פסוק א:לִשְׁתּוֹת הָעָם. לִשְׁתִיַּת הָעָם, כְּמוֹ "לְשֶׁבֶת אַבְרָם" (בראשית טז:ג).
פסוק ב:מַה תְּרִיבוּן עִמָּדִי. הֲלֹא יְדַעְתֶּם שֶׁאֲנִי מְצֻוֶּה וְעוֹשֶׂה?
פסוק ב:מַה תְּנַסּוּן אֶת ה'. וְאִם רִיבְכֶם עִמִּי הוּא כְּדֵי לְנַסּוֹת הַמְשַׁלֵּחַ, מַה תְּנַסּוּן לְרַע לָכֶם, כִּי זֶה הַנִּסָּיוֹן רַב הַסַּכָּנָה, שֶׁאִם יִקְצֹף יַרְאֶה פָּעֳלוֹ לְהַשְׁחִיתְכֶם, וִיהִי הַנִּסָּיוֹן רַע לָכֶם, כַּאֲמָרוֹ "בְּחָנוּנִי גַּם רָאוּ פָעֳלִי" (תהלים צה:ט), רְצוֹנוֹ לוֹמַר לְרַע לָהֶם.
פסוק ה:עֲבֹר לִפְנֵי הָעָם. וּתְכַל תְּלוּנוֹתָם, בִּרְאוֹתָם שֶׁאַתָּה מִשְׁתַּדֵּל לְהַמְצִיא צָרְכָּם:
פסוק ה:וּמַטְּךָ אֲשֶׁר הִכִּיתָ בּוֹ אֶת הַיְאֹר. וּבְהַכָּאתוֹ נִלְאוּ מִצְרַיִם לִשְׁתּוֹת, עַתָּה יַעֲשֶׂה הַהֵפֶךְ:
פסוק ה:וְהָלָכְתָּ. מִן הַמַּחֲנֶה אֶל הַצּוּר.
פסוק ו:וְהִכִּיתָ בַצּוּר וְשָׁתָה הָעָם. וּבָזֶה יַכִּירוּ שֶׁאֵין פֹּעַל הַמַּטֶּה טִבְעִי לוֹ, כִּי הַטִּבְעִי יַעֲשֶׂה לְעוֹלָם עַל עִנְיָן אֶחָד. אַמְנָם פָּעֳל֔וֹ בְּמִצְוַת פּוֹעֵל רְצוֹנִי, הַפּוֹעֵל פְּעוּלוֹת הֲפָכִיּוֹת.
פסוק ח:וַיָּבֹא עֲמָלֵק. לְקוֹל מְרִיבָה וְצִמָּאוֹן, כְּאָמְרוֹ "וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ" (דברים כה:יח), כְּעִנְיַן "לֹא מַיִם עָיֵף תַּשְׁקֶה" (איוב כב:ז), וּכְעִנְיַן "בְּאֶרֶץ עֲיֵפָה" (ישעיהו לב:ב).
פסוק ט:וּמַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדִי. לְהַרְאוֹת לָעָם בּוֹ אֶת זְמַן תְּפִלָּתוֹ, כְּדֵי שֶׁיְּכַוְּנוּ לִבָּם וְיִתְפַּלְלוּ עִמּוֹ, כְּעִנְיַן הַמְּנִיפִים בְּסוּדָרִים בְּאֲלֶכְסַנְדְּרִיָּה שֶׁל מִצְרַיִם (סוכה נא:).
פסוק יג:אֶת עֲמָלֵק וְאֶת עַמּוֹ. הַמְקֻבָּץ מֵעַם אַחֵר לְהִלָּחֵם.
פסוק יד:כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר. פָּרָשַׁת זָכוֹר (דברים כה:יז-יט).
פסוק יד:וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ. וְשִׂים אֵיזֶה זִכָּרוֹן בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ, וְזֶה עָשָׂה מֹשֶׁה בְּבִנְיַן הַמִּזְבֵּחַ וּבִתְפִלָּתוֹ אָז, וּבְמַה שֶּׁאָמַר "כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ":
פסוק יד:מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק. שֶׁאַחֲרִים גַּם אֶת בְּהֶמְתָּם, כְּאָמְרוֹ (שמואל א טו:ג) "וְהַחֲרַמְתֶּם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ מִשּׁוֹר עַד שֶׂה וְכוּ'".
פסוק טו:וַיִּקְרָא שְׁמוֹ. קָרָא שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּתְפִלָּתוֹ, כְּעִנְיַן "קָרָאתִי שִׁמְךָ ה'" (איכה ג:נה).
פסוק טו:ה' נִסִּי. ה' יִהְיֶה רוֹמְמוּתִי, כְּמוֹ "נָתַתָּה לִּירֵאֶיךָ נֵּס לְהִתְנוֹסֵס" (תהלים ס:ו), כְּלוֹמַר ה' הוּא יִהְיֶה מַעֲלָתִי וְרוֹמְמוּתִי עַל כָּל מִתְקוֹמֵם, כְּעִנְיַן "וּבְשִׁמְךָ נָבוּס קָמֵינוּ" (תהלים מד:ו), וּכְעִנְיַן "וּבִשְׁמִי תָּרוּם קַרְנוֹ" (תהלים פט:כה).
פסוק טז:וַיֹּאמֶר כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ. אָמַר טַעַם תְּפִלָּתִי זֶה הוּא, מִפְּנֵי שֶׁהָאֵל יִתְבָּרַךְ נִשְׁבַּע שֶׁתִּהְיֶה לוֹ מִלְחָמָה בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר, וְחַיָּבִים אָנוּ לְהִלָּחֵם מִלְחַמְתּוֹ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, כְּאָמְרָם: "שָׁלֹשׁ מִצְווֹת נִצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל בִּכְנִיסָתָן לָאָרֶץ, לְהַעֲמִיד לָהֶם מֶלֶךְ וּלְהַכְרִית זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק, וְלִבְנוֹת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ" (סנהדרין כ:), וְלָכֵן הִתְפַּלַּלְתִּי שֶׁיִּהְיֶה הוּא נִסִּי וְרוֹמְמוּתִי עַל הָאוֹיֵב.