רש"י כבד תרגומו יקיר ולא אתיקר מפני שהוא שם דבר כמו כי כבד ממך הדבר כתב הרא"ם וז"ל לא ידעתי מי הגיד לו למתרגם שהוא שם ולא פועל עבר מגזירת פעל כמו ויהי כי זקן יצחק כו' עכ"ל והרג"א כאלו רצה לתרצו אמר וז"ל ומה שמכריח את התרגום לפרשו שם דבר ולא פעל עבר שאין לומר שכבר לב פרעה כבד מאין לשלח את העם ולכך לך אל פרעה דשמא אע"ג שכבר היה חזק לב פרעה עתה אינו חזק עכ"ל ולא ידעתי מאי קאמר כי לא דבר נכונה כי אדרבה היא הנותנת כי זאת היא הטענה שבשבילה אמר הרא"ם לא ידעתי מי הגיד לו למתרגם כו' שהרי כבר אמרנו שאף על פי שגלוי וידוע לפניו ית' שאין נחת רוח באומות כו' אף על פי כן לא רצה להקשות לבו בחמש מכות הראשונות וע"כ טעמא אינו אלא כדי לצאת ידי הבריות שלא יהרהרו אחריו ורצה להודיע בה' מכות הראשונות שכן הוא האמת שלא יתן לב לשוב וכיון שכן עכ"ל שכל מה שעשה הש"י בחמשה ראשונות הוצרך לעשות כדרכן של בני אדם שיאמרו שמא כבד לבו או שמא אינו כבד אף עלפי שהכל גלוי וידוע לפניו ית' ולפיכך אמר הרא"ם על המתרגם לא ידעתי מי הגיד לו למתרגם שהוא שם ולא פועל עבר ור"ל ושמא ה"פ וכך אמר לו הש"י למשה הנה כבר ראית שהיה כבד לב פרעה ומאן לשלח את העם מפני שכבר חזק לבו לפיכך כדי שלא יאמרו הבריות אף על פי שכבר היה חזק לבו שמא עכשיו הרך לבבו ויעשה תשובה וישלח לפיכך אינני רוצה להביא עליו מכת הדם בלא התראה אלא לך אל פרעה וגו' והתרה בו ואם עכשיו ירך לבבו ודאי יאמר אשלח את העם ולא אצטרך להביא עליו מכת הדם ואם עודנו חזק לבו איהו דאפסיד אנפשיה וידעו הכל שעודנו מתריס כנגדי ומן הדין אביא עליו מכת הדם ואם כן תמיהת הרא"ם ז"ל על המתרגם במקומה עומדת והרג"א לא דק: