פסוק א:וַיִּסְעוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּדְבַּר סִין לְמַסְעֵיהֶם עַל פִּי ה' וַיַּחֲנוּ בִּרְפִידִים יֹאמַר שֶׁנָּסְעוּ מִמִּדְבַּר סִין שֶׁחָנוּ שָׁם בְּנָסְעָם מֵאֵלִים, וְהָלְכוּ לְמַסָּעִים רַבִּים שֶׁעָשׂוּ עַל פִּי הַשֵּׁם, וְאַחֲרֵי כֵן חָנוּ בִּרְפִידִים. וְאָמַר זֶה דֶּרֶךְ קְצָרָה, כִּי בְּנָסְעָם תְּחִלָּה מִמִּדְבַּר סִין חָנוּ בְּדָפְקָה, וְאַחֲרֵי כֵן בְּאָלוּשׁ, וּמֵאָלוּשׁ לִרְפִידִים, וְזֶה טַעַם "לְמַסְעֵיהֶם", כִּי הָיוּ לָהֶם מַסָּעִים מִמִּדְבַּר סִין אֶל רְפִידִים, וְלֹא בָּאוּ שָׁם בַּמַּסָּע הָרִאשׁוֹן, אֲבָל לֹא בָּא עַתָּה אֶלָּא לְפָרֵשׁ תְּלוּנָתָם, כִּי בִּתְחִלַּת בּוֹאָם בַּמִּדְבָּר הַהוּא יִלּוֹנוּ עַל הַלֶּחֶם וְעַתָּה יָרִיבוּ עַל הַמַּיִם: וְאֵין מַיִם לִשְׁתֹּת הָעָם כַּאֲשֶׁר בָּאוּ אֶל הַמָּקוֹם הַהוּא וְלֹא מָצְאוּ שָׁם עֲיָנוֹת מַיִם, מִיָּד עָשׂוּ מְרִיבָה עִם מֹשֶׁה. וְזֶה טַעַם וַיָּרֶב הָעָם עִם מֹשֶׁה, כִּי הַתְּלוּנוֹת בִּמְקוֹמוֹת שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם "וַיִּלֹּנוּ" הוּא תַּרְעֹמֶת, שֶׁהָיוּ מִתְרַעֲמִים עַל עִנְיָנָם לֵאמֹר מַה נַּעֲשֶׂה, מַה נֹּאכַל, וּמַה נִּשְׁתֶּה, אֲבָל "וַיָּרֶב" שֶׁעָשׂוּ עִמּוֹ מְרִיבָה מַמָּשׁ, וּבָאוּ עָלָיו לֵאמֹר תְּנוּ לָנוּ מַיִם אַתָּה וְאַהֲרֹן אָחִיךָ, כִּי עֲלֵיכֶם הַדָּבָר וְדָמֵינוּ עֲלֵיכֶם. וּמֹשֶׁה אָמַר לָהֶם מַה תְּרִיבוּן עִמָּדִי מַה תְּנַסּוּן אֶת ה', כִּי הָרִיב הַזֶּה לְנַסּוֹת אֶת ה' הוּא הֲיוּכַל תֵּת לָכֶם מַיִם, כִּי אִם תַּחֲרִישׁוּ מֵעָלַי וְתִתְפַּלְּלוּ אֵלָיו אוּלַי יַעֲנֶה אֶתְכֶם. וְכֵן הָיָה הַדָּבָר בְּלִבָּם לְנַסּוֹת כַּאֲשֶׁר אָמַר (שמות י"ז:ז'), וְעַל נַסֹּתָם אֶת ה' לֵאמֹר הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן, וְאָז רָפְתָה רוּחָם מֵעָלָיו, וְעָמְדוּ יוֹם אוֹ יוֹמַיִם מִסְתַּפְּקִים בַּמַּיִם שֶׁבִּכְלֵיהֶם, וְאַחֲרֵי כֵן וַיִּצְמָא שָׁם הָעָם לַמַּיִם וַיָּלֶן הָעָם עַל מֹשֶׁה, כְּעִנְיַן הַתַּרְעוֹמוֹת אֲשֶׁר הֵמָּה עוֹשִׂים בְּכָל מָקוֹם בְּבַקְּשָׁם דָּבָר, שֶׁיֹּאמְרוּ לָמָּה זֶּה הֶעֱלִיתָנוּ מִמִּצְרַיִם. וְכִרְאוֹת מֹשֶׁה כִּי צָמְאוּ הִתְפַּלֵּל לַשֵּׁם וְהִגִּיד לְפָנָיו צָרָתוֹ בַּמְּרִיבָה שֶׁעָשׂוּ עִמּוֹ בָּרִאשׁוֹנָה. ור"א אָמַר כִּי הָיוּ שְׁתֵּי כִּתּוֹת, הָאַחַת מְרִיבָה וְהָאַחַת מְנַסָּה אֶת ה'. וְהַנָּכוֹן מַה שֶׁאָמַרְתִּי:
פסוק ג:להמית אותי ואת בני ואת מקני בצמא יזכירו לו בתלונותם גם המקנה, לאמר לו כי הם צריכים מים רבים, וצריך לתת עצה לכלם, ולכך נאמר בשנית ויצאו מים רבים ותשת העדה ובעירם (במדבר כ יא) ורבותינו אמרו (מכילתא כאן) השוו בהמתן לגופן, אמרו בהמה של אדם היא חייו המהלך בדרך אם אין בהמתו עמו מסתגף הוא. וטעם הזכירם אותי ואת בני, ולא אמרו סתם "להמיתנו בצמא" או "להמית את כל הקהל הזה" שיכלול אנשים ונשים וטף, כמאמרם בשאר המקומות (שמות ט״ז:ג׳), כי יזכירו לו הבנים להרבות עליו תלונה שימהר לדבר, כי הקטנים לא יסבלו הצמא כלל וימותו לעיני אביהם, כטעם דבק לשון יונק אל חכו בצמא (איכה ד ד):
פסוק ה:עֲבֹר לִפְנֵי הָעָם כִּלְשׁוֹן "הֶעֱבִיר אוֹתוֹ לֶעָרִים" (בראשית מז כא), "וְהַעֲבַרְתִּי אֶת אֹיְבֶיךָ בְּאֶרֶץ לֹא יָדָעְתָּ" (ירמיה טו יד), שֶׁתַּעֲבֹר מֵהֶם אֶל אַחֵר, אוֹ כְּמוֹ "וַיַּעֲבֹר אֶת הַכּוּשִׁי" (שמואל ב י"ח:כ"ג), "וְהוּא עָבַר לִפְנֵיהֶם" (בראשית לג ג), שֶׁקָּדַם לָלֶכֶת קֹדֶם לָהֶם. וְעִנְיַן הַכָּתוּב הַזֶּה, כִּי הָעָם הָיוּ בִּרְפִידִים, וְהַצּוּר אֲשֶׁר יָצְאוּ מִמֶּנּוּ הַמַּיִם הָיָה בְּחוֹרֵב, וְהוּא הַר סִינַי, עַל דַּעַת הָרִאשׁוֹנִים (ראה במסכת שבת פט:), אוֹ עִיר לִפְנֵי הָהָר קָרוֹב לוֹ עַל דַּעְתִּי, כַּאֲשֶׁר אֲפָרֵשׁ עוֹד (להלן יט א, דברים א ו). וְהִנֵּה הֻצְרַךְ מֹשֶׁה לְקַדֵּם לִפְנֵי הָעָם לַעֲבֹר מֵרְפִידִים אֶל חוֹרֵב כְּמַהֲלַךְ פַּרְסָה אוֹ פַּרְסָאוֹת, רָחוֹק מִן הַמַּחֲנֶה לִפְנֵיהֶם, וְעַל כֵּן אָמַר לוֹ עֲבֹר לִפְנֵי הָעָם וְקַח אִתְּךָ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָלָכְתָּ, כְּלוֹמַר שֶׁתֵּלֵךְ עַד שֶׁתִּרְאֶה אוֹתִי עוֹמֵד לְפָנֶיךָ עַל הַצּוּר בְּחוֹרֵב:
וְהִנֵּה הִכָּה בַצּוּר וְיָצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם, וְלֹא סִפֵּר הַכָּתוּב "וַתֵּשְׁתְּ הָעֵדָה וּבְעִירָם" כַּאֲשֶׁר בַּשְּׁנִיָּה (במדבר כ יא), אֲבָל בְּיָדוּעַ שֶׁעָשׂוּ כֵן, וּבָרוּר הוּא שֶׁלֹּא הָלְכוּ הָעָם אֶל חוֹרֵב לִשְׁתּוֹת, כִּי לֹא בָּאוּ לִפְנֵי הַר סִינַי עַד אַחֲרֵי כֵן בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי. אֲבָל שָׁלְחוּ שָׁם נַעֲרֵיהֶם וּבְהֶמְתָּם לִשְׁאֹב מַיִם וּלְהָבִיא לָהֶם כְּמִנְהַג הַמַּחֲנוֹת. וְקָרוֹב אֵלַי שֶׁיָּצְאוּ מַיִם מִן הַצּוּר בְּחוֹרֵב, מַיִם קָרִים נוֹזְלִים, הָלְכוּ אֶל רְפִידִים, וְשָׁם שָׁתוּ אוֹתָם, וְהוּא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים עח טז) "וַיּוֹצִא נוֹזְלִים מִסָּלַע וַיּוֹרֶד כַּנְּהָרוֹת מָיִם", וְכָתוּב (שם קה מא) "פָּתַח צוּר וַיָּזוּבוּ מָיִם הָלְכוּ בַּצִּיּוֹת נָהָר". וּמַה שֶׁאָמַר (שם עח כ) "הֵן הִכָּה צוּר וַיָּזוּבוּ מַיִם וּנְחָלִים יִשְׁטֹפוּ", גַּם הוּא עַל הַצּוּר הַזֶּה בְּחוֹרֵב עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט: וְהַסֶּלַע הַשֵּׁנִי אֲשֶׁר הָיָה בְּקָדֵשׁ נִבְקַע בּוֹ כְּמוֹ בְּאֵר נוֹבֵעַ מַיִם, וְעַל כֵּן אָמַר (במדבר כא טז) "הִוא הַבְּאֵר אֲשֶׁר אָמַר ה' לְמֹשֶׁה", וְאָמְרוּ בַּשִּׁירָה (שם שם יח) "בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים", כִּי הָיָה כְּמוֹ בְּאֵר חֲפוּרָה, וְלָכֵן אָמַר שָׁם (כ יא) וַתֵּשְׁתְּ הָעֵדָה וּבְעִירָם, שֶׁשָּׁתוּ מִיָּד שָׁם בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם, אֲבָל כָּאן הָיוּ נְהָרוֹת שׁוֹטְפִים מִמֶּנּוּ וְשׁוֹתִין בְּבָתֵּיהֶם לִרְצוֹנָם. וְאע"פ שֶׁהָיָה הַכֹּל בְּאֵרָהּ שֶׁל מִרְיָם, כְּקַבָּלַת רַבּוֹתֵינוּ (במדב"ר יט כה), יִתָּכֵן שֶׁהָיָה בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹן וְכָל הָאַרְבָּעִים שָׁנָה מוֹשֵׁךְ מַיִם כַּנְּהָרוֹת, וּבַפַּעַם הַשֵּׁנִית מִפְּנֵי הָעֹנֶשׁ אֲשֶׁר הָיָה שָׁם נַעֲשָׂה כְּמוֹ בְּאֵר חֲפוּרָה מְלֵאָה מַיִם חַיִּים:
פסוק ה:וְטַעַם וּמַטְּךָ אֲשֶׁר הִכִּיתָ בּוֹ בְּצִוּוּי לְאַהֲרֹן. וְהִזְכִּיר בּוֹ מַכַּת הַיְאוֹר, וְלֹא אָמַר "וְהַמַּטֶּה אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לְנָחָשׁ", אוֹ "וְהַמַּטֶּה אֲשֶׁר עָשִׂיתָ בּוֹ אֶת הָאֹתוֹת", לְהַזְכִּיר בּוֹ פֶּלֶא, כִּי אָז הָפַךְ הַמַּיִם לְדָם וְהֵסִיר אוֹתָם מִטִּבְעָם, וְעַתָּה יָבִיא מַיִם בְּצוּר הַחַלָּמִישׁ, וְהִנֵּה יַעֲשֶׂה בּוֹ דָּבָר וְהֶפְכּוֹ:
פסוק ו:הִנְנִי עֹמֵד לְפָנֶיךָ שָּׁם עַל הַצּוּר בְּחֹרֵב בַּעֲבוּר כִּי הַפֶּלֶא בַּמַּיִם בַּמָּקוֹם הַזֶּה עַתָּה הָיָה קָבוּעַ, שֶׁיִּהְיֶה הַבְּאֵר עִמָּהֶם כָּל יְמֵי הַמִּדְבָּר כְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ (במדב"ר יט כה), בַּעֲבוּר זֶה נִגְלֵית עָלָיו הַשְּׁכִינָה בַּמָּקוֹם הַהוּא, כְּמוֹ שֶׁאָמַר בַּמָּן (שמות ט"ז:ז') "וּבֹקֶר וּרְאִיתֶם אֶת כְּבוֹד ה'", בַּעֲבוּר הֱיוֹתוֹ פֶּלֶא קַיָּם:
פסוק ט:וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ נִרְאֶה מִכָּאן כִּי מֹשֶׁה מִיּוֹם הֱיוֹתוֹ לְפָנָיו הָיָה קוֹרֵא אוֹתוֹ יְהוֹשֻׁעַ, וְכֵן כָּתוּב (שמות ל"ב:י"ז) "וַיִּשְׁמַע יְהוֹשֻׁעַ אֶת קוֹל הָעָם". וְהַכָּתוּב שֶׁאָמַר בְּעִנְיַן הַמְרַגְּלִים "וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ" (במדבר יג טז), לְמַבָּרִאשׁוֹנָה יְדַבֵּר, הוֹדִיעֵנוּ כִּי זֶה הוֹשֵׁעַ בִּן נוּן אֲשֶׁר בְּחָרוֹ בַּמְּרַגְּלִים הוּא אֲשֶׁר קְרָאוֹ מֹשֶׁה יְהוֹשֻׁעַ. וּכְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ (סוטה לד:) שֶׁאָמַר יָהּ יוֹשִׁיעֲךָ מֵעֲצַת מְרַגְּלִים, לְהַגִּיד כִּי בַּעֲבוּר זֶה הַמַּעֲשֶׂה שֶׁהָיָה מֹשֶׁה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא עָתִיד לָלֶכֶת עִם הַמְרַגְּלִים קָרָא לוֹ הַשֵּׁם הַזֶּה. אוֹ נֹאמַר כִּי אָז קָבַע לוֹ מֹשֶׁה אוֹתוֹ הַשֵּׁם בִּפְנֵי הָעֵדָה שֶׁלֹּא יִקָּרֵא שְׁמוֹ עוֹד הוֹשֵׁעַ וְיִהְיֶה שְׁמוֹ יְהוֹשֻׁעַ: וְהַטַּעַם שֶׁצִּוָּה מֹשֶׁה אֶת יְהוֹשֻׁעַ לְהִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק, בַּעֲבוּר שֶׁיִּתְפַּלֵּל הוּא בִּנְשִׂיאוּת כַּפַּיִם עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה, וְעָלָה שָׁם כְּדֵי שֶׁיִּרְאֶה אֶת יִשְׂרָאֵל הַנִּלְחָמִים וְיָשִׂים עֵינוֹ עֲלֵיהֶם לְטוֹבָה, וְגַם הֵם יִרְאוּ אוֹתוֹ פּוֹרֵשׁ כַּפָּיו הַשָּׁמַיְמָה וּמַרְבֶּה בִּתְפִלָּה וְיִבְטְחוּ בּוֹ וְיוֹסִיפוּ אֹמֶץ וּגְבוּרָה:
וּבְפִרְקֵי ר' אֱלִיעֶזֶר (פרק מד) עוֹד, כָּל יִשְׂרָאֵל יָצְאוּ חוּץ לְאָהֳלֵיהֶם וְרָאוּ אֶת מֹשֶׁה כּוֹרֵעַ עַל בִּרְכָּיו וְהֵם כּוֹרְעִים עַל בִּרְכֵּיהֶם, נוֹפֵל פָּנָיו אַרְצָה וְהֵם נוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם אַרְצָה, פּוֹרֵשׁ אֶת יָדָיו לַשָּׁמַיִם וְהֵם פּוֹרְסִים אֶת יְדֵיהֶם לַשָּׁמַיִם, כְּשֵׁם שֶׁשְּׁלִיחַ צִבּוּר מִתְפַּלֵּל כָּךְ כָּל הָעָם עוֹנִין אַחֲרָיו, וְהִפִּיל הקב"ה אֶת עֲמָלֵק וְאֶת עַמּוֹ בְּיַד יְהוֹשֻׁעַ. וְאִם כֵּן יִהְיֶה טַעַם "וּמַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדִי" לוֹמַר כִּי כַּאֲשֶׁר עָלָה עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה וְרָאָה אֶת עֲמָלֵק נָטָה יָדוֹ בַּמַּטֶּה לְהָבִיא עֲלֵיהֶם מַכּוֹת דֶּבֶר וְחֶרֶב וְאַבְדָן, כָּעִנְיָן הַנֶּאֱמָר בִּיהוֹשֻׁעַ "נְטֵה בַּכִּידוֹן אֲשֶׁר בְּיָדְךָ אֶל הָעַי כִּי בְיָדְךָ אֶתְּנֶנָּה" (יהושע ח יח), כִּי בְּעֵת הֱיוֹתוֹ מִתְפַּלֵּל וְכַפָּיו פְּרוּשׂוֹת הַשָּׁמַיִם לֹא יִתְפֹּשׂ בְּיָדוֹ דָּבָר:
וְהָיָה כָּל הָעִנְיָן הַזֶּה שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה רַבֵּינוּ, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה עֲמָלֵק גּוֹי אֵיתָן וְחָזָק מְאֹד, וְיִשְׂרָאֵל אֵינָם מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה וְלֹא רָאוּ אוֹתָהּ מֵעוֹלָם, כַּאֲשֶׁר אָמַר "פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה" (שמות י"ג:י"ז), וְהוּא עָיֵף וְיָגֵעַ, כַּכָּתוּב בְּמִשְׁנֵה תּוֹרָה (דברים כה יח), עַל כֵּן פָּחַד מֵהֶם וְהֻצְרַךְ לְכָל הַתְּפִלָּה וְהַתְּחִנָּה הַזֹּאת: וְיִתָּכֵן שֶׁפָּחַד מֹשֶׁה פֶּן יִתְגַּבֵּר בְּחַרְבּוֹ, מִפְּנֵי הֱיוֹתוֹ עַם נוֹחֵל הַחֶרֶב מִבִּרְכַּת הַזָּקֵן שֶׁאָמַר לוֹ "וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה" (בראשית כז מ), כִּי הַמִּלְחָמָה מִן הַמִּשְׁפָּחָה הַזֹּאת הִיא הָרִאשׁוֹנָה וְהָאַחֲרוֹנָה לְיִשְׂרָאֵל, כִּי עֲמָלֵק מִזֶּרַע עֵשָׂו (שם לו יב), וּמִמֶּנּוּ בָּאָה אֵלֵינוּ הַמִּלְחָמָה בְּרֵאשִׁית הַגּוֹיִם, וּמִזַּרְעוֹ שֶׁל עֵשָׂו הָיָה לָנוּ הַגָּלוּת וְהַחֻרְבָּן הָאַחֲרוֹן, כַּאֲשֶׁר יֹאמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (ע"ז ב:) שֶׁאֲנַחְנוּ הַיּוֹם בְּגָלוּת אֱדוֹם. וְכַאֲשֶׁר יְנֻצַּח הוּא, וְיֵחָלֵשׁ הוּא וְעַמִּים רַבִּים אֲשֶׁר אִתּוֹ, מִמֶּנָּה נִוָּשֵׁעַ לְעוֹלָם, כַּאֲשֶׁר אָמַר (עובדיה א כא) "וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו וְהָיְתָה לַה' הַמְּלוּכָה". וְהִנֵּה כָּל אֲשֶׁר עָשׂוּ מֹשֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ עִמָּהֶם בָּרִאשׁוֹנָה יַעֲשׂוּ אֵלִיָּהוּ וּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף עִם זַרְעָם, עַל כֵּן הִתְאַמֵּץ מֹשֶׁה בַּדָּבָר:
פסוק יא:וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט, כַּאֲשֶׁר הִנִּיחַ יָדוֹ בְּאֹנֶס מִפְּנֵי כֹּבֶד יָדָיו רָאָה שֶׁגָּבַר עֲמָלֵק, וְצִוָּה לְאַהֲרֹן וְחוּר שֶׁיִּתְמְכוּ בָּהֶם וְלֹא יַנִּיחֵם עוֹד. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (ספר הבהיר אות קלח), וְכִי מֹשֶׁה הָיָה עוֹשֶׂה שֶׁיִּגְבַּר עֲמָלֵק עָלָיו, אֶלָּא אָסוּר לְאָדָם לִשְׁהוֹת שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת כַּפָּיו פְּרוּשׂוֹת הַשָּׁמַיִם:
פסוק יב:וְטַעַם וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה שֶׁהָיוּ עוֹמְדוֹת וְקַיָּמוֹת בְּרוֹמְמוּתָן, כִּלְשׁוֹן "וַאֲמָנָה עַל הַמְשֹׁרְרִים דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ" (נחמיה יא כג), וְכֵן "אֲנַחְנוּ כּוֹרְתִים אֲמָנָה" (שם י יא), דָּבָר קַיָּם בִּבְרִית, וְכֵן "הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה בְּמָקוֹם נֶאֱמָן" (ישעיה כב כג), חָזָק: וְעַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת, נָשָׂא עֶשֶׂר אֶצְבָּעוֹת לְרוּם הַשָּׁמַיִם לִרְמֹז עַל עֶשֶׂר סְפִירוֹת לְדָבְקָה בֶּאֱמוּנָה הַנִּלְחָם לְיִשְׂרָאֵל, וּבְכָאן נִתְבָּאֵר עִנְיַן נְשִׂיאוּת כַּפַּיִם בְּבִרְכַּת כֹּהֲנִים וְסוֹדוֹ:
פסוק יד:כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר אָמַר רַבִּי אַבְרָהָם (אבן עזרא על שמות י"ז:י"ד) כִּי הוּא סֵפֶר נוֹדָע, וְהוּא "סֵפֶר מִלְחֲמוֹת ה'" (במדבר כא יד), וְכָתוּב בּוֹ הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשָׂה הַשֵּׁם בַּעֲבוּר יְרֵאָיו, וְיִתָּכֵן שֶׁהָיָה מִיְּמוֹת אַבְרָהָם. וְאֵין בִּדְבָרָיו אֵלֶּה רַק תּוֹאֲנָה. וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי, כִּי "בַּסֵּפֶר" יִרְמֹז לְסֵפֶר הַתּוֹרָה, כְּעִנְיָן שֶׁכָּתוּב (דברים לא כו) "לָקֹחַ אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה", יֹאמַר כְּתֹב זֹאת בְּסֵפֶר תּוֹרָתִי שֶׁיִּזְכְּרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מַה שֶׁעָשָׂה עֲמָלֵק, כִּי מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זִכְרוֹ וְנָתַתִּי נִקְמָתִי בּוֹ בְּיַד עַמִּי יִשְׂרָאֵל. וְזוֹ הִיא הַמִּצְוָה שֶׁכָּתוּב לָנוּ בְּמִשְׁנֵה תּוֹרָה (דברים כה יז) "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק". וְאָמַר וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ, לְצַוּוֹתוֹ לְהַזְכִּיר לְיִשְׂרָאֵל אֵת כָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר בָּאָה לָהֶם עַל יָדוֹ, כִּי הוּא הַיּוֹדֵעַ וָעֵד, וְיִרְמֹז כִּי אַחֲרֵי שֶׁיִּירְשׁוּ הָאָרֶץ יִמְחוּ אוֹתוֹ, כִּי מִצְוָה עֲלֵיהֶם תְּחִלָּה לְהַכְרִית שִׁבְעַת הַגּוֹיִם וְיִנְחֲלוּ הָאָרֶץ, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר שָׁם (כה יט) "וְהָיָה בְּהָנִיחַ ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ" וְגוֹ', וְאִם הָיָה בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן כֵּן, הָיָה מַזְהִירָם לִמְחוֹת אוֹתוֹ, אֲבָל נִשְׁאַר הָאָרֶץ לְרִשְׁתָּהּ בְּיָמָיו הַרְבֵּה מְאֹד (יהושע יג א), וְלֹא הִגִּיעַ זְמַנָּהּ עַד מְלֹךְ שָׁאוּל:
פסוק טז:כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ יָדוֹ שֶׁל הקב"ה הוּרְמָה לִשָּׁבַע בְּכִסְאוֹ לִהְיוֹת לוֹ מִלְחָמָה וְאֵיבָה בַּעֲמָלֵק עוֹלָמִית. וּמַהוּ כֵּס וְלֹא נֶאֱמַר כִּסֵּא, וְאַף הַשֵּׁם נֶחֱלַק לְחֶצְיוֹ, נִשְׁבַּע הקב"ה שֶׁאֵין הַכִּסֵּא שָׁלֵם וְאֵין הַשֵּׁם מָלֵא עַד שֶׁיִּמַּח שְׁמוֹ שֶׁל עֲמָלֵק בֶּן עֵשָׂו, וּמִשֶּׁנִּמְחָה שְׁמוֹ יְהִי שֵׁם ה' מָלֵא וְהַכִּסֵּא שָׁלֵם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים ט ז) "הָאוֹיֵב תַּמּוּ חֳרָבוֹת לָנֶצַח", זֶהוּ עֵשָׂו, שֶׁנֶּאֱמַר "וְעֶבְרָתוֹ שְׁמָרָה נֶצַח" (עמוס א יא), "אָבַד זִכְרָם הֵמָּה" (תהלים ט ז), מַה כְּתִיב אַחֲרָיו "וַה' לְעוֹלָם יֵשֵׁב" (שם ח), הֲרֵי הַשֵּׁם מָלֵא, "כּוֹנֵן לַמִּשְׁפָּט כִּסְאוֹ" (שם), הֲרֵי כִּסֵּא שָׁלֵם. לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על שמות י"ז:ט"ז). וּמִדְרַשׁ חֲכָמִים הוּא (תנחומא תצא יא): וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים כִּי כַּאֲשֶׁר תִּהְיֶה יָד עַל כִּסֵּא ה' תִּהְיֶה מִלְחָמָה לַה' בַּעֲמָלֵק, וְכֵן תִּהְיֶה מִדּוֹר לְדוֹר. וְהָעִנְיָן, כִּי כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא ה' יִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק, וְהוּא רֶמֶז לְשָׁאוּל הַמֶּלֶךְ הָרִאשׁוֹן, וְכֵן מִדֹּר דֹּר, לֵאמֹר כִּי כָל מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל חַיָּב לְהִלָּחֵם בָּהֶם עַד שֶׁיִּמָּחוּ. וְגַם זֶה מִדְרַשׁ הַגְּמָרָא שֶׁאָמְרוּ (סנהדרין כ:) כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ מִלְחָמָה לַה' בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר, הֲרֵי לְהַעֲמִיד עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ תְּחִלָּה, וְאֵין "כֵּס יָהּ" אֶלָּא מֶלֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (דהי"א כט כג) "וַיֵּשֶׁב שְׁלֹמֹה", כִּדְאִיתָא בְּפֶרֶק כֹּהֵן גָּדוֹל (סנהדרין כ:). וְעַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט נָכוֹן הוּא:
וְעַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת, כִּי הַיָּד אֲשֶׁר עַל כִּסֵּא יָהּ, וְהִיא מִלְחָמָה לַה', הוֹיָה בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר, כִּי מִדַּת הַדִּין שֶׁל מַעְלָה תִּהְיֶה בּוֹ לִמְחוֹתוֹ לְעוֹלָם מִדּוֹר דּוֹר. וּמִדְרַשׁ חֲכָמִים (תנחומא תצא טו) בַּשֵּׁם הַמָּלֵא וּבַכִּסֵּא הַשָּׁלֵם יִרְמֹז לָזֶה: וְטַעַם הָעֹנֶשׁ שֶׁנֶּעֱנַשׁ עֲמָלֵק יוֹתֵר מִכָּל הָעַמִּים, בַּעֲבוּר כִּי כָל הָעַמִּים שָׁמְעוּ וַיִּרְגְּזוּן (שמות ט"ו:י"ד), וּפְלֶשֶׁת אֱדוֹם וּמוֹאָב וְיוֹשְׁבֵי כְּנַעַן נָמֹגוּ (שם) מִפְּנֵי פַּחַד ה' וּמֵהֲדַר גְּאוֹנוֹ, וַעֲמָלֵק בָּא מִמֶּרְחָק כְּמִתְגַּבֵּר עַל הַשֵּׁם, וּלְכָךְ אָמַר בּוֹ "וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים" (דברים כה יח), וְעוֹד כִּי הוּא נִין עֵשָׂו וְקָרוֹב לָנוּ, עֹבֵר מִתְעַבֵּר עַל רִיב לֹּא לוֹ:
