשֶׁה לִבּוֹ לְמַעַן רְבוֹת מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. כִּי בְּחָמֵשׁ מַכּוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת גַּם בִּטְבִיעַת הַיָּם נֶאֱמַר "וַיְחַזֵּק ה'" (שמות י"ד:ח'), כִּי "לֶב מֶלֶךְ בְּיַד ה' עַל כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ יַטֶּנּוּ" (משלי כא א):
פסוק יא:בְּלַהֲטֵיהֶם אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (סנהדרין סז:) שֶׁהֵם מַעֲשֵׂה כְּשָׁפִים וְעַל יְדֵי מַלְאֲכֵי חַבָּלָה הֵם נַעֲשִׂים, וְהַמִּלָּה מִגְּזֵרַת "אֵשׁ לוֹהֵט" (תהלים קד ד), "לֶהָבָה תְּלַהֵט רְשָׁעִים" (שם קו יח). וְהָעִנְיָן, כִּי הֵם נַעֲשִׂים עַל יְדֵי לוֹהֲטִים, מַלְאֲכֵי אֵשׁ, מְלַהֶטֶת בָּאָדָם וְלֹא יָדָע וַתִּבְעַר בּוֹ וְלֹא יָשִׂים עַל לֵב, כְּעִנְיַן "וַיְגַל ה' אֶת עֵינֵי נַעַר אֱלִישָׁע וְהִנֵּה רֶכֶב אֵשׁ וְסוּסֵי אֵשׁ" (מלכים ב ו':י"ז). וְאוּלַי יִקָּרְאוּ כֵן הַמַּלְאָכִים הַשּׁוֹכְנִים בָּאֲוִיר בְּגַלְגַּלֵּי הַיְּסוֹדוֹת שֶׁקּוֹרִין אוֹתָם שָׂרִים. וְעוֹד אֲבָאֵר בְּעֶזְרַת הַצּוּר (ויקרא טז ח, יז ז, דברים יח יט). אֲבָל "בְּלָטֵיהֶם" (שמות ח':ג') אָמְרוּ (סנהדרין סז:) שֶׁהֵם שֵׁדִים, וְהַמִּלָּה נִגְזֶרֶת מִמִּלַּת "לָט", "דַּבְּרוּ אֶל דָּוִד בַּלָּט" (שמואל א י"ח:כ"ב), כִּי הַשֵּׁדִים בָּאִים בַּלָּט, כִּי הֵם בַּעֲלֵי גּוּפוֹת מֵאֲוִיר שֶׁאֵינוֹ נִרְגָּשׁ, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר "לַחֲכָמִים וְלַמְּכַשְּׁפִים", כִּי חַכְמֵי הַהַשְׁבָּעוֹת וַאֲסִיפַת הַשֵּׁדִים הָיוּ רָאשֵׁיהֶם וְזִקְנֵיהֶם, וְ"חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם" יִכְלֹל אֶת שְׁנֵיהֶם, וְלֹא יָדַעְנוּ גִּזְרַת הַמִּלָּה. וְאָמַר רַבִּי אַבְרָהָם (אבן עזרא על שמות ז':י"א) כִּי הִיא לְשׁוֹן מִצְרִי או לְשׁוֹן כַּשְׂדִּי, כִּי לֹא מָצָאנוּ רַק בְּדִבְרֵי שְׁנֵיהֶם. וְהַקָּרוֹב כְּדִבְרֵי רַשִׁ"י (בבראשית מא ח) שֶׁהִיא מִלָּה אֲרַמִּית מֻרְכֶּבֶת, חַר טָמֵי, הַנֶּחֱרִים בַּעֲצָמוֹת, כִּי נוֹדַע הוּא כִּי רֹב הָאֻמָּנוּת בְּעַצְמוֹת מֵתִים אוֹ בְּעַצְמוֹת חַיּוֹת, כְּעִנְיָן שֶׁהִזְכִּירוּ בַּיִּדְּעוֹנִי (סנהדרין סה:):
פסוק טז:וְהִנֵּה לֹא שָׁמַעְתָּ עַד כֹּה בַּעֲבוּר שֶׁזֹּאת מַכָּה, וּמֵעַתָּה יַחֵל לְהַכּוֹתוֹ, אָמַר לוֹ כִּי רִשְׁעוֹ גּוֹרֵם לוֹ לְהָבִיא עָלָיו עֹנֶשׁ שֶׁלֹּא שָׁמַע לְמִצְוַת בּוֹרְאוֹ. וְהִנֵּה פַּרְעֹה לֹא הָיָה אוֹמֵר לָהֶם בְּפֵרוּשׁ שֶׁלֹּא יִשְׁמַע וְלֹא יְשַׁלַּח, רַק בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹן שֶׁאָמַר "לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה' וְגַם אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ" (שמות ה':ב'), וְלֹא הָיָה גּוֹעֵר בָּהֶם רַק שׁוֹמֵעַ דִּבְרֵיהֶם וְשׁוֹתֵק, כִּי יִפְחַד מֵהַמַּכּוֹת מֵעֵת שֶׁעָשׂוּ לְפָנָיו מוֹפֵת הַתַּנִּין וּבָלַע מַטּוֹתָם, אַךְ בַּמַּכּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת מְנַסֶּה אֶת הַחַרְטֻמִּים לַעֲשׂוֹת כָּהֵם, כְּלוֹמַר שֶׁהֵם מַעֲשֵׂה כְּשָׁפִים. וְהִנֵּה הוּא יָרֵא וּמִתְחַזֵּק, וְזֶה טַעַם "וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה":
פסוק כ:וַיָּרֶם בַּמַּטֶּה וַיַּךְ אֶת הַמַּיִם שֶׁהֵרִים וְנָטָה יָדוֹ עַל אֶרֶץ מִצְרַיִם כְּנֶגֶד כָּל הָרוּחוֹת, וְאח"כ הִכָּה הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹר לְעֵינֵי פַרְעֹה וְנֶהֶפְכוּ כָּל הַמַּיִם שֶׁבַּיְאוֹר לְדָם לְעֵינָיו, וַיְהִי הַדָּם עוֹד בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם. וְרַבִּי אַבְרָהָם אָמַר (אבן עזרא על שמות ז':כ') כִּי הִזְכִּיר מַכַּת הַיְאוֹר וְלֹא חָשַׁשׁ לְהַזְכִּיר נְטִיַּת יָדוֹ עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם:
פסוק כג:גַּם לָזֹאת לְמוֹפֵת הַמַּטֶּה שֶׁנֶּהְפַּךְ לְתַנִּין וְגַם לָזֶה שֶׁל דָּם. וְיוֹתֵר נָכוֹן גַּם לָזֹאת שֶׁהָיְתָה מַכָּה, וְהָיָה לוֹ לִירֹא פֶּן תִּהְיֶה בּוֹ יַד הַשֵּׁם מֵעַתָּה:
פסוק כה:וּפָסוּק וַיִּמָּלֵא שִׁבְעַת יָמִים קָשׁוּר בָּעֶלְיוֹן, וַיִּמָּלֵא בָּזֶה שִׁבְעַת יָמִים, שֶׁחָפְרוּ מִצְרַיִם סְבִיבוֹת הַיְאוֹר וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מִמֵּימֵי הַיְאֹר עַד מְלֹאת שִׁבְעַת יָמִים אַחֲרֵי הַהַכָּאָה:
